ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/07/1991

חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 8), התשנ"א-1991; מתן קצבת ילדים לילד שעלה לישראל ללא הוריו; תקנות רופאי שיניים (מרפאות של תאגידים), התשמ"ט-1988

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 288

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, הי באב התשנ"א (16 ביולי 1991). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלי נו

ת' גו'זנסקי

רן כחן

ע י פרץ

י' צבן

מוזמנים; ר' הורן - המוסד לביטוח לאומי

ר' ברקאי - המוסד לביטוח לאומי

ר' רדל - משרד האוצר

פרופ' ר' בן-ישראל - יועצת הוועדה לחקיקת עבודח

ע' רובין - יועץ כלכלי של ראש הממשלה

ש' מעוז - יועץ שר חאוצר

ח' פלץ - משרד חאוצר

י י כחן - משרד חאוצר

ר' דול - משרד חאוצר

שי עיר-שי - משרד חאוצר

י' ברק - היועץ חמשפטי של משרד חעבודח וחרווחה

ע' כ"ץ - משנח למנכ"ל שירות חתעסוקח

צי לוין - חיועץ חמשפטי של משרד חבריאות

י' קרנות - סגן חיועץ חמשפטי של משרד חבריאות

דייר אי צוקר - דיקן משנח ביח"ס להפואח חדסח י "ם

דייר י י גיינאו - חיל"ח

שי טרוקמן - מנכ"ל חיל"ח

דייר מי קלמן - משרד חבריאות

שי זוסמן - משרד הבריאות

אי ועקנין - מנכ"ל "שורש"

אי גליקסמן - סמנכ"ל "שורש"

עו"ד ש' קוחלי - "שורש"

דייר אי רונן - קופ"ח כללית

עי הלפרין - מנכ"ל רשת מרפאות שיניים

דייר גי חורוביץ - חסתדרות רופאי השיניים

דייר ז' הינדס - חסתדרות רופאי השיניים, יועץ שר

חבריאות לעניני רפואת שיניים

אי חירשברג - אגודת שומרי שיניים

עו"ד אי שטרן - אגודת טכנאי שיניים

בי לייבוביץ - אגודת טכנאי שיניים

דייר צי מצגר - בי"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת ת"א



מ"מ היועץ המשפטי לוועדה; עי אליצור
מזכירת הוועדה
א' אדלר

קצרנית; צי ספרן
סדר היום
1. מתן קיצבת ילדים לילד שעלה לישראל ללא הוריו.

2. הוק שירות התעסוקה (תיקון מסי 8), התשנ"א-1991.

3. תקנות רופאי שיניים (מרפאות של תאגידים), התשמ"ט-1988.
היו"ר א' נמיר
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת רן כהן.
רן כהן
אני רוצה להעלות את הנושא של הפגיעה בקיצבאות הביטוח הלאומי בגין ההסכם החדש

של תוספת היוקר. אם הענין לא ייגמר עד שהכנסת יוצאת לפגרה המשמעות היא שב-15

באוגוסט הענין נכנס לתוקפו וזו פגיעה אנושה בקיצבאות הקשישים, האלמנות, הנכים

וכו'.

אני יודע שמדובר על שתי הצעות - האחת של הביטוח הלאומי, השניה של ההסתדרות,

אבל מוצא של ממש עדיין אין. גם אתמול, בפגישה בין קיסר ובין מודעי, כל מה שהושג

הוא - ודיברתי אתמול עם קיסר - שהשר מודעי הבטיח שלא תהיה פגיעה, אבל לא חתמו על

דבר.

הייתי מבקש שנעבוד על כמה מישורים במקביל, כשאחת השיטות כרוכה בשינוי חקיקה.

א. אני מבקש שנביא לכאן את מי שצריך כדי לוודא מה המצב בדיוק ושתהיה התחייבות של

הממשלה. ב. הייתי ממליץ שכולנו כאיש אחד נגיש הצעות למליאה בעניו הזה במקרה

שאין פתרון. הכנסת לא תוכל לצאת לפגרה כשהיא יודעת שהקשישים האלה עומדים להיפגע.
היו"ר א' נמיר
שר האוצר יהיה כאן בשבוע הבא, ואבקש שבפתח דבריו הוא יודיע לנו בדיוק מה

ההסדר. מייד אחרי הישיבה אתקשר עם לשכת שר האוצר. אתמול קיבלתי מברק מאד קשה

בענין הזה מצפורי, ואחר הצהריים דיבר אתי במליאה סגן השר הלפרט.

מתן קיצבת ילדים לילד שעלה לישראל ללא הוריו
ר' הורן
בענין הזה אגף התקציבים של משרד האוצר נענה לממן בעיה אנושית מאד כאובה. בין

העולים החדשים יש ילדים שלצערנו עולים בלי הורים, בין משום שנתייתמו ובין משום

שההורים, בשלב מסויים, אינם יכולים לעלות לארץ והם מקדימים ושולחים את ילדיהם.

לפי חוק הביטוח הלאומי קיצבה ניתנת למבוטח עבור ילדו, וכאשר אין מבוטח, לכאורה

אין זכאות. אנחנו רוצים לרותום על הסכם עם משרד האוצר שעל פיו יוכלו לשלם קיצבאות

עבור הילדים שאין להם הורה מבוטח בגובה של נקודת קיצבה אחת עבור הילד.
רן כהן
זה רק לעולים או לכל ילד?
רי הורן
זה אמור לגבי ילד עולה שאין לו הורה מבוטח.
רן כהן
ומה עם ילד באותו מצב שאינו עולה?
רי הורן
לגבי ילדים שנמצאים בארץ אין בעיה, כי די בזה שהיה אי פעם הורה מבוטח, גם אם

הוא נפטר, שמכוחו הם יכולים לקבל.
רן כהן
כלומר, אין בישראל ילד במצב הזה.

רי הורן;

לא.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מהי הקיצבה שילד עולה כזה יקבל?
ר' הורן
נקודת קיצבה.

רן כהן;

מה על ילדים שעלו עד עכשיו, למשל ב"מבצע משה"?
ר י הורן
התופעות האלה מאד חריגות. ברגע שיש עליה המונית קורים גם דברים. אהת הדוגמאות

הקשות שהיו לנגד עינינו זו משפחה שההורים נהרגו יום אחד לפני העלירז ושלושת הילדים

עלו לארץ ללא הורים.
רן כהן
ב"מבצע משה" עלו המון ילדים בלי הורים, יחסית יותר מאשר מברית-המועצות.

הילדים ההם קיבלו?
ר' הורן
הם קיבלו, אבל לא בדרך הזאת.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
דברי ההסבר מונחים לפנינו, אבל איפה נוסה ההסכם?
אי אדלר
על הסכם תמיד מביאים נייר כזה. זאת לא תקנה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל צריך להיות לפנינו נוסח ההסכם.
ר' ברקאי
אני מאד מבקשת שוועדת העבודה והרווחה תתייחס לנושא מאד כאוב. גם ב"מבצע משה"

עשינו כל מה שביכולתנו למצוא מבוטח ולשלם קיצבת ילדים.
היו"ר א' נמיר
אבל מה קרה עם ילדי "מבצע משה"?
ר' ברקאי
היו מבוטחים ואנחנו שילמנו למבוטחים. הנושא הזה לא התעורר ב"מבצע משה", הוא

התעורר דווקא בעליה מברית-המועצות.

היו"ר אי נמיר;

הלא לא ייתכן שאנחנו נסדיר עניו רק כשנודע לנו על איזו שהיא בעיה. יש עליות

שהן שותקות, הן לא תובעות, הן לא מבקשות, והאתיופים זו אחת הדוגמאות. השאלה אם זה

מוסדר בתקנה.

ר י ברקאי;

אנחנו שילמנו לפי התקנה של ילד שאינו ילדו.

ר' הורן;

על פי ההסדר החוקי הקיים מבוטח יכול לקבל קיצבה עבור ילד שהוא לא ילדו. זה

מותנה בכך שהוא הוכיח שבמשך שנים-עשר חודשים הוא פירנס את הילד. הסדר כזה היה

סביר כל זמן שלא היה מדובר בגלי עליה כאלה, שבהם פשוט קורות טרגדיות. במצב של גלי

עליה מוכרחים למצוא פתרון טוב יותר, שיתחיל ביום הראשון שהילד עולה לישראל.

בקשר לשאלתה של חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו: הסכמים לפי סעיף 200 מובאים

אליכם תמיד בצורה של עקרונות ולא בדרך של ההסכם. ההסכם נחתם בהתאם לעקרונות

שוועדת העבודה והרווחה מאשרת לנו. דומה לכך הסכם הניידות, שאף פעם לא מובא לכאן

אלא בצורת עקרונות בלבד.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה לא בסדר.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה לקבוע שלא ענית על שאלתו של חבר-הכנסת רן כהן. כשהיתה עליה ב"מבצע

משה" היא אמנם לא היתה עליה המונית, אבל זה לא משנה את העובדה שגם היא מצריכה

הסדר בתקנה . ובחקיקה. אני לא בטוחה, לפי מה שאת משיבה, שהם מקבלים את מה שאנחנו

עומדים להתקין.

ר' הורן;

הסדר כזה לא היה עד היום.

היו"ר א' נמיר;

וההסדר שעכשיו יהיה יכסה גם את הילדים שעלו ב"מבצע משה"?

ר' הורן;

ההסדר יכסה כל ילד שעלה לארץ, לא חשוב מניין.



רן כהן;

אני מאד מברך על ההסכם, אבל בכל זאת אני מעיר ומבקש שזה לא יקרה שנית ושהדבר

הזה יובא להסדר בכל גל של עליה מאיפה שלא יהיה. אני מניה שבעליה ב"מבצע משה" היו

המון ילדים מהסוג הזה ואף על פי כן לא נמצא סידור. אני מניה שבעליה מברית המועצות

אין מספר כזה של ילדים, בוודאי לא באותו יהס, ואף על פי כן מובא ההסדר. אין לי

שום רגשי נחיתות עדתיים, אני רק מציע שנתרגל להיות רגישים לכל האוכלוסיות ונוודא

שלא יהיה ילד אהד שעלה ב"מבצע שלמה" או במבצע אהר, שלא יקבל את ההסדר הזה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני לא מקבלת את תשובתה של רות הורן בענין ההסכם. הסכם חייב לבוא לוועדה. אם

לא עשיתם את זה כל הזמן, זה לא בסדר. הסכם צריך לבוא, כי הוועדה צריכה לראות מה

הוא כולל, אילו סעיפים, אילו פריטים. מקבלים עקרונות ובזה נגמר? איך אנחנו יודעים

מה תכניסו לתוך ההסכם הזה? הסכם מביאים לוועדה, וכך היה נהוג כל השנים. אני בעד

זה שנאשר היום את ההסכם, אבל אני רוצה שיביאו אותו.

הי ו "ר אי נמיר;

אני אעמוד- על כך שהוא יובא לכאן.

ר י ברקאי;

יש תקנה המדברת על ילד שאינו ילדו של המבוטח, שכל כלכלתו או חלק מכלכלתו היא

על חשבון המבוטח. לקחנו בחשבון שהילדים האלה היו על כלכלתן של אותן המשפחות שהלכו

איתם במדבר. היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי נתן בכתב אפשרות, מהיום הראשון

שהילדים האלה עלו ארצה, לראות בהליכה המשותפת הזאת במדבר, שמונה-תשעה חודשים,

תקופה שבה היתה פרנסת הילדים על המשפחות הללו, ושילמנו.

רן כהן;

אני מברך אתכם על זה, ההערה היחידה שלי היא רק לגבי ההסדר.

ע' אליצור;

בסעיף 200, שעל פיו נעשה הההסכם הזה, נאמר שהמוסד רשאי לעשות זאת "לארור

התייעצות" בוועדת העבודה והרווחה. כלומר, זה לא הסכם שמובא לכאן לאישור, אלא מראש

מתייעצים על העקרונות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

גם בהתייעצות אנחנו צריכים לראות על מה מתייעצים.

הי וייר אי נמיר;

אני קובעת, מזכרוני, שגם אם מדובר בהתייעצות על פי סעיף 200, לניירות היה

מצורף תמיד גם ההסכם. אנחנו נאשר את זה, אבל אני מבקשת שבשבוע הבא, ביום שני,

כשאגיע לכנסת, כבר יהיה ההסכם מונח על שולחן הוועדה.

הצבעה

הוחלט; לאשר מתן קיצבת ילדים לילד שעלה לישראל ללא הוריו



2. חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 8), התשנ"א-1991

היו"ר א' נמיר;

קבענו שהיום רק נצביע.

סעיף 1 - תיקון סעיף 1;
פרופ' ר' בן-ישראל
זה תיקון טכני.

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 1
ש' עיר-שי
אם עוברים סעיף סעיף, אני חייב לציין שלא הספקנו להתעמק, כי קיבלנו רק אתמול

אחרי הצהריים את החומר. אני מבקש שתירשם הסתייגות של האוצר, ואנחנו נגיש לוועדה

את ההסתייגויות שלנו לפי הסעיפים וכן את הניסוה המסתייג, זאת כדי לא למשוך את

הדיון.
היו"ר א' נמיר
בסדר גמור. נאפשר לכם.
סעיף 2 - תיקון כותרת הפרק הרביעי
פרופ' ר' בן-ישראל: הכותרת של הפרק הרביעי היא כיום "לשכות פרטיות". מאחר שבפרק זה אנחנו עומדים

להסדיר את ענין קבלני כוח האדם, אנחנו מבקשים להוסיף ייוקבלני כוח אדם".

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 2
סעיף 3 - תיקון סעיף 62
פרופ' ר' בן-ישראל: אנחנו צריכים להגדיר מיהו קבלן כוח אדם כדי שאחר כך נטיל עליו את הוראות

החוק.
רן כהן
כשנאמר י'לשם עבודה אצל זולתו", הכוונה שהוא עובד בפועל במקום אחר?
פרופ' ר' בן-ישראל
כן.



ע' פרץ;

לא הבנתי.

פרופ' ר' בן-ישראל;

כשמדובר בהעסקה על ידי קבלן כוח אדם, המעביד של העובד נהשב קבלן כוח האדם

ובפועל העובד מבצע את העבודה אצל מעביד אחר. לכן יש פה הגדרה מיהו קבלן כוח אדם:

"מי שעיקר עיסוקו מתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו".
ע' פרץ
ואם זה לא עיקר עיסוקו?
פרופ' ר' בן-ישראל
יש תוספת בסעיף 12 לתיקון, שמדברת על מקרים כמו שארנה מתאר: "לשכה פרטית

העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם של עובדיה אצל ז ולינה" - כלומר, היא עושה עבודה גם

כלשכה פרטית וגם כקבלן - ונאמר שלענין פרק זה יראו את הלשכה גם כקבלן כוח אדם.

ובסעיף 68ב, שבאותו סעיף, בהמשך, נאמר: "השר רשאי להורות שלענין פרק זה יראו

כקבלן כוח אדם גם כל אדם שמקצת עיסוקו" הוא כזה.
ת י ג ו ז י נסקי
אני מציעה לכתוב: 1. "מתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה בפועל אצל

זולתו". כלומר, אני מציעה להוסיף את המלה "בפועל". 2. במקום "אצל זולתו" - "אצל

מעביד אחר". אני חושבת שצריך להדגיש שיש פה שני מעבידים: יש המעביד הראשי שהוא

בעל המפעל, ויש המעביד השני שהוא קבלן כוח האדם.
י י צבן
למה לכתוב "בפועל"? זה מצמצם.
רן כהן
גם החלק השני שאת מציעה מצמצם.
ת י ג ו ז י נסק י
הצגתי בפני היועצת המשפטית את השאלה: מהו מעמדם של אותם אנשים שאינם מוגדרים

בדיוק כקבלן כוה אדם, מאוחר שהעובדים לא רשומים אצלם, מאידך, באופן מעשי, הם כן

קבלנים? מדובר באנשים שמסיעים עובדים. באופן מעשי הם קבלנים, בוודאי הם לא לשכת

עבודה על פי הגדרת החוק של לשכת עבודה, ונדמה לי שהם נופלים בין שני הכסאות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בסעיף זה אני רוצה להגיש הסתייגות, כי אני רוצה לעשות הבחנה בין קבלן כוח אדם

לבין מעסיק רגיל לכל דבר.
היו"ר א' נמיר
זכותך.



פרופ' ר' בן-ישראל;

פה אנחנו מגדירים את הקבלן, והקבלן זה אדם שעקרונית מטרת עיסוקו היא עיסוק

במתן שירותי כוח אדם ולכן חמלה "בפועל" איננה רלוונטית. המלה "בפועל" רלוונטית

לסעיף 11 לתיקון, שמציע להוסיף את סעיף 67א ושם הוא כבר מדבר על העסקה בפועל
ואומר
"(א) הוראות הסכם קיבוצי , למעט הוראות בכל הנוגע לקביעות בעבודה, החלות על

מעביד לגבי עובדיו במקום עבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם". כלומר, מה

שחברת-הכנסת ונמר גוז'נסקי רוצה, שידברו כבר ממש בעבודה בפועל אצל מעביד אחר, בא

בסעיף האופרטיבי שמדבר על השוואת התנאים. אין צורך להכניס את זח בהגדרה, כי זה רק

מסרבל אותה.
ע י פרץ
אני מצטרף להסתייגות.
ת' גוז'נסקי
מה בקשר למתווך?

פרופ' ר' בן-ישראל;

מבחינה משפטית המתווך יכול להיות או מתווך עבודה, שאז הוא לשכת עבודה פרטית,

או קבלן שהוא המעסיק. לפי ההחלטה של הוועדה בשבוע שעבר אנחנו היום מסדירים את

נושא קבלני כוח אדם שנחשבים כמעבידים ולא מעבר לזה.

הצבעה

בעד - 4

נגד - אין

הסתייגויות לחברי הכנסת ת' גוז'נסקי,

ש' ארבלי-אלמוזלינו, ע' פרץ
י' צבן
לפרופ' רות בן-ישראל: חחוק הזה עוסק בעיקר בעובדי קבלן כוח אדם ולא בקבלן

עצמו, אנחנו באים להגן על עובדי הקבלן. על ידי זה שאת נזקקת לחגדרה של קבלן כוח
אדם קבעת, ובצדק
"מי שעיקר עיסוקו". אבל ניקח לרגע אחד אדם ש-70% מעיסוקיו הם

לא כקבלן כוח אדם - מבחינת העובדים שמועסקים על ידו, אפילו אם בשבילו זה לא

העיקר, אין דינם כעובדי קבלן, ואם החוק לא יחול על העובדים האלה מה הועילו חכמים

בתקנתם ?
פרופ' ר' בן-ישראל
השאלה נדונה בסיבוב הראשון ולצורך זה יש נוסח בסעיף 12 לתיקון, סעיף 68ב,
הקובע
"השר רשאי להורות כי לענין פרק זה יראו כקבלן כוח אדם גם כל אדם שמקצת

עיסוקו מתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו".
רן כהן
למה דרושה בכלל המלה "עיקר"? אפשר לכתוב "מי שעיסוקו".
פרופ' ר' בן-ישראל
מפני שבמצב הזה אנהנו מחייבים רשיון, וצריך להבחין בין אדם שזה עיסוקו וזו

פרנסתו, שהוא צריך לקבל את הרשיון לצורך העסקה, לבין אחר שיכול להעסיק עובד או

שניים. במקרה כזה, כדי לחייב ולהטיל עליו את חובת הרשיון, צריך ששר העבודה יורה

על כך.
רן כהן
יש חברות לנקיונות ושירותים ארורים שליד זח מקיימות חברה לשירותי כוח אדם, אבל

עיקר העיסוק שלחן הוא בשירותי נקיון. למה צריך להגיד "שעיקר עיסוקו"?

פרופ' ר' בן-ישראל;

זו היתה ההחלטה של חברי הוועדה שהצביעו. גם ההגדרה של קבלן כוח אדם וגם

ההגדרה של מי שיראו כקבלן כוח אדם אלה סעיפים שנשארו ככתבם וכלשונם.
היו"ר א' נמיר
אבל מאז השתנו הרבה מאד דברים והנגע חזה הפך למכת מדינה. מבחינתך, מבחינת

תפיסת העולם, את חושבת שצריך להשאיר את הנוסח כמות שהוא?
פרופ' ר' בן-ישראל
אני הייתי שמחה אם קודם חיו מסדירים את הענין הזה ואחר כך ישארו בשוליים אלה

שמעסיקים קצת. פה עושים מחפכה וצריך לראות, קודם כל, איך זה פועל לגבי קבלנים

שזו עבודתם וזה עיקר עיסוקם. כשעיקר הנושא יוסדר אפשר יהיה ללכת חלאה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בסעיף 12 את באה להגיד שלמעשה מדובר גם בלשכת עבודה פרטית.
פרופ' ר' בן-ישראל
בסעיף 12 אני אומרת שיש לשכות פרטיות שעוסקות גם כקבלן וגם כלשכח ואני מבטיחח

שיראו לשכה כזאת, לענין הפרק הזה, גם כקבלן כוח אדם.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
למעשה לשכה כזאת צריכה שני רשיונות.
פרופ' ר' בן-ישראל
נכון, היא צריכה רשיון כלשכה וגם רשיון כקבלן.

אני הייתי מייעצת לחברי הוועדה קודם להסדיר את אלה שזה עיקר עיסוקם, ומדובר

בחברות שברור שזה עיסוקן. אחר כך, בעוד שנה-שנתיים, נראה מה לעשות הלאה.
רן כהן
למעשה סר, שכתוב בסעיף זה נסתר אחר כך בסעיף 12, כי סעיף 12 מבטל את המלה

"עיקר" שמופיעה פה. בסעיף 12 כתוב: "לשכה פרטית העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם של

עובדיה אצל זולתה, יראוה לענין פרק זה גם כקבלן כוח אדם אף אם אין עיקר עיסוקה

בכך".



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כי לשכה זו מיועדת בעיקר לתיווך, אבל אם היא רוצה לעסוק גם בנושא של קבלן כוה

אדם, באים ואומרים לה שהיא יכולה לעסוק גם בזה.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה להזק את דבריה של פרופ' רות בן-ישראל: בואו נעבור קודם את הגשר הזה,

שהוא מאד בעייתי. ברור לי שזה לא יסדיר את כל העניו, אבל גם על זה עוד יהיה קרב

גדול מאד. בואו נעשה קודם את הדבר הזה ואהר כך נעבור לדברים אחרים.
רן כהן
אני רוצה להגיש הסתייגות לסעיף 3 ולמחוק את המלה "עיקר".

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 3

הסתייגות לח"כ רן כהן
סעיף 4 - תיקון סעיף 63
הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 4
סעיף 5 - תיקון סעיף 64
פרופ' ר' בן-ישראל: בסעיף זה מדובר בהתנאת תנאים ברשיון. בחוק ההסדרים הסדירו את תנאי מתן הרשיון

ללשכות פרטיות, וכאן היינו רק צריכים להתאים את נושא התנאת התנאים לענין קבלני

כוח אדם. במקור, בהצעה הכחולה, היו תנאים מפורשים שיכול היה שר העבודה להתנות -

הוא לא היה חייב להתנות - ונאמר באותם תנאים ששר העבודה יכול לכלול תנאים ברשיון,

בין היתר "מתן בטוחות כאמור בסעיף קטן (ג) ותשלום אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן

(ד)". ובסעיף קטן (ג) נאמר: "קבלן כוח אדם המבקש רשיון לפי סעיף 63 ימסור לשר

בטוחות שאת טיבן והיקפן יקבע השר כדי להבטיח באופן סביר את שכר עבודתם של עובדיו

ואת התשלומים לביטוח סוציאלי, התשלומים הנלווים ופיצויי הפיטורים לגביהם". במקום

לעשות את כל הניסוח הארוך והמסורבל, שלא מחייב את השר להתקין תנאים כאלה אלא

מאפשר לו להתקין אותם, מוצע לומר את מה שנאמר בסעיף 5 שלפנינו.

סעיף קטן (א), אם כן, יהיה כך: הכותרת שלו - "תנאי רשיון", והוא יאמר: "שר

העבודה והרווחה רשאי להתנות מתן רשיון לפי סעיף 63 אי חידושו בקיומם של תנאים,

לרבות תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים, לשם מתן שירות תקין בידי מבקש הרשיון".

בהקשר הזה פשוט קיצרנו את הניסוח.

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 5
סעיף 6 - תיקון סעיף 64
פרופ' ר' בן-ישראל;

בשבוע שעבר נשאלתי על ידי חברי הוועדה אם עקרון השוויון נשמר גם בהוק ההסדרים

ועניתי בחיוב, אבל האמת היא שלא נתתי תשובה מלאה מסיבה ארזת, שלא החילו על הלשכות

הפרטיות את ההובה של אי פירסום מפלה. התיקון הזה בא להוסיף ולהחיל גם על הלשכות

הפרטיות את חובת אי הפירסום המפלה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 6

סעיף 7 - תיקון סעיף 65;

פרופ' ר' בן-ישראל;

סעיף זה לא שונה ונשאר ככתבו וכלשונו.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 7

סעיף 8 - החלפת סעיף 66;

פרופ' ר' בן-ישראל;

גם סעיף זה נשאר ככתבו וכלשונו.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מי משלם להם עבור השירותים - המעביד?

פרופי ר' בן-ישראל;

מי שצריך. לשלם הוא המעביד, לא העובדים.

עי אליצור;

זה יבוא בסעיף 9.

י י ברק;

הערה סגנונית לשונית; סעיף זה היה קיים בחוק ההסדרים כשדובר על לשכה פרטית

ואז נאמר שלשכה פרטית לא תגבה תשלום ממבקש העבודה. כשנאמר "ממבקש העבודה" היה

ברור מי זה "מבקש העבודה" - זה אותו אדם שבא ללשכה הפרטית וביקש את העבודה. עכשיו

הוספנו פה גם קבלן וש לי ספק אם המונח "מבקש עבודה" נכון גם לגבי קבלן, כי מבקש

עבודה זה אותו מעביד שמבקש את העבודה מהקבלן.

העקרון שקיים פה הוא שהלשכה הפרטית לא יכולה לגבות שום תשלום מהעובד, וקבלן

כוח האדם לא יכול לגבות שום תשלום מהעובד שלו. הלשכה הפרטית לא יכולה לגבות תשלום

ממי שדורש עבודה אצלה, והקבלן - ממי שכבר עובד אצלו. מדובר בשני סוגים שונים:

דורש עבודה ועובד.



היו"ר א' נמיר;

מה אתה מציע לתקן?
י' ברק
בהצעה הכחולה היה נוסה שהבדיל בין השניים בצורה ברורה. הנוסה אמר בדיוק אותו

הדבר, רק בצורה יותר ברורה. אני הייתי מציע לחזור לנוסח הכחול.

פרופ' ר' בן-ישראל;

בנוסח הכחול נאמר בסעיף 66: "(א) לא תקבל לשכה פרטית ולא תדרוש מדורש עבודה

וכן לא יקבל קבלן כוח אדם ולא ידרוש מעובד שהוא מעסיק כל תמורה בעד שירותיהם או

כההזר הוצאותיהם, בכל דרך, בין במישרין ובין בעקיפין. (ב) מעבידו של עובד שנתקבל

לעבודה באמצעות לשכה פרטית ומי שאצלו מועסק עובד בידי קבלן כוח אדם לא ידרשו ולא

יקבלו מהעובד תמורת סכומים ששילמו ללשכה הפרטית או לקבלן כוח האדם בעד שירותיהם

או כהחזר הוצאותיהם, בכל סכום שהוא, בכל דרך, בין במישרין ובין בעקיפין".
היו"ר א' נמיר
מה את עונה למה שמציע ברק ?
פרופ' ר' בן-ישראל
אין לי התנגדות לחזור לנוסח הכחול.
עי אליצור
, אני הבנתי שמבקש עבודה הוא העובד עצמו ולא המעביד. המעביד הוא לא מבקש עבודה,

מבקש עבודה הוא בדיוק כמו דורש עבודה. המעביד דורש עובדים, אבל לא עבודה.
י' ברק
אצל קבלן אין מבקש עבודה, כי מדובר במי שכבר עובד אצלו.
ע' פרץ
איזה סנקציה אפשר להפעיל נגד מי שדורש תשלום?
פרופ' ר' בן-ישראל
הסנקציות הן בסוף.
היו"ר א' נמיר
אם מוכנים לחזור לנוסח הכחול, אני מעמידה להצבעה את סעיף 8, שכותרתו "החלפת

סעיף 66" - כפי שמופיע בנוסח הלבן - ובמקום הנוסח שמודפס בלבן יבוא סעיף 7 בנוסח

הכחול.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בסעיף קטן (ב), במקום "לא ידרשו ולא יקבלו" צריך להיות "לא ידרשו ולא יגבו",

כי לאורך כל הסעיף משתמשים במלה "יגבו" ולא במלה "יקבלו".
ע' פרץ
אני מציע לכתוב את שתי המלים" לא יקבלו ולא יגבו"

הצבעה
הוחלט; לאשר את סעיף 8 בתיקונים הבאים
במקום סעיף 66 בנוסח הלבן יבוא סעיף 66 בנוסח הכחול, למעט כותרת

הסעיף שתישאר כפי שהיא בנוסח הלבן.

בסעיף קטן (ב) של סעיף 66 בנוסח הכחול לאחר "לא יקבלו" יבוא "ולא יגבו"
סעיף 9 - הוספת סעיף 66א
פרופ' ר' בן-ישראל;

זה סעיף שנעשו בו התאמות לעומת הנוסח של החוברת הכחולה, כאשר ההתאמות הן עם

שינוי המוסיף את ההגבלה של שכר השירותים להסכמת שר האוצר.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מציעה שהתקנות שרשאי השר לקבוע יהיו באישור ועדת העבודה והרווחה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 9 בתיקון הבא;

בסעיף קטן (א), לאחר "רשאי לקבוע בתקנות" יבוא "באישור ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת"

סעיף 10 - החלפת סעיף 67;

פרופ' ר' בן-ישראל;

סעיף זה נשאר ככתבו וכלשונו.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

מיהו השר - שר העבודה והרווחה ?

ע י אליצור;

כן, הגדרנו את זה בסעיף הראשון.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 10
סעיף 11 - הוספת סעיפים 67א עד 67ט
סעיף 67א - השוואת תנאי עבודה;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67א

סעיף 67ב - תיאומים;

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בסעיף קטן (א) מדובר על אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואילו בסעיף קטן

(ב) זה לא מצויין. האם כאן לא דרוש גם כן אישור הוועדה?

פרופ' ר' בן-ישראל;

לא. מדובר בענין מפעלי, בענין מקומי, נקודתי.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ב

סעיף 67ג - דין עובד קבלן כוח אדם המועסק מעבר לשנתיים;

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

פה נותנים לו שנתיים ליהנות?

היו"ר א' נמיר;

אני הצעתי ללכת אפילו לשלוש שנים.

בסעיף הזה אין שינויים, ולמעשה זה הסעיף שעליו עבדנו הכי הרבה בעבודת החקיקה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ג

סעיף 67ד - סייג לתחולה;

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בסעיף קטן (2)(ב), לאיזו משימה יכולה להיות הכוונה?

פרופ' ר' בן-ישראל;

בניית תחנת כוח בחברת החשמל. זו משימה שהיא מחוץ לפעילות הרגילה ואז על

העובדים שמועסקים לא חל החוק הזה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ד
סעיף 67ה - תניה בטלה בחוזה
הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ה

סעיף 67ו - איסור העסקה בשביתה;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ו

סעיף 67ז - המשך העסקת עובדים;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ז

סעיף 67ח - ויתור;

ע' פרץ;

מה כוונת הסעיף הזה?

היו"ר אי נמיר;

המעסיק לא יכול להחתים עובד שהוא מוכן לוותר על הסעיף חזה, ויש גם שיטה כזאת,

שאנחנו מכירים אותה.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ח'

סעיף 67ט - שמירת זכויות;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 67ט

סעיף 12 - הוספת סעיפים 68א ו-68ב;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 12
סעיף 13 - תיקון סעיף 74
פרופ' ר' בן-ישראל;

הכותרת של הסעיף היום היא; "רשות כניסה ללשכה פרטית". אנהנו מקצרים את הכותרת

ומשאירים רק "רשות כניסה", כי אנחנו רוצים לאפשר רשות כניסה גם למקום שקבלן כוח

אדם מעסיק עובדים.
הסעיף עצמו אומר היום
"עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב רשאי, לשם פיקוח

לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית", ומוצע עכשיו להוסיף - "או לבל

מקום עבודה".

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 13
סעיף 14 - תיקון סעיף 75
הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 14
סעיף 15 - הוספת סעיף 75א
פרופ' ר' בן-ישראל;

זה סעיף שהועתק ככתבו וכלשונו.

רן כהן;

מי הוסמך לפי סעיפים 73 ו-74?

פרופ' ר' בן-ישראל;

לפי סעיף 73 - עיבד מדינה או עובד השירות שהוסמכו לכך בכתב על ידי שר העבודה,

ולפי סעיף 74 - עובד המדינה שהשר הסמיכו, ואלה המפקחים.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 15
סעיף 16 - הוספת סעיף 76א
פרופ י ר י בן-ישראל;

הסעיף הועתק ככתבו וכלשונו.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 16
סעיף 17 - ההלפת סעיף 79
פרופ' ר' בן-ישראל;

בסעיף זה יש שינוי מבחינת ההתאמה הלשונית, אבל לא מבחינת המהות.

י' ברק;

אני הושב שבמקום "עד 67ו" צריך לבוא "או 67ו".
ע' אליצור
נכון.

היו"ר א' נמיר;

מה ההבדל בין הנוסח הזה לנוסה שהיה בהצעת החוק שלנו?
פרופ' ר' בן-ישראל
בנוסח הזה הוספנו את סעיף 67ו.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
למה לא נכתוב שהסנקציה היא על מי שעבר על איסור על פי כל סעיפי החוק ולאו

דווקא על פי סעיפים מסויימים?
פרופ' ר' בן-ישראל
יש סעיפים טכניים.
רן כהן
שום שופט לא ישפוט על סעיף טכני.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אפשר לקצר ולומר: "מי שעובר על הוראות החוק - דינו מאסר ששה חודשים או קנס".

למה לייחד את הסנקציה רק לסעיפים מסויימים?
פרופ י ר' בן-ישראל
הסעיף הזה הופך את המעשים לעבירות פליליות. אי אפשר, ביחסי עבודה, כל דבר

שהמעביד לא מקיים להפוך לעבירה פלילית. צריך בכל זאת להשאיר את החוק הפלילי ואת

דיני העונשין לדברים המהותיים ביותר. אם מישהו מעסיק בלי רשיון או בניגוד לתנאי

רשיון, זה דבר אחד, אבל אם הוא לא משלם לעובד את השכר, צריך לתבוע את זה בתביעה

אזרחית ולא להפוך את זה גם לעבירה פלילית.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
למה שעבירה על סעיף 7. למשל - העסקת זרים - לא תהיה עבירה פלילית?
עי אליצור
על העסקת עובדים זרים יש חוק עובדים זרים, שחוקק לא מזמן, ושם יש עונש מאד

גדול.
רן כהן
למה שלא תהיה עבירה פלילית למי שעובר על הוראות סעיף 67ח שקובע: "זכותו של

עובד לפי פרק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור"?
פרופ' ר' בן-ישראל
העובד זכאי לתמורה הכספית. זה לא שהענין לא ניתן לתביעה, אבל יש להבחין בין

הזכות למימוש הזכות הכספית בבית הדין לעבודה כתביעה אזרחית לבין הגשת תביעה

פלילית כנגד המעביד על עבירה פלילית. אי אפשר להפוך את כל מערכת ירקי העבודה

למערכת פלילית.

ת' גוז'נסקי ;

בסעיף 67ג' מדובר על פיצויי פיטורים וכתוב במפורש שהוא חייב לשלם לו פיצויים

אלא אם כן יש איזו שהיא התחייבות. מה אם הוא לא משלם לו פיצויים - זה לא יכלל פה?

פרופ' ר' בן-ישראל;

זאת לא עבירה פלילית. גם בחוק פיצויי פיטורים, אם מעביד לא משלם לעובד רגיל

פיצויים, זה ניתן למימוש כתביעה משפטית בבית הדין לעבודה, אבל כתביעה אזרחית. לא

יעזור לעובד אם המעביד יילך לבית הסוהר על אי תשלום הפיצויים, העובד צריך את

הכסף, ואת הכסף הוא יכול לתבוע. כאן מדובר על עונש פלילי. קודם כל, בתי המשפט לא

יוכלו לעמוד במה שאינם מציעים, זה יהיה על הנייר; שנית, אני חושבת שעשו את

ההוראות הפליליות העונשיות לגבי הדברים המהותיים של רשיון והעסקה בניגוד לרשיון.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה לגבי סעיף 67ז? שם נאמר: "קבלן כוח אדם שרשיונו בוטל או לא חודש רשאי

להמשיך בהעסקת העובדים שהעסיק ערב הביטול או אי החידוש לתקופה שהורה השר".
פרופ' ר' בן-ישראל
כאן אין צורך בסנקציה, הסעיף הזה בא להגן עליו.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מציעה שנסמיך את פרופ' רות בן-ישראל, יחד עם עליזה אליצור, לבדוק אם יש

עוד סעיפים שבמהותם העבירה עליהם היא עבירה פלילית.
היו"ר א' נמיר
הן ישבו ובדקו גם עם מר גוברמן.
ע' אליצור
וגם עם אנשי הפלילים שבמשרד המשפטים.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם, שבסוף הסעיף היה מדובר על קנס בלירות. לכן
כתבנו
"מאסר ששה חודשים או קנס", שזה יהיה לפי חוק העונשין, סעיף 61, שהוא חדש.

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 17 בתיקון הבא:

במקום "עד 67ו" יבוא "או 67ו"
סעיף 18 - תיקון סעיף 80
פרופ' ר' בן-ישראל;

הכותרת של הסעיף כיום היא "עבירות שונות" ונאמר כך: "מי שעבר אהת העבירות

האלה (1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73. 74 או 75; (2) עבר על צו

בקשר ללשכה פרטית או לא קיים תנאי מהתנאים" ששייכים ללשכה פרטית. מה שמוצע כאן,

הוא שתהיה רק פיסקה (1) ובה יתוסף האיזכור של סעיף 75א.

עי אליצור;

אני רואה עכשיו שהסיפה של פיסקה (2) צריכה להישאר, כי אחרת אין לזה מובן.

צריך להוסיף לפיסקה (1) - "דינו קנס", והפיסקה תיקרא כך: "בפיסקה (1) הסימון (1)

יימחק ובסופה יבוא " או עבר על הוראות סעיף 75א - דינו קנס".

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 18 בתיקון הבא:

אחרי "סעיף 75א" יבוא "דינו קנס"
סעיף 19 - תיקון סעיף 81
הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 19
סעיף 20 - תיקון סעיף 82
הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 20
סעיף 21 - תחילה
ש' ארבלי-אלמוזלינו: למה ששה חודשים?
י' ברק
פה מחייבים את הקבלנים הפרטיים בדברים רציניים מאד: להתאים שכר עבודה למקום

עבודה, לברר את תנאי העבודה במקום העבודה. זה דבר מאד מסובך וצריך לתת להם זמן

להתארגן, כי עושים כאן ממש מהפכה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ששה חודשים כדי להתארגן?
פרופ' ר' בן-ישראל
זה לא נורא.



י' ברק;

גם אנחנו צריכים להיערך.

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 21
סעיף 12 - פירסום
הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 22
רן כהו
בתום ההצבעה יש לי שלוש שאלות: א. האם ההוראות בחוק הזה מבהירות באופן מפורש

שעובדי קבלן ועובדי הלשכות האלה לא יוכלו לעבוד במקום שבו הוכרז סכסוך עבודה?
פרופ' ר' בן-ישראל
זה כתוב בסעיף 67ו.
רן יכהן
ב. האם כל אותה חקיקה ענפה שעשינו, מחוק שכר מינימום דרך שעות עבודה ומנוחה

וכו', חלה על העובדים הללו כאילו היו עובדים רגילים לכל דבר?
פרופ' ר' בן-ישראל
הקבלן הוא המעביד שלהם, לכן חלים עליהם חוקי העבודה ביחסים שבין הקבלן

לביניהם.
רן כהן
זה כולל חוק הזדמנויות שוות בתעסוקה, את כל מה שחוקקנו בתחום חקיקת העבודה?

פרופ' ר' בן-ישראל;

הכל. אם הוא מעסיק, הוא מעסיק לכל דבר וענין.
רן כהן
בחקיקה הזאת ברור למשל שחוק פיצויי פיטורים חל על העובדים האלה גם כן?
פרופ' ר' בן-ישראל
בשנתיים הראשונות, כשהעובד מועסק על ידי הקבלן, חלים עליו חוקי העבודה, חוקי

המגן. קודם כל הוא חייב לתת את חוקי המגן כי הוא מעביד כמו כל מעביד אחר. בנוסף

לכך הוא יהיה חייב לתת לעובדים תוספות על פי סעיף 67א שעכשיו נחקק. נאמר כאן

במפורש שהחוק לא בא לגרוע אלא רק להוסיף. כלומר, אם הקבלן נתן לעובדים פריט

מסויים יותר, הוא יהיה חייב להמשיך לתת את היותר. החוק בא רק להשוות את התנאים

בתוספות, אבל חוקי המגן חלים על כל המעבידים, והוא מעביד לכל דבר וענין לצורך

חוקי המגן.



רן כהן;

ג. מה לגבי הנושא של עבודה זמנית, עבודה שנעשית מספר חודשים?

פרופ' ר' בן-ישראל;

במקרה הזה ההוק לא רול. הוצאנו את זה במפורש.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

במשך שנתיים ההסכם הקיבוצי יהול ושכר העבודה ישולם בהתאם להסכם הקיבוצי?
פרופ' ר' בן-ישראל
סעיף 67 עושה השוואת תנאים במשך השנתיים, למעט ענין הקביעות. אהרי שנתיים

העובד הופך להיות עובד רגיל.

י' ברק;

בנוסה הזה עשינו תיאום בין שלושה הוקים: חוק שירות התעסוקה, הוק ההסדרים

ותיקון מספר 8. אני מבקש מהוועדה להסמיך אותנו לתקן - במידה ונפלו טעויות

בתיאום בין שלושת ההוקים האלה - דברים טכניים.

היו"ר א' נמיר;

בהחלט, זה מוסכם על הוועדה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
יש להביא זאת לידיעת יושבת-ראש הוועדה.

היו"ר אי נמיר;

נכון, אני חייבת ליגת על כך את האישור.

אני מניחה שנציגי האוצר והיועץ הכלכלי לראש הממשלה באו כדי להשמיע הערות

והשגות ואתן להם את רשות הדיבור.
ח' פלץ
לא אדבר על הצד המשפטי, אני לא בקיא בו. שמעון עיר-שיינסח את ההסתייגויות

שלנו בצורה משפטית ויגיש לכם הכל בכתב, לכן אין טעם להיכנס לתחום הזה.

למה אנחנו מייחסים לענין הזה כל כך הרבה חשיבות? הדבר הראשון: היום יש בערך

30 אלף איש שעובדים בחברות קבלניות, כמו מנפאואר, או.אר.אס, זמיר וכן הלאה,

חברות שעובדות בצורה כזאת, שמבחינה משפטית הן מקיימות יחסי עובד ומעביד עם כוה

האדם ומספקות שירות לגוף אחר. התופעה הזאת הולכת ומתפשטת מכיוון שהיא מהווה היום

פתרון לבעיה שקיימת בשוק העבודה וזו הבעיה של קשיחות בשוק העבודה. היום, אם מפעל

רוצה לקלוט עולים, אם הוא רוצה להרחיב פעילות, לפעמים הוא נתקבל בבעיה, כי יש לו

הסכמי שכר במפעל ובארגון, ולפי אותם הסכמי שכר הוא לא יכול לקלוט עובדים נוספים,

לא משתלם לו. אם הוא מוכן לקלוט אותם ברמות שכר נמוכות יותר, הוא יקלוט אותם,

וחברות כוח האדם פותרות את הבעיה הזאת. אם אנחנו מדברים על כך שהמשק יצמח,

שהסקטור העסקי יצמח, זה צריך להיות מלווה בקליטת עובדים, ולחברות הקבלניות אמור

להיות תפקיד בנושא הזה.
דבר שני שקורה כאן
באמצעות החברות הקבלניות ניתן לקלוט עולים ללא התחייבות

של קביעות. להרבה מעבידים יש גמישות בכך שהם יכולים להשיג עובדים ללא התחייבות של

קביעות לגבי אותם עובדים. העובדים אולי עובדים ברמת פריון גבוהה יותר, כשהם

יודעים שאין להם קביעות, ולמעביד יש גמישות, הוא יודע: מחר אין חוזה, הוא יכול

לצמצם, אבל הוא יהיה מוכן לקלוט את העובדים, כי זה מוריד לו סיכון, זה מעביר לו

עלויות מעלויות קשיחות לעלויות משתנות ולכן כדאי לו.

אלה הם שני הדברים הבסיסיים שגורמים לכך שהתופעה, בימים האלה, הולכת וגדלה.

מה קורה עם הצעת החוק? הצעת החוק הזה, בגדול, כורתת את הענף של חברות קבלניות

והיא תשבש את כל פעילותן. איזה שיבושים קיימים? האחד - השוואת תנאי העבודה והשכר

של עובדי הקבלן לעובדי החברה. בכך נעלה למעשה את עלות העבודה של אותם עובדים, כי

וחלקם מועסקים באותה חברה בשכר גבוה יותר משכר העובדים הקיימים, מאחר שאין להם

קביעות ותנאים סוציאליים. גם המעביד מסתכן בכך שהוא יצטרך לתת להם קביעות, לתת

להם תנאים סוציאליים, ובמקרים מסויימים - גם להעלות את השכר. זה יעלה לו את עלות

העבודה ואז הלק מאותם מפעלים שהתכוונו לקלוט עובדים באמצעות חברות קבלנות, לא

יקבלו עובדים. אבל עוד יותר גרוע: יכול להיות שמאות עובדים יפוטרו אחרי הצעת החוק

הזאת, והוועדה צריכה לקחת את זה בחשבון.
הנושא השני
הענקת סמכויות לשר העבודה והרווחה בנושא הטבות סוציאליות

ותשלומים נלווים. יש כאן התערבות של הממשלה והתערבות של שר העבודה במערכת השכר,

התערבות שאנחנו רואים אורנה כבלתי רצויה.
- הנושא השלישי
העברת עובדי קבלן כוח אדם, אחרי שנתיים, למצבת עובדי המפעל.

אנחנו מתנגדים לכך, כי המשמעות היא לכפות על המעסיק, בדלת האחורית, להוסיף

עובדים. אותו מעביד שיחשוש מכך עשוי להביא לפיטורי עובדים. יש כאן גס פגיעה

בגמישות הניהולית באותו מפעל.
הנושא הרביעי
פיקוח על מחירי קבלן כוח אדם. אין שום הגיון ששר העבודה

והרווחה יקבע מה התעריפים שיקבל הקבלן מן המפעל. התעריפים ייקבעו בתנאי שוק לפי

איכות השירות שהקבלן מעניק לאותו מפעל. אין שום סיבה שיבוא שר העבודה ויקבע את

המחירים בשוק.

אלה הנושאים שאנחנו מתנגדים להם ורואים אותם בחומרה.
ש' מעוז
אנחנו היינו צופים שהעולים יגשו לשירות התעסוקה כדי למצוא עבודה - 70%,50%.

מהם - כי שם יוכלו למצוא את העבודה. בפועל מתברר שהם כן מגלים גמישות. הם גילו

מהר את תנאי המשק והם הולכים לעבודות זמניות ולעבודות שונות, בינתיים בלי זכויות.

הזמנו סקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתוצאות שלו עוד לא התפרסמו, והתוצאה
מדהימה
מתברר שלא 50% ולא 40% ולא 30% ולא 20% אלא 7% בלבד מהעולים משתמשים

בשירות התעסוקה למצוא מקום עבודה. זה שיעור מאד מאד נמוך וזה מראה על כך שהשוק

נהיה שוק חופשי ואנשים מחפשים מקומות פרנסה ולא מחפשים לעמוד בתור בשירות התעסוקה

כדי למצוא מקום עבודה. אלה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולא נתונים של

האוצר.

נקודה שניה, חשובה, היא הדו"ח של קרן המטבע הבינלאומית, שהוגש לנו אתמול, בו

נאמר שהאפשרות היחידה להפהית את האינפלציה ולהביא לגידול התפוקה היא גמישות בשוק

העבודה. גמישות בשוק העבודה היא זו שתביא הן ליותר תעסוקה וגידול במשק והן

לצמצום כמות האבטלה. זו נקודה מאד מאד חשובה, ואני מאד חושש שהסעיפים שאושרו היום

יפגעו בגמישות הזאת.



ע' רובין ;

מה שמשותף לכולנו הוא שאנהנו לא רוצים לראות אנשים מנוצלים, עובדי רעב, עובדי

כפיה בשכר נמוך, חריגים במקום עבודתם. התפיסות המנוגדות הו בשאלה איך החברה

והמדינה, הממשלה, הכנסת או הציבור מנסים להשיג את המטרה הזאת. אני אישית הושב
שמותר למדינה להתערב בדברים מסויימים
מותר לה להתערב בסבסוד של הקמת עסקים

הדשים, מותר לה להתערב במתן דמי אבטלה, מותר לה להתערב בהגברת הביקוש לעובדים.

בכל הצד שיוצר מקומות עבודה חדשים ומשפר את הביקוש לעובדים ומשפר את יכולת המיקוח -

שלהם, אני חושב שההתערבות היא לברכה, בעיקר כשעם ישראל החליט שהוא רוצה לקלוט עוד

הרבה עולים.

אבל יש גישה נוספת ונבדלת, שאומרת: ננסה להתערב אדמיניסטרטיבית בכללי העבודה

ובכללי ההעסקה. בעניו הזה אני כו שותף לחברי, שחושבים שפה אנהנו מקשים שלא

לצורך. זה לא שאין לנו דרך איך לדאוג לעוד עובדים, לרמת חייהם. יש לנו את הדרך
הפוזיטיבית שאומרת
נגדיל את הביקושים שלהם. הדרך שאומרת, שנתערב

אדמיניסטרטיבית במקום הפרטי, בשמירה הפרטית ביחסי עובד ומעסיק, נראית לי דרך

שמקשה עלינו.

אבל זה עניו של תפיסה פילוסופית. אני לא מרמה את עצמי שאצליח - לא בדקה ולא

בשעה ולא בשבוע - לשנות את התפיסה הזאת. אני רוצה רק לומר בהזדמנות הזאת שאני

מצטער, כי לפי מיטב הבנתי אנחנו עומדים להקשים על עצמנו. התקווה היחידה היא שכמו

הרבה חוקים ותקנות כאלה שלא התממשו גם זה לא יתממש, כי לא נוכל לרוץ אחרי כולם

ולא נוכל לכפות. זה יהיה עוד עוד פעם מסוג הדברים שאנחנו מחוקקים ומתקינים תקנות

ואין נוהגים כך.
היו"ר א' נמיר
מאחר שחלק מאינפורמציה על הטיפול בחוק לא ידועה לחברי הוועדה, אני רוצה

שתרשו לי להשיב לאנשי האוצר וליועץ הכלכלי של ראש הממשלה.

במקור, כל נושא הקבלנים הפרטיים הוגש כהצעת חוק פרטית שלי. שר העבודה והרווחה

דאז, משה קצב, התנגד שאביא הצעת חוק פרטית והוא הביא הצעת תיקון להוק שירות

התעסוקה. בהצעת ההוק שלי התייעצתי רבות עם פרופ' רות בן-ישראל, שידועה כמומחית

בהא הידיעה לחקיקת עבודה. החוק הועבר ממליאת הכנסת לוועדה ב-13 בינואר 1987.

התחלנו את הדיונים בו ונקלענו פעמים רבות למבוי סתום. בכנסת הנוכהית הוחלה על

החוק חובת הרציפות.

גם בתוך ההסתדרות היה ויכוח מאד נוקב. היה קו שגרס החמרה הרבה יותר גדולה
מרוח החוק כפי שאנחנו הצענו
להוציא אותם בכלל מחוץ לחוק. אני עמדתי על כך

שבדיוני הוועדה ישתתף חבר-הכנסת ישראל קיסר, שהוא מזכיר ההסתדרות. הוא היה אתנו

במהלך הדיון בחוק לפחות עשר ישיבות עד אשר החוק סוכם. המחלוקות הכי גדולות היו

בנושא של מתו זכויות שוות, באופו אוטומטי, לעובד שנכנס לעבוד באותו מקום עבודה

ובנושא הקביעות. בהתייעצות עם חבר-הכנסת קיסר, אפילו ללא אישורם של הברי הוועדה,

הלכתי שלוש פעמים אל שר האוצר והצעתי לו: בוא נגיע לפשרה. האחת - שאוטומטית לא

יתנו לעובד אותם התנאים, אלא ניתן מרווח זמו שעליו נסכם; השניה - בעניו הקביעות.

שר האוצר ביקש אז לינת קביעות לאחר ארבע שנים. היינו מוכנים - למרות שאצלנו כתוב

"שנתיים" - להתפשר על שלוש שנים. כל הבקשות שלי הושבו ריקם.

אני אומרת במיוחד לך, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, עמוס רוביו, ואני אומרת את
זה גם לאנשי האוצר
בתיקו ו שלנו בישיבה הקודמת כבר עשינו צעד מאד נועז מבחינת

תפיסת העולם של חברי הוועדה. אנחנו לא תבענו להחזיר את חובת הזיקה לשירות

התעסוקה, ולא במקרה, כשגם מזכ"ל ההסתדרות, חבר-הכנסת קיסר, היה יהד אתנו. עשינו

זאת גם משום ששירות התעסוקה מתנהל כפי שהוא מתנהל בנושא המינויים הפוליטיים -

ואיו עוד משרד כזה בארץ - וגם משום העובדה שהוא לא הצליח להתאים את עצמו למה

שקורה היום בשוק, ואני לא יכולה להאשים את העובדים על כך.



הצעת החוק היא מ-1987, היום אנחנו ב-1991 .עסקנו בחוק הזה עשרות ישיבות

והיינו פתוחים ללכת להרבה ויתורים ופשרות עם משרד האוצר. שום דבר, הכל נדחה על

הסף. תבינו, אתם מביאים אותנו למסקנה מאד פשוטה, שאין לנו ברירה, אנחנו לא

יכולים להידבר אחרת. לא מוכנים להידבר אתנו, וזו הסיבה.

אנחנו לא רוצים להכביד, אנחנו יודעים שהמשק צריך להיות היום הרבה יותר גמיש,

אבל יש לנו טענות קשות מאד לשירות התעסוקה על הצורה שבה הוא מתפקד, והטענות אינן

לעובדים. אנחנו לא יכולים להפוך את העובדים במשק ותנאיהם להפקר. אתה לא יודע,
עמוס רובין, מה קורה כאן
משלמים 2 שקל לשעה, משלמים שקל לשעה.

ע' רובין ;

את אלה לא נתפוס בחוק הזה.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו לא חושבים שהחוק הזה אידיאלי, אבל הוא הרע במיעוטו.

רן כהן;

אני רוצה להוסיף תיקון אחד, ואם הוא לא יתקבל אוסיף אותו כהסתייגות שלי. יש
בעיה בקשר לדיילי אל-על
לאחר תקופה מסויימת שבה הם עובדים כעובדים זמניים, כאשר

הם צריכים לעבור לקביעות, מפטרים אותם. הענין הזה מוסיף קשיחות שאינה במקומה ואני

מציע שאחרי סעיף 67ג יבוא המשך.
היו"ר א' נמיר
תגיש את התיקון שלך כהסתייגות.
רן כהן
אולי הוועדה תקבל את התיקון הזה?
היו"ר אי נמיר
כבר גמרנו את ההצבעה על החוק. יכול להיות שנצביע בעד ההסתייגות שלך במליאה.
רן כהן
אני מציע שאחרי סעיף 67ג יבוא: "השר רשאי להאריך, על פי בקשת העובד, את

העסקתו לתקופה אחת נוספת בטרם יהיה לעובדו של המעביד".
היו"ר א' נמיר
חבר-הכנסת רן כהן, לא היית בחדר כשדנו על הסעיף הזה. מאחר שגמרנו את ההצבעה

תציע הסתייגות, ואם נראה אותה כמוצדקת אין סיבה שלא נצביע בעדה במליאה.
י' צבן
לדברים של ידידי עמוס רובין: המצב דורש גמישות, אבל בגלל ההיקף האדיר של

הבעיות היתה דרושה לנו מערכת מאד חזקה, מאד גמישה של ניהול שוק עבודה מאד פעיל,

לא של שירות תעסוקה פאסיבי, ולא החברות הפרטיות הן שתיתנה כאן את המענה להיקפים

האלה.



ע' רובין;

חבר-הכנסת צבן, הרי הסיפור הוא לא שירות התעסוקה כמפנה אנשים ולא ההברות האלה

כמפנות אנשים. הרי זאת לא בעיה של תיווך, אלא שחסרים לנו מקומות העבודה. אהד

הדברים שאני מאד הושש שהחוק יקשה עלינו הוא בסיכוי להיווצרות מקומות עבודה בתנאים

פהות טובים מאשר מקומות עבודה כאלה.

ת' גוז'נסקי;

עד איזה גבול?

עי רובין;

אם אנהנו מהמירים פה אנהנו דווקא שולחים את העובדים למעסיקים הגרועים ביותר,

הקטנים ביותר, המאורגנים פהות. על מי נוכל לאכוף את החוק ומי יזהר? דווקא החברות

המסודרות יותר, הגדולות יותר, המאורגנות יותר.

היו"ר א' נמיר;

עמוס רוביו, היו לי הרבה שיהות, לא במסגרת הוועדה, גם עם מנפאואר וגם עם

או.אר.אס. הם לא הבעיה, ההוק הזה לא יכביד עליהם, אבל החוק הזה בא להסדיר את

הג'ונגל שקיים בתהום הזה, למעו יראו וייראו. אתה יודע שיש מסעדות שעובדים בהו רק

תמורת ארוחת צהריים?

ת' גוז'נסקי;

אתה יודע שיש ילדים שעובדים תמורת ארגז ירקות?

היו"ר א' נמיר;

יכולתם יותר מוקדם, כולכם, בסוללה כזאת מכובדת, לבוא לכאן. כל כך הרבה עבודה

השקענו בחוק הזה.

ע' רובין ;

בזה את צודקת.

היוייר אי נמיר;

אנחנו לא רוצים מקומות עבודה? רוצים, אבל אי אפשר להפקיר את העובדים.

אני מבקשת ממשרד האוצר להגיש את ההסתייגות מהר ככל האפשר. רצוי היום,

ומכסימום מחר.

תודה רבה לכם.



3. תקנות רופאי שיניים (מרפאות של תאגידים), התשמ"ט-1988

היו"ר א' נמיר;

בתחילת הישיבה אני מודיעה למוזמנים שיותר אנחנו לא מתדיינים בוועדה עם עורכי

דין של גופים. עורכי הדין יוכלו לשבת בישיבה, אבל לא להשתתף בדיון.

האמת היא שלא היתה לי כוונה להביא את התקנות לדיון לפני סיום המושב.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מה הדחיפות בתקנות האלה?

היו"ר א' נמיר;

מאיימים בבג"ץ.
צ' לוין
הכנסת תיקנה לפני כמה שנים את פקודת רופאי השיניים בהוסיפה את סעיף 3א בקשר

לתאגידים ומרפאות של תאגידים לריפוי שיניים ושם נקבע שהמרפאות האלה, כדי לפתוח

אותן, לנהל אותן ושתוכלנה לעסוק בריפוי שיניים, צריכות לקבל רשיון. כדי לקבל

רשיון צריך להתקין תקנות.

הנחנו את התקנות על שולחן הוועדה עוד ב-1988. ההתנייה היא שאנחנו יכולים

לפרסם את התקנות באישור הוועדה, ובהיעדר תקנות אנחנו לא יכולים לעסוק ברישוי

התאגידים. מאחר שהוועדה לא דנה בתקנות האלה, פועלים בשטח תאגידים ומרפאות שאין

לנו שליטה עליהם מבחינת הרישוי, הפיקוח והבקרה, ואנחנו לא יכולים להגיש נגדם

משפטים פליליים על כך שהם פועלים ללא רשיון, משום שהטענה תהיה שלא התקינו תקנות.
הם יאמרו
אנחנו מוכנים שתבדקו אותנו, תרשמו אותנו ואז נפעל כדת וכדין. בהיעדר

התקנות האלה אנחנו מנועים מלפעול, לכן אנחנו חושבים שהגיעה השעה - והדבר מאד דחוף

- לקבל את אישורה של הוועדה לתקנות אלה, על מנת שנוכל לפרסמן ועל ידי כך לחייב את

כל המרפאות האלה להזדקק לרשיון, וממילא - לביקורת ופיקוח של משרד הבריאות. פנינו

אל יושבת-ראש הוועדה - לא רק אני, אלא גם השר והמנכ"ל - וביקשנו לדון בנושא הזה,

על מנת לאפשר לנו לפעול ולהפעיל את הסעיף שהכנסת חוקקה.

אני מציע - אם הוועדת מוכנה לקבל את ההצעה - שנדון כאן בשאלה העקרונית של

הרישוי, ואת פרטי הניסוח, שהם דברים יותר טכניים, נשאיר לניסוח עם היועצים

המשפטיים של הוועדה ומשרד המשפטים.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה שלא יתקבל הרושם שמאז 1988 מזניחים בוועדת העבודה והרווחה את התקנת

התקנות. התקיים דיון אחד בוועדה ואז התברר שזה ויכוח מאד ממושך. אפילו אם היינו

יושבים עכשיו שעתיים אין להעלות על הדעת שגם את הענין העקרוני היינו יכולים לסכם.

יש כאן דיון שהוא דומה למה שהיה בחוק האופטומטריסטים, יש ויכוח מאד נוקב בשאלה

העקרונית, ופרטי הניסוח הם פועל יוצא מהתפיסה העקרונית.

אני קובעת שלא היה שום לחץ מצד משרד הבריאות על קידום התקנות אלא בחודש וחצי

האחרונים, ויש להניח שלא משום שמשרד הבריאות לא חשב שזה לא דחוף וחשוב. זה לא

שהוועדה מאז 1988 דחקה את התקנות לפינה, כי היא חשבה שהן לא חשובות, אלא כנראה

שגם בסדר העדיפויות של המשרד היו דברים אחרים. נכוו שבחודש וחצי האחרונים הלחץ

של המשרד התחזק, וכאשר ביררתי מדוע, כי אנחנו ערב פגרה, נאמר לי שיש חשש גדול מאד

של בג"ץ.



י' צבן ;

מה יעשה הבג"ץ?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הוא יחייב את משרד הבריאות לתת רשיונות מבלי שיהיו התנאים המינהייבים.
הי ו ייר אי נמיר
הוא לא יכול.

י' צבן;

אם לא הוצא כבר צו על תנאי, יחכו 45 יום וכדומה. אנחנו לא יכולים לדון כך

בתקנות, אני רוצה לעיין בהן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
התקנות הללו הן הכרחיות, חיוניות. בחוק שהתקבל כאו קבעה הוועדה שהתקנות

צריכות להיות באישור ועדת העבודה והרווהה. התקנות הללו הוגשו עוד ב-1988, עוד

כשאני הייתי שרת הבריאות, כי ראינו בהו חשיבות מרובה. לא יכולה להיות ההפקרות

שקיימת היום, כשכל אחד בא ועושה כטוב בעיניו - פותה, סוגר, מנהל, מבלי להזדקק

לרשיון ממשרד הבריאות.

אין לי ספק שהזמן דולק מבחינתה של ועדת העבודה, יש הרבה דברים שעליה לסיים את

הדיון בהם עד צאת הכנסת לפגרה. הייתי מבקשת מהיושבת-ראש לייחד מספר ישיבות בפגרה

כדי לדון בסוגיה הזאת ולגמור את הדיון .

היו"ר א' נמיר;

בהודש אוגוסט לא אוכל לקיים ישיבות, ואני בספק אם אוכל לעשות את זה בספטמבר.
ת' גוז'נסקי
בספטמבר יש חגים.

היו"ר א' נמיר;

גם אם נשב בפגרה אצטרך לשאול את חברי הוועדה מה קודם - חוק זכויות ההולה,

חוקים אחרים, כי אנהנו יודעים מה עומד על סדר יומנו.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אולי תקימי ועדת משנה לנושא הזה?

היו"ר א' נמיר;

אחר כך זה חוזר ממילא למליאת הוועדה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יש הפקרות בענין .



היו"ר א' נמיר;

מה אני יכולה לעשות? זאת עובדה שהמשרד לא לחץ לגבי התקנות האלה, הוא לחץ על

דברים אהרים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

רופאי השיניים והמרפאות לא מעונינים שתהיינה בכלל תקנות.

היו"ר א' נמיר;

לא נכון. הם אמרו בפעם הקודמת שהם מאד מעונינים שתהיינה הנקנות.
ד"ר מ' קלמן
קיימנו דיונים כמעט עם כל הנוגעים בדבר ואני חושב שאני יכול לבשר שהיום יש

כמעט הסכמה מלאה לתקנות, למעט אולי בנקודות קטנות.

היו"ר א' נמיר;

זה מזכיר לי את הדיון בחוק האופטומטריסטים, שגם שם אמרו כך, וקיימנו הרבה מאד

ישיבות על החוק.

דייר מ' קלמן;

אמנם יש מספר נקודות במחלוקת, אבל כולם מסכימים שצריכות להיות תקנות, שצריך

להיות פיקוח. שתי הרשתות הגדולות של מרפאות השיניים, גם קופת הולים והסתדרות

רופאי השיניים מסכימות שצריך להתקין את התקנות מה שיותר מהר.

הי ו "ר אי נמיר;

אתה חושב שאחת-שתיים נעביר תקנית? בוועדת העבודה לא עובדים כך. אני מודיעה

לך; גם הדיון על העקרון לא ייגמר בשלוש-ארבע ישיבות. אני זוכרת מה היה בישיבה

הקודמת, כשהתגלה שהוויכוח הוא מאד עמוק, גם בקשר לתפיסת העולם, בראש וראשונה אצל

חברי הוועדה.

עו"ד א' שטרן;

לדעתי יש כאן מהומה על לא מאומה ואם מישהו יסתכל טוב הוא יראה שהמלך עירום;

החוק לא מחייב תקנות למתן רשיון. התקנות הן לאי מתן רשיון, לפטור, ואם יסחבו כאן

זמן, ייווצר מצב, שאולי הו ועדה לא רוצה בו, של אי ז ו שהיא אנרכיה בשטה. נוסח החוק

אומר מפורשות, שהמנכ"ל יתן רשיון, וכן כתוב שהדברים בהם תיקבענה התקנות הן לענין

הפטור ולענין הוראות ניהול. התקנות שנמצאות כאן כלל לא מתייחסות לנקודה הזאת.

היו"ר א' נמיר;

כל מה שאתה אומר כאן לא רלוונטי לי מבחינה ציבורית. אני לא עוסקת בדברים האלה

מההיבט המשפטי, אני מסתכלת על הנושאים האלה רק מההיבט של טובת הציבור, טובת

האנשים שזקוקים לרופאי שיניים או למרפאי שיניים. הניסוח המשפטי משרת תפיסת עולם,

וכל היתר לא רלוונטי בעיני. אין לי השכלה משפטית, לא נבחרתי בגלל זה שאני יודעת

משפטים, כל ההתייחסות שלי היא ציבורית, ולכן אם אני רואה לנגד עיני את האנשים

שזקוקים לטיפול שיניים אני חייבת לשקול מה ישרת אותם יותר טוב.



אנחנו עכשיו ערב פגרה. לא נמצאה שום דחיפות לנושא הזה, בעומס הנושאים של

הוועדה ובסדר הדחיפויות שלנו. לא אוכל לקיים ישיבות בפגרה על נושא חקיקה, וגם לפי

תקנון הכנסת לא מקיימים בפגרה ישיבות על חקיקה. נצטרך לדחות את הדיון עד לתחילת

המושב הבא של הכנסת.

עו"ד א' שטרן;

אפשר להציע שיוגשו מסמכים לוועדה?

הי ו"ר א' נמיר;

תמיד מגישים מסמכים לוועדה. באופן קבוע אנחנו מקבלים מסמכים מכל הגופים.

ד"ר צ' מצגר;

היות וכל הגורמים שמופיעים כאן מסכימים שדרושות תקנות וכולם מסכימים שטובת

המטופל היא שיהיו תקנות, אבל יש ניואנסים כאלה ואחרים בין האנשים לגבי ההסכמה,

הייתי מציע להטיל על משרד הבריאות לכנס אותו פורום של אנשים, בלי הוועדה, שיבואו

להסכמה. אם הם יגיעו להסכמה ולא יהיה ויכוח, בישיבה אחת אפשר יהיה לסיים את

הדיון.
היו"ר א' נמיר
? זו הדרך שבה, בדרך כלל, אנחנו דנים בהצעות חוק וכך נהגנו גם בחוק

האופטומטריסטים. אני שואלת את צבי לוין: הצעת התקנות שהבאתם לנו היא בעקבות הסכמה

שהגעתם אליה עם כל הגופים?
צ' לוין
את התקנות האלה הגשנו לאחר שקיימנו דיונים עם נציגי הגופים, אלא שמדי פעם

בפעם בא גוף נוסף. למשל, כאן נמצא עורך-דין שטרן בשם אגודת טכנאי שיניים ואני לא

יודע מה הטעם והסיבה שטכנאי השיניים באו לישיבה זו. אני מודיע שאני מוכן שוב לשבת

עם אותם הגורמים.
הי ו ייר אי נמיר
תעמוד אתי בקשר אישי ונראה איך אפשר לקדם את הענין. ככל שההסכמה תהיה יותר

גדולה, יש סיכוי שנגמור את זה יותר מהר. מאחר שבאוגוסט ובספטמבר אינני יכולה

להבטיח קיום ישיבות, אני מבטיחה לכם: מייד בתחילת המושב נתחיל לדון בתקנות,

אפילו אם נצטרך לקבוע ישיבה חמישית בשבוע של ועדת העבודה.

אני מציעה לכל הגופים שנמצאים כאן לא להשתמש בזכותם להגיש בג"ץ.
א' גליקסמן
אין לנו כוונה.
היו"ר א' נמיר
אל תדבר בשם כולם, אני יודעת מה אני אומרת.
צ' לוין
ברשותך אקבל את רשימת כל הגופים המוזמנים ואזמן את אלה שנמצאים היום.
ד"ר א' צוקר
בדיון הקודם, למרות שזה לא היה על סדר היום, היה הסכמה כללית על הענין של

חוק בחינות רישוי. אם העבר מלמד על העתיד, אני מבקש שהוועדה תדון בכך. מבחינת

הפקולטות בבתי הספר לרפואת שיניים וגם מבחינה ציבורית, לפחות לדעתנו - אני לא

יכול לדבר בשם דייר מצגר - הנושא נמצא בקדימות מאד גדולה על סדר היום שלנו ואני

מבקש עצה מה לעשות ואיד לעשות.

היו"ר אי נמיר;

זה לא שייך לתקנות שאנחנו מדברים עליהן.מה שאתה מעלה הוא ענין לחקיקה ראשית.

יש כבר הצעת טיוטה של משרד הבריאות בנושא הזה והיא תהיה בוועדה בתחילת המושב.

הוועדה הזאת עשתה סדר בענין הבחינות בשני נושאים: בחובת בחינות לרופאים ובחובת

בחינות למהנדסים. אנחנו מודעים לענין, הוא יעלה כאן, ואני רוצה להבטיח לך שנעשה

כל שביכולתנו כדי לקבוע זאת בחוק ברור.

דייר ז י הי נדס;

כנציג הסתדרות רופאי השיניים אני חושב שאין טעם שנכביד יתר על המידה. אנחנו

רק מקווים שכבוד היושבת-ראש תשתדל בתחילת המושב הבא להביא את התקנות כדי לסיים את

הדיון בהן.

היו"ר א' נמיר;

כשאני מבטיחה, אני מקיימת. אני י ודעת את דחיפות הענין ואני חושבת שפעם איות

ולתמיד חייבים להסדיר אותו ומייד בתחילת המושב, ואז לא תהיה הפסקה בדיון אלא נשב

שבוע אחרי שבוע עד שנסיים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 20;11)

קוד המקור של הנתונים