ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/10/1991

תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) (תיקון), התשנ"ב-1991; תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ג' לחוק מקצבת נכות לפי פרק ו'2) (תיקון מס' 2), התשנ"ב-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. ל' בתשרי התשנ"ב (8 באוקטובר 1991). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

רן כהן

י' צבן
מוזמנים
י י ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

חי קטן - המוסד לביטוח לאומי

י . בקל - מנהל אגף נכות, המוסד לביטוח לאומי

אי גולדשטיין-הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

ר' רדל - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יועץ משפטי; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

רשמה: מזל כהן

סדר-היום; 1. תקנות הביטוה הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים

לילד נכה) (תיקון), התשנ"ב-1991

2. וקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ג' לחוק

מקיצבת נכות לפי פרק ו י2) (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1991.



היו"ר אי נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

מאחר וזה השבוע הראשון של הכנסת הזה, אני מברכת את כל המשתתפים. אני מקווה

שבכנס הזה תהיה לנו עבודה פוריה לרווחתו של כל האוכלוסיות שבהן אנחנו מטפלים.

חבר הכנסת יאיר צבן, טיפלתי בעניו הספריה לעוורים ולצערי הרב לא הצלחתי.

הודעתי לסגו השר, עוד לפני שבועיים, שכשהוא יהיה כאו בישיבה מחר הנושא הזה יועלה

ואבקש ממנו להתייחס אליו. על פי התשובה שנשמע ממנו נחליט מה לעשות בנושא זה.

י' צבן;

יש כאו בעיה ובעצה משותפת אני חושב שנוכל לפתור אותה. היום, הממשלה כולה

משתתפת ב-30% של התקציב. מתוך 30%, 25% זה תקציב של האגף לתרבות של משרד החינוך.

2% תקציב של משרד העבודה והרווחה ו-3% תקציב של משרד הבטחוו. זאת אומרת, גם אס

משרד העבודה והרווחה יגדיל קצת את התקציב, זה לבד לא יעזור. משרד החינוך עשה לפי

דעתי דבר נכוו. המנכ"ל רצה לזמו את כל המנכ"לים הנוגעים בדבר והם מתחמקים מהעני ו.

יש שתי אפשרויות. למרות שהענין התקציבי נוגע לחינוך, אנחנו מופקדים על רווחתם

של העוורים בישראל. יש אפשרות אחת, שנזמן את המנכ"לים לכאן, כי מסגו השר פרוש לא

ייצא דבר. הוא יכול רק לתת הבטחה שהוא יגדיל את התקציב.

היו"ר אי נמיר;

הוא לא יגדיל, הוא הודיע חד משמעית שאין לו כסף.

י י צבן;

דבר שני שאפשר לעשות זה לנסות לתאם פעולה עם ועדת החינוך וצוות משותף של שתי

הוועדות יפעל בענין. המנכ"לים מתחמקים ולנו יש כח לזמן את המנכ"לים ירוד.

היו"ר אי נמיר;

אין לנו בעיה לזמן את המנכ"לים, יש לנו בעיה קשה של סדר יום. אני לא צריכה

לספר לך מה קורה. הכל מתמוטט ואני לא יודעת מה לקבוע קודם.

י י צבן;

מליון ו-800 אלף ש"ח תקציב שנתי. הממשלה משתתפת ב-30% בלבד וגם לזה אין כסף.

תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים

וסידורים לילד נכה) (תיקון). התשנ"ב-1991

היו"ר אי נמיר;

הנושאים שעל סדר יומנו הם שניים; 1. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה

ללימודים וסידורים לילד נכה) (תיקון), התשנ"ב-1991. 2. תקנות הביטוח הלאומי

(ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ו י2) (תיקון מסי 2),

התשנ"ב-1991.

ישראל ערד, בבקשה.



י' ערד;

קודם כל אני מבקש לברך את יושבת-ראש הוועדה על כך שברגע ראשון שהתאפשר לוועדה

לטפל בנושא כה חשוב, מיד הוועדה שמה את זה כנושא ראשון לסדר-היום. אני מקווה

שכפתיהת העבודה של ועדת העבודה והרווחה לתקופה הזאת, זה יהיה המוטו אולי של

שיפורים בנושאים מאד מאד רגישים,

ב-1981 אישרה ועדת העבודה והרוחה את התקנות לגבי ילדים נכים בגילאים 3 עד 18

וכיום, בספטמבר 1991 יש 6,144 ילדים שמקבלים קיצבת ילד נכה, כשהעלות השנתית לילד

נכה היום היא 43.2 מליון ש"ה במהירי ספטמבר. כשהבאנו את התקנות לכנסת, הדגם שלנו

היה של בריטניה ששם הקיצבה התחילה בגיל שנתיים. אבל מתוך הדיונים שהיו בממשלה,

כמו שקורה לצערנו הרבה פעמים, הסיכום היה שנתהיל את זה בגיל שלוש.

מטבע הדברים, במשך השנים התעוררה ביקורת ציבורית למה דווקא מגיל שלוש,

כשלמועצה למען הילד היה חלק בנושא הזה. יושבת ראש ועדת העבודה והברי הוועדה שאלו

מדי פעם שאלות ואכן לפני שלוש שנים, כתרומה ייהודית של מנכ"ל המשרד מרדכי ציפורי,

שנרתם לנושא הזה באופן אישי מעבר לנושאים אחרים, החלטנו לקיים ניסוי.

כשהתחלנו לברר נתונים מה האוכלוסיה הרלבנטית האפשרית, דייר אביבה רון וד"ר

יצוק קדמן מהמועצה למען הילד דיברו על 270 ילדים נכים קשים מגיל אפס עד שלוש שהם

כנראה האוכלוסיה הזכאית. לאור זה, התחלנו את הניסוי עם 300 ילדים בפיקוח הוועדה

הציבורית של ביטוח נכות בראשותו של מי שהיה באותה תקופה מנהל בית החולים

לוינשטיין, פרופי תיאודור מנחמזון, מומחה בקנה מידה עולמי שפיקח לאורך כל הניסוי.

