ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/10/1991

סקירת שר עבודה והרווחה על פעולות משרדו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 300

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, א' בחשון התשנ"ב (9 באוקטובר 1991). שעה 09:00
נ כ ח ו
חברי הוועדה;

א' נמיר - היו"ר

א' בן-מנחם

ת' גוז'נסקי

רן כהן

עי פרץ

י' צבן

י' שמאי
מוזמנים
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש.

אי שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

י' הכט - יו"ר האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרו ויוה.

י' שפיר - סגן מנהל המחלקה להכשרה מקצועית

ח' פוזנר - מנהל אגף לשרותים חברתיים במשרד העבודה והרווחה.

ד' ארטום - תקיבן עבודה במשרד העבודה והרווחה.

בי יפה-נוף - הממונה על תקציבי הרווחה במשרד העבודה והרווחה.

ר' קליין - לשכת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

אי סעדון - ממונה על תעסוקת נשים ומעמד האשה במשרד העבודה והרווחה.

שי פרגמן - מנהל השרות לזקן במשרד העבודה והרווחה.

חי פרנקל - עוזר סגן שר העבודה והרווחה.

נ' אורי - הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה.

י' כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר.

הי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית ; ש' צהר

סדר היום; סקירת שר עבודה והרווחה על פעולות משרדו.



היו"ר אי נמיר;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, ואני מכריזה עליה כעל ישיבה

פתורה. זה השבוע הראשון לעבודת הכנסת עם פתיחת מושב החורף.

גם בהיותי יושבת ראש ועדת החינוך והתרבות וגם בתפקידי הנוכחי אני נוהגת

להקדיש את השבוע הראשון של כל מושב לפגישה עם השרים הנוגעים בדבר כדי לשמוע מפיהם

סקירה על הנושאים שעליהם הם מופקדים. אנחנו מאד שמחים שאתה, אדוני סגן השר, נמצא

כאן אתנו היום ושנוכל לשמוע ממך סקירה על עבודת משרדך.

ולפני שאציג את המוזמנים אני רוצה לאחל לכולנו שנה בריאה, בראש וראשונה, שנה

טובה, שנה בה נוכל לעשות יותר למען כל האוכלוסיות החלשות שאתה במשרדך ואנחנו

בוועדה מופקדים על קיומן ועל שלומן.

אני גם רוצה להודות לך, אדוני סגן השר, על הנוהג היפה שאתה נוהג בהביאך

לישיבה הזאת של הוועדה את כל הצוות הבכיר של משרדך, דבר ששרים שקדמו לך לא נהגו

לעשותו. אני רואה בזה הבעת תודה והערכה מצדך לכל האנשים הנושאים באחריות ובמעמסה

היום-יומית.

ברשותך, אדוני סגן השר, חבר הכנסת צבן וחברת הכנסת גוז'נסקי מבקשים להעלות

בפניך מספר בעיות עוד לפני שתפתח בסגירתך.
י' צבן
אני מבקש להעלות מספר נושים. הראשון - מילבט, מרכז ליעוץ לנכים הפועל

בתל-השומר, ומשרד העבודה והרווחה משתתף בתקציבו. הוא ממלא פונקציה חשובה ביותר

בהיותו מייעץ לנכים באשר לאביזר המתאים להם, כי יש כל מיני חברות שמייצרות

אביזרים לנכים, העולים הרבה כסף, ומנסות למכור אותם לנכים. הנכה מתקה לקבוע איזה

אביזר טוב בשבילו ומתאים למצבו, ובמרכז ליעוץ לנכים הוא מקבל את ההדרכה והיעוץ

הדרושים לו מפי אנשים מומהים המבינים בזה.

השירות הניתן על ידי מילבט הוא שירות נפלא וחשוב, ובהחזקתו משתתפים משרד

הבטחון ומשד העבודה והרווחה. המרכז הזה עומד בפני סגירה.

הנושא השני שאני רוצה להעלות כאן הוא זה של ספריית העיוורים, שכר נסגר בימים

אלה. זה שיש לנו ממשלה עיוורת שאינה רואה את המצוקה ואינה שומעת את קול הזעקה, את

זאת אנחנו יודעים. אז שלפחות תהיה גם ממשלה אילמת, אלא שהיא איננה כזאת וכל הזמן

אנהנו שומעים, לצערנו, את קולה.

הנושא השלישי מתייחס לביקורת שנמתחה לאחרונה בעתונות על שיטה של חלוקת כספים

יהודיים לעזרת נצרכים. מדובר סכום של 2 מיליון שקל שחולקו באמצעות עמותות שונות

לאנשים נצרכים.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לשמוע את התייחסות סגן השר לנושא שמאד מציק לי, וכוונתי למוסדות

הגריאטריים שבמסגרת ארוריות משרד העבודה והרווחה. יש בידי רשימה של מקומות שבהם -

אומרים לי - המצב הוא פשוט נורא, ואת שמות המקומות אמסר אחר כך.

אני חושבת שמוטב להעלות את הנושא הבא כאן בוועדה מאשר במקומות אחרים או בצורה

אחרת. יש הרבה דיבורים על כך שחלק מהכספים של משרד העבודה והרווחה מועברים לכל

המוסדות היהודיים. אין כאן מי שחולק על הקביעה שכל הילדים, כל הנכים וכל הזקנים

שווים וכולנו חייבים לטפל בהם באותה מידה לש מסירות ואחריות. אבל בשביל שאנחנו

נהיה שקטים מאד חשוב לנו לדעת אם השמועות האלה נכונות, או לא, וכיצד בדיוק הדברים

מתנהלים ונשמרים.



אשר לספריית העיוורים,התברר לנו שאין המדובר רק במשרד העבודה והרו ורה, אלאל

גם במשרד הפנים, משרד החינוך והתרבות וגם במשרד הבטחון, אנחנו נקיים בשבוע הבא

דיון מיוחד עם כל המשרדים הנוגעים בדבר. אני אבקש שגם כונס הנכסים האחראי גם

לעזבונות 'שונף באותה ישיבה, כי ברור לי שאנחנו חייבים לדאוג למקור כספי נוסף

לנושא הזה.

ת' גוז'נסקי;

אני רוצה להעלות כאן כמה נושאים. מעירית קרית ביאליק פנו אלי אנשים והעלו

בפני מצוקה קשה, שאני מניחה שהיא קיימת גם במקומות איורים. עם גידול מספר העולים

המתיישבים במקומות שונים בארץ עלה כמובן גם הצורך הטבעי בטיפול סוצאל' בהם. אלא

שהתקנים אינם מעודכנים ואינם עונים יותר לצרכים. מה חושב המשרד לעשות כדי שמספר

התקנים יהלום את הצרכים שגדלו בשל בואם של עולים לישובים השונים?

לפני שבוע שמענו את קול הזעקה של מנהלת המהלקה הסוציאלית בעירית נצרת על

שאינה יכולה לתת פתרונות לאף אחת מהבעיות שמעלים בפניה האנשים הפונים אליה בבקשת

עזרה. ועוד טענה שנוכח הגידול באבטלה באיזור הזה גדל מספר ההורים והמשפחות

הפונים אליה בבקשה לעזרה ולפתרון בעיות קונקרטיות, ואין לה כל אפשרות לעזור להם.

האם מתכוון משרד העבודה והרווחה להגדיל את מספר העובדים ואת הטיפול במימוש

זכויות האנשים בהתאם לחוקים הקיימים בתחומים השונים שבאחריות המשרד? בעברשמענו לא

לפעם שהגידול הוא כל כך שהטיפול הוא כל כך מצומצם, שעם כל הרצון הטוב של העובדות

והעובדים הם יכולים בעצם לעשות מעט מאד.

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

ראשית, אני רוצה לברך את כולנו ואת כל בית ישראל בשנה טובה ומבורכת. הערכתי

מאד את העובדה שקבלתי הזמנה להשתתף בישיבת הוועדה עם פתיחת מושב החורף של הכנסת.

אני מוצא עידוד רב בעובדה שיושבת ראש הוועדה מקדישה תשומת לב מיוחדת למשרד העבודה

והרווחה, ומיד עם תחילת המושב איפשרה לנו להופיע בפני הוועדה. כפי שציינה יושבת

ראש הוועדה, כל צוות המשרד מופיע כאן בפניכם היום, כדי שתוכלו לקבל תשובות לשאלות

שתמצאו לנכון לשאול.

אתחיל בנושא התקציב. התקציב השנתי שהגשנו, והעומד לקבל את אישורו, עובר היום

את הסכום של 1 מיליארד שקל. איני רוצה לגזול מזמנכם ולהכנס לפרטים, כי יש בעיות

חשובות ביתר שאני רוצה להת"רוס אליהן כאן היום, אבל אני רוצה להדגיש שהסעיף

המשמעותי ביותר בתקציב הוא סעיף ההכשרה המקצועית שהוקצו לו 280 מיליון שקל, שהם

למעלה מ-20% מתקציב המשרד. להכשרה מקצועית יש לו עו סכום של 100 מיליון שקל. 250

מיליון שקל מיועדים לזה דרך הביטוח הלאומי, כך שבסך הכל מדובר בסכום של 630

מיליון שקל, וזה סכום די רציני.

