ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/08/1991

דיווח על תשלום קיצבאות הביטוח הלאומי לתושבי מזרח ירושלים; הצעות לסדר; סירובה של מנהלת מעון בבת-ים לקבל למעון ילדים מאתיופיה; תיקון נוסחת חישוב השכר הממוצע על-פי חוק הביטוח הלאומי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 296

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. די באלול התשנ"א (14 באוגוסט 1991). שעה 10:00

(ישיבה פתוחה לאמצעי התקשורת)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; עי פרץ - מ"מ היו"ר

אי בן-מנחם

ת' גוז'נסקי

רן כהן

מוזמנים; לסעיף 2

אי שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מי ורצברגר - סגן ראש עיריית בת-ים

י' גאלוש - מנהל אגף הרווחה, עיריית בת-ים

ר' וידל - סגן מנהלת אגף הרווחה, עיריית בת-ים

אי מסלה - יושב-ראש ארגוני-הגג של עולי אתיופיה

י י ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

נ' שפר - סגנית הממונה על תעסוקת נשים,

משרד העבודה והרווחה

אי ברנד - סגן מנהל השרות לילד ולנוער,

משרד העבודה והרווחה

ר' קליין - עוזרת למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

לסעיפים 3 ו-4

מי ציפורי - מנב"ל המוסד לביטוח לאומי

שי בריצמן - היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

י י תמיר - מנהל האגף למחקר ותכנון,

המוסד לביטוח לאומי

חי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
יועץ משפטי לוועדה
מי בוטון
מזכירת הוועדה
א' אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
1) הצעות לסדר

2) סירובה של מנהלת מעון בבת-ים לקבל למעון ילדים מאתיופיה

3) תיקון נוסחת חישוב השכר הממוצע על-פי חוק הביטוח הלאומי

4) דיווח על תשלום קצבאות הביטוח הלאומי לתושבי מזרח ירושלים



הצעות לסדר
היו"ר עי פרץ
בוקר טוב. אני פותרו את הישיבה. אני מכריז על הישיבה ישיבה פתוחה לתקשורת.

אני שמח, אני יכול לומר שאנחנו שמחים לראות את משה בוטון עומד כאן על רגליו

יציב ואיתן. איו לי ספק שעוד הרבה כנסות יזכו ליהנות משרותיו הטובים. אנחנו שמחים

לפגוש אותו בריא ומחייך.

אנחנו מקיימים היום ישיבת פגרה על נושאים דחופים בלבד שלא ניתך לדחות אותם.

על שולחו הוועדה יש נושאים רבים אבל לא נטפל בהם היום. יושבת-ראש הוועדה תחליט

כיצד לנהוג בהם.

חבר-הבנסת יאיר צבו ביקש שאפנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה שיבדוק ויעביר

לחברי הוועדה דו"ח לגבי מה שקורה בחברת "המשקם" ויתייחס למשבר ב"המשקם".

אני מבקש ממזכירת הוועדה להוציא תזכורת למנכ"ל רשות הדואר ביחס לקבלני

הדואר והסיכום שלנו בישיבה הקודמת בנושא זה. אסור לתת למשרדי הממשלה לחשוב שאם

אנחנו בפגרה הם יכולים להתחמק ממה שנקבע. בישיבה הקודמת היתה מצד האורחים שלנו

התחייבות להמציא פרטים תוך שבועיים.
ת' גוז'נסקי
גם אני רציתי להעלות את הנושא של "המשקם".

מה שקורה בחברת החשמל מתחיל להיות סיבוך ארצי שכל הציבור יהיה מעורב בו. אני

חושבת שהפחתה של 10% מהשכר זה נושא שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו.
היו"ר עי פרץ
על פי הידוע לי, הוועדה משתדלת שלא להיכנס למשברים מהסוג הזה.
ת' גוז'נסקי
יש פה בעיה של חוק ההסדרים. הבעיה היא שימוש בחוק כדי להוריד שכר. איו ויכוח

ביו ההנהלה לעובדים. הבעיה היא שימוש בחוק.
רו כהן
כל זמו שלא פינים אלינו לטפל אנחנו לא מטפלים.
ת' גוז'נסקי
היתה פנייה אישית לחברי כנסת.
היו"ר ע' פרץ
נעביר לידיעת יושבת-ראש הוועדה את בקשתך שניכנס לנושא של מה שקורה בחברת

החשמל.
מי בוטוו
התנאים נקבעו בניגוד לחוק.
היו"ר עי פרץ
אני לא רוצה להיכנס לזה. זה עניו כל כך מגרה, שאני לא רוצה להיכנס אליו.



סירובה של מנהלת מעון בבת-ים לקבל למעון ילדים מאתיופיה
היו"ר ע' פרץ
אנחנו עוברים לנושאים שעל סרר יומנו. הנושא הראשון: סירובה של מנהלת

מעוך בבת-ים לקבל למעון ילרים מאתיופיה.

זו סוגיה שמעבר לרגישות המקומית שיש לגביה בתור בת-ים יש לה השלכות

מרחיקות לכת לגבי דרך השיבתם של אזרחים במרינה קולטת עלייה, ובווראי של

מנהלי מוסרות.

אני רוצה לברר את אמצעי התקשורת על כר שהם היו אלה שהעלו את הענין על

סרר-היום הציבורי, ולציין במיוחד את עבודתו היוצאת מן הכלל של כתב גלי צה"ל,

אורי רווח, שחשף את הענין.

נשמע מסגנית עיריית בת-ים פרטים על המקרה.
מי ורצברגר
בראשית דברי אני מבקשת להבהיר שמי שהביא את הנושא לידיעתו של מר רווח

הם מחלקת שחיים - שירותים חברתיים - ואנחנו.

אני מבקשת להדגיש שאנחנו, העיריה, לא מוכנים לקבל שגננת תדביק תו על
ילדים ותאמר
את אלה אני רוצה ואת אלה אינני רוצה. אותה גננת שאנחנו מדברים

עליה סירבה לקבל שניים או שלושה ילדים אתיופים. האצטלה שבה היא הלבישה את

סירובה היתה שהתנגדותם של ההורים, כאילו ההורים אינם רוצים שיהיו בגן ילדים

אתיופים. זה לא מקובל עלינו. אנחנו סבורים שתפקידה החינוכי של הגננת הוא

לשכנע את ההורים ולמחוק סטיגמות חברתיות.

יותר מזה, מנהל המחלקה הציע שאנחנו נזמין את ההורים. ההצעה הזאת לא

התקבלה. רק אחרי נסיונות שכנוע נכתב מכתב. אמרנו שאם לא יהיו בגן ילדים אתיופים,

לא יהיו בו בכלל ילדים.