המיוחד בניסוי הזה היה שזה לא מרקר שבעצם נותן תמיד תחושה לאנשי הציבור

שחוקרים ובינתיים לא נעשים דברים אלא, זה היה ניסוי חי. זאת אומרת, קבענו יעד

בהתחלת הניסוי, שכל ילד שיכנס לניסוי, ילד יכול להיכנס מגיל שלושה חדשים ויכול

להיכנס גם מגיל שנתיים וחצי, כל ילד שיכנס לניסוי ויימצא זכאי, בכל מקרה ימשיך

לקבל את הקיצבה עד שיגיע לגיל שלוש. בדקנו לצורך הניסוי 2,083 ילדים מגיל אפס עד

שלוש. מהם נמצאו זכאים 1,084 ילדים. כלומר, במשך כל שלוש השנים האלה, 1,084 ילדים

קיבלו קיצבה עד גיל שלוש שאז מגיעה מערכת אחרת. עדין מתוכם יש 287 ילדים שלמרות

שהניסוי הסתיים, כפי שהתחייבנו אז לוועדה וכפי שאני מתחייב היום, כל הילדים שהיו

בניסוי ימשיכו לקבל עד גיל שלוש בלי קשר לנושא של התקנות. כמובן שלא יהיה כפל.

אני מוכרח לומר, שלא תהיה אי-הבנה, המספרים הם הרבה יותר גדולים מההערכה

שהיתה. אבל בכל זאת אנחנו מעריכים שיש כ-1,000 ילדים נכים בגיל אפס עד שלוש שהם

האוכלוסיה הפוטנציאלית, שזה למעשה יותר מפי שלוש מההערכה המוקדמת של ד"ר אביבה

רון. כלומר, הניסוי הוכיח שהבעיה היא יותר חמורה ויותר אקוטית וב-1,000 הילדים

האלה בוודאי יש ילדים בדרגת חומרה קצת יותר קטנה שבכאב לב לא הכנסנו אותם למערכת.

אבל נדמה לנו שהחתך הזה של ה-1,000 ילדים הוא חתך שיש הצדקה לקבל אותו.

העלות השנתית של הנושא תהיה כ-6 מליון ש"ח. חשבנו בהתחלה שזה יעלה קצת יותר,

אבל מאחר שבינתיים הוועדה אישרה לפני הפגרה את נושא ילדי תסמונת דאון, חלק מהעלות

למעשה כבר נמצא שם ולכן זה רק 6 מליון ש"ח. בשנתיים הראשונות זה יעלה פחות מ-6

מליון ש"ח, כי לחלק מהילדים, אותם 287 ילדים עד שיגיעו לגיל שלוש ממילא מגיע להם

במסגרת הניסוי.

אני מבקש בסיכומו של דבר להודות במיוחד לוועדה הציבורית בראשותו של פרופ'

מנחמזון על העבודה שהיא עשתה. אני רוצה להודות למרדכי ציפורי ולמשרד האוצר, שלאחר

שהוא למד את הנושא לעומק, נציג האוצר במועצת המוסד, חיים פלץ, הודיע רשמית שהאוצר

מסכים לתקנות. כך שאני מביא את התקנות על דעת כל גורמי הממשלה שמעורבים בנושא.



ר' רדל;

אני רוצה לומר שלפני מספר חדשים הגענו כאן למספר שונה בתהום של גימלאות ילד

נכה. הסברתי אז שמה שקובע את מתו הגימלה לילדים הנכים הוא מידת התלות של הנכה

בזולת ולא הסטטוס הרפואי שלו. ובכל זאת הוצעו מספר הצעות להפלות לטובה אוכלוסיות

מסויימות כמו הוק תסמונת דאון והוק זכויות היורש שעדין נמצא בהליך הקיקה. התנגדנו

אז משתי סיבות. הסיבה הראשונה היתה העלות התקציבית שיש להצעות האלה. הסיבה השניה

היתה האפלייה שההצעות האלה יוצרות לעומת נכים אחרים שהם נכים לא פחות קשים מהם.

אנחנו היינו מודעים שבמהביל מתקיים הניסוי הזה לגבי ילדים נכים מגיל אפס עד

שלוש, שהוא עומד להסתיים ושהוא יובא כאן לתיקון. כבר אז טענו שהשינוי הזה הוא

מוצדק. יש לו עלות תקציבית שווה פחות או יותר ליוהצעות הארחות כמו חוק תסמונת

דאון וחוק היורש, אבל לא היתה לנו סיבה עניינית להתנגד להן ולכן בקשנו בכל

הפורומים שהשתתפנו בהם שלא לקבל את ההצעות שמפלות לטובה ילדים נכים מסויימים

ומנגד קבלנו את ההסכמה להתחיל את התשלום לילדים נכים מגיל אפס ולא מגיל שלוש. כפי

שאמר ישראל ערד, השתכנענו שזח אכן צודק. לצערנו, מה שהצענו לא התקבל וההצעות האלה

כן אושרו. בכל זאת, מאחר והכרנו בצורך לתת גימלת נכה מגיל אפס ולא מגיל שלוש,

החלטנו שלא להתנגד לתקנות האלה.

יש דבר אחד שצריך הבהרה, וזה לגבי רשימת הנכויות שמופיעה כאן בתקנות. יש

כאן תוספת שלא הייתי מודע לה קודם. האם מדובר באותם ילדים שמקבלים היום גימלה

מגיל 3 עד 18, או שיש כאן איזושהי הרחבה לגבי קבוצת הגיל שבין אפס עד שלוש?

היו"ר אי נמיר;

למה זה משנה?
ר' רדל
זה משנה. כיוון שבאותה הזדמנות מאשרים גימלה מגיל אפס עד שלוש וגם מכניסים

מחלות מסויימות שלא היו עד כה במסגרת הנכויות. לזה לא הסכמנו. יכול להיות שזה לא

המקרה כאן, אני רוצה רק לברר את זה. יכול להיווצר מצב עוד יותר מסוכן, שאדם יהיה

זכאי מגיל אפס עד שלוש, כי זה מה שנרשם כאן, ואז בגיל שלוש הוא לא יהיה זכאי.

חי קטן;

הקבוצה הזאת של הילדים מתחת לגיל שלוש היא קבוצה מאד מאד קשה. אחד הדברים

שעמדו לנגד עיני המתכננים של הפרוייקט הוא שכל מי שנכנס מתחת לגיל שלוש יהיה גם

זכאי בגיל שלוש לפי הקריטריונים מעל גיל שלוש, אלא אם כן הילד הבריא. צריך לזכור

שהקריטריונים הם שונים מעל גיל שלוש או מתחת לגיל שלוש. אותם קריטריונים שנבחנים

אצל ילד מעל גיל שלוש אינם תקפים, אי-אפשר להשתמש באותו דבר מבחינת מידת העצמאות.

לכן הרשימה מתחת לגיל שלוש מפורטת יווזר כדי לעזור לרופאים הבודקים, אבל בהחלט

הכוונה היא במקרים הקשים ביותר שכולם יכנסו מעל גיל שלוש במסגרת הזכאים.

ר' רדל;

זאת אומרת, שאין פה נכויות חדשות.

חי קטן;

רק הרחבה והסבר.



שי עיר-שי;

למשל בחלק ב' בתוספת מופיע ליקוי שמיעה. איך זה עומד בירק למצב בהצעת הוק

היורש, שזה גם ליקויי שמיעה? האם מכניסים פה להגדרת גיל אפס עד שלוש מה שבעצם

מדברים עליו בהקשר של ההוק השני?

היו"ר אי נמיר;

הרי אנהנו נקיים דיון בהצעת חוק החרש ואתם תשתתפו בדיון. אם תהיה חפיפה,

אנחנו לא נעשה את זה. או שנעביר את זה לחוק החרש או שהענין של חוק החרש יעבור

לחוק הזה.

שי עיר-שי;

זה ברור לי. אני רק שואל: האם באמת זה מקביל?

היו"ר אי נמיר;

עד היום הזה חוק החרש לא התקבל. אם הוא לא התקבל, אין בינתיים חוק החרש.

שי עיר-שי;

אני מסכים. אני רק רוצה הבהרה.

חי קטן;

אותם קריטריונים שהיום קיימים מעל גיל שלוש תקפים גם מתחת לגיל שלוש. זאת

אומרת, באותם כלים משתמשים הן לגבי הרחבה והן לגבי הקלה בקריטריונים. אותם

קריטריונים שקיימים היום נשארו.

י י בקל;

בחוק היורש הכללים הכללים הרבה יותר ליברליים. כלומר, אם באמת חוק החרש יעבור,

בוודאי זה יהיה כלול בחוק היורש. אנחנו לא הלכנו עד כדי התנאים שיידרשו בחוק החרש.

פה הדציבלים הם הרבה יותר קשים. שם הלכו על 45 פה על 70.

אי גולדשטיין;

(קוראת את וזקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה)

(תיקון), התשנ"ב-1991. סעיף 1 (א)).

רן כהן;

מה זה התוספת השניה?

אי גולדשטיין;

(קוראת את התוספת השניה (תקנה 3א) חלקים אי ובי).

מי בוטון;

אני מבקש להפנות תשומת לב הוועדה שכשדברנו על תסמונת דאון בקשנו להכליל גם את

החלק האוטיסטי ובאמת זה הוכנס כאן. בסעיף 11 מדובר על מחלות נפש כגון: אוטיזם

וסכיזופרניה.



היו"ר אי נמיר;

אני באמת רוצה להשתמש בהזדמנות הזאת ולהודות לכם, כי לי ולעוד חברי ועדה מאד

הפריע שחוקקנו הוק רק לילדי תסמונת דאון. עשינו זאת מפני שלהם היה לובי ציבורי

כנאד חזק. במחלות כפי שמתואר כאן, לא צריך להיות רופא כדי לראות את הטרגדיות

במשפחה. באמת מגיע לאוצר הרבה הערכה על שהלך לקראת הנושא הזה.
א' גולדשטיין
(קוראת סעיפים קטנים בי ו-ג').

י' צבן;

אני מברך כמובן על הענין. אני רוצה להבין, במסגרת של קיצבת נכים מלאה, האם

ניתן לממש את מה שכתוב כאן? כאן מדברים על טיפול התפתחותי, על כל מיני סידורים

מיוחדים. תנו לנו איזה מושג? כמה זה היום קיצבת יחיד מלאה?
י י ערד
688 שקלים.

י' צבן;

אני מתאר לי שכשהחלטתם על הדבר הזה היינה לפניכם איזושהי תמונה מה ניתן היום

לעשות בכסף הזה. האם יש לכם הערכות בענין הזה?

אי גולדשטיין;
בהגדרת טיפול התפתחותי אמרנו
זו תכנית טיפול שאושרה על ידי אחד המכונים או

המוסדות שצויינו. שם מופיעים מכונים להתפתחות הילד שנותנים תכנית טיפול כזאת.

אלה הן התכניות שיאושרו כתכנית טיפול כהגדרתו בתקנה הראשונה שקודם קראתי.

היו"ר אי נמיר;

זה שמשפחה לא יכולה להרים את המטלה הזאת מהסכום הזה אין שאלה. אנחנו מראש

דברנו על סכום מסייע.

י י צבן;

זה ברור. אני מסכים, אני לא בא לערער.

היו"ר אי נמיר;

אתה שואל אם באיזשהו מקום בדקו כמה זה עולה למשפחה?

י' צבן;

תנו לנו מושג כללי מה הרלבנטיות של הסכום הזה להוצאות המשפחה.

י' בקל;

הרי בסיוע הזה אנחנו לא נותנים סיוע לטיפול עצמו. כלומר, לא להוצאות הטיפול

אלא לעומס שהטיפול מטיל על המשפחה. אנחנו אומרים בעצם; ההפרש בין קיצבת יחיד מלאה

לבין 60% הוא כ-276 שקלים. זה הפרש שפחות או יותר מקביל למשל לקיצבה שמקבל מוגבל



ביידות שלא נוהג לסיוע לרכב. כלומר, יכול להיות שזה לא יכסה הובלה במוניות בהיקף

גדול אבל זה מכסה פהות או יותר, לפי הערכתנו, פעמיים בשבוע או פעם בשבוע הובלת

הילד.

י' צבן;

נאלצתי להיות בתל-השומר כמה שבועות והיתה שם אחות שיש לה ילד נכה. היא סיפרה

לי מה זה מבהינה נפשית, מבחינת זמן, מבחינת עומס העבודה. אתם ודאי עשיתם מיקרים

ובמחקרים יש סוגים שונים. תנו לנו מושג מה המשמעות של עלות הטיפול, יש לכם מחקרים

על הדבר הזה?

י' ערד;

קשה להגדיר את זה, כי לגבי חלק גדול מהילדים האלה, העומס העיקרי של האמא או

האבא הוא שהם צריכים להיות כמעט כל הזמן בבית חולים. אולי זה אוטובוסים, אולי זה

הפסד פרנסה. אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך: זאת הקיצבה שמשלמים לנכה בודד

למחייתו.

רן כהן;

השאלה היא אם לא יקרה פה מצב שבו אותם ילדים עד גיל שלוש שנוספו כאן, כאשר הם

יגיעו לגיל שלוש הם יירדו בקיצבה או יעלו בקיצבה?

הי ו"ר אי נמיר;

בתחילת הישיבה הם הסבירו, אתה לא היית כאן.

רן כהן;

כלומר, זה ממשיך בדיוק אותו דבר?

היו"ר אי נמיר;

כן.

אי גולדשטיין;

(קוראת סעיפים קטנים די ו-הי).

רן כהן;

סעיף קטן (ה) ממזג את כל הגילים?

אי גולדשטיין;

נכון.

(קוראת סעיף 2). תקנה זו מיועדת למשל למנוע מצב שבו ילד שמקבל גימלה בהיותו

לוקה בסינדרום דאון, יקבל גם בהיותו לוקה לפי התקנות הללו.

(קוראת סעיף 3). לתוספת השניה יש שלושה חלקים. חלק אי, קראתי אותה. בחלק בי

מוגדרים מה הם ליקויי השמיעה והראייה לענין הגדרת "פעוט נכה". חלק גי, אני אקרא

אותו עכשיו. (קוראת חלק ג' לתוספת השניה).



היו"ר אי נמיר;

בסעיף 2, הלשכה לשירותים חברתיים ברשות המקומית כתוב: מנהל הלשכה. אנחנו

יודעים מה קורה היום בשירות. יש מנהלי לשכות שהם באמת בלתי רגילים ולנגד עיניהם

רק טובת האוכלוסיה הנזקקת. אבל יש לשכות או יש רשויות או יש ישובים בהם, לצערי

הרב, שהמינויים של מנהלי הלשכות, אין להם ולא כלום עם ההיבט המקצועי. אני יודעת

על מקרים בשירותים שונים. גם היו לנו קובלנות ופניתי על כך למבקרת המדינה.

בסניפים מסויימים של המוסד לביטוח לאומי, במקומות מסויימים, אנשים קיבלו קיצבאות

לא לפי מה שהגיע להם אלא לפי שיקולים פוליטיים. זה מאד בלט באוכלוסיות ערביות.

לכן, אני רוצה להתייעץ כאן עם חברי הוועדה. הנורמה הזאת לדעתי לא נחלשת, בכמה

מקומות, לצערי הרב, היא הולכת ומתחזקת. בכלל אם מתחילים ורואים שלא קורה כלום, זה

נותן חיזוקים גם לאחרים.

אני לא בטורה, אני רוצה לשקול אתכם, אני חושבת בקול רם עם חברי הוועדה, מאיור

ומדובר בכסף, מאחר ומדובר בהשפעה, האם מנהל הלשכה הוא האיש שצריך לקבוע בענין

הזה, או אם לא ניתן את זה לחילופין לעובד או לעובדת הסוציאלית הבכירה באותה לשכה?

כי מנהל לשכה, ברוב המקרים זה מינוי פוליטי. אני יודעת על מה אני מדברת. אני

יודעת כמה אנשים קיבלו אישורי אבטלה שלא היה מגיע להם. אני יודעת כמה אנשים קיבלו

כל מיני סידורים ואישורים לביטוח לאומי שלא היה מגיע להם. זה לא דבר שניתן לשליטה

מוחלטת. אי-אפשר על כל פקיד להעמיד שוטר.

מי בוטון;

התקנות כפי שהוגשו כאן קבעו שזה יהיה המנהל, אם זה מנהל מכון או מנהל שירות.

אני לא מתייחס למה שאמרת בקשר לענין הפוליטי, אבל מבחינה חקיקתית חשוב מאד

שהאחריות תיפול על מנהל לשכה ולא על אחד מהסגנים או הפקידים הבכירים שלו, בגלל

שהוא נושא באחריות על כל ניהול הלשכה. מבחינה משפטית מקובל בדרך כלל להטיל את

האחריות על המנהל.

היו"ר אי נמיר;

אין שום ויכוח במישור המשפטי. לכן אני לא מתווכחת עם היועצים המשפטיים, אני

מחליפה דברים עם חברי הוועדה. מבחינה משפטית וסמכותית ומכל בחינה אחרת, זה חייב

להיות המנהל. אני עכשיו מדברת על הפרקטיקה.

י' צבן;

אולי נשאל את חברינו מהביטוח הלאומי האם ניתן לעשות את זה מבחינה מעשית.

השאלה היא אם ההגדרה של עובד סוציאלי בכיר לא ניתנת לפירוש כמנהל הלשכה בעצמו?

דבר שני, מנהל הלשכה יחליט מי זה עובד סוציאלי בכיר. בדברים האלה יש שחיתות.

היו"ר אי נמיר;

אני מתייעצת אתכם וחושבת בקול רם. אני יודעת על דברים איומים. אתה יודע מה

היה עם הביטוח הלאומי לגבי האוכלוסיה הערבית בצפון? איך נתנו אישורים כדי שיצביעו

בקלפי כך או אחרת?

רן כהן;

לדעתי אנחנו צריכים במפורש לחייב את ראש הרשות להיות אחראי לענין הזה, כי זה

בעצם הגורם שיצטרך לתת את הדין לענין, גם במקרה של אפליה לרעה ובוודאי לגבי אפליה

מטעמים פוליטיים. זו בכלל עבירה פלילית. דווקא משום שזה עלול להיות מינוי פוליטי,

אני רוצה שהאדם הזה יתן את הדין אם הוא יעשה מעשה של אפליה.



היו"ר אי נמיר;

אם נתפוס אותו.

