ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/12/1991

דיווח של הממונה על השכר באוצר בעניו הכללת פרמיות בשכר המינימום, ובעניין תשלום שכר לעובדים בזמן המלחמה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 78), התשנ"ב-1991; עדכון תגמולים לנכי המלחמה בנאצים

פרוטוקול

 
כנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 327

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, טי בטבת התשנ"ב (16 בדצמבר 1991). שעה 00;09

נ כ ה ו -

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

רן כהן

י' צבן

מוזמנים; לסעיף 1

ש' עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

י' וייס - מחלקת התגמוטלים, משרד האוצר

לסעיף 2

ג' גבע - מרכז תחומים שונים, החשב הכללי, האוצר

י י תמיר - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי,

מנהל אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

שי כהן - מנהל אגף מחקר שוטף, המוסד לביטוח לאומי

ר' הורן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

י' לוי - נציג משרד המשפטים

ש' עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ח' פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' בן-עמי - מזכיר הסתדרות עובדי המדינה

א' ז'ילוני - סגן ראש האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות

י' נחמן - יועצת משפטית לבטחון סוציאלי, ההסתדרות

ש' גרינשפן - כלכלן באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות

חי ישראל - נציג התאחדות התעשיינים

לסעיף 3

שי גרניט - הממונה על השכר, משרד האוצר

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1 עדכון תגמולים לנכי המלחמה בנאצים

2) הוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 78), התשנ"ב-1991

3) דיווח של הממונה על השכר באוצר בעניין הכללת פרמיות בשכר

_ המינימום, ובעניין תשלום שכר לעובדים בזמן המלחמה



עדכון תגמולים לנכי המלחמה בנאצים

היו"ר אי נמיר;

רכותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

על סדר-היום שלנו כמה נושאים. הנושא הראשון - עדכון תגמולים לנכי המלחמה

בנאצים.

בבקשה מר עיר-שי.

ש' עיר-שי;

כפי שידוע לוועדה, התגמולים לנכי המלחמה בנאצים מתעדכנים במקביל לעדכון

התגמולים לנכי צה"ל. הפעם מדובר על העלאה בשיעור של כ3.5%-

אנחנו מבקשים את אישורה של הוועדה לשני הצווים המונחים על השולחן - צו

נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעורים), התשנ"ב-1991, ותקנות נכי המלחמה בנאצים

(טיפול רפואי), התשנ"ב-1991.

מ' בוטון;

הדברים שאמר שמעון עיר-שי מדוייקים. לפני כשבועיים אישרנו עדכון התגמולים

לנכי צה"ל. בעקבות הסכם שבין האוצר לבין הגופים הנוגעים בדבר מובאת אלינו הצינה לעדכון

התגמולים לנכי המלחמה בנאצים, כל אימת שמתעדכנים התגמולים לנכי צה"ל ואנחנו מתבקשים

לאשר לנכי המלחמה בנאצים אותה העלאה, אותו עדכון שאישרנו לנכי צה"ל.

היו"ר א' נמיר;

אני מעמידה להצבעה את הצו ואת התקנות.

הצבעה

צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעורים), התשנ"ב-1991, נתקבל

תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשנ"ב-1991, נתקבל

היו"ר א' נמיר;

אני קובעת שצו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעורים), התשנ"ב-1991, וכן תקנות

נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשנ"ב-1991, נתקבלו ואושרו פה אחד.

אני מודה לאודחים שלנו.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 78), התשנ"ב-1991

היו"ר א' נמיר;

אנחנו עוברים לנושא הבא - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 78),

התשנ"ב-1991.

שלמה כהן, אני מבקשת שתסביר לנו במה מדובר.

ש' כהן;

אנחנו נדרשים שוב לנושא של השכר הממוצע על פי חוק, שהצגנו אותו בוועדה הדבה

פעמים, ניסינו לעמוד על הליקויים והדרכים לתיקונם.



היום מונחת על שולחן הוועדה הצעת תיקון לנושא של השכר הממוצע, שאנחנו חושבים

שהיא יכולה לתקן הרבה מאד ליקויים שקיימים היום, ביחוד במה שנוגע לקיצבאות הביטוח

הלאומי שמרביתן צמודות לשכר הממוצע.

הרעיון הוא שהשכר הממוצע יהיה תואם את השכר הממוצע בפועל, כפי שמתפרסם על-

ידי הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, אבל נתוני הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה מתפרסים

באיחור של מספר חודשים ולכן צריך היה לקבוע נוסחה שתקבע מהו השכר שממנו נגזרות

הקיצבאות.

השכר הממוצע מתעדכן בחודש ינואר של כל שנה וכן בכל פעם שיש תוספת יוקר;

בודקים מה היה השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושה חודשים ואם יש תוספת יוקר מצרפים

אותה לממוצע של שלושת החודשים האחרונים, וזה השכר הממוצע.

אני מבקש להבהיר שתוספת היוקר לא משולמת בתאום עם המוסד לביטוח לאומי וכפי

שראינו, השיקולים לתשלום תוספת יוקר לא תמיד תואמים את צורכי הגימלאים. לפעמים

קורה שהשכר הממוצע גבוה יחסית ויש שהוא נמוך, תלוי באיזה חודשים מדובר כדי לחשב

את השכר הממוצע, כי יש חודשים שבהם השכר גבוה יותר, לש לפחות שלושה חודשים בשנה שבהם
רמת השכר גבוהה יחסית
בחודש יוני, כשמשולמים דמי הבראה, בחודש יולי משולמת תוספת

ביגוד, ובחודש דצמבר, החודש האחרון של השנה שאז משולמים לעובדים הפרשים שונים.

זאת אומרת, גובה השכר הממוצע נקבע לפי החודשים הנכללים בחישוב של הלשכה

המרכזית לסטאטיסטיקה, האם אלה חודשים שהשכר בהם גבוה יותר או לא. אם בבסיס יש

חודשים שבהם השכר יותר גבוה, אז השכר הממוצע גבוה ולפי זה גם הקיצבאות. ויכול

להיות שבחישוב נכללים חודשים בהם השכר נמוך יותר והוא לא כולל חודשים שבהם השכר

גבוה - השכר הממוצע יורד ולפי זה קטנות גם הקיצבאות. המצב כיום הוא שכמעט בכל שנה

יורד השכר הממוצע, כי בחישוב הקודם נכללו חודשים שבהם השכר היה גבוה ולכן גם השכר

הממוצע היה גבוה. כלומר, על פי השיטה הקיימת השכר הממוצע איננו משקף את ההתפתחות

האמיתית של השכר במשק. אנחנו רוצים למנוע את המצב הזה ולכן אנחנו מציעים חוק.

אני מבקש לומר שהדחיפה לתיקון המוצע זה הסכם תוספת היוקר שנחתם בחודש מאי

ואז הוחלט להקדים בחודש אחד את מועד תשלום תוספת היוקר, מחודש ספטמבר לחודש אוגוסט

ומחודש מרס לחודש פברואר. השינוי הזה הוא משמעותי מאד מבחינת קביעת השכר הממוצע לפי

החוק, מפני שאם מקדימים את התשלום מחודש ספטמבר לחודש אוגוסט, השכר של חודש יוני,

שהוא גבוה יחסית, לא נכלל בחישוב אלא נכלל בו חודש מאי, שהשכר בו יותר נמוך ולפיכך

גם השכר הממוצע יותר נמוך ולפי זה גם גובה הקיצבאות.

כפי שאמרתי, את זה אנחנו רוצים לשנות.
היו"ר אי נמיר
השינוי המוצע הוא לטובת הגימלאים?
ש' כהן
כן.
היו"ר אי נמיר
אם זה בא להיטיב, אני מוכרחה לשאול: מה קרה לאוצר הפעם?
רן כהן
זה לא בא להיטיב אלא זה בא למנוע הרעה. הגימלאים לא יקבלו יותר.



היו"ר א' נמיר;

בכל זאת אני שואלת, מה הסיבה לטוב הלב של האוצר?
שי כהו
אני חושב שאפילו האוצר הגיע למסקנה שלא היה מקום לפגוע ברמת הקיצבאות מפני

שרצו לעשות תיקון לגבי כלל השכירים. אני חושב שגם האוצר הגיע למסקנה שאם עושים

תיקון לטובת השכירים, אסור לפגוע בקיצבאים.

לאחר שהאוצר השתכנע שסך כל ההוצאה לא יגרל ומאחר שיש דאגה שבעתיר לא תהיה

פגיעה בגימלאים, אני נוטה להאמין שהאוצר פעל ברוח טובה ומתוך רצון לא לפגוע בגימלאים.

כל ההתנהגות של האוצר מצביעה על כך.

הרעיון המרכזי שבתיקון המוצע הוא שאם בשלושת החודשים שעליהם מבססת הלשכה

המרכזית לסטאטיסטיקה את נתוניה ביחס לשכר הממוצע יש חודש שכר חריג, שבו שולמו

תוספות שונות, התוספות האלה, התשלומים החריגים החד-פעמיים האלה לא יחושבו בשלמותם בבת אחה

אלא יפרטו אותם על פני 12 חודשים, ולפיכך נוסף לשכר הרגיל יהיה בכל חודש גם מקדם

פריסה שיבטא את פריסת השפעת תוספות השכר החריגות על פני כל חודשי השנה. לכן, לנתוני

הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, ל"שכר המדוד" כפי שמוצע עכשיו יוסף מקדם פריסה שיבטא,

כפי שאמרתי, את פריסת התשלומים השונים ששולמו לעובדים.