אנחנו מאד מודאגים מהפעילות של האגף להכשרה מקצועית, במיוחד כשיש לנו עליה

גדולה תשימשך בע"ה גם בעתיד. תפקיה של ההכשרה המקצוית הוא להכשיר כוח אדם

טכנולוגי למשק, מניעת אבטלה, התאמת כוח האדם לצרכי המשק ועוד. אין ספק שההכשרה

המקצועית תורמת רבות לקליטת העליה מברית המועצות, ואף משמשת במידת מה גורם המונע

עליית האבטלה.

כ-65 אלף איש עברו השנה הכשרה מקצעית בתחומים שונים. אני מעריך מאד את

הפעילות המיוחדת שעושה האגף להכשרה מקצועית למען הנוער העובד והלומד.כ-16 אלף בני

נוער נמצאים כיום במסגרת ההכשרה המקצועית. אמרתי בממשלה שאם תינתן לנו האפשרות

אנחנו נהיה מוכנים לקלוט כ-60 אלף עולים במסגרת פנים מפעלית של ההכשרה המקצועית,

מתוך כוונה לפתור את בעיית התעסוקה שלהם. במסגרת הזאת תינתן לעולים אלה האפשרות

לקבל הכשרה מקצועית וגם להמשיך לעבוד ולהשתכר.



אני עובר לנושא הבא - טיפול בילדים. כ-90 אלף ילדים נמצאים במסגרות והשונות של

משרד העבודה ויורו וחת. 60 אלף מרום נמצאים במעונות יום. המשרד מתמודד עכשיו עם

בעיה מאד רצינית של ילדי עולים. 16 אלף בני נוער נמצאים, כפי שכבר אמרתי, בהכשרה

מקצועית.4,000 ילדים נמצאים אצל משפחות אומנה.

במסגרת הפעילות של האגף לשרותים הברתי ים, שהוא אהד האגפים החשובים, מצויים

כיום כ-10 אלף בני נוער. כ-800 אלף איש טופלו השנה בשירות לרווחת הפרט והמשפחה.

השירות לאימוץ מטפל בנושא הרגיש של אימוץ. 185 ילדים הוכרזו השנה כברי אימוץ.

השירות לזקן. 30 אלף קשישים קיבלו השנה עזרה בבית ובמועדונים. 11.500 קשישים

נמצאים במוסדות, 3,060 מהם במימון מלא של המשרד. היתר נמצאים שם במימון הלקי

של המשפהות, של הקהילה וכו'. אנחנו רוצים להבטיח, באמצעות האגף הזה, שירותים

אישיים וחברתיים בכל המיגזרים.

אגף השיקום ארוראי על מתן שיקום לכלל אוכלוסיית המוגבלים מיום לידתם ועד מלאת

לכם 65, שאז הם עוברים לאהריותו וטיפולו של המוסד לביטוה לאומי. האגף מפעיל בתי

ספר למוגבלים, מפעיל מרכזי שיקום, מפעיל שירות לעיוור, מטפל בנכים ויורשים. בסך

הכל הוא מטפל בכ-42 אלף איש בשנה.

אני עובר לדבר על ילדים בסיכון, שהם לצערנו הקורבנות לעבירות מין. השנה טופלו

1.842 ילדים בסיכון, והיה בזה גידול של 15% לעומת השנה שעברה.

כאשר נכנסתי לתפקידי הנוכהי, לפני שנה בדיוק, היה תקציב המשרד מתוקצב כבר,

ונאמר לנו שאין להרוג ממנו. באותו זמן עמדנו בפני מצב מאד המור בנושא המפגרים

במיוחד. אהרי מאמצים הצלחנו למצוא בחו"ל תורמים שבאו לקראתנו בנושא הזה והעמידו

לרשותו סך של 8 מליון שקל, אבל היתנו זאת בכך שגם האוצר יקציב סכום זהה לאותה

מטרה. הצלהנו להשיג את הסכמת האוצר לענין, ובסך הכל עמדו לרשות הנושא הזה 16

מיליון שקל. בכסף זה סידרנו 226 ילדים מפגרים נוספים במסגרת פנימייתית מתאימה.

אבלברור שלא היה די בסכום הזה כדי לפתור את בעיית כל המפגרים.

היו"ר אי נמיר;

אולי נוכל לקבל את רשימת המוסדות בהם סודרו המפגרים, וכן פירוט באשר למספר

הילדים שסודרו במוסדות ממשלתיים, מספר הילדים שסודרו במוסדות פרטיים וכו'.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש;

נמציא לכם את הרשימה המפורטת. המגמה כיום היא להעביר יותר ויותר ילדים

ממוסדות ציבוריים למוסדות פרטיים. בכסף שקיבלנו סידרנו 400 ילדים בסיכון

בפנימיות.

היו"ר אי נמיר;

האם נוכל לקבל גם את רשימת המוסדות הפנימייתיים בהם סודרו הילדים?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

בוודאי שכן. אני רוצה לציין שכל הצוותות במשרדים השונים פועלים ב"ה היטב.

י' צבן;

האמנם אי אפשר למצוא סידור לילדה שנמצאת עדיין בבית הולים סורוקה, אהרי כל מה

שעבר עליה?



סגן שר העבוזיה והרווחה מי פרוש;

אני מודע לבעיות, ואני מבקש את עזרתכם בענין זה.

כפי שאמרתי, הצלחנו לסדר בפנימיות 400 ילדים בסיכון, ואין לכם מושג מה משמעות

הדבר לגבי תילדים האלה שחיו במשפחות אלימות ואין ספק שזההיה דבר גדול וחשוב. כמו

כן סידרנו גם 100 ילדים נכים. בכסף הזה מצאנו סידור ל-26ך ילדים. בתפילותי ביקשתי

מריבונו-של-עולים שיזכור לנו את הזכות הזאת של סידור הילדים בסיכון במוסדות שונים

המתאימים לתם. יש לנו סיפוק עצום מהעשייההזאת, ועוד ידנו נטויה. אנחנו פועלים

בתחום הזה, עוקבים איורי הדברים, כי זה אכן אחד הנושאים הרגישים ביותר בין הנושאים

שבהם אנחנו מטפלים.

אני עובר לדבר עכשיו על המשקם, המשמש מקום תעסוקה לאוכלוסיה בעלת מגבלות

פיסיות, נפשיות וחברתיות. והוא עבר זעזוע רציני. בשעתו נוסד המשקם ביוזמת ובעזרת

הסוכנות היהודית, והיא גם השתךתפתה בתקציב שלו. אלא שזה מספר שנים שאין הסוכנות

משתתפת יותר- בתקציב של המשקם, בעוד שהיא עדיין תובעת את הבעלות על המשקם וקובעת

דברים לגביו. כפי שאמרתי, המשקם עבר זעזועים קשים. אבל אני מקווה שנצליח להתגבר

על הקשיים ושהמשקם ימשיך למלא את התפקיד הגדול והרושוב שהוא ממלא.

אני עובר לאגף לטיפול במפגר. אוכלוסיית היעד של האגף הזה היא כל אדם שסבל

מחוסר חתפתחות שכלית או מהתפתחות לקויה של כושרו השכלי. בתחום הזה יש גוונים רבים

ושונים ביותר. כיום מטפל האגף הזה ב-5,500 ילדים. מתור של של 700 ילדים הממתינים

לסידורם בפנימיות הצלחנו לרדת לתור של 500. ואף שיש לראות בזה הצלחה אין אנו

מרוצים עדיין, והעובדה שישנם 500 ילדים שעדיין ממתינים בתור אינה נותנת לי מנוח

ומטרידה אותי מאד.

אני מבקש את עזרתכם להחדיר את חשיבות הנושא הזה בתודעת הציבור, וגם בתודעת כל

מי שקובע בנושא, ואינני מצביע על שר האוצר דווקא כאחראי לכך. אנהנו יודעים

שלתודעת הציבור יש השפעה על אלה שעוזרים לשר האוצר להגיע לההלטותיו, ולכן חשובה

לי עזרתכם להחדיר את ההכרה בחשיבות הנושא הזה לתודעת כלל הציבור.

אנחנו מדברים ב-500 ילדים מפגרים שאין להם סידור. האמנם אנחנו יכולים להרשות

לעצמנו שילדים אלה יעמדו בפוזה ויבקשו שירחמו עליהם? האם איש יכולים לתאר לעצמכם

מצב שבו חסרים כתות לימוד לילדים הלומדים בבית ספר יסודי? בוודאי שלא. אז אני

אומר שאותו דין שחל על כל ילד שזכאי לכתות לימוד צריך לחול גם על הילד המפגר

שזקוק למסגרת שלו. כמו שאלזור שילד ישאר ללא מסגרת לימודים, כך לא יתכן שילד מפגר

ישאר ללא המסגרת הטיפולית המתאימה לו.

