ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/10/1991

הכרזת הממשלה על ייבוא 3000 עובדים זרים - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת א' נמיר, א' פורז. ח' מחאמיד, יצחק לוי. ע' דראושה, מ"ז פלדמן, א' גמליאל; הצעות לסדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 303

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, הי בחשון התשנ"ב (16 באוקטובר 1991) .שעה 00;09

(ישיבה פתוהה לאמצעי התקשורת)

נ כ ה ו -

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

א' גמליאל

רן כהן

י' צבן

מוזמנים; חבר-הכנסת ה' מחאמיד

חבר-הכנסת א' פורז

אי שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' מיכאלי - מנכ"ל מנפאואר

גי סבג - מנכ"ל או.אר.אס.

עי ברעם - מנכ"ל התאחדות הקבלנים

מי עמית - עובדת סוציאלית, נציגת לשכת המסרור

מי רגב - מתאם פעולות של עובדים זרים, ההסתדרות

שי רוט - מנהל פעולות האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות

ר' קליין - עוזרת למנכ"ל משרד העבודה והרווחה,

לנושאי רוויה

שי איינשטיין - עוזר למנכ"ל משרד העבודה והרווחה,

לנושאי עבודה

ר' שפריר - מ"מ סמנכ"ל משרד העבודה והרו וידו,

ממונה על התנאים הסוציאליים

י י שפיר - סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית,

משרד העבודה והרווחה

מי שיפמן - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

מי אילת - ממונה על תעסוקת זרים, שירות התעסוקה

ר' הולנדר - מנהלת מרכז למידע, משרד הבינוי והשיכון

חי פלץ - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

י' כהן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

אי קורן - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; ה' הלנברג

סדר-היום; 1) הצעות לסדר

2) הכרזת הממשלה על ייבוא 3,000 עובדים זרים - הצעות לסדר-היום

של חברי-הכנסת אי נמיר, אי פורז, הי מרואמיד, יציק לוי,

עי דראושה, מ"ז פלדמן, אי גמליאל



הצעות לסדר

היו"ר א' נמיר;

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה ולברך את כל המוזמנים

שבאו לכאן.

אני מבקשת את רשות הברי הכנסת שהישיבה תהיה פתוחה. הישיבה פתוחה.

הנושא שעל סדר יומנו הוא הצעות לסדר-היום די ותיקות - הכרזת הממשלה על ייבוא

3,000 עובדים זרים, של חברי-הכנסת נמיר, פורז, מרואמיד, יצחק לוי, דראושה, פלדמן

וגמליאל.

אני מקיימת את הישיבה כדי לדעת מה קורה בנושא של עובדים זרים.

לפני כן, הצעות לסדר. חבר-הכנסת צבו, בבקשה.
י' צבן
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, שבעקבות

הדיון שהיה כאו הוא דאג מייד שנקבל מידע ביחס לילד בבאר-שבע. ההעברה של הילד

בוצעה לפני הישיבה, ביום ראשון, אבל עדייו הדבר הזה נמשך חודשים על גבי חודשים.

השאלה היא האם המוסד "טללים" אמנם מתאים.

והנושא השני, מילב"ת.

אני חושב שבדבר אחד תרמנו את רולקנו - הספריה לעוורים.

היו"ר אי נמיר;

דאגנו שהם יבואו לדווח.

י' צבן;

גם בעניו מילב"ת נעשה אותו דבר. זו סוגיה דומה. זה ארגון שמטפל באנשים

נזקקים.

היו"ר אי נמיר;

מקובל. נדאג שהם יוזמנו.

הכרזת הממשלה על ייבוא 3,000 עובדים זרים - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת

א' נמיר, א' פורז. ח' מתאמיד, יצחק לוי. ע' דראושה, מ"ז פלדמן, א' גמליאל

היו"ר אי נמיר;

לנושא שעל סדר-יומנו - הכרזת הממשלה על ייבוא 3,000 עובדים זרים, אנחנו רוצים

לקבל דיווח על כל הנושא של העובדים הזרים.

הממשלה אישרה באופו כללי - תתקנו אותי אם אני טועה - הבאת למעלה מ-7,000

עובדים זרים.



קריאה;

לענף הבנייה, 8,000.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו מדברים על ענף הבנייה. נדמה לי שזה היה למעלה מ-7,000 אבל לא הגיע

ל-8,000. אני מציעה שהיום נתייחס בעיקר לנושא הזה.

ונושא נוסף; ביום רביעי שחלף שמענו מסגן שר העבודה והרווחה בנושא של עובדי

השטחים. מספרם של עובדי השטחים ברשיון הגיע לפני חודש ל-70 אלף. אולי חמספר ירד

קצת בימים האחרונים אבל הוא עדיין נע בין 60 אלף ל-70 אלף מדי יום, וההערכה היא

שיש כ-40 אלף עובדי שטחים ללא רשיון, למרות החקיקה שלנו שלא יעבדו ללא רשיון, כי

זה המוקד לתופעה של עובדים זרים.

אני רוצה לומר בגלוי באוזני כולם. כאשר נמסרו לי פרטים על-ידי שירות התעסוקה

- יש עובדת של שירות התעסוקה שראויה למלוא ההערכה, מרגלית אילת - הבנתי שהקבלנים

לא מיצו את האישור של הממשלה, אבל לפני שבוע ראיתי בטלויזיה הודעה על 1,000

עובדים נוספים. שאלתי כמה מהקבלנים איך קרה שלא ממצים את מלוא המכסה, אפילו לא

מחצית המכסה שהממשלה אישרה. אמר לי אחד מחבריך הקרובים - אני פונה אל עמוס ברעם -

כי ברגע שהגיעו עובדי השטחים, המאורגנים והבלתי-מאורגנים, שהם זולים, נפסק הצורך

בהבאת עובדים זרים.

אנחנו רוצים לקבל דיווח מה המצב נכון להיום, ואני רוצה, עמוס ברעם, שתתייחס

גם לנקודה מדוע מביאים 1,000 עובדים. אני מבינה שיש צרות עם כל העובדים הזרים.

לפני הפגרה התקבל חוק ההסדרים במשק, שהוציא משירות התעסוקה את הבלעדיות בנושא

של השמת והפניית עובדים. לא במקרה אני מזמינה את הנציגים של שתי הסוכנויות

הגדולות, כי אני רוצה לשמוע מנציגי או.אר.אס ומנפאואר מה קורה מאז שונה החוק.

טוענים נגדנו שכל החוקים שלנו מביאים לכך שהאבטלה גוברת. אני רוצה לדעת אם במהלך

החודשים האחרונים, בגלל הגמשת התיווך, יש אמנם ירידה במספר המובטלים.

ויש גם הנושא של המושבים. כל הנושא של התאילנדים במושבים קם ועלה על

סדר-היום הציבורי רק בגלל התערבותה של ועדת העבודה והרווחה. גם כאן יש הסיפור של

עבודה זולה.

קרתה לנו תקלה טכנית בזימון ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לא הוזמן. מהמשרד

אמרו שישלחו מישהו. נתקשר אליהם בענין זה.

אדוני מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, בבקשה.

א' שוורץ;

על פי החלטת הממשלה היה מדובר על אפשרות הבאתם של כ-8,000 עובדים זרים.

ממשרד הפנים ידוע לנו שיש ניצול של 5,500 עובדים זרים.

אני מבקש לציין, ואולי מרגלית אילת תבהיר את הטכניקות, שהאישור של שירות

התעסוקה הוא אישור פורמלי בלבד. הגברת שפריר ממשרד העבודה והרו וידן, האחראית על

התנאים הסוציאליים, בודקת את נושא ההעסקה כדי לתת גיבוי למי שמגיע ארצה, שהוא

אמנם מקבל את התנאים הנכונים. זה ברמה הרגילה של בקשה להעסקת עובדים זרים. בדרך

כלל האדם או החברה מגישים את הבקשה, אנהנו בודקים את תנאי ההעסקה - דיור, תנאים

סוציאליים, התחייבות לתאריך סיום ההעסקה - ולארור כל הבדיקות אנחנו ממליצים בפני

משרד הפנים לתת את אשרת ההעסקה של עובד זר. מי שמנפיק בסופו של דבר את האשרות הוא

משרד הפנים, משרד הפנים ולא משרד אחר.



במקרה של פועלי בנין, בגלל המספר הגדול של פועלים במסגרת ההחלטה על 8,000

עובדים, אנהנו פועלים בחריג מהנוהל הרגיל. משרד הבינוי והשיכון מעביר נתונים,

מספר הזימונים, אנהנו מאשרים אותם ומעבירים אותם. אנהנו לא נכנסים לפרטים אלא

מקבלים את המספרים ממשרד הבינוי והשיכון ומעבירים אותם. בניגוד למקובל בדרך-כלל

אין בדיקה של נושא ההעסקה. לשירות התעסוקה לא נותר אלא רק לאשר את המספרים.

היום ברור שככל שיגדל מספר המועסקים מיש"ע, בעיקר המועסקים ללא רשיון, כך

יפחת מספר הבקשות להבאת עובדים זרים.

נדמה לי - אני מדבר מתוך תהושות - שהיום הבקשות להעסקת עובדים זרים באות בגלל

הוזים עם הברות מחוץ-לארץ ולא בגלל צורך אמיתי כאן, בגלל הסכמים הוזיים שיש עם

הברות מהוץ-לארץ, שמהייבים אותנו להעסיק עובדים זרים. נדמה לי שזה הצורך היהיד

כמעט להבאת עובדים זרים.

מדיניות המשרד היא נגד הבאת עובדים זרים, לכן השר מזדעק נגד. אבל ההחלטה

התקבלה, ואנהנו מקיימים את ההלטות הממשלה. ההלטות הממשלה מבוצעות.

היו"ר אי נמיר;

האם הרולטת הממשלה לא היתה מלווה בתנאי שעל כל עובד זר הייבים להעסיק עובד

ישראלי?

אי שוורץ;

לא.

ע' ברעם;

המפתה לא היה אחד מול אחד.

אי שוורץ;

בפנינו לא מובאים הוזי ההתקשרות, בקטע המקצועי, עם הברות הבנייה.

הי מתאמיד;

האם בלשכת התעסוקה יש קבוצה להבאת עובדים מהוץ-לארץ?

היו"ר אי נמיר;

מרגלית תשיב.

מי אילת;

אני רוצה להקדים ולומר שמספר הפועלים הזרים בכלל ירד, ואני לא מדברת רק על

פועלי בנין. בגלל שהפעלנו להצים, בגלל שהיה שיתוף פעולה הדוק עם משרדים שונים,

מספר העובדים הזרים ירד מ-4,198 ל-3,703.

היו"ר אי נמיר;

זה לא מדברת רק על פועלי בנין אלא על פועלים זרים בכלל, פועלים זרים ברשיון.



מי אילת;

כן.

היתה תקופה שבמדינת ישראל היתה מצוקה ביחס לאחיות, ולפני שנתיים הגענו לכך

שחיו בארץ קרוב ל-400 אחיות זרות. תוך שיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות ירד

מספרן בארץ לפחות מ-130. זאת אומרת שעם קצת לחצים זה ניתן. לא כן בענף הבנייה.

אי-אפשר לומר ששירות התעסוקה היה שוט על הקבלנים.

בעבר אישרנו הבאת פועלים זרים בתנאי שיהיה תיעוש בענף הבנייה. הכנסנו 500

פועלים זרים אבל למרות וקשוט שלנו הם לא היו מדריכים. הם היו פועלים פשוטים.

היתה החלטת ממשלה. אני התנגדתי וחברי הוועדה, חברת-הכנסת אורה נמיר

וחבר-הכנסת רן כהן, עזרו לי. אבל זה לא הועיל. משרד השיכון הצליח להעביר החלטה

על 8,000 פועלים זרים. אמרתי, בתנאי שהם יכשירו לעבודה ישראלית. ב-1,000

הראשונים עמדתי והצלחתי, עם שוט של "סולל בונה".

היו"ר אי נמיר;

היתה התניה בהחלטת הממשלה.

מי אילת;

היתה. הקבלנים הקימו רעש ולא אני ולא סגן יושר יכולנו לעמוד בזה, וזה לא 1

מול 1 ולא 1 מול 3.

ע' ברעם;

זה לא מדוייק.

היו"ר אי נמיר;

תקבל וישות הדיבור. עכשיו מרגלית אילת תדבר. אחר-כך ארנה תדבר סולו.

מי אילת;

זה שוק פרוץ לגמרי. כאשר משרד השיכון משתמש במספר, אני משמשת במקרה זה חותמת

גומי ומאשרת.

יש פעמים שאני עולה על קבלן אחד או שניים. אציין לדוגמה קבלן מצפון הארץ

שביקש להכשיר 17 רצפים. משרד העבודה והרווחה הכשיר לו, והוא קיבל גם היתר להביא

250 איש. כשהוא קיבל את ההיתר הזה הוא לא קיבל את 17 הרצפים שהוכשרו לפי בקשתו.

אמרתי שאם הוא לא יקבל את 17 הרצפים יבוטל ההיתר להבאת הפועלים האחרים. הוא הסכים

לקבל את התנאים.

כהגיעו לי מים עד נפש, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה החליט על וועדה לגבי אזור

הדרום, ואני פיסית אבדוק אישית מה יהיה באזור.

היו"ר אי נמיר;

אל תודיעי מראש שאת באה.



מי אילת;

נכון להיום גמרתי את כל המכסה שאושרה על-ידי החלטת הממשלה. ניתנו מכסות

עקרוניות לכל 8,000.

רו כהו;

מה הסיבה שיש רק 5,500?

מ' אילת;

יש עובדי שטהיס.

יש בקשה לעוד 1,000.

היו"ר אי נמיר;

איד זה קורה?

מ' אילת;

לא נוצלה המכסה. בכל מקצוע אחר אני דורשת שהאיש יוכיח לי שהוא בעל מקצוע. האם

יש לי הוכחה מבעלי הבנין שהם בעלי מקצוע? לא. הם לא בעלי מקצוע. הם פועלים פשוטים

שעובדים בשכר נמוך וכדאי לקבלנים להעסיק אותם.

על פי החלטת הממשלה, קבלנים שמביאים הברה זרה על ציודה, היא לא זקוקה להמלצה

שלי. חברה זרה שבאה לארץ על ציוד שלה וצוות שלה מקבלת אשרות ממשרד הפנים,

אוטומטית.

' צבן;

חברה ברישוי שלה, כמה עובדים זרים יהיו וכמה ישראלים? מי אחראי שהפרופורציה

תישמר?

רו כהו;

לפי מיטב הבנתי איו הברות זרות שעובדות כחברות זרות. לפי מיטב ידיעתי, כל

הברה זרה חייבת לעבוד דרך קבלו ישראלי. כל העיסקות האלה הו עיסקות ביו משרד

השיכון לבין מקבלי טובות הנאה, מישהו ממקורבים של שרוו שמקבל היתר אבל האחריות על

הזרים היא של גורם ישראלי. איך זה פועל?

מי אילת;

איו לי שליטה.

היו"ר אי נמיר;

אני מצטערת על טעות של מזכירת הוועדה. היה תקר ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

וגם מנכ"ל משרד הפנים לא נמצאים כאן. זו ישיבה בינינו לביו עצמנו, שחשבתי לדהות

אותה.



אני רוצה לקרוא עכשיו מכתב איך זה נעשה. עמוס ברעם, אתה בוודאי יודע מי הם.

אני מדברת על מכתב של אליעזר אדר מלשכת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הוא כותב אל

מר רוברט סמואל, הברת פ.ס. קווי הנדסה בע"מ, רחוב הרצל 41, באר שבע, שבו נאמר:
"הנדון
אישור ייבוא עובדי בניו מחוץ-לארץ לחברתכם. הריני לאשר בזאת, כי בהמשך

להחלטה העקרונית של ממשלת ישראל לאשר ייבוא מבוקר של עובדי בנין מחוץ-לארץ,

במסגרת מיכסה כוללת מוסכמת, אושרה לחברתכם הקצאה של 500 עובדים". זו כנראה המחצית

של ה-1,000. יתום על המכתב: "בהצלחה, אליעזר אדר, לשכת המנכ"ל". עוזר וקשר נותן

הוראה.
רן כהן
מכתב כזה לא נכתב בלי הוראת השר.
היו"ר אי נמיר
אתה חושב שאני חושבת שהוא עושה זאת על דעת עצמו?
מי אילת
אין לי שום הוכחה שלעובדים האלה יש הכשרה מקצועית בענף הבנין.

אני רוצה לדעת מה הקריטריונים לקבלת עובדים זרים לענף הבנין, האם זה לחברות,

לבנייה לעולים, לוילות או משהו ארור. לא קיבלתי תשובה וזה אומר דרשני.
היו"ר אי נמיר
יש לך רשימה?
מי אילת
כן. אתן אותה.
היו"ר אי נמיר
האישור ל-500 עובדים, איורי החלטת הממשלה, זה לא מחייב? לא צריך לשאול את משרד

הפנים או את שירות התעסוקה? שום דבר?
מי אילת
כואב לי על כל היתר שאני הותמת עליו. אני מנפיקה, כי אם לא אנהג כך - אם לא,

יש להצים של משרד השיכון. באותו יום מיד הולכים למשרד הפנים.
רן כהן
במכתב לא נאמר מי אישר. אם זה מעבר ל-8,000 שאושרו על-ידי הממשלה, אז זה

גורם בסמכות הממשלה שיכול לאשר.
מי אילת
לא אמרתי שזה מעבר ל-8,000.
רן כהן
נאמר במכתב שזה מעבר ל-8,000.



היו"ר אי נמיר;

זה לא מעבר.

ה' מחאמיד;

מדבריה של מרגלית אילת אני מבין שהיא מוכרחה, אין לה ברירה. מה זאת

אומרת? מחייבים אותך?

מי אילת;

זו היתה החלטת ממשלה וצריך להוציא 8,000 היתרים שהחלטת הממשלה מדברת עליהם.

אי פורז;

בהנחה שהחברה הזאת לא היתה מקבלת את ההיתרים, אני מבקש לדעת, האם שירות

התעסוקה יכול לספק את העובדים האלה באותה מיומנות ומקצועיות?

היו"ר אי נמיר;

הפועלים האלה אינם מקצועיים. הם פועלים פשוטים. אתה אחרת.

מי אילת;

אפשר לספק ואפשר להכשיר תוך כדי עבודה, בוודאי חלק.
י י צבן
אני מבקש שלקראת הישיבה הבאה נהיה ערוכים.

במשך לשאלה של חבר-הכנסת פורז. יש לנו כאן ענין עם פועלי בנין בשלוש רמות;

יש פועלים פשוטים לגמרי, הם לא טפסנים, לא ברזלנים. יש פועלי בנין פשוטים,

טפסנים. יש חברות שמביאות לארץ טכניקות חדשות וצריכות פועלים מיומנים. לפי ההסדר

איתם, הם מביאים בחשבון מספר יותר גדול ומכשירים ישראלים. השאלה איך זה מתארגן

במשרד השיכון.

אנחנו צריכים לבקש שלקראת הדיון הבא יונח חומר בכתב מי קובע מה לתת ולמי

לתת, קריטריונים, מי מבצע פיקוח, תנאי החוזה וכו'.

הבוקר שאלתי את מר בר, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בנושא הבטיחות, מי איורי

לענין הזה. הלא על הפיגומים מדברים שש-שבע שפות. זה מגדל בבל. מי מבקר ומפקח

בענין זה?

היו"ר אי נמיר;

עמוס ברעם, אולי תוכל למסור לנו סקירה כוללת. אתם יודעים מי הם הקבלנים. למה

היה נחוץ שיהיו עוד 1,000 פועלי בנין לבאה-שבע?

ע' ברעם;

אנחנו דנים פה בנקודה אחת שבתוך מערכת כוללת, אנחנו דנים בנקודת זמן ושוכחים

מה היה.

אשר לעתיד. אני חושב שאין צורך בעוד פועלים זרים לענף הבנייה במדינת ישראל.

אין צורך להביא עוד פועלי בנין זרים לענף הבנייה.



יותר ממה שהממשלה אישרה.

ע' ברעם;

ממה שקיים.

אנחנו דרשנו להביא עובדים זרים בתקופה שהענף התחיל לקבל תאוצת בנין,

בתקופה שחשבו שחצי מיליון יהודים יגיעו בשנה ואין דירות. התאוצה התחילה בחודש

נובמבר או דצמבר 1990, אלא שבאה עלינו מלחמת המפרץ וכל הענף שותק, אז יצאנו

בקריאה והצטרפנו למשרד השיכון. לפני כן לא הצטרפנו למשרד השיכון, היינו נגד

הבאת חברות זרות ועכשיו אנחנו נגד זה שבעתיים. חברות זרות זה לא רק קבלנים

זרים אלא זה גם עובדים זרים.

הטיעון של מדינת ישראל הוא, אנחנו מביאים הון. מה זה הון? מביאים קבלנים.

את זה צריו לשלם בדולרים, כאשר אנחנו משלמים בשקלים. אז עמדנו על 120 אלף עובדים

ואנחנו ביקשנו 3,000 עובדים זרים. היום יש בענף 140 אלף עובדים. בעזרת מר שפיגלר

ודוקטור הבט קלטנו 20 אלף עובדים, ישראלים ועולים חדשים. מרגלית אילת מעוותת את

הדברים.

שירות התעסוקה לא מתואם עם משרד העבודה.
רן כהן
יש פה נקודה מאד חשובה: כמה חיילים משוחררים נקלטו?
ע' ברעם
יש כל כך הרבה דברים שלא יודעים עליהם.

אתן סקירה כוללת. אנחנו נמצאים בתהליך מאד מתקדם לקליטה. 20 אלף נקלטו.

קבלנים הביאו 4,400 עובדים. יש אישורים ל-5,000. לא מיצו את כל האישורים. היו

8,000 אישורים, קיבלו אישורים ל-5,000 והביאו 4,400. הכוונה היתה להביא עובדים

זרים, לתת תנופה לגלגל ולהכניס להכשרה פנים-מפעלית 50-40 אלף עובדים. עברו 4

חודשים ועדיין יש ויכוחים. בינתיים עובדי השטחים חזרו לעבודה וכרגע אין מחסור

אפילו לא של פועל אחד בענף הזה. יש רוויה. כלומר, צריו להפסיק הכשרות וייבוא.

אבל למעשה הענף עומד כרגע בפני ירידה, וזה עוול שעושים לענף. אין מכירות וזה יביא

לפיטורים. הענף הולך להיכנס למיתון כאשר עדיין לא בנינו את הצורך.

משרד האוצר בונה את הצרכים לפי תחשיב של משפחה בגודל של 4.6 נפשות כאשר משפחות

העולים קטנות ולפיכך יש צורך ביותר דירות.

מתוך הנחה שממשיכים לבנות ולא יהיה מיתון, יש לענף יכולת לקלוט 30 אלף עובדים.

משרד העבודה פתח בית-ספר. דיברנו עם האוצר על קליטה מיידית של 10 אלפים איש.

לשם כך יש צורך בתקופת הכשרה של 6 חודשים בבית-ספר ומשם 3 חודשים אצל הקבלן. במשך

החודשים האלה אין יחסי עובד-מעביד. העובד מקבל ישירות מהממשלה סכום של 1,200 ש"ח.

כשהוא מגיע'; אל הקבלן, הקבלן יוסיף לו 400-300 ש"ח כהוצאה.
יי צבן
מה זאת אומרת? מה אומר על זה מס הכנסה?
ע' ברעם
יש הסדר. הלכו לזה כדי לתת תנופה.



הבעיה היא גם כדאיות. דרשו לשבור את המחסום ולהכניס 10 אלפים איש.
רן כהו
אם העובד לא מקבל תלוש משכורת, הוא לא מקבל מחצית דמי אבטלה.
ע' ברעם
זה חייב לעבור דרך הביטוח הלאומי כדי שלא תהיה כפילות. הכסף נמצא 3 חודשים

אבל עדייו לא הגיעו להסדר ביו האוצר לביטוח הלאומי מי ישלם. זה 3 חודשים שאני

רוצה לצאת בהכרזה ולומר לקבלנים, אלה התנאים ואנחנו יכולים לקלוט 10 אלפים איש,

אלא שהעני ו עומד כאבו.

איו היום במשק או בשוק פועלים מקצועיים מיומנים. אילו זה היה - איו בעיה.

כלומר, את אותם מובטלים, אותם חיילים משוחררים מובטלים אנחנו צריכים להכשיר

אותם שיהיו בעלי מקצוע. הכל ערוך. חוק גל בא ואומר למיגזר העסקי, תקלטו עובדים

ואנחנו נשתתף בשליש משכורת. מה עושה האוצר? הוא הוציא צו מגביל.

אני אומר: הבאנו את הזרים כי לא היה כוח מקצועי. היתה מלחמה. הבאנו אותם מתוך

מגמה לתת תנופה ולקלוט. השטחים נפתחו ויש מספיק עובדים. היום לא היינו מבקשים

עובדים זרים.

מרגלית אילת ציירה תמונה כאילו העובדים הזרים כולם לא-מקצועיים. אני מתקומם

נגד זה. אלה חברות רציניות במדינת ישראל.
היו"ר אי נמיר
מי החברה בבאר-שבע שבהינף יד קיבלה 500 עובדים?
ע' ברעם
אני לא יכול לומר שלא הסתננו גם לא-מקצועיים אבל רובם של הפועלים הזרים הם

מקצועיים. כשהגיעו פועלים לא-מקצועיים והתברר שהם לא-מקצועיים הם הוחזרו. לכו

אני מתקומם נגד האמירה שהובאו פועלים לא-מקצועיים בגלל רווח, אם כי אני חושב שאיו

זו בושה להרוויח. מעצמה גדולה נפלה כי לא הרוויחה. כדי שלעובדים יהיה טוב, ניתו

לקפיטליסטים להרוויח, זו לא בושה. הם לא שיילוקים.
היו"ר א' נמיר
אתה התקוממה נגד דברים שאמרה מרגלית אילת אבל גם אתה נוקט באותה דרך. אני

לא חושבת שמרגלית אילת, עלנה צרה בזה שקבלנים מרווחים כסף. אנחנו רוצים שיהיו

יותר ישראלים.
ע' ברעם
גם אני רוצה.

אנחנו לא רוצים עובדים זרים. זה היה כורח. זה לא בא מתוך רצוו בלבד.

אנחנו אומרים, תעזרו לנו להכשיר מייד 10 אלפים איש.

אשר לחיילים. אנחנו ביוזמתנו, יחד עם משרד העבודה, שכנענו את צה"ל: תנו

לנו את החיילים.



לא כולם מתנדבים לענף הזה. הישראלי הממוצע לא רץ בעצמו לענף הזה. צריבים

להביא אותו למגרש המירוצים.

סיכמנו עם צה"ל לקבל את החיילים לפני השחרור. חייל שיצטרף להענף הבנייה

ישוחרר חודשיים לפני הזמן. יש סיכום כזה עם צה"ל. אבל אני לא יכול לקלוט אותם.

איו מי שישלם. תעזרו לנו ונקלוט כמה אלפי חיילים, ומייד.

פעולה נוספת. יחד עם משרד העבודה אנחנו פותחים בשבוע הבא קורסים בברית-

המועצות.
היו"ר א' נמיר
ליהודים.
עי ברעם
בוודאי.
היו"ר אי נמיר
שלא יסעו לאמריקה.
א' שוורץ
בשלבי הסיום של הקורס, האיש נמצא בארץ.
ע' ברעם
כרגע נרשמו 250. אנחנו קולטים מייד בעבודה. תור שבוע אחרי שהעולה יורד מהמטוס

הוא מתחיל לעבוד.

לסיכום. העבר היה עבר. מי שנמצא כאן, נכשיר אותו וכגודל ההכשרה כן נוכל להוציא

את הקיימים, 4,000 ומשהו. זה תהליך של 8,7,6 חודשים. אני מציע שלא נביא עוד פועלים

זרים.
היו"ר א' נמיר
למה מביאים לבאר-שבע?
י' צבו
אפשר לקבל בתזכיר את עמדתכם המעודכנת להיום?
ע' ברעם
בוודאי.

אני חוזר ואומר: אנחנו נגד הבאת חברות זרות.
היו"ר אי נמיר
כמה היו בארץ?



יש חברות זרות שהן עצמאיות, בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון ישירות. יש 4 חברות

זרות. יש חברות זרות שעשו בסיס עסקי עם חברות מקומיות. עכשיו אמרנו לממשלה, שעם

הקיצוץ של הפרוגרמה אין צורך בחברות זרות.

אלה שביקשו, לרעתי זה קשור למשרד הבינוי והשיכון.
ג' סבאג
זה שנתיים יש תופעה של ירידה במספר הפועלים הזרים, מ-15 אלף לפני שנתיים

ל-4,000 כיום.

היו"ר א' נמיר;

היו 15 אלף זרים, ברשיון.

ג' סבאג;

כיום יש כ-4,000 עם רשיון וכ-1,000 עוזרות בית ללא רשיון.

מרגלית אילת צודקת בדבריה בנושא האחיות. מספר הזרות הולך ויורד ואחיות

יהודיות נכנסות לתחום הזה.

אין עובדים זרים שאינם בעלי מקצוע. מי שאיננו בעל מקצוע מוחזר למחרת במטוס.

כיצד נעשית ההתקשרות? הקבלן מקבל רשיון, הוא מתקשר עם הקבלן בחוץ-לארץ,

שמביא את העובדים בעזרת חברות לכוח אדם שנותנות פה שירותים. כפי שאמרתי, התופעה

של עובדים זרים הולכת וקטנה.

הייתי באתר בבאר-שבע. נקלטו שם עובדים ישראלים וזרים. הקבלנים הישראלים

מתקשרים ישירות עם קבלני משנה מהשטחים, שאינם מעוניינים לא בישראלים ולא בזרים.

לצערי, הקבלנים הישראלים מתקשרים עם קבלנים מהשטחים והם בעזרת פועלים שלהם מבצעים

90% מעבודות הבנייה בישראל.

היו"ר אי נמיר;

90% ממה? תסביר.

ג' סבאג;

כל הקבלנים שקיבלו אישורים לעבודות בנין במדינת ישראל מעסיקים קבלני משנה

מהשטחים, שלא מעוניינים לא ביהודים ולא בערבים ולא בנוצרים מישראל, ולא בזרים.

לכן 90% מעובדי הבנין בישראל עם עובדים מהשטחים. אם זה ישותק, גם הבנייה תשותק.

חוץ מעובדים קבועים בבנין, חברת או.אר.אס מעסיקה 10 אלפים. המספר של 8,000

לא נוצל. כפי שאמרתי, הקבלנים מעסיקים עובדים מהשטחים.

היו"ר אי נמיר;

למה אישרו 1,000 עובדים זרים נוספים?
ג' סבאג
יש חברת יוגוסלבית שקיבלה ממשרד הבינוי והשיכון אישור להקים עיר בנגב.



היו"ר א' נמיר;

אנחנו מדברים על באר-שבע.

גי מבאג;

כראש עיריה לשעבר אני אומר שחבל שבונים שם, כי לא יהיה מי שיקנה.

היו"ר א' נמיר;

העתק המכתב שבידי, של פקיד בלשכת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אל חברת פ.ס.

קווי הנדסה בע"מ, שמהווה אישור ל-500 עובדים זרים. האם זה שייר לחברה היוגוסלבית?

ג' סבאג;

אינני יודע.

אני יודע שיש חברה יוגוסלבית.
היו"ר אי נמיר
מה קורה מאז שינוי החוק?

גי סבאג;

נעלמה התופעה של זרים שעובדים כפועלים פשוטים או במפעלים, ללא היתר. כל מי

שיש היום ומועסק רשמית, הוא מועסק על פי היתר של מדינת ישראל, על פי כל הקריטריונים.

אני אומר שנצטרך להביא מומחים.

אי שוורץ;

על מה אתה מדבר? כמה זה?

רן כהן;

אנחנו הצענו שיביאו כדי להדריך ישראלים.

ג' סבאג;

לא לעבור את ה-1,500-1,000. התופעה של עובדים זרים ירדה. צריך לתמרץ עולים

וישראלים. אני מפרסם מודעות כל יום שישי. בזבזתי 700 אלף דולר כדי להעסיק יהודים

בתעשיה.

היו"ר אי נמיר;

יש חוק שמתיר לכם באופן רשמי להיות מתווכחי עבודה. יש חוק שהפקיע את הבלעדיות

של שירות התעסוקה. האם זה הביא להפחתה באבטלה?

גי סבאג;

בשנה שעברה העסקתי 7,500. השנה גדלתי וקלטתי 5,000 עולים חדשים ועוד 2,000

ישראלים.

הבעיה היא שעמנו לא רוצה לעבוד. צריך לצמצם את דמי האבטלה, כי הם מעודדים

אנשים לא לעבוד.



היו"ר א' נמיר;

הכנסת החמירה מאד את הקריטריונים של דמי אבטלה. הסיפור הזה של דמי אבטלה

בבר לא תופס. היתה חמרה מאד משמעותית בקריטריונים.
י' מיכאלי
האבטלה שיש היום בארץ מתרכזת בעיקר בתחום הבלתי-מקצועי. בתחום המקצועי יש

מחסור שהולך וגדל. האבטלה גדלה ותמשיך לגדול בתחום הבלתי-מקצועי. לכן צריך להגביל

או לאסור ייבוא של עובדים בלתי מקצועיים.

אשר לעובדי בנין.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת שתתייחס לנושא החוק, שלא תהייה -בלעדיות לשירות התעסוקה.
י' מיכאלי
אפשר לראות את חצי הכוס המלאה ואפשר לראות את חצי הכוס הריקה. חצי הכוס

הריקה - האבטלה גדלה. וחצי הכוס המלאה - ברבעון האחרון, כפי שפורסם על-ידי

הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, נוספו 43 אלף עובדים ישראלים לשוק העבודה. לא היה

רבעון כזה ב-5 השנים האחרונות. לומר שזה בגלל החוק, זה מרחיק לכת.
רן כהן
כמה נפלטו?
י' מיכאלי
אני מדבר על נטו, 43 אלף.

היו"ר א' נמיר

כמה זה יותר מבשנה שעברה?
יי מיכאלי
לפי זכרוני, 28 אלף, זה היה ברבעון הקודם.
היו"ר א' נמיר
מהי ההערכה שלך לגבי שינוי החוק?
י' מיכאלי
זה הקל ופישט את ההליכים.
היו"ר א' נמיר
קלטתם יותר עובדים?
י' מיכאלי
אנחנו כן, לא קשור לחוק. זה לא תחום העיסוק שלנו.
מ' עמית
בראשית דברי אני מבקשת לומר שאלי בן-גרא ביקש שאעלה את הנקורה של קשישים

ומוגבלים, שקשור לעוברים זרים.

היו"ר א' נמיר;

יש חוק ביטוח סיעוד.
מ' עמית
אני מדברת לא על חוק ביטוח סיעוד אלא על קשישים שזקוקים לעזרה במשך 24 שעות

ביממה. יש תכתובת ביו אלי בן-גרא לביו מרגלית אילת בקשר להעסקת עובד זר. יש קושי

בעניו זה.
היו"ר א' נמיר
זה לא שייר לעניו שלנו.
מי עמית
מרגלית לא עונה על מכתב כבר חודשיים.
היו"ר א' נמיר
כפי שאמרתי, היתה תקלה בהזמנת נציג משרד הבינוי והשיכוו וברגע האחרוו

הזעיקו נציג של המשרד, והגיעה לכך רחל הולנרר. נצטרך לקיים ריוו שבמרכז המוזמנים

אליו יהיה משרר הבינוי והשיכוו.

רחל הולנדר היא מנהלת מרכז למידע במשרד הבינוי והשיכוו. אני שואלת, האם

מוכר לך הנושא של עובדים זרים? מדוע ניתו עכשיו אישור נוסף ל-1,000 עובדים זרים?
ר' הולנדד
הבוקר דיברתי עם אריה, המנכ"ל שלנו. הוא אמר שאנחנו לא היגשנו בקשה. יכול

להיות שמדובר בחברה זרה. ההסכמים שהיו לנו עם חברות זרות, זה היה בתקופה הראשונה

ולא ידענו כמה עולים יגיעו. רצינו בחברות הזרות הו כתוספת לדירות והו להדרכה. אני

יודעת שהיתה כוונה להביא ציוד וגם צוות עובדים, שתהיה תשתית. אם מדובר על הסכמים עם

החברה היוגוסלבית, זה ישו. יכול להיות שנתנו אישור. אני צריכה לברוק את הנושא הזה.

עשיתי בדיקה יסודית בנוגע לתעסוקת כוח בבנייה, בעיקר מחשש שיהיה מחסור בכוח

אדם לבנייה. מסתבר שכרגע איו מחסור, בגלל פועלי השטחים.

מצאנו שענף הבנייה שינה את המבנה שלו בעשור האחרוו. העסקת העובדים היא של

קבוצות עבודה ולא של קבלנים. הדבר הזה מאפשר גמישות לקבלנים. זאת אומרת, הם מעסיקים

מנהל עבודה שמביא את קבוצת העובדים אשר מקבלים תשלום לפי תפוקת עבודה. המצב הוא שבגלל

יוקרה ישראלים לא הלכו לענף הזה וראשי קבוצות העבודה הם בני מיעוטים.
היו"ר א' נמיר
מי מעודד את זה שיהיו קבלני משנה?
ר' הולנדר
כך זה נוצר.



לאור זה נעשו כל מיני תכניות למשיכת כוח אדם. הצענו למשוך עובדים ישראלים

ויש תקציב מסויים שניתן על-ידי משרד האוצר.
היו"ר א' נמיר
אנחנו יודעים את זה.
ר' הולנדר
אנחנו מדברים על ניצול תקציב מסויים לעידוד השתלמויות ועבודה עם הקבלנים

במקום, מה שנקרא הכשרה פנים-מפעלית, לא בשיטה הקלסית שלא הצליחה. ההצעה שלנו

היא ליצור קבוצות עבודה שבראשן יהיו ישראלים. בקרב העולים יש הרבה מאד מהנדסים

יכול להיות שהם יסכימו ויוכלו להיות בראש קבוצה כזו. כלומר, לארגן הכשרה למנהלי

קבוצות עבודה, לתת להם תקציב וליצור קבוצות עבודה ישראליות.
ע' ברעם
אנחנו מבצעים את זה.
היו"ר א' נמיר
אני חולה מכל הסיפורים של משרדי הממשלה. שבע שנים אני יושבת בוועדה הזאת.

יש מחקרים, תכניות ומידע, ונראה איר המדינה נראית. לישיבה הבאה אנחנו מוכרחים

שיהיה כאן מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.
רן כהן
בראשית דברי אני רוצה לומר, יחי שיקול הדעת. מתברר ששיקול הדעת הוא הדבר

הטוב ביותר. לפני שנה באולבקש 30 אלף עובדים. מי שמנע את זה היא הוועדה הזאת.

אמרו שתהיה קטסטרופה מפני שלא מאשרים את הבקשה הזאת. עובדה היא ששיקול הדעת ניצח.
ונקודה שנייה
ברור לכל בר-דעת שענף הבנייה מתכווץ ואנחנו עומדים בפני

סכנת פיטורים שעלולים להיות המוניים ויכאיבו מאד. כמו שלפני כשנה צריך היה

להיערך להתרחבות, היום צריך להיערך לפיטורים.

צריך לשפר את מבנה השכר בענף. חיילי צה"ל משוחררים ועולים חדשים לא יעבדו

תמורת 1,200 ש"ח ולא יבנו דירות שנמכרות תמורת 100 אלף דולר. יש כאן דיספרופורציה.

אני רוצה שקבלנים ירוויחו אבל אני רוצה גם שיהיה עידוד לעבוד. יש ממשלה שחושבת

על הכל רק לא איך לעודד עובדים לעבוד.

כדי להיערך לענין הזה צריך לצאת עם תכנית, וטוב שיוזמן לכאן מנכ"ל המשרד,

שיבוא עם תכנית מגובשת פחות או יותר. הוא צריך לבוא עם תכנית איך מצמצמים את

מספר העובדים הזרים שיהיו כאן רק רבי-אמנים, זאת אומרת מי שיש לו תואר של רב-אמן

בענף, שאין כמותו בענף הזה ואי-אפשר להכשיר איש כזה במהירות. אני מדבר על בעלי

מקצוע, מדריכים לישראלים.

אני אומר, אין סיבה בעולם שפועל מובטל שם יהיה מועסק כאן ואילו פה יהיו

ישראלים מובטלים. לכן צריך לצמצם את מספר הזרים רק לרבי-אמנים ומדריכים.

אנחנו צריכים שתוך הימים הקרובים, אולי תוך שבוע, יתייצבו כאן נציגי האוצר

והביטוח הלאומי, כל הגורמים שאחראים לכך שהתכנית לא בוצעה. יש כאן ממשלה מסואבת

שמונעת ממדינת ישראל לרוץ קדימה. הדג מסריח מהראש. חוות השקמים של השר שרון מבקשת

20 עובדים זרים כדי לקטוף פרחים אצלו בחווה, ויש פנייה רשמית בענין זה. זה הפרצוף

של הממשלה. כמה זמן צריך כדי להכשיר קוטפי פרחים? וכידוע, חוות השקמים נמצאת באזור

שיש בו אבטלה. אצל השר הזה רק הגרון מלא בסיסמאות, מלא בפטריוטיות.
א' גמליאל
איש לא ירצה לעבוד בקטיפת פרחים.

רו כהו;

בשכר הוגן וביחסי עבורה הוגנים אפשר לקבל כל פועל במרינה הזאת. רוצים פה זר

שיעבוד כמו חמור וישתוק וישלח את הכסף לחוץ-לארץ. רוצים פועלים שהם עבדים. עבדים

אפשר להיות גם בחוץ-לארץ. בישראל זה בלתי אפשרי כי עדייו יש כאו מסורת שעובד הוא

אדם מכובד שצריך לכבד אותו. אבל שר בכיר שרוצה להיות ראש הממשלה מהווה רוגמה לייבוא

של פועלים זרים.
שי רוט
קודם כל כמה משפטים כלליים. יותר משנתיים אני חבר בוועדה להבאת פועלים זרים.

בבל בקשה דגלם במיקרוסקופ. והנה פתאום, בהינף יד, מאשרים פועלים לענף הבנייה

ובו "מתנדבים".

הגברת אילת משמשת חותמת גומי לאותם אישורים שמועברים לא דרך הוועדה.

ואשר לעצם העסקתם של פועלים זרים, ביחוד של פועלי הבניו. האם יש פיקוח

לגבי העסקתם? רק ביום חמישי שעבר היה בעיתוו "הארץ" מאמר המתייחס לתנאים המחפירים

שבהם הם מועסקים, 250 שעות עבודה בחודש בפחות משכר מינימום.

איש מהעובדים האלה אינו אוהב ישראל. על פי החוק, היתר להבאת עובדים מקבל

הקבלו ולא החברות לכוח אדם. רוב פועלי הבניו הובאו ארצה על-ידי חברת כוח אדם והם,

כפי שאמרתי, מועסקים בתנאים מחפירים. איו להם תנאי בטיחות, לא נעלי עבורה ולא כובע

כמחוייב על-פי החוק. איו רשות ממלכתית שאוכפת את החוק לא מבחינת השכר, שבד מינימום,

לא מבחינת תנאי הבטיחות ולא מבחינת תנאי ההעסקה.

אנחנו בהסתדדות טוענים שכל עובד, כל עובד זר שמועסק בהיתר צריך לקבל

תנאים. מי שמועסק ללא היתר, אותו צריך לגרש מו הארץ. אני חושב שמשרד העבודה

צריו לאכוף את החוק.
א' שוורץ
למה?
שי רוט
שירות התעסוקה לא מפקח.

גם הברפלד היה אצל סגו השר. אולי נקבל היתר שנציגי ההסתדרות יהיו בשטח.

היום איו לנו אישור להיות בשטח של קבלו.

באישור בדבר 8,000 דובד על אחד מול אחד, מול עובד זד יוכשר עובד ישראלי.

זה לא התבצע. הובאו עוברים אבל החלק שבו מדובר על הכשרה כוח אדם ישדאל, זה לא בוצע.

כפי שצוייו כאו, קבלו משתמש בקבוצות. אני מכנה זאת כדאיס המעסיק ערבי.

חיילים משוחררים לא יעבדו אצל ראיס, יהודי או עדבי, בתנאים משפילים כאלה.
היו"ר אי נמיר
כפי שאמרתי, בגלל תקלה לא הוזמו לישיבה זו מנכ"ל משרד הבינוי והשיכוו, שהוא

האיש המרכזי לדיון הזה. אנחנו מודים למשרד שברגע האחרוו שלח אלינו נציג שלו.



17 שנים אני חברת כנסת, 6 שנים הייתי יושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות ו-7 שנים

אני יושבת ראש וערת העבודה והרווחה. משום שאני יושבת-ראש אני יושבת בכל הישיבות

מתחילתו עד סופן. אני מודיעה לכם, בלי טענה לאיש מסויים, שעייפתי ממחקרים, מסקרים

ומבדיקות, מה גם שאני רואה את התוצאות, שאין.

עוד לפני שהתכנסנו לישיבה זו של היום ידענו שאחד הדברים העצובים ביותר בנושא

של עבודות הבנייה הוא הנושא של קבלני משנה, ולא במקרה חלק גדול של קבלני המשנה

בבנין הם מהשטחים.

אני רוצה לומר למר ברעם, שאנחנו מאד מעוניינים - זה חשוב לנו וחשוב לעניו -

לעבוד יחד עם הגופים המוסמכים במדינה. יש לנו קשרים לא רק עם ההסתדרות אלא גם

עם התאחדות התעשיינים ועם הקבלנים. מיום שהתקבל החוק אני מזמינה דרך קבע את או.אר.אס.,

את מנפאואר, וצריך לעשות סדר בנושא של לשכות המסחר. אנחנו דנים על מדיניות ולכו אני

מבקשת לשלוח מכתב לדני גילרמו.

בנושא העובדים הזרים נפעל בכמה מישורים. הישיבה הקרובה תהיה עם מנכ"ל משרד

הבינוי והשיכוו, שאיתו יש לנו ההתדיינות הקשר ביותר. הוא יהיה כאו עם משרד הפנים,

משרד העבודה ושירות התעסוקה, ואולי גם גורמים אחרים.

אני מבקשת שנקיים במהירות את הבדיקה בוויכוח שביו הביטוח הלאומי לאוצר. זו

בעיה שמוכרת לנו. זה לגם חוקנו. יחד אתכם, עמוס ברעם, קיים דיוו כאו, כדי שהנושא

הזה, הביורוקרטיה שמוכרת לנו לא תהווה מכשול.

ואשר למושבים. אני מבקשת ממרגלית אילת למסור לנו מה ההסכם.
א' שוורץ
אני מוכו ומקבל על עצמי לבדוק נושא שהועלה כאו, תנאי העבודה של עובדי החברות

הזרות.

מ' אילת;

בזמנו הובאו תאילנדים, במסווה של מתנדבים, לפיתחת שלום, לבקעת הידרו ולערבה.

היה לזה הד ציבורי. גילינו שתנאי השכר הם מתחת לכל ביקורת. המושבים באותם אזורים

טענו שאיו מספיק ידיים עובדות. הוקמה ועדה בראשותי שבה נציגים של משרד העבודה, משרד

הפנים, משרד החקלאות ותנועת המושבים. עשינו בדיקה לעומק.
אי שוורץ
מי היו חברי הוועדה?
מ' אילת
אלי פז, סמנכ"ל בכיר במשרד העבודה והרווחה; יוסף טוב, ממינהל האוכלוסיו

במשרר הפנים; תמר קו, עוזרת לשר החקלאות; וליאורה פייו מתנועת המושבים. אנכי -

יושבת ראש הוועדה.

בבדיקה שערכנו נוכחנו לדעת שאיו מספיק עובדים ישראלים, איו נכונות לעבוד.

הצעתי שנייבא עובדים מדרום לבנוו. הצעתי זה לא התקבלה. הוחלט על 950 איש למושבים

שבאזורים שציינתי, מכסה של 950 עובדים ולא מתנדבים.

ההקצאה היא ענפית, ואנחנו עומדים מול תנועת המושבים. יש פירוט של המושבים.

מדובר על 950 עובדים לשנה עם אופציה להארכה. המושבים באזורים האלה ממשיכים לקלוט

ישראלים ועולים ככל שצריך. מצירי יהיה פיקוח על שעות העבודה ותנאי העבודה.
היו"ר א' נמיר
האישור שלכם הוא ל-950 בסך-הכל.

מי אילת;

כו.
היו"ר א' נמיר
כמה תאילנדים יש במושבים?
מ' אילת
מהיום והלאה יהיו עד 950, לא יותר.
היו"ר א' נמיר
בחבל אשכול, בקעת הירדן והערבה.

מה קורה בחבל לכיש? זה לא חלק מכבל אשכול.
מ' אילת
בחבל לכיש יש אפשרות להשיג עובדים מקומיים.
א' שוורץ
מדובר על אזורים בעלי אפיון מיוחד.
מ' אילת
כל הוועדה יתה פיסית באותם מקומות.
היו"ר א' נמיר
האם זה על דעת מזכ"ל תנועת המושבים?
מ' אילת
כן.
היו"ר א' נמיר
הנושא הזה התחיל בוועדת העבודה והרווחה, כאשר חבר-הכנסת פרץ העלה אותו במסגרת

הדיון על עובדים זרים. לא ידענו שתופעה כזאת קיימת. חבר-הכנסת פרץ תיאר את התנאים

שבהם מועסקים אותם אנשים. מרגלית אילת היתה באותה ישיבה והיא השלימה. בוועדה נשמעה

אז ביקורת קשה.

יישובי הערבה ביקשו לא להעסיק עובדי שטחים. חיפשנו פתרונות. אני בת מושב.

יצאתי עם חבר-הכנסת גל, באחד מימי רביעי, בשעה אחת אחרי הצהרים, לערבה. אמרנו שכל

עוד אין לנו בשבילם פתרונות אנחנו חייבים לעזור להם. נחשבתי לבוגדת. באתי לוועדה

ואמרתי, נלך להגמשה ונאמר שיש בארץ חקלאים שאסור לנו להחמיר איתם. את ההיסטוריה של

הענין אנחנו מכירים.



אני רוצה להשתמש בהזדמנות זו ולהודות למנכ"ל משרד העבודה והרווחה,וברשותך

אדוני המנכ"ל להודות במיוחד לגברת מרגלית אילת. אינני זוכרת עוד לחצים כמו אלה

שהיו בנושא הזה של עובדים זרים. אם הגענו לסיכום, על דעת תנועת החושבים, שלגבי

האזורים האלה לא יאושרו יותר מ-950 עובדים, איו לי אלא להודות לכם על העבודה הרבה

שהושקעה ואני משבחת את אומץ הלב. אני יודעת להעריך עובדים טובים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים