ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/07/1991

אבטלה - אם כל חטאת. הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א' אליאב; דיווח בנושא החצבת; דיווח בנושא תשלומים למעונות; הצעות לסדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 283

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ו בתמוז התשנ"א (8 ביולי 1991). שעה 10:00

(ישיבה פתוחה)

נ כ רז ו -
חברי הוועדה
אי נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

ין כהן

ע' פרץ

י י צבו
מוזמנים
לסעיף 2:

דייר ו י אדלר - הממונה על שרותי בריאות הציבור,

משרד הבריאות
לסעיף 3
אי סעדון - ממונה על תעסוקת נשים ומעמד האשה,

משרד העבודה והרווחה

די ארטום - תקציבן, משרד העבודה והרווחה

ח' פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

י י כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר
לסעיף 4
שר האוצר י י מודעי

חבר-הכנסת י י קיסר מזכ"ל ההסתדרות

חבר-הכנסת א' אליאב

די פרופר - נציג התאחדות התעשיינים,

יושב-ראש ועדת העבודה

ג' בן-ישראל - ראש לשכת הקשר של ההסתדרות

שי גרניט - הממונה על השכר, משרד האוצר

א' בראוו - דוברת משרד האוצר

שי מעוז - יועץ לשר האוצר

אי רוב - עוזר לשר האוצר
מזכירת הוועדה
א' אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
1) הצעות לסדר

2) דיווח בנושא החצבת

3) דיווח בנושא תשלומים למעונות

4) אבטלה - אם כל חטאת - הצעה לסדר-היום

מאת חבר-הכנסת א' אליאב



הצעות לסדר

(ישיבה פתוחה)
היו"ר א' נמיר
רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני שואלת את חברי

הוועדה, אם אתם לא מתנגדים שהישיבה תהיה פתוחה. הישיבה פתוחה.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת צבן.
י' צבן
בישיבה קודמת את עוררת אגב אורחא את והשאלה הזאת, של ניכוי בגלל מלחמת המפרץ.

בינתיים קיבלתי תשובה של עובדים. יש מקומות ששילמו לעובדים. לש מקומות שניכו

לעובדים 3 ימי חופשה. יש מקומות שהורידו שכר. העניו הזה קשור גם למעונות היום,

נושא שעומד על סדר-היום של הישיבה הזאת שלנו. אני מבקש שנקבל הבהרה גם מבחינה

משפטית.
רו כהן
יש לי שאילתה. לפני שבוע העלתי את הנושא של פיטורי ו/התפטרותו של מר סלאבין.
הי וייר אי נמיר
הוא יהיה כאן.
רו כהן
יחד עם סגן השר פרוש?
הי ו ייר אי נמיר
אני אדבר איתך אחר כך בענין זה.
א' אדלר
סגן השר יהיה כאן ביום רביעי, לכמה דקות, בעניו של סלאבי ו.
הי וייר אי נמיר
חבר-הכנסת רו כהו, תדבר איתי אחרי הישיבה.

דיווח בנושא החצבת
הי ו ייר אי נמיר
הזעקתי לכאו את דוקטור אדלר, הממונה על שרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות,

כדי שנקבל דיווח בנושא מחלת החצבת.

ביום חמישי הייתי כל היום בצפת, בסיור. במהלך הסיור סיפרה לי אחות בכירה

בבית-החולים צפת, שבמחלקת הילדים שבבית-החולים צפת יש מספר ילדים, היא דיברה על

כ-10 מקרים, שחולים בחצבת. היא סיפרה לי שמאחר שהמחלה הזאת מאד מאד מדבקת יש

ילדים שאחרי שהם עוזבים את בית-החולים שאושפזו בו בגלל דבר אחר, מייד אחר-כך הם

חוזרים אליו כי נדבקו בחצבת. אנחנו לא יוצאים מהנושא הזה.



דנו, כתבנו מסקנות. לנו היתה תחושה שהכל מתרכז בדרום, בדואים, כושים עבריים.

הפעם זה לא בדואים. לכן ביקשתי לברר עם משרד הבריאות.

בבקשה, דוקטור- אדלר. אני מבקשת לדעת מה קורה.

ו י אדלר;

נכון, יש ריבוי מסויים של מקרי חצבת בנפת צפת. אנחנו מודעים לכך. לפי דו"ח

שהיגשתי לך אתמול בצהריים מדובר על 21 מקרים מסוף חודש מאי, ש-5 מהם הם ילדים

שעלו ב"מבצע שלמה", זאת אומרת ילדים שעלו מאתיופיה בחודש האחרון. נוכחנו לדעת

שיש דחיפות רבה ביותר לרקן אותם נגד חצבת. הם אמנם קיבלו חיסון אבל כנראה שאמינות

החיסון והרישום באדיס אבבה לא היו מספקים.
הי ו "ר אי נמיר
ברשותך אקרא את הדו"ח שנותן תמונה מאד ברורה. כתוב בו: "בהתאם לדו"חות שנרשמו

בלשכת הבריאות צפת חלו בהצבת בתקופה בין 23 במאי 1991 ל-7 ביולי 1991 21 חולים,

ועוד 3 חשודים. 19 הולים היו מאושפזים. לפי דרכי ההדבקה יש להבחין בקבוצות
הבאות
15 הולים תדבקה תוך משפחתית; 5 חולים מעולי "מבצע שלמה" בגאותו מרכז קליטה;

4 חולים נדבקו בעת אשפוזם בבית-חולים מסיבה אחרת. מצב החיסונים של החולים: מתחת

לגיל חיסון השי גרה - 7. ל-3 הוקדם החיסון לאחר המגע עם חולה; קיבלו חיסון

שיגרתי לפני מספר שנים - 8; עולים חדשים לא מחוסנים ("מבצע שלמה") - 5; עילה חדש

חוסן בברית המועצות - 1. הפעולות שננקטו על-ידי משרד הבריאות היו לפי הנוהל של

המחלקה לאפידמיולוגיה. 1) במרכז הקליטה הנגוע במהלה חוסנו כל הילדים מגיל 6

חודשים עד גיל 17. 2) לשכת הבריאות איתרה מגעים של המקרים וחיסנה אותם במידה ולא

היו מחוסנים קודם. 3) בית החולים צפת נדרש לפעול לפי חוזר שרותי האשפוז בענין

מניעת הדבקה בחצבה."

דוקטור אדלר, אני מבקשת לדעת מה ההנחיות שניתנו לבית-החולים צפת ולכל האזור,

שהוא בעיני נגוע.
ו' אדלר
עד לתקופה של החיסונים המוגברים, כל רופא ידע לאבהן ולבחון. בעשור האחרון

פונקנו במידת מה, כי שעד סוף 1990 לא היו התפרצויות גדולות של חצבת.
הי ו"ר אי נמיר
עם כל הכבוד, אני לא מבקשת סקירה על העבר. יש עכשיו מצב נתון. מה אתם עושים

עכשיו. ביום ראשון לא עשו דבר. מה עושים עכשיו.
ו י אדלר
אם מחלקת הילדים בבית-החולים צפת לא קיבלה את ההוזר שנשלח לפני חודש ורוצי,

נבדוק את זה.

אני חושבת שאני מדברת גם בשם חברת-הכנסת תמר גוזינסקי שנמצאת עכשיו כאן. אני

אומרת, תתקשרי בטלפון מייד עם צפת. את הדברים שאמרתי שמעתי ממישהי אחראית במחלקת

הילדים, שבמקרה פגשה אותי בסיור שלי. היא סיפרה לי בדאגה.

אני חוזרת ומבקשת בשם הוועדה, תתקשרי טלפונית ותתני להם הוראה/הנחית מה

לעשות.



ת' גוז'נסקי;

האם בצפת יש התגברות של המחלה?
ו י אדלר
לפי הדו"חות השבועיים שאנחנו מקבלים יש יותר מאשר בשנים קודמת, ברמה של 5-3

מקרים באזור לשבוע. זה עדיין לא מדאיג אבל זה מבשר רעות אס לא נטפל בזה.

היו"ר אי נמיר;

יש שם 3 מרכזי קליטה מלאים בעולים מאתיופיה. תנאי המגורים קשים ובגלל תנאי

המגורים אין שום בעיה להידבק. צריך לחסן את כל הילדים.

תודה רבה.

דיווח בנושא תשלומים למעונות

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים לנושא התשלומים למעונות ואני שואלת את האוצר; בסיכום

שלכם, שמונח לפני , האם התנתם את מתן הכסף בנושא ההנחות להורים?

י' כהן;

אני מניח שאת מתכוונת לכסף שניתן, סכום של 3-3 מיליון ש"ח, כמפורט בהסכם

הרלוונטי שהעברתי לך עכשיו. נתתי שני מסמכים, אחד מהם הוא מכתבו של שי טלמון.

2.3 מיליון מתוך 3.3 מיליון זה בגין אכלוס חסר במעונות. בגין הוצאות של

מפעילי המעונות, שאין אפשרות לגבות אותן בגלל הדחיה במועד עדכון התעריפים, ניתן

סכום של חצי מיליון ש"ח. לגבי ההפסדים וההוצאות, זאת אומרת בגין עלויות כגון הכנת

המעונות והפעלתם בשעת חרום - איטום, ציוד חרום וכו' - ניתן סכום של עוד חצי מליון

ש"ח.

בנוסף לסיכום הזה סוכם שהמעונות יחזירו ימי שהות שהוחסרו, זה דיפרנציאלי.

באזורים אי ו-בי דובר על 16 ימים, ובאזורים האחרים - 13 ימים. אלה ימים שאמורים

להיות מוחזרים עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. בעקבות החלטת סגן שר העבודה והרווחה

שלא להפעיל מעונות יום בחול המועד פסח צומצם מרחב האפשרויות של המעונות להחזיר

ימים על חשבון חופשות וגובש הסדר מתקן כדלקמן; שבשנת התשנ"א המעונות יחזירו 10

ימים על-חשבון חופשות ובשנת הלימודים הבאה, התשנ"ב - יומיים נוספים. הכל על

חשבון חופשות. נאמר שתעריף המעונות שהיה אמור להיקבע באפריל 1991 יעודכן בחסר של

1% ודמי הרישום לשנת הלימודים השנ"ב הופחתו ריאלית בכ-25 שקלים, מהלכים אשר

שווים לציבור ההורים כ-3 ימי לימוד נוספים. בסך הכל, מי ששהה במעון בשנת

הלימודים התשנ"א הוחזרו לו כ-12 ימי לימודים.
ת' גוז 'נסקי
איך?

י י כהן;

10 ימים על חשבון החופשות ועוד עדכון תעריף המעונות בחסר של 1%. כפי שאמרתי,

דמי הרישום לשנת הלימודים התשנ"ב הופחתו ריאליות בכ-25 שקלים, הורי ילדים ששהו

במעון בשנת התשנ"א וישהו במעון גם בשנת התשנ"ב יקבלו החזר של כ-15 ימים.



היו"ר אי נמיר;

לפי סיכום ביניכם לבין ארגוני הנשים, יחזירו המעונות ימי שהות שהוחסרו

בחודשים ינואר ופברואר, על-חשבון החופשות המתוכננות, כדלקלמן: 16 ימים באזורים אי

ו-ב' ו-13 ימים באזורים גי, די, הי ו-וי. נקבע שהימים יוחזרו עד סוף שנת הלימודים

הוזשנ"א.

י י כהן;

זה קשור לסיכום על 3-3 מיליון ש"ח. זה היה וזקף עד להחלטתו של סגן שר העבודה

והרווחה שבחול המועד פסח לא מפעילים את מעונות היום. הרולטתו זו של סגן יקשר צמצנ™

את מרחב אפשרויות ההחזר. ההסכם הזה הונ^ר בהסכם איור, שלא צורף כאן.

הי ו"ר אי נמיר;

מכיוון שחיים פלץ נכנס לישיבה אני רוצה לומר לו: נושא ההנחות של "בזק"

לעוורים לא מוסדר. לא נצא לפגרה בלי שהעני ן הזה סגור.

ולנושא המעונות. הזמנו את האוצר משום שלא היה ברור לנו אם היתה התניה או לא

היינה התניה ביחס להעברת הסכום של 3-3 מיליון ש"ח. בשבוע שעבר קיבלנו דיווח ממשרד

העבודה והרווחה והחלטנו לא להזמין לישיבתנו היום את נציגי ההורים אלא להזמין אתכם

לדיווח. בוועדה היה ויכוח ולא היה ברור אם ההסכם על התוספת הוזקציבית לארגוני

הנשים מכפיף אליו התחייבות של ארגוני הנשים להחזר הימים. מנציגות ארגוני הנשים

הבגתי שזה לא כפוף. ההסכם נמצא עכשיו נגד עיני, קיבלתי אותו מויצייו. לפי ההסכם זה

כן כפוף. לפי מה שאתה אומר, זה לא מלוא הימים. אני לא מבינה מה קורה פה.
ת' גוז 'נסקי
בסיכום נאמר במפורש שבגין אכלוס חסר במעונות יינתן סכום של 2-3 מיליון ש"ח.

יש הורים שביטלו הוראת קבע שלהם. שמעתי שמדובר על 11;10. ההורים האלה לא שילמו

עבור חודש פברואר ולא נדרשו לשלם ולכן יש פיצוי בסכום של 2-3 מיליון. במלים

אחרות, הורים שהיו פקחים, ביטלו הוראת קבע ולא שילמו, הם הרוויחו את הכסף. הורים

שנענו ולא ביטלו הוראת קבע, אווזם סידרו. בחודש יולי, כשהם אומרים, נשלם רק את

החלק המגיע, מאיימים עליהם בהוצאת הילדים מהגן.

יש נושא של ^/'1.3.

י י כהן;

ת' גוז'נסקי;

אז מדוע מבקשים מההורים 1.5%?
עוד דבר
המעונות טוענים שלקחו כוח אדם נוסף, זה לא קשור לשום הסכם.

רן כהן;

אני תמה על כל הענין. נראה לי שיש כאן מסכת של הולכה בכחש. מתנהל משא-ומתן

בין משרדי הממשלה לבין ארגוני הנשים. ההורים - הם מחוץ לענין, אין מי שמייצג אותם

ועל חשבונם מחליטים איך מחלקים, כאילו הם לא פונקציה אלא מקור לחליבת כסף.

מחליטים בלעדיהם אם מקצרים או לא מקצרים את חופשת הקיץ."האם הילדים שלהם

ממושכנים? אם הילדים הם לא משכון, אם הם של ההורים, אז, בכל הכבוד, אין להחליט אם

מקצרים את החופשה או לא מקצרים אותה, בלי לשאול את ההורים.



אני חושב שהעקרון והשכל אומרים: הורים שילמו ולשלום יחד, את זה הם צריכים לקבל

בלי ויכוחים, בלי חוכמות, בלי תרגילים, בלי משא-ומתו שההורים לא שותפים בו.

צריך לראות איך מפצים את המערכת. צריך לבקש את ההורים שישתתפו - בבקשה יפנו
אליהם בדרך מכובדת ויגידו
קופת המדינה לא יכולה לפצות, אנחנו מבקשים שתוסיפו 21

שקלים, ולא שיזכו אותם רטרואקטיבית. זה לא הוגן.

אנשים שמשלמים בהוראת קבע או בצ'קים מראש, הם עושים את זה מתוך אמון. עכשיו .

באה המערכת ופוגעת באמון הזה. אתם רוצים לשבור את הכל.

אנחנו צריכים לתבוע שיתחילו הכל מהתחלה. הורים ששילמו צריך להחזיר להם.
פיצוי למעונות
תמצאו פיתרון - תבוא עליכם ברכה.
י' צבן
אני רוצה לתבוע עלבונה של הוועדה..

אנחנו עוסקים בנושא. לא פעם עסקנו בסבך שנוצר. כשיש הסכם, תניחו אותו על

שולחן הוועדה עם כל ההסברים, שלא נעמוד במצב שאחרי שהגלגלים נעים אנחנו זקוקים

לפענוח ולפירושים. את זה צריך לעשות מבעוד זמן.
היו"ר א' נמיר
לא במקרה לא הזמנתי את ארגוני הנשים.

הוועדה שלנו ידועה כמסייעת גם לארגונים וגם למעונות. הייתי בטוחה שההסכם

שנחתם, הדברים בו חד-משמעי ים וברורים לכל הצדדים. מתברר, אני אומרת את זה גם

לאוצר וגם למשרד העבודה והרווחה, שהאינפורמציה שקיבלתי גם מנעמ"ת וגם מויצ"ו היא

שמה כתוב ומה שנמסר על-ידי נציג משרד האוצר זה לא בדיוק אותו דבר.

הנושא הזה הוא מאד כבד. יש כאן ענין של אמון. הודיעו לעובדים שלא יקחו מהם

את כל ימי החופשה. זה כמעט לא פעל במערכת. יש לנו בענין זה לב כבד גם על החברים

בהסתדרות וגם על הממונה על השכר. סיכום שסוכם כאן לא בוצע. לא ניתנה הוראה בכתב.

נכון, יש מקומות עבודה שנהגו בסדר. יש מקומות עבודה שנהגו בסדר.
ואשר למעונות
הובטח להורים שהם יזוכו על לפחות חלק נעימים האלה. זה לא

בוצע. אני חושבת שלפני הפגרה אזמן את ארגוני הנשים עם נציגי ההורים.
ת' גוז'נסקי
בינתיים שלא יוציאו את הילדים.
הי ו"ר אי נמיר
דרכך, גברת סעדון, אני פונה לארגוני הנשים. אני אעשה את זה גם בפנייה אישית

שלי.

שמעתי אתמול ברדיו שנעמ"ת הודיעה שהורים שלא ישלמו מיד - לא יקבלו את הילדים

שלהם. ויצ"ו פרסמה בעתונות שלא תקבל ילדים אם ההורים שלהם לא שילמו. אני מבקשת

שלא יהיה שימוש באיומים. איבט, אני מבקשת שתודיעי להם. אני מבקשת להודיע בשמנו,

לבקש מארגוני הנשים לא לאיים על ההורים בשום דרך עד אשר יתקבל כאן סיכום. זו

הפנייה שלנו.



נעשה הכל; כדי לדון בנושא זה בשבוע הבא. והנייר, אני מבקשת שיהיה נייר

מדוייק. זה הסיכום.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

שבינתיים יעבירו להם, למעונות, כסף.

הי ו "ר א' נמיר;

את הכסף העבירו להם.

אבטלה - אם כל חטאת. הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א' אליאב

היו"ר אי נמיר;

רבותי , אנחנו עוברים לנושא המרכזי שעל סדר יומנו, הצעתו לסדר-היום של

חבר-הכנסת אריה אליאב בנושא; "אבטלה - אם כל חטאת".

נתבקשתי להתנצל בשמו של מר לאוטמן שלא יכול להשתתף בישיבתנו זו.

לפי הנוהג, מציע ההצעה יציג את עיקרי הצעתו. חבר-הכנסת אליאב, בבקשה.

אי אליאב;

ברשותכם אפתה ואקרא כמה משפטים מספר שכתבתי; "בסך הכל מדובר במאות אלפים, בין

חצי-מיליון למיליון יהודים המוכנים, לדעתי, כבר כיום לקום ולעלות לישראל. ואם אני

מעיז ונוקב במספר זה, הרי אין בדעתי לומר כי בכך יסתיים התהליך. מדובר בגל הראשון

של עלייה. מה יהיה על שאר היהודים, על אלה הפוסחים על שתי הסעיפים, החוששים,

המהססים, היושבים על הגדר ומחכים; איך יפול דבר - על כך תינתן תשובה רק לאחר

שיושלם השלב הראשון והגל הראשון ייצא. עליית הגל השני תהיה תלויה במאה ואחד

גורמים; איך ייקלטו הראשונים; אלו מכתבים יגיעו לברית-המועצות מן העולים לאחר

הגיעם לארץ; מה יהיה גורל הרבבות שיגיעו לישראל לא-נמולים; איך יתייחסו בישראל אל

היהודים שנשאו נשים לא-יהודיות ואל בני נישואי התערובת; איך יסתדרו בעבודה בעלי

המקצועות; מה יהיה על אלפי הרופאים,- המהנדסים והטכנאים; מה יהיה מצבם הכלכלי של

עולי הגל הראשון." זה מתוך ספרי בין הפטיש והמגל, שפורסם בשנת 1965 זאת אומרת

לפני 25 שנים, אז לא היתה עלייה בכלל. מי שעבד בתוך ברית-המועצות לא היה צריך

להיות נביא כדי לראות את הפוטנציאל.

השאלה היא אלו מכתבים יגיעו לברית-המועצות. רבע המיליון ראשון שהגיע כותב

מכתבים קשים מאד לשלושת רבעי המיליון הראשון, ואני לא מדבר על המיליון השני,

מכתבים קשים שרובם ככולם מתרכזים בענין עבודה ואבטלה, איך יסתדרו בעבודה בעלי

המקצועות. אנחנו נמצאים על פי תהום.

בשנות העשרים היה לורד אנגלי, פספילד, שהוא אבי אבות הספרים הלבנים. אחרי

מאורעות 1929 הוא נקרא להגיד מה יכולת הקליטה של פלשתינה. הוא פסק אז, שהארץ,

אי-אפשר לסובב בה חתול בזנב שלו. הוא אמר; יכולת הקליטה של ארץ-ישראל היא .NIL

אוי ואבוי לנו אם ממשלת ישראל, מדינת ישראל התנועה הציונית תלך רק לפי יכולת

הקליטה של היצע וביקוש. אם זו ונהיה הדרך, כי אז אנחנו יכולים לפתור, במרכאות -

אוי ואבוי לפתרון - את השאלה על-ידי זה שכולם יכתבו מכתבים נוראים ואז אנחנו

עלולים חס וחלילה לנעול בעצמנו את הדלת, לעזור לסגירת הדלת ואז לא תהיה בעיה.

אם לא תהיה עלייה ונצטרך לטפל רק בעולים שיש וחוקי היצע וביקוש ושוק חופשי

יעבדו יפה מאד, חלק מרבע המיליון שיש, בעיקר הזקנים מגיל 40 ומעלה עם מקצועות

מגוונים מאד - זה דור המדבר - ימותו, וצעירים יהיו פועלי בניין.



אני הצעתי, וזה עובר דרך כמה ועדות ושר האוצר מכיר את הנושא מקרוב, תכנית של

מאגרות. מאז הדבר עבר גלגול. אני מדבר על יצירה של משהו זמני אשר יבלום את ההלם

של האבטלה. חלק מתכנית מאגרות יהיו כלים לקידום פרוייקטים, שיצילו את כבודם של

העולים.

אם נלד לפי הוק של היצע וביקוש, אנהנו זורקים רבבות אנשים שיילכו מרי נפש

ויכתבו מכתבים, נצטרך לשלם להם והם עלולים להיות הגורם הבולם את העלייה.

אם נוסיף לעולים את בני הארץ ואם לא נלך בשיטות מאד לא שגרתיות - השם לא חשוב

- של קידום פרוייקטים ויצירת מקומות עבודה זמניים, אפילו לא כלכליים, אנא אנהנו

באים.

היו"ר אי נמיר;

אדוני שר האוצר, אני רוושבת שהתמונה של מה שקורה נהירה לך. מכל השרים שיש להם

קשר עם הוועדה - בריאות, עבודה ואחרים - קיבלנו הוברות על נושאים של תעסוקה

וקליטה. הרושם שלנו, גם מביקורים שלנו בשטה וגם מדיונים שאנהנו מקיימים - אלינו

באים נציגי כל האוכלוסיות ההלשות - שמלבד הצורך בהתקנת מדפים חדשים בארונות, שום

דבר לא זז. האבטלה גוברת ומפעלים נסגרים.

אני שומעת שיש לך תכניות. אנהנו מבקשים לדעת מה קורה, מה מתבצע ונגה מתוכנו

לטווה ארוך 1) למפוטרים מהעבודה שקשה להם למצוא עבודה, אנשים מגיל 50-40; 2)

צעירים וצעירות שמשתהררים מהצבא ולהלק גדול מהם אין לאן ללכת; 3) עולים חדשים.

שר האוצר י י מודעי;

אני לא אדבר על שום תכניות מכיוון שאני יודע שהמלה "תכנית" הפכה להיות מלה

מגונה. כשמישהו אומר שיש תכנית, זאת אומרת אפס מעשה. לכן אני לא אדבר על תכנית

כלל, אם כי אני אומר, יש בהרבה תהומים.

אני רוצה לדבר על שני נושאים: 1} על הרצוי והאפשרי; 2} על מה נעשה בפועל,

שלא מספיק, נוכה גל העלייה.

מול טענה, בההלט צודקת מכל היבט מוסרי, שאבטלה היא אם כל חטאת, יכולתי להעמיד

טענה ולומר שהוסר משאבים זה אב כל חטאת.

התעסוקה תלויה לא רק במשאבים. היא תלויה בתהליכים חוץ ממשאבים, היא תלויה גם

בזמן, שיש לו השפעות, ולא צדדיות. לכל אפשר לינת תרופה, אבל תרופה שתפגע באיברים,

זה לא טוב.

קראתי בעיון את הספר של לובה, לפני 26 שנים. אני מודה שכבר אז הוא דיבר על

תעוסקה כענין מרכזי בחיי הברה וקליטת עלייה.

לא כך היה תהליך קליטת העלייה למדינת ישראל. זו ועדת העבודה ולא ועדת השיכון

וגם לא ועדת סל הקליטה, ואני יכול לומר שאני מסכים איתכם. לכן אני מדגיש שכאשר

הרגל כואבת היד לא חשובה, אבל כשהיד כואבת היא חשובה לפעמים יותר מהרגל, אם היד

זה תעסוקה והרגל דיור. התעסוקה היא מרכזו של דבר, ואומרים לי שלתעסוקה, בעלייה

הזאת, יש מעמד יותר מרכזי. אילו היינו אומרים מראש שאנהנו מוכנים לשכן את העולים

בצריפים, בבדונים ומקדישים את הכסף לתעסוקה, אז היו אומרים, געוואלד, איזה פותר את

הבעיה, עולים לא יבואו. כך אמרו לי בבית המחוקקים. לא תא הכתבים, עם כל הכבוד

להם, פה בבית המחוקקים אמרו, אי-אפשר פחות מסטנדרט מסויים לדיור. מיליארדים הלכו

לזה.



אמרו: אי-אפשר פחות מסל קליטה מסויים. אמרתי: סליחה, למובטלים שלנו אין סל

כזה. אני הגעתי למסקנה שצריך לקצץ כי אין משאבים. אמרו לי: אי-אפשר. החזרנו מה

שהיה.

למה אני אומר את זה? מפני שגם אם היו לנו כל המשאבים בנושא תעסוקה, הושאלה היא

יותר רחבה. לתעסוקה יש צורך בזמן הבשלה.

מהו לב הדיון? לב הדין כאן הוא: אנחנו יכולים להיכנס לתהליך של כלכלה בלתי

כלכלית של עולים, או לא לגמרי כלכלית בשלבים שונים, כשההצדקה לכך זה הצורך הדחוף

והארעיות של התעסוקה הזאת. זה עומד מול קליטה כלכלית של תעסוקה שיכולה להיות

מלווה בינתיים בסידורים ארעיים, לא רק בהגדרה אלא גם באופי, שגם אם ירצו להמשיך

בהם, אי-אפשר. למשל, אולפני תעסוקה, שם מדובר על שנתיים. פג ההסכם, גם אם יהיה

צורך בהמשך תעסוקה - הארגון לא מתחייב.

בתזה של תעסוקה היה גם מקום די מכובד לעבודות דחק, בצורה קצת יותר מודרנית.

אני לא רואה את ההצלחה הרבה של עבודות דחק אז, אבל אנחנו לא עוסקים בניתוח של מת

שהיה אז. מבחינת נטו, מה שזה הותיר, זה הותיר מעט מאד.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
הודות לזה יש יערות.
שר האוצר י' מודעי
הוויכוח בין העמדות הוא בין עמדה המדברת על קליטה כלכלית, בין אם במשק הפרטי

או הציבורי, האם לקלוט תוספת רופאים רק במידת הצורך או לקלוט רופאים על-ידי יצירת

מקומות תעסוקה. בילדותי היה רופא בכל בית-ספר. מאז ילדותנו אין רופא בכל בית-ספר.

כנראה שהמשאבים לא הספיקו להעסיק את הרופאים. מי שוטען היום שצריך להחזיר את זה,

אולי הוא סבור שיש מספיק משאבים.

גם הטיעון שאם אתה לא מעסיק אותו אתה משלם לו דמי אבטלה, זה טיעון שעונה

במקרים אלה על חלק קטן של המקורות.

נוצר מצב ללא פתרון, מפני שאם תעמיד קליטה כלכלית מול קליטת עלייה בכל צורה

ודרך, הקליטה הכלכלית דורשת יותר זמן, ואומרים שזה יבלום את גלי העלייה, אז מה

תיקנו חכמים בתקנתם? לכן העמדה שלי אומרת, אם כי אני סבור על פי השקפתי שהקליטה

חייבת להיות כלכלית בתנאי חירום, כפי שעלייה זו מחייבת, שמותר לסטות מזה בתנאי

מסויים, שאופיה יהיה ארעי, לכן העסקת הרופאים בבתי-הספר איו לה אופי ארעי וזה

הגדלת השקעה הציבורית, שאין לנו. אולפני תעסוקה, זה כן תעסוקה ארעית, כי ההסכם

הבסיסי קובע טווח של זמן שאי-אפשר לחרוג ממנו.

הבעיה היא איך מחלקים את סך כל המשאבים כך שלא תיקח חלק גדול מדי מהנתח של

המשאבים שעומד לרשותך ותשקיע אותו בתעסוקה ארעית, ולא יהיה מספיק ליצור תעסוקה

כלכלית. זו השאלה.

מה נעשה כדי שתהיה פרספקטיבה לניתוח מעשי? בתחום של יצירת מקומות עבודה יש

טיפול בשני הכיוונים - טיפול בכדאיות ליצירת מקומות עבודה במפעלים קיימים,

במשקיעים חדשים. זה אמור לגבי המיגזר הפרטי והמיגזר והציבורי על גווניהם השונים;

ויש טיפול בהכנה מצד העובד, טיפול בעובד.

מה טיפול בתעסוקה? בענין זה אין כמעט נושא אחד בתחום עידוד השקעות או

הרחבות, גם בתעשייה, בתיירות ובהשקעות עזר, שלא עשינו מה שאפשר לעשות, הרבה י ורגר

מכל מדינה אחרת שאני מכיר-בעולם, וקשה להביא רעיון מרכזי שלא הפעלנו אותו ושלא

מוסיף נפח ענקי להוצאה.



יש היום סוגי השקעות שהמדינה נותנת את רוב ההשקעה, כל מה שתמנו - מענקים,

ערבויות מדינה, הקלות במיסים, פחת מואץ 100% בשנה איות, אשראים מוזלים, קרקע, פיתוח -

כל מה שמישהו יכול להעלות על הדעת.

במרוצת 5-4 השנים האחרונות עלה מספר ההשקעות המאושרות על-ידי מרכז ההשקעות

לב/מוצע של 150-100 לחודש, בעיקר אחרי מלחמת המפרץ.
י' צבן
בקשות שמוגשות?
שר האוצר יי מודעי
בקשות מאושרות.

אנחנו מדברים על השקעות מאושרות בסכום המתקרב ל-2 מיליארד ש"ח. זה סך כל

הבקשות שאושרו ב-3 החודשים האחרונים. לא אטעה אם אומר שלמעלה ממחצית זה השקעות

מדינה. זה בחתך ממוצע. זה תחום שאמור להניב תעסוקה. אני סומך על מי שמשקיע

20%-50%, אני סומר שהוא לא משקיע אלא אם הוא מתכוון לעשות משהו עם ההשקעה הזאת,

ובלי כוח אדם אי-אפשר.

הממשלה שחררה עד היום - חלק נמצא עדיין בוועדת הכספים - 400 מיליון תוספת

להוצאות מתוכננות בתשתית בתחומי כבישים, רכבת, מים וכוי. נוסח לזה הקצבנו סכומים

לתכנון, אבל זה במשרדים השונים.

שר התעשיה והמסחר סבור שבהשקעות שאושרו מדובר באלפי עובדים. הוא צופה

לגבי התעשיה בלבד,עד סוף השנה, 20 אלף עובדים, ובעבודות עזר - 60 אלף, לפי

1 ל-3. היחס הזה נכון גם לא למדינת ישראל. כך אומר שר התעשיה והמסחר.

אני אומר שההשקעות בתשתית, אם יימשכו ו יתפתחו, אפשר לדבר על כ-10 אלפים

עובדים.
רן כהן
השקעות בסכום של 400 מיליון ש"ח לתשתית, לפי איזה שיקולים?
שר האוצר יי מודעי
תשתית במים, זה דבר דחוף.

יש גם ענין של עתירות עבודה, זה שיקול. זה לא נעשה בהתעלם מהשיקול הזה.

כל משרד הגיש תכנית שלו לפי סדר עדיפויות.

תחום נוסף זה התחום של תעסוקה בשרות הציבורי. אני מדבר על תעסוקה נדרשת.

2,000 כבר נקלטו בתחומים שונים, עוד 6,000 בתהליך של קליטת העלייה, שאותם אולי

נקדים. כאן המגבלה היא לא תקציב. מדברים על סדר גודל של עוד 10 אלפים עובדים,

בלי עבודות מאולצות.

אולפנים תעשייתים, בחודש הבא יתחיל הראשון. מדובר על ארגונים כלכליים ושרותיים

שהסכימו לקבל עד 20%. מע"צ מוכנה לקלוט כבר על-חשבון עבודות עתידיות. הממוצע

הוא 5%.

יש מספר ארגונים שעושים סידורים טכניים לקליטה של עולים.

היום יובא למליאת הכנסת חוק לעידוד המיגזר העסקי.
ואנחנו עושים עוד
סבסוד ישיר לשכר עבודה. כל עובד חדש, המדינה נושאת בשליש

משכר העבודה שלו, או לפחות משכר המינימום, מה שגבוה יותר.
היו"ר אי נמיר
מי שמקבל שכר מינימום יקבל רק שכר מינימום.
שר האוצר י' מודעי
עובד חדש שמתקבל לעבודה, המעסיק צריך לשלם לו שכר, לפחות שכר מינימום, במקרה

כזה הממשלה מסבסדת. המעביד צריך לשלם את כל ההטבות. נניח שהעובד מקבל פי שניים

משכר המינימום, אנחנו נותנים סבסוד כפי שקבענו והמעביד צריך לשלם את ההפרש.
רו כהו
שליש משכר המינימום, היום זה 400 ש"ח.
שי גרניט
הממשלה נותנת שליש,עד 800 ש"ח.
שר האוצר יי מודעי
אנחנו נותנים לא יותר מ-800 ש"ח השתתפות ולא פחות מ-400 ש"ח שזה שליש משכר

המינימום. למה זה חשוב? לא כדי לחסוך למעסיק שליש משכר המינימום או 800 ש"ח אלא

כדי שיהיה לו כדאי להעסיק את העובד הנוסף הזה.
ע' פרץ
לכמה זמון
שר האוצר יי מודעי
החוק המוצע מאפשר השתתפות כזו במשך 10 חודשים, עם סמכות לשר האוצר להוסיף

עוד 12 חודשים. ב-10 חודשים אתה יכול לראות מה קורה; אם לא השתנו התנאים, זה יוארך

ב-12 חודשים. אם התנאים השתנו - יש אופציה לנהל משא-ומתו. ברור שמפעל שעומד על

רגליו, איו טעם לסבסד אותו.
עי פרץ
בנקודת המעבר מהסבסוד לתשלום בפועל על-ידי המפעל, האם יש פיקוח על שמירת

ההשתכרות של העובד כדי ששכרו לא יופחת? נניח שאתם משלם 800 ש"ח והמעסיק משלם את

היתר, האם אחר-כך המעסיק ימשיך בתשלום המלא?
שר האוצר יי מודעי
אני לא חושב שנקבע תנאים. המעסיק לא יכול לשלם פחות משכד המינימום. היתר,

זח ביו העובד למעסיק.

נושא אחר שיש לו חשיבות בעיני - הכשרת העובד. תוך 6 חודשים מהיום אנחנו מעבירים

1,000 מהנדסים מדיסציפלינות שונות קורסים לשיטות. התכנוו בישראל. עושות את זה 7 חברות

תכנון בארץ שמתחייבות להעסיק אותם 3 שנים אחרי שנעביר אותם הכשרות. זה בנוי על כך

שנתח גדול של תכנוו יהיה בידיהם. הקורס הראשוו התחיל. זה ייגמר עד חודש אוקטובר.

אני מבקש לומר, גם כשיש לך כל הכסף יש נושא של הבשלה כלכלית והתאמה מקצועית,

וזה בלתי נמנע אלא אם אתה רוצה לתת כסף לחינם.



יש תהליך נסיוני להחליף חלק מאנשי מילואים שלא מבצעים פעולות צה"ליות

אופיניות ולתת את העבודה הזאת שהם עושים בתעסוקה לעולים חדשים. זה אכספדימנט

שהולך. יש ניתוח שאומר שחלק מאנשי המילואים נושאים באחדיות בלכלית והנזק שנגרם

בהעדרם מעבודתם הוא בל בך גדול שבדאי להעסיק במקומם אפילו פי 4 ושלא ייקראו

למילואים. קשה לי להעריך למה זה יתפתח.
היו"ר אי נמיר
אולפנים תעשייתיים, במה מקומות עבודה הם יבולים להוסיף לדעתך במהלך של

שנה?
שר האוצר י' מודעי
ב-10 אלפים באולפנים תעשייתיים, 10 בעבודות פיתוח ו-20 אלף בתעשיה.

אם נוסיף מה שמסביב, המספרים הרבה יותר גדולה. זח מה שיש היום בצנרת.
י' צבן
איך אתה רואה את הקו הזה בהשוואה לביקוש לעבודה?
שר האוצר יי מודעי
איו לי שום ספק שיהיה פער, ועל זה קיימנו דיון שני אצל ראש הממשלה. אולי

בבל זאת נעשה מהלבים בכיוון המחשבה של חבר-הבנסת אליאב.
היושבת-ראש אומרת
האבטלה גוברת. אני אומר: לשמחתי, רק בשוליים. היא אומרת:
מפעלים נסגרים. אני אומר
לא יותר מאשר לפני העלייה. אני זובר את תקופת האינפלציה,

אז ראיתי מפעלים נסגרים, זה היה במו ערימת קלפים. האם מישהו שאל, במה מפעלים

נסגרים באנגליה או באוסטרליה? אצלנו יש התחלות בנייה יותר מאשר בכל מרינה מערבית שאני מביר.

זו הפעם הראשונה יש גידול משמעותי בתל"ג מעבר לגידול הטבעי. גידול בנבסי השקעה

בייבוא - מחצית הפער בגידול במאזו המסחרי הוא גידול בהשקעה. צריך לראות גם את רבע

הבוס המלאה, שלדעתי היא צריבת להיות יותר מלאה, שלושה רבעים מלאה.
ולנושא התעסוקה. מפוטרים
אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, בעלויות סבירות,

בדי למנוע פיטורים.
יי צבו
זה בולל תעשיה צבאית וחברות ממשלתיות?
שר האוצר יי מודעי
בו. גם חברות פרטיות. איו לנו ברירה. בתנאים נורמליים לא הייתי מסייע

להם, אבל איו לנו ברירה. אנחנו עושים פעולות, גם פריסת חובות, סיוע עקיף, כדי

שלא יהיו פיטורים. זה לא אומר שלא יהיו פיטורים.

צעירים משוחררי צבא, אצלנו הם באותה קטיגוריה כמו עולים חדשים, בדיוק, פרט

לזה שמשוחררי צבא מקבלים איזה שהו הטבות, ואתם יודעים על מה אני מדבר.

כל נושא שעולה והוא עזרה ליותר חלש בחברה - ההתייחסות שלנו לוותיק החלש

ולעולח החלש זחה לחלוטיו.

אני מבקש להבהיר: הניקוד שבנינו, עשינו אותו שתהיה התייחסות זהה, שלא יהיה

מצב נורא שזוג ותיקים יוצאי צבא שנשאו בעול, ההתייחסות אליהם תהיה שונה מזו שאל

עולים חדשים והעולים יקבלו יותר. הוא הדיו בתעסוקה. זו הנחיה. זה ברור.

תודה רבה.
היו"ר אי נמיר
תודה לשר האוצר.

נשמע התייחסות של חבר-הכנסת קיסר, מזכ"ל ההסתדרות.
יי קיסר
בראשית דברי אני רוצה לומר לחברים שגם לפני בוא העלייה עמדנו על אבטלה

בשעור של 9%. כדאי שהנתון הזה יהיה בקו המחשבה שלנו. הוויכוח שלנו עם הממשלה

הוא בשאלת מקומה של הממשלה בפתרון הבעיה.

בדבריו של השר, ששמענו עכשיו, אני רואה מהפכה אצלו, שינוי מן הקצה אל הקצה,

ואני מברך על זה. אנחנו רוצים שתהיה פרנסה לעם. ישראל.

אילו הממשלה הקורמת, שלא לרבר על זו, קיבלה את עמדנו שבגלל מצב התעסוקה

ובגלל בעיית האבטלה - וזה לפני בוא העלייה - המשק צריך להתנהל כמבצב חירום

וצריך להכניס את הממשלה ליצירת מקורות תעסוקה, יכול להיות שחלק מן המכאובים

שאנחנו עדים להם היום לא היו קיימים.

היום יש עלייה. אנחנו לא מגבילים כמות ואין לנו שליטה על איכות. מתעוררות

בעיות. זה מחייב גיוס כללי של המשק לפתרון הבעיה.

הגענו להסכמה אם התאחדות התעשיינים. אני מקווה שבהמשך דברי אוכל לפרט מה

נתנו העובדים כדי ליצור מקומות עבודה ונראה איפה עומדים כוחות המשק האחוזים -
המעסיקים והממשלה. אנחנו אמרנו
ניתן תרומה, אבל לא נסכים שתהיה עבודה זולה,

אנחנו ניתן תרומה אבל לא נסכים שמצב האבטלה ינוצל להכנסת אלמנט שיגרום זעזוע,

שעולים וישראלים שיש להם איכות גבוהה במקצועם יעבדו עבודה זולה.

יש הנושא של עלות העבודה, וצריך להסיק מסקנות. המעסיקים התחייבו לתת 140-

150 אלף מקומות עבודה, ובתכנית הכלכלית של האוצר יש תוספת יזומה של 45 אלף מקומות

עבודה, ויש פירוט.

אני לא בטוח שהמעסיקים יקלטו אפילו עובד אחד אם לא כדאי להם, אפילו הם

חתמו. זה לא שטר שיש לו כיסוי הרמטי.

והממשלה, היא הודיעה שהיא משתתפת בשליש משכר העבודה. אני לא מבין, מצד אחד

עושים חשיפה כללית, גם מהמזרח הרחוק, ומצר שני משתתפים בשכר העבודה. זה דבר והיפוכו.

הממשלה מסייעת למעסיקים וכל עובד חדש יקבל חלק משכרו, 30%, באמצעות הממשלה. זוסובסידיה

ענקית. גם מפעלים שהם רווחיים היום, "אוסם" למשל, גם הוא יקבל סובסידיה שבתנאים רגילים.

לא היה זכאי לה, ולא היה זקוק לה. זו הצעה שאי-אפשר לסרב לה.

והממשלה משתתפת בהורדת דמי הביטוח הלאומי, גם בתכנית הזה, וחשבנו שזה יהיה

במקום פיחות. אנחנו הכרחנו את הממשלה שלא תיגע בביטוח הלאומי, בקיצבאות שלו, כגון

קיצבת זיקנה וקיצבת ילדים עד 1 בינואר 1993.

הפריון במשק עלה ב-% 9., יש המרצה של המשק אבל אין השקעות מספיקות פר-עובד.

אם זה לא יבוא, הממשלה תצטרך להיכנס ויש חשש שהאיפלציה תפרוץ מחדש.

אנחנו סבורים שיש להגיע להידברות והמשימה המרכזית היא יצירת מקומות עבודה.
היו"ר א' נמיר
תודה למזכ"ל ההסתדרות.

דן פרופר, בבקשה.
ד' פרופר
ברשותכם, כמה דנרי רקע. ב-1989 ו-1990 קלטנו בתעשיה 30 אלף עובדים, ועל

רקע זה בא חלק נלכד מהפריון שאותו צייו מזכ"ל ההסתדרות, חבר-הכנסת קיסר.
י' קיסר
כפי שאמרתי הפריון עלה ב-9% לשעת עבודה ואילו שכר העובדים, אם הוא לא

נעצר, הוא ירד.
די פרופר
הפריון נבע גם מכך שמחלקות לא יעילות נסגרו ונותרו המחלקות הבריאות. מבחינה

כלכלית זה תהליך טוב אבל מבחינת התעסוקה, זה טומן בחובו סכנות גדולות.

בשנת 1991 נכנסנו למצב של תעשיה יותר בריאה אבל התנאים הסביבתיים לא איפשרו

צמיחה. היה מיתון, כושר הייצור היה נמוך. .לעומת זאת, בשנת 1990 היתה עלייה בפריון

בשעור של קרוב ל-9% והיתה יציבות בשכר. אבל-מחירי התעשיה נשחקו בעיקר במונחים של

מטבע חוץ, ואני מדבר על ייצוא. התמורה עבוד הייצוא, במט"ח, היתה כזו שהנותר בידך

היה נמוך יותר בגלל ההפרש שבין האינפלציה לשערי המטבע. אם אין שינוי בשער המטבע,

בעקבות האינפלציה, במקדה כזה נשחקת הרווחיות של התעשיה. אם כן, הרווחיות של

התעשיה לא עלתה בשנת 1990 ולמרות כל מה שנעשה בכיוון של עידוד השקעות, זה לא בא

לביטוי מלא שאמוד חיה ליצוד מצב שתגדל או לפחות תישאר ריווחיות התעשיה.

אנחנו סבורים שהתעשיה היא המקום העיקרי שבו ייקלטו עובדים. העולים שנקלטו

בתעשיה מהווים 45% מכלל העולים שנקלטו במשק. אחוז העולים החדשים העובדים במשמרות

גדול מחלקם של כלל העובדים בתעשיה.

אנחנו מקווים שתתחיל תנופה של השקעות בתעשיה. זו תהיה תוצאה של צעדים שננקטו,

אחד מהם מתן אפשדות למפעלים בנושא הפחת, זה מאפשד ייבוא של ציוד. אני מניח שחלק

מהתעשיה מנצל את זה. צריך לדעת שתעשיה שאיננה כדאית כלכלית היא לא תשקיע, ובסופו

של דבר, שאלת הכדאיות, זה שיכדיע את הכף לטווח הבינוני והארוך.

אנחנו רואים כמה דברים שהם עקרוניים וחיוניים לקליטה מואצת של העולים בתעשיה.

מדיניות האוצד על שמירת רווחיות התעשיה חייבת להיות בדודה ולטווח ארוך, ואסור שזה

יהיה אקט חד-פעמי. כשתעשיין משקיע הוא רוצה לדעת שכשהתעשיה תישא פדי זה יישמר.

חייבים להשקיע במחקר ופיתוח, בעיקר במחקר ופיתוח תעשייתי.
ונושא נוסף
גמישות והחלת נושא החשיפה מארצות שלישיות. אני מבין שצריך לחתום

על הסכמים בילטריים שיאפשרו לנו לייצא אליהם. קצב החשיפה חייב להיקבע לפי מצב

המשק וקליטת העלייה, שכן כל ייבוא הוא על חשבון עובדים שלנו.
היו"ר אי נמיד
לסדד הישיבה. שד האוצר חייב ללכת בשעה שתים-עשרה. הוא הבטיח לי שלפני הפגרה

הוא יבוא לישיבה נוספת שלנו. היום ידברו רק חברי-הכנסת פרץ ורן כהן. חבד-הכנסת

צבן יהיה הראשון בישיבה הבאה.
ע' פרץ
אני רוצה לרכז את דברי לנושא של עבודות תשתית. יש הדגשה שמשהו לא ברור

מתרחש בשוק הבנייה. יש הרגשה שיש התחלות בנייה בפיזור לא פרופורציונלי. איש לא

בטוח שיצליחו לאכלס את כל התחלות הבנייה שיש בנגב, למרות הציפיות שיש.

*



במרכיב התשתית רואים תנופה לתעסוקה אבל קבלן שיש לו בולדוזר, לא בדאי לו

ללכת לתשתית אלא כדאי לו ללכת לבנייה, גם בגלל המענק שהוא מקבל תמורת כל דירה

שהוא בונה וגם מפני שהפיקוח בשוק הבנייה יותר קל.

אדוני השר, אם תיתן כסף לתשתיות תמצא שאחד עומד מול השני. לכן אני אומר,

למרות הנסיון לטשטש את הוויכוח ביו האוצר לבין משרד הבינוי והשיכון, כאן יש

ויכוח. אם יש חריגה של 2 מיליאד, מניו תיקח לתשתית?

אתה אומר, איו לי מספיק כסף, אני נותו מה שהשוק מסוגל לקלוט. אתה חייב לומר,

המדינה הזאת החליטה לקלוט את העולים. היא מדברת על סכום של 6 מיליארד, 4 מיליארד

לבינוי ו-2 מיליארד לתעסוקה. לא ייתכו שלא ישאר לתעסוקה ושיש תחרות של תשתיות

מול בנייה.

יש נתונים על ירידה באבטלה. זה לא אמיתי. זה נובע בגלל הנתונים על מקבלי

דמי אבטלה. פעם השתמשו בנתונים ל דורשי עבודה ואילו עכשיו מדברים רק על מקבלי

דמי אבטלה. צריכה להיות זהירות במסירת נתונים.

ואני מבקש שנגלה זהירות גם בנושא של המשך הסבסוד לבנייה. אני סבור שכאשר

מסבסדים מותר לדרוש מהמסובסד ולשאול אותו אם הוא יכול לעמוד בקצב בלי שיאלץ

לקחת עובדים זרים. אילו היה נאמר שיקבלו סבסוד רק המעסיקים 50% ישראלים, זה

היה עדיף. וכשמדברים על סבסוד לעובד צריך לקבוע שהאיש יעבוד לפחות שנה נוספת,

כי אחרת תהיה חלופה גדולה.
היו"ר א' נמיר
חבר-הכנסת רו כהו, בבקשה.
רו כהו
אדבר טלגרפית. אציין רק רעיונות בבקשה לאפשר לי לדבר בפעם הבאה.

לפני כחודשיים, כשהייתי בארצות-הברית לגיוס כספים מטעם הבונדס, אמרנו

שקליטת העולים מברית-המועצות בישראל זה כמו שארצות-הברית היתה קולטת את כל

צרפת. אבל, אדוני השר, התכנית שהיצגת היום זה כמו שארצות-הברית נערכת לקלוט

את כווית. בעניו הזה עד היום יש כשלוו, וזה אחרי עשרים חודשים של עלייה מסיבית.

אני מביו את כל המצוקות, עם זאת אני מובדח לומר שםזוך מערכת המצוקות יש

קו אנטגוניסטי. אנחנו עוסקים בהשקעות בנייה בסכום של 12-11 מיליארד ש"ח, עם

כל ההתחייבויות. סכום עתק מזה מופנה לחברות זרות. אנחנו רוצים לעשות מהפכה

תעסוקתית אבל באותו זמו שר בממשלה מקצה סכומים אדירים לא כדי שתהיה יותר

תעסוקה במשק אלא כדי שמובטלים מחוץ-לארץ ימצאו כאו תעסוקה. זה מוזר.

הממשלה התעקשה לא למנוע העלאת שכר הדירה. רק עולים מזרימים היום, מתוך

סל הקליטה, 670 מיליוו שקל בשנה לשכר דירה, כפי שאמרתי, מתוך סל הקליטה אבל

שום מקום עבודה אחד לא נוצד מזה.

להמשיך בנושא של הפחתת עלות העבודה עכשיו, כמו שהתחיל בזה השר ניסים בשנת

1987, זה לא נורמלי. הפחחת עלות העבודה, 2 מיליארד שקל בשנה, זה לא מופנה להשקעות

בתשתית למרות שיש תכניות על השולחו.

משנת 1989 היה ידוע שתהיה מסה של עולים, ושאיו השקעות בתשתית - זה כישלוו

טוטאלי. מה זה 400 מיליוו בתשתית? ואני אומר את זה בהקשר להמשך הפחתת עלות

העבודה, הפחתה בלתי סלקטיבית. בנושא הזה צריך להיות טיפול נקודתי.

ואני מבקש לצייו עוד נקודה, מדינת ישראל הולכת להיות מרכז עולמי לתיירות

ריפוי, תיירות מרפא. מה נעשה בתחום הזה?



אני חושב שהיום צריך להפעיל תכנית מסיבית לתשתית. מוטב שמדינת ישראל תהיה

חייבת עוד 3-2 מיליארד דולר עם כושר תעסוקתי ויותר מועסקים, ובשביל זה צריכה

להיות תכנית להשקעה מסיבית, שהממשלה תכין השקעות תשתית. זה כיוון אהד שצריך ללכת

בו, בגדול.

כיווו אחר שגם בו צריך ללכת בגדול הוא פרוייקטים שבחם יש משום הכוונה

ישירה - רפואה, תעשיה וכוי.

לדעתי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר-חכנסת קיסר, נתן הכל על חשבון העובדים בלי להבטיח.

מקום עבודה אחד.

שמעתי את ההצהרה שלא מוכרים חבלי ארץ בעד כסף. אני מסכים. אבל חבלי ארץ

בלי אוכלוסיה שלנו, בשביל שלום, כדי להתפנות למשימה הציניות של קליטת יהודים - את

זה עושים. מבחינת ראות יהודית כלכלית, אדוני השר, אתה צריך לשנות עמדות.
היו"ר אי נמיר
קודם כל אני רוצה לומר שעוד לפני הפגרה נקיים עוד ישיבה עם כל המוזמנים.

אני חושבת שבדברים ששמענו היום יש התחלה של פריצת דרך. אני גם מברכת את

התפנית של 360 מעלות שעשה שר האוצר הקודם, שהיום הוא שר התעשיה והמסחר.

אדוני השר, דיברת כאן על 10 אלפים מקומות עבודה במהלך השנה ועוד 10 אלפים .

ואנחנו שומעים דברים שונים גם מצד משרד התעשיה והמסחר, אבל צר לי, כל הסיפורים

של משרד התעשיה והמסחר - אינני יכולה לקנות אותם. היו לנו כאן שני דיונים על

תעסוקה בקריית גת, בהשתתפות מנהל מרכז ההשקעות; הוא נסע לסיור לפי בקשתנו.

והוא חזר. מה ישקיעו במפעל "פולגת"? 28 מיליון דולר. סכום עתק. על מה? על

החלפת ציוד בציוד יותר חדיש. וכשאתה מחליף בטקסטיל אתה מפטר בין 50% ל-60%

מהעובדים באותו מקום.

יש תכניות אבל אנחנו בוועדה הזאת נוהגים לרדת לפרטי פרטים, כי מסתבר לנו

שכל התכניות חובקות עולם לא יביאו פריצת דרך בנושא של התעסוקה.

אנחנו מדברים היום על 150-140 אלף דורשי עבודה, בלי עולים חדשים. כל שנה

מצטרפים למשק 75 אלף ישראלים. 35 אלף פורשים לגימלאות. זאת אומרת שכל שנה, בנטו,

יש תוספת של 40 אלף ישראלים; וצריך להביא בחשבון שהצטרפו לשוק העבודה גם עולים

חדשים. אם נצרף את כל המספרים ל-140 אלף נגיע, ואני רוצה להיות זהירה, ל-220 אלף

דורשי עבודה. ואפילו אם בראשית השנה הבאה תימצא עבודה ל-20 אלף, 30 אלף, 40 אלף

או אפילו ל-50 אלף, ל-170 אלף לא יהיה לאן ללכת, להם לא תהיה עבודה.

אנחנו מוכנים לסייע. אנחנו לא ועדה של רק "אנטי", אבל לא יעלה על הדעת

שעל יוזמות שונות יגידו לא ועל יוזמות לתשתית ידברו בחצי פה. כך לא יהיה פתרון.

אני מאד חוששת שהעלייה מברית-המועצות תצטמצם ותגיע אלינו טיפין טיפין, אם

בכלל, ולא בגלל חוק הדרכונים אלא בגלל מצב התעסוקה בארץ.

נושא השיכון חשוב אבל נושא התעסוקה חשוב פי כמה. יש בתי הבראה, מלונות,

מחנות צה"ל שאפשר להשתמש בהם למגורים. אם אתה לא תהיה המוביל ביד רמה את נושא

התעסוקה, איש לא יעשה את זה. הכל סומכים על האוצר.

אנחנו קיימנו דיונים על נושא הקיצבאות, קיצבאות לאוכלוסיות המתקיימות רק

מקיצבת הביטוח הלאומי. יש 154 אלף שמתקיימים מקיצבאות הביטוח הלאומי - שאירים,

אלמנות, ביחוד זקנים שמתקיימים מקיצבת המוסד לביטוח לאומי. הקיצבה ליחיד היא

405 שקל, ועם השלמת הכנסה - 633. הקיצבה לזוג היא 607 ש"ח ועם השלמת הכנסה -

949 ש"ח. אנחנו רוצים להבטיח לפחות את זה, שבזה לא תהיה פגיעה.



אנחנו לא רוצים להאמין שמצד האוצר, כשהוא חתם עם ההסתדרות על הקדמת מועד

עדכון הקיצבאות בחודש, היתה כוונה לפגוע באוכלוסיות האלה.
רן כהן
אני לא יודע אם זה היה בידיעת השר, אבל היתה כוונה.
היו"ר אי נמיר
אני הייתי מאד זהירה בדברי.

רבותי, אנחנו עדים לתופעה חדשה. שמעתי סיפור על שלושה אנשים, עולים, שהנשים

שלהם משתכרות שכר מינימום. לכן הם לא זכאים לקבל שום דבר מהביטוח הלאומי. הם באים

לביטוח הלאומי והפקיד מציע להם שיתגרשו כדי שיהיו זכאים לקיצבה של הביטוח הלאומי.

זה לא יאומן. אנחנו נטפל בזה עניינית.

אדוני השר, אנחנו נתאם עם הלשכה שלך מועד לישיבה נוספת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;12.

קוד המקור של הנתונים