אני מוכן לכך שתהיה ועדה משותפת למשרד האוצר ולמשרד העבודה והרווחה שתשקוד על

הנושא החשוב הזה ותטפל בו כמו שצריך. העיקרון הוא שצריך להכיר בגידול הטבעי. אם

תבדקו את העבר של המשרד, תראו שמדי פעם קיצצו בתקציבו. פעם קיצצו בסעיף המפגרים,

פעם אחרת קיצצו בסעיף ףהנכים, ופעם נוספת קיצצו בסעיף הילדים בסיכון. כשאני בוחן

את העבר של המשרד אני רואה שמדי פעם החליטו, ללא בסיס וללא הצדקה, לקצץ באהד

הסעיפים שהזכרתי. בענין זה אני זקוק בהחלט לעזרתכם, ואני אכן מבקש אותה.

שיקוט. עוד 61 איש סודרו בפנימיות; 28 מהם צעירים מעל גיל 18, ו-38 מתחת לגיל

18, וזאת בנוסף ףל-250 שכבר נמצאים בפנימיות. חסרים לנו עדיין 177 מקומות

בפנימיות כאלה, 80 מקומות בשביל צעירים שמעל גיל 18, ו-37 מקומות בשביל צעירים

מתחת לגיל 18.



לאחרונה נאלצנו להעלות את השתתפותם של הורים עולים בהחזקת ילדם מ-

110 שקל לחורש ל-200 שקל. הבעיה של ילדי עולים היא בעיה רצינית ביותר,

בעיקר כשאנחנו רוצים וצריכים לעורר אמהות עולות לצאת לעבורה. כל תשלום

נוסף שיידרש יגרום לכך שאמהות עולות לא תצאנה לעבורה, כי זה לא ישתלם להן.

כמה מלים בענין המששפחתונים. אנחנו מברכים על פתיחת משפחתונים. זה פרי

יוזמה של גורמים פרטיים. עכשיו האוצר מבקש מהם לשלם מס ערך מוסף, כמו

שמשלם כל גורם אחר במשק.

היו"ר אי נמיר!

ולכן הם נסגרים.
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש
תחילה עורר הרבר סערה גדולה מאד, אבל אני רואה שלאט לאט מסתדרים

הדברים. האמת היא שאני לא כל כך שקט בענין זה, אבל זה רק אחד מדברים

הרבים והחמורים שכל כך מטרידים אותנו. ונכון הדבר שאי אפשר לפטור עסק

פרטי, כמו המשפהתונים, מהחובה לשלם מס ערך מוסף.

ענין התעסוקה מהווה בעיה גדולה וקשה מאד. כיום יוצאים לשוק מבקשי

התעסוקה העולים שהיו עד כה באולפנים השונים, ומספרם מגיע ל-140 אלף מול 25

אלף הזמנות בלבד. ברור כמובן שמספר מבקשי העבודה יילל ויגדל ככל שיגדל

מספר העולים שמסיימים את לימודיהם באולפנים.

חשוב לראות כיצד קפץ מספר מבקשי העבודה ב-10 השנים האחרונות. בשנת

1987 פנו ללשכת התעסוקה 41 אלף מבקשי עכורה מדי חודש, ואילו היום הגיע

מספרם ל-140 אלף. בתחילת שנת 1991 הגיע מספר דורשי העבודה ל-100, ואילו

בחודש אוגוסט הניע מספרם ל-141 אלף.

115 אלף עובדים מיהודה שומרון וחבל עזה עבדו בארץ לפני מלחמת המפרץ.

זה כולל עוברים עם רשיון, וגם עוברים בלי רשיון. לדעתי יש לאפשר לכל מי

שיש לו רשיון עבודה לעבוד בישראל לא אפליה, ויש לעקור מן השורש את התופעה

של עובדים ללא רשיון. על עובדים עם רשיון יש איזו שהיא ביקורת מה שאין כן

לגבי עובדים ללא רשיון. לפני מלחמת המפרץ עבדו בישראל 115 אלף עובדים.

והיום הגיע מספר העובדים מיש"ע, העובדים בישראל עם רשיון ל-70 אלף.

היו"ר אי נמיר!

כמה עובדים מיש"ע עובדים לדעתכם בישראל בלי רשיון?

סגו שר העבודה והרווחה מ' פרוש!

אנחנו מעריכים את מספרם בכ-40 אלף.

הקבלנים היהודים הם הגונים מאד ונוהגים לפי כל הכללים, אבל הם

מעבירים את העבודה לקבלני משנה, וקבלני המשנה מביאים מיש"ע גם עובדים שאין

בידם רשיון עבודה, ומשלמים להם פרוטות תמורת עבודתם, וכך משבשים קבלני

המשנה את כל העבודה שלנו. אני מכין עכשיו הצעה לפיה ניתן יהיה לבלום,

באמצעות משרד השיכוז, את הטכסיסים של הקבלנים בכל הקשור להעסקת עובדים בלי

רשיון.



בוועידת הI.L.o.- שהתקיימה, בז'נבה התקיפו מדינות ערב והשמיצו את

ישראל, ושכחו שלפני מלחמת המפדץ ישראל העסיקה כ-115 אלף עובדים מיש"ע,

שתפסו את מקומם של עובדים יהודים.

בעיית התעסוקה היא בידוע בעיה רצינית ביותר. בשיכון השקיעו 10

מיליארד שקל. ואם נבדוק בכמה כסף עלו לאוצר המדינה כל ההטבות והניקויים,

נראה שזה עלה עד היום 12 מיליארד שקל.

רן כהן;

משנת 1986 עד שנת 1990, בולל אותה שנה. זה עלה לאוצר 16 מיליארד שקל,

ואם נוסיף את השנה הנוכחית זה יניע ל-18 מיליארד שקל.

סנן שר העבודה והרווחה מי פרוש!

אוצר המדינה תרם לזה, אבל הוא צריו לקשב את הדברים כדי לראות מה הדבר
שיביא לתעסוקה יותר נדולה
האם ההסבות האלה, או אולי ביצוע עבודות תשתית

רחבות. אם אנחנו נעשה את החישובים נמצא שהשינויים בענין המסים וכן הפחת

המואץ של 100% יעלו לאוצר המדינה כ-1 מיליארד שקל. השנה נשלם 700 מיליון

שקל דמי אבטלה. 300 מיליון שקל נשלם באמצעות משרד הקליסה עבור ילדים. 1

מיליארד שקל דמי אבטלה.

האם זה כולל את הקורסים המקצועיים?
סנו שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אני מדבר על דמי אבטלה פרופר.

אם היו לוקחים חצי אחוז מהכסף שעולים למדינה - א) ההסבות בביטוח
הלאומי
ב) הסדר המסים עם הפחת המואץ: נ) דמי האבטלה, וכן עוד 10

מיליארד שקל שהשקיעו בשיכון, וחיו משקיעים את זה בתעסוקה, כי אז היה הםצב

שלנו שונה לנמרי מכפי שהינו חיום.

אמרתי בממשלה שאם יתנו לי 600 מיליון שקל אני אהיה מוכן להתחייב

למצוא מיד פתרון תעסוקה ל-60 אלף עובדים בתעסוקה פנים מפעלית. כי אם לא

נעשה עכשיו את הדבר הזח יעלה אחוז המובטלים בארץ מ-11% ל-14%, ואף למעלה

מזה, כי את פירות הצמיחה אנחנו לא נראה בשנה הזאת, ומי יודע מתי בכלל נראה

אותן.

לא יהיה זה נכון להניד שאנחנו מדינה ענייה שאין לה אפשרות לתת דבר

לאזרחיה, כי האמת היא שהמדינה נותנת, ולא מעט, אלא שהיא לא קבעה לעצמה סדר

עדיפויות נכון, וזו הבעיה. המדינה נותנת על ידי הקלות בתשלום לביטוח

הלאומי, היא נותנת על ידי פחת מואץ, משלמת דמי אבטלה וכו' וכו', אבל לא

קבעה סדר עדיפויות נכון. אם חיינו משנים את חכיוון, המצב היה ללא ספק טוב

יותר. ובנושא זה אני מבקש את עזרתכם להחדיר את הדבר הזה לתודעת הציבור.

יש לנו בעיות נם בנושא המכון לפריון עבודה. כאשר הייתי יושכ ראש ועדת

העבודה והרווחה נהנתי להזמין את עצמי לביקור במקומות שונים כדי לראות

מקרוב מה נעשה בהם, ואני זוכר שהמכון לפריון העבודה חיה אחד הדברים שהוצנו

בפני כחלון ראווה למדיניות המשרד. והנה היום רוצים לצמצם את המוסד הזה

ואומרים לפטר 29 מעובדיו. למעשה המכון הזה מאזן את עצמו, והבעיה התעוררה

בשל הזכויות הסוציאליות של העובדים והפיצויים הנבוהים שצריך יהיה לשלם לחם

כאשר יפוטרו.



אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה הטוב שקיים בינינו ובין אשל, ולטי

חהסדר הם צריכים להעביר את זה אלינו באופן הדרגתי במקוף חמש השנים

הראשונות. על ירי ההעברה אלינו התקציב שלנו גדל מרי פעם. אני שמח מאר

ומברר אח הפעילות המשותפת שבין התקציבנים של משררנו ושל משרר האוצר, ואני

מקווה שיימצא פתרון לנושא.
היו"ר אי נמיר
אין עור גוף במרינה שעושה עבורה מבורבת בתחום הקשישים במו אשל.
סגן שר חעבודה והרווחה מ' פרוש
אכן נכון הדבר, ואני מברך אותם על הפעילות הטובה שלהם ועל שיתוף

הפעולה המלא שבינינו.