קראתי את תגובת משרד החינור, שהמעון לא נמצא תחת פיקוח. לפי ידיעתי הוא

כן נמצא תחת פיקוח, אבל לא אתייחס לזה. תגובת משרד -החינור היתה: מה אנחנו

יכולים לעשות? התגובה הזאת הכעיסה אותי, כי היא עלולה לתת לגיטימציה למקרה הזה.
היו"ר עי פרץ
יוסי גאלוש, מנהל אגף הרווחה בעיריית בת-ים, מה היה הסדר הכרונולוגי

בענין הזה?
י' גאלוש
מדובר על מעון פרטי בבעלותה של הגברת אהובה יזרעאלוב ברחוב הרצוג בבת-ים,

שקיים משנת 1976 או משנת 1977. אנחנו עובדים עם הגברת יזרעאלוב מספר שנים ואני

חייב לומר לזכותה שהיא גילתה מקצועיות ושיתוף פעולה טוב עד למקרה החריג והבזוי

הזה.

מכיוון שמדובר במעון פרטי יש בו ילדים שהוריהם משלמים באופן ישיר ויש

בו ילדים שמופנים לשם על ידנו, ילדים ממשפחות שאינן מתפקדות. אנחנו מפנים

לשם חללן.. מהילדים. בשנה האחרונה היו במעון הזה 13 ילדים שלנו ולקראת 1 בספטמבר,

זאת אומרת שנת הלימודים הבאה, היינו אמורים לסדד בו 14 ילדים.
היו"ר ע' פרץ
כמה ילדים יש שם בסך-הכל?
יי גאלוש
35, בגילים משנה וחצי עד שלוש.

ביו 14 הילדים המועמדים שלנו יש 3 ילדים, צנדים נחמדים ממשפחות אתיופיות

שעלו ארצה לפני 6-5 שנים, זאת אומרת לא במסגרת מבצע שלמה, אם בי זה לא צריך

לשנות.

בשהעובדת הסוציאלית ישבה עם הגננת כדי לשוחח איתה על הילדים שלנו שהיא

עומדת לקבל אותם, כמקובל אצלנו, ביקשה הגננת שלא נפנה אליה את הילדים ממוצא

אתיופי, כי היא חוששת שהורים אשר רושמים אצלה את ילדיהם באופן פרטי לא יבואו

אליה, והיא לא רוצה להפסיד אותם.

אחרי שהפצרנו בה היא אמרה שאחרי הקליטה של הילדים הפרטיים, בחודש אוקטובר

או נובמבר, היא תעשה מבצע ואז נוכל להשחיל ילד אחד או שניים ולהורים לא תהיה

ברירה. הבהרנו לה שזה לא מקובל עלינו, וזה בזוי, ושלה כמחנכת צריכים להיות

שיקולים שעדיפים על שיקולים כלכליים, מה עוד שגם מבחינה כלכלית היא תפסיד

אם ב-1 בספטמבר היא לא תקבל כל ילד באופן שוויוני, כי אנחנו לא נמשיך לעבוד

איתה.

הצענו לה להזמין את ההורים לפעולת הסברה שנעשה בקרב ההורים. היא לא היתה

מוכנה.
היו"ר ע' פרץ
למעון יש סמל מאושר?
יי גאלוש
כן.

אני מבקש לומר שאין חוק, ובנושא זה אני רואה את אחד התפקידים החשובים של

הוועדה והכנסת.
אי בן-מנחם
יש חוק.
יי גאלוש
אני מדבר על רישוי ופיקוח על מעונות פרטיים.
רן כהן
זה מקרה של בעיה גזענית.
ת' גוזינסקי
מדבריו של יוסי אני מבינה שאין חוק שקובע מה מחייב ומה לא מחייב.
יי גאלוש
הודענו לגננת, בעל-פה ובכתב, שאנחנו מפסיקים לעבוד איתה. והודענו למשרד

העבודה והרווחה שאנחנו מסירים את סמל המעון ומעבירים את הילדים ממנו.



אתמול התקשר אלתי העורך-דיו של ארגון המעונות הפרטיים, שמייצג גם את

גברת יזרעאלוב, הוא התנצל בשמה וביקש שנקיים דיון כדי למצוא פתרון.
רו כהו
קרי.
יי גאלוש
הוא ישמח לשמוע רעיונות.

לפי שעה איו לי כוונה לעבוד איתה. נשב, נחשוב ונשמע גם הצעות שלה.

בפנייתו של העורך-דיו אני רואה התפתחות חיובית, שתודות לתהודה הציבורית

הגננת נוטה לשנות את דעתה.

בימים האחרונים ערכנו סקר, לא מדעי, המצביע על עמדותיהם של הורים. אני

חושב שהשירותים החינוכיים חייבים לתת את הדעת על כך. הבעיה מתחילה מההורים.
היו"ר ע' פרץ
אדיסו מסלה, יושב-ראש ארגוני הגג של עולי אתיופיה, תציג בבקשה את העניו.
א' מסלה
אני רוצה לברך את שירותי הרווחה שגילו את הנושא הזה והביאו אותו למודעות

הציבורית. זו תופעה גזענית שמפלה לרעה את עולי אתיופיה.

תופעה זו, שהתגלתה לנו אחרי מבצע שלמה, הכאיבה לנו מאד מאד, כי במבצע

שלמה ראינו התגייסות של החברה הישראלית כדי לעזור ולקלוט את יהודי אתיופיה,

ולא חשבנו שכאו ניתקל בתפעה גזענית כזו, רק בגלל צבע עורנו.

יהודי אתיופיה עברו סבל רב. בהיותנו באתיופיה נרדפנו על ידי הגויים בגלל

היותנו יהודים. חשבנו שבמדינת ישראל נרגיש נינוחים, והנה אנחנו נתקלים באו

בבעיות גזעניות. זה רעל שעלול לפגוע לא רק ביהודי אתיופיה אלא גם בישראלים.

מספרנו היום 40 אלף, והוא יגדל. הגענו ארצה כדי להיות אזרחי מדינת ישראל.

אנחנו לא נחזור לאתיופיה. איו לנו אלטרנטיבה אחרת למדינת ישראל. העלייה שלנו

היא עלייה נטו. אנחנו רוצים להיות אזרחים במדינת ישראל, אזרחים שווי זכויות

וחובות. אנחנו ממלאים את החובות המוטלות עלינו, בכל המערכות, בעיקר בצבא.

הצעירים שלנו מתגייסים ליחידות קרביות שהשרות בהו קשה מאד. אנחנו לא נסכים

להיות מופלים לרעה. אנחנו רוצים להיות אזרחים הזכאים להשתמש בכל השרותים

הקיימים בכל מקום בארץ.

צר לי לומר שהתגובות על המקרה שלפנינו היו מאד בודדות. זו תופעה מסוג

אלה שעלולות להיות תקדים לגזענות. גם בקרב האנשים שהשמיעו את דעתם והגיבו

על המקרה הזה בכלי התקשורת היו מעט מאד נבחרי ציבור. ביום שישי שעבר קראתי
את תגובת משרד החינוך בעיתוו
זה מעוו פרטי ואיך מה לעשות. לא היתה תגובה

של הסוכנות היהודית ולא של משרד הקליטה. נותנים לנו לספוג את המקרה הזה

לבדנו. אסור שכך יהיה. חייבים לטפל בשורש הבעיה.

ביום ראשון שעבר הייתי במעון. כתב של גלי צה"ל התלווה אלי. לקחתי ילד

כדי לרשום אותו. חשבתי שהגננת שינתה את דעתה. הגננת טוענת שכלי התקשורת גרמו

לה נזק, היא מוכנה לקבל את הילדים אבל לא דרך שרותי הרווחה. הגננת יודעת

שהמשפחות לא יכולות לשאת בנטל ללא עזרת שחיים, זאת אומרת שבעקיפיה היא מתנגדת

לקבלת הילדים.



אני רוצה לומר שאנחנו מתכוונים, בשם העדה, לתבוע אותה לדיו.
היו"ר עי פרץ
אתם רוצים לתבוע אותה?
אי מסלה
שנאת הפרט, זו תופעה גזענית. אנחנו רוצים לתבוע אותה על זה.
היו"ר ע' פרץ
כיושב-ראש ארגון הגג- של עולי אתיופיה, האם ידוע לך על תופעות מסוג זה,

שעולי אתיופיה נדחים או מופלים במוסדות שונים?
רן כהן
או אולי אתה יודע על התחמקות יותר מעודכת מעולי אתיופיה, לא סרבנות ברורה

בגלל צבע עור.
מי בוטון
היה מקרה בטבעון.
אי מסלה
למקרים שנתגלו נמצא פתרון אבל הבעיה לא נפתרה משורשה. הפתרון שנמצא היה

למקרה זה או אחר, פתרון זמני ולא אידיאלי. בטבעון, שהוזכרה כאן, הוציאו מהמוסד

את הילדים החרדיים ונשארו בו רק האתיופים. אני רואה בפתרון הזה הזנחה.

היתה תופעה בין עולים מרוסיה לעולים מאתיופיה, במלון "שלום" בירושלים.

ביקשנו מהסוכנות לדלל את מספר המשפחות. אבל הפתרון שנמצא היה להפריד במעליות -

מעלית לרוסים ומעלית לאתיופים. כך "פתרו " את הבעיה. זה תקדים לגזענות ולאפליה.

אנחנו לא חיים בדרום אפריקה ששם יש אוטובוסים נפרדים, אוטובוסים לשחורים ואוטובוסים

ללבנים.
רן כהן
שם זה היה כך. זה כבר לא כך.
אי מסלה
מטעם הקבינט יש ועדת מעקב בנושא הקליטה. בשבוע שעבר נסעתי איתה לביקור

במרכזי קליטה. במרכז בעכו, במיתקן צבאי, ראיתי שיש הפרדה, יש בתי-שימוש

נפרדים לאתיופים. שאלתי את מנהל המרכז בענין זה והוא אמר שזו הנחיה.

אם כן, תופעות כאלה קיימות גם במוסדות. כשמדובר באדם פרטי, אם הוא

גזעני ושונא צבע שחור, אין לי מה לעשות איתו. אבל כאן המוסדות נותנים לגיטימציה

לגזענות.
היו"ד עי פרץ
אשר ברנד, סגן מנהל השרות לילד ולנוער במשרד העבודה והרווחה, בבקשה.
אי ברנד
בראשית דברי אני רוצה לציין את העירנות והתגובה המהירה של שח"ם.



משרד העבודה והרווחה מפקח על המעונות. האגף למעמד האשה ותעסוקת נשים ומפקחי

השרות לילד ולנוער יושבים בוועדת היגוי משותפת, הבעיה הזאת הועלתה בוועדת ההיגוי

המחוזית והיא גונתה שם תוך שלילת סמל המעוו. הוועדה נתנה גיבוי מיידי לפעולה של

שחיים.
היו"ר עי פרץ
מי שלל את סמל המעון?
אי ברנד
השרות.
היו"ר עי פרץ
הוא לא מוסמך.
אי ברנד
הגברת מרים ורצברגר העבירה את הילדים לגן תקוה.
ני שפר
אני רוצה לתקן את דבריו של אשר ברנד. המעון לא מוכר על-ידי האגף לתעסוקת

נשים. אין לו סמל שלנו. אנחנו עוסקים במעונות ציבוריים של ארגוני נשים ומלכ"רים.

אנחנו לא עוסקים במעונות פרטיים.

לעומת זאת, באמצעות השרות לילד ולנוער ושמ"מים מקומיים יש גנים ומעונות

לוקליים של ישוב מסויים. זה מעון מסוג זה.

גם לנושא הסמלים יש מערכות נפרדות.
היו"ר עי פרץ
מר ברק, אולי תוכל להציג את ההיבט המשפטי לתופעה כזו.
יי ברק
אין כאן היבט משפטי.
היו"ר עי פרץ
זו לא עבירה על החוק?
יי ברק
לא, לא עבירה פלילית.

הרשות המקומית והמשרד שלנו פעלו נכון. אנחנו לא מוכנים להכיר באפליה

מטעמים שצויינו ולכן הפסקנו את הטיפול והתמיכה במעון הזה.
היו"ר עי פרץ
ואם הגברת תפנה לבג"צ?
י' ברק
היא תפסיד.
היו"ר ע' פרץ
על סמך מה?
יי ברק
מותר למשרד וגם לרשות מקומית לקבוע קריטריונים. הם יכולים לומר: אנחנו

מוכנים לשלוח ילדים רק למקום שאין בו אפליה.
רו כהן
האם יש הנחיה שאיו להפלות, כמו שנאמר במגילת העצמאות?
יי ברק
בוודאי.
היו"ר עי פרץ
מנכ"ל משרד העבודה והרווחה יסכם את הנושא. אני מבקש לדעת מה עשיתם ומה

אתם מתכוונים לעשות.