אני רק רציתי שהדברים ייאמרו ויירשמו בפרוטוקול. אנחנו הרי יודעים שבגלל

המניעים הפוליטיים של כל המפלגות משחיתים את כל השירות הציבורי.
אי גולדשטיין
(קוראת סעיף (3) לחלק גי של התוספת השניה).
היו"ר אי נמיר
מה זה שמעיה? כל יום צצים לנו מוסדות חרדיים חדשים.
אי גולדשטיין
מסגרת חינוכית לילדים קשים במסגרת החרדית.
היו"ר אי נמיר
מי נתן לך את השם הזה? אני רוצח לדעת מי זה?
ח' קטן
בדומה למיח"א שנותן את השירותים לאוכלוסיה הכללית, יש ילדים חרשים במגזר

החרדי שהם לא פנו לקבל טיפול במיגזר הכללי בגלל בעיות של חינוך, בגלל בעיות של

תפיסח ואז הקימו באישור מיח"א מטפלים חרדים במסגרת חרדית וחם קוראים לעצמם

"שמעיה".
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת לדעת את הכתובת שלהם, איפה הם, מי הם. אני יודעת מה קורה במשרד

העבודה והרווחה עם כל התקציבים. האוצר מעלים עין לאן הולך שם הכסף.
י' צב ן
אני מצטרף לבקשה דווקא משום שנתקלתי לאחרונה במיגזר החרדי בשתי תופעות

סותרות לחלוטין. יש כמה התארגנויות במי גזר החרדי לא מפלגתיות, לא פוליטיות,

יוצאות מן הכלל ובדרך כלל הן גם מקופחות. יש מה שאנחנו מכירים. אני מקווה

ש"שמעיה" שייך לסוג הראשון.
היו"ר אי נמיר
אני לא רוצה לקוות, אני רוצה לראות את הניירות.
אי גולדשטיין
יש לנו פה אישור של תאגיד.



היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לראות את זה. ילדים חרדים לא יכולים ללכת למיחי'א? יש בעיה של

כשרות?
רו כהן
מתי הוקם הגוף הזה?

מי בוטון;

ב-1981.
היו"ר אי נמיר
אני רואה שיש "שמעיה", מסגרת חינוכית חרדית לילדים הלוקים בשמיעה בבני-

ברק. אני יכולה להבין, בני ברק הוא ישוב שרובו המכריע הוא חרדי. בפתח-תקוה?

רו כהן;

מה קורה לילדים חרדים בירושלים, הם הולכים למיח"א?

י' בקל;

הם הולכים למיח"א.

י י ערד;

לא כולם. יש כאלה שלא הולכים.

רן כהן;

מדוע בכל ההגדרות כתוב מקום הישוב ו"ילדים חרשים". ואילו לגבי "שמעיה"

כתוב; "לילדים הלוקים בשמיעה".

י' בקל;

במוסדות מיח"א רשום הכתובות כדי להבחין אחד מהשני, משום שכל מיח"א רשים

כאגודה נפרדת. לגבי "שמעיה" קיים רק ארגון אחד, לכן לא נתנו כרגע את הכתובת

שלו.

רן כהן;

עכשיו יהיה אפשר על פי זה להקים "שמעיה" בכל הארץ והם יקבלו את האישור של

ה"שמעיה" הזה.

י י ערד;

הם לא מקבלים כסף. בסך הכל יש להם סמכות לדבר אחד-



היו"ר אי נמיר;

אתה שייך לתמימים, ואני לא אומרת את זה לגנותך, אנחנו לא. אנחנו לא

בויכוח אתך. אני יודעת מה קירה כאן. כל הכסף ילך אליהם והם יקימו בכל האיץ

אגודות.

י י ערד;

אי-אפשר.

היו"ר א' נמיר;

אתה ידעת שהביטוח הלאומי בצפון נותן אישורים מפוברקים?

י' ערד;

אני גם היום מודיע שהביטוח הלאומי לא נותן אישורים מפוברקים. אני מבקש

שתקום פה ועדת משנה ותבדוק כל תלונה יחד אתי.

היו"ר אי נמיר;

הויכוח הוא לא אתך ותאמין לי מרמים אותך בגדול.

י י ערד;

פקידי המוסד לביטוח לאומי, לפי כל הבקרות היסודיות שאנחנו עושים, לא

משלמים אלא לפי החוק. לא הגיעה אף תלונה אחת.

רן כהן;

לאף אחד מאתנו אין כוונה שילד חרש חרד לא יקבל כמו כל ילד בישראל. מה

שמעלה יושבת-ראש הוועדה, לפי מיטב הבנתי, זו בעיה אחרת לגמרי. השאלה היא האם

לא מוקמים מוסדות לצורך העברת דברים פיקטיביים כדי שהדבר הזה ייעשה.

י' צבן;

יותר מזה. אני אומר כך; אם המוסד הזה קיים מ-1981, אני לא מאמין שאנחנו

נבטל אותו. אבל אם הוא מוסד בעל אופי כזה שעלול להסתתר מאחוריו דבר לא סימפטי,

מפלגתי, נצטרך להתייחס לזה.

י י ערד;

כל הסמכות של הגוף הזה הוא לומר שהילדים מקבלים טיפול. הוא לא מקבל גרוש

מאתנו.
אי גולדשטיין
בתקנת משנה (ד) כתוב במפורש, שרופא המוסד שהוסמך צריך לאשר שאכן ניתנת

תכנית טיפול.



י' צב ן;

מה אומרת חבו-ת-הכנסת אורה נמיר? שבונים כך מנגנונים וגורמים לאוכלוסיה

להזדקק למוסדות האלה לא מתוך מוטיבציה מקצועית פרופר, אלא שיהיה ידוע שזה שייך

לגוף פלוני ואנהנו תלויים בגוף הזה בצורה זו או אהרת.

אני אומר את זה בזהירות, כי יכול להיות שאנהנו פוגעים באנשים תמימים,

ישרי דרך ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם. אני מציע שנאשר את התקנות בכפוף

לאינפורמציה ממיח"א איך הם רואים את הדבר הזה, האם עצם הקמת האגודה הזאת היתה

לרצונם? מה יהיה אם מחר יקימו אגודות נוספות מסוג "שמעיה"? האם הם מברכים על

דבר כזה, לא מברכים?

מי בוטון;

הם אומרים שמיח"א עודדו את הקמת המוסד הזה.
י י צבן
לא, הם אומרים שזה תחת פטרונה של מיח"א מבחינה מקצועית.
ח' קטן
אני רוצה להסביר. מדובר בילדים חרשים קשים. מיח"א לא יכולה לתת את

השירותים בכל הארץ. זאת אומרת, אנחנו רצינו לכסות את כל הארץ מבחינת האפשרות

לקבל טיפול. מדובר כאן בארגון שנותן טיפול חינוכי לילדים חרשים. הרי לא יווצרו

ילדים חרשים חדשים בגלל זה שאנחנו נותנים כסף. מדובר באותם ילדים חרשים, לתת

תמריץ שי ילכו ללמוד.

מי בוטון;

צריכה להיות בדיקה רפואית שיש לו איבוד כושר שמיעה לפחות של 70 דציבל. אם

הוא לא חרש 70% הוא בכלל לא יכנס לזה.

רן כהן;

מה הבעיה? ככל שנוצרות מסגרות נפרדות לציבור החרדי, כושר ההחלטה של

המוסדות הממלכתיים ושל בעלי מקצוע ממלכתיים הולך וקטן. ילד מקבל על פי זה שהוא

נכה. בכושר השמיעה אין הבדל בין ילד חרד לילד לא חרד. הם יבואו ויקבלו את

הטיפול ממיח"א.

אני מציע; "שמעיה" - מסגרת חינוכית חרדית לילדים הלוקים בשמיעה בבני-ברק.

היו"ר אי נמיר;

זה מה שרציתי להציע, שזה יהיה רק עם הכתובת.

רן כהן;

לנו אין שום ענין שהדבר הזה יהיה בכל הארץ. ילדים חרשים חרדים בירושלים

יכולים לקבל את הטיפול ממיחייא. אנחנו לא מבדילים בין ילדים ערבים ויהודים

בירושלים, בין שמאלנים וימנים בירושלים. בואו לא נבדיל בכל דבר.



דבר שני, אני מבקש, כשמדובר על ילדים חרשים מ-70 דציבל ומעלה, שתהיה

הקפדה לגבי כולם.

י י ערד;

בוודאי.
רן כהן
זה לא מה שכתוב בהגדרה של "שמעיה". לגבי "שמעיה" כתוב: ילדים הלוקים

בשמיעה. לוקים בשמיעה זה גם מתחרשים לא רק חרשים.

י' ערד;

זכותם לטפל בהם, לא במסגרת התקנות האלה.

הי וייר אי נמיר;

אנחנו נוסיף את התיקון ויהיה כתוב: "שמעיה" - מסגרת חינוכית חרדית לילדים

הלוקים בשמיעה בבני ברק.

למה ב"שמעיה זה מנהל מקצועי? אתה יודע איזה פתח זה?
יי בקל
פה דווקא רצינו שיהיה מנהל מקצועי ולא סתם מנהל.
היו"ר אי נמיר
שיהיה מנהל רפואי.
י' בקל
אי ן מנהל רפואי.
רן כהן
מדוע התשלום נעשה רק 90 לאחר הלידה של הילד? למה לא לקבוע 30 יום מיום

האבחנה?
ח' קטן
חלק גדול מהליקויים הרפואיים אצל ילודים יכולים לבוא לידי תיקון בחודש-

חודשיים הראשונים ללידה. זאת אומרת, יש בעיות חריפות שניתן להתגבר עליהן. רק

בעיות כרוניות שמהוות בעיה טיפולית קשה, אנחנו רוצים בעצם לתגמל אותם. אנחנו

רוצים גם להוריד מהרופאים את הלחץ של איבחון מהיר, כי אם זה יהיה מיום

האיבחון, יהיה לחץ גדול להגיע מהר לאבחנה. אבחנה נכונה לוקחת זמן. לכן היה

נראה לנו ששלושה חדשים ראשונים יכול להיות זמן מתאים, כדי לראות במה מדובר.



היו"ר א' נמיר;

כלומר, זה היה שיקול רפואי מקצועי. מתי תאריך התחילה?

י י ערד;

1 בינואר.

היו"ר א' נמיר;

למה 1 בינואר?

י י בקל;

אנחנו צריכים בערך חודש וחצי להכין את המערכת הממוכנת לקליטה של המקרים

האלה.

היו"ר אי נמיר;

תחילתן של התקנות ב-1 בדצמבר. אני מעמידה להצבעה את התקנות כפוף

לתיקונים.

הצבעה

תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה)

(תיקון), התשנ"ב-1991, כפוף לתיקונים, נתקבלו

היו"ר אי נמיר;

תודה מיוחדת מגיעה הפעם למשרד האוצר על שהיה פתוח ונענה לתיקון העוול

לגבי אוכלוסיה של ילדים נכים קשים שלא מצא את פתרונו.

תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק

מקיצבת נכות לפי פרק ו'2) (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1991

אנחנו עוברים לנושא השני; תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי

לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ו'2) (תיקון מסי 2). אביבה גולדשטיין, בבקשה.

אי גולדשטיין;

אנחנו מבקשים להאריך תוקפן של התקנות שקובעות את הכללים בדבר ניכוי מענק

שניתן לנפגע עבודה כקיצבה מהוונת מקיצבת נכות כללית שהוא נעשה זכאי לה. התקנות

האלה הוארכו באחרונה עד 30 באוקטובר ואנחנו מבקשים להאריך אותן 30 בספטמבר שנה

הבאה.

מי בוטון;

כל שנה הביטוח הלאומי בא ומבקש להאריך את התקנות האלה לשנה אחת נוספת.

אני לא מבין מדוע כל פעם צריך להאריך אותן בשנה? אחת מן השתיים, אם התקנות

מקובלות על דעת ועדת העבודה והרווחה, צריך להאריך אותן ללא הגבלת זמן. אם הן

לא מקובלות אין מה להאריך אותן. להאריך אותן כל שנה בשנה, הרי בתקופה הזאת לא



קרה שום דבר, המצב המשפטי נשאר אותו דבר. לכן אני מציע, אם הוועדה תקבל את

עמדתי, שאם התקנות נראות לוועדה כנכונות וצודקות שיאריכו אותן ללא הגבלת זמן

ולא כל שנה יבואו לכאן לבקש הארכה.

אי גולדשטיין;

אנהנו קבלנו את אישור המועצה עכשיו להארכה עד ספטמבר. כבר בפעם הקודמת

ביקשנו לבטל את הגבלת הזמן. מבחינתנו היינו מעוניינים להאריך אותן ללא הג1לוז

זמן.

היו"ר אי נמיר;

מי מפריע?

אי גולדשטיין;

המועצה הציבורית שלנו רוצה בכל מועד לשמוע-

היו"ר אי נמיר;

אני לא יודעת אם המועצה הציבורית שלכם קיימת. הרי לא מכנסים אותה אף פעם

והיא עושה רק מה שהמנכ"ל אומר לה.

מי בוטון;

אני מציע לאשר את התקנות ללא הגבלת זמן.

היו"ר אי נמיר;

האוצר לא מתנגד?

ר' רדל;

לא.

הי ו"ר אי נמיר;

יכולה להתעורר כאן שאלה אהת ואולי זו הסיבה שמאריכים את התקנות כל שנה.

יכול להיות שיש תקווה שבמהלך אותה שנה נכניס עוד שיפורים.

מי בוטון;

כבר המש שנים מאשרים את התקנות האלה כל שנה בלי שום שינוי.

היו"ר אי נמיר;

אני לא מקבלת את דעתך. עכשיו אני מבינה למה האוצר תומך בכך. יש מקרים

נוראים שמגיעים אלי. היתה אצלי השבוע נכה על כסא גלגלים עם שני ילדים קטנים.

בעלה ערבי שהתגייר, עזב אותה וגר בבית צפפה. קשה לה מאד עם הילדים ובגלל המצב

בבית הם הגיעו למצוקה נוראה. הוא לא משלם לה מזונות. היא הולכת למשטרה



ולמשטרה יש גם דברים אחרים לעשות. הולכים אליו ביום, לא מוצאים אותו. בלילה,

צריך לקבל אישור מהמשטרה שאפשר לעצור אותו. האשה הזאת כל כך אומללה, על כסא

גלגלים, חולת פוליו. ההורים הפקירו אותה מילדות, והיא לא מקבלת כפל גימלה.

אני כל הזמן זועקת על כך שאין במוסד לביטוח לאומי ועדת חריגים. לדעתי זו

שערוריה. אני חלוקה אתכם לאורך כל הקו, כי בעיקרון אני מקבלת את הענין של כפל

גימלאות, אבל לא יעלה על הדעת, שבמקרים זועקים לשמיים לא נמצא דרך לעזור. מה

אשה כזאת יכולה לעשות?

לכן אני לא רוצה לאשר את זה.

מי בוטון;

מה שהתקנות מציעות זה לא כפל גימלה ממקורות שונים. זאת אומרת, אם יש למשל

קיצבת זקנה וקיצבת שאירים, אם יש קיצבת נכות וקיצבת זקנה, קיצבת ניידות וקיצבה

אחרת. התקנות האלה לא דנות בזה. התקנות האלה דנות באדם שנפגע בעבודה וכתוצאה

מכך נקבעה לו דרגת נכות מהעבודה והוא מקבל קיצבת נכות. יש אפשרות לפי בקשת

הנכה שהמוסד יבוא לקראתו ויתן לו את כל הכסף שמגיע לו עבור כל השנים, מה

שאנחנו קוראים היוון, בסכום חד-פעמי. אותו אדם שקיבל חאת כל הכסף בסכום חד-

פעמי לכל השנים מיצה את הזכות שלו. מה הוא עושה אחרי זה? הוא מקבל את הקיצבה

שלו באופן מהוון לכל החיים ואחר-כך הוא בא לביטוח הלאומי ואומר: הרי אני נכה

כללי לא מהעבודה, תנו לי קיצבה חודשית עבור נכות כללית. המוסד לביטוח לאומי,

באישור ועדת העבודה והרווחה אומר לו: לא, אתה לא יכול לקבל קיצבת נכות כללית.
י' צבן
הדבר הזה לא כל כך פשוט. יצא לי לדבר או כאן או בשיחה אישית בביטוח

הלאומי על הבעיה הזאת. אני שואל: אדם קיבל 19% נכות בגיל 30 בגין תאונה

מסויימת ואנחנו יודעים שבהחלט יכול להיות שהגדרת נכות עקב תאונה מסויימת תהיה

19% בגיל 30 ובמהלך השנים ההשפעה של אותה נכות תחריף. איך תהיה ההתייחסות למה

שהוא קיבל?

דבר שני, יכול אותו אדם שקיבל בגיל 30 היוון על נכות של 19%, להיות בגיל

50 במצב של נכות כללית והדבר הזה הוא גורם בתוך התמונה. כמו שאתם רוצים להיות

בטוחים, ואני מסכים אתכם שעל אותו ענין עצמו לא יוכל אדם לקבל פעמיים גימלה,

פעם לפי רובריקה של נכות עבודה ופעם לפי רובריקה של נכות כללית, כך אני רוצה

להיות בטוח שזה מכסה רק את המצב הזה, שזה ממש חפיפה של הענין. אני רוצה הבהרה.
אי גולדשטיין
בתקנות מוגדר: מענק - מענק לפי סעיף 70 לחוק. דהיינו, כל אלה שקיבלו

קיצבת נכות. אלה שיש להם עד 19% מקבלים מענק, הם לא מקבלים קיצבת נכות. התקנות

אינן עוסקות באלה שיש להם עד 19%.
י' צבן
זה עוד יותר. אגב, אני הייתי מחמיר מאד באפשרות של היוון קיצבאות.



י' ערד;

זה מוחמר מאד. יש לי תוצאות שמצביעות שבסך הכל ההיוונים עונים על הכוונה.

אין הרבה אנשים שחוזרים חזרה. אבל לגבי נכים קשים, שזו הבעיה העיקרית, יש ועדות

מיוחדת בראשותי שבודקת בצורה הקפדנית ביותר. לגבי נכויות נמוכות, הרבה פעולות

זה פתרון מצוין.
י' צבן
אני מחדד את השאלה. מדובר למשל בנכה 30%, הוא נחשב לנכה בינוני, שהיוון

את הקיצבה שלו בגיל 30-

י י ערד;

הוא קיבל את הקיצבה ל-30 שנה מראש.

י י צבן;

ואחר-כך בגיל 50 הוא בא וטוען טענות שלכם נדמה שיש בזה כפל גימלה ואולי

אתם צודקים, אבל קשה מאד כשהאדם בגיל 50 להחליט בדברים האלה שהם נושאים

בריאותיים מורכבים.

הי ו"ר אי נמיר;

באחוזים, כמה מהוונים?

י י ערד;

בעשר השנים האחרונות יש כ-1,200 מהוונים, יש כ-120 מהוונים בשנה.

היו"ר אי נמיר;

שאלתי באחוזים מתוך כלל הנכים, זה 5%, זה 40% כמה זה?

י י ערד;

זה אחוז קטן.

היו"ר אי נמיר;

כמה נכים מצטרפים מדי שנה בממוצע, למשל בשנה שעברה או לפני שנתיים?

י' בקל;

אני אבדוק את זה ואומר לכם.

ר' רדל;

אם משווים את שנת 1989 לשנת 1990 - בשנת 1989 היו 71,870 מקבלים; ב-1990

- 73,500 וב-1991 האומדן הוא 76 אלף. זאת אומרת, גידול של כ-2,000 עד 2,500.



היו"ר אי נמיר;

מתוך 2,000-2,5000 מקבלים 120 היוון.

י י ערד;

זח לא מהחדשים. מתוך מספר כל חנכים, כל שנח יש 120 מחוונים.

מי בוטון;

כשחוקקנו את חוק ביטוח נכות לא חיח ספק שחייבים לנכות. אלא מח? רצו להקל

עם אותו נכה ואמרו שיקבעו כללים בתקנות איך לנכות את זה. ובאמת בתקנות מנכים

את זה בהדרגה.

מה קורה כאן למעשה? ניקח מקרה רגיל. אדם נפגע בתאונת עבודה, נקבעים לו

30% נכות ומקבל סכום כסף כל חודש. הוא לא יכול בד בבד לגבי אותה תקופה שהוא

מקבל נכות מהעבודה לבוא לענף נכות כללית ולהגיד: אני נכח, הרי איבדתי גם את

כושר ההשתכרות שלי מהעבודה ותנו לי גם קיצבת נכות כללית. הוא לא יכול לקבל גם

קיצבת נכות מהעבודה וגם קיצבת נכות כללית בעד אותו חודש.

רו כהן;

אבל אם אין לו מקור השתכרות הוא יכול לקבל הבטחת הכנסה.

מי בוטון;

זה משהו אחר. יש נכים מסוי ימים, שבמקום לקבל קיצבת נכות מהעבודה כל חודש,
הם באים לביטוח הלאומי ואומרים
אנחנו רוצים להשתקם כדי שתהיה לנו הכנסה יותר

גבוהה. בביטוח הלאומי יש ועדה שבודקת אם להוון לו את הקיצבה שתגיע לו בעתיד

מתוך אחריות שהוא לא יפול אחר-כך למעמסה על הציבור. במעט מאד מקרים מאשרים את

הסכום המהוון. נותנים לו סכום כסף גדול, כמה מאות אלפי שקלים, כדי שיקנח לו

למשל קיוסק או שיהיה שותף למשאית. אם לא יהיו התקנות האלה הוא יכול לבוא אחרי
חודש ולהגיד
עכשיו תנו לי קיצבת נכות כללית. יוצא שאותו אדם מקבל פעמיים בעד

אותו חודש. הוא קיבל פעם את הסכום כולו שהוא מהוון לכל התקופה ואחר-כך הוא בא

לביטוח הלאומי ומבקש קיצבת נכות כללית. החוק לא יכול למנוע ממנו את הדבר הזה.

בעוד שאם הוא לא היוון את הקיצבה הוא לא יכול לקבל משני המקומות.
רו כהו
בחברת רווחה כאשר אדם מגיע למצב הזח, אי-אפשר לחתחשבן אתו אחורח ולומר

לו: קבלת, לא קבלת. השאלה אם באותה ועדה יש התנייה שכל היוון כזה מושקע למשל

בעסק ולעסק הזח יש ביטוח שאם קורה לו משהו הוא יכול לקבל פיצוי, ולא סתם יום

אחד הוא אוכל את חקרן ונשאר נכה כללי?
היו"ר אי נמיר
על מה התעורר הויכוח? אלח תקנות שבאות כל שנה לאישור ועדת העבודה

והרווחה. הן מאושרות רק לשנה אחת. משח ביטון הציע, מאחר וחמש שנים, כל שנח

אנחנו מאשרים אותן לשנה אחת, שנאשר אותן קבוע. לי יש ספקות ואני רוצה להציע

שלא נאשר אותן קבוע. שווה לנו להקדיש לזה חצי ישיבה ובעקבות אותה חצי ישיבה

עוד פעם לתפוס את כל הענין.
י' צבן
גם אני מציע לאשר את התקנות לשנה אחת ונבקש מהביטוח הלאומי שיניח על
שולחן הוועדה שתי סקירות תמציתיות
הלקחים בנושא ההיוון, כמה מקרים היו שאנשים

באו לתבוע את כפל הגימלה ומה סוג הענין, כדי שנקבל תמונה.
אי גולדשטיין
(קוראת תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק מקיצבת נכות לפי

פרק ו'2) (תיקון מס'2), התשנ"ב-1991}.
י י ערד
אולי נעשה את זה 1 בינואר, שלא יהיה תמיד לחץ, שאחרי הפגרה דבר ראשון

הנושא הזה עולה.
היו"ר אי נמיר
מקובל. מי בעד התקנות כפוף לשינוי 1 בינואר 1993?

הצבעה

תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק גי לחוק מקיצבת נכות

לפי פרק ו'2) (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1991, כפוף לתיקון, נתקבלו
היו"ר אי נמיר
מאחר וזה לא דבר רגיל אצלנו - אני מדברת על התקנות הקודמות - שהאוצר בא

לקראתנו בנושא של הילדים הנכים גילאי אפס עד שלוש - הכל היה ביוזמתה של

הוועדה בעקבות הצעת החוק הפרטית שלכם שהיתה רק על תסמונת דאון ואנחנו עמדנו על

כך שזה יכלול את כולם - אני מבקשת ממזכירת הוועדה לכתוב מכתב לשר האוצר

ולמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי עם העתק לראש אגף התקציבים ולכל החברים שמלווים
אותנו
חיים פלץ, רונן רדל ושמעון עיר-שי, עם הערכה שלנו על היחס לנושא של

החוק הזה שבא לסייע לאחת האוכלוסיות הסובלות ביותר בגלל מצוקה של פגיעה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35

קוד המקור של הנתונים