אני מקווה שכבר בימים הקרובים נמצא פתרון לספריית העיוורים. מנכ"ל

ההמשרר, מר אברהם שוורץ, ימסור לכם פרסים בענין מילבס.

אנחנו מתלבטים מאד באשר לדרך בה אפשר לבוא לעזרת המשפחות הנצרכות,

אלו הנמנות על העשירון התהתון וזקוקות ביותר לעזרה. אשר לשאלתו של הבר

הכנסת צבן מי קבע מי הן המשפחות שלהן צריך לחלק את 2 מיליון השקל, על פי

איזה קריסריון נקבע הרבר ומי חילק את הכסף ביניהן, אני רוצה להסביר שהדבר

נעשה ערב החג על ירי עמותות למשפחות נזקקות.
רן כהן
באשר לספריית העיוורים, האם נעשים בינתיים סידורים מתאימים כדי שלא

יסגרו אותה, ושלא יהיה מאוהר מדי?
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אנחנו עושים מאמצים כדי שהענין הזח יסתדר. אילו היו מגלים קצת סבלנות

הייתי משיג עזרה בנושא הזה ממקור חוץ. אני יכול להבסיח לכם שאנחנו ערים

לנושא הזה ומספלים בו.

אשר לעזרה שניתנה לנצרכים ערב החג, בוודאי ידוע לכם שאני סיירתי רבות

בחוייל. בשבוע האהרון לשהותי בחו"ל חשבתי איר אפשר יהיה לעזור בערב פסח

ובערב סובות ליהורים נצרכים בארץ, והקדשתי לנושא הזח מחשבה וגם סיפלתי

בו. אין לכם מושג מה המשמעות שלחרבר הזה למשפהות מרובות ילרים, משפחות

שאאין לחן בסף לקניית צרכי החג, אין להן כסף לקנות בגדים לילדיהן וכוי.

לכן חשוב ביותר לעזור למשפחות האלה במיוחד בערב חג , וגם ברב חג הסוכות.

קבענו שערב פסח נחלק חבילות מזון למשפחות בנות 6 ילדים ומעלה, וכר גם

עשינו, וגם פנינו בענין זה אל ארגוני הנשים. אילו ידעתי שתעלו כאן היום

את הנושא הזה הייתי מביא עמי את מכתבי התורה שקבלנו בענין זה מארגון נשים

ויצ"ו, מארגון נשים נעמ"ת ומכל שאר ארגוני הנשים.
היו"ר אי נמיר
האם נוכל לקבל רשימה המראה על ידי מי חולקו חבילות המזון האלו?

סגן שר העבורה והרווחה מי פרוש;

כאשר קבלתי את הסכמת האוצר לחלוקת 2 מיליון שקל אלח, פנו אלי ארגוני

הנשים וביקשו להעלות את מחיר החזקת ילדי אמהות עולות במעונות, ואני מיר

בקשתי מהן לתת ידן לביצוע חלוקת הכסף בין הנצרכים. זה בוצע על ידי המשרד.



היו"ר אי נמיר!

מי במשרד טיפל בזה? שמענו שהיו עמותו והיינו רוצים לדעת באיזה עמותות

מדובר,
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אחת המוחות היא "יד עידור", למשל, שזה מוסד שעוזר לאלפי יחידים. לא

אנחנו חילקנו את לזה. היא היתה הזרועה מבצעת. הקריטריונים לחלוקת העזרה

נקבעו על ידי ועדת התמיכות קול המשרד. היא קבעה את הקריטריונים שלפיהם נחנו

את הכסף לנזקקים. ואני הנעתי למסקנה שאם אנחנו באמת רוצים לבוא לקראת

הנזקקים אנחנו צריכים להגדיל את הסכום הזה ולקבוע תקנות.

מי שמכיר אותי ואת דרך עבודתי, לא רק בתפקידי כסגן שר העבודה והרווחה

אלא גם כאשר הייתי פעיל רק במסגרת מפלגתי יודע שנישתי היא שאין בודקים

במזונות, ווו היתה פעולה מבורכת שעליה קבלנו מכחבי תודה רכים מאד.

וזכר הכנסת צבן העלה שאלה נ וספת, והיושבת ראש חיזקה אותה, כאילו

אנחנו כמשרד מעכירים את המשאבים שיש לנו למוסדות יחודיימ. אני רוצה להסביר

לכס איר הדבר פועל בכלל, ואני רוצה להבהיר לכם שאני מקפיד מאד על כך שדין

אחד יהיה לכל ילדי ישראל, שיהיה קריטריון שווה לכל ילדי ישראל.

בשעהו מונחה על ידי האוצר ועדה מיוחדת, ועדת אורי להור, והיא קבעה

כללים בקשר לילדים בפנימיות חרדיות. אחרי הישובים שעשתה הוועדה היא קבעה

שהעלות בפנימיות לילדים הדדים זה 50% מהעלות של פנימיות אהרות, ושבהדרגה

צריו להעלות זאת עו שיגיעו לשוויון. לשחבו של פנחס ספיר ז"ל ייאמר, שכאשר

בשעתו הבאתי בפניו את ענין הפער הגדול הזה הוא אמר שיש לתקן את הקיפוח

הזה באופן הדרגתי, ושיש להתהיל בזה מיד. כשבאתי למשרד ומצאתי שבפנימיות

החרדיות, שעמדו בקריטריונים, העלות מגיעה בסך הכל הכל ל-18%, והפנימיות

האלה עמדו כפני התמוטטות ממש, רצינו להניע לפתות לאותם 50% שקבעה בשעתו

ועדת אורי להור, וגם זה לא נעשה בשנה אחת.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת לקבל רשימה מפורטת על מספר הילדים בפנימיות השונות וכו'.
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש
אנחנו נמציא לוועדה את כל הרשימות והפרטים שתבקש, אבל אני מבקש שתפני

אלי בכתב בענין זה.
היו"ר אי נמיר
כבר בקשתי ממזכירת הווערה לעשות כן.

א' שוורץ;

אני רוצה לייחס את דברי לנושא מילבט. אנחנו מממנים שם חצי משרד, אבל

המוסר הזה נעשה למעשה אוו עצמו עד היום מתרומות ומשרותים שהוא מכר, אבל

הוא נקלע כפי הנראה לקשיים רציניים. אנחנו נבדוק את הענין לעומק כדי

לראות את הסיכות לדבר הזה. אם המסקנה תהיה שישצורך לתגבר אותו, אנחנו נעשה

זאת, כי המוסד הזה הוא אכן השוב מאד.



אני רוצה לומר כאן באופן הגלוי ביותר, שגם אם יש בינינו חילוקי דעות

בנושאים דתיים, ואולי גם בנושאים פוליטיים, אין בינינו חילוקי רעות בכל

הנוגע לנושאים חברתיים, ולבן אני מבקש שלא תקשרו בין הרברים. נם אם יש לכם

ביקורת בלפי מנחם פרוש המייצג ציבור רתי, אני מבקש שתבינו שביחר אתכם אני

רוצה לתקן את אשר צריך וניתן לתקן בנושאים החברתיים השונים, בי צערם

וכאבם של הסובלים נוגע ללבי, ער עומק נפשי.

היו"ר אי נמיר!

אני מודה לסנן שר העבודה והרווחה על סקירתו הממצה. אני בסוחה שנם

במושב הזה אנחנו ניפגש לעתים מזומנות. כאשר היער המשותף שלנו הוא לסייע.

אחרי שאלות, השנות והערות חברי הווערה נשמח לשמוע את התייחסותו של סנן השר

לדברים.
י' צבן
באשר אנחנו דנים במשרד העבודה והרווחה אנחנו נמצאים במבובה, מפני

שמדובר במשרד שעל פי טבחותו צריך בדרך כלל לטפל בריפוי הפצעים שננרמים על

ידי התהליבים במשק ובחברה, בחלקם בכל משק ובכל חברה, גם אם המדיניות

שמתנהלת שם מטעם הממשלה היא בלל השלמות, ובוודאי שמשק וחברה ששם מדיניות

הממשלה, על פי דעתם של רוב החברים כאן ובכמה עניינים על פי דעתם של כל

החברים כאן, היא שערוריתית, היא אטומה, היא אכזרית.

היחס שלנו למשרד הזה בכלל, ואליו אדוני סנן השר בפרט, הוא לכן יחס

מורכב בשני מישורים. אתה מייצג כאן את ממשלת ישראל. בריון לענין הרווחה

אתה מייצג כאן את ממשלת ישראל. מצר שני אני מסכים אתך, ואני בטוח שיחד עם

שותפיו להנהגת המשרד אתה נתון במאמץ להשיג עוד תקציב למשרר, לשפר פה ושם

דברים, ובעניינים האלה בוודאי שנעשה כמיטב יכולתנו לעזור לו.