אני לא כל כך רוצה לקבל את הסנקציה של שחיים, שלא מעבירים ילדי רווחה. אני

מביו שזו גננת טובה והיא תמצא 10 ילדים שישלמו לה תשלום מלא וזה יהיה מעוו לעשירים.

אי שוורץ;

בראשית דברי אני מבקש להבהיר שסמל מעוו זה דבר אדמיניסטרטיבי שקשור

למחשב. שחיים החליטה לרכוש שרותים במעוו עבור כמה ילדים ונתנו במחשב סמל מעוו

לשם התחשבנות.

ויש הנושא של פיקוח על המעונות וחובה לעמוד בקריטריונים. הרשיוו להפעלת

מעוו מתקבל ממשרד העבודה והרווחה. הנקודות שלפיהו אנחנו מודדים את הנושא של

מתו רשיוו למעוו הו בעיקרו בתחום הפיסי, כלומר האם המעון עומד בדרישות, האם יש

בו התנאים הפיסיים הדרושים, הכלים, הצוות הדרוש, היידע, רישוי מקצועי לגננות.
אי בו-מנחם
כלומר, אני יכול לפתוח גו גם אם לא למדתי.
אי שוורץ
גם בית-מרקחת אתה יכול לפתוח, אם יש לך רוקח אחראי. המוטיבציה לדברים

כאלה היא עסקית. איש לא יכול לאסור לעשות ביזנס במדינת ישראל.

המחלקה, בגיבוי שלנו, פעלה נכוו טוב.

כפי שאמר היושב-ראש, הגגנת יכולה להשיג ילדי שמנת שהוריהם ישלמו את המחיר

המלא. צריך לחשוב על זה.

אני לא רוצה להתערב בשיקולים המקומיים.
היו"ר עי פרץ
אפשר להסיר רשיון?
אי שוורץ
היא יכולה להגיש בג"צ. אם מוסד עומד בקריטריונים צריך לתת לו רשיון.
היו"ר עי פרץ
נניח שמחר תבוא אליה משפחה אתיופית שירצו לשלם שבנם יהיה אצלה אבל היא לא

תקבל אותו, מה הדיו?
אי שוורץ
זה מעשה חמור מאד. יכולה להיות לזה השלכה על כל חיינו. אפשר לשאול מה

דינו של קבלן שאיננו רוצה למכור דירה לאדם מסויים.

מר מסלה ציין כמה מקרים. תשבו איתו - הוא יספר עוד. לדעתי, לא די לפתור

את הנקודה הזאת נקודתית. אני מציע לאנשי בת-ים לשקול ולחשוב היטב על צעדיהם.
היו"ר עי פרץ
נשמע את דבריהם של חברי הכנסת.
אי בן-מנחם
בזמן האחרון גובר גל גזענות על רקע עדתי. אתמול קראתי בעתונות שמר שיף

מונע מאתיופים הנמצאים במלון דיפלומט להיכנס לבריכת השחיה. אותו שיף שנהנה

מכספי הסוכנות ושהממשלה הנוכחית ממלאה את בתי המלון שלו, אותו שיף מפלה את

עולי אתיופיה. כדאי לכם לעשות סיור בבתי-המלון שלו. מי שרוצה תיירים אבל לא

מספק להם חשמל ומים חמים הוא בוודאי יפשוט את הרגל. צריך לפנות את העולים מהמלונות

שלו.

אתמול טלפן אלי בחור מיבנה. הגיעו יהודים מהודו ולא קיבלו אותם. אני חושב

שכדאי שנזמן אותם. אותם יהודים רוצים לחזור להודו כי לא מקבלים אותם כאן.

אני מניח שהגברת יזרעאלוב הגיעה מבוכרה.

יש בארץ אנשים שעל רקע גזעני מתייחסים אלהים כאל סוג בי ו-גי. אני חושב

שעל אשה כזו צריף להיות מוטל איסור לפתוח גן.במדינת ישראל. זו צריכה להיות קריאה שלנו.

לצערי, ההתערבות בנושא באה באיחור. לא שמעתי את תגובת ארגון הגנים הפרטיים.
רן כהן
לעניות דעתי, בחיינו הלאומיים והציבוריים הגענו לפרק שאין לנו דרך -נבין

שאנחנו אוהבים את זה ובין שאין אנחנו אוהבים את זה - אלא לחוקק חוק שימנע אפליה

ברוח מה שנאמר במגילת העצמאות. היו הצעות בענין זה גם של חברת-הכנסת אלוני וגם

של סיעות אחרות. לעניות דעתי, הנושא שלפנינו הוא פתח לדברים אפלים ונחותים

שנמצאים מתחת לשולחן. הגישה הגזענית כלפי העדה האתיופית היא חמורה ביותר; מתייחסים

אל העדה הזאת כאל עדה הנגועה במחלות ומשתמשים באמצעים שונים כגון הפרדה בין

בתי שימוש. אנחנו בעצמנו יצרנו מצב בלתי נסבל שבמשך חודשים לא נותנים לאתיופים

לצאת ממרכזי הקליטה. אנחנו לא נותנים להם תעודת עולה שאותה מקבל כל עולה בהגיעו

לשדה התעופה, וזה מחשש שהעולה מאתיופיה יפיץ מחלות. פרשת הדי.די.טי הזכורה לרע,

משנות ה-50, חוזרת כלפי העדה האתיופית בשנת 1990 ו-1991.



בכתבה ששודרה בגלי-צה"ל אמרה אחת האמהות: הילדים צריכים להתרגל לצבע העור.

גם הגננת דיברה על צבע העור. אני חושש שאנחנו עומדים בפני תופעה של גזענות אפלה,

פרימיטיבית, בגלל צורתו של אדם, בגלל צבעו, בגלל דברלם שבמקומות אחרים בעולם

משתחררים מהם.
ולמר מסלה אני רוצה לומר
כל אחד מאיתנו מרגיש שבמעשה הזה נעשה דבר נאלח.

לא רק שצבע העור שלכם יפה ומוסיף לנו גוון אדיד אלא אתם התברכם במזג טוב, בעדינות,

בתכונות שהלוואי והיו על כולנו, תכונות שאנחנו יכולים להתפאר בהן. אלה הדברים

שאני מרגיש אותם בקרב רוב הציבור בארץ להוציא קבוצה חשוכה ופרימיטיבית כמו הגננת

שאנחנו מדברים עליה שאולי עדייו נזונה ממערכת שאבד עליה הכלח.

אני חושב שנוסף לחקיקה בדבר איסור אפליה במדינת ישראל - אנחנו העם שאמר שהי

ברא את האדם בצלמו - אנחנו צריכים ליזום כמה דברים. קודם כל צריך לבוא מיד תיקון

מפורש - זה עניו של תקנות ולא של חוק - שלא תהיה אפליה בשום מוסד שנותו שרות ציבורי.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שתהיה בעניו זה פנייה ליועץ המשפטי ולראש הממשלה

כדי שתהיה הנחיה כללית כוללת לכל מי שנותו שרות ציבורי, ויהיה המוסר אשר יהיה.

לעניות דעתי, צריך לעשות שימוש בנכונות לחרטה של הגברת יזעאלוב. איו כלי

עדיף משימוש בכלי הזה של חרטה. עם זאת אני לא אומר שהיא לא צריכה להיענש. לעניות

דעתי, צריכה להיות דרך שהגברת הזאת תלך לעבוד במרכז קליטה שיש בו אתיופים ולא

אתיופים. רק עונש כפי שמקובל לחשוב כעונש איננו מספיק.
ת' גוז'נסקי
שלשום התקשרתי אל הגברת יזרעאלוב כדי לשמוע מה יש לה לומר. כנראה שבהנחיית

ייעוץ משפטי שקיבלה היא סרבה לדבר לגופו של העניו. היא חזרה ואמרה: אני מנהלת

עסק פרטי. היא אמרה זאת כנימוק מצדיק לריבונותה על הטריטוריה שלה. היא הוסיפה

ואמרה שאיו זה נכוו שאיו לה יותר הסדר עם העיריה. אני מבינה שזה לא מרוייק.

אולי בעקבות השיחה הזאת היא קיבלה ייעוץ להתפשרות.

אני חושבת שיהיה לא נכוו לעשות קרב של המדינה על כל שלוחותיה נגד הגברת

יזרעאלוב. מהדברים ששמענו פה אני חושבת שהיא גננת טובה.
אי בן-מנחם
אבל גזענית.
ת' גוז'נסקי
אני חושבת שהגברת יזרעאלוב נכנעה לנורמות וסטיגמות קיימות אצלנו. זה לא

כך שמדינת ישראל משוחררת מגישות גזעניות, כאילו איו בתי-ספר מיוחדים, ואנחנו

יודעים את מי הם מקבלים, שלא לדבר על כל מערכת הישיבות, שיש ישיבות לעמך ויש

ישיבות למכובדים.

ויותר מזה, אריסו מסלה סיפר על בעיות שלהם בתחומים שונים אבל הוא לא צייו

שהמימסד הדתי הטיל ספק ומטיל ספק ביהדותם של האתיופים. המימסד הדתי הודיע אמנם

שכרגע הוא מבטל את הטבילה אבל הוסיף ואמר במפורש שהוא ידרוש את זה לפני נישואים.

כלומר, הוא לא מכיר ביהדותם של עולי אתיופיה.

צוייו כאו הנושא של מחלות. אני רוצה לומר שהגננת יזרעאלוב וההורים סופגים

דברים מהסביבה, החל מרשויות ממלכתיות ודתיות וגמור בגופים פרטיים.

אסור לנו לצלוב את הגננת הזאת אלא אנחנו צריכים ללחום בתופעה הזאת.



איו חוק נגד גזענות. אם היה רווק כזה הוא היה חל גם לגבי ילדים אתיופים.

אבל חוק לבד לא פותר הכל. יש חוק נגד אפליית נשים. כשמעביד מפטר אשה הוא אומר

שהוא לא מפטר אותה מפני שהיא אשה אלא הוא מפטר אותה מפני שהיא לא מתאימה. אותו

דבר יכול להיות לגבי אתיופים.

אני בעד חוק נגד גזענות אבל אני חוזרת ואומרת שזה לבד לא יפתור את הבעיה,

אם כל המערכות לא ישתחררו מהגישה הקיימת ואם לא תהיה פעולה חינוכית לדו-קיום

לא רק בין יהודים לערבים אלא גם בין יהודים ליהודים.

אני בעד ההצעה שהגברת יזרעאלוב ואחרים יקומו ויתנצלו קבל עם ועדה. אקט כזה

לא פחות חינוכי מהצעדים שנקטה בהם העיריה.

אני יודעת שמשרד החינוך מכין סרט על ילדים אתיופים, אולי המקרה הזה צריך

לשמש דוגמה.
ע' פרץ
חברי הכנסת, אינני יודע אם המשמעות של הדיוו הזה תסתכם בכך שאנחנו פותרים

את הבעיה בבת-ים. אני חוטב שהטיפול שלנו במקרה המעון בבת-ים צריך להעביר מסר חד-

משמעי לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל. אין לנו יכולת לעקוב אחרי הנעשה בכל מבנה

או כל רשות, אין לנו יכולת לבדוק אם ואיפה יש שרותים נפרדים ואם בבית-מלון של

שיף יש מעליות נפרדות. בלתי נסבל שהגענו למצב כזה.

כאשר שמעתי על הפרשה הזאת במעון ציפיתי שכל ההורים יגידו: את לא תחנכי את ילדי.

אבל זה לא קרה. יותר מזה, ההורים אומרים: הילדים צריכים להתרגל לצבע, לשחור.

אני רוצה לומר: ילדים אוהבים כל צבע. מה שמסוכן במקרה הזה הם לא הילדים אלא ההורים.

הילדים אינם מסוכנים אלא ההורים.

יש מושב שבסמוך לו יש קארוואנים לאתיופים, והמושב צריך לתת שרות קהילתי

לאתיופים. שמעתי על מושבניק שמחתים נגד כניסת האתיופים. לדעתי, צריך להעמיד אותו

לדין.

גם משרד הבריאות עושה עוול נורא. ה-די.די.טי זה כאין וכאפס לעומת מה שעושה

עכשיו משרד הבריאות שמשך את הבדיקות של האתיופים. יש גבול. אפשר לחשוב שלילדים

שלנו אין כינים. הדברים מתחילים לקבל צביון של אפרטהייד.

האתיופים התקבלו בצורה יוצאת מן הכלל על-ידי רוב האזרחים. תופעות מסוג

זו שהיינו עדים לה עלולים להרוס את האפשרות של מדינה קולטת עלייה. האתיופים

הוסיפו לנו צבע, תרתי משמע. נעמוד בכבוד בקליטה. הזעקה היחידה של העלייה הזאת

היא: תביאו אלי את אחי, את אמי, את אבי. זו הדרישה היחידה ששמעו מהם. לא שמענו

מהם דרישות אחרות.

