ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/11/1991

דיווח בנושא מנהל סניף הביטוח הלאומי בצפון; החלטה לסגור את מפעל מגה ולפטר את עובדיו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 310

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ז בחשון התשנ"ב (4 בנובמבר 1991). שעה 00;09

(הדיון בסעיף 2 פתוח לתקשורת)

נכחו;

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

רו כהן

י' צבר

י' שמאי

מוזמנים; לסעיף 1

י י ערד - מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

שי בריצמן - היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

אי גולדברגר - נציבות שירות המדינה

לסעיף 2

צי קורן - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

בי גאון - מנכ"ל "כור"

סי אביבי - יו"ר מועצת המנהלים של "מגה"

אי אגמי - מזכיר ההסתדרות בחיפה

י י גבאי - הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

נ' אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

ש' בצון - סמנכ"ל שירות התעסוקה

י י אורן - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

אי כתש - ועד עובדי "מגה"

מי שוואגט - ועד עובדי "מגה"

י' מנור - עוזר מנכ"ל "כור"

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית;. מ' הלנברג

סדר-היום; 1) דיווח בנושא מנהל סניף הביטוח הלאומי בצפון

2) החלטה לסגור את מפעל "מגה" ולפטר את עובדיו



דיווח בנושא מנהל סניף הביטוח הלאומי בצפון
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-יומנו

שני נושאים. אני רוצה לבקש מחברי הוועדה שהדיון בנושא "מגה" יהיה פתוח

לתקשורת.

לדיון בסעיף הראשון - דיווח בנושא מנהל סניף הביטוח הלאומי בצפון

נמצאים איתנו נציגי המוסד לביטוח לאומי ונציג נציבות שירות המדינה. אתם

נתבקשתם לדווח לנו הבוקר בנושא.
שי בריצמן
ביום רביעי אחרי הצהריים אושפז מר אלפריח מרדכי בבית-החולים רמב"ם,

בגלל תלונות על מיחושים בחזה וביד שמאל. לפי מה שנמסר, הוא שוחרר אתמול

בערב מבית-החולים, ויש לו-10 ימי מחלה.

ברגע שנודע לנו שהאיש מאושפז מינינו לו ממלא-מקום, מנהל סניף עפולה,

אחד מהמנהלים הטובים שלנו. הוא היה שם אתמול ומתחיל להפעיל את הסניף.

בעקבות הפנייה של הוועדה למנכ"ל המוסד, שנוציא את מרדכי אלפריח לחופשה,

היינו בקשר עם נציבות שירות המדינה. מאז שהוועדה פנתה אלינו היגשנו חומר נוסף,

שאותו העברנו אל מר גולדברגר - אני לא מדבר על הטרדה מינית - והוא הציע להתחיל

בדיון אם להשעות אותו.
היו"ר א' נמיר
מי צריו להחליט אם להשעות אותו או לא.
ש' בריצמן
המנכ"ל, אחרי השימוע. הנציבות צריכה להיות מעורבת בזה.
אי גולדברגר
שוחחתי אתמול עם אנשי החקירה במשטרה. בשבוע שעבר הם הזמינו את המתלוננת,

כי עד אז היא היתה בחוץ-לארץ.
היו"ר אי נמיר
איזו משטרה מטפלת בזה?
אי גולדברגר
משטרת זבולון.
היו"ר אי נמיר
אתה ראית את המבדק הפנימי?
אי גולדברגר
לא.



לפי מה שנמסר לי, המבדק היה אמור להסתיים עד אתמול. היה צריך להזמין את

מר אלפריח אבל מאהר שהוא אושפז, הוא לא יכול היה למסור עדות.
י' ערד
אני רוצה לציין שהמבדק נסתיים ביום רביעי שעבר.

היו"ר א' נמיר;

מר גולדברגר, כדאי שתקשיב. אנחנו מאד רגישים לאי-דיוקים.
י' ערד
בהתאם לכללים, אנחנו חייבים לעשות שימוע לאיש, להראות לו את המימצאים.

נקבעה איתו פגישה כדי להציג לו את המימצאים אבל הוא אושפז.
היו"ר א' נמיר
מתי פנו אליך, מר גולדברגר, בפעם הראשונה?
אי גולדברגר
בראשית הודש אוקטובר.

נראה לי שהענין טעון טיפול של המשטרה. הם אמרו לי שהנושא הועבר לפני

שבועיים וממתינים לתוצאות החקירה המשטרתית.

אמרתי שנמתין כדי שנוכל להחליט מה נעשה.
רן כהן
החומר שהיה לך לא היה מספיק חמור כדי להשעות? השארת את האיש במקום?
אי גולדברגר
סמכות ההשעיה היא בידי המשרד ולא בידנו. המשרד לא הישעה.

מתור הרבה נסיונות שלנו, אנחנו משתדלים לקבל החלטות בנושאים כאלה על

בסיס של עדויות מוצקות. המוסד לביטוח לאומי עשה צעד שמדגיש החמרה של הענין -

הוא היפנה את התלונה לטיפול משטרת ישראל ולא משטרת זבולון. ברגע שיש ענין פלילי,

אנחנו מחכים לתוצאות. הרוב המכריע של מקרי השעיה מתחיל להתגלגל ברגע שיש הודעה

של משטרת ישראל על פתיחת תיק נגד עובד זה או אחר. ברגע שהמשטרה רואה עובדות

מוצקות, אנחנו צריכים להחליט אם משעים או לא.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה למסור לוועדה, שכשאני העליתי את הענין, חבר-הכנסת רן כהן. שאל אם

מדובר במקרה פוליטי.

ב-17 בדצמבר 1986 היגשתי שאילתה לשר העבודה והרווחה דאז, משה קצב: "על פי פרסומים

בעיתונים, מצא המבקר הפנימי של המוסד לביטוח לאומי ליקויים בדרכי עבודתו של

מר מ.א. (שמו המלא מופיע במקור), שהוא הממונה על הגבייה בסניף חיפה של המוסד.

בעקבות מימצאיו, המליץ המבקר הפנימי שלא להעניק לאיש קביעות. עוד פורסם כי

מנכ"ל הביטוח הלאומי החליט להתעלם מהמלצת מבקר המשרד ולהעניק קביעות לאיש."



אני שאלתי את השר מה היו השיקולים להעיק קביעות לאיש, ועוד שאלות. השר

קצב השיב לי שהכל בסדר. בידי דו"ח הבדיקה, ולכו הנושא של נציבות שירות

בידי דו"ח הבדיקה, ולכן הנושא של נציבות שירות המדינה חמור בעיני. יש

לי גם העתקים של שינוי מכרזים, קודם דובר על השכלה אקדמית ואחר-כך - או השכלה

תיכונית עם נסיון של 5 שנים. יש הרבה טענות כלפי הביטוח הלאומי על שינוי מכרזים.

עשיתי שיעורי בית בעניו זה. ברור ניסים התפטר ממשרתו כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ואז נאמר - ואני רוצה להיות זהירה - שהוא לא היה מוכן לעמוד בלחץ של המינויים

הפוליטיים. ניסים ברור לא היה חבר מפלגת העבודה, מפ"ם או ר"צ.

אני מבקשת שמשה יקרה - זה כתב ידו - מה קבעה אז ועדת המבדק. זה מ-26

ביוני 1986.

מ' בוטון;

לפי דו"ח המבדק הפנימי היתה השתלת מסמר במטרה לשנות עובדות. מדובר על מכתב

מ-21 במאי 1986, שכתב האיש להנהלת המוסד ונאמר שכולל מבוסס על "מירמה ושקר",

אני מצטט מתור המבדק. נאמר שם: מתן עדות שקר לעובדי המבדק הפנימי; זלזול מוחלט

במנהל הסניף שהיה ממונה עליו והכפשת שמו וכינויו בשמות וביטויים שאיו הנייר

סובלם; התפרצויות כלפי עובדים ללא סיבה רצינית; יצירת אווירה של פחד ביחידה תור

שימוש באיומים המסתמכים על כוח וגיבוי בלתי מוגבל מגורמים רמי דרג. המבקר הגיע

למסקנה חד-משמעית שהעסקתו של מוטי אלפריח אינה עומדת בקריטריונים של עובדי ציבור

יש להפסיק מיד המשר העסקתו.

כפי שאמרה היושבת-ראש, זה מ-26 ביוני 1986.

היו"ר אי נמיר;

ואני מגיעה למבדק של עכשיו. אני חושבת שנציבות שירות המדינה היתה צריכה לדע

שעל האיש הזה יש תיק באיזה שהוא מקום.

דיברתי עם מאיר גבאי, נציב שירות המדינה, ואני יודעת את עמדתו ביהוד בנושא

של הטרדה מינית.

יש דו"ח מאד רציני.
רו כהו
מי היה הבודק האמיץ?
היו"ר אי נמיר
שני אנשים חתומים. כל החומר נמצא אצלי.
רו כהו
אני מבקש לדעת, לאחר המבדק מ-1986, האם היה ערעור על המימצאים שבמבדק?
ש' בריצמן
אני יכול להגיד רק - אני לא הייתי אז יועץ משפטי - שהסיפור גונב לאוזני.

אינני יודע מה היה העניו, אם האיש ביקש להתייחס או אם שמעו אותו.
היו"ר אי נמיר
זה הרקע.



א' גולדברגר;

הענין של 1986 הגיע לבית הדין לעבודה ופסק דין שאושר אחר-כך פסל את המינוי

הזה.

מנציבות שירות המדינה העברנו בשעתו את המימצאים ליועץ המשפטי לממשלה וביקשנו

התערבותו.

אנחנו לא ממונים על המינויים במוסד לביטוח לאומי ולא מעורבים במימצאים. מה

שמגיע אלינו - אנחנו מטפלים בו. ענין פסק הדין הגיע אלינו באמצעות איש מאותו סניף

שהגיש תביעה לבית-דיו לעבודה וזכה. הוא העביר לנו מימצאים. פנינו ליועץ המשפטי

לממשלה וביקשנו התערבותו.
רו כהו
אתה אומר שהביטוח הלאומי, שהיה בידיו חומר, לא העביר אליכם.
א' גולדברגר
הוא לא חייב.
היו"ר א' נמיר
הם לא רוצים להיות כפופים לנציבות שירות המדינה.

רבותי, המבדק הסתיים. שמואל בריצמו, גם בישיבה הקודמת אמרת שהמימצאים

חמורים. יש שם שני דברים חמורים, אחד מהם נושא כספי.
ש' בריצמן
זה הועבר למשטרה.
היו"ר א' נמיר
יש סיפור עם השותף הדרוזי. יש בירור על האיש, על מתו ביטוח לאומי לקבוצה

דרוזית, לא לפי קריטריונים. אתם יודעים על זה?
שי בריצמו
לא.
היו"ר א' נמיר
אתו לר את הנייר. אתה ראית את המבדק?
שי בריצמו
לא.
היו"ר א' נמיר
אני מתביישת לספר את העניו. אתה יודע שיש שם דברים מאד מאד חמורים.

אני שואלת עוד פעם: מדוע האיש, כשיש לו רקורד כזה, לא יוצא לחופשה בתשלום

עד לבירור העניו. זה מה שהצענו בישיבה הקודמת.



יי ערד;

עד אתמול האיש היה בבית-חולים. אתמול הוא שוחרר. יש לו 10 ימי מחלה והוא

לא מנהל את הסניף. מינינו מנהל טניף.

שי בריצמן;

שוחחתי עם מנהל המבדק. לא ראיתי את תוצאות המבדק. ההתרשמות שלי לא טובה

אבל לא אחרוץ משפט לפני ששמענו את האיש.
שי ארבלי-אלמוזלינו
האיש תוחקר?
שי בריצמן
עדיין לא. קבענו איתו פגישה כדי להציג בפניו את דו"ח הבודק ולשמוע את הגירסה
שלו. ההליר הוא
בודקים את כל. התלונות של האנשים,.אחר-כך מציגים את הדו"ח בפני

האיש ושומעים אותו, ואחר-כך מחליטים.

זימנו אותו כדי להציג את תוצאות המבדק אבל האיש אושפז בבית-החולים רמב"ם.

אתמול הוא שוחרר מבית-החולים. אני יודע שיש לו 10 ימי מחלה.

במכתב שקיבלנו מוועדת העבודה והרווחה נאמר, תוציאו אותו לחופשה עד שיחזור

המנכ"ל, שנמצא בחוץ-לארץ, עד שתוכלו להציג את תוצאות המבדק.
היו"ר אש נמיר
לא כר כתוב.
שי בריצמן
אולי אני טועה.
רו כהו
הבקשה שלנו היתה שהאיש יוצא לחופשה עם תשלום עד שהעניו ימוצה. אני ניסחתי

את המכתב.
שי בריצמו
הייתי מבקש לראות את המכתב.
היו"ר אי נמיר
מר בריצמו, בישיבה הקודמת אמרת, בלי לראות/המבדק, שהעניו על פניו נראה

מאד חמורי.
שי בריצמו
אני לא חוזר בי. אני לא אומר שהעניו לא חמור.
היו"ר אי נמיר
אחרי 10 ימים, האיש חוזר לעבודה?
ש' בריצמן
ברגע שהוא יבריא הוא יוזמן כדי להציג בפניו את הדו''ח ובדי לקיים את השימוע

שלו ביחס להתחלת תהליבי ההשעיה.

מ' בוטון;
במבתב כתוב
"להוציאו מיד לחופש, עד שתתקבל החלטה, מיד עם הגשת דו"ח הבודק,

אם להשעותו או לא."
ש' בריצמן
ברגע שהאיש יבריא הוא יוזמן גם לענין המבדק, ויהיה צורך לקבל החלטה. אם

יתברר שזה הליך יותר ארוך, אני מניח שהמנכ"ל יורה לו לצאת לחופשה.

י' ערד;

מיום רביעי האיש לא בסניף. מינינו מנהל רציני, מקצועי, מקובל ואמין, והוא

מנהל את הסעיף ולא סגן מנהל הסניף.

רן כהן;

לא אתם החלטתם שהאיש שמהווה בעיה לגבי עובדים אחרים שם ולא עומד בנורמות,

לא יימצא שם. הוא החליט שהוא חולה. לא אתם החלטתם שהוא חולה.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה להציע את הסיכום הבא; אנחנו לא בית-משפט. אם הוא ייצא זכאי - נברך,

אבל יש רקורד מאד קשה.

אני פונה אליכם בשם הוועדה, לכבד מה שביקשנו. אנחנו כתבנו; "בתום שמיעת

הדיווח החליטה הוועדה - מבלי לקבוע עמדה לגופו של ענין, ולאור האווירה הקשה

בסניף האמור וההאשמות החמורות נגד מנהל הסניף - לפנות אליך בדרישה להוציאו

מיד לחופשה, עד שתתקבל החלטה, מיד עם הגשת דו"ח הבודק, אם להשעותך או לא."

אנחנו מבקשים לקיים את זה. דיברנו על חופשה עם תשלום. כלומר, אחרי חופשת המחלה,

אם לא תתקבל החלטה, הוא לא יכול לחזור לסניף.
ש' בריצמן
אנחנו עושים את זה בו-זמנית.

היו"ר א' נמיר;

מתי תהיה פסיקה?

ש' בריצמן;

מבחינת ההליכים וגם מבחינת המימצאים של הדו"ח, אנחנו מוכנים לשימוע. זה

נדחה בגלל המחלה של האיש. כשהאיש יהיה מסוגל לכך, נעשה את הפעולה הזאת.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני לא הייתי בדיון הקודם. אתמול הייתי בחיפה בהלוויה של יוסף אלמוגי, והגיעו

אלי ידיעות על האיש. סיפרו לי שהאיש מאושפז בבית-חולים ויש פניית של עורך-דין.

סיפרו לי שבינתיים לא נעשה שום תחקיר לגבי האיש. אותו לא תיחקרו.



קריאה;

נכוו.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

לכן אי-אפשר להרשיע אדם כל עוד לא שמעו את גירסתו.

אם כל הכבוד לוועדת העבודה והרווחה, היא לא בית-דיו ולא בית-משפט. אנחנו

יכולים לדרוש מהביטוח הלאומי שהוא יזרז את ההליכים המקובלים. אם יש חשדות כלפי

האיש, צריך לברר אותו, כמו שנוהגים עם כל עובד אחר, ולאפשר לו להגו גם על הזכויות

שלו.ועדת העבודה והרווחה לא יכולה להחליט אם להוציא אותו לחופשה או לא. היא

לא בית-דיו. להוציא אותו לחופשה זה כאילו הכרה בכך שהאיש פעל לא כשורה או שמכירים

בזה שכל מה שמיוחס לו אכו נכוו. אני לא מקבלת את הגישה הזאת. ועדת העבודה והרווחה

לא צריכה לעסוק בנושא הזה, בשום פנים ואופו לא. אנחנו לא בית-משפט. אנחנו לא בית-

דיו לעבודה.

אנחנו צריכים לדרוש מהביטוח הלאומי לטפל בנושא הזה. אם יש האשמות - יגישו

נגדו תביעה כמו שנוהגים לגבי כל עובד אחר. אני לא מקבלת שנחליט על השעיה או הוצאה

לחופשה. האם שמענו אותו?
י' צבן
בעיקרוו חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו צודקת. אבל אני רוצה לומר, יש עוד פו

לעניו. לפעמים, כדי לחקור, צריך לפנות את האיש מהשטח, כי כל עוד הוא בשטח קשה

לקיים חקירה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
זה לגבי כל עובד? כל עוד לא הוכחה אשמתו, הוא חף מפשע.
י' צבן
לגבי מנהלים, יש הרבה פעמים שאיו ברירה אלא להרחיק אותם מהזירה, כדי לקיים

חקירה אובייקטיבית. אחרת יש טרור.

האיש, כך אנחנו שומעים, אושפז בבית-חולים ואחרי ששוחרר קיבל 10 ימי מחלה.

יש שלוש אפשרויות. יש אפשרות שהוא מתחזה; יש אפשרות שהוא מרגיש קצת לא טוב; ויש

אפשרות שהוא חולה. אני מציע שנהיה זהירים בעניו. אני מציע שלא יהיה פרסום בעניו

זה, על שום דבר. אפילו האיש אשם, שבץ לב לא מגיע לו. יכול להיות שזה רציני.

קיבלנו דו"ח. ממה שעולה ברור שער שלא תושלם החקירה, הוא לא חוזר. אני מציע

לקבל את זה. יש כאו טסט-קייס.

אני מציע לפנות למבקר המדינה, בשם הוועדה, לחקור את הסיפור מראשיתו. כפי

שאמרתי, יש כאו טסט-קייס. יש כל הגורמים הרלבנטיים. זה נושא משנת 1986, מלפני

6-5 שנים.
דו כהו
צר לי על הדברים ששמעתי. האם מישהו מעלה על דעתו שתהיינה תלונות עלמנהל

שמכה את העובדים כל יום, ויגידו לנו: לא סיימנו את החקירה? יש טענות על הטרדות

מיו וגם על אי-סדרים כספיים. אחרי שראינו את המבדק דיברנו על הוצאה לחופשה,

בתשלום.



היו"ר א' נמיר;

בישיבה הקודמת מסר כאן מר בריצמן דיווח קשה מאד.

אנחנו רק מבקשים שהאיש לא יחזור לפני שהעניו ייגמר. הוועדה לא תתערב.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

שיעבירו את החומר למשטרה.
רו כהו
הוועדה וידאה שהחומר נמצא בחקירת המשטרה. הוועדה לא עשתה שום דבר כוועדת

חקירה, חס וחלילה. רצינו שגם לאשה תהיה הגנה, שגם לעובדים תהיה הגנה ולא רק

למוטי אלפריח. ההגנה צריכה להיות על כל מי שמעורב בעניו.

אני מוכרח לומר, לא יעזור שום דבר, בנציבות שירות המדינה יש איפה ואיפה

ביו מנהלים לביו עובדים פשוטים. והראיה, כשהיה המקרה של שר האוצר עם איש הבטחוו,

הושעה איש הבטחוו, בלי חקירה, בלי כתב אישום.

א' גולדברגר;

לא נכוו.
רן כהן
הוא הוצא לחופשה.
א' גולדברגר
השר הוציא אותו לחופשה.
רן כהן
נציבות שירות המדינה לא התייצבה אוטומטית לצד העובד.
א' גולדברגר
מנענו פיטורים שלו. בית-הדין דן בענין זה.
רן כהן
מה החליט?
א' גולדברגר
שהוא אשם.
י' שמאי
אתם שתקתם.
רו כהו
כאו מדובר על מנהל שמטריד. הברת-הכנסת נמיר יודעת מזה, הוועדה יודעת. יש

תיק שקבוע 5 שנים.



בביטוח הלאומי, במקום שבו צריכה להיות רגישות, שם אין רגישות, כי מדובר

על מנהל, מינוי פוליטי של אדם מסויים שכפו אותו על המערכת למרות שהוא נפסל כשהיה

מנהל הגביה בסניף.

היו"ר אי נמיר;

אני מציעה שנזמין לכאן גם את מאיר גבאי, נציב שירות המרינה.
רו כהו
רבר אחר אני מביו מהישיבה הזאת, שהאיש לא חוזר לעבורה ער שהעניו ימוצה. זה

מה ששמענו.

י' שמאי;

אני אמנם הצטרפתי לישיבה הזאת באמצע הריוו ולא השתתפתי בריוו הקורם, בכל-

זאת אני רוצה לומר, פנו אלי כמה תושבים באזור הצפוו והוריעו לי שהיה בית-ריו

שרה נגר מנהל המוסר לביטוח לאומי בקריות. מאחר שלא השתתפתי בריונים, אמרתי שארצה

ללמור את החומר. אמרו לי - אני מניח שאלה חבריו של האיש - שאם כבר מקיימים

ריוו, אולי כראי להזמיו גם אותן.

היו"ר א' נמיר;

חס וחלילה.

י' שמאי;

אני יורע שאם עושים את זה, זה פתיחת חקירה.

גם אני שמעתי שהאיש בבית-חולים. אני חושב שהטוב ביותר, לאפשר לביטוח הלאומי

לסיים את החקירה, וכראי שנרע לאו היא מובילה.
היו"ר א' נמיר
לא היה כאו שום בית-ריו שרה. אני מוריעה כאו: לא יהיה בית-ריו שרה בו וערה.

זה לא תפקירנו ולא סמכותנו. היו תלונות קשות מאר, גם בטלפוו. היה כאו מר בריצמו

והוא ריווח לנו.
י' שמאי
אמרו לי שהיועץ המשפטי של הביטוח הלאומי תמך בו לאור אורך הקו.
היו"ר א' נמיר
יש פרוטוקול. מר בריצמו אמר שההתרשמות של הביטוח הלאומי מהרו"ח היא קשה,

הוא אפילו אמר קשה מאר, ולכו החליטו למסור אותו מיר למשטרה.

אנחנו ביקשנו והיצענו שער שימוצו ההליכים, בלי לקבוע עמרה, להוציא את האיש

לחופשה בתשלום.

אני חוזרת ומבקשת, אני חושבת בשם כל חברי הווערה, שכל זמו שלא ימוצו ההליכים,

טוב תעשו אם תשאירו את ממלא-המקום שם ולא להחזיר את מר אלפריח לעבורה.

אני מקבלת את הצעתו של חבר-הכנסת צבו, שבנושא זה לא תהיה הורעה לעיתונות.



החלטה לסגור את מפעל מגה ולפטר את עובדיו

(מכאן הישיבה פתוחה לתקשורת)
היו"ר א' נמיר
רבותי, אני מתכבדת להמשיך את ישיבת הוועדה. אנחנו עוברים לנושא השני שעל

סדר-יומנו - החלטה לסגור את מפעל מגה ולפטר את עובדיו.

כפי שביקשתי בראשית הישיבה, מכאן הישיבה פתוחה לתקשורת.

למעשה אנחנו מקיימים את הישיבה לאחר שהתקבלה החלטה של מועצת המנהלים של

"כור" לסגור את "מגה" חיפה.

בישיבה הקודמת נמסר לנו שמזכ"ל ההסתדרות פנה אל מועצת המנהלים או למנכ"ל

"כור" - נדמה לי שהפנייה היתה למועצת המנהלים - בבקשה להשאיר את "מגה" עוד חודש,

כדי לתת אפשרות נוספת לחיפוש אלטרנטיבות אחרות, מכירה או משהו אחר.

אני הבנתי - כך קראתי בעיתונות ושמעתי ברדיו - שמועצתי- המנהלים, אני לא

יודעת של איזה פורום, קיבל החלטה.
ס' אביבי
מועצת המנהלים של "כור".
היו"ר א' נמיר
אם כן, מועצת המנהלים של "כור" החליטה לא להיענות לבקשה והיא החליטה לסגור

את "מגה", כפי שתוכנן, ב-31 באוקטובר. למרות זאת החלטתי לקיים את הישיבה היום.

אם אינני טועה, זו הישיבה השלישית שלנו. הישיבה הראשונה היתה יוזמה של הוועדה.

הישיבה הזאת היא במסגרת הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יעקב שמאי. דחינו את הדיון

הזה, כי בני גאון היה בחופשה, ורצינו לשמוע אם ההחלטה היא סופית ומה יעלה בגורלם

של העובדים.

ויורשה לי לומר עוד משפט. בשבילי "כור" זה לא חברה פרטית, כך חינכו אותי.

אני רואה ב"כור" שלוחה של ההסתדרות. אני מודעת לעובדה שהיום רק 26%, כך נדמה

לי, ממניותיה של "כור" הם בבעלות ההסתדרות. לכן - אני מדברת על תחושה שלי - תחושתי

הרבה יותר קשה, מה גם שפנייתו של מזכ"ל ההסתדרות הושבה ריקם.

ביקשתי שיהיה כאן גם מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, כי מדובר במפעל תעשייתי

באזור חיפה, שם המצב קשה. בהקשר לזה אני רוצה לומר, כי מתנהל משא-ומתן עם רפא"ל.

גם שם יש סכנה של פיטורי 900-800 איש, וזה הגל השלישי. לממשלה יש מחוייבות לספק

מקומות תעסוקה לתושבי המדינה. באזור חיפה, אדם שהוא מעבר לגיל 40 ומפוטר ממקום

עבודתו, אין לו שום סיכוי לקבל מקום עבודה אחר, מה שעדיין לא כל כך נכון באזור

המרכז ותל-אביב, אבל גם שם יש בעיות.
י' שמאי
גבירתי היושבת-ראש, העלית נקודה חשובה - פיטודים הולכים ורבים באזור חיפה -

ולכן הזמנת מנכ"לים והזמנת גם את הממונה על הכנסות המדינה, שבעקבות מה שקרה ב"כור"

אני קורא לו "הממונה על ההוצאות".

"כור" קיבלה 600 מיליון דולר, ובני גאון מגלגל את "כור".



היו"ר א' נמיר;

בני גאון מנהל את "כור".
י' שמאי
אמרתי מגלגל. "כור" קיבלה 600 מיליון רולר. בסכום הזה היה אפשר ליצור

10 אלפים מקומות עבודה. למה שבני גאון לא יקום ויאמר, טעיתי, נכשלתי, אני חייב

ללכת.

לא יכול להיות ש"כור" תהיה גם משאבה שתשאב כסף וגם תעשה פיטורים, אבל מי

שעומד בראש המערכת לא הולך.

אני מבקש לקבל תשובה כמה עובדים יש ב"כור", כמה היו קודם, מה עשו ב-600

מיליון דולר, ומה אפשר היה לעשות בסכום הזה אילו הוא היה מוזרם למישהו אחר.
ב' גאון
הנושא הזה נדון בשתי ישיבות. הופיעו כאן מספר אנשים ודיווחו בפרטים מה

הביא לשיקול לסגירת "מגה" חיפה, אני אשלים את הדברים, כפי שהיושבת-ראש ביקשה

ממני.

ההחלטה לסגירתו של האתר בחיפה - זה האתר בחיפה ולא סגירתה של חברת "מגה" -

נתקבלה במסגרת דיונים של חברת "מגה", שהיא מוסמכת וסוברנית להחליט על כל תאגיד

ותאגיד, כמו בכל תאגידים אחרים של "כור".זה חלק אינטגרלי של הסדר "כור".

מכיוון שבאותה עת של טרום הסדר נדרש הדירקטוריון של "מגה" לאישור על של

דירקטוריון "כור", קיבל דירקטוריון "כור" את ההחלטה לסגור את האתר בחיפה. ההחלטה

הזאת הועלתה במסגרת אישור תכנית המפנה הכוללת, שנתבקש לה אישור של הוועד המנהל

של חברת העובדים, ואושרה שם.

לאחר האישורים האלה היא הוגשה לוועדת היגוי של הבנקים, לממשלת ישראל ולכל

מי שלקח חלק במסגרת ההסדר, ואושרה ההחלטה על סגירת האתר, החלק מן ההסדר.

זו היתה התניה חד-משמעית של ועדת הכספים של הכנסת, של ממשלת ישראל, של

ועדת ההיגוי, שההסדר החדש של "כור", לאחר החתימה, יבטיח שלא תהיה תלות בין

מפעל למפעל וההחלטות בעתיד יושתתו על בסיס כלכלי.
י' צבן
באיזו לשון זה אושר?
ב' גאון
"מגה" חטיבה בתוך תכנית הייצור, סגירת האתר בחיפה.

מעבר לזה, מכיוון שזו היתה התניה והאוצר, בעשר התניות שלו לאישור תכנית

המפנה, עמד על כך ש"כור" תנוהל כחברת החזקות, התאגידים יופעלו במסגרת דירקטוריונים

מקצועיים.
יי צבן
ממתי הוכנס הסעיף הזה כפרספקטיבה?
ב' גאון
זו היתה התניה לאישור ערבות המדינה, בוועדת הכספים. היתה גם התניה של שר

האוצר הקודם, השר כיסים, ש"כור" תפעל על בסיס כדאיות כלכלית ולא תהיה מעורבות

פוליטית בהחלטות הכלכליות.

לאהד שההסדר הובא ואושר, אני זימנתי את הנהלת כור" ובהתאם לתכנית ההסדר

קבענו לוהות זמנים לגבי פעילויות שונות. ברגע שנחתם ההסדר,. היינו חייבים לעמוד

על קוצו של יוד בכל הכתוב בהסדר.

אני ביקשתי לפעול בנושא של "מגה" מתוך הנחה שאי-החלטה מיידית תביא לסגירה

גם של האתר בירושלים.

טרום החלטה זו לא סמכנו רק על חוות הדעת של דירקטוריון "מגה" וביקשנו חוות

רעת נוספת.
י' צבן
איזו חברה חיצונית בדקה?
בי גאון
הולצמן.

הנושא הזה הועלה על השולחן ואני אישית השתתפתי פעמיים במשא-ומתן עם "גלי"

ושלוש פעמים עם נציגי שלושה קיבוצים שעוסקים בנעליים. הקיבוצים העמידו תנאי: אנחנו

מוכנים להיכנס כדי למכור אותו, בתנאי שלא יהיה בה שום עובד. לא הסכמנו והמשכנו

לנהל משא-ומתן.

לאחר קבלת החלטה על סגירה הנחיתי את יושב-ראש מועצת המנהלים לא לפטר אלא

אחרי החגים, לוודא שמכתבי הפיטורים לא יהיו במוצאי שבת, לוודא שהמכתבים יוגשו

אישית על-ידי המנכ"ל ולהיות אישית במסירת מכתבי הפיטורים.

קבענו את תאריך הפיטורים ל-31 באוקטובר 1991. קבענו גם את סגירת המפעל -

15 באוקטובר 1991 - מתוך הנחה שהשבועיים הנותרים יאפשרו לסיים את המשא-ומתן בנושא

הפיטורים.

על רקע זה אני נתבקשתי על-ירי מזכיר ההסתדרות להיפגש אישית עם ועד העובדים,

למרות שוועד העובדים נפגש עם מועצת המנהלים של "מגה". זימנתי את ועד העובדים של
"מגה" ואמרתי להם
זו ההחלטה, אין מה לתקן. אנחנו מדברים על בסיס כלכלי. אני

אעשה דבר אחד באחריות אישית, כל מה שאוכל - הבנה וליברליות מסויימת בנושא הפיצויים.
יושב-ראש ועד העובדים אמר לי
זו הפעם הראשונה שאומרים לנו את האמת.
היו"ר אי נמיר
יושב-ראש ועד עובדי "מגה", "מגה" חיפה או "מגה" ארצית?
בי גאון
יושב-ראש וער עוברי "מגה" חיפה.

באו אלי שלושה אנשים.
יי שמאי
עד עכשיו שיקרו להם. זאת אומרת שיושב-ראש מועצת המנהלים שיקר.
ב' גאון
המפגש הזה אצלי היה לאחר שוועד העובדים נפגש לא פעם ולא פעמיים עם י ושב-

ראש מועצת המנהלים של "מגה" שאמר להם אותו דבר - שהמפעל ייסגר בתאריך שנקבע.

לא נמסרה על-ידי יושב ראש מועצת המנהלים של "מגה", לפי הבנתי, הודעה שאפשר

לשמוע ממנה משהו אהר.

מעבר לזה, ביקשתי מיושב-ראש מועצת המנהלים של "מגה" וממנכ"ל "מגה" להיפגש

עם מזכ"ל ההסתדרות ולמסור לו הכל.

אני נתבקשתי להיפגש עם מזכיר ההסתדרות בחיפה. נפגשתי עם מזכיר ההסתדרות

בחיפה והודעתי לו ברחל בתך הקטנה, שאיו לנו שום דרך. יש מגרש מיועד לתשלום

הפיצויים. ביקשתי שתינתן יד לנושא, מתוך הנחה שיש 50 עובדים זמניים; 40-30 נובל

לקלוט בירושלים, ונעשה כל מה שנוכל בנושא הפיצויים לגבי היתר - כ-80 עובדים.
אורי אגמי אמר לי
תבין אותי, שאני חייב להיאבק.

רו כהן;

מתי זה היה?
בי גאון
ב-19 בספטמבר.
א' אגמי
לא.
בי גאוו
זה היה ב-19 בספטמבר.
סי אביבי
ב-19 בספטמבר.
בי גאוו
לאחר המפגש עלה נושא נוסף. אני קיבלתי פנייה ממזכ"ל ההסתדרות שאמר לי,

ראה, קבעו תאריך לסגירת המפעל ותאריך לפיטורים, האם ניתו לדחות את זה? אני
הודעתי למזכיד ההסתדרות
לא ניתו, כי המשמעות היא גם סיכוו המפעל בירושלים,
ומשמעות נוספת
חתמנו על הסכם וחתימתי מחייבת וחתימת כל מי שחתם על ההסכם

מחייבת.

מזכ"ל ההסתדרות ביקש לדחות ולאחד את תאריך הסגירה עם הפיטורים - 31

באוקטובר. על דעת הנהלת "כור" - הסכמתי. הודעתי שזה יעלה כסף אבל נעשה את זה

כדי לרצות אותו, וזאת עשינו.

התעוררה סערה ציבורית, הנושא עלה כאו ובמועצת פועלי חיפה. אני יצאתי לחופשה.

במהלך החופשה, לקראת סופה, קיבלתי הודעה מיושב-ראש חברת העובדים, שהוא גם יושב-

ראש דידקטוריוו "כור", פרופסור איתו שישינסקי, שישראל קיסר פנה אליו וביקש דחיית

מועד הסגירה, בחודש. הודעתי לו שלא תוכל להיות דחייה מכיווו שזו החלטת דירקטוריוו,

שני דירקטוריונים, והסכם ארצי, ואני מבקש ממנו לא להיכנס להתחייבות הזאת, ואיו לו

שום אוטוריטה להתחייב בעניו זה. אני מדבר על היושב-ראש. הוא הודיע לי שהוא סיכם

עם מזכ"ל ההסתדרות להביא את הנושא לידיעת דירקטוריוו "כור" במליאה שתהיה ביום רביעי

האחרוו. הקדמתי את בואי כדי להשתתף בישיבת הדירקטוריון. עם זאת הרהרתי שיש פה

אנומליה, שיושב דירקטוריוו חדש ודו בהחלטה של דירקטוריוו קודם.



ביום שני בלילה הגעתי וביום שלישי בשעה שבע בבוקר הייתי אצל ישראל קיסר.

הבהרתי לו שוב, שלי אין ערעור על זה שזומן דירקטוריון, עם זאת שאני כמנכ"ל

רואה חובה בנושא ההסכם, לראות מצב חדש שבו אין החלטות פוליטיות מעורבות בנושא

הכלכלי.

יומיים לפני נסיעתי לחופשה הופעתי, לפי בקשת ישראל קיסר, לפני הווערה

המרכזת של ההסתדרות והבהרתי לה, בנוכחות אותם אנשים שאחר-כך עוררו ביקורת,

את נושא ההחלטה.

אני מבקש להבהיר שמישראל קיסר נסעתי לשישינסקי, שהיה בבית-חולים בגלל

שבר ברגל, והבהרתי לו שבאתי מחיפה. סיפרתי מה שאמרתי לקיסר, מה קיסר ביקש,

והחלטת מועצת המנהלים של "כור" היא סוברנית.

למחרת זומנה מועצת המנהלים. באותו ערב פנה אלי אורי אגמי וביקש להופיע

בפני מועצת המנהלים של "כור", כדי להודיע את עמדתו. אמרתי לו שאני לא יושב-ראש

מועצת המנהלים של "כור", והוא יכול לפנות לאיתן שישינסקי.

בשיחה שלי עם איתן שישינסקי הוא אמר: זה לא מקובל עלי. אמרתי לאורי אגמי

שזה לא מקובל על יושב-ראש מועצת המנהלים. אורי אגמי אמר: למרות זה אני בא.

והוא בא.

טרום תחילת הישיבה נדונה הבקשה של אורי אגמי להיות בישיבה.
היו"ר אי נמיר
אני לא מבינה למה זה לא מקובל.
ב' גאון
תשאלי אותו.

אורי אגמי נכנס למועצת המנהלים, הביע את עמדתו ואמר שלהערכתו זה משגה

חמור לסגור את האתר בחיפה. גם קודם הוא אמר שצריך לסגור את האתר בירושלים.

הוא אמר לי במשרד, אולי אתה מעדיף את ירושלים יותר מחיפה. הודעתי לו בנקיטת

חפץ שזה לא כך. הוא שאל אותי, אם אחי רץ לרשות העיר, אולי יש לי ענין להשאיר

את ירושלים.

אני חייב לומר כאן, מועצת המנהלים שמעה --שאורי אגמי נשאל על-ידי חבר מועצת

המנהלים, האם אתה מדבר על חודש נוסף להודעה מוקדמת בכסף, או שאתה מדבר על
מפעל פתוח בכסף. אור.,י אמר
מקובלת עלי ההחלטה הכלכלית שצריך לסגור את אתר

חיפה; אם יהיה חודש נוסף - העסק יכול להיגמר בשקט ואני אעשה הכל שזה ייגמר

בשקט.
ושאלה נוספת שהיתה
אם ניתן חודש הודעה מוקדמת, האם תפעל להרגעת הרוחות?

התשובה היתה, לא.
רן כהן
האפשרות הראשונה, זה עוד חודש עם עבודה, והאפשרות השנייה - עוד חודש בלי

עבודה.
בי גאון
נכון.



מועצת המנהלים דנה בנושא הזה וקיבלה החלטה פה אחד - לסגור את המפעל במועד,

כפי שסוכם, בהדגשה שאי-סגירה תגרום סכנה לאתר בירושלים. הדירקטוריון ראה את

טובת החברה בלבד. זו החלטה שנמסרה לאורי אגמי.

באותו ערב, בסמכות של הדירקטוריון אני נתבקשתי לעסוק בנושא הפיצויים

בליברליות. ישראל קיסר מסר לי שהוא סיכם אם יושב-ראש חברת העובדים על חודש

נוסף. לעומת זאת, יושב-ראש חברת העובדים הודיע לי שלא סוכם. אלה שתי ורסיות.

באותו ערב הטלתי על יושב-ראש מועצת המנהלים של "מגה" ונתתי לו הנחיה לעשות

כל מאמץ לסכם את נושא הפיצויים. באותו יום פניתי למערכת הבנקאית וביקשתי לקצר

הליכים.

אתמול סוכם כל נושא הקיבוצים.

א' אגמי;

לא סופית.

ב' גאון;

לפי הבנתי, סוכם נושא הקיבוצים.

אמש סוכם נושא הפיצויים. יש במפעל כ-150 עובדים. כ-50 עובדים הם זמניים

העובדים במפעל פחות משנה, הם יקבלו לפי החוק.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

עולים חדשים.

א' אגמי;

לא. אלה עובדים שעדיין לא עובדים שם שנה.

ב' גאון;

כל מי שעובד פחות משנה יקבל פיצויים רגילים. כל אלה שעובדים מעבר לתקופה

מסויימת וזכאים, עם הגמשה מסויימת, לנושא של פנסיה תקציבית - אנחנו מדברים על

כ-30 עובדים - הם יוצאים לפנסיה תקציבית.

י' צבן;

פנסיה תקציבית לאורך כל הדרך.

רן כהן;

זו פנסיה מוקדמת, לא פנסיה תקציבית.

יי צבן;

פנסיה לפרישה. אחר-כך הם עוברים לקרנות.

בי גאון;

בתוך הרשימה יש 6 נשים שהועלו בדרגה כדי שהפנסיה תהיה יותר ליברלית.



לגבי יתר העובדים שזכאים לפיצויים, נעשו שתי פעולות: ניתן להם פרמיה, לצורך

חישוב הפיצויים, של 30%, הם יועלו בדרגה ורמת הפיצויים שלהם נעה עד 150%. אני לא

חושב שאני יכול להיכנס עכשיו לפירוט מדוייק.
רו כהו
זה כולל הכל.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
חישוב הפיצויים זה לא שניתנה דרגה.
יי צבו
זה 150% מלבד מה שיש להם.
בי גאון
בוודאי. זה נקבע אמש. זה חריג, מעבר לכל מסגרת מקובלת. עשינו את זה בגין רמת

שכר נמוכה מאד בתוך "מגה".

מעבר לזה סיכמנו שלושה דברים טרום חתימה. 1) עם מפעל ששייך לתעשיה הקיבוציו

שהסכים לקבל קו של נעליים. הוא מתחייב להעסיק 15 איש. 2) מפעל אחר שקשור עם

התעשיה הקיבוצית, הוא התחייב לקבל נעלי בית ובד, עם העסקה של 20 עובדים. 3) הצע

לעובדים, במסגרת המעבר לירושלים, להעביר ביו 30 ל-40 עובדים לירושלים, מי שירצה

לעבור. יש ידיעה על 10 שרוצים לעבור.

אנחנו עומדים להפעיל את "מגה" ירושלים בהעתקת שני קווים מרכזיים, ביהוד

נעלי ספורט. "מגה" ירושלים, כולל אלה מחיפה, תעסיק עוד כ-30 עובדים בירושלים.
דו כהו
יהיה סיכוי לעבור ולעבוד בירושלים.
בי גאוו
התחייבו גם בנושא מגורים בירושלים.
היו"ר אי נמיר
אבקש ממנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, האם אתם הייתם שותפים להחלטה הזאת? תמסור

מה הגישה שלכם, מה העמדה שלכם, האם התערבתם? האם יש התניה לגבי הכסף שקיבלה "כור"

ומה אתם עומדים לעשות ליצידת מקומות תעסוקה נוספים.
צי קורן
הסדד "כור" נעשה עם משרד האוצר, והם ימסרו פרטים.

משרד התעשיה והמסחר - השר היה כאן ומסר דיווח מה עשה המשדד ומה הוא עושה

ליצירת מקורות תעסוקה.
דו כהו
זה היה בוועדת הכלכלה.



צי קורן;

העיקרון בקביעת המדיניות - לתת את הכלים שבהם יוכלו להיעזר על-ידי המדינה

ובלבד שתהיה למפעלים כדאיות כלכלית. כל התנאים הם מעורבות של כסף ממשלתי עם

מעורבות פרטית.

לפני שנה ורבה, כשדובר על עידוד לתעשיה, היו באזור המרכז מפעלים שלפי

החוק הם לא היו יכולים לקבל ערבות, ואז הוחלט שהם יכולים לקבל ערבות מדינה

להשקעות בתעשיה ואישורים למפעלים מאושרים, אם תוצרת המפעלים מיועדת בעיקרה

לייצוא. מאחר שחתמנו הסכמים עם השוק האירופי ועם ארצות-הברית, כל מפעל צריר

לראות את מוצריו גם לשוק האירופי. אם יהיו מפעלים שמייצרים רק לשוק המקומי -

הם לא יחזיקו מעמד. המפעלים הבריאים עוסקים בייצוא. המפעלים הנחשלים הם המפעלים

ששילמו שכר נמוך ועבדו אך ורק לשוק המקומי והתחרות הכריחה אותם להיסגר.

כמדיניות, המשרד לא נכנס לשיקולים של הבעלים, אם זה "כור" או מפעל אחר.

כשמפעל רוצה להשקיע, המשרד יתן את הסיוע בהתאם לחוק. אם הבעלים מחליטים לסגור

את המפעל, משיקולים כלכליים,-המשרד לא מתערב, כי השיקול הוא של הבעלים האם

המפעל הוא כלכלי ורווחי.

למרות שהשיקולים צריכים להיות עסקיים, יזמנו - זה הגיע אחר-כר לחקיקה

באמצעות חבר-הכנסת גדליה גל - שיינתן סיוע למפעלי תעשיה שיעסיקו עובדים נוספים

בתעשיה, והם יקבלו שליש מהשכר שמשולם על-ידי המעביד. הביצוע צריר להיות על-ידי

הביטוח הלאומי. אולי חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו תוכל לומר אם זה עבר בוועדת

הכלכלה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
גמרנו.

צי קורן;

כנראה שבימים הקרובים, כל מפעלי התעשיה שיקחו עובדים נוספים יקבלו שליש,

עד למקסימום של 3,000 ש"ח, לפי החוק.

אם מפטרים מטעמים כלכליים והבעלים חושבים שהמפעל לא רווחי, מחובתנו לא להתערב,

לא להכריח את המפעל להעסיק עובדים ושאנחנו נשלם לעובדים. למשרד אין מדיניות לסבסד

מפעלים נחשלים. מפעל מפסיד, אם ניתן לו כסף ונעזור לו, זה אפילו לא אספירין, זו

אשליה, כי המפעל ימשיך להפסיד ולא ייצא מהבוץ שלתוכו הוא נקלע.אני חושב שממשלה

לא צריכה לתמוך במפעלים מפסידים שאין להם סיכוי לצאת מהפסדים.

רן כהן;

אם יש להם סיכוי?
צי קורן
הם צריכים לשנות קווי ייצור, להגיש תכנית הרחבה ולפי זה יקבלו סיוע בהתאם

לחוק.

מי שמסכן את כספו עושה שיקול כלכלי. מי שמסכן כספים של אחרים, הוא לא עושה

שיקול כלכלי.

בשנה האחרונה שולש מספר הבקשות למרכז ההשקעות. במסלול של ערבות המדינה,

קרוב ל-40% מהאישורים הם בערבות המדינה, רובם ככולם באזור המרכז. באזור המרכז,

שבו לא ניתן מענק, רוב המפעלים מקבלים ערבות מדינה.



חלק ניכר מהנושא של ערבות המדינה אלה מפעלים ב"היי-טק", שזקוקים להרבה

הון חוזר והמסלול של ערבות מדינה עונה על הדרישות.

בשנה האהרונה הצטרפו ביו 20 אלף ל-30 אלף עוברים לתעשיה.
היו"ר א' נמיר
אפשר לקבל פהות או יותר פירוט איפה זה קורה?
צ' קורן
היו 320 אלף עוברים בתעשיה והיום מספרם קרוב ל-340 אלף.
היו"ר אי נמיר
אפשר לקבל הלוקה?
צ' קורן
אפנה למרכז ההשקעות בענין זה, ברצון.
י' שמאי
אני הושב שבלי כוונה סיטינו מהנושא. הנושא הוא "מגה", "כור". שמענו את

המנכ"ל שלא היה בריוו שלנו בשבוע שעבר. אנהנו סוטים מהנושא.
היו"ר אי נמיר
מה אתה מציע?
יי שמאי
אני הושב שאנהנו צריכים לטפל בנושא של "מגה", במסגרת "כור".
היו"ר אי נמיר
המרינה חתמה על הסכם "כור". נשמע את יורם גבאי.
יי גבאי
יש למעשה קריטריונים אוניברסליים לסיוע לחברות. מעבר לזה, כל חברה, וביחוד

לגבי "כור", הם נררשים ופועלים בהתאם לקריטריונים של התייעלות, וכאשר המרינה

מעורבת שם, זו הובה לעמור בקריטריונים של התייעלות.

אסור לנו, כמשרד האוצר, להיות מעורבים בהחלטות ספציפיות של מועצת המנהלים.

זו הסמכות שלהם וחובתם במסגרת הקריטריונים של התייעלות. ההחלטות צריכות להיות

ללא מעורבות של המערכת הפוליטית והממשלה. אני חושב שלא נוכל להתערב בהחלטות

ספציפיות בעניו זה או אחר.
יי אורו
ממשלת ישראל לא חתמה על הסדר "כור". ממשלת ישראל חתומה על ערבות מדינה

להלוואות בסכום של 100 מיליוו רולר שהבנקים העכירו ל"כור תעשיות", והשתמשו

בכסף הזה לפרעוו חוב של אגרות חוב בחוץ-לארץ, חלק הוצא מבנקים זרים. כניסת הממשלה

להסרר "כור" נבעה מקשרי גומליו.



הנקודה המרכזית שבגללה נכנסנו להסדר התייחסה לאלפי עובדי "כור" בחברות

הטובות ביותר של "כור" גם מבחינה כלכלית. מכיוון שכך החליטה הממשלה להשתתף

בהסדר.

היו התניות מפורשות וביניהן הנושא של "כור תעשיות" וחברת החזקות. בחלק

מהמקרים קשה היה לאבחן חברה שיש לה בעיות, כי היא נהנתה מכל מערכת העזרה ההדדית

של "כור תעשיות". דרשנו ש"כור" תהיה חברת החזקות, שכל חברה תתנהל באופן עצמאי

וכלכלי ללא קשר גומלין בין החברות. והיו התניות נוספות. בגלל זה, במסגרת תכנית

הבראה של "כור", שהתחילה עוד קודם למועד הסדר "כור" וערבות המדינה, בוצעו פעולות

התייעלות, ביניהן פיטורים של עובדים ומכירת חברות.

הממשלה לא מעורבת באופן ישיר בשום החלטה פרטנית של "כור תעשיות". אנחנו

לא חלק מההסכם החתום ולא חלק מוועדת ההיגוי, שהיא ועדת מעקב. מעורבות הממשלה

במתן ערבות המדינה ושטר הון היא המעורבות היחידה בנושא "כור", ואין כוונה לשנות

את זה.
י' שמאי
כמה כסף זה במישרין?
יי אורן
50 מיליון דולר.
י' שמאי
65.
י' אורן
הסכום שהמדינה העבירה באישור של ועדת הכספים - 50 מיליון דולר. הסכום הזה

הוחזק בפיקדון. היתה בזמנו התניה של ועדת הכספים. הסכום בשקבלים היה 90 מיליון

והוא גדל לסכום של 140 מיליון ש"ח. מעבר לזה המדינה ערבה ל-100 מיליון דולר;

הלואות בסכום של 100 מיליון דולר, זה בערבות של המדינה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מה זה 600 מיליון דולר?
יי אורן
הבנקים מחקו חובות בסכום של 200 מיליון, אני מדבר על הבנקים הישראלים, וגם

הבנקים בחוץ-לארץ מחקו.

והיתה פעולה של האוצר ביחס לשטר הון, שהעברנו אחרי התשלום. כלומר, החשב

שילם תשלום ישיר למס הכנסה.

אני מדבר על השתתפות בסכום של 50 מיליון דולר וערבות המדינה ל-100 מיליון דולר.
יי שמאי
אני מבין ש"כור" הגישה לכם תכנית. אני שואל, מה יש בהסדר הכולל של "כור",

ישיר ולא-ישיר.



י' אורן;

ההסדר הכולל הוצג בעת שהמדינה פנתה לוועדת הכספים ביחס למתן ערבות מדינה

ל-100 מיליון דולר. באותה ישיבה הוצגה תכנית וחלקה של הממשלה הוצג במלואו.
י' שמאי
מה היה הצורך בסיוע?
יי אורן
הצורך בסיוע הוסבר.

הסכומים נבעו מתוך תכניות שנעשו, שעל פיהם הותווה הסדר "כור", שהעיקרון

שלו היה הטלת החובות. מ"כור תעשיות" לחברות הבנות, שכל חברה תעמוד בפני חוב

על פי היכולת הכלכלית שלה.

הסדר "כור" הוצג לוועדת הכספים של הכנסת, ולא חשבתי שנציג אותו גם כאן.
היו"ר אי נמיר
אמרתי לעובדים שלא נסכים לעימות בין עובדי "מגה" ירושלים לביו עובדי "מגה"

חיפה. אני לא מוכנה שניכנס לעימות בין מועצת המנהלים להנהלת "כור".

מי שוואגט;

אני מוכרחה להודות שהתלבטנו אם להגיע לוועדה, ועובדה ששלושה מחברינו לא

הגיעו. הם אומרים, חבל, הרי סתמו את הגולל. קולנו לא נשמע. אבל אנחנו התעקשנו

מאד להגיע הנה, כי בכל-זאת קשה לנו לסבול, לעכל ולהסכים עם הסגירה למרות שהיא

בוצעה.

נכון שאתמול ישבנו בחתימה על הסכם פרישה, נכון שהיא הופעלה עלינו תחת לחץ,

נכוו שיש שם דברים טובים - פיצויים מוגדלים - אבל לפנסיונרים איו סיכוי, ויש

לנו מה לומר בעניו זה.

הוצהר כאו שלפני חמישה חודשים נחתם הגורל, נסגר. לכו אנחנו דורשים פיצויים

ל-35 עובדים שהיו קורבן. אני חוזרת שוב: כאשר רצינו לבוא לבני גאוו, ודיברנו עם

סבי אביבי, לא באני לשמוע על סגירה אלא אמרו שלא הנהלת "כור" מחליטה איזה אתר.
סבי אביבי אמר
אני לקחתי את ההחלטה לקבוע איזה אתר ייסגר - חיפה.

מדבריו של בני גאוו הבנתי שהבנקים החליטו לסגור את "מגה" חיפה.
בי גאוו
לא, אמרתי את זה.
מי שוואגט
סבי אביבי אמר במפורש שהוא החליט לסגור את אתר חיפה מתור שיקולים שנשקלו.

אנחנו יכולנו לתת מספרים אחרים. ההנהלה לא התביישה לומר, אפילו החלטנו לא

ירושלים, אנחנו לא יודעים כמה היא יכולה לחיות.

מעבירים עובדים לירושלים, אותם עובדים שעושים אותה פעולה בחיפה. למה לא

חשבו על העברה לחיפה?



המנכ"ל שלנו הכין מאזן שהצביע על כך שגם לחיפה יש סיכוי. צמצמנו את

ההפסד התפעולי, והלה מקום לבקש עזרה, כי יש סיכוי להצליה.

אני חושבת שסגירת המפעל, הנושא הזה נוגע לא רק לעובדי "מגה" אלא גם לממשלה,

שצריכה לפעול ליצירת מקומות תעסוקה. הייתי בוועדת הכלכלה. המכס מוכן לדון בהגנה

מפני חשיפה, הביטוח הלאומי מוכן לעזור, כולם הביעו נכונות. רק "כור" לא מבינה

שליד הזאת צריך להושיט יד. לא בושה לקבל עזרה. זה רק מחווה. מדובר על עזרה כדי

להציל 165 מקומות עבודה באזור חיפה.

הוזכר כאן גורם חיצוני שעשה בדיקה. יש דו"ח לויתן על מפעל קטן עם קווים

מסויימים. לפי הדו"ח המפעל צריך להפסיד 26 אלף ש"ח. לקחתי את הדו"ח לתמחירנית

שלנו. היא עשתה שינוי מספרי ובמקום הפסד של 26 אלף שקל היה רווח. אני יכולה

להצביע על אדישות בזמן הבדיקה.

אם דנים את "מגה" לפי ההפסדים, אמרנו מה גרם להפסדים - נסיעות, רכישות

מיותרות וכו'. מנכ"ל החברה עם יועץ המנכ"ל לשעבר נסעו למזרח הרחוק, וזה 20 אלף

דולר. האם "מגה" צריכה לשאת בכל ההוצאות של מנכ"לים?

רן כהן;

מתי זה היה?

מ' שוואגט;

רוצים להבריא, יש לנו מוטיבציה לכך. למעשה אנחנו נפלנו בפח. פעם אמרו,

אתם יודעים, תשיגו מיליון דולר, נאפשר להם הפעלה של שנה. פנינו לישראל קיסר

והוא אמר, אין בעיה, אני אדאג. באנו ואמרנו, השגנו את המיליון. אמרו, עכשיו

כבר לא. אמרו שצריך כסף להפעלת המפעל. אמרתי, משרדי הממשלה הציעו. סבי אביבי

אמר, את ראית צ'ק של משרד ממשלתי? אמרתי, אני מוכנה להשיג את זה. אמרו, לא.

אם את תשיגי, זה לא טוב. וכאן נגררנו על-ירי קיסר ושישינסקי. הושגה הבטחה. הם

יצאו לתקשורת והודיעו על הדחייה. איש לא שיקר. לא נתנו להם ליישם מה שהם הבטיחו.

לא קיסר שיקר. ביקשנו מקיסר לחתום על ההודעה. הוא אמר, יהיה בסרר. איש מהם לא שיקר.

לא נתנו להם לקיים.

ביום חמישי הופענו בפני דירקטוריון של "מגה". אורי אגמי נאם נאום חוצב

להבות. אני אמרתי דברים. מלה לא השיבו לנו. אנחנו יוצאים להפסקה. אחר-כר מוזמן

רק דירקטוריון. הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

אתמול גם, כשחתמנו על פיצויים, איימו עלינו: אם לא חותמים היום, מחר זה

לא יהיה אותו דבר. היינו חייבים לחתום למרות שאנחנו לא שלמים בנושא הפנסיונרים.

נאלצנו לחתום אפילו בלי נוכחות מועצת המנהלים, כי חייבים לחתום.

הכל נראה כאילו יפה, אבל אני לא ישנתי בלילה בגלל הפנסיונרים.
י' צבן
מי אמר לכם שחייבים לחתום?
מי שוואגט
צוות המשא-ומתן.

אותי לימדו שידיעה מונעת פחד. הפעם זה היה הפוך, הידיעה גרמה לי לפחר.
אמרו לנו
אם אתם לא חותמים, אז זה לא יהיה.



אמרתי, רק לפני חודשיים פוטרו 35 על בסיס הודעה פיקטיבית. הם עובדים שלנו.

אני תובעת שאם יוצאים מהבית הזה, שגם 35 אלה, שהיו קורבנות חינם, ידונו עליהם

לפי אותו בסיס אם לא מעבר לזה.

בני גאון דיבר על יזמים. יש לי מכתב חתום על-ידי אפרוו, והוא נענה, אל תפנה

אלי בקווים שאינם עומדים למכירה.

נאמר שלעובדים שיעברו לירושלים ידאגו אפילו לדיור. אתם יודעים על איזה דיור

מדובר? 5 עובדים בדירה, ריהוט צנוע, יסעו ביום ראשון ויחזרו ביום חמישי. ואת מי

רוצים להעביר לשם? אנשים שעברו כברת דרך עם "מגה" ושיש להם מיומנות לצורך הפעלת

הקווים. אלה אנשים מבוגרים. כל אחד אוהב את הפינה שלו, את הבית שלו. זה יהיה עינוי

דיו. הם יקבלו את האלטרנטיבה הזאת אבל הכל יהיה מאולץ. יש אדם שהוא אב לבת נכת

צה"ל והוא זקוק מאד מאד לעבוד, והוא יעבור לירושלים כדי לעבוד, אבל איר הוא יוכל

לעמוד בזה? חוץ מזה, איזה חיים יהיו לעובדים האלה שיגורו בדירות מרוהטות כמו

מחנה עבודה. לי זה נראה מכוער.
א' אגמי
אני רוצה להעיר רק כמה הערות קצרות. אני רוצה לומר באוזני הממשלה, לאוצר,

שמפעל בחיפה מקבל עידוד כדי שייסגר וייפתח באזור פיתוח. את פניציה בחיפה סוגרים

ומעבירים למקום אחר. סוגרים מפעלי ופותחים אותו במקום אחר. אני מבקש להדגיש, שזה

לא מפעל חדש.

פתחתי בהערה זו, כי המצב הזה עצוב. זה מסלול שלפיו נהגו ביחס ל-6 מפעלים.

אני מוכרח לומר שההסתררות והעובדים בחיפה גילו מעבר לאחריות, והיתה עלינו

ביקורת אדירה על כך שגילינו אחריות, שעליה אני לא מצטער. אני מצטער על כך שהאחריות

הזאת שלנו נוצלה לרעה.

אנחנו ידענו שההסדר בין הבנקים ל"בור" אומר דבר פשוט:. "כור" צריכה להתרכז באתר

אחד. אמרנו, תבדקו, כי האתר הטוב ביותר הוא בחיפה. אמרו, אתם נגד ירושלים. אני

בעד ירושלים. אני בעד בדיקה. אנחנו היינו יכולים להוכיח ש"מגה", שמתרכזת כולה

באזור חיפה, יש לה בסיס כלכלי. עד לרגע זה לא נעשתה בדיקה.

נאמר ש"מגה" חייבת לשחרר את המגרש. אמרתי, זה חלק מההסדר, למכור את המגרש,

חלק בשביל פיצויים.

אמרנו, "סולתם" טוב, קריית ביאליק טוב, טירת-הכרמל טוב. המאבק היה צודק.

אני רוצה להבין, כאשר נעשה מה שנעשה ב"כור" ידעו שלפי ההסדר עם הבנקים,

המפעל בחיפה לא ישאר.
ס' אביבי
זה לא נכון.
א' אגמי
לא נעשתה שום בדיקה בשום נושא, במסגרת ההסדר עם הבנקים, להוכיח שהאתר בחיפה

יותר כלכלי.

אשר למועצת המנהלים. אמרתי שאני אבוא.
היו"ר א' נמיר
זה מזעזע שמזכיר מועצת פועלים לא יכול להיכנס.



א' אגמי;

אנחנו ידענו על התאריך של 15 באוקטובר. אחר-כך באה הארכה של שבועיים.

כשבני גאון אמר, "כור" לא רוצח מפעל נעליים, זה חיה כאשר ידענו על סגירת

המפעל בחיפה.
ס' אביבי
באותו בוקר אתה שמעת את זה ממני. באותו בוקר, 19 בספטמבר, אני אמרתי לך:

אנחנו חולכים לסגור את חיפה.
א' אגמי
בני גאון אמר לי: "כור", על פי שיקוליה, חושבת שהיא לא רוצה לחיות בתחום
הנעליים. הוא אמר לי עוד
אני לא בטוח שהמפעל בירושלים ישאר.

כשהופעתי בפני מועצת-המנהלים של "כור" ביקשתי חודש עבודה לשני דברים:

1) כדי שמי שירכוש אותו יראח עובדים; 2) כדי לנהל משא-ומתן בשקט. הערה

אחת היתה בלתי מכובדת בעיני. חבר של מועצת חמנהלים אמר לי: אנחנו מבקשים שגם

אם יוחלט לסגור, אתה תלך למפעל ותפעל. אמרתי: אני לא חושב שאני יכול לבלום

את העובדים במאבקם, אם יסגרו.

יש שני דברים שאנחנו לא נשלים איתם. לא רציתי לתאר מה היה אתמול, התלבטות

של הוועד אם לבוא לכאן. אמרתי, אתם תבואו.

אני פונה לבני גאון, וגם ביקשתי ממוצעת המנהלים, תטילו על הצוות חכי

בכיר לנחל משא-ומתן. מה שהגיעו אליו אתמול זה לא סופי. מאז שתחלנו במשא-ומתן,

ביום חמישי, חלח התקדמות אדירה לטובת העובדים אבל יש עדייו פינות לא סגורות.
רו כהן
הנושא של ה-35?
א' אגמי
לא רק.

אני פונה לבני גאוו ולסבי אביבי: ידענו שיש היום ישיבה של הוועדה הזאת.

אתמול היתה ישיבה של הוועדה המרכזת. אני חבר ההסתדרות הכללית. אני מבקש, שבצורה

מסודרת, תור יום-יומיים נסיים את המשא-ומתו על סגירת המפעל ופיצויים לעובדים.

רבותי, אנחנו חולכים בהרגשה רעה. התחלנו במפעל שאמרו לעובדים, קחו אותו,

תנהלו אותו, עכשיו מדובר על 40 מתוך 165 עובדים. אני לא שקט, כי עלול לקרות

שחלק מהחברות הקונות את המפעל יגידו, סליחח. לכו אני מבקש שיהיה שיקול נוסף של

הנהלת "כור".
דו כהו
אני רוצה לדלג על כמה דבדים שנראים כביכול חסרי חשיבות. אני מתרשם שכל

הסיפור פה היה סוג מסויים של משחק מכור, שבו כל אחד מהצדדים ישחק את החלק שלו.
היו"ר א' נמיר
חוץ מחעובדים.
רן כהן
זריקת העובדים היה מהלך ידוע מראש וכל אחד שילם מס שפתיים. בניגוד למה

שהיה בפעם שעברה, שהיתה הרגשה כאילו יש מהלוקת, עכשיו אני חושב שזה היה משחק

מכור.

"מגה" זה חוליה בסיפור של שיתוף עובדים ב"כור". זה קשקוש. "כור" עבדה על

כל עובדי ישראל, בעיקר על עובדי "כור", היא עבדה עליהם בעיניים.

מתי בעצם צריר לשתף עובדים? בהצגות? בכנסים? אז מזמינים מישהו לקישוט,

שידבר בשם העובדים ויגיד, כן כן. כאשר עובדים צריכים לעמוד על גודל מקום עבודתם,

אז עושים מהם צחוק. לא רק שלא שואלים אותם, לא מיידעים אותם, אלא מרמים אותם,

מוליכים אותם בכחש.

אחד הדברים המחרידים ביותר זה שההסתדרות היתה מוכנה לממן חלק בהפעלה כדי

לשמור על המפעל חי ואילו מועצת המנהלים דיברה על שיקול כלכלי, והענין נדחה.

מתי עניו נדחה? רק כשמגיעים למצב שאומרים, המפעל על הקרשים, אין מה להציל בו. איך

כולם.

פה קיבלנו הצגה ממנכ"ל "כור", בני גאון, שכארבעה קווים מתוך המפעל ממשיכים

לחיות. אנחנו יודעים שלא ממשיכים לחיות ללא הצדקה כלכלית. אם הקווים נרכשים על-

ידי גורמים אחרים, זאת אומרת שיש להם מידת רווחיות סבירה. קו של נעליים צבאיות הולך

למפעל אחד, נעלי בד - לאחרים, ועוד שני קווים לירושלים. זאת אומרת, ארבעה קווים

עובדים. מה קורה? הקווים עובדים והמפעל מת. האם יש שיקול כלכלי-אנושי יותר גרוע

מזה? למה גרמתם? לפעמים המצב כל כך מוזר עד שמתעוררת שאלה, למה מנהלים את "כור"?

ממה אתם נהנים? מה יש לכם מזה? מה התענוג שיש לכם?

אני רוצה לומר, בכל הכבוד, גם לאנשי משרד האוצר, למשרד התעשיה והמסחר

ולהנהלת "כור". אתם צריכים הייתם לבוא לכאן ולומר ביושר, בשביל מה מדינת ישראל

עזרה ל"כור", בשביל מה הבנקים עזרו. או שעזרו ל"כור" מטעמים של הסכמים פוליטיים,

להיענות לרצונות של מפלגת העבודה או, מה שנראה לי יותר סביר, שמדינת ישראל והבנקים

רצו להציל את "כור" כי "כור" היא גורם בעל משמעות במדינת ישראל, ויש עניו לקיים

תעסוקה בגורמים כלכליים בריאים. אם כו, בשביל מה מדינת ישראל הלכה להשקיע 50

מיליון דולר, 65 מיליון דולר, ערבות מדינה? רק בשביל שמכונות יעבדו או בשביל לקיים

פרנסה וייצור.

אם מדינת ישראל גם משקיעה וגם מפטרים עובדים עובדים, וגם סוגרים מפעל שהוא

עדיין רווחי, והראיה ארבעה קווים, האם יש כשלון יותר גדול? כלכלית נכשלתם. ואני

לא מדבר בסוגיה איך ניהלתם את המשא-ומתן, איך הולכתם בכחש, רימיתם, הולכתם שולל.

אני מדבר על שיקול כלכלי, שתהיה פרנסה. ועכשיו יש מפעל סגור ואין פרנסה. עכשיו

נחשף ש"כור" לא שייכת להסתדרות. ויש שאלה מאד מאד מהותית, של מי "כור" אם היא לא

של ההסתדרות.

אם ההסתדרות לא מסוגלת לחייב קיום החלטה על הארכת חיים, באינפוזיה, בחודש,

זה יוצא לציבור, זה מפורסם בכלי התקשורת, ויושבת מועצת מנהלים, זו סתירת לחי

להסתדרות, יריקה בפניה, סתירת לחי לוועדה. אני שואל: מי הגורם? מי הסמכות שיכול

היום לירוק בפרצופה של ההסתדרות, לצפצף על ועדת העבודה והרווחה, ובעיקר - להתאכזר

לעובדים.

מסתבר ש"כור" היא של המנהלים שלה, של מי שמנהל אותה, וכך היא נוהגת. כשאיתן

שישינסקי מגיע להסדר עם קיסר, אלמליח ואחרים ואחר-כך באה מועצת המנהלים שחברת

העובדים מינתה אותה, שהיא כבר לא הבעלים אלא הבנקים הם הבעלים, זאת אומרת שקבוצת

מנהלים קיבלה מתנה כמה מיליארדי דולרים לערך הכלכלי של "כור", והיא עושה מה שהיא

רוצה, ולכן אפשר לנסוע ולצפצף על כל העולם.



גבירתי היושבת-ראש, אני מציע שנקים דיון, בעתיד הקרוב ביותר, כדי לדעת מי

הבעלים של "כור". כשמדובר במפעל פרטי, אנחנו יודעים עם מי לדבר, את מי להזמין.

יש היום תופעה במדינת ישראל שאף אהד לא יודע של מי "כור". על החידה הזאת צריכה

להיות תשובה.

מאהר שאני שומע ש"כור" הולכת לסגור עוד מפעלים ויש תרגיל נוסף, אני רוצה

לדעת, האם "מגה" היא המפעל האחרון ומהי רשימת המפעלים בתור שעומדים לפני סגירה,

כדי שנדע איך להתארגן בענין זה.

י' שמאי;

גבירתי היושבת-ראש, יש לי מועקה קשה. היום מתקיים דיון שלישי בנושא "מגה",

אבל זה דיון שני במסגרת הצעה לסדר-היום שלי, שהוגשה לפני שבועיים. לא קיימנו

דיון בתקופה שהמפעל היה הי ונושם, רק מפני שמנכ"ל "כור" היה בחופשה פרטית.

שמענו כאן דברים קשים.-שמענו שמכתיבים לעובדים תנאים קשים ששום שלטון עריץ לא

היה מסוגל לנהוג כך. כך מנהלים מערכת של יהסי עבודה? האם זה נתן את הכוה לראשי

"כור" לכפות על העובדים הסדר, תוך פהד, השפלה, איומים?

גבירתי היושבת-ראש, ברשותך, קצת אינפורמציה. ועדת הכספים של הכנסת דנה ב-20

בפברואר השנה בנושא ערבויות. העתקתי תמליל שכתבו מספר אנשים, מזכרון, בנושא

מסויים.

היו"ר א' נמיר;

אני מרשה לך לקרוא את מה שאתה מחזיק.

י' שמאי;

דיברנו על הסכומים. אומר נציג של אלי יונס, שהחוב הבנקאי היה 400 מיליון

דולר.

קריאה;

זה מחיקה בנקאית.

י' שמאי;

לא אחת שמעתי ש"תדיראן" היא מחוץ לכל ההסדרים. ב"תדיראן" היו למעלה מ-8,000

עובדים.

בני גאון אמר, בפברואר 1991. שבתוך 30 הודש ירדו מהיקף של 32 אלף מועסקים

ל-19 אלף מועסקים. שם נכללו עובדי "תדיראן", אבל ההסדר לא כלל את עובדי

"תדיראן''. במלים פשוטות, 13 אלף עובדים יצאו ממעגל העבודה ב"כור" -פוטרו,

הושפלו, הוכפשו. זה היה בפברואר 1991.

חוץ מהחוברת היפה האדומה שדאגתם להעביר לבתי חברי ועדת הכספים של הכנסת שם יש

תחזיות, אומר בני גאון, מכיוון שאני מאמין ש"כור" אכן יאושר לה ההסדר והיא תצא

להסדר עם אורגה מחיקה, "כור" מסוגלת לקלוט ב-1991 500 עובדים. זה אומר בני גאון,

והוא ממשיך ואומר - קטע נוסף מתמליל שנכתב מזיכרון לכן לא יהיה מדוייק בציטוט -

אני רוצה להתיייוס לטענות בקיצור. נקודת המוצא של ההסדר היא לאפשר ל"כור" להיות

קונצרן שנותן תעסוקה ל-10 אלפים משפחות. במלים פשוטות; היום שמענו דברים שונים.

בני גאון אמר דברים שהשתמע מהם שבעצם מישהו אמר לא אמת לעובדים.



אנחנו יושבים מול 165 משפחות שישבנו אירש בשבוע שעבר. בהקשר לזה אני רוצה

לומר משהו על הימים האחרונים ב"סולתם". 50 עובדים קיבלו בשבוע שעבר מכתבי

פיטורים. מה קורה ב"רמים" בקרית שמונה, אתה יודע. מה קורה ב"כור" איש לא יודע.

איש לא יודע מה מספר העובדים האמיתי. בעצם רימו והיטעו אותנו.

לא הייתי אומר את הדברים הללו היום אם הייתי מרגיש שאנחנו מסוגלים לקבל החלטה

שיכולה לחייב את המערכת שיש לה חוצפה, כשיש לה מצוקה היא באה לגורמים ממשלתיים,

אבל כשמתבקשים לתת אינפורמציה, אז לא זוכרים.

כשמדברים על 4 קווי ייצור שאפשר לומר עליהם שהם רווחיים, מדוע לא להעביר אותם

ל"סולתם", שם יש מבנים, תשתית וכו'?

שמענו כאן מיושבת-ראש ועד העובדים מה הם תנאי הדיור המוצעים לעובדים שיעברו

לירושלים. קרוב לוודאי שאחר-כך נצטרך לקיים עוד דיון. אני שואל: האם הכוונה היא

אכן להעסיק את העובדים האלה או רק לנצל את היידע שלהם עד הסוף?

יש קרקע, הקרקע היא - פרטית. האם אי אפשר לבוא לקראת העובדים עוד חודש כדי

להחזיק את המפעל חי? הלא העובדים עבדו במפעל במשך שנים מתוך הנחה שהמפעל בריא

והקרקע שווה כסף.

יו

"כור" שייך לקבוצת מנהלים אכזרית. ניצלתם את המדינה, את הכנסת, את הבנקים. כל

זה עבד מפני שעבדו במערכת הזאת אלפי עובדים.

אני קורא קטע בעיתון: קיסר מאיים לפטר את שישינסקי. ושמענו מה אומר בני גאון

על שישינסקי ומה אומר זה על זה.

שישינסקי, יושב-ראש חברת העובדים, אישר לבני גאון פנסיה אישית. את זה אפשר

היה, מותר להעביר בהחלטה בפרוטוקול וכשמדובר על הבראת המפעל באותו סכום ששישינסקי

אישר לבני גאון, את זה אי-אפשר? איזה דיון אנחנו מקיימים? האם כל שבוע נקיים

דיונים בגלל שיטת הסלמי שבה נוהג בני גאון? האם לא נוכל לומר לקבוצת המנהלים

הזאת, תנו להם חודש נוסף, תנו להם אפשרות לעבוד, אולי נמכור מפעל חי.
ס' אביבי
אתה לא בודק את עצמך. אתה סתם זורק דברים.
י' שמאי
גבירתי היושבת-ראש, כואב הלב לראות איך הקבוצה הזאת מנהלת את "כור". היא גרמה

לפיטורים, לסגירת מפעלים, להורדת שכר העובדים, הכפשת עובדים. הם וחסרי מצפון.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת ממך להשתמש במלים אחרות. יש מספיק מלים שאפשר להשתמש בהן. אני

מבקשת שבמקום המלה "משקר" ייאמר "לא דובר אמת".
י' שמאי
בסלחנות שלנו כלפי ההנהלה אנחנו גורמים נזק אמיתי. אם נשכנע את ההנהלה לדחות

את הסגירה כדי למכור מפעל חי - את שלנו עשינו. אחרת אין לוועדה הזאת זכות לקיים

דיון. הלא אנחנו יודעים, כל אחד יאמר את שלו וילך, ואולי העובדים יהיו מרוצים

מהדברים ששמעו.

אני אומר, אנחנו ועדה של הכנסת. הכנסת התערבה והיא יכולה לבקש.
י' צבן
זה דיון קשה ואנחנו צריך להגדיר לעצמנו בדיוק מה אנחנו מציגים כאן כלפי הנהלת

"כור". אני רוצה להגדיר את נקודת התצפית שלי. אני לא רוצה להיות יו-יו שיום אחד

מבקר כשלון כלכלי ויום אהר הוא מבקר את התוצאות של הכשלון הכלכלי. אני רוצה

להבהיר מבחינתי. הוויכוח איננו על כך שבנסיבות ההסדר עם הבנקים זה חייב את "כור"

לנקוט בצעדים של התייעלות כלכלית וכו'. הוויכוח שלי איננו שמתוך שיקולים כלכליים

"כור" מחליטה שהיא חדלה לעסוק בתחומים מסויימים. עם זאת, אני אומר, לכל ההחלטות

האלה יש מחיר אנושי וחברתי.

הוויכוח הוא האם השיקולים הכלכלים עומדים לעצמם מבודדים מכל שיקול ארור או

שבמציאות החברתית והאנושית - ותסלחו על הביטוי - בהקשר לעלייה, גם הציונית, של

מדינת ישראל, יש אולי שיקולים ארורים, אולי לא כלכליים, ולא כדי לבטל את השיקול

הכלכלי, אלא שעל-ידי גורמים משולבים יהיו מאמצים כדי למנוע השלכות קשות שנגזרות

מהשיקולים הכלכליים. לא יכולה להיות איזולציה של גורם כמו "כור" בוודאי לא של

גורם ששייך למערכת הסתדרותית. במצב שבו נתונה היום הארץ במיוחד אזור חיפה

והעובדים שנמצאים ב"מגה" - אני מדבר על גורם כלל-לאומי, אבטלה, אנושי וכו' - כל

עוד אתה יכול לא להישאר באיזולציה, איזה חייב לעשות את זה אם כי אולי התהליך

הכלכלי ייפגע. זו אולי לא תהיה מלאכה נקייה כמו שכתוב בספר אבל צריך לזכור

שאחר-כך יהיו אנשים שיצטרכו לקרוא מה שכתוב בספר.

ישבתי כאן ושמעתי, ואני חייב לומר שלמדתי כמה דברים שמונעים ממני להגיד דברים

שאלמלא שמעתי הייתי אומר אותם. יש כאן התעקשות - היתה החלטה והיא תתבצע. זו כנראה

התעקשות של דרכי ניהול, לשדר שמה שהחלטת זה שיהיה, עם חוסר יכולת של הגמשה.

אני מודיע שאין לי אמון בבדיקה שנעשתה, לא מפני שאני בטוח שאם תהיה בדיקה

כרצוני לא נגיע לאותן המלצות. אני לא בטוח שהמסקנות, מבחינה כלכלית, לא נכונות

אבל אז צריך היה לשים את הענין על השולחן, להסביר את ההחלטות ולהראות את הרציונל

שלהם. היום אני שומע לראשונה על החברה החיצונית. מה היא בדקה? מתי? מה היה?

תשימו על השולחן כדי לראות האם זה נקי, אולי יש בה דרכים להגמשות שבעזרה כזו או

אחרת אפשר לרכך את הענין, ואולי תהיינה התפתחויות שאפשר להיחלץ מהצרה.

שמענו כאן דברים שאמרה מזל - לא לכל ועד עובדים יש, לצערנו, בא כוח כזה שיכול

כך להסביר דברים. הרבה פעמים אנחנו שומעים ועדים שקשה להם להציג את הדברים - היא

הציגה סימני שאלה ביחס לדברים שהיא יודעת אותם מתוך המערכת. היא חברת הוועד

ומכירה את המאטריה לא רק מפס הייצור. שמענו דברים על איומים בענין הפיצויים.

מ' שוואגט

אמרתי לחצים, לא איומים.

י' צבן;

לקריאת הביניים יכולים להיות שני מקורות: אחד - שאת לא רוצה להיות כפויית

טובה בימים האחרונים. מנהלי המשא-ומתן הלכו לקראת העובדים. את אמרת, אומרים: אם

לא תחתמו היום על מה שאני נותן - אין שום בטחון שמחר תוכלו לקבל את זה. אם זה

אמנם נאמר, אני אומר, אוי לו למי שכך מנהל משא-ומתן עם עובדים.
מי שוואגט
שניים.



י' צבן;

אני יודע שלפעמים, עם קבוצת עובדים חזקה, מתנהל משא-ומתן על 300% פיצויי

פיטורים, זה לא המקרה של עיבדי "מגה". ואני שואל את מועצת המנהלים של "כור": מה

קורה עם אחריות מנכ"לים, אחריות מנהלים לאורך הדרך, מה קורה? תנו לנו דיווח. תנו

לנו דיווח מה קרה לכל המנהלים שגרמו לפאשלה, מה היו תנאי הפרישה שלהם, איזה

מכוזבים נתתם להם, לכל אלה שסיבכו את המפעל הזה, כשהם עזבו את העבודה.

אשר לחברת העובדים. ברור שפרשת "מגה" הנחתה מהלומה אדירה. יש כאן הרבה

פיקציה. אי-אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות, או שיחסי העבודה ב"כור" מושפעים

מהעובדה שקוראים לה כלליות ההסתדרות וזה חברת העובדים, ולחברת העובדים יש מעמד

ב"כור", ויש לזה משקל משמעותי, ואם לא - אז במלחמה כמו במלחמה, כמו במעסיק פרטי,

בלי שום חשבונות במה שאתה מאמין. אחד מן השניים, אם אפשר לנסות למצות כל דרכי

בדיקה. אני אומר לכם, אילו הייתי במקומכם והייתי משוכנע שאני צודק, במצב שלכם,

בוועדה הזאת הייתי אומר, אם מזכ"ל ההסתדרות אומר שהוא יכול לגייס כספים, תנו חודש

למצוא על-ידי בודקים אובייקטיביים כל אפשרות של הצלת הענין.

כך או כך, אני חושב שצריך להקים בוועדה הזאת צוות בדיקה של 3-2 חברים, שייעזר

בכלכלו. שיבדוק את כל תהליך קבלת ההחלטות בפרשה הזאת של "מגה" כדי שנדע את האמת,

כדי להפיק לקחים וכדי שאם נעמוד מול פרשה דומה נדע איך להתמודד איתה. אני יודע

שזה לא מקובל, המצב לא מקובל. אנחנו עלולים לעמוד בפני טרגדיות נוספות, אולי בקנה

מידה יותר גדול. אני רוצה שהוועדה הזאת לא תהיה למשחק, שתהיה מצויידת ביכולת

הבנה. אני לא בטוח שאנחנו מבינים לא את הצד הכלכלי ולא את השיקולים של ההנהלה,

שאני מוכן ללמוד אותם. אולי ההנהלה צדקה, אבל אני רוצה להיות משוכנע שכך פני

הדברים.

בי גאון;

בענין מה מקור הסמכות ב"כור", יופץ הסבר.

אינני מקבל, אינני מזדהה, אני דוחה בשאט נפש כאילו יש אינוס על העובדים.

זה ידון ויאושר במועצת הפועלים והיא הסמכות לחתום על ההסכם.

לחרפות, לגידופים, למערכות שנאמרו אישית כלפי היום ובכל ישיבה קודם, בגלל

כבודה של הכנסת והיושבת-ראש, אינני רוצה להושיב ולהיגרר לרמת ביטוי שכזו.
י' שמאי
חבל. איך אתה יכול לדבר כך כשמדובר על 240 אלף שהעברת לעצמך. זה חרפות?

היו"ר אי נמיר;

תירגע. תירגע. אני לא אסכים. אפשר לומר את הדברים הכי קשים בעברית אחרת.
י' שמאי
-24 אלף שקל, מי החליט להעביר לפנסיה של בני גאון? זה מספיק להעסקת עובדים

עוד חודש.

היו"ר אי נמיר;

את רוצה לסיים?

אינני חושבת שהנושא האישי של הפנסיה זה נושא לדיון עכשיו בנוכחות עובדי

"מגה"



תראו חברים, קודם כל על הצד העקרוני, הסיפור של כלליות ההסתדרות. באתי לוועדת

העבודה והייתי עדה לסיפור אליאנס. בטלוויזיה ולא בהדר סגור אמרתי, יש להסתדרות

בעיה נוראה - להיות מייצגת עובדים ולהיות בעל-בית. לא שיניתי את דעתי. אני אומרת

את זה כאן כי זה הבית הפוליטי של מדינת ישראל וכהברת מפלגת העבודה אני אומרת

שהסיפור הזה עלה למפלגת העבודה הרבה קולות בקלפי. את הסיפור הזה שבו-זמנית

ההסתדרות צריכה להגן גם על העובדים וגם על המשק, את הסיפור הזה אני לא מקבלת, כי

העובדים הם אלה שמשלמים תמיד את המהיר.

אדוני המנכ"ל, חברי הוועדה הזאת מסיירים הרבה מאד. אני מסיירת הרבה מאד

בארץ. אני לא מרגישה, אולי זה "נ" שלי, שיש משרד התעשיה והמסחר. יש שבועות שאני

פעמיים בשבוע מסיירת ביישובים, כרגיל יום שלם, בערים שהליכוד עומד בראשן וגם

בערים אהרות. אין לי תחושה שיש משרד תעשיה ומסחר. אתה עובד מדינה. הוויכוח שלי

הוא עם הדרג המיניסטריאלי. אי-אפשר לחשוד בי שאני חסידה של וקשר שרון, בוודאי לא

בבעיות הפוליטיות, אבל אני מוכרחה לומר שכשר התעשיה והמסחר הוא היה שותף של

הוועדה הזאת. עכשיו יש תחושה קשה בנושא הזה.

אני אומר לשר, כי אתה עובד מדינה, לי יש תחושה בנושא היחסים שבין שר האוצר

לשר התעשיה והמסחר - אחד אומר כך, אז מצווה אצל השני לעשות אחרת. לא היתה תקופה

שלמשרד התעשיה והמסחר היה כל כך הרבה כסף.

"כור". גם אני וגם חבר-הכנסת שמאי ידענו שהישיבה של היום לא תציל דבר וחצי

דבר, לצערי, לצער כולנו. קיימנו את הישיבה הזאת רק למען העובדים.

ביום שני האחרון הייתי אצל הברפלד בענין עובדי התאגידים. הוא שאל אותי מה

יהיה ביום שני בוועדה בענין "מגה". אמרתי לו: אם אני קוראת נכון את המפה, אם קיסר

לא הצליח ושום דבר לא עבד, יש דבר אחד שחייבים לדאוג - שהעובדים שיוצאים ייצאו

בכבוד. לא דובר על כך שיעבירו אותם לגור בירושלים. ההצעה היתה שיעבדו 4 ימים

בשבוע, כך זה הוצג. מדובר על דירה, לא על חדר. לא זה הענין.

אני רוצה להגיד לך, בני גאון. אנהנו ביקשנו לקבל את ההסדר עם הבנקים. לא

קיבלנו, אני לא יודע למה, אולי משרד האוצר. תעבירו לנו את ההסדר עם הבנקים.

החרדה שלנו היא קשה מאד. אני יושבת כאן 7 שנים בכל הישיבות. אני פוחדת

ש"מגה" זה תחילת הרשימה ואני חוששת וחרדה שמא יהיה שטפון.

לי יש ויכוה עם "כור" בשני מישורים. 1) אם זה צריך להיות הסתדרות או לא. 2)

במישור היחסים בין מנהלים ועובדים. אני שואלת: בצפי שלכם, כדי להבריא את "כור",

בגלל הסד שהכניסו אתכם לתוכו הבנקים, האם אתם מתכוונים לסגור עוד מפעלים? אני

מבקשת לדעת. נעשה משהו. נזמין את שר האוצר. נעשה משהו כדי להציל עובדים.

לא יעלה על הדעת שתהיה תחושה אצל עובדים שאם לא יחתמו להגיע להסדר המצב יכול

להחמיר.

אני לא נוהגת לצאת להפגנות. אילו הייתי יוצאת להפגנות, הייתי צריכה להיות כל

הימים רק בהפגנות. איורי הישיבה האחרונה ואחרי מה שקרה עם אחד מחברי הוועד יצאתי

להפגנה עם עובדי "מגה". בכה אבא של חיילת נפגעת צה"ל, אדם מבוגר. זה היה קורע לב.

קבוצה אחרת זה עולים חדשים, בשבילם כנסת, ממשלה, זה אותו דבר. הם אמרו: בשביל מה

הבאתם אותנו לישראל?

לכן אני אומרת, לא יעלה על הדעת שבמקרה זה - אני מתכוונת לאלה שעבדו פחות

משנה - ילכו בתנאים הקשים ביותר. אם אתה אומר שמכירת המגרש באה לממן את הפיצויים

לעובדים, מוכרהים להביא גם אותם בחשבון. אני לא אומרת אותם תנאים, אנחנו לא

יכולים לעשות את זה, אבל צריך לדעת שכל האנשים האלה, חשך עליהם עולמם.



אמרתי לעובדים שלא אתן בוועדת העבודה להעמיד ירושלים מול חיפה. אמרתי מראש.

רן כהן;

זה לא עמד כך.

היו"ר א' נמיר;

אני אומרת לכולנו, גם למזכיר מועצת הפועלים, כל עובד שעומד להיות מפוטר,

בשבילו זה 100% של הבעיה. מה שעלול להתרחש באזור היפה זה שואה מבחינה תעסוקתית.

בנו קניונים - אין מי שבא לקנות. בסופרמרקטים מורידים מהירים כדי שאנשים יקנו.

אתם יודעים מה קורה במפרץ היפה.

ואני רוצה לומר לחבר-הכנסת צבן, אין לנו כלים. מה שאתה מציע איננו תפקידה של

הכנסת. הלוואי שהיה לנו יועץ כלכלי, אין לנו.

יש לנו - אני מדברת כהברת ההסתדרות - משקע קשה מאד. זה אולי הסיפור הקשה

ביותר, קשה יותר מאהרים. תסיימו את הענין בכבוד. אני מבקשת לקבל דיווה איך הענין

נגמר. השאירו את ניהול המשא-ומתן למועצת המנהלים.

אנהנו מבקשים לדעת מה הצפי שלכם, שתודיעו לנו, מה הצפי במסגרת אותו הסדר שלכם

עם הבנקים, מה עוד עומד על סדר היום, כי אנהנו חוששים ש"מגה" הוא לא המלה

האחרונה.

רבותי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10;12.

קוד המקור של הנתונים