המבוכה כפולה מעוד סיבה. אמרה לו חברת הכנסת נמיר, שאין בוועדה הזאת

אף חבר אחד שאתה תוכל להבחין בדבריו או בהתנהגותו שהוא מוכן לאפליה כלשהיא

לרעח של נזקקים חרדיים על פני נזקקים אחרים. ברנע שנהיה עדים לאפליה כזאת

נילחם בה בחירוף נפש לא פחות מאשר לגבי נפגעים אחרים. אבל, ואנחנו צריכים

לומר כאן דברי אמת, יש לנו חשש, ואני משתמש במלח הזאת כהמאטה, שלסגן השר

פרוש, שיש לו בהחלט קבלות על רגישות לעניינים חברתיים, יש אוסף לא פחות

גרול של קבלות על יכולת עסקנית לנצל מעמד כזה או אחר לקידום עניינים

מפלגתיים. ואני אומר את הרברים האלה בגלוי.

אנחנו שליחי ציבור, ולכל אחר מאתנו יש מחוייבות לדרכו ולעקרונות שלו,

וככל זאת אני אומר שכשם שאנחנו נהיה יחד אתו, ומקווים שגם אתה תהיה יחד

אתנו, בכל מאמץ לקדם את שרותי הורוחה, כו גם קשה לי להשלים עם כל מיני

דברים. ואתן דונמה. לא רציתי להזכיר את זה, ולא רציתי לגרום לו אי

נעימות, אלא הצגתי את השאלה עניינית. למרות שהנעתי לגיל שאליו הנעתי ויש

לי ותק בפעולה פוליטית, יש רגעים שאני עדיין נתפס בתמימות. אתה מטלפן אלי

יום אהד, סמוו מאד לחנים, ואומר לי: השנתי מהאוצר הקצבה של 2 מיליון ש"ח

לחלוקת לנזקקים, ואם יש לך כתובות של אנשים שצריו לעזור להם, אשמה לקבל

אותן.
סנן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
טילפנתי אליו ביום בו השנתי את ההקצבה הזאת.
י' צבן
אכן. ברגע הראשון ראיתי את זה כדבר מאד חיובי. אבל במחשבה שניהאני

אומר לך, שזה לא מתקבל על הדעת. מזל שעצרתי את עצמי, כי ברגע הראשון היה

לי פיתוי למסור לך רשימה כזו. אבל כאשר פניתי אל ההברים שלנו העוסקים

בעלייה כדי לספר להם זאת. כי ישנם עולים שמצבם כאמת מאד מאד קשה. אבל אהר

כך השבתי לעצמי מה פירוש הסידור הזה שאני אתן כתובות או שמות של נזקקים

למישהו במשרד העבודה והרווחה כדי שאפשר יהיה לעזור להם? כף עובדים?
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
ביקשתי שתגיד לי מי זקוק לעזרה, כדי שנוכל לעזור לו ערב ההג.
היו"ר אי נמיר
הבר-הכנסת צבן איננו נגד מתן עזרה לנזקקים, אלא נגד השיטה הזאת.

י' צבו!

אני מדבר על השיטה. איזו מין שיטה היא זאת? אתה מספר לנו שישנה

עמותה בשם יד עידור. אמנו לנו בדיוק מה זה יד-עידוד.

אבל כמו שאנשים אחים אנהנו, אני מדבר בצורה נלויה. מה זה יד-עידוד?

הפעולה חשובה. אוי לנו שאנהנו נצרכים לפעולות האלה; אוי לנו שאיננו מטפלים

בבעיות האמיתיות שמביאות אנשים לידי נבירה בפהי זבל וכוי. אני בכוונה

מציג את הנושא הזה, ואני אומר שאם יש שיסה שעומדת בביקורת פרלמנסרית,

בביקורת של מבקר המדינה, אדרבה. האם לא אתן למשפהות חרדיות נזקקות? וכי

מישוזו העלה על דעתו דבר כזה? בוודאי שלא.

בירושלים ישנה עמותה הרדית, שקמה על בסיס וולונטרי, שעוסקת בילדים

מפנרים בירושלים, והיא קיבלה רשות לפעול בשעות אהר הצהרים במסנרת של כולל

או דבר דומה, מאחר ומדובר באנשים חרדים יוצאים מן הכלל שהענין הזה בעד

בלבם וביקשו לעזור לילדים מפגרים ולבני משפחותיהם. אבל כיוון שאין לעמותה

הזאת מפלגה חרדית המשמשת לה גב וגם אין מאהוריה שום חצר הדדית, טלטלו

אותה ממקום למקום ואף אחד לא נתן לה גב או כתף בענין זה. וכך אנשי העמותה

הזאת פנו אלי.

אני מספר זאת כדי להבהיר שאין לך כאן עסק עם שונאי חרדימ לתאבון. יש

לגו ויכוה חריף מאד בעניו הכפייה הדתית, אבל בכל מקום נעזור ככל יכולתנו.

יושבת ראש הוועדה וכל חבריה רגישים מאד בענין הזה. ואני אומר לך סגן השר

פרוש: מעשיך יקרבורך ומעשיך ירחיקוך. בכל מקום שאתה תפעל בענין הזה לטובת

הרווחה, אנחנו אתך בלב ונפש.

בענין האבטלה, התעסוקה וההכשרה המקצועית אומר רק דבר אחד, אף שיש

הרבה לומר בנושא הזה. אדוני סגן השר, אתה נמצא בתפקיד של חובש קרבי, כי

את הפצעים עושים הגנרלים שמנהלים את המשק. מולנו היה צריך לשבת מטה

לתעסוקה של ממשלת ישראל, שבו אחת הפונקציות זו הבשרה מקצעית, אחת

הפונקציות - ביטווח אבקלה, אחת הפונקציות - שירות התעסוקה ועוד. חשוב

וצריך לראות את התמונה הכוללת על מה שהולך להיות בארץ הזאת.

בנק ישראל מזהיר שאם המצב הנוכחי יימשך אנחנו עלולים להגיע ל-15%

מובטלים. יש לך תכנית מגרה לעניו הזה? האם יש לך עוד מגרות במשרד בשביל

תכניות מגרה? ומה אתם מתבוננים לעשות עם כל הבעיות החברתיות שתתעורדנה?



ענייני רווחה ומפגרים. יושבים כאן מספר חברים שבחורשים האחרונים עסקו

הרבה מאד בנושא הזה. יש פעילות של הוועדה בתחום הזה, ויש חברי בנסח שהענין

הזה איכפת להם, כמו יושבת ראש הווערה וחברים אחרים שמקדישים הרבה זמן

והרבח מאמץ לנושא הזח. אני שמח על שסוף סוף יש עחירה לבג"צ בנושא תור

הממתינים, כי מדינת ישראל מועלת בחובה המושלת עליה לדאוג לאנשים האלה.

אדוני סנן השר, בחודש מאי 1988 אמר בית חולים סורוקה על הילדה אלאסרש

י ומארה שהיא ילדה מפגרת עם אפילפסיה, ילדה שהיתה קורבן להתעללות מינית,

ושהוחלט שאי אפשר להחזיר אותה הביתה. האם הילדה הזאת צריכה לשכב מאז ועד

היום הזה בבית החולים, כאשר אין צורך רפואי בכך, רק מפני שטרם נמצא לה

סידור?

התקיימה כאן ישיבה קשה מאד בענין המקלסים לנשים מוכות. שמענו כאן

דברים מזעזעים על רצח נשים. פנינו אליו ובקשנו ממך לזעוק על כך בממשלה,
לדפוק על השולחן ולהגיד
קול דמי אחיותינו זועק אלינו מן האדמה. צריך

לפתוח עוד מקלטים לנשים מוכות.

כשאתה מסתכל סביבך ורואה מה קורה אתה שוב מזדעזע. מילבט, יעוץ לנכים,

נמצא על סף סנירה; סוגריה לעיוורים נסגרות; לילדה אלעטרש ולעוד כמה מאות

ילדים מפגרים לא נמצא עדיין פתרון. נשים מוכות עומדות בתור להכנס למקלטים,

ובאין מקום עבורן חן מועמדות לרצח. והאם אתה יודע על מה כן מוציאים כספים

במדינת ישראל? - על התנחלויות. ואנחנו נמשיך לדבר על התנחלויות, ולא נרפה

מזה, כי זה קשור לענין החברתי. וזה קשור לענין הכםפים היחודיים, וזה קשור

להגזמה במימון המפלגות. אנחנו לא יכולים לחיות ביחד עם כל הדברם האלה.

ת' גוז'נסקי!

אני מצטרפת לדברי הברכה עם פתיחת המושב ועם תחילת השנה, ושותפה גם

להגדרות באשר לרצון הטוב שמפגין לא אחת סגן השר פרוש. אבל הבעיה איננה

במובן ברצון טוב, אלא בסדרי עדיפויות, תקציבים ותכנית עבודה.

את הבעיה המרכזית שאני רואה היא בעצירת השיטפון של האבטלה. לא כולם

נפגעים במידה שווה. כמו בבל מכה חברתית, הנפגעים הראשונים הם אלה

שמלכתחילה סובלים מפגעים חברתיים רבים אחרים. לכן אנחנו נתקלים, במקביל

לגידול האבטלה, גם בהחמרה של התופעות השליליות השונות, כמו אלימות, סמים,

פשיעה וכו'.