עם כל הכבוד, אני לא התקשרתי עם הגברת יזרעאלוב. ביקשתי ממזכירת הוועדה

להזמין אותה לישיבה אבל היא החליטה לא לבוא. אמרתי שאני מזמין אותה כדי לתת

לה חבל לרדת מהענין. אולי היה כאן כדור שלג, שהיא מצאה את עצמה ממולכדת בענין

שלא יכולה לצאת ממנו.

אני חושב שכאשר הגננת אומרת "טעיתי", זה יותר חזק מסגירת המעון כעונש, ויהיו

במעון ילדים אתיופים. אם היא לא תסכים לכך - אין פשרות. אין גן בלי ילדים אתיופים.

אם היא מוותרת על 14 ילדי רווחה אתיופים זה חמור, זה חטא על פשע. לכן אני אומר,

אם מן המעשה של הגן הזה יוסק לקח מוסרי - זכינו.

אם חלילה הגננת לא תחזור בה - אנחנו לא נרתע כדי שיהיה ברור שלא נעבור

על מעשה כזה. אני בעד שנמצא חבל כדי שיהיה פתרון. עם זאת אני מקבל את הצעות

החברים שאנחנו ניזום הצעת חוק למניעת אפליה במוסדות החינוך, ולא רק במוסדות החינוך,

כי אינני יודע מה עלול לקרות במוסדות לקשישים.



נפנה בשם הוועדה אל היועץ המשפטי לממשלה, שיוצאו הנחיות ברורות למשרדי

הממשלה כיצד לנהוג במקרים דומים.
א' בן-מנחם
אני מבקש שהסוכנות היהודית והממשלה לא יפנו עולים חדשים לחדרי דיור במלונות

של שיף. לפי האפליה במלונות שלו צריך להציב שלט בכניסה לבריכה: אין כניסה לכלבים

ואתיופים.
אי מסלה
בכל בתי המלון איו לאתיופים רשות להיכנס לבריכה. יש הנחיה שאתיופים לא יכנסו

לבריכה.
היו"ר ע' פרץ
נפנה למשרד הקליטה ולסוכנות בעניו בריכות שחיה, שרותים, מעליות וכוי.

אבי מודה לאורחים שלנו.

תיקון נוסחת חישוב השכר הממוצע על-פי חוק הביטוח הלאומי
היו"ר ע' פרץ
חברי מהביטוח הלאומי, חברי הכנסת, על סדר-היום שלנו שני סעיפים הנוגעים

לביטוח הלאומי. נתחיל בסעיף הפחות מורכב - תיקוו נוסחת חישוב השכר הממוצע על-פי

חוק הביטוח הלאומי. עלינו לקיים התייעצות בכל הקשור לעדכוו הקיצבאות. נשמע

את סקירתו של מנכ"ל המוסד.
מי ציפורי
מהעתונות למדנו על הסכם שהושג ביו המעסיקים, ההסתדרות והאוצר. עותק מההסכם

לא נשלח אלינו ישירות אבל הוא הגיע אלינו בדרכים שונות אחרות. ניתחנו את ההסכם

וראינו שיש לו משמעות קשה מאד על מעוטי הכנסה. בבדיקה שלנו התייחסנו גם להצעת

חוק שהיתה בוועדת שרים ואושרה אלא שהיה עליה ערעור והיא הוקפאה. היינו חרדים מה

תהיה משמעות ההסכם על האנשים.

אחרי דיונים רבים עם האוצר הצלחנו להגיע למכנה משותף והפגיעה של ההסכם תהיה

שולית יחסית למה שעלול היה להיות. עכשיו, בפעם הראשונה, הגענו להסכם שיש בו שיטה

אשר עשויה לפתור הרבה בעיות. זה אולי לא הטוב ביותר אבל זה המירב שיכולנו להשיג.

כפי שאמרתי, הפגיעה תהיה מזערית.
ת' גוזינסקי
כמה?
מי ציפורי
1.8%. אני מבקש להבהיר שהיה מרובד על 7%.

לדעתי, ההסכם טוב, זאת אומרת הפשרה שהושגה עם האוצר זה המירב שיכולנו

לעשות. הנהלת הביטוח הלאומי ברכה עליו. זו הפעם הראשונה שיהיה הסכם עד שיתקבל

חוק
י' תמיר
המסמר המדבר על תיקון נוסחת חישוב השכר הממוצע מונח לפני חברי הכנסת.

ברשותכם, אעמוד על כמה דברים.

כידוע, אנחנו מעדכנים את הקיצבאות כל אימת שמשולמת תוספת יוקר במשק, על

סמך בסיס השכר הממוצע של שלושת החודשים האחרונים, שלגביהם יש נתונים של הלשכה

המרכזית לסטאטיסטיקה.

הקיצבאות היו אמורות להתעדכן בחודש ספטמבר, לפי השכר בחודשים אפריל, מאי ויוני.

כידוע, במשכורת חודש יוני משולמת לעובדים תוספת הבראה; זה מעלה את המשכורת וכן

את הקיצבאות, ואילו בחודש ינואר, שגם אז מתעדכנות הקיצבאות, השכר הממוצע יורד

לפי הבסיס של שלושת החודשים האחרונים ופורמלית אנחנו אמורים להפחית את סכום

הקיצבאות אבל מעולם לא עשינו זאת, כי תמיד היו הסכמים עם האוצר, שאושרו על-ידי

הוועדה.

כפי שתראו מהנייר המונח על השולחן, אנחנו מדברים על חוק שיוחל רטרואקטיבית

מ-1 באוגוסט אבל מכיוון שעדיין אי-אפשר לחוקק אותו ומכיוון שצריך לעדכן את

הקיצבאות חשוב שיהיה בינתיים הסכם.

אנחנו מדברים על הסכם שיהיה בתוקף עד 31 בדצמבר 1991, בהנחה שעד אז יתקבל

החוק המוצע ואז ההסכם לא יטיל עומד על האוצר, כי התשלומים יהיו על-חשבון הביטוח

הלאומי.

כדי למנוע תנודות חדות בקיצבאות, עליות מצד אחד וירידות מצד שני, מוצע

לפרוש את התשלומים החריגים המשולמים בחודשים מסויימים, על פני כל חודשי השנה.

אני מבקש לומר שהחוק שהזכרתי אותו, שהכוונה היא שהוא יחול מ-1 באוגוסט 1991,

יתייחס רק לקיצבאות הביטוח הלאומי ולא תהיה לו השלכה על תשלום אחר המבוסס על

השכר הממוצע, לא על שכר הבכירים ולא על שכר המינימום ולא על תשלומים אחרים.

אנחנו מניחים שעד תום תוקפו של ההסכם יסתיים תהליך החקיקה בנושא זה ונוכל

לעבוד לפי חוק.
ת' גוז'נסקי
אני לא מבינה מדוע אתם מציעים להוציא מהחוק את שכר המינימום. אני לא דואגת

לבכירים, אני מדברת על שכר המינימום שהצמדתו לשכר הממוצע במשק היא חשובה ביותר

ואילו לגבי הבכירים יש סעיפים אחרים שמפצים אותם חוץ מהצמדה לשכר הממוצע.
היו"ר עי פרץ
אנחנו מדברים היום על הקיצבאות. כשתהיה הצעת חוק נראה מה ההשלכות שלה על

שכר מינימום. אנחנו מבקשים לצאת מהפלונטר של הקדמת התשלום, כשהיה תרגיל להוציא

מהחישוב חודש שבו השכר גבוה יחסית.

אני שואל: למה יש שקלול של 3 חודשים ולא של 6 חודשים?
יי תמיר
אנחנו מדברים על הצמדת הקיצבאות. הפריסה שאנחנו מציעים מונעת שחיקה של הקיצבאות.

ואני רוצה לומר משהו גם לגבי שכר המינימום.
היו"ר עי פרץ
אני מבקש שלא נתייחס עכשיו לשכר המינימום. נדון בזה כשנדון בחוק.
ש' עיר-שי
העמדה שלנו בנוגע לשכר המינימום ידועה. בעניו שלפנינו יש הסכמה שהגענו

אליה אחרי הרבה מאד דיונים.

העמדה שלנו היא שמה שמוצע עכשיו חל רק על קיצבאות של הביטוח הלאומי.

אנחנו מקווים שזה יהיה הכיוון גם בחקיקה.
היו"ר ע' פרץ
אנחנו מדברים עכשיו על הסכם לתקופה מוגבלת. איך אפשרות להאריך אותו ללא

ידיעתנו. אני מניח שהחוק שיוצע יביא בחשבון לקחים שיילמדו מן ההסכם הזה.

חבל שהגענו לכך שהיינו נאלצים להקים קול זעקה שקשישים צריכים לשלם מחיר

בגלל הסכם בין האוצר להסתדרות. אני רוצה לברך את מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

שהיה לו אומץ ציבורי בלתי רגיל ויצא נגד האוצר וההסתדרות, ואני מוכן לציין

לטובה גם את האוצר שבמקרה זה לא התחפר בעמדותיו ולא התחפר מאחורי ההסכם אלא

גילה פתיחות. אני שמח ששום צד לא ננעל מאחורי עמדה נוקשה ואפשר היה להגיע

להסכם שאני מקווה שהוא יענה על הצרכים בטווח שנקבע לו.

חבר-הכנסת רן כהן אמר לי שיש לו הסתייגות. הוא לא נמצא עכשיו בחדר. אנחנו

צריכים להצביע. מי בעד ההסכם המוצע?

הצבעה

תיקון נוסחת חישוב השכר הממוצע על-פי חוק הביטוח הלאומי

שהובא על-ידי המוסד לביטוח לאומי, נתקבל
היו"ר עי פרץ
תיקון נוסחת חישוב השכר הממוצע על-פי חוק הביטוח הלאומי, כפי שהובא

לפנינו על-ירי המוסד לביטוח לאומי, נתקבל פה אחד.

דיווח על תשלום קיצבאות הביטוח הלאומי לתושבי מזרח ירושלים
היו"ר עי פרץ
הנושא הבא: תשלום קיצבאות הביטוח הלאומי לתושבי מזרח ירושלים. אני

מבקש ממנכ"ל המוסד להציג את הנושא.
מי ציפורי
במזרח ירושלים יש כ-150 אלף תושבים המטופלים בסניף משנה במזרח העיר, רובם

מוסלמים ונוצרים הממשים את זכויותיהם במלואן. ומה ביחס לתשלומים שלהם? הייתי אומר

שאנחנו מצליחים לגבות 30% מפוטנציאל החוב, 50% על-ידי קיזוז בתשלומי הקיצבאות.
היו"ר עי פרץ
מהו הסעיף העיקרי לגבייה?
חי פלץ
בעיקר מעצמאים.
מי ציפורי
משכירים אין בעיה.



יש לנו שתי בעיות קשות. בעיה אחת היא בעיית הדיור, וזה גורם למצוקה גם

לעובדים וגם לתושבים. בסמוך לסניף היה בית-מלון ריק אבל לא רוצים להשכיר אותו. יש

הצעה לבנייה בתפר, במנדלבום.

הצעה אחרת היא נושא החקירות. כשמדובר בתשלומים שונים שלנו, המחוקק חייב

אותנו לאמת את העובדות. אם מדובר בתושבים שעברו מירושלים המזרחית לרמאללה, זה

בלתי אפשרי. הגובים שלנו יוצאים בליווי משטרה, בתשלום, אבל לא תמיד המשטרה מוכנת

לתת אנשים לאימות בקשות. לכן הצטברו מאות בקשות שאין לנו ידיעות לגביהן ואנחנו לא

יכולים לשלם בלי בדיקה. לגבי המקרים שאנחנו מצליחים לעשות בדיקה, מסתבר ש-40%

מתבקשות היו כוזבות ואנחנו מפסיקים לשלם. עשרות אנשים מסרו אמנם כתובת אבל עזבו

את הארץ. אנחנו בודקים בבנקים ומסתרר שאנשים לא משכו את הכסף.

אם נניח שיש 1,000 עיכובים, ואנחנו מדברים על 150 אלף תושבים, זאת אומרת

שהשרות שניתן להם הוא טוב מאד.

היו "ר ע' פרץ;

האם אין אפשרות שתהיה הצהרה של האיש בעצמו?
מי ציפורי
אפשר לקבל הצהרות, ויש הצהרות, אבל מסתבר שהן כוזבות. יש קואליציה לסחוט את

מדינת ישראל ככל האפשר. הם מנצלים עד תום את המשחק שלנו בדמוקרטיה.

הי ו "ר ע' פרץ;

אסור לוותר על זכויות שלנו וצריך גם לתת זכויות. אם נותר - ויתרנו על העיר.

אתה אומר שיש כ-1,000 בקשות מעוכבות ויש כאלה שלא בארץ.

מי ציפורי;

יש בקשות שאושרו אבל האנשים נעלמו.

כשאני מדבר על כ-1,000 בקשות, אם אדם רוצה השלמת הכנסה אני צריך לבדוק אם הוא

זכאי.

אתן דוגמה כדי להראות עד כמה אנחנו פראיירים. כ-6,000 איש מקבלים קיצבה זיקנה

ושאירים; כ-4,000 מהם - - 68%מקבלים השלמת הכנסה, זה לעומת כ-33% בארץ בכלל.

אני מציין זאעת כדי להדגיש שמה שפורסם זה לא כצעקתה.

במקרה, בלי שום קשר לדיונים האלה היה לנו ביקור בסניף, גם במזרח ירושלים.

נפגשנו עם אנשים ששרו שיר הלל על הביטוח הלאומי. דוקטור אחד אמר: באף מדינה לא

מתייחסים כך לאזרחים. אנחנו מברכים על מה שאתם עושים כדי שאנשים לא ימותו.

אני מקווה שנצליח להתמודד עם הבעיה. יש סערה, אבל זה לא כצעקתה. נכון שאסור

שיהיה איש אחד שייפגע, אבל יש גבול גם ליכולת האנושית שלנו.

אני מבקש להבהיר שאם מדברים על כ-1,000 בקשות, המספר הזה עולה ויורד.

כדי להגיש בקשות - אז כל האנשים ישנם, אבל כדי לבדוק ולאמת - אז לא כולם

נמצאים.



היו"ר ע י פרץ;

כמה אחה לא מצליח לבדוק בגלל בעיות בטחון?

מי ציפורי;

כמה מאות. לא כולם בירושלים. באחוזים, אני לא חושב שזה עולה דרסטית על בעיות

שיש לנו מעת לעת במיגזר היהודי.

גם ברמת-הגולן יש בעיות אבל לא בעיות בטחוניות, לכן אפשר למצות את החוק וגם

את התשלומים שלהם.

בסיכום אני יכול לומר שאני חושב שכ-150 אלף תושבי מזרח ירושלים מקבלים שרות

טוב מאד והם ממצים את כל הזכויות שיש לאזרח ישראלי שמשלם כל חייו.

יש בעיה של המיתקן שבו מקבלים את התשלומים, ויש בעיה של אנשים שלגביהם יש

עיכובים, ועם זה אנחנו מתמודדים. יש באמתחתנו כמה רעיונות כדי שנוכל לבחון את

הדברים ביתר מהירות. נשדל לעשות את זה.

הי ו"ר ע' פרץ;

מהי החלוקה של אלף התביעות? מהי ההתפלגות?

מי ציפורי;

אני יכול לקבל פרטים על ההתפלגות.

הבקשות מתייחסות לסעיפים שונים; זיקנה ושאירים, נכות, הבטחת הכנסה, קיצבת

ילדים וכו'.

כפי שאמרתי, כ-6,000 איש מקבלים קיצבת זיקנה ושאירים, 4,000 מהם, זאת אומרת

כשני שלישים מקבלים השלמת הכנסה.

היו"ר ע' פרץ;

אני מבין שצריך לקבוע שהאיש הוא תושב ירושלים.

מי ציפורי;

אם יש לו תעודה, אני מכבד אותה. הבעיה היא לבדוק אם הוא זכאי.

הבעיה האמיתית הכבדה שלנו היא איך לעשות שהם ישלמו לנו ולא רק יקבלו.

היו"ר ע י פרץ;

מתי להערכתך הבעיה הזאת תיפתר?

אני מעריך שבין 1,000 התביעות יש תביעות של אנשים שהוכרו כאזרחי המדינה אבל

הם לא מקבלים את הזכויות שלהם בגלל המצב הבטחוני. יש לי יסוד סביר להניח שבמזרח

ירושלים יש אנשים שמשלמים את מחיר האינתיפאדה.

אני שואל; האם קבעתם תאריך שעד אז תוכלו למצוא לזה פתרון?



מי ציפורי;

אנחנו משקיעים בזה מאמצים אבל לא מצליחים. שכרנו, כנסיון, גוף בעל יכולת

שעשוי לסייע לנו. אנחנו מוכנים לשלם כדי לקבל מהמשטרת סיוע בדקירות. אני מקווה

שזה יקטין את המספרים.

הביטוח הלאומי נוהג עם תושבי מזרה ירושלים בידים נקיות ובלב נקי.

אתמול הצלחנו לארגן במזרח ירושלים גוף שנקרא "ייעוץ לקשיש" ובזה זרקנו אליהם

כדור.
הי ו"ר ע' פרץ
לישיבה זו לא הוזמנה המשטרה או גורמים בטחוניים אחרים. אני אמליץ בפני

י ושב-ראש הוועדה לקיים ישיבה נוספת. חייבת להיות ישיבה עם כל הגורמים הממונים על

נושא הבטחון במזרח ירושלים.

למרות כל הרגישות שיש בנושא זה, אני חושב שמדינה שרוצה להכריז ריבונות על שטח

מסויים ולהצביע על יכולתה - ובמקרה שלנו להצביע על יכולתנו להחזיק בירושלים

מאוחדת - אנחנו ניבחן ביכולת שלנו לממש זכויות. מדינה חייבת לבדוק את עצמה לא רק

על פי החובות של התושבים אלא גם על פי זכויותיהם. אם ניענה לבקשות להוציא שרותים

סוציאליים וזכויות של הביטוח הלאומי - זה חלק מתהליך הוויתור של מדינת ישראל.

אדוני המנכ"ל לא יכול להיות שכל הגורמים הוולונטריים פועלים באופן חופשי

בשטח.
מי ציפורי
יש לד טעות. שום מוסד לא מצליח להיכנס לשטח בזמן האינתיפאדה. משרד שאין לו

כסף לשלם לשוטרים לא מגיע בכלל, מה גם שהמשטרה מכריזה שאי-אפשר להיכנס.

הי ו"ר ע' פרץ;

אני מציע לך לבדוק איך אתה יוזם פנייה, באמצעות המי נהל האזרחי, לגורמים

הקובעים במזרח ירושלים. אני מעריך שאפשר יהיה למצוא נוסחה לאפשר לנציגי המוסד

לביטוח לאומי לפתור את הבעיה. אם תרצה עצות - אני מוכן לתת לך. אסור להשאיר את

הנושה הזה פתוח. צריך לטפל בו בצורה נרורצת. אני מקווה שבקרוב ייפתר הענין הזה.

אני אציע שנקיים ישיבה נוספת עם גורמי הבטחון האחראים. אני מקווה

שהיושבת-ראש תקבל את ההצעה, ואתה תגיע לישיבה עם פחות תיקים בעייתיים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.

קוד המקור של הנתונים