בדקנו מה יהיה המצב לפי השיטה המוצעת וראינו שבממוצע חודשי הקיצבאות שומרות

פחות או יותר על רמתן, עם יתרון מסויים בהשוואה לשיטה הקיימת. זאת אומרת, לפי

השיטה המוצעת יהיה גובה הקיצבה קצת יותר גבוה בהשוואה לגובהה לפי השיטה הקיימת עד

כה. השיטה המוצעת תמנע תנודות חודשיות ברמת הקיצבאות ותשמור על דמה ממוצעת של הקיצבאות.

אני מבקש להדגיש שהשינוי המוצע יחול אך ורק לענייני הביטוח הלאומי, גימלאות

וגבייה של הביטוח הלאומי בעוד שמערכות אחרות הצמודות לשכר הממוצע על פי החוק ימשיכו

לנהוג לפי המצב הקיים.

למעשה אנחנו פועלים על פי העקרונות של השיטה החדשה מאז חודש אוגוסט, לפי הסכם

עם האוצר שתוקפו יפוג ב-31 בדצמבר.

מ' בוטון;

אתם מציעים להחיל את החוק מ-1 באוגוסט השנה.

ש' כהן;

כן. צריך לכסות את התקופה שבה האוצר שילם מקדמות.

י' צבן;

האם כל המרכיבים הרלוונטיים נכללים בפריסה, אני מתכוון לכל התשלומים שיוצרים

את הגבנונים כחודשים שהזכדת.

האם השיטה המוצעת מבטיחה שהקיצבאים, בחישוב שנתי ולא דווקא בשוטף, כדי שלא

תהיה סטייה משמעותית, יקבלו לא פחות מ-16%?

השאלה אם אי-אפשר להבטיח שבכל חודש יקבלו 16% ולא פחות.

רן כהן;

הפריסה על פני השנה נעשית לפי הערכה, לפי אומדן מה יהיו התשלומים שישולמו

לעובדים. בסוף השנה יש נתונים מדוייקים ולא הערכה, ידוע מה שולם. אני שואל אם ואיך

ייעשה חישוב לפי מה שידוע ולא לפי הערכה שנעשית מראש.



אני מביו שההצעה הזאת מוציאה מחוץ לגדר את מקבלי שכר מינימום והם נפגעים

מהחוק המוצע. אני שואל, מי עוד נפגע? אני מבין שמקבלי קיצבאות יקבלו לפי החוק

המוצע והוא הדיו מקבלי הבטחת הכנסה. לעומת זאת, ההצעה הזאת באה לעקר את מקבלי

שכר המינימום. מי עוד לא יקבלו וכו היו מקבלים אילו היה חישוב הוגו?

היו"ר א' נמיר;

למה מקבלי שכר מינימום מבודדים מההצעה הזאת?

י' צבן;

לא רק למה מבודדים אלא גם מה נשתנה? אם רוצים לשנות, למה לא אומרים שעניו

שכר מינימום מתושב אחרת? בגלובלי לא משנים, משנים בחלוקה.

ש' כהן;

תהיה פריסה של כל המרכיבים שבשכר המדוד.

היו"ר א' נמיר;

מה זה יתו?

ש' כהו;

2% לכל הקיצבאות כל חודש.

היו"ר א' נמיר;

2% במשך כל השנה?

ש' כהן;

כל פעם, כל חודש.

היו"ר א' נמיר;

זאת אומרת, הגדלה של 24% בשנה?
ש' כהן
נניח שהקיצבה היא 400 ש"ח, כתוצאה מהתיקוו היא תגדל ב-2%, 2%מ-400 ש"ח,

זאת אומרת תוספת של 8 שקלים.

היו"ר א' נמיר;

כל חודש?

שי כהו;

כו.

היו"ר א' נמיר;

8 כפול 12.

ש' כהן;



לגבי מעוטי הכנסה זה 14 ש"ח כל חודש, כלומר 14 כפול 12.

לא נגיע ל-16%. מעולם לא הגענו ל-16% מהשכר המרור. 16% זה מהשכר הממוצע על

פי הוק. השכר הממוצע על פי חוק, גם אחרי התיקון וגם לפני כן, מעולם לא הגיע לשכר

המרור. היו תקופות שהקיצבה היתה 10% מהשכר הממוצע. ב-1990 היא הגיעה ל-15.9% מהשכר הממוצע.

לפי הערכתנו, מחורש אוגוסט 1991, רמת הקיצבאות, עם התיקון המוצע, תהיה 15.6% מהשכר

הממוצע. כלומר, אנחנו קרובים ל-16%.

רן כהן;

קבענו בחוק שזה לא יכול להיות פחות מ-15%. זה נשאר.

מ' בוטון;

אין חוק. זה לא עבר.
רן כהן
קבענו שאם בסוף השנה מתברר שהיתה ירירה מ-15% מהשכר המרור, ישלמו.
ש' כהן
זו היתה הוראת שעה.אחר כן היו הסכמים. כיום ההסכם הזה לא קיים. זה גם לא

אפקטיבי מפני שבשנים האחרונות הקיצבאות גבוהות מהשיעור של 15%.
היו"ר א' נמיר
ב-1990 זה הגיע ל-15.9%. ב-1991 יש ירירה של שלוש עשיריות, של 0.3%. מה

יהיה השיעור עכשיו?
ש' כהן
15.6%
היו"ר א' נמיר
לפי החוק אסור שזה יהיה פחות מ-16%.
ש' כהן
זה 16% מהשכר הממוצע על פי החוק. 15% זה מהשכר המרור. אנחנו רי קרובים ל-16%,

למרות שהחוק לא מרבר על זה.
היו"ר א' נמיר
ל-15.6%, מה אתם מוסיפים כל חורש?
ש' כהן
זה אחרי התוספת של 2%.
היו"ר א' נמיר
למרות התוספת זה פחות ממה שהיה ב-1990.
ש' כהן
התנודות של שתי עשיריות או שלוש עשיריות כל שנה, זה מוכר לנו.

היו"ר א' נמיר;

מה באים להיטיב?

ש' כהן;

אלמלא התיקון הרמה היתה 15.4%.
היו"ר א' נמיר
כלומר, זה לא מיטיב.
רו כהו
אם לא יהיה התיקון הזה, הקיצבאים יאברו 2% כל הודש.
ש' כהן
מדובר על מערכות שצמודות לשכר הממוצע. עם זאת, התיקון הזה לא יחול על שכר

מינימום ועל שכר הבכירים. זאת אומרת, התיקון הזה לא יחול על השכר הממוצע לצורך

עדכון שכר הבכירים. יכול להיות שיש עוד מערכות שאני לא מכיר אותן. אני מדבר על

המערכות שאני מכיר אותן ואני אומר שהתיקון המוצע לא ישפיע על שכר הבכירים, זאת אומרת

שרמת הערכון שלו תהיה נמוכה יותר.

להבהיר

בחודש ינואר יהיה חישוב של השכר הממוצע. אני מבקש/שמקדם הפריסה מתבסס על השכר

בחודשים החריגים, שבהם יש תוספות שונות, פורסים את היחסי ולא שקלים ואז אין בעיה.

משקלם של השקלים החריגים כמעט זהה ולכן אין חשש שמישהו יקופח כי, כפי שאמרתי, לוקחים

יחס ולא שקלים נומינליים.
רן כהן
בסוף השנה אתה תמיד עלול לעמוד בפני מצב שהאומדן שלך לא היה מדוייק וצריך

וצריך להשלים. אני שואל, האם יש לך כלים כדי להשלים?
ש' כהן
במרוץ הזמן התיקון יהיה שוטף.

אשר לשכר המינימום. אין זאת אומרת שכתוצאה מהשיטה החדשה שכר המינימום לא

יתעדן. הוא יתעדכן על פי השיטה הקיימת בחוק. שכר המינימום מתעדכן בחודש אפריל

אחת לשנתיים, בשנה שבה יש הסכמי שכר חדשים במשק. אני חושב שבחודש אפריל 1992

הוא יעורכן. השכר הממוצע לצורך חישוב שכר המינימום יהיה נמוך ב-2% מהשכר הממוצע

לצורך עדכון הקיצבאות אבל בכל זאת יהיה גבוה יותר, בגלל עדכונו בחודש אפריל 1992.
לדוגמה
כיום שכר המינימום הוא 1221.50 ש"ח. על פי הערכה שלי, על פי המצב החוקי

הקיים, ללא התיקון המוצע, בחודש אפריל שכר המינימום יעודכן ל-1,308 ש"ח, זה על

פי החוק הקיים. לפי השיטה החדש הוא יכול היה להיות 1,334 ש"ח. כלומר, יש שחיקה

מסויימת בשכר המינימום. השכר הממוצע על פי חוק לא כל כך משמעותי לשכר המינימום,

כי הוא לא מתעדכן באופן שוטף.

צריך לזכור שמי שמקבל שכר מינימום מקבל דמי הבראה, ביגוד וכוי.
היו"ר א' נמיר
- נאני מבינה שאתה אומר ששכר המינימום, אם הוא ישולם לפי החוק הקיים, יהיה 1,308 ש"ח

ואם יחול עליו התיקון המוצע הוא יכול להיות 1,334 ש"ח, זאת אומרת הפרש של 26 ש"ח

לחודש. בשכר כזה זה לא דבר של מה בכך.
י' צבן
זה 2%.

ש' כהן;

נכון.

מקבלי שכר מינימום, במסגרת העבודה שלהם, מקבלים תוספת של רכיבים שונים

כמו ביגור, הבראה וכו'.

רן כהו;

כיום שכר המינימום הוא 1,221 שקלים. איזה אחוז זה מהשכר הממוצע?

היו"ר אי נמיר;

זה היה 45.3%.

ש' כהן;

נכון.

יו כהו;

אם זה כר, זאת אומרת שבפרופורציה זה יירד באפריל ל-43%.
י' נחמן
הנושא של הגדרת המונה השכר הממוצע, המשמש יסוד לתשלום הקיצבאות לפי הוק הביטוח

הלאומי העסיק את ההסתדרות שנים רבות. ההסתדרות לא יכולה להשלים עם הפער ביו השכר

הממוצע במשק לפי חוק לבין השכר בפועל, כי תמיד היה פער גדול. הקיצבאות לפי המוגדר בחוק -

קיצבאות זיקנה - מעולם לא היו 16%. היתה שיטה בדוקה לשחוק את הקיצבאות ושיעור הקיצבאות

האלה היה 14%, 15%. ההסתדרות חיפשה שיטה למנוע את זה. לפעמים האוצר העדיף לשלם מכספו

כדי לא לשלם לקיצבאות אחרות. ההסתדרות טענה; תפרידו. ההסתדרות טענה ששיעור הקיצבה

צריו להיות 16% ושיש לשמור על זה, ולא מסכום שחוק.

החוק המוצע בא לתקן אבל הוא לא משריין 16%. הטענה שלא שמרו על כך עד כה - זה

לא נימוק.

צריר להכניס לחוק הוראה בדבר 16% ושמתחייבים לשלם לא פחות מזה.

ח' ישראל;

אנחנו תומכים בהצעת החוק כפי שהיא. אני חושב שההצעה הזאת פותרת את הבעיות של

הגימלאות.

היו"ר א' נמיר;

ובלבד שזה לא ישפיע על שכר המינימום.
ח' ישראל
נכוו. עד כאו.
ח' פלץ
מעבר למה שאמר שלמה כהו, אני רוצה לחדד. החל מחורש אוגוסט ביצענו, לפי

הסכם בין המוסר לביטוח לאומי לבין האוצר, מה שכתוב בחוק המוצע. זאת אומרת

שמה שיש בהצעת החוק מתבצע בפועל. תוקף ההסכם הזה יפוג בסוף חורש רצמבר ואנחנו

מקווים שהחוק המוצע יכנס לתוקף במקומו. אם מסיבה כלשהי החוק לא יאושר - בתקציב

המרינה איו מקורות לתשלום הזה ולא נראה לנו שנוכל להמשיך בהסכם הזה. זאת אומרת

שאם החוק לא יאושר - תהיה ירירה של 2% בקיצבאות.

י' צבן;

אתה אומר שעקרונות החוק הם על פי ההסכם.
ח' פלץ
אמת.
י' צבן
אם לא יהיה חוק, לא יהיה כסף לשלם לפי ההסכם,
חי פלץ
בעתיר.
י' צבן
תסביר.
ח' פלץ
ביצוע ההסכם בתקופה אוגוסט ער רצמבר עולה 50-40 מיליון ש"ח.
י' צבן
בהשוואה למה? בגלל הקרמה של תשלום תוספת היוקר? ביו למה למה יש פער?
ח' פלץ
המוסר לביטוח לאומי לא יכול לשלם מעבר למה שהוא מחוייב לפי החוק. אם הוא

נוהג כך, הוא צריר כיסוי של הממשלה. היום הוא משלם מעבר למה שהוא מחוייב לפי החוק,

בגלל הסכם עם האוצר, שמרובר בו על תוספת של 2%. אם החוק המוצע לא יאושר, אנחנו,

האוצר יצטרך לתת כיסוי תקציבי לכך.
י' צבן
ממה נוצר הפער של 2%?
ח' פלץ
בהסכם ביו הביטוח הלאומי לאוצר הוסכם להגריל את הקיצבאות ב-2%.
היו"ר א' נמיר
השאלה היא לא למה הוחלט להגריל אלא למה היתה ירירה של 2%.
יי צבו
אנחנו הולכים סחור סחור. החוק מחייב לשלם קיצבאות בשיעור של 16% מהשכר הממוצע

לפי חוק. לא מוצע כאן לשלם 18%
חי פלץ
אני מפרש את ההסכם עם האוצר. ההסכם אומר לביטוח הלאומי, אתם תחשבו קיצבאות

זיקנה לפי 16% מהשכר הממוצע לפי חוק ותוסיפו 2%. למה האוצר הסכים להוסיף 2%? זה

סיפור שאת ההיסטוריה שלנו אנחנו מכירים. בפועל יש תוספת של 2% מעבר לחישובים

השוטפים.

יי צבו;

מה אתם מוכרים לנו?

ח' פלץ;

משרר האוצר לא משלם קיצבאות מהתקציבים שלו. הקיצבאות משולמות מתקציב המוסד

לביטוח לאומי. אם המוסר לביטוח לאומי רוצה לשלם מעבר לחוק - הוא צריך לזה גיבוי.

היו"ר א' נמיר;

תסביר. אנחנו לא מבינים.

רו כהו;

בעניו הקיצבאות איו בעיה, כי התיקון הזה בא להבטיח שהקיצבאות תשולמנה על כל

המרכיבים. החוק המוצע לא בא לפגוע בקיצבאות אלא בשכר מינימום.

היו"ר א' נמיר;

חבר-הכנסת רן כהן, לא זו היתה השאלה. השאלה היתה מה קרה ולמה נשחקו הקיצבאות.

רו כהן;

כולנו יורעים את זה. ישבנו על זה. זה בגלל הקרמת תשלום תוספת היוקר.

היו"ר אי נמיר;

אני מבינה שזה קרה מפני שהסכם תוספת היוקר ביו ההסתררות לבין הממשלה נחתם חורש

לפני הזמן. האוצר לא הלך לזה בידיים נקיות, וההסתדרות נפלה למלכודת הזאת, ואולי מי

שעשה את זה בתום לב לא היה כל כך תמים.

חי פלץ;

אצלנו באוצר היו די הרבה היסוסים והתלבטויות בנושא שהביטוח הלאומי הציע לנו.

לא ברור שקיצבאות זיקנה צריכות להתעדכן לפי משכורת 13. מיצינו את הסוגיה הזאת בכך

שקיבלנו את הצעת הביטוח הלאומי לתת פיצוי על פי כל הרכיבים. זה טוב יותר לעומת העבר

כשהיה באלגן במערכת; עכשיו היא מתייצבת, וזה שיפור.

אם החוק לא מאושר, זה אומר שתקציב המדינה צריך לשפות את הביטוח הלאומי על

התשלומים שהיו מעבר לחוק בשנת 1991, ולזה זה תקציב. אין מקור להמשך ההסכם. אם החוק

לא יאושר, כל הקיצבאות יורדות ב-2%,



היו"ר א' נמיר;

אני מעריכה, זו ההתרשמות שלי, שלעניו הקיצבאות יש הסדר הוקי וזה בא לשפר

ולא לרדת ממה שיש, וזה יתן תוספת.

הבעיה היא הוסר העדכון של שכר מינימום. לדעתי, זה הנושא שעומד על סדר-היום.
י' צבן
מבהינת החוק היבש, אם פג תוקף ההסכם ואיו חוק שיחליף אותו, נוצרת בעיה. זו

לא בעיה של ההוצאה הממלכתית אלא כשיש רווק זה מתבצע על-ידי הביטוה הלאומי, וללא הוק

זה על השבוו קופת האוצר. אני לא מזלזל בזה אבל בעיני לא זו השאלה העיקרית.

כללית אני מברך על ההוק המוצע. אני חושב שהתנודות שהיו בשכר הממוצע, שהשפיעו

על התנודות בגימלאות, זה לא לטובת הנושא של הגימלאים ובוודאי לא לטובת הקשישים,

שדי להם בחרדות שהאוצר מכניס בהם מפרקים לפרקים בעקבות כל מיני יוזמות, ולא צריך

להוסיף לזה דבר קבוע שנובע מעליות וירידות של השכר הממוצע במשק.
נשארות שתי שאלות
1) הנושא של 16%: 2) הנושא של שכר מינימום.

לגבי הנושא של 16% אני רוצה לומר באופו ברור: רמת הקיצבאות בישראל היא נמוכה,

צריר לדעת את זה. רמת הקיצבאות הבסיסית בישראל נמוכה יהסית לשכר הממוצע במשק. יש

הצעות חוק שונות להגדיל את רמת הקיצבאות הבסיסיות ל-20% מהשכר הממוצע במשק. אני

מעריו שהשעה היום לא כשרה. אני לא רואה שתהיה התלהבות יוצאת מו הכלל להצעות אלה.

איו ספק שצריך לשמור לפחות על השיעור של 16%.

הרעיוו של הצמדה לשכר הממוצע הוא רעיוו בעל משמעות חברתית מסויימת, הוא אומר

שזו היתה המדיניות שהלכנו בה, שאנחנו רוצים להבטיח שתי חגורות בטחוו - אחת אבסולוטית

ואחת יחסית. חגורה אבסולוטית - מבהינת כוה הקנייה. ב-1984, כשאמרנו שכוה הקנייה

ירד, היתה הוראת שעה לשנתיים, הצמדה למדד, כדי להגו על כוח הקנייה. אחר-כך חזרנו

להצמדה לשכר הממוצע, כי לא די לשמר את כוח הקנייה האבסולוטי של האנשים, אלא אם

יש הליכה קדימה של החברה - אנחנו רוצים שהקיצבה לא תרד. לכו חשוב השכר המדוד

ולא שכר לפי הוק, שבו יש הסדרים שונים.

בשנים האחרונות היו כמה תוספות שהוחלט עליהו מתוך כך שלא ישפיעו על קיצבאות

הביטוח הלאומי, עם שמות מו ההפטרה.

מי שדבק ברעיון שצריכה להיות הצמדה ביו הקיצבה לביו השכר הממוצע, צריך לדבר

על השכר הממוצע בפועל. מדוע לא לעשות עדכוו שיטתי של עדכון הקיצבאות כל שלושה

חודשים לפי מדד של השכר הממוצע בשלושה חודשים? אם לא עושים את זה, זה מפני שרוצים

להרוויח רווחים לא כשרים.

יכול להיות שמוטלת עלינו חובה ליזום הקיקה בעניו זה כדי שתהיה רציונליזציה

וקביעות בעניו זה.

ואותו הדיו אני אומר לגבי שכר מינימום.

מר פלץ שואל, האם שכר מינימום צריך להיות מושפע ממשכורת 13? אני אומר, כו,

בוודאי כו, בוודאי שהוא צריך להיות מושפע ממשכורת 13, לכו אנחנו מדברים על שכר

ממוצע. יכולנו לקבע שכר מינימום צמוד למדד. לא קבענו כך. העיקרוו הוא ששכר מינימום

- הוא אחוז מהשכר הממוצע, כי אנחנו רוצים להבטיח מניעת פערים גדולים מדי בחברה

הישראלית ודחיקת העובדים בשכר נמוך לשולי החברה. לכו כל מה שיש בשכר צריך להיכנס.

לזה. אפשר לחשוב שמי יודע למה מגיעים בשכר מינימום.

שאלה אחרת היא, איפה הביצוע. אני אבקש להגיש הסתייגות בעניו זה.
רן כהן
אני לא רוצה להתהלל את הכל מ"בראשית ברא". עברנו את הסיפור הזה ותוצאות הרות

אסון בהסכם ביו האוצר להסתדרות, שאני לא יודע איר ההסתדרות הסכימה לזה, ובקושי

הצלחנו להציל.

ההסתדרות והאוצר אחראים לזה ששכר המינימום נפגע.

אני חושב ששיטת החישוב זה דבר חשוב. היגשתי הצעת חוק שלא התקבלה. עכשיו ברור

לי למה האוצר הוריד את ההצעה שלי, הוא לא היה מוכן שהתיקון יחול גם על מקבלי שכר

מינימום.

אני חושב שהאוצר עושה איתנו היום מעשה אונס קולקטיבי.

אני עומד בדילמה, שאם הייתי צריך לחשוב אם אני צריר לקבל באופן מצפוני את

הצעת החוק - הייתי מצביע נגד. שכר מינימום גרם לאנשים ללכת לעבוד במקום לנצל את

דמי האבטלה שעדיין מנוצלים רק במשך שלושה חודשים מתוך שישה חודשים. אנשים הולכים

לעבוד, כי השכר קצת יותר טוב, ועם חוק חיילים משוחררים יש הטבה נוספת.

מבחינה זו, הכוונה של האוצר עם המעסיקים לפגוע בשכר מינימום היא פגיעה אנטי

כלכלית ואנטי הכרתית. לכן הייתי מצביע נגד. אני בעד דבר כלכלי, מוסרי ומוצדק.

אבל מה אומרים לנו? אומרים לנו, אם אתה תוקע את זה, האוצר מושך את החוק.

אני מבקש הודעה מפורשת, האם הוועדה חופשית להחליט שהוק זה חל גם על שכר מינימום?

אם כן, אנחנו לא תחת אונס קולקטיבי אבל אם לא, ואם האוצר מושר את החוק - אנחנו

יודעים תחת איזה אונס אנחנו עומדים.

ח' פלץ;

עוד בדיונים שהיו בוועדת שרים לחקיקה, כבר שם הודענו, גם בהסכמת הביטוח הלאומי,

שאם יהיו תיקונים או שינויים בהצעת החוק, שינוי כמו שאתה מדבר עליו - אנחנו מתכוונים

לקחת את הצעת החוק בחזרה.

רן כהן;

ברור לגמרי. אנחנו נמצאים עכשיו תחת טרור של הממשלה, כי הממשלה אומרת: אתם

לא בית מחוקקים. אתם סמרטוטים. נעשה אתכם מה שאנחנו רוצים, כי אנחנו מחזיקים כבני

ערובה אלמנות, זקנים, קשישים, נכים, כל החלשים. אם תחוקקו חוק כמו שאתם רוצים -

נמשור את החוק ונפגע בנכים, בקשישים ובחלשים ואתם, חברי הכנסת, תהיו אשמים.

אני חוזר ואומר, אנחנו נמצאים תחת טרור של האוצר והממשלה. אני אומר את זה

בצורה ברורה. לא נלעס מה שלעסנו לא פעם.

במצב הזה, אני מודה, אני אנוס, למרות רצוני, אולי למנוע מגימלאים ונכים לקבל

את הקיצבאות המעודכנות החל מ-1 בינואר, ואמצא את הדרר איר אוכל להביע זעקה שלי.

אני סבור שבשיטה הזאת אין לנו ולא תהיה לנו דרר אלא לבוא ולהעמיד את הדברים

הללו באופן ברור ביותר במליאת הכנסת. אני לא יודע איר נעביר את זה בוועדה. אני לפחות
אגיש הסתייגויות בשני דברים
1) בנוגע לשכר מינימום להבדיל משכר הבכירים; 2) אני

מציע. הסתייגות שנגיד שבסיום שנת חישוב האוצר ישלים את הקיצבה לשיעור של 16%.
ת' גוז'נסקי
בהמשר לדברים שנאמרו פה, אם, כפי שאומר חבר-הכנסת רן כהן, האוצר מפעיל עלינו

לחץ וטרור, מדוע שלא נחזיר באותה מטבע?



אם אתם לא רוצים לשפר את שכר המינימום, נראה איר אתם עומרים בפני האנשים,

ולא מעדכנים. הייתם מוכנים להפחית את הגימלאות, קמה זעקה ומצאתם כסף. למה שנראג?

שוב תקום זעקה, יעמרו מולכם חלשים ואתם לא תפחיתו.

אני לא חושבת שאנשי האוצר כל כך מפחידים. הולכים לשנת בחירות ואז לא מקצצים.

אני מציעה שנחזיק אותם קצר ונאמר: או, או. אני מציעה להחזיר את החוק לממשלה.

יש לי כמה שאלות לגבי צורת החישוב, אולי היה הסבר לפני שנכנסתי לישיבה. אני

מבקשת להבין איר נקבע האחוז שנקבע, 1/2% בהגררת "שכר מרור מתוקן". איש לא יכול לברוק

איר נעשה החישוב הזה. אתם אומרים: "השכר המרור של החודש האחרון שקרם לחורש שכר

חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג;

היה החורש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון לענין זה, במקום השכר המרוד של החודש

הקודם - בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.". כמה אנשים במדינה

מבינים את השפה הזאת? איר אתם מבטיחים שבחישוב שנתי זה 16% לא פחות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
האוצר בא אלינו עם עיסקת חבילה ומאיים שתהיה הפחתה בקיצבאות, כי הביטוח הלאומי

לא יכול לשלם אם החוק לא מתוקן. תמורת שיפור במקום אחד יש פגיעה בשכר המינימום.

הנסיון לפגוע בשכר המינימום נמשר הרבה זמן. האוצר לא מצליח בזה.

אני יודעת שיש ויכוח ביחס לאלה שמקבלים יותר משכר מינימום ואף על פי כן יש

להם השלמה. אבל פה אתם פוגעים במי שיש לו שכר מינימום, 1,221 ש"ח, ואותם אינכם

כוללים במסגרת החוק המוצע. את זה אני לא מבינה. במקום להתמודד עם הנקודה שאלה

שיש להם שכר יותר גבוה ובכל זאת מקבלים השלמה, במקום זה אתם באים לפגוע באלה שמקבלים

1,221 ש"ח, באלה שמקבלים מינימום. זה לא מקובל עלי.

אני לא מקבלת את עיסקת החבילה שמובאת לנו. אם צריר לתקן את קיצבאות הזיקנה

ולמנוע שחיק שלהם - צריר לעשות את זה בצורה מסודרת ולתקן את החוק בהתאם. את זה

אנחנו בוודאי מאשרים. אבל, כפי שאמרתי, אני לא מקבלת את עיסקת החבילה.

אני מציעה לחלק את החוק: 1) קיצבת זיקנה; 2) שכר מינימום. לגבי שכר מינימום

יש לנו זמן עד חודש אפריל, נדון על זה בנפרד ולא במסגרת הנושא של קיצבאות זיקנה.

התשובה של האוצר כפי ששמענו אותה כאן, אם אתם תתקנו גם את הנושא של שכר

מינימום - ניקח את החוק בחזרה, האיום הזה לא מקובל עלי. אני רוצה לראות איזה גיבורים

תהיו אם הוועדה לא תאשר את החוק המוצע, איר תעמדו בפני אותם זקנים וגימלאים שהקיצבה

שלהם תישחק.
ת' גוז'נסקי
הם ישלמו.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ההסכם הקיים הוא עד 1 בינואר.
ת' גוז'נסקי
יהיה הסכם חדש.
היו"ר א' נמיר
-

חברת-הכנסת גוז'נסקי, את מרברת בשם האוצר?



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

המאבק של הנפגעים יהיה קשה וחמור, לא תוכלו לעמוד בפניו ותצטרכו לשלם מה

שצריך לשלם.

כאשר קראתי את דברי ההסבר התקוממתי. כתוב; "לצורך חישוב השכר הממוצע, ייעקר

המוסד את השפעת העלייה החריגה בשכר". כולם משתוקקים לעקר. פעם רצו לעקר השפעה

של העגבניה, פעם רצו לעקר השפעתו של הדיור. המלה הזאת, לעקר, לא היתה צריכה

להיות כתובה. היא מקוממת. אם נותנים הכשר לעקר תוספות מיוחדות - מחר זה יהיה

לגיטימי ויעקרו גם דברים אחרים. זה מקומם אותי. איך אפשר היה לכתוב דבר כזה בדברי

ההסבר?

תוספות השכר הן לא חריגות. הן ניתנות על פי הסכמים קיימים ויש להן השפעה על

השכר הממוצע.

פוגעים בבכירים, לא נורא, נקטין את הפערים שהתהוו, את זה צריך היה לעשות. אבל

לפגוע במקבלי שכר שלא נותן להם קיום מכובד? אני לא מוכנה לתת לזה יד. לעקר תוספות

מחישוב השכר הממוצע - אני לא מקבלת את זה. אני לא מקבלת שתהיה פגיעה בשכבות

החלשות.

אני בעד חלוקה של החוק. הוועדה יכולה להחליט על חלוקת החוק לשניים. הכנסת

מאשרת בקשה של ועדה לחלק חוק. עשינו את זה מספר פעמים.

מי בוטון;

אילו בחוק היה כלול הנושא של שכר מינימום, היינו יכולים לחלק. בחוק לא מדובר

על שכר מנימום ולכן אי-אפשר לחלק את החוק לשני חלקים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כבר היו מקרים שעשו "הבה נתחכמה"

לנושא הזה יש גם השלכה על הבטחת הכנסה.

שי עיר-שי;

התיקון המוצע יחול על הבטחת הכנסה. הוא לא יחול על שכר מינימום והוא לא יחול

על הבכירים.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני לא יוכלה לתת ידי להצעת החוק כפי שהיא.

היו"ר א' נמיר;

אני שואלת את אפרים ז'ילוני: האם היה הסכם בין ההסתדרות לאוצר על החוק המוצע?

אי ז'ילוני;

לא.

היתה תביעה ישנה למצוא פתרון לנושא הקיצבאות. הביצוע המוצע עונה לנקודה הזאת.

אשר לדברים אחרים - אין שום הסכם.



כלומר, על זה היה הסכם. את זה אתם רציתם להסדיר בחוק? על הנושא הזה היה הסכם

עם ההסתדרות?

א' ז'ילוני;

היתה תביעה של ההסתדרות למנוע פגיעה בקיצבאות ולתקן את הנושא של חוק הביטוח

הלאומי.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ושכר מינימום?

א' ז'ילוני;

לא עסקנו בשכר מינימום.

ש' כהן;

לשאלה למה אנחנו מוסיפים חצי אחוז, כפי שכבר נאמר, לשכר החודשי הרגיל יוספו,

בחלוקה שווה, התוספות החריגות. אבל הסיבה לתוספת של 1/2% היא מפני שמתוך הנסיון

שלנו נוכחנו לדעת שבשנים האחרונות יש זחילת שכר חודשית, מעבר לתוספת היוקר,

בשיעור של 1/2%. שום דבר לא יקרה אם במקום 1/2% זה יהיה 1%, כי זה יהיה השכר

השוטף אבל אז שיעור מקדם הפריסה יירד.

16%, זה 16% מהשכר הממוצע על פי חוק. לפי הערכתנו שיעור הקיצבה יהיה 15.6%

עיקור, אנחנו לא מעקרים. אני מודה שהניסוח בדברי ההסבר הוא אומלל. הכוונה היא

ששכר חריג שמשולם בחודש מסויים יתפרס על, פני כל השנה. כפי שאמרתי, הניסוח

שבחוברת הוא אומלל.

היו"ר א' נמיר;

אני אומרת לאנשי האוצר, אנחנו מקיימים קרב גדול מאד על הנושא של שכר מינימום.

קראתי את הפרסום של האוצר, שפורסם בעיתונות בסוף השבוע. אתם מודעים שיש היום

125-120 אלף עובדים שמשתכרים מתחת לשכר המינימום. אמרתם אמנם שחלק מהעובדים

עובדים עבודה חלקית ובאותה פיסקה נאמר שאתם ערים לעובדה שחוק שכר מינימום אינו

מותאם הלכה למעשה כפי שצריך היה להיות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

50% מהשכירים מקבלים שכר מינימום.

היו"ר אי נמיר;

את זה אנחנו יודעים. הם דיברו על 125 אלף.

אני אומרת לחיים פלץ, כשאתם מחשבים היום את קו העוני - אלה הנתונים - אתם

אומרים שקו העוני לזוג בלי ילדים, עם הבטחת הכנסה, זה 1,032 ש"ח, ולזוג עם ילדים

- 1170 שקל, וזה תשלום נטו. אנחנו יודעים ששכר המינימום הוא 1,221 ש"ח ברוטו.

נכון, אלה שמשתכרים 1,221 ש"ח אינם משלמים מס הכנסה אבל הם משלמים דמי ביטוח

לאומי וחלק נוהם משלמים מס אחיד, והעובדים משלמים מס ועד במקום עבודתם כך שיוצא

שבמקרה הטוב הנטו שלהם הוא 1,050 שקל, כלומר קו העוני. יש במשק למעלה מ-50 אלף

מקבלי שכר מינימום, שהם מפרנסים יחידים למשפחה שבה לפחות ילד אחד. תראה במי שאתם

רוצים לנגוע.



אני יודעת שיש כלכלנים שאומרים שזול יותר לשלם הבטחת הכנסה מאשר שכר. אני

אומרת לד, לא יעלה על הדעת שבהזדמנות הגיגית זו נפגע בשכר מינימום, כי לאנשים

האלה תוספת של 26 ש"ה לחודש היא מאד משמעותית.

אנחנו לא נצביע היום על החוק המוצע. אני אומרת לך, לחוק הזה לא יהיה רוב

בוועדה שלנו. אני יודעת, אתם תמשכו אותו ותעבירו אותו לוועדת הכספים. אני אוצר

להציע אני רוצה להציע לעקר מההצעה את כל הנושא של שכר הבכירים ולהתמקד רק באלה

שמשתכרים שכר מינימום. ננסה יחד, לפני שזה מובא לוועדה, למצוא איזה שהוא הסדר.

אני מבקשת להבהיר שאפילו מהאוצר לא אמרו לנו שבנושא של שכר מינימום לא

מוציאים מקצועות כמו הוראה שם הוותק הוא אדיר, לו הייתי יודעת שזה כך, יינו משנים

את החוק. כשבא דנון והוציא את זה לתקשורת אני הייתי מוכנה לעקר את זה. המגמה היתה

שזה יהיה 45%. היום אני לא נוגעת בשכר מינימום, לא נוגעת בחוק, מפני שאם נפתח

פירצה זה יתגלגל על כל הנושא של שכר מינימום.

כפי שאמרתי, אני לא מסכמת היום ולא מעמידה להצבעה. נקבע זמן ונראה איך אפשר

להתמקד רק באלה שחיים משכר מינימום, בלי הבכירים. נראה איך לעשות שמקבלי שכר

מי נימום לא י יפגעו. זה יהיה מהר מאד, כי אני י ודעת שיש בעיה של זמן.

דיווח של הממונה על השכר באוצר בעניו הכללת פרמיות בשכר המינימום,

ובענין תשלום שכר לעובדים בזמן המלחמה
היו"ר א' נמיר
רבותי, אנחנו ממשיכים. הנושא השליש.י על סדר-יומנו הוא דיווח של הממונה על

השכר בעניו הכללת פרמיות בשכר מינימום, ובענין תשלום שכר לעובדים בזמו המלממה.

אני לא זוכרת מקרה כמו המקרה הזה, שישבנו כאן, קיימנו ישיבות והגענו להסכמה

אבל שום דבר לא בוצע. לפני כל ההסכמות שהיו. דובר על שלושת ימי המלחמה הראשונים

וכו על אלה שנשארו בבית בגלל סגירת מוסדות החינוך על פי צו ולגביהם דובר על מאגר.

עד עצם היום הזה לא קרה שום דבר. איש לא קיבל פיצוי.

מר גרניט, בבקשה.

שי גרניט;

בנושא התשלום לעובדים בזמו המלחמה יש שני קטעים. הקטע האחד הוא שלושת ימי

המלחמה ששלגביהם נאמר לעובדים להישאר בבית, יש כאלה שלגביהם מדובר ב-3 ימים ויש

שלגביהם מדובר ב-4 ימים, תלוי איך הם עבדו - 5 או 6 ימים בשבוע. הקטע השני נבע

מפני שמערכת החינוך היתה סגורה והורים נשארו בבית כדי לשמור על הילדים, כי לא

היתה להם אופציה אחרת. לגבי שני הקטעים היו הצעות לפתרון.

לגבי הקטע הראשון, בהנחה שרוב העובדים נעדרו 3 ימים, הוצע שהעובד ישא בשליש,

המעסיק ישא בשליש והממשלה תישא בשליש, בקטע שהממשלה והמעסיק הם לא אחד.

י' צבן;

מה ברשויות מקומיות?

ש' גרניט;

שם נפתרה הבעיה.



לגבי הסקטור הממשלתי, שם הממשלה היא גם ממשלה וגם מעסיק, אמרנו שהעובד ישא

בשני שלישים ושליש יהיה על-חשבון הממשלה. בקטע הזה לא הגענו להסכמה עם ההסתדרות.

היו"ר אי נמיר;

למה?

שי ארבלי-אלמוזלינו;

ההסתדרות לא רצתה שיוטל שליש נוסף על העובדים.

שי גרניט;

ההסתדרות רצתה שגם לגבי הסקטור הממשלתי תהיה אותה הלוקה של שליש, שליש

ושליש שפירושה במקרה זה היא שני שלישים על הממשלה ושליש על העובד. כפי שאמרתי, לא

הגענו להסכמה בקטע הזה.

לגבי השלטון המקומי, בגדול, נפתרה הבעיה. העובדים החזירו ימים לדוגמה, הם

עבדו ב-1 במאי. ההסתדרות עודדה חלק מהגופים ואמרה, אתם רשאים לעבוד ב-1 במאי כדי

להחזיר. העובדים ויתרו על ימי בהירה והוסיפו שעות נוספות. כלומר, בשלטון המקומי

אין בעיה.

לפי מיטב ידיעתי, גם בסקטור הפרטי נפתרה הבעיה. המעבידים נתנו לעובדים לעבוד

שעות נוספות ובדרך זו להחזיר ימים. לא שמעתי על בעיות בסקטור הפרטי, למעט בעיות

שוליים שחברת-הבנסת נמיר העבירה לי - תלונה של עובדת. יש בעיות בשוליים. אני מדבר

על שלושת הימים הראשונים.

היו"ר א' נמיר;

בעיות, זה באם הדרך, לא בשוליים.

שי גרניט;

אני מדבר על מיטב ידיעתי, לפי דיווחים שאני מקבל מתעשיינים. לדעתי, הבעיה

הזאת פתורה.

כפי שאמרתי, לגבי הסקטור הממשלתי אין הסכמה עם ההסתדרות. אבל לאיש לא נוכה

שכר.

היו"ר אי נמיר;

למי שייכת הברת החשמל?

שי גרניט;

היא הברה ממשלתית.

היו"ר א' נמיר;

שם ניכוי לעובדות את כל הימים.

שי גרניט;

אמרו לי שלא.



היו"ר א' נמיר;

אני יודעת מעובדת בכירה שיש לה שלושה ילדים קטנים. פניתי להברפלד שאמר, זה לא

הוסדר.

האם אפשר לקבל בכתב שבחברת ההשמל זה הוסדר?

שי גרניט;

אני לא מעלה על הדעת שוועד העובדים שם שותק. אני מוכן לבדוק. אתן לך תשובה

בכתב.

הי ו "ר אי נמיר;

בשבת דיברתי עם אותה עובדת. עד עצם היום לא קיבלה החזר. הורידו לה.

שי גרניט;

אבדוק ואתן תשובה בכתב.

הקטע השני, שהוא יותר כבד, הוא לגבי הורים שנעדרו כשמערכת החינוך היתה סגורה.

יש לנו הסכמה, אם כי לא חתומה והיא לא מבוצעת מפני שיש התניה בין שלושת הימים

הראשונים לבין היתר, שבמקום שיש צורך בכך, יהיה "פול".

היו"ר א' נמיר;

זה כמעט שנה.

שי גרניט;

אני אחראי שבסקטור הציבורי לא הורידו מהשכר.

יש ימי הופשה מסומנים. זה חוב שעומד תלוי ולא סגור למרות שיש הסכמה שיהיה

פול של ימים אבל, כפי שאמרתי, שני הדברים מותנים אחד בשני.

הי ו "ר אי נמיר;

אני מבקשת לקבל דיווח על כולם, על כל הסקטורים.

י' צבן ;

אני מבקש שגם ההסתדרות תקבל דיווח בכתב, גם לגבי הסקטור הפרטי.

שי גרניט;

אני אשלח דיווח בכתב.
היו"ר אי נמיר
כל הענין הזה, כך אמר לי הברפלד, לא הוסדר.
שי גרניט
הוסדר. אמציא בכתב.



א' ז'ילוני;

נכון שיש שתי סוגיות נפרדות אבל הן קשורות זו בזו. אני תמה על פירוש רש"י חדש

של האוצר לגבי שלושת הימים. הפרשנות לגבי מעסיק וממשלה זו פרשנות של דצמבר 1991

אני רוצה להזכיר שסמוך לתום המלחמה היה דיון בכנסת והיו חברי כנסת בוועדת

העבודה והרווחה שאמרו להסדיר את הענין בחוק ואילו אנחנו אמרנו נסגור עם הממשלה

שליש, שליש ושליש. הענין שהממשלה היא גס מעסיק, זה לא עלה. אם היתה עולה הצעה

בדבר שני שלישים על העובד, לא היינו מסכימים.

בנושא של שלושת הימים, ימים, העמדה שלנו היא שאנהנו נכונים להגיע להסכם שיום

אחד יוטל על העובד, אחד על המעסיק ואחד על הממשלה. אם הממשלה היא גם ריבון וגם

מעסיק, היא תישא ביומיים.

פול לחופשה, מדברים על 12 ימים, עד שנפתחו מוסדות החינוך. העלינו רעיון שכל

עובד יתרום כדי שהורה, בעיקר אמהות נאלצו להיעדר מהעבודה יקבלו ולא ישאו בכל. מי

שנעדרה מעבר ל-12 יום, זו בעשייה.

הוויכוח ביננו לבין האוצר הוא שאנחנו היינו מוכנים לתרום 3 ימים ליצירת בנק

והם בחשבון תובעים 7 ימים. זה סלע המחלוקת בשירות הציבורי.

ברשויות המקומיות הענין יותר מסודר. במקומות עבודה פרטיים יש הרבה בעיות,

מתקבלים מכתבים על ניכויים ומדברים על התחשבנות.

הענין לא נשכח. אנחנו התעוררנו בחודש יולי-אוגוסט השנה כאשר אנשים התחילו

לצאת לחופשות והתחילו לעשות סידורים.

אנחנו שנה אחרי המלחמה. צריך לגמור את הענין. לכבוד הממשלה לגמור את הענין

הזה. סיפור כזה, איש לא יאמין לשום הודעה של הממשלה.
היו"ר א' נמיר
אנחנו קיימנו דיון שבו השתתף גם הברפלד וגם איזה. גם אנחנו הלכנו לקראת, ואחרי

דיון הגענו להסכם על דעת כל הצדדים. אחרי שנפתחה מערכת החינוך היתה לנו תחושה

שהיה ניצול לרעה אבל לא יעלה על הדעת ששנה אחרי המלחמה הסיכום לא מתקיים.

אני מבקשת שתמציא לנו דיווח בכתב מה בוצע ומה לא בוצע.

שי גרניט;

ידידי ז'ילוני לא היה נוכח בפגישה שהיתה עם יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי,

מזכ"ל ההסתדרות, שר האוצר ואני , או אולי הוא שכח שהיה מדובר על שליש, שליש, שליש.

הוויכוח על הימים היה בין 3 ל-7 ואמרנו שנבדוק איפה נופל הממוצע.

הי ו"ר אי נמיר;

אני פניתי ליועץ המשפטי של משרד העבודה בענין החופשות. הוא עונה לפונה;

לצערי, לא הגיעו הצדדים לידי הסכם ביניבהם. אני מעריך שהמשא-ומתן בנושא זה יחודש

בהקדם בין העובדים למעסיקים.

שי גרניט;

אני אבקש לקבל את זה.



תי גוז'נסקי ;

אני מבקשת להסב תשומת ליבם של חברי הוועדה שב-25 באוגוסט קבע מר גרניט במכתב

הוראה בדבר חישוב הפרמיה בשכר המינימום, והוא מסתמך על הנאמר בסעיף 3.

אני מהזיקה בידי שני תלושי שכר של שני עובדים בבתי-חולים ממשלתיים, שמדובר

בהם על אותה פרמיה בדיוק. עובד אחד קיבל השלמת הכנסה 150 שקל ואיורי ההוראה של מר

גרניט הוא קיבל תמורת אותה עבודה קיבל 44 שקל. כלומר 105 שקל פחות. אצל העובד

השני ההפרש היה של 93 שקלים.

המושג של שכר עידוד בסקטור הציבורי הוכנס לפני כנגה שנים כאשר אמרו לעובדים,

יש לכם אפשרות להוסיף ולהשלים, נקרא לזה שכר עידוד וזה לא נכנס בחישוב שכר

מינימום.

אבל ברגע שזה קיבל את התואר פרמיה באים ומשנים באופן חד צדדי ובניגוד לנגה

שהוסכם עם העובדים.

אני אומרת, ארבע שנים היה חישוב לפי 30% מהפרמיה, במשך ארבע שנים זה היה

הנוהג, ואי-אפשר לבוא עכשיו ולשנות את זה בצורה חד-צדדית. אני מתפלאת על

ההסתדרות שישבה בשקט ולא מפריע לה שעובדים מקבלים פהות 100 שקלים ולפעמים יותר.

זה לא יכול להיות בצורה חד צדדית. שכר עידוד מכוון לעודד עובדים למאמץ, אם זה

נכנס לשכר המינימום, אתם מאותתים לעובדים, לא כדאי לכם להתאמץ. אז איפה העידוד?

כל המטרה של התהליך היא, כמו שמכריז גרניט, שאם זה היה תלוי בו היה מבטל את

שכר מינימום, והוא מחפש כל דרך איך לקצץ שכר מינימום, להוריד אותו ולכלול בו

מרכיבים נוספים.

אני חושבת שצריך לחזור לחישוב הקודם.
שי גרניט
חוק שכר מינימום, סעיף 3(ג) קובע: לעניו הבאה ביושבון של פרמיה מדודה, מוסכמת,

קבועה או קבוצתית, כרכיב בשכר שיובא בחשבון לענין שכר המינימום, יחול האמור בהסכם

הקיבוצי הכללי שנחתם ביום י"ח באלול התשמ"ו - 22 בספטמבר 1986 בין לשכת התיאום של

הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאוגדים בה ובין ההסתדרות הכללית של העובדים.

ההסכם הזה קובע במפורש, הכנסה לצורך חישוב הכנסת מינימום על פי הסכם זה

פירושה שכר עבודה המשולם לעובד על-ידי מעסיקו עבור יום עבודה רגיל במשרה מלאה של

8 שעות עבודה או יום עבודה רגיל במשרה מלאה כנהוג באותו מקום עבודה, לרבות פרמיה

מדודה ו/או מוסכמת ו/או קבועה ו/או קבוצתית עד 30 מהשכר.

בהנחיות שהוציא הממונה על השכר דאז, הלל דודאי נאמר כילצורך חישוב שכר

המינימום תובא בחשבון פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית עד 30 מהשכר. אבל

המערכת הממוהשבת שביצעה את זה נתנה לזה פרשנות שונה, 33% מהפרמיה, ובמשך ארבע

שנים היה ביצוע לא נכון, בטעות, לא לפי הוראתו של הממונה על השכר דאז שדיבר על

30% מהשכר.

כשאני מגלה טעות, אני מתקן אותה. כשאני מגלה שעובדים קיבלו פחות בגלל טעות -

אני מחזיר בהצמדה. גיליתי עכשיו טעות לגבי פרקליטים במשרד המשפטים. ביום חמישי

ייחתם הסכם שיתקן את הטעות והתשלום לעובדים יהיה צמוד, הם יקבלו תשלום

רטרואקטיבי, צמוד. גם כאן נתגלתה טעות שצריך לתקן אווזה.

פרמיה, שתהיה מדודה. עובדים לפי תפוקה - שהתפוקה תהיה מדודה. כאן יש בעיה, כי

הנורמות האלה לא מדודות.



אני מכיר את נושא העידוד, זה כלי טוב שהפך מזמן משכר עידוד לעידוד השכר, כי

אנחנו לא מטפלים נכון בעדכון הנורמות, מה גם שיש נורמות - אולי לא בסקטור הפרטי -

שאינן מדודות.

כתוב בחוק, פרמיה מדודה או מוסכמת או קבועה או קבוצתית. כלומר, כל האופציון

קיימות. לכן הקטע הזה הוכנס לתוך חישוב שכר המינימום. אני לא עשיתי שום שינוי

בחוק שכר המינימום. יש חוק שכר מינימום ואני מקיים אותו כלשונו וככתבו. כשאני

מגלה טעות, תפקידי לתקן את זה, וזה מה שעשיתי.
רו כהן
מקור הטעות הוא בכך שהיה ברור לכל מי שישב כאן מסביב לשולחן הזה שמדובר על

30% מהפרמיה ולא מהשכר. איש לא העלה על דעתו שמדובר על הגדרה אחרת. אני מצטער

שנציגי העובדים לא שמו לב לענין אם כי זה תפקידם. זה היה הפירוש.
י' צבן
אני לא יכול להעיד על דברים שנאמרו מסביב לשולחן החקיקה אלא לקרוא מה שכתוב

בחוק ולומר מה שאני הבנתי. אני הבנתי את הפרשנות של מר גרניט. כל מ'' שקורא את

החוק, הפרשנות היא חד-משמעית. נקודה. הדבר הוא לגמרי ברור. הסבך מתחיל בחישוב

הפרמיה בתוך שכר המינימום, וכשאתה בא עכשיו ואומר שזו פרמיה לא מדודה, קל וחומר

שיש כאן גורם המונע קבלת שכר מינימום לגבי חלק של העובדים. בטקסטיל יש אנשים שלא

מגיעים לשכר מינימום מפני שלא מצליחים לעשות 30% פרמיה והם מקבלים פחות משכר

מי נימום.

שי גרניט;

מקבלים השלמת הכנסה.

י' צבן;

לא. אם היום שכר המינימום הוא 1,221 ש"ח ו-70% זה בערך 840 שקלים, אז

בטקסטיל זה בנוי כך שהשכר הקבוע והמובטח יהיה 840 והפער של 840 זה פרמיה.

שכר מינימום זה לאדם שעובד 8 שעות ביום 6 ימים בשבוע. זה שכר מינימום. בתור

פשרה לא טובה, רקובה, הגענו למה שהגענו. זה שורש כל הענין. קרתה תקלה, אי-אפשר

שכולה באשמת המעסיק, שנמשכה 4 שנים. היא לא הביאה לחריגות מהתחומים של שכר

מינימום. לפעמים כוחו של נוהג יותר חזק מכוחו של חוק. ביחסי עבודה כוחו של נוהג

חזק מאד. לפעמים יש נוהג שבשתיקה. נוהג הופך להסכם והסכם חזק מחוק. אתה בא

עכשיו, אחרי 4 שנים, 48 משכורת שנמצאו במחשב ואיש לא ראה את העיוות הפרשני הזה.

העליתי את הענין הזה לפני שביצעתם את זה אבל עכשיו אתם פועלים באופן חד- צדדי.

זה לא מתקבל על הדעת. פתאום זה הונחת על רבבות עובדים.
רן כהן
פעם ראשונה שיש חשבונות לפרשנות.

י' צבן;

אם תלך לפי דברי ההסבר, אני לא בטוח שנהיה צודקים. יש לנו נקודה חזקה - במשך

4 שנים ששילמו לעובדים ברובד הכי נמוך, ואת זה לא משנים.

אני אומר למר גרניט, אתה ממונה על השכר לא רק לגבי מקרים ששילמו שכר חריג

מההסכם, אתה ממונה על השכר לביצוע שכר מינימום, ולא רק להוריד. יש הפקרות בנושא

שכר מינימום, ואתה ממונה לא רק על שמירת התקרה אלא גם על שמירת הרצפה.



היו"ר א' נמיר ;

חבר-הכנסת צבו ואני ישבנו שבעה חודשים בנושא שכר מינימום. היינו בין יוזמי

החוק. נגד עינינו עמדו בראש וראשונה עובדי הטקסטיל, המזרן ועובדי השירות הציבורי

ששכרם היה 200-250 ש"ח. שרה שדה-אור מהאוצר שמרה עלינו. היה כאן טרור שאתה לא

יכול לתאר. המתנו לישיבת הכנסת. התעשיינים היו בטוחים שההוק לא יעבור. השעו את

ישיבת הכנסת. אני הלכתי בשם הוועדה והסכמתי, על דעת מזכ"ל ההסתדרות, שנוותר

בנושא הפרמיה. הממשלה הורידה את כל הסתייגויות שלה והחוק עבר.

אני רוצה שתדע, בטקסטיל ובמזוו, אם לא עושים 30% פרמיה לא מקבלים שכר

מינימום. הייתי בכרמיאל, במפעל של דב לאוטמן, העובדות שם לא מרימות את הראש שלהן.

הן עומדות במים בגפיים, מוציאות את הכרביים של התרנגולות ולא יכולות לענות לשאלות

שמא זה יוריד להן מן הפרמיה.

ואני רוצה לומר לך, איש לא הסב את תשומת הלב לענין הוותק. לו ידענו שכאן

יכנסו, בגלל הוותק, מי גזרים ששכרם יכול להיות הרבה יותר משכר המינימום, לא היינו

נותנים יד לזה. לא התכוונו לזה. איש לא התכוון לזה. שרה-שדה-אור שמרה עלינו אבל

לא ידענו על כך.

מבחינת ההוקף, הצדק אתכם. אני מודה. אבל תראה, במשך ארבע שנים אתם בכלל לא

הייתם מודעים, לא ערים, לא יודעים, לא שמים לב. על מי אתם באים לעשות את זה? על

עובדים בבתי-חולים ממשלתיים. לא ראיתי אתכם קמים על מורים. יש אנשים שהמערכת של

והשלמת הכנסה מקפיצה את שכרם, ולא זו היתה הכוונה.

חיים פלץ, אחר/ רואה מה עושים לשכר מינימום? ברור מה שקורה כאן. המדיניות של

הממשלה היא לעשות שוק חופשי בנושא השכר - היצע וביקש. קרוב למחצית השכירים במשק

משתכרים פחות משכר מינימום. גם באוצר מודים שאין אכיפה של חוק שכר מינימום, אין

אכיפה כי אתם לא מעוניינים לאכוף.

ביום חמישי הייתי במפעל פרטי בכרמיאל, יש שם 150 עובדים מהם 130 עולים חדשים.

הם עובדים 8 שעות. הם מקבלים שכר מינימום. הם לא מקבלים את התוספת של 25% לשעה

כשהם עובדים מעבר ל-8 שעות. לא שומרים על חוק שעות עבודה ומנוחה. אמרתי לעובדים,

נהיה גמישים. יש עבודה, עובדים. אבל, כפי שאמרתי לא משלמים את התוספת של 25% על

כל שעה נוספת מעבר ל-8 שעות. אמרתי, בינתיים אל תעוררו את הענין כדי לשמור על

מקום העבודה ולעזור למפעל.

מה שאתם באים לעשות, אתם לוקחים את הקבוצות החלשות ביותר, אחרי ארבע שנים. מה

פתאום?

אני מבקשת לדעת למי אתם מתכוונים בנושא זה ולמה אתם נכנסים דרך הדלת האחורית.

ואני מבקשת לדעת מה אתם עושים לאכיפת חוק שכר מינימום.
רן כהן
למיטב ידיעתי, 70% ממקבלי שכר מינימום בשירות הציבורי הן נשים.

אני לא חושב שהיינו מוותרים בנושא הוותק אבל לא היתה לנו כוונה שזה יהיה,

ואילו היו מאירים את עינינו בענין זה זה היה אחרת.

אני אומר לגרניט, ארנה לא חווית את החוויה שאנשי האוצר מכים בנו ומאיימים

באינפלציה ושהמשק יתמודד, ואנחנו היינו צריכים בעשר אצבעות, עם הכלים המעטים שיש

לנו, לנסות להדוף התקפות מחץ ומחקרים, אנחנו היינו צריכים להתמודד עם הענין הזה.

אם היו באים עם העובדות האמיתיות, .לא היינה לנו בעיה. אילו היינו יכולים להבדיל

בין המוץ והתבן עיקר וטפל, זה היה אחרת.



מאחר שחוק שכר מינימום מסמך בנושא הפרמיות על ההסכם הקיבוצי שאומר מלים

מפורשות, ישבנו סביב השולחן הזה עם החוק ועם הנציגים הנוגעים לענין הזה. איש מבין

היושבים לא העמיד את ענין הוותק, איש לא העיר שעומדים להוריד מהפרמיה.

י' צבן;

בענין הזה החוק ממשיך את ההסכם הקיבוצי. מי שעסק בהסכם הקיבוצי ידע.

רן כהן;

כל אחד ידע מה הענין לגבי הוותק, למרות זה איש לא אמר את זה.

א' ז'ילוני;

אני בעצמי אמרתי.

אני לא אומר שמבחינת משפטית גרניט לא צודק. השאלה היא אם אחרי 4 שנים הוא

צריך לעשות את זה.

רו כהן;

אני מביע את דעתי בעניו זח ואומר, שאתם לא באתם אלינו ואמרתם שאם יתקבל החוק

בנושא ותק אז חלק מהמשכורות יעלו ל-2,400 וגם למשכורות גבוהות יותר. פתאום ראינו

שיש אנשים שעוברים את ה-5,000 שקל.

היו"ר אי נמיר;

זה לא עלה אף פעם אחת.
רו כהו
אנחנו לא מתחשבנים עכשיו. אני לא זוכר אף פעם אחת, בכל התחשיבים,

שבא מישהו ואמר שזה עלול לחול על מי שמקבל 5,000 שקל.
י' צבן
זה לא מגיע ל-5,000 שקל.

רו כהן;

כן.
י' צבן
בשוליים.

רו כהן;

אני רוצה לתקו את החוק אבל אני חושש. איש לא נתו לנו להבין שמדו-בר על 30%

מההכנסה. הסבירו שמדובר על 30% מהפרמיה. מי שהלך ליישם את זה במיגזר הציבורי

הבין את רוח החוק כפי שהובנה סביב השולחו הזה.

חבר-הכנסת צבו צודק, יש דברים שנקבעים מתוך הרוטינה. זו לא טעות של חודשים,

זה שנה, ועוד שנה, ועוד שנה, ועוד שנה ובינתיים היו הסכמי שכר והיתה התפתחות.



אם הדברים לא היו ברורים, היו באים ואומרים, נתקן את זה. מאחר שלא אמרו זה

הפך להיות הרגל ואין דרך אלא להשלים עם זה או אלטרנטיבית, אם לאוצר יש ענין

להסדיר את זה, שיגיע לעובדים ויגיעו לנקודת אמצע.

פעולה חד-צדדית בלתי אפשרית.

א' ז'ילוני;

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבמשא ומתן בטרם חקיקת ההוק היתה להתפוצצות

בינינו לבין המעסיקים, כי אנהנו רצינו להוציא פרמיות מתחולת שכר מינימום. הצעה

שלנו היתה שכל שנה נמהוק 30% מהפרמיות. בהסכם עם המעסיקים, בינואר 1987, הוצאנו

את הוותק מתחולת השכר. מדצמבר 1981 עד ינואר 1987 פעלנו בשיטה של הוצאת רכיבים

מגדר הכנסת מינימום ולכן בינואר 1987 הוותק היה בהוץ. ולכן מה שקרה בחוק היה

עדכון של ממוצעים.

מבחינה משפטית אין לי ויכוח עם שלום גרניט, מה שכתוב כתוב. אבל אני אומר,

במשך ארבע שנים נהגו כך. עכשיו אנחנו בודקים את הענין מבחינה משפטית.

אולי הוועדה יכולה לפנות לממונה להגיד, ארבע שנים נהגת, המשך כך.

אם הממונה היה חוזר בו מן ההוראה ונוהג כמו שנהג ארבע שנים, היינו מברכים על

זה בלי הליכים משפטיים.

שי גרניט;

אני מסכים שנוהג הופך להיות הזק מהסדר, כאשר הצדדים יודעים ושותקים ומסכימים

ושותקים. לי זה נודע ב-17 ביולי 1991-

ת' גוז'נסקי;

מאיפה אתה יודע שלפניך לא ידעו?

שי גרניט;

שאלתי.

לי זה נודע ב-17 ביולי. פנה אלי מרכז בקרת שכר בחשב הכללי.

י' צבן;

לא שאלת למה זה לא נודע לו קודם?

שי גרניט;

שאלתי. הוא לא ידע לענות.

י' צבן;

הוא לא הועמד לדין משמעתי?
ש' גרניט
לפני שאני ביצעתי הלכתי לדן פרופר ושאלתי, איך נוהגים אצלכם, התעשיינים? הוא

אמר: 30% מהשכר, כך נוהגות המערכות הממוחשבות שלנו. שאלתי במרכז לשלטון מקומי -

גם שם 30% מהשכר. נתתי הוראה למל"ם.

8,000 עובדים בסקטור הממשלתי זכאים לפרמיה, לא כולם מקבלים השלמת הכנסה. בסך

הכל 8,000 איש זכאים לפרמיה!. כמחצית מהם מקבלים ר1שלמת הכנסה, וזה נוגע רק להם.

אני מבקש לומר שמי שמקבל השלמת הכנסה, אין זאת אומרת שהכנסתו נמוכה. זה לא רק

ענין שלש שעות נוספות. אני לא רואה שיש כאן פגיעה ענקית.

ת' גוז'נסקי;

8%, זה לא ענקי?
שי גרניט
כשאנהנו מגלים שעשינו טעות כלפי העובדים - אנהנו מצמידים. כשאנהנו מגלים

ששילמנו יותר לעובדים, יש לנו בעיה לנכות- לא ניכינו.
היו"ר אי נמיר
אני מוכרהה לומר שאני לא שמעתי את ההסתדרות מעלה את הנושא הזה.
אי ז 'ילוני
הענין נמצא אצלנו בבדיקה משפטית. אנהנו שוקלים להגיש תביעה משפטית.
היו"ר א' נמיר
מהודש אוגוסט?
אי ז'ילוני
יש לענין הרבה פנים מבחינה משפטית. אנהנו בודקים.
היו"ר אי נמיר
מבחינת ההוק הם נהגו כשורה.
י' צבן
אני לא בטוה.
מי בוטון
פירוש ההוק הוא כמו שגרניט אומר. עם זאת, כלל מקובל במשפט שמותר להיטיב מעבר

להוק, אם הוק פיצויי פיטורים למשל קובע 100%, מותר לתת 150%.
היו"ר אי נמיר
אני לא מדברת על רוה החוק אלא על מלות ההוק, מה שכתוב בחוק



מי ביטון;

את צודקת.

היו"ר אי נמיר;

מה שכתוב בחוק, הוא הלך לפי הספר.

השערוריה היא שזה משולם למעלה מארבע שנים ופתאום היום קמים ומבקשים לההמיר,

ולמי? זה דבר נורא מבהי נה הברתית והתנהגותית של הממשלה. אני לא רואה נגה עשיתם

לגבי מקבלי שכר גבוה.

זה לא נושא של הקיקה. לא שמעתי בעניו הזה דבר, שום דבר מההסתדרות.

חברת-הכנסת תמר גוז 'נסקי, היא שהסבה חאת תשומת לבי וביקשה להעלות את זה בוועדה.

י' צבן;

גם אני לא תארתי שזה ייעשה בצורה הד צדדית. העליתי את זה לסדר-היום וחשבתי

שזה יגיע הנה.

היו"ר אי נמיר;

לא ידעתי שניתנה הנהיה להוריד.

הברת-הכנסת תמר ג'וז'נסקי באה אלי והראתה לי תלוש. מיד העמדתי את זה על

סדר-היום.

אני פונה אליכם ואומרת, מוכרה להיות הסדר ביניכם לבין ההסתדרות.

בעוד שבועיים אנהנו הוזרים לזה. אנהנו רוצים לדעת מה סוכם.

י י צבן;

אולי תשקלו מהשבה בדבר סף הכנסה מסויים, עד גובה מסויים לא ואחר כך כו.
היו"ר אי נמיר
זה מה שרציתי להוסיף לסיכום שלי. בתוך ה-8,000 שציינת יש קבוצה שהיא מאד

הלשה, אתה הגדרת אותה כמהצית; לא יעלה על הדעת שאנשים אלה יקבלו 120-100 שקל

פהות.

אתם מביאים לנו הוק בדבר עדכון קיצבאות, לא כולל שכר מינימום. אתם נוגסים

בשכר מינימום.

נתראה בעוד שבועיים, אתכם ועם ההסתדרות. אנהנו רוצים תשובה על ההתפלגות

ואנחנו רוצים לדעת מה ההצעה שלכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35

קוד המקור של הנתונים