אני מסכימה לכל מילח שנאמרה על השיטה הנפסדת וחסרת כל הניון כלכלי

וחברתי הנקוטה בידי הממשלה, והאומרת שכדי לעזור למובטלים צריך להגריל את

ריווחי המעבידים. כאילו רווחים גדולים מצמיחים מקומות עבודה. השיטה הזאת

לא הוכיחה את עצמה. בזמנו הפניתי שאלה בענין זה לשר האוצר, ובקשתי שיאמר

לי כמה מקומות עבודה נוספו בשלוש השנים האחרונות. השיב סגן שר האוצר ואמר

שלצערו אין לו נתונים בענין זה. זאת אומרת שאחרי שלוש שנים לא היה נתון

בענין זה, ובכל זאת המשיכו בשיטה הזאת גם בשנה הרביעית וגם בשנה החמישית,

למרות שהיא לא הוכיחה את עצמה כלל וכלל.

מענייןשהמובטלים אינם מהווים עדיין בעיה לאומית כפי שהיו צריכים

להיות. לא שמעתי את ראש הממשלה מעמיד אוו הנושא הזה כבעיה מספר אחת של

מדינת ישראל. אין התייחסות כזאת אל הבעיה הזאת. נראה לי שהממשלה הזאת לא

רואה באבטלה אסון לאומי, אלא כלי כלכלי, כפי שהתבטאו כלכלנים היושבים

במשרדים ממוזגים, שבעזרתו אפשר להוריד שכר, שבעזרתו אפשר להפחית בתנאים

סוציאליים, שבעזרתו אפשר להשתיק איגודים מקצועיים, ושבעזרתו אפשר לשנות

סדרים היסטוריים פנימים הקיימים במדינת ישראל. וזאת עובדה.



לכן אין זה מקרח 'ובמקביל לאבטלה פגעו נם בבסיסו של שירות התעסוקה על

ידי שינוי ההוק שביטל את הזיקה וכוי. אין זה מקרה שבמקביל לנידול במספר

המובטלים הנהיגו מפעלים רבים, מפעל אחרי מפעל והברה אחרי חברה, את שיטח

העבודה על פי חוזים אישיים, בולל הרפואה הציבורית שאת עובדיה רוצים להפוך

לעובדים בחוזה אישי. מעבר לנושא התקציב יש לראות בזח נם שאלה של נישה

חברתית פוליטית של הממשלה הזאת, שאינה מזדעזעת מהאבטלה הנדולה.

מובן שכל אחד מאתנו אינו מרגיש טוב עם עבודות דחק, אבל אם היו מבצעים

עבודות שיש בהן משום תועלת למדינה, שהתכוננו למעשה לבצע אותן רק בעוד 5 או

10 שנים, ובשל מצוקה האבטלה מקדימים בינצוען להיום, לא היו רואים בזה

עבודת דחק אלא עבודה מועילה ולפי תכנית.

בהקשר לזה ברור שצריך להנדיל כיום את מספר העובדים בתחום החברתי,

כמו עובדים סוציאליים, עובדים בתחום בריאות הנפש, עובדים עם נוער במצוקה

וכוי, ויש היום כוח עבודה מיומן שהוא מובטל ולא יכול למצוא עבודה. אתה,

אדוגי סנן השר, ואנחנו צריכים להניד לממשלה הזאת: התעוררי, השתמשי בכספים

שאותם את ממילא מוציאה על דמי אבטלה כדי להעסיק בהם אנשים בעלי מקצוע

שיעבדו בעיקר לטובת כל הנזקקיים לעבודתם.

בסוף המושב האחרון דנו כאן בענין של "נרגילה" ומקומות עבודה נוספים

בתחומים שונים שלא שילמו את שכר המינימום. מהדיון שהתקיים כאן הבינונו

שהמשרד נהנ להניש לא יותר מאשר 10 עד 15 תביעות בשנה כנושא זה. והרי מספר

מועט כזה של תביעות אינו מתקבל על הדעת כאשר החוק הזה מופר בריש נלי על כל

צעד ושעל. לכן אני מצפה שהשנה יהיה שינוי דציני בנושא חזה.

אשר להכשרה פנים מפעלית, אני מרנישה רע מאד עם כל הנסיונות לפתור

בעיות תעסוקה על ידי פיטורי עובדים ותיקים וקבלת עולים חדשים במקומט בשיטה

אי, בי, או ג'. הדבר הזה הופך לחיות שיטה בלתי נסבלת.

ובסוף דביר אני רוצה לומר כמה מלים בענין הנשים. לא אחזור על מה

שנעמר על הצורך בבניית מקלטים לנשים מוכות וכו'. החוקים לחננת הנשים

כבודם במקומם מונח, אכל הכלים לביצוע החוקים האלה לא קיימים כלל. שמענו

כי החוק למניעת אלימות במשפחה תקוע רק משום שחסרים 80 תקנים לביצועו.

כחברת כנסת אני מרנישה רע מאד מהמצב הזה. מחוקקים הוקים להננת נשים, אבל

למעשה הם נשארים או מתה.

אני מסכים עם הדברים שאמרו כאן חבר-הכנסת צבן וחברת-הכנסת גוז'נסקי,

ואני מתכוון לכן להעלות כאן נושא אהד בלבד. במציאות של היום אין לוועדת

העבודה והרווחה של הכנסת, כאחראית על הקטע הזה מטעם הכנסת, כתובת של ממש

המטפלת בנושא העבודה והאבטלה ושאליה תוכל לפנות בנושאים האלה.
סנן שר העבודה והרווחה מי פרוש
לצערי יש יותר מדי כתובות.

רו כהו!

גם יותר מדי כתובות מעידות על העדר כתובת.

משרד העבודה אינו מייצנ עבודה, אבל הוא אחראי לעבודה. ומשרדים אחרים

שמתפקידם לייצר מקומות עבודה אינם עושים זאת. במצב דברים כזה יכולת

הכיקורת על הממשלה ועל מהלכיה בנושאים כמו צמיחת המשק, נידול בפריון

וייצור מקומות עבודה חדשים מוגבלת ביותר.



שלשום חזרתי מארצות-הברית, ומצאתי שהטענה הרווחת בממשל האמריקאי

ובעתונות האמריקאית בענין הערבות, מלבד הפרשה החמורה של ההתנחלויות, היא

שלמדינת ישראל לא יהיה כושר להחזיר הלוואה של 10 מיליארד דולר. יש להם

ספקות לגבי הכלכלה הישראלית, שאגף יתכן ואינן מוצדקות, אבל זח מראה שיש

פגיעה עוד לפני שמקבלים את הכסף. מספיק ששמו של המשק הישראלי נפגע בכדי

שבנקים בעולם לא ירצו לתת כסף, ובלעי עסקים לא ירצו להשקיע בארץ, והנטיה

לבוא לכאן תקטן. ואין זה מקרה שכך המצב. האמריקאים אינם מטומטים. נם הם

עוקבים אחרי הנתונים.

בשנת 1986 העביר משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי לאומי סך של 1,8

מיליארד שקל במקום המעסיקים. בשנת 1987 העכיר 1,5 מיליארד שקל; בשנת

1988 - 2,8 מיליארד שקל; בשנת 1989 - 2,2 מיליארד שקל; בשנת 1991 - 1,7

מיליארד סקל; והשנה, ללא עסקת החבילה - 1,6 מיליארד שקל, ועוד 900 מיליון

שקל. כר שהשנה יעביר האוצר למוסד לביסוח לאומי סכום של 2,5 מיליארד שקל

במקום המעסיקים. וזה לתקופה של 9 חודשים. במונחים שנתיים מדובר ב-3,3

מיליגארד שקל בערך. כלומר, אם תוסיפו לזה את העובדה שמשנת 1986 ואילך

הועברו על ידי הממשלה למעסיקים עוד 3,5 מיליארד שקל, כהיטל הג"א והיטל

חינוך שבשעתו הועברו על-ידי המעסיקים בעצמם, תניעו לסך של 16 מיליארד שקל

לתקופה של 5 שנים.

16 מיליארר שקל מהווים 6,5 מיליארד דולר, והאמריקאים יודעים זאת. הם

נם יכולים לעשות חשבון פשוט ולראות שאם בכל הכסף הזה לא הצליחה ישראל

לייצר מקומות עבודה ולהנדיל את המשק היצרני שלה, מנין הבטחון שתוכל לעשות

זאת בסכום של 10 מיליארר שקל שהיא מבקשת כהלוואה, ואת ערבות ארצות הברית

כדי להסיג אותה. ובוודאי שאין לה הבטחון שהמדינה אכן תובל להחזיר את

ההלוואה. נם הקהילות היהודיות בארצות הברית מעוררות את אותה השאלה. הם

אומרים שעכשיו הם אוספים כסף למימון העלייה, ובשנה הבאה יהיו צריכים לאסוף

כספים כדי להחזיר את החוכ,במידה ולא תפרוץ בינתיים מלחמה שאז צריך יהיה

לגייס כספים למימון המלחמה.

אדוני סגן השר, אתה אהראי היום על מדיניות ממשלתית ששותפה נם להפחתת

עלות העבודה, וגם למדיניות שמוציאה השנה 2,5 מיליארר שקל על התנחלויות,

וגם למדיניות שלפיה מדינת ישראל לא הולכת היום לתהליך של פשרה.

לפנינו מיקס אחד גדול שבו אין צמיחה, אין השקעה במקומות עכודה, אין

איפוק מדיני, אין פתרונות. אינני רואה איך אתה יכול לומר לנו היום: אני

אחראי על תחום העבודה במדינת ישראל ואני יכול לייצג את הממשלה ואת

מדיניותה בלב שקט. אתה אומר לנו שאתה אתנו, אבל למעשה אתה לא אתנו. אתה

אתנו בלב, אבל בפועל ממש אתה אחראי, ביחד עם הממשלה הזאת, לכל מה שנעשה

בתחום העבודה ובתחומים האחראים, אף כי יתכן שאתה מבקר אותה, אבל אינני

בטוח שאתה מנצל את כושר היכולת שלך על מנת להעמיד אותה על הברכיים כנושא

הזה של הצלת מערכת העבודה והמשק.

אתה, אדוני סגן השר, יותר מחרב פלדמן ומרבנים אחרים באגודת ישראל,

ירעתי איך להשיג מהממשלה הזאת את הרברים שאותם באמת רצית להשיג. וכך אמנם

השגתם 4 משרדי ממשלה, השגתם את ראשות ועדת הכספים של הכנסת, וכל מה

שרציתם להשיג בחקיקה דתית. אבל לא הצלחת להשיג את הדדוש כדי להבטיח שתהיה

צמיחה במשק ושיהיו כאן מקומות עבודה. אני מבקש ממך, אדוני סנן השר, שתעמיד

את הממשלה הזאת על הברכיים אם אתה רוצה להציל את מדינת ישראל מהסכנה של

פגיעה ביצור.

ח"כ צבן דיבר על שוויון בין האוכלוסיה החרדית לאוכלוסיה חלא חרדית,

על איזון כתחומים השונים. ביני וכינך, אדוני סגן השר, יש הסכם קנאותו אני

מקיים. אתמול קבלתי הודעה שהאחות שלא התקבלה לעבודה בבית חולים רמב"ם בגלל

היותה דתית כבר התקבלה לעבודה, כי אנחנו בעד זכויות אזרה שוות לכולם.



יש יותר מדי חופעות המעירות על אפליה, ואנחנו עוקבים אחרי הדברים

האלה. אני לא מדבר על מינויים פוליטייים, כי את השחיתות הזאת לא אתה

התחלה, אלא התחילו אחרים. אני לא מדבר על המעקב אחרי תקציבים שהולכים לכאן

והולכים לסם. אבל אני אומר לך, וברוח טובה, תיזהר. אני נלחם למען אותה

אחות דתית ולמען אותו פועל מבני ברק שהפנית אלי באותה התלהבות ובאותה

תחושה של שליחות שבה אני פועל לנבי כל אזרח חילוני. אבל אני מבקש ממן-.

תיזהר.

היו"ר אי נמיר!

אדוני סגן השר, אנחנו הרי מכירים ותיקים, ואני יכולח להניד לך ללא צל

של ספק ששותפים טובים לנושאים שעליהם אתה מופקד כמו שאתה מוצא בוועדת

העבודח והרווחה לא תמצא בשום מקום אחר. גם כשאנחנו משמיעים דברי בי נורת,

ונם אם תהיה לנו ביקורת נם בעתיד, היא תושמע כאן בישיבת הוועדח, ובמלוא

הכבוד ההדדי. אני חוזרת על הדברים האלה, כי אנחנו בנדול חרדים בדיוק לאותם

הדברים.

אין לי ספק שנושא האבטלה הוא אם כל חטאת. הוא האם והאב וסב והסבתא של

כל הדברים החמורים שקורים לנו, אכל אני חייבת לומר שבנושא הזה הכתובת שלי

איננה זו של משרד העבודה והרווחה, כי המשרד עושה את מח שהוא יכול לעשות

בכלים המצויים בידיו. ואני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לציין לשבח רב את

הפעילות של האגף להכשרה מקצועית והעומדים בראשו. כידוע, חברי הוועדה

הפעילים עושים ומטפלים בהרבה דברים מבלי להמתין לפגישות קולנו.

רק אתמול סיכמתי דברים עם דר' יעקב הכט בנושא של הנסים המוכות.

ניצלתי את הפגרה לביקור במעון של נשים מוכות. ואני רוצה לומר לך, הרב

פרוש, שזו אחת העוולות הכי קשות של החברה שלנו שאינה משוגלת להקים לפחות

עוד מעון אחד בשביל נסים מוכות. אתה אנב הבטחת לחן שתבוא לבקר שם, ואני

אומרת לו שאתה חייב לעשות זאת למענך, כדי לראות כאיזה אמצעים דלים ועלובים

מקיימים את המעון הזה.

הנורם של האבטלה משפיע ללא ספק נם על הבעלים המכים, אח שאינו מצדיק

את מעשיהם. כמעט כל הנשים המצויות שם הן חסרות מקצוע. המעון הזה אינו

פתרון קבע לנשים האלה, וכשהן סוף סוף יוצאות משם אין להן מקצוע לעבוד בו.

בהתערבותו ופעילותו של דרי יעקב הכט מצאנו פתרון באמצעות קורסים להכשרה

במקצועות שונים שיקויימו במעונות האלה לנשים מוכות, או סילובן במקומות

עבודה שונים. אני יודעת שבלי טיפול בפרט אין שום ערך לטיפול שלנו בקנה

מידה נדול.

אנחנו יודעים מה המשמעות של שרות התעסוקה כיום. הוא למעשה רושם את

הסטטיסטיקה. היינו רוצים לדעת מה קרה בנושא הזה מאז אותו יום בו התקבל,

לצערנו הרב, החוק שהתיר קיום לשכוח עבודה פרטיות: האם פחת מאז מספר הפונים

לשרות התעסוקה, והאם המספרים שבירי שרות התעסוקה משקפים, או לא, את מצב

האבטלה והביקוש אחר עבודה כמות שהוא?

אנחנו יזמנו את הדיון על העובדים התאילנדים. אנחנו העלינו את הנושא

הזה על סדר היום חציבורי, אנחנו סיירנו במקומות עבודה שונים וראינו את

המצב. כאשר פניתי אל המשרד ובקשתי לראות את ההסכם, השיבו לי שאינם יכולים

לעשות זאת וכי זה דבר שאני לא אוכל להבין אותו. מנכ"ל המשרד המציא לי את

ההסכם מיר כמקום. אני יודעת את בעיותיך במשרד, ואינ יודעת שהיית רוצה

שחלק מהדברים יהיו שונים, אבל לפחות אל תיתן להם יד.

בשכוע הבא אנחנו מקיימים דיון בנושא אכיפת שכר המינימום ובנושא

התאילנדים. איגן יכול לתאר לעצמך, אדוני השר, לאיזה ממדים הדבר הזה הגיע.



אני מכקשת לכן שהנושא הזה יובא לכאן. אני מדברת על תנאים פיסיים

איומים שקיימים במוסרות פרסיים, ועל הטיפול הנורא שהקשישים מקבלים שם. אני

מוכנה לחת לכם אה הכתובות. חייבים לערוך בחם ביקורי פתע ברי שאפשריהיה

לראות את המצב שם בפי שהוא. ולא אחרי חורעח על ביקור בזח, בי אז מקשטים,

מיפים ומנקים את המקום, מלבישים אותם חגיגית ואף מבינים אובל טוב יותר.

הנושא הראשון בתחום הרווחה שעל סדר היום שלנו הוא נושא הקשישים.

ביום שני הקרוב נקיים ריון הקשור בנושא שיועלה היום על סרר היום, רצח

הילדה מבאר שבע. נם מוסרות אחרים פנו אלינו, והסתבר שנם בבית חולים

רוטשילר בחיפח ישנה יהירה למען הילר העומרת להתפרק בנלל חוסר תקציב. אני

מאר מבקשת מחיים פלץ להשתתף בריונים האלה, אם הוא רק יובל, בי אני מאמינה

שביחר אפשר יהיה לסייע.

אני מאר מורה לך, ארוני סנן השר, מורה לצוות המשרר ולבל הנובחים.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:05)
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אני רוצה להגיר לכם שקבלתי את אשר ציפיתי לקבל. ציפי לשמוע מכם הערות

בנושאים שונים, ואני מבטיח לכם שרשמתי לפני את דבריכם. אני רוצה להוסיף,

כי אין ארם צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא. אבל אני רוצה להבטיח לכם שאם

נעשים משקים בנושאים החברתיים הרי הם לא נעשים חלילה מתוך כוונות כלשהן,

ובוודאי שנעשו משנים. משנים.

כשאני נאבקתי עד שברנע מסויים הצלחתי להשיג ביום ה' שלפני יום כיפור

טכום כטף, ונותרו רק שני ימי עבורה בטף הכל לפעול בהם, פניתי מיד אל כל

ארנוני המתנדבים בארץ בענין הזה. אני מוותר מלכתחילה על העברת תשלומי

העזרה דרך יד עידוד, כיוון שזה בבחינת יפול מצדך אלף ורבבה וכוי. עשינו

הסכם עם שופר-טל על הרכבת חבילות מזון והעבירו לו שמות שהתקבלו מהארנונים

השונים של משפחות שלהן 6 ילדים ומעלה, וכן של אלמנות עם כל מספר שהוא של

ילדים.

אני מוכן לשמוע על הערה וכל הצעה בנושא וזזה. אני בכלל לא התערבתי

בענין הזה, אלא מטרתי את זה לוועדת התמיכות שקבבעה מי יקבל את העזרה הזאת,

וירדה לפרטי הפרטפים. במשרד יש ועדת תמיכות שבראשה עומד כבר 20 שנה הרב

הלפרין, ולא אני מיניתי אותו.

זה אחד הדברים המעודדים אותי ביותר, כשאני יודע שאני יושב כאן בקרב

חברים שאין להם ענין לקפח חלילה מישהו. אבל כאשר לתקןקיפוחים של שנים

צריו להבין שצריך לעשות זאת באופן הדרנתי, לא בבת אחת, וכן אנחנו משתדלים

לעשות.

רז בהו;

אבל נם כשמתקנים צריך לשמור על שוויון רמת הזכויות של האזרח.

טנן שר העבודה והרווחה מי פרוש .י

עוד לא הנענו לשוויון, ואפילו לא לכדי מחצית השוויון.

אני רוצה לציין באזניכם שכ-7,500 משפחות של עולים ממקומות שונים

קיבלו בערב החג עזרה מהמקור שעליו טיפרתי לכם.

אני ער לכל הנושאים שהועלו כאן. אני כואב מאד את כאב האבטלה, ואני

נמצא בקשר הדוק עם הגורמים הקובעים בנדון מתוך בוונה להביא לשינויים בתחום

הזה, ואני מקווה שביחד נצליח לעשות זאת.

אשר לנושא של נשים מוכות, אני מצטער מאד שלא הצלחתי לקבל את שהייתי

צריו לקבל כדי לבצע את מה שהכנטת חוקקה בנושא הזה. זח פשוט לא הטתדר. לא

קבלתי את מח שהייתי צריו לקבל. אני עומד עכשיו במשא ומתן עם גורמים שונים

בחו"ל שעזרו לנו בעבר בנושא זה, והם מוכנים להקים באשדוד מעון לנשים

מוכות, אבל מבקשים לקהל מחאוצר טכום שווה לזה שהם מוכנים לנדב למטרה זו.

אהרי שראיתי את המאבק בין האוצר למשרד השיכון על מאות מליונים של

שקלים, אמרו לי באוצר שכל הנושא שלי זה ענין של כמה מליוני שקלים, והם

הבטיחו שבמהלו השנה ינטו למצוא דרו לפעול בנדון. אינני רואה עדיין טוף

פטוק בנושא הזה, ואני אתמיד לפעול בו. אני מקווה שאחרי שהרוחות יירגעו אני

אשיג את מה שאני רוצה.



עם פתיחת מושב הכנסת ישבתי עם מר קיסר ועם מר הברפלד בנושאים מאד

יסודיים. אחד מהם הוא שכר המינימום והפיקוח עליו, נושא הקבלנים וכוי.

הנענו לטיכומים, ולא אנלה סוד אם אומר שיש שיתוף פעולה מלא מצדי בכל

הנושאים האלה.

יד עידוד זו עמותה שעוזרת לכל דיכפין. אני אנכ אינני חכר בה. תשאלו

במפלגת העבודה אל מי הם פונים כאשר יש צורך בעזרה למישהו. אם דרך הפעולה

הזאת לא נראית לכם, אמצע דרך לפעול כצורה אהרת.
א' שוורץ
במקרה הספציפי הזה עמדו לרשותנו יומיים בלבד עד לחג, וצריו היה למהר

ולפעול. היינו חייבים להתום על איזה שהוא סידור כדי לחלק את העזרה.
סנן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אמציא לכם העתקי המכתבים של ארנוני הנשים השונים ותראו את התייחסותם

לענין. אני יכול לספר לכם שחבריו של חבר הכנסת צ'רלי ביסון התפלאו שאני

מטלפן אליהם בענין הזה ערב החג, כמו שטילפנתי אל חבר הכנת צבן, כי תוך

יומיים היינו חייבים להספיק לתת את העזרה שכל כך רבים נזקקו לה. יכול

להיות שאילו היה מדובר בסכום יותר נדול וביותר מזן, הייתי פונה לשרותים

הסוציאליים.

אשר לאלף העובדים הזרים שמשרד השיכון מבקש להביא, אני רוצה להזכיר

לכם שמשרד השיכון ביקש וקיבל רשיון להביא 8,000 עובדים זרים. עד כה הוא

הביא רק 5,400 עובדים זרים, כך שאינו זקוק לרשיון בשביל להביא עוד אלף

עובדים זרים.

היו"ר אי נמיר!

אחרי שנתנו כל כך הרבה תוספות לעובדי הבנין, המעבידים אינם רוצים

בעובדים האלה. הם מעדיפים להעסיק עובדים כלתי מאורגנים מהשסחים, שלהם הם

יכולים לשלם פרוטות.
סנן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אם להיות נלוי בנושא הזה, אומר שלצערי הנדול ממה שקובע בענין הזה הוא

נובה השכר. הקבלנים רוצים לעשות רווחים. ככל שאני מנסה להתנכר על זה, טרם

הצלחךתי. ישבתי השבוע עם מר קיסר ועם מר הברפלד מתון רצון למצוא את הדרך

להתנבר על הבעיה הכאובה הזאת.

אני פונח אליכם שוב ומבקש שתהדירו לתודעת הציבור את ההכרה שדינם של

ילדים מפנרים כדינם של ילדים הלומדים בבתי ספר יסודיים. כשםשאי אפשר ש-

5,000 ילדים שצריכים ללמוד בבית ספר יסודי ישארו מהוץ לכתות, כך נם לא

יתכן שילדים מפנרים ישארו מחוץ למוסר המתאים להם, והוא הדין לנכי נכים.

היו"ר אי נמיר!

אני רוצה להודות בשם כולנו לסנן שר העבודה והרווחה, חבר הכנסת פרוש.

אנחנו מתכונים לשבת אתך, אדוני סנן השר, בערך אחת לשלושה שבועות כדי לדון

בנושאים השונים שמעסיקים אותך ואותנו, אחד אחרי השני.
סנן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
בחפץ לב. איש את רעהו יעזור, ולאחיו יאמר חזק.
היו"ר א' נמיר
הודיעו לכל העמותות המטפלות בקשישים שלא משתתפים יותר בתקציב.

אוכלוסיית הקשישים היא אחת משלוש אוכלוסיות מאד מאד חלשות שיש לנו: ילדים,

נשים מוכות וקשישים. אני פונה אליו, אדוני סנן השר, בשם הוועדה, לעשות הכל

בענין זח. הכוונה לסיוע שמשרדו נתן לכל מיני ארנונימ מתנדבים.

אי שוורץ!

בסיועם של אנשי האוצר אנחנו מתאזנים בנושא לקראת שנת התקציב הבא.

היו"ר אי נמיר!

ולא יקוצץ שום חלק מההקצבה וההשתתפות שלכם?

אי שוורץ!

לא יהיה קיצוץ מהקיים.

ח' פוזנר!

הענין עוד לא מסוכם סופית, ויהיה בענין זה דיון עם האוצר.

אי שוורץ!

הנישה היא חיובית ויש רצון ללכת לקראת הענין הזח.
ח' פלץ
בשבוע הבא אנחנו מקיימים דיון בנושא הזה.

אי שוורץ!

האוצר דורש מאתנו להקטין על חשבון ההתאזנות את קצב ההתפתחות, שעמד על

6-7 מרכזי יום לשנה. אנחנו מבקשים לפתח בין 3 ל-4 מרכזי יום לשנה.

היו"ר אי נמיר!

אני חוזרת לשאלה הקודמת שלי, שלא התייחסה לפיתוח אלא להשתתפות

בתקציבים כמעונות יום, במרכזי יום לקשישים בפועל. חיה קיצוץ של 23%
בהשתתפות המשרד. אני שואלת
האם הקיצוץ חזה נמשך, והאם ההודעה החנינית שלא

יקצצו בשנה הזאת באה אחרי שקיצצו 23% בפועל?

חי פוזנר!

המצב הסופי לשנה זו, אם יהיה קיצוץ או לא יהיה קיצוץ, מותנה בסיכום

שיהיה לנו בעוד שבוע ימים עם האוצר.
היו"ר אי נמיר
אני פםונה אל מר חיים פלץ המאוצר, שנתחיל את השנה ביחד ברנל ימין,

מה נם שהדרישות שלנו אינן מרקיאות שחקים. לפני שאתם מחליטים בנושא הקשישים

תביאו את הענין אלינו לדיון. כי אוכלוסיית הקשישים נדלה, וקשה לתאר את מה

שקורה בחלק בדול מהמוסדות הפרסיים לקשישים.

קוד המקור של הנתונים