ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/07/1991

מצב התעסוקה ביוקנעם

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 282

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

מיום רביעי. כ"א בתמוז. התשנ"א - 3 ביולי. 1991. בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

רן בהן

ע' פרץ
מוזמנים
ס' אלפסי - ראש מועצת יקנעם

ר' טולדנו - מזכיר מועצת פועלי יקנעם

צ' קורן - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

צי אנגל - סגן סמנכ"ל בכיר למימון, משרד התעשיה והמסהר

ני ליפא - ממונה על אזורי פיתוח, משרד התעשיה והמסחר

אי בר - כלכלן ראשי, משרד התעשיה והמסחר

אי סדובניק - סמנכ"ל שרות התעסוקה

יי שושני - מנהל אזור היפה, שרות התעסוקה

די צבן - אגף התקציבים, נ7שרד האוצר

בי פפרמן - מנהל הרשות לתכנון כוח אדם, משרד העבודה והרווחה

יי הכט - מנחל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

אי שוורצמן - ממונה על מחוז חיפה כמשרד העבודה והרווחה

אי צרפתי - מחלקת אבטלה, המוסד לביטוח לאומי
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
מצב התעסוקה ביקנעם.



מצב התעסוקה ביקנעם
היו"ר אי נמיר
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המוקדשת לדיון במצב התעסוקה

ביקנעם. הישיבה הזאת פתוחה.

בעבר קיימנו מדי פעם דיונים פרטניים בישוב זה ואחר. הנענו למסקנה, שנם

אם אפשר לעזור מעט הרי העזרה הזאת היא בכל זאת משמעותית ובוודאי טובה יותר

מאשד חוסר עזרה. אני מאד מעריכה את העובדה שמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר התפנה

היום, וביחד עם הצוות הבכיר של המשרד בא לישיבה הזאת. זה בוודאי מראה על יחסם

המאד חיובי לתעסוקה ביוקנעם ולנושא התעסוקה בכלל.

אבקש ממר אלפסי, ראש מועצת יקנעם, לפרוס בפנינו את נושא התעסוקה בישוב

שלו.
סי אלפסי
נבתרי היושבת ראש, חברי כנסת, חברים יקרים, בוקר טוב לכולם. אני רוצה

להודות ליושב ראש הוועה על שקיימה ישיבה דחופה זו על מנת שנוכל להביא בפני

הוועדה את המצוקה של הישוב. אני רוצה להודות בשמי ובשם הישוב נם למנכ"ל משרד

התעשיה והמסחר ולכל האחרים הנמצאים כאן, שבאו לישיבה הזאת.

זו הפעם השלישית שאני באל ישיבת הוועדה הנכבדה הזאת בשנתייםה אחרונות כדי

להעלות בפניה את בעיותיה ומצוקותיה של יקנעם. משום מה יש אצל ראשי הערים

והתושבים ההרגשה שנם אם הוועדות מתאמצות, מקבלות החלטות ואפילו ממליצות, שום

דבר לא קורה.

חברי הכנסת מכירים את המצוקה לש יקנעם. בשנת 1950 בנו את יקנעם עם סולתם.

יוקנעם עם סולתם, וסולתם ויקנעם. עד 1985 הישוב הזה חי יפה, המפעל עשה כסף,

ושני הצדדים היו מרוצים האחד והשני. אפילו את הילדים שלנו חינכנו על כך שבבוא

העת יעבדו גם הם בסולתם, ואכן בבית הספר הוקמה מגמה למסגרות ומגמה לחרטות כדי

להתאים את התלמידים לצרכים של סולתם, וכבר ראינו שושלת משפחתית עובדת בסולתם,

כאשר הסב, האג והנכד עובדים בסולתם.

בשנת 1985 התחילה הקטסטרופה אחרי המשבר בפרס, והמצב בישוב התחיל להידרדר

וכך גם מצבו של המפעל. 2500 עובדים עבדו בסולתם בשנת 1984, והיום עובדים בו רק

500 עובדים. בחודש האחרון פיטרו 20 או 30 עובדים, והמגמה הזאת נמשכת, ומדי

יומיים מכנסים את העובדים ומודיעים להם שהמפעל עומד להיסגר.

כיום עובדים 120 ,130 או 140 איש מכל הישוב. והיתר נמצאים בבעיה קשה. רוב

המובטלים של סולתם הם בגילאי 60 - 40, ובמצב הנוכחי של תעסוקה במדינה לא צפוי

פפחרון תעסוקתי לעובדים האלה. זה גזר דין מוות לכולם.

אתמול קבלתי קהל עד שעה 9 בלילה, ואני יכול הלגיד לכם בי מ- 90% מהקהלג

שבא אלי אתמול שמעתי רק על מצוקה קשה של המשפחות כאשר שני ראשי המשפחה אינם

עובדים, שמעתי על גירושין ופירוד משום שאינם יכולים לעמוד לותר במצוקה הזאת

הלובשת צורה עוד יותר קשה כאשר בני הזוג יושבים בבית מחוסר עבודה ורבים

ביניהם. כאדם בעל רגשות שבא מאותה שכונה וחש בעצמו את המצוקה, קשה לי לעמוד

בזה ולראות בסבלם של האנשים, במיוחד כשאינני לכול לעזור להם. הבעל והאשה

היושבים מולך ומצפים לעזרה ממך, יוצאים מחדרך שבורים עוד יותר משהיו כאשר

נכנסו אליך, כי למעשה אינך יכול לעזור להם במאומה.



