ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/11/1991

הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 16); מסקנות הוועדה בנושא "התפשטות מחלת החצבת בנגב"; תיקון הודעה על פטור מתחולת החוק על-פי סעיף 4 לחוק שירות המדינה (מינויים) - מורים בתפקידי הדרכה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 313

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, די בכסלו התשנ"ב (11 בנובמבר 1991). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר-

ש' ארבלי-אלמוזלינו

אי ורדיגר

רן כהן

יאיר צבן
מזומנים
לסעיף 1

ב' אברהמי - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

אי איסרוב - סגן מנהל אגף והשיקום, משרד הבטחון

י ' לוטנברג - יושב-ראש ארגון נכי צה"ל

מי פינדר - אגף התקציבים, משרד האוצר

ע' לוי - אגף התקציבים, משרד האוצר

לסעיף 2

שי הולנדר - היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה

ר' לוין - לשכת היועץ המשפטי, משרד החינוך והתרבות

נ' פלס - מנהלת לשכת ההדרכה במזכירות הפדגוגית,

משרד החינוך והתרבות

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 16)

2) תיקון הודעה על פטור מתחולת החוק על-פי סעיף 4

לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 -

3) מסקנות הוועדה בנושא "התפשטות מחלת ההצבת בנגב"



הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 16)

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מקדמת בברכה חבר

ותיק-חדש, את סגן השר חבר-הכנסת ורדיגר. אני מקווה שיהיה לך זמן ותוכל לבוא לכמה

יותר דיונים שלנו, כי מהנסיון שלי, ואני מרשה לעצמי לומר, מהנסיון שלנו בעבר אני

יודעת שאתה תתרום רבות לעבודות הוועדה.

על סדר יומנו מספר נושאים. שר האוצר יגיע אלינו בשעה 11:00 במקום בשעה

10:30. אני נעניתי לבקשתו שיהיה כאן רק צוות המשרד ולא עם הגורמים של המשרדים

האחרים.

אנחנו מתחילים בנושא הראשון, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי

16).

מר איסרוב, תציג בבקשה את החוק המוצע.
א' איסרוב
התיקון המוצע בא להרחיב מצב קיים שלפיו נכים בדרגת נכות של 50% לפחות, שלקו

בתיפקודי ההליכה והיציבה זכאים עד היום, בהגיעם לגיל 55 שנים, לתוספת של 7% על

התגמולים שלהם, ובגיל יותר מתקדם לעוד 7%. נכים שלא לוקים בתיפקודי היציבה

וההליכה אינם מקבלים היום תוספת של 7% בגין הגיל.

אנחנו מציעים להחיל את התוספת הזאת של 7% בשל גיל על כלל הנכים שדרגת הנכות

שלהם 50% לפחות.
י י לוטנברג
אין לי להוסיף הרבה על דבריו של מר איסרוב.
המצב הנוכחי מפלה. לדוגמה
נכה שיש לו 80% נכות, ולא פגוע בהליכה וביציבה,

מקבל פחות מנכה שדרגת נכותו 50%. לכן באה ההצעה הזאת שסוכמה, אגב, בשנת 1989 עם

הנהלת משרד הבטחון, בהסכם כתוב, אבל לא בוצעה עד היום והיום היא מגיעה לוועדה.
רן כהן
בזמנו אני טיפלתי בזה. הייתי בטוח שזה עבר.
י י לוטנברג
שנתיים הצעת החוק מונחת, חלק מהזמן במשרד הבטחון, ואחרי הקריאה הראשונה בכנסת

היא היוגה מוניות חודשים רבים, אני לא יודע איפה.
היו"ר אי נמיר
הייתי מבקשת שנקבל קצת נתונים.
אי איסרוב
כלל האוכלוסיה הנוגעת להצעת החוק, בכל הגילים, זאת אומרת כל הפוטנציאל, נכים

שדרגת נכותם אינה פחותה מ-50%, מונה 2,500 איש. היום מקבלים את התוספת הזאת 237

איש. אם התיקון יתקבל יתווספו עוד כ-800 איש.



היו"ר אי נמיר;

למה יתווספו רק 800? האם לא כל האוכלוסיה תהנה?
אי איסרוב
הם עדיין לא הגיעו לגיל המזכה.

כיום אנחנו משלמים את התוספת לכ-240 איש. אם התיקון יתקבל מספרם יגיע

לכ-1,000.

רן כהן;

אני ביקשתי שינבדוק את הענין של הגיל והאם לא היה טעם לקבוע גיל יותר נמוך.

אתם אמרתם שעם הגיל הקושי יותר גדול. שאלתי מה הסיבה לקביעת גיל 55. ונשארתי ללא

תשובה.

י י צבן;

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לברך אתכם ולשאול כמה שאלות שנוגעות לעבודה

שלכם. אני שואל את המשרד ואת ארגון נכי צה"ל, איך צריך להבין את העמדה שלכם בנוגע

ליחס שלכם לנכי צה"ל שהם חולי נפש, חברותם או אי-חברותם בארגון ושיתופם בזכויות

השונות.

אני הכנתי הצעת הוק שאני הושב שאתם הייתם צריכים להכין, בעקבות בג "צ לפני

מספר שנים, שמאריך את תקופות הערעור שנכה יכול להגיש על פסיקה של ועדה אם לגבי

עצם הנכות או הומרת הנכות. בג"צ אומר שלא סביר שבערעורים רגילים נותנים 60 או 45

יום, וכאן מדובר על 30 יום. לפעמים קשה לנכה לקבל החלטה אם ללכת לערעור או לא, כי

זה כרוך בהוצאת כספים.
ועוד דבר
נכים מתקשים להשיג מסמכים רפואיים שיש בוועדות רפואיות, בנימוק של

סודיות רפואית. זה אבסורד, כי בחוק זכויות החולה יש נסיון לבטל את זה. אני

מעורר את זה בעקבות שורה של פניות של נכים שמתלוננים על קשיים. אני מבקש הבהרה.

אי ורדי גר;

אני מברך על התיקון המוצע. קשה להבין מדוע עד כה היתה אפליה כזאת בין הנכים.

אני רוצה לשאול; מדוע הגיל הוא 55 וי ויזו-? האם יש משהו מיוחד בגיל הזה בהצעת

החוק שלפנינו? התוספות של 7%, באיזו תדירות הן ניתנות? האם יש הגבלה של גיל או

מצב בריאותי? כל כמה זמן ניתנת תוספת של 7%?

אי איסרוב;

גיל 55 נקבע שרירותית. יכולנו לומר גיל 54 או 58. הגיל הזה נקבע עם ארגון

הנכים, ממוצע של 10 שנים לפני יציאה לפנסיה, בגלל נכות. לומר שרק בגיל 55 מתהילים

להתגלות קשיים? אצל אחד זה לפני כן ואצל אחר - אחרי כן. זה גיל שמוסכם עלינו ועל

הנכים.

בגיל 55 ניתנת התוספת הראשונה של 7%, בגיל 57 עוד 7% ובגיל 59 עוד 7%. לא על

פי בדיקה.

לא ידוע לי על קשיים מיוחדים להשיג מסמכים רפואיים, באגף השיקום. כל עורך-דין

יכול לקבל אותם באופן חופשי.



במקרה של חולי נפש או חולים במחלות חשוכות מרפא, יש לנו בעיה, כי יש התנגדות

של הרופאים למסור את המסמכים לידי התובע.

י' צבן;

יש גס תלונה של עורכי-דין. אני אעביר לך.

אי איסרוב;

אני אודה לך.

כפי שאמרתי, לגבי עורכי-דין אין בעיה.

גם לגבי הנכה, הרופא מחליט אם לתת לו.
י' צבן
לעורך-דין כן ולנכה לא? זה לא מקובל עלי. זה אחד הדברים שנשנה.

היו"ר א' נמיר;

חולי נפש, זו בעיה. ,

י' צבן;

מדובר על אדם שיש לו שיקול דעת. גם לילדים לא נותנים. כאן לנכה עצמו לא

נותנים.

אי איסרוב;

לגבי כל נכה אין בעיה, להוציא חולי נפש, שרק עורך-דין מקבל. חשוכי מרפא -

הרופא שלנו מתלבט.

אם יש תלונה, אבקש לקבל אותה.

החוק מבחין בין חולי נפש לאיורים. גם בשירותים שאנחנו נותנים - אינני מדבר על

אחוזי נכות - יש התיירוסות לקבוצות נכות. למשל, פגוע רגל שיש לו דרגת נכות של 30%,

מקבל עזרה לאוטו ואילו פגוע יד - לא מקבל. יש בעיה. ועדה של מומחים יושבת עכשיו

בנושא של הערכת דרגת הנכות. כשמדובר על חולים במחלות פיסיות, יש פחות או יותר

הסכמה. כשמדוברים על מחלות בכלל, מדי פעם אנחנו ממנים צוות שיושב על המדוכה. חולי

שחפת, למשל, בשנות ה-30 קיבלו אחוזי נכות גבוהים, היום הם מקבלים פחות.

נפגעי נפש - אני לא מדבר על חולי נפש - ככלל אין התייחסות שונה, לא עדיפה

ולא שונה.

בנוגע לשירותים, לא מדברים על הוסטלים לחולי שחפת ואחרים, אלא לחולי נפש.

י' צבן;

הם חברים מהמנין בארגון הנכים?

י י לוטנברג;

כן. הם מתקבלים לארגון נכי צה"ל באופן אוטומטי.



י' צבן;

התלוננו בפני שהם לא נהנים מכל הזכויות, בריכת שחייה למשל.

י י לוטנברג;

בבית הלוחם לא מקבלים חולי נפש שעלולים להפריע למערכת. כל נכה עובר בדיקה

על-ידי רופא הבית. מקבלים חומר של הרופא המטפל.
אי איסרוב
דבריו של חבר-הכנסת צבן בנוגע לבג"צ, אני מוכרח לבדוק את זה.

היו"ר אי נמיר;

אם איו הערות נוספות, אני מעמידה להצבעה את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

(תיקוו מס' 16). מי בעד?

הצבעה

הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מסי 16), התשנ"א-1991. נתקבלה

היו"ר אי נמיר;

הצעת החוק אושר פה אחד.

בהזדמנות זו אני רוצה לפנוך אליך, מר אברהמי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

אינני מבינה מדוע במקרה של הצעת חוק כזו, שבעקרון לא היתה שנויה במחלוקת צריכים

היו לעבור שנתיים כדי שהיא תעבור ויה דולורוסה של ועדות שונות. בנושא של נכי צה"ל

יש כמעט תמיד הסכמה ביו משרד לאוצר למשרד הבטחון. רוב הכסף, אם לא כולו, בא

ממערכת הבטחון. זו תרומה אדירה של מערכת הבטחוו, שאין לה דוגמה בעולם. למה זה

צריך לקחת כל כך הרבה זמו? אני מבקשת שתיקח את זה לתשומת לבך, ושהענין הזה ייבדק.

אני חוזרת ואומרת, מדובר על דברים שלא שנויים במחלוקת, האם הם צריכים להיות

שנתיים בצנרת? אני מבקשת שתבדקו מה קורה כאן.

אנחנו מודים לכם. החוק המוצע יוכן בהקדם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ויובא

לאישורה של הכנסת.

תיקון הודעה על פטור מתחולת החוק על-פי סעיף 4 לחוק

לחוק שירות המדינה (מינויים) - מורים בתפקידי הדרכה

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים לסעיף השני - תיקון הודעה על פטור מתחולת החוק על-פי סעיף 4

לחוק שירות המדינה (מינויים) - מורים בתפקידי הדרכה.

נשמע הסבר מנציגת משרד החינוך והתרבות.

ר' לויו;

מורים בתפקידי הדרכה הם סקטור מיוחד במערכת החינוך. אלה מורים בבתי-ספר

שונים, הם עוסקים גם בהוראה אבל עיקר תפקידם הוא הדרכה של מורים.



בשעתו קיבלנו פטור בכפוף לשני תנאים: 1) הגבלת משר זמן ההעסקה, שלא

יעלה על 6 שנים רצופות; 2) שהמורים ימשיכו לשמש גם מורים, לצר ההדרכה. מכיוון

שהצרכים היום הם אחרים, אנחנו מבקשים שבמקרים חריגים תהיה חריגה משתי המגבלות

שקבועות בהורעת הפטור.
היו"ר א' נמיר
איר אפשר לקבל מורים ללא תקן?
ר' לויו
כל המורים הם בלי תקן.
היו"ר א' נמיר
את מרברת על מורים עובדי מדינה.
ר' לויו
רק.
היו"ר א' נמיר
רק בבתי-ספר תיכוניים ולא בבתי-ספר יסודיים.
ש' הולנדר
אני מוכן להסביר את זה.
היו"ר א' נמיר
הייתי יושבת ראש ועדת החינור והתרבות במשר שש שנים. מה שנאמר כאן בשבילי

זה תגלית.
ש' הולנדר
אני מבקש להסביר. חוק שירות המדינה (מינויים) קובע שהוא לא יחול על סוגים

מסויימים של עובדי המדינה, המנויים בחוק. נוסף לכר קובע החוק שהממשלה רשאית,

לאחר התייעצות עם ועדת החינור והתרבות של הכנסת, לקבוע סוגים של עובדים

שעליהם לא יחולו הוראות החוק או חלקו אלא יחולו עליהם הוראות אחרות. יש עובדי

הסכם שעליהם לא חל חוק המינויים ויש להם הסדר עבודה שונה ותנאים שונים. בעקבות

זה באה הממשלה ופרסמה הודעה על עובדים שונים, ביניהם גם מורים, אם כי הס עובדי

מדינה. על העובדים האלה לא חל התקשי"ר, הם לא צריכים מכרז פומבי ומערכת התקנים

שלהם שונה מזו שלגבי עובדי מדינה רגילים.
היו"ר א' נמיר
אני זוכרת בעיה עם מנהל או מורה שלכל הדעות לא מתאים לתפקידו, ואני יודעת

שאי-אפשר לפטר אותו.
ש' הולנרר
עניו הפיטורים לא רלוונטי לחוק המינויים.



היו"ר א' נמיר;

אתה אומר שהמורים אינם כפופים לתקשי"ר. זה הרבה יותר ממה שבאים לתקן כאן.

אני שואלת: איד מסתדר העניו שיש מורים שהכל יודעים שחובה להחליף אותם לטובת

התלמידים אבל יש קושי עצום להחליף אותם.

ש' הולנדר;

אם הם לא כפופים לתקשי"ר, יש הוראות לגבי עובדי הוראה, יש הסכמים קיבוציים.

ר' לויו;

לפטר מורה מהמערכת, זה עניו של שנתיים לפחות, ואחרי שנתיים קורה שמגיעים

לבית דיו לעבודה. זה תהליך ארוך. תמיד אנחנו בהידברות עם נציגי המורים.
מ' בוסוו
אם חוק שירות המדינה לא חל על כלל המורים, מדוע מוצע כאו שרק חלק מהסעיפים

לא יחולו על מורים בתפקידי הדרכה?
יי צבו
מה נאמר בסעיפים 13, 14 ו-15?
ש' הולנדר
אלה סעיפים שמתייחסים לנושא התקו של עובדי מדינה רגילים, אלה שחוק המינויים

חל עליהם. חוק המינויים לא חל על מורים רגילים. הוא כו חל על מורים בתפקידי הדרכה.
מ' בוטוו
מה ההבדל ביו מורים שהחוק לא חל עליהם לביו מורים בתפקידי הדרכה?
ש' הולנדר
כשמדובר על עובדי הוראה, מפקחים הם עובדי מדינה לכל דבר, הם כפופים לתקשי"ר.

זאת אומרת, במסגרת של מורים עובדי הוראה יש סוגים שונים.
היו"ר א' נמיר
על כמה מדריכים מדובר?
נ' פלס
1,000 1,200. יש מורים מדריכים ויש גננות מדריכות. מדריכים מורים וגננות.

מדובר על הדרכת גננות לגיל הגו עד למורים בחטיבות העליונות, בכל המיגזרים.

הם מדריכים במקצועות הוראה ובתחומים שונים אחרים כגוו: מניעת סמים, חינוך מיני,

מורשת עדות וכו'.
היו"ר אי נמיר
יש לי בעיה עוד מהיותי בוועדת החינוך. יש כל כך הרבה מורים במערכת אבל

רמת החינוך לא שופרה. אני לא מבינה מה זה מדריך. מה עושה המנהל? מה הכישורים

של המדריכים? מה הם יודעים ללמד את המורה יותר מהשתלמות שהוא מקבל בסמינר?



ני פלס;

המדריכים האלה נבחרים בהיותם מומחים במקצועם. הם מדריכים בבית-הספר. הם

נותנים גם השתלמויות. המדריכים אמורים להעשיר את המורים.

אי ורדיגר;

מתי הם עושים את זה?
ני פלס
בדרך-כלל אחרי שעות הלימודים. לפעמים הם מצטרפים לשעות הלימודים.
י' צבו
בכל בית-ספר?
ני פלס
לא. במידת הצורך.
א' ורדיגר
ומה באזורי פיתוח?
ני פלס
אנחנו משתדלים ששם תהיה השתלמות רבה יותר.
אי ורדיגר
בסעיף 3 במכתבו של שר החינוך והתרבות נאמר "לענות על צרכים משתנים". מה

השתנה? מה קרה שהיום מעלים את הנושא?
יי צבו
לעניו הזה יש, לדעתי, שני היבטים, היבט מקצועי ונושא הזכויות. הוועדה לא

מופקדת על ההיבט המקצועי, החינוך. לדעתי, זה בסמכותה של ועדת החינוך והתרבות.

לפי דעתי, הנושא הזה מגיע אלינו מההיבט של נושא הזכויות ולכך צריך להיות כאן איש

האיגוד המקצועי.. אני לא רוצה להיות חותמת גומי. אני מבקש להביו על מה אתם באים להתייעץ

איתנו.
שי הולנדר
אנחנו באים היוועץ, כי המחוקק ציווה עלינו לבוא להיוועץ.

בחוק שירות המדינה (מינויים), כמו בחוקים אחרים, קבע המחוקק צורך בהתייעצות,

שלא תמיד מוצדקת מבחינת העניו. זו דוגמה שנראה לי שהמחוקק הטריח את הוועדה שלא

לצורך. מדובר כאו על עניו טכני. איו פגיעה בזכויות העובדים. מדובר כאו על עניו

טכני, הארכת תקופת ההעסקה.
יי צבו
האם עצם המינוי לא תלוי במכרז?
ש' הולנדר
לא.

י' צבו;

אם כר, ממה משחררים אותם?
ש' הולנדר
משחררים אותם מחובת התקן; לפי חוק שירות המדינה (מינויים), יש תקנים של

שיא כוח אדם.
י' צבו
אני מציע שנוותר על הזכות שלנו במקרה זה. תיזמו חקיקה.
ש' הולנדר
יזמנו.
ר' לויו
במכתב שלפניכם מדובר על העסקה במשך 6 שנים. אנחנו מבקשים שבמקרים חריגים

ניתו יהיה להעסיק מורה או גננת בתפקידי הדרכה גם מעבר ל-6 שנים.
היו"ר א' נמיר
מה נאמר בסעיפים 13, 14 ו-15?
ש' הולנדר
בסעיף 13 נאמר: "השר או מי שהוסמך לכר על ידיו יציע לנציב השירות, בדרכים

שייקבעו בתקנות, רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להו, רשימה רשימה

לכל יחידה מיחידות משרדו (להלו התקון)".

סעיף 14 אומר: "תקו טעוו אישור נציב השירות. לא אישר נציב השירות תקו

שהוצע כאמור בסעיף 13, יביאו אותו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציג השירות,

את הממונה על התקציבים, או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקו ואת נציגות

עובדי המדינה. החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקו כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו

להגיש ערר לממשלה".

וסעיף 15: "לא יתמנה ארם עובר המדינה אלא למשרה פנויה בתקו".
היו"ר אי נמיר
אני חושבת שזה נושא שוועדת החינור והתרבות צריכה להחליט עליו. זה לא דבר

טכני. מרובר על כ-1,200 עובדים.
ר' לויו
מדובר על מקרים מאד מאד מסויימים, מאד מאד חריגים. זה יהיה כפוף לקריטריונים

מאד מגובשים ועקביים. תהיה ועדה בראשות מנכ"ל המשרד או מי שהוסמר לכר. זו תהיה

פורמולה מאד קשוחה וזה יינתו במשורה.
ש' הולנדר
המחוקק קבע שצריכה להיות התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.
מ' בוטוו
שר האוצר מסכים לתיקון הזה?
ר' לויו
איו לזה שום השלכה תקציבית.

היו"ר א' נמיר;

יש לי יותר מדי שאלות בנושא הזה ולא בלב קל, בלית ברירה, מפני שלפי החוק

זה שייר לנו, אני מציעה שנאשר את התיקון.

נא להצביע.

הצבעה

תיקון הודעה על פטור מתחולת החוק על -פי סעיף 4 לחוק שירות

המדינה (מינויים), תשי"ט - 1959 - מורים בתפקידי הדרכה, נתקבל
היו"ר אי נמיר
אני מאשרים את התיקון המוצע.

ש' הולנדר;

אנחנו יוזמים תיקון מקיף שיסדיר את הנושא הזה.

מסקנות הוועדה בנושא "התפשטות מחלת החצבת בנגב"

היו"ר א' נמיר;

כפי שאמרתי בראשית הישיבה, שר האוצר צריך היה להיות כאן בשעה 00;11 אבל

הוא טרם הגיע. ננצל את הזמן לאישור מסקנות בנושא "התפשטות מחלת החצבת בנגב".

אני מבקשת שאסתר, מזכירת הוועדה, תקרא את טיוטת המסקנות שהכינה.

א' אדלר;

"מסקנות ועדת העבודה והרווחה בנושא "התפשטות מחלת החצבת בנגב" (מס' 4565,

4573, 4576, 4587).

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום כ"ט בשבט התשנ"א - 13.2.1991 -

את ההצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת חגי מירום, חיים אורון, עבד אל-והב דראושה

ותמר גוז'נסקי, בנושא "התפשטות מגיפת החצבת בנגב".

הנושא הועלה בעקבות התפרצות מגיפת חצבת בנגב, במיוחד בקרב האוכלוסיה הבדואית.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, במהלכן שמעה את מנכ"ל משרד הבריאות ואת

הממונה על שירותי בריאות הציבור במשרד.



לוועדה נמסר כי בחודשים דצמבר 1990 - ינואר 1991 נרשמו 180 מקרי חצבת

בדרום, מהם 40 יהודים ו-140 לא-יהודים. 25% מכלל החולים היו ילדים עד גיל שנה,

40% - בגיל שנה עד 14, ו-30% מהמקרים היו בגיל 18 ומעלה. רק 20% מן החולים

חוסנו בעבר נגד חצבת.

במהלך דיוניה שמעה הוועדה פרטים על התפרצות מגיפת חצבת גם בצפת, במיוחד

בקרב עולים חדשים - 21 מקרים בחודשים מאי - יוני. לגבי חלק מהחולים לא היתה

ודאות בנוגע לחיסון שקיבלו לפני עלייתם.

הוועדה שמעה על תכנית משרד הבריאות להגברת החיסונים מפני חצבת, בעקבות הנסיון

שנצטבר והתחזיות להתפרצויות מחזוריות של המחלה בשנים הבאות. הוועדה שמעה כי

משרד הבריאות שולל הצעה של חיסון המונח של כלל האוכלוסיה בישראל, אולם כל העולים

מברית-המועצות ואתיופיה יחוייבו לקבל בארץ חיסון מפני חצבת.
בתום דיוניה הגיע הוועדה למסקנות הבאות
1) הוועדה סבורה כי ההחלטה לעכב מתן חיסון המוני לאוכלוסיה בנגב עוד בינואר

1991, עם הידיעות הראשונות על התפרצות מוגברת של המחלה - התבררה כשגויה. זאת

מאחר שלמשרד היה ידוע כי מדובר באוכלוסיה, במיוחד הלא-יהודית, הנמצאת במצב של

תת-חיסון. הוועדה קוראת לשר הבריאות להיערך בעתיד מבעוד מועד לאפשרות של התפרצות

מחזורית של מחלת החצבת ולשקול שנית כדאיות של מתן חיסון המוני לאוכלוסיות

באזורים הרגישים.

2) הוועדה רושמת לפניה את המלצות הוועדה המייעצת שמינה מנכ"ל משרד הבריאות

בענין מדיניות המשרד בנושא החצבת בכלל ובדרום בפרט, כפי שהועברו לוועדה ביום

26.8.1991, ביום 22.10.1991 וביום 27.10.1991, וכפי שדווח לוועדה בישיבתה ביום

30.10.1991.

3) הוועדה קוראת לשר הבריאות להכין תכנית להגברת המודעות לצורך בחיסון מפני

חצבת, במיוחד בקרב אוכלוסיות שכיום אינן נוטות לחסן את ילדיהן - בין היתר עולים

חדשים, הבדואים בנגב, והכושים-העבריים. במסגרת פעולה זו קוראת הוועדה לשר להפעיל

ניירות מיוחדות בריכוזי הבדואים, במיוחד בישובים חסרי מעמד מוניציפלי, כדי להביא

את החיסון אל התושבים במקום לחכות שהתושבים יגיעו לתחנות החיסון. כן קוראת הוועדה

לשר לפעול ביחד עם קופות-החולים לפטור אוכלוסיות מצוקה מחובת תשלום עבור ביקור

בתחנות אם-וילד, בין היתר כדי להקל עליהן ולתמרץ אותן בנושא החיסונים. הוועדה

קוראת לשר הבריאות לשקול נקיטת צעדים חוקיים נגד משפחות שאינן מחסנות את ילדיהן

מפני חצבת, בין היתר באמצעות עיכוב תשלום קיצבאות הביטוח הלאומי עד למתן החיסון.

4) הוועדת חוזרת על סעיפים 1 ו-3 של מסקנותיה מיום 25.7.1990 בנושא "חיסונים
נגד חצבת"
"(1) ועדת העבודה והרווחה פונה לשר הבריאות לפעול להגברת ההסברה בקרב

הציבור, במיוחד באמצעות תשדירי שירות, בדבר החשיבות של חיסון ילדים

מפני חצבת, בעיקר בקרב אוכלוסיות שאינן נוטות היום לחסן את ילדיהן.

(3) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה אחת לשנה על מדיניות החיסונים

הכללית של המשרד ועל ההיערכות לביצועה".

הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה על המצב כעבור 3 חודשים."
היו"ר א' נמיר
בסעיף 1) למסקנות, נאמר "ולשקול שנית", למה?
אי ארלר
יש ועדות מקצועיות.
היו"ר א' נמיר
הן פשטו את הרגל. אנחנו מגישים מסקנות. לומר שהם ישקלו? שיקול הרעת שלהם

שגוי.
א' ארלר
הוועדה יכולה לקבוע קטיגורית לחסן את כל האוכלוסיה?
היו"ר א' נמיר
המסקנה בסעיף 1 צריכה להיות יותר חרה.
א' ורריגר
אנחנו לא גוף מקצועי.
היו"ר א' נמיר
הוכח שהמשרר לא הגיב מיר עם התפרצות המחלה.
מ' בוטון
אנחנו צריכים לומר למשרר הבריאות שישקול, אבל לומר לחסן, לנו איו יידע

מקצועי. אנחנו יכולים להמליץ לשקול לתת חיסון המוני, אני חושב שבכך הווערה

יוצאת ירי חובתה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
גם אני חושבת כך.
היו"ר אי נמיר
בסעיף 3 , למה מרובר רק על הברואים בנגב? למה לא גם בצפון?
שי ארבלי-אלמוזלינו
נרבר על ברואים בכלל.
אי ארלר
אוכלוסיית הברואים.
אי נמיר
כן.
שי ארבלי-אלמוזלינו
האוכלוסיה החררית, גם שם יש קשיים במתן חיסונים וטיפולים. הם לא באים כל כך

לטיפת חלב. אני מפנה לכך את תשומת לבו של סגן השכל חבר-הכנסת ורריגר, סגן השר

לענייני ירושלים.
אי ורריגר
בנושא שקשור לבריאות הם מאר רגישים.



היו"ר א' נמיר;

היו לנו 4 ישיבות בנושא החצבת, ואף פעם לא הועלה הנושא הזה בהקשר לאוכלוסיות

החרדיות.

מ' בוטון;

בסעיף 3 למסקנות נאמר "ביו היתר עולים חרשים, הבדואים בנגב והכושים-העבריים".

אני חושב שזה יכול לספק.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא הייתי מטילה סנקציה כמו עיכוב התשלום של הביטוח הלאומי.
אי אדלר
זו הצעה שהועלתה פה.

היו"ר א' נמיר;

לא. נמחק את זה.

אי אדלר;

נמחק את הקטע האחרון בסעיף 3, מהמלים "הוועדה קוראת".

י' צבו;

אני חושב שבסעיף 2 לא צריך להסתפק ברישום טכני כמו שמוצע כאו "הוועדה רושמת

לפניה את המלצות הוועדה המייעצת" וכוי. לדעתי, צריך לדבר על עיקרי ההמלצות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה צריו להיות במבוא, ושם צריך להיות פירוט.

אני חושבת שצריך לייחר סעיף מיוחד בנושא ההסברה, זה צריך להיות במסקנות,

וכן לאזכר את המסקנות שכבר קיבלנו בנושא זה. צריך לדבר על הגברת ההסברה בכל האמצעים.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו ריברנו גם על פעולה אקטיבית להגיע אל הברואים בנגב, באמצעות ג'יפים.

היו"ר א' נמיר;

אני חושבת שמה שנאמר בסעיף 1 צריך להיות במבוא. לומר שהוועדה סבורה כי ההחלטה

לעכב מתו חיסוו המוני וכוי, זו לא מסקנה. המסקנה צריכה להיות שהוועדה קוראת לשר הבריאות

להכין תכנית, וכאן אולי אפשר לדבר על הסברה, ובפירוט - תשדירי שירות, תחנות לאם ולילד,

דפי הסברה בעברית ובערבית ואולי אפילו באמהרית לאתיופים.

כפוף לתיקונים האלה אנחנו מאשרים את המסקנות.

נכון לעכשיו, אחרי כמה שינויים שהיו, נחדש את הישיבה בשעה 11:30, עם שר האוצר.

הישיבה נפסקה בשעה 00;10.

קוד המקור של הנתונים