אביא בפניכם דוגמה אחת, מני רבות, למצוקה הקשה של המשפחות שם, אם אחת

המשפחות נכנסה לבית חולים לחולי נפש בנלל המצב האיום של המשפחה, כאשר אבי

המשפחה אינו עובד, שנים מילדי המשפחה מטופלים במוסד, אלא שעכשיו אין לו

אפשרות לטפל בהם. כשהביאו זאת בפני אמש נשברתי ממש. אבי המשפחה הוא אדם בן 45,

ולא מקבלים אותו לעבודה. לצערי אין זו המשפחה היחידה השרויה במצוקה קשה כל כך,

כי יש עוד משפחות רבות החיות במצב קשה ביותר.

כאשר התמניתי ראש מועצה קבלתי לידי מועצה במצב קשה, מועצה עם גרעונות, עם

תדמית לא טובה, עם צמיגים בוערים, עם כלבים ובו'. אני באתי לשם כאיש תעשיה,

והכטחתי לנסות לעזור ולעשות משהו ביוקנעם ועבור תושביה. היום אני נמצא במצב

קשה במיוחד, כי אם אעלה שוב ושוב את שם יוקנעם בחדשות ובראש כותרות, הרי זה

יהרוס את התדמית החיובית שיש לה, ובזאת אינני רוצה כמובן. מצד שני, צריך בכל

זאת לעשות משהו למען המקום הנפלא הזה ולמען תושביו, ואם אני אשב בשקט שום דבר

לא יסתדר מאליו.

מצבה של יקנעם קשה, ובכל זאת נמנעתי עד כה מלצאת לרחובות ולהרים קול

צעקה, כי מספיק לנו עם המחזה המכוער שהיה לנו עם הכלבים. ביוקנעם יש 2,000 בתי

אב, והיום בונים 1,200 דירות, וזה יכפיל את הישוב שם. 700 מתוך 1200 הדירותה

אלה תהיינה מוכנות כבר בנובמבר השנה. הראשונות כבר נמסור לעולים ולמי שרכש

אותן. עד סוף השנה תהיינה 700 דירות מוכנות, ועד אמצע שנת 1992 תהיינה עוד

500 דירות מוכנות. אחרי מאמצים שכנעתי קבלנים מספר לבנות שם, והבנייה נמצאת

במלוא התנופה, כפי שהסברתי.

למרות מצוקת האבטלה הקשה שיש לנו, לא פנה אלי אף אחד מהמשרדים בשאלה מה

אני מתכונן לעשות בענין משבר סולתם, ומה אני מתכונן לעשות עם המובטלים ועם

המשפחות שאין מי שיפרנס אותן. כולם יושבים בירושלים ומחכים שהפתרון יבוא

מעצמו. זה שלא מחפשים פתרונות זו הטרגדיה של המדינה שלנו.

טיפלתי בכל הבעיות של הישוב שלנו, כולל בעיות הדיור, כי נם משרד הבינוי

הושיכון הרים ידיו ואמר שאף קבלן לא רוצה לבנות שם. אבל אני הצלחתי להביא

קבלנים, וחם בונים שם היום, חלק עם התחייבות רכישה, וחלק גם בלי התחייבות

רכישה. פעולה דומה עשיתי גם בנושא התעסוקה, והצלחתי להביא 8 או 9 יזמים

שמוכנים לבנות ביוקנעם מפעלים בהשקעה של 50 מליון ואלף מקומות עבודה. פתרתי

את רוב הבעיות, ואני רוצה לפתור נם את בעיית התעסוקה, כי בלא תעסוקה יירד

לטמיון כל מה שנעשה שם עד כה.

זה שנתיים אני נלחם בעוול שנעשה במדינה הזאת בכלל. כי לא יתכן שלשלוש

ערים שכנות שלי, עפולה, מגדל העמק ורמת ישי, יהיו תנאים של איזור פיתוח אי

וליוקנעם עלית לא. הדבר הזה לא יתכן. זו אפליה פוליטית, ואני מרשה לעצמי להגיד

כאן את הדברים האלה בצורה גלויה וברורה. המרחק של הערים האלה מחיפה זהה למרחק

של יקנעם מחיפה, כאשר רמת ישי אפילו קרובה קצת יותר לחיפה,ואפליה כזו אינה

מוצדקת. יש לי יזמים המוכנים להקים מפעלים ביוקנעם, וכל החומר מוכן. יש חברות

רציניות מוכנות להקים תעשיה ביקנעם, אבל הן מבקשות לקבל את אותן ההטבות שהן

יכולות לקבל במקום אחר.

לפני 4 שנים התחלנו להעלות את הבעיה, ואז אמרו לנו אם תביאו אלינו מפעל

שמוכן לקום ביקנעם נאשר לו את ההקלות הניתנות לאיזור פיתוח אי. הבאנו את המפעל

הראשון, נורט-הילס, ולמזלנו היזם לא התייאש והחזיק מעמד. היום, שנתיים אחרי

שנפתח, המפעל מעסיק 120 עובדים ועושה מחזור של 15 מליון רולר. היום הוא מעסיק

קרוב ל-50 עולים חדשים. אותו דבר היה גם עם מפאל הי.אס. לכל מפעל הוציאו את

הנשמה במשך שנה וחצי, ובעקבות איומים וצעקות קבלנו את אשר הובטח לנו. המפעל

האחרון הוא של כתר פלסט. אני עוד זוכר שבענלן זה עמדנו כמו מסכנים ליד ועדת

הכספים והתחננו בפני כל חבר-כנסת שיעזור לנו, אחרי שהצגנו בפניו את הבעיה. רק

אחרי מאמצים גדולים אישרו את התנאים האלה גם לכתר פלסט.



לפני כשנה וחצי או שנתיים ישבתי עם חברת אפריקה ישראל והצעתי לה לבנות

דירות ביקנעם, ולהקים שם פארק תעשיה דוגמת הפארק בנס ציונה. הצלחתי לשכנע אותם

בדרך הציונית שלי שבראי להשקיע ביקנעם. הם ביקרו ביקנעם, ריברנו אתם, שכנעתי

אותם והם הסכימו להתחיל לבנות שם. הם הבינו תכנית השקעות להקמת פנארק תעשיה על

שסה של 7,000 ממ"ר על 50 דונם. המועצה היקצתה את השטח, ההברה הכינה תכנית

השקעות והגישה אותה למרכז ההשקעות. שר האוצר הקורם היה בסיור מנב"לים ביקנעם,

באוסובוס המפורסם, ואמר למנהל הברת אפריקה-ישראל: תתחיל, ותקבל סונ אי. ויש

בירי נם מכתב של מר ליפשיץ האומר שהוא יקבל איזור בי עם ההטבות של אי. מר

נרופמן התחיל להכין את התבניות והגיש אותן. אלא שלצערנו בל שנתיים יש ממשלה

חרשה, והרברים משתנים.

לפני כשנה קיבלתי מבתב מחברת אפריקה ישראל, בו כותבים לי שמשרר התעשיה

והמסחר אינו מוכן לאשר את הפארק ביקנעם. הרבר שהכאיב ביותר היה שהזמינו את

החברה ואמרו לה שאם היא רוצה להקים את הפארק הזה, אז רק במגרל העמק היא יכולה

להקים אותו בתנאים המבוקשים. בעתון גלובס התפרסמה כתבה על הענין הזה. זה מאד

כואב לי שבאים למפעל שאני התאמצתי כל כך להביאו ליקנעם, ער שקבלתי את הסכמתו

לכך, ואומרים לו שאם הוא רוצה לקבל סונ אי הוא צריך לבוא למנרל העמק. והוא אכן

הלר למגרל העמק, וכתב לי שהוא מצטער על שנאלץ לעשות את הצער הזה מאחר ולא

קיימו את ההבטחה שנתנו לו בשעתו. אני חושב שזה מעשה לא הוגן, וגם לא יפתור את

הבעיות.

אלה מקצת הרוגמאות שרציתי להביא בפניכם. לאחרונה הפכה הבעיה להיות קשה

עור יותר, ופשוט אי אפשר להתמורר עם 18% ו-20% אבטלה, כאשר 500 עולים נמצאים

באולפנים. הישוב גדל ב-15%, בנוסף ל-700 - 600 המבוטלים מסולתם של-90 מהם

הצלחתי למצוא מקומות עבורה אחרי מאמצים גרולים.

לא יתכן שישוב העומר בכל הקריטריונים הקיימים לא יקבל את המניע לו. אני

לא הושב שיש עור ישוב בארץ שיש בו מפעל דוגמת סולתם שפיטר את כל העוברים

בגילאי 40 פלוס, והם מסתובבים היום ללא עבורה; שחיילים משוחררים שחזרו לישוב

שלהם מסתובבים אף הם בלי מקום עבורה. בארצות הברית יש לנו קהילה של חיילים

משוחררים מהישוב שלנו, וגם קובצת "יורדים" בתל אביב. הישוב אצלנו הובפל תוך

שנה וחצי, יש נירול של 15% באבטלה, וכאשר אני בא עם פתרון שום רבר לא יוצא

מזה.

שר התחבורה שביקר ביקנעם כתב לי מכתב, אחרי שביקר ביקנעם ושמע את כל

הפרטים, שמגיע ליקנעם לקבל את ההטבות שמקבלות השכנות. ועור הוא כותב במכתב

שהוא בטוח שיקנעם צריכה לקבל איזור פיתוח אי. וכשאני פונה אל משרר ההשקעות

אומרים לי שזה תלוי בשני שרים, בשר האוצר ובשר התעשיה והמסחר. אבל ללצערי אני

מקבל מכתב משר התעשיה והמסחר ומשר האוצר, שאיזור פיתוח אי נותנים רק לאיזורים

רחוקים, ויקנעם לא עומרת בקריטריון הזה. אני מוכן לקבל זאת בתנאי שאעמוד

בתחרות שווה עם מקומות אחרים שלהם אותם קריטריונים. אני רוצה תחרות שווה

ותנאים זהים לכל מי שנמצא ברריוס של 30 ק"מ מחיפה. כרגע אף מפעל אינו רוצה

לבוא ליקנעם.

אומרים שלא משנים טיוונ, והנה לפני שבועיים או שלושה שבועות הוסבו שני

ישובים לאיזור פיתוח בי, אור עקיבא ונהריה. לא יתכן שיעשו שינוי סיווג לישוב

אחר שרוצים לעשות זאת לגביו, ולא יעשו את הרבר הזה לגבי ישוב אחר. אם רוצים

לעשות סרר בסיווג זה צריך להיות אהיר כלפי כולם. רוצים לבוא ולברוק, שיבוא

צוות של משרר התעשיה והמסחר וצוות של משרר הכלכלה, ויתנו את הסיווג לפי מצבו

של כל ישוב וישוב.
רן כהן
אולי אתה יכול להגיר לנו לאיזו מפלגה שייכים שני הישובים שהזכרת?
סי אלפסי
שניהם לליכוד.
רן בהן
אולי יש בזה רמז לתושבי יוקנעם שכדאי להם להחליף את השלטון בישוב שלהם.
ס' אלפסי
היועץ של שר הכלכלה והיועץ של שר התעשיה והמסחר ביקרו ביקנעם, והעבירו

תזכירים חיוביים אל השרים שלהם, לפיהם צריך לתת ליקנעם באופן דחוף סיווג של

איזור פיתוח אי, כי אהרת לא תהיה שם תעשיה. כל שר שביקר ביקנעם הודה שליקנעם

מניע סיוונ של איזור פיתוח אי, ונם אישרו זאת בכתב.

אני קיבלתי את הישוב הזה לתקופח של 5 שנים. ואני אומר לכם שבישוב הזה יש

פוטנציאל נפלא, הישוב הזה יכול לפתור את הבעיות שלו ויכול לקלוט עליה ויכול

להתנר על כל הבעיות. אם יעזרו לי כראש העיר ויעזרו למועצת הפועלים ולתושבים

אפשר יהיה לצאת מכל הבעיות. אבל אם ימשיכו בדרך שבה הולכים היום, ושלפיה אני

צריו להיות שייך למפלנה מסויימת כדי לקבל את מה שמניע לי, זה נדוע מאד. אני

בודק אפשרות להניש בנ"צ בענין זה. ביקשתי פנישה עם שר האוצר, ביקשתי פניעה עם

ראש הממשלה, ואני מנסה לעשות כל מה שרק אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיות של

הישוב. וכאמור, אני נם בודק אפשרות להניד בנ"צ.

אני נם מזמין כל מי שחושב שיש לו רעיון או עצות לפתרון בעיית האבטלה

אצלנו שיבוא ויעזור לנו, ונם יניד לי איר אני יכול לנהל את הישוב בזמנים כאלה.

אני מציע נם שתבוא ועדת מנכ"לים של האוצר ושל משרד התעשיה והמסחר ויראו את מה

שנעשה שם וינידו לנו מה אנחנו יכולים לעשות שם עכשיו. כל הכבוד למשרד העבודה

המקיים שם הכשרה מקצועית. אבל בשלב הזה הם מוציאים רק מחזורים של מובטלים.

חשוב שיראו את הדבדים במקום, שיראו כיתה של 45 תלמידים שלומדים מקצוע כזה או

אחר, ואינם יודעים מה יהיה ביום שאחרי שיסיימו את הלימודים שלהם. חשוב שידאו

את האנשים שם העומדים על סף התמוטטות, ויראו כיצד משפחות מתפודדות, ואז יחליטו

אם מניע ליקנעם לקבל סיוונ של איזור פיתוח אי, או לא.

54% מתושבי יקנעם הצביעו בבחירות לכנסת בעד הליכוד.
רן כהן
לא זה הוא הדבד הקובע. דאש המועצה שם איננו איש ליכוד, וזה קובע. 54%

הצביעו בעד הליכוד, ובכל זאת העזו לבחור בראש מועצה שהוא איש מערך. זה פשע בל-

יכופר, שעליו צדיר להעניש אותם באבטלה וכוי.
סי אלפסי
אני פונה אל שר האוצר ועל משרד התעשיה והמסחר ומבקש מהם לבוא אלינו, לבקר

במקום כדי לראות את המצוקה מקרוכ, ואולי ישתכנעו אחת ולתמיד לעזור לי לפתור את

הבעיה של יוקנעם, ואני מסוגל לפתור את הבעיה. רבים מדברים ומדברים, ואילו בידי

יש תיק של משקיעים. אני בא עם נדוניה ביד. אני מדבר על 4 או 5 מפעלים, ביניהם

נדות, אלביטסינראלקטדוניק ועוד. אני מבקש מהם מכל הלב ובהתרנשות שיבואו ויראו

את הדברים מקרוב, ויעזרו לי לפתור את הבעיה של הישוב.
ר' טולדנו
נברתי היושבת ראש, חברי כנסת, מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר ואורחים נכבדים,

אינני רוצה לחזור על הרברים של ראש המועצה, אלא להרניש את הנקודה העיקרית. אני

בא לכאן הרבה מאד פעמים. סיפור המעשה שלנו הוא עצוב מאד, והמצב אצלנו ענום

ביותר, ואני מתכוון בעיקר למובטלים בניל מתקדם.

לאחרונה נתברכנו בעליה נלפלאה, שאולי תתן דחיפה לישוב, ואני מאמין שהעליה

אף תעזור בהצלת הישוב, אבל לטווח הקצר אנחנו עדיין מאד רחוקים מהתמונה הזאת,

ובינתיים המצב קשה ביותר.

ערכתי דבר הדומה ליריד תעסוקה, ביחד עם קבלן פרטי, וליריד הזה התייצבו

185 עולים אקדמאים בעלי מקצועות שונים שמוכנים לעבוד בכל עבודה, ועבודה אין.

ואם לא די לנו בכל המכות שנחתו עלינו, ירדה עלינו מכה נוספת בצורה של תחרות

טפשית שהיתה בין עלית לאסם, שמתחילה לפנוע היום בישוב שלנו. בפעם הראשונה מאז

שנת 1973, שאז נפתח המפעל, הם שולחים את העובדים לחופש של שבועיים וסונרים את

המפעל בפעם הראשונה מאז הוקם.

באסם יש היום מלאי עצום של פסטה, ולכן הם סוגרים את המפעל לשבועיים

ושולחים את העובדים לחופשה. זה סממן מאד מדאיג. אני זוכר שעובדי אסם היו

צריכים להלחם מדי שנה כדי לקבל מספר ימי חופשה. והאירוניה היא בכך שאני הייתי

בין הלוחמים בעד השארת ההיטל על הפסטה המיובאת, ובינתיים הפך אסם ליבואן הגדול

ביותר של פסטה, בטענה שאינו יכול להשאר מאחור, והיום יש לו מלאי עצום של פסטה,

והוא סונר את המפעל לשבועיים ומוציא את עובדיו לחופשה.

חופשה זה אמנם דבר נחמד מאד, אבל זה סממן לא טוב, כי אני רניל לכך

שבתקופה זו של השנה אסם מחפש עובדים נוספים, ואכן קלט 70 עולים, ואילו היום אי

אפשר להכניס לשם אף לא עובד נוסף אחד. באסם עובדים כיום כ-250 איש, המקבלים

משכורת שעולה במקצת על שכר המינימום, ותנאי העבודה שם קצת יותר טובים מאשר

במפעלים אחרים, והתנאים הסוציאליים סבירים בהחלט. אחרי מלחמה עקשת שנמשכה שנים

והרבה הסכמי עבודה השננו תנאי רווחה די יפים בשביל העובדים ומשכורת קצת יותר

נבוהח מזו שבסקטור המקביל לו. הלוואי והיו לנו שם עוד שניים או שלושה מפעלים

כמו אסם. אני זוכר שהיו זמנים שהייתי צריך להביא ליקנעם עובדים מעוספיה

והסביבה. הזמנים האלה חלפו, וכיום יש 10 קופצים על כל מקום עבודה שהתפנה.

את מועצת הפועלים הפכנו למכללה למובטלים. יש לנו היום קורסים שגעון,

ואנחנו שולחים אנשים ללמוד בקורסים השונים. רק אתמול ישבתי עם תלמידים כאלח

שביקשו הגדלת סבסוד ההסעה שלהם, מעבר לסבסוד של משרד העבודה, בשל המרחק הגדול

שעליהם לנסוע כדי ללמוד בקורס המסויים הזה, וחששתי שאם לא אמציא להם את התופסת

של 8 שקל ליום בעד ההסעה הם יפרשו מהקורס. והייתי צריך לחפש דרכים ואפשרויות

לממן את התוספת הזאת.

מתכוננים לפתוח קורס לאינסטלציה בחצר של מועצת הפועלים, ואז יהיו לנו עוד

20 אינסטלטורים לענף הבנייה, אבל עדיין אינני יודע מה נעשה עם האינסטלטורים

האלה אחרי שיסיימו את הקורס הזה.

הקורסים האלה נותנים לנו שקט לתקופה של מספר חודשים, אבל מאידך זה נם

מתסכל מאד, כי הוצאנו המון נגרים, מדפיסים ובעלי מקצוע אחרים. עשינוזאת כדי

שהאנשים השאלה לא יישבו בטלים מעבודה מסביב למועצת הפועלים, אבל אין לנו

בשבילם עבודה במקצועות החרשים שלמדו.



העולים מהווים אף הם בעיה. עד לפני כחודש לא הרגשנו עדיין בלרוץ שלהם לקבל

עבודה, כי הם היו עדיין באולפנים. החודש מסיימים 185 עולים את הלימודים שלם

באולפן, ואז הם יתווספו לציבור המובטלים שישנו אצלנו, ואני לא יודע מה לעשות אתם.

משיסיימו העולים את שנתם הראשונה בארץ והתמיכה של משרד הקליטה תיפסק, לא יהיה להם

במת לקנות לחם, פשוטו כמשמעו. אני מאד חושש שביקנעם יהיו אוהלים של עולים, ונראה

את כל הצרות שישנן, ובגדול.

ביקנעם יש תנופת בנייה אדירה, אבל מי יוכל לקנות את הדירות האלה. מעט מאד

עולים קנו דירות מהקבלנים שבנו ביקנעם, ואת רוב הדירות הם מכרו לוותיקים שבישוב

ששיפרו את תנאי הדיור שלהם אחרי שמכרו את הדירות הישנות שלהם או השכירו אותם,

אגב, בסכומים אסטרונומיים המגיעים למאות דולרים עבור דירות צנועות ביותר.

המתווכים עושים כסף בצורה משגעת, והעולים משלמים שכר דירה גבוה ביותר, כש שלוש

וגם ארבע משפהות גרות בדירה אחת. ם כשתיגמר שנת התמיכה בהם אנחנו נהיה עדים

למחזות מאד קשים, כי מספר העולים אצלנו גדול עלינו.אנחנו קלטנו עד היום קרוב

ל-400 משפחות עולים, ומדי יום מגיעים אלינו עוד ועוד עולים.

עד מתי האטימות הזאת? גם אנחנו תושבי מדינת ישראל. בסר/ פשענו ובמה חטאנו,

האמנם בזה שאיננו שייכים לסיעת הליכוד? האם אנחנו פחות טובים ופחות ציונים? מדוע

צריכים התושבים לסבול כאשר הליכוד העמיד בראש הרשימה שלו ביקנעם מועמדים שהתושבים

לא רצו לבחור בהם, ואילו המערך העמיד בראש הרשימה שלו אנשים טובים שהישוב מאמין

בהם? האם על הפשע הזה צריך כל הישוב לשלם? באים אלינו שרים, רואים את המצב,

מקבלים אזרהות כבוד, נושאים נאומים ומבטיחים דברים, אבל אחרי שהם עוזבים את הישוב

הם שוכחים את אשר הבטיחו.

המון מכות הנחית עלינו מפעל סולתם, ואתמול פגרק את כל צוות השולף. והרי זה

כלי תפארת שכל הרוא אותו מלא התפעלות. האמריקאים משתגעים על הכלי הזה. אהד

המהנדסים של שולף ממש מת מצער על הנעשה שם. שלשום קיבל התקף לב במפעל ומת. אני לא

רוצה להביא בפניכם דוגמאות מרגשות, כי אני יודע שזה לא יעזור, אבל כואב הלב על

סגירת הקו הזה. אילו היו מזמינים 12 - 15 כלים בלבד היה בזה כדי להציל את המפעל

ולאפשר לו להתקיים עוד שנתיים. והרי זה כלי אדיר שכולם מהללים אותו.

איש אינו עושה דבר, ואין לך אפילו עם מי לדבר. אנחנו מפגינים ואנחנו צועקים,

ודבר לא זז. בדרכי לכאן ראיתי חקלאים מפגינים עם שלטים בידיהם, והתמלאתי רחמים

עליהם וצער על הכסף שבזבזו על השלטים, כי ממילא זה לא יעזור, וכי למי זה איכפת

בכלל? כל המדינה הפכה להפגנה אהת גדולה. לא שמים לב להפגנות. וכאשר שולים מברקים,

איש אינו טורח לפתוח אותם, ובוודאי לא לקרוא. ואנחנו לא יודעים מ עוד אחנו יכולים

לעשות בשביל לקדם משו בישוב שלנו. האמנם אחנו צריכים לשרוף אותו כי להגיע לראש

הכתרות? מי יהיה המושיע שלנו? למיאיכפת מה קורה אצלנו, מי יבוא לבדוק את הדברים

ולעזור לנו?

המצב היום הוא כזה שאני צריך לבוא אל הקולגה שלי במגדר העמק ולשאול אולי יש

לו מקומות עבודה בשביל אנשים מיקנעם, שהרי שם יש ראש עיר איש ליכוד, ויש שם

מפעלים ויש שם עבודה. את פארק התעשייה שהיה צריך לקום ביקנעם הקימו בסופו של דבר

במגדל העמק, והפארק הזה אמור לתת 1000 מקומות עבודה. בלי בושה אמרו ליזמים שאם

יקימו את הפארק במגדל העמק הם יקבלו התנאים של איזור פיתוח אי, והם אכן עשו זאת

למרות שתחילה חשבו להקים אותו ביקנעם אחרי שראש המועצה שלנו שכנעאותם לעשות זאת.

הופענו בכותרות, ואחרי שהכותרות דעכו התחיל גם הישוב שלנו לדעוך. אבל כאשר

מדברים היום על יקנעם מיד נזכרים בכלבים. האמת היא ש יש לנו ציבור תושבים נפלא

ביקנעם, ויש בה שוטר אחד משועמם מחוסר עבודה, כי חוץ מרישום רפורטים אין לו מה

לעשות שם. אין ביקנעם סמים, אין בה פשע, וכל הילדים נמצאים במסגרת חינוך פורמלית

מסודרת. אחת לשנתיים בערך קורה שיש ביקנעם פריצה קטנה שבדרך כלל מבוצעת על ידי

מישהו ממגדל העמק.



אני מאד מבקש שתהיו קשובים לקריאה לעזרה של הישוב ביקנעם ותעבירו את זה

הלאה. אנהנו רוצים שפרנסי הישוב יביאו פרנסה לתושבי הישוב הזה, כדי שיוכלו להמשיך

להיות בכבוד בישוב הנפלא שלנו.

היו"ר אי נמיר;

אני יודעת שיש קשיים לתת ליוב שלם איזור פיתוה א, ואינני נכנסת לסיבות. אבל

מדוע לא ללכת בשיטה של הענקת ההטבות האלה לכל מפעל ומפעל. שמעתי את דברי שר

התעשיה המסחר בכנסת, ואהנו מכירים אותו עוד מהימים בהם היה שר האוצר. ואני ברכתי

אותו על שעשה תפנית של כמעט 360 מעלות מאז היה שר האוצר בכך שהממשלה חייבת להיות

מעורבת בעידוד להקמת מפעלים ויצירת מקומות עבודה. זה הנושא הנצהי של יקנעם. תנו

למפעל, לא לישוב.
צי קורן
חוק לעידוד השקעות הון נחתם כבר בשנת 1985. וקווי איזורי הפיתוה נקבעו אז,

והקווים שנקבעו כאיזורי פיתוח כמעטו ולא שונו. הרעיון היה שמרכז הארץ הוא איזור

המרכז; הישויבם הרהוקים קצת מהמרכז הם איזור בי, והישובים הרחוקים יותר הם איזור

אי. זו היתה הקונספציה.

כדי לשכנע משקיע ללכת לקרית שמונה דווקה חייבים לתת לו הטבות שהן מעבר לאלו

הניתנות למפעלים ביקנעם. אגב, מי שמסתכל במפה רואה שאיזור בי מגיע עד ליקנעם,

והקיבוץ גלעד, למשל, נמצא כבר באיזור המרכז. יקנעם היא הגבול של איור בי. איזורי

פיתוח אלה נקבעו בשעתו, ומאז כמע ולא שונו האי זורים, אלא היו מקרים בהם ניתן

שינוי איזור לתקופה מסויים, וזה חזר אהר כך לקדמותו. כל שלוש שנים זה מגיע לוועדת

הכספים והיא קובעת. למיטב ידיעתי ועדת הכספים היא המוסמכת לקבוע את השינויים

האלה, ולא השרים, כי שרים לא יכולים לשנות רקיקה. ענין מתן איזור בי לאור-עקיבא

למשל הגיע לוועדת הכספים, איורי שהיה אצל ועדת השרים לענייני כלכלה, והיא צריכה

לאשר את זה.
היו"ר א' נמיר
בוועדת הכספים מחליטים בדרך כלל, אם לא תמיד, על פי המלצה של שר האוצר ושר

התעשיה והמסחר. ללא פנייה מצדם ועדת הכספים לא תאשר דבר כזה. עיני לא צרה במגדל

העמק ואף לא בעפולה וגם לא בנצרת עלית או באור-עקיבא, אבל איך זה שלא ממליצים גם

על יקנעם? אנהנו גם יודעים למה עשו את השעטז הזה ברמת ישי, כי את הסיפור הזה

אנהנו מכירים על בוריו. אבל איפה ההמלצה של משרד התעשיה והמסחר לגבי יקנעם?

צי קורן;

אני רוצה להבהיר שמבחינת חוק לעידוד השקעות הון רמת ישי היא איזור גי.

המתחרים של יקנעם מבחינת איזור אי, לפי המפה, הם עפולה עלית ומגדל העמק, שלא לדבר

על כרמיאל ונצרת שרהוקות יותר. אנהנו לא נמצאים במצב שבמגדל העמק יש אבטלה

בשיעור של 1% או 2% , ולעומתה יש ביקנעם אבטלה הרבה יותר גדולה. כאשר מדברים על

קדימות צריך להבהיר שהכוונה היא לתת קדימות לישובים שיותר רחוקים מהמרכז, שהרי זו

המחשבה וזה הרעיון. לא אנחנו קבענו את האי זורים, ועלינו לראות את חלוקת האי זורים

כנתון שאנחנו צריכים להתחשב בו. ברור לנו שאם אנהנו נמליץ בפני משקיע ללכת

ליקנעם, תטען מגדל העמק שבזה גזרנו עליה גזר דין מוות.

אילו ישבתם במקומי והיו אומרים לכם שישנו מפעל שצריך ללכת או למגדל העמק או

ליקנעם, ובשביל לתת אותו ליקנעם צריך לשנות את הסטטוס שלה, הרי פירוש הדבר שכאשר

נותנים זאת ליקנעם לוקחים את זה ממגדל העמק. אתה נותן לאחד, לקחת מהשני. אני מדבר

על שינוי סטטוס.



בגלל הבעיות אד הוק הקל ימות ביקנעם ארבעה מפעלים קיבלו נקודתית איזור אי,

מבלי שהמפה שונתה, כי לשנות את המפה זה דבר מסובך מאד, גם פוליטית. ארבע מפעלים
קיבלו איזור אי ביקנעם, והם
אדקום, אי.אר.אס. נורסיס וכתר פלסטיק.

כאשר דיברו עם אפריקה-ישראל בנושא של פיתוה תשתית, משרד התעשיה והמסחר נתן את

כל התקציב עד 5 מליון שקל, ביחד עם אפריקה ישראל, כדי לפתח שטח לפארק תעשייתי.

אני לא יודע מי אמר להם ללכת למגדל העמק.

ס' אלפסי;

משרד התעשיה והמסחר.
צי קורן
לא ולא. אני מודיע לך שאנחנו לא אומרים ליזמים לאן ללכת. כשבא אלינו יזם

אנחנו אומרים לו לבחור, מראים לו את המפה של איזור אי, את המפה של איזור בי, והוא

הולך ומחפש ובוחר. עתרי למשל הלך וחיפש בכל המקומות, היה במגדל העמק, היה

בירושלים וערך סקר ובדק איפה הוא יוכל למצוא כוח אדם שמתאים לו, והחליט. לדעתי

מסוכן לפקידים, לשרים וגם לממשלה להגיד ליזם לאן ללכת. כי אמרת לו ללכת למקום

מסויים, אז עם כל תקלה שתתעורר אצלו הוא יטיל את האשמה בממשלה שאמרה לו ללכת לשם.

המדיניות שלו היא להציג בפני היזם את ההטבות שבכל איזור ובכל ישוב, להציע לו

לערוך סקר ולבדוק את הדברים ואחר כך לבחור במקום הנראה לו מתאים ביותר. לכן אני

לא מאמין שאמרו לאפריקה ישראל ללכת למגדל העמק. היוא בחרה במגדל העמק כי היא ראתה

ששם היא מקבלת הטבות גודלות יותר. לא צריך להגיד לה זאת, כי הוא רואה זאת בעצמה.

היא רואה שמגדל העמק זה איזור אי ושם היא מקבלת 28% מענק, במקום 20%, והחשבון אז

פשוט.

אני רוצה לציין כי על פי תיקון החוק 39 פחתה במקצת ההפרשיות שבין האי זורים

לגבי מי שבוחר במסלול של ערבות המדינה, כי 2/3 ערבות מדינה מקבלים עכשיו בכל

חלקי הארץ. למפעל תעשייתי מרוויח יש ענין ללכת לאי זורים קרובים יותר למרכז. אני

לא יודע נכון להיום על מפעל ספציפי שהגיש בקשה ורוצה להיות ביקנעם. לארבעה מפעלים

נתנו את ההטבות.

לנושא פיתוח התשתית הוקצו חצי מליון שקל, כפי שארנה בוודאי יודע. שרק יבואו.

כל סכום שיידרש היום לפיתוח פארק תעשייתי הובטח לך על ידי המשרד, שרק יבוא היזם

שירים את זה. 2,500 מטר מבני תעשיה הולכים להיבנות אצלכם לבנייה פררוגטיבית מבלי

שיהיה שם עדיין מפעל.

ל

ס' אלפסי;

זה כבר בשלב בנייה.

צי קורן;

אישור ההשקעות שניתנו לכם מדברים על תופסת של 500 עובדים בשנה-שנתיים

הקרובות. נכון שזה תהליך. גם אם היית מקבל היום מעמד של איזור אי היו בכל זאת

עוברות שנתיים עד שיית יכול לספק עבודה לדורשים, כי מפעל לא נבנה מהיום למחר.

האינפורמציה שבידי בקשר לכל התוספות שאושרו לכם, ובמיוחד כתר פלסטיק שתעסיק כ-250

עובדים נוספים, מצביעה על כך שמובטחת לכם תוספת של 500 מקומות עבודה, לפי הצהרות

המפעלים שביקשו תכנית הרחבה, התרחבו ויתרחבו. אני לא יודע אם זח פותר את כל

הצרכים של המקום בעבודה, אבל זו בכל זאת תוספת מכובדת.



רק השבוע אושר לשני מפעלים סיוע של קרן השיווק, המיועדת למפעלים שרוצים

ללכת ליצוא. באמצעות הקרן הזאת אנחנו מסייעים היום למפעלי יצוא במענק של שליש

הוצאות השיווק. אני לא הושב שאני יכול להזכיר את שמות המפעלים שבהם מדובר, שמא

יהיה בזה אלמנט של גילוי סודות מסחריים. אנחנו מעריכים שכל תוספת יצוא בגובה

של 100 אלף דולר יוצרת מקום עבודה לעובד אחד, וזה תלוי כמובן בענף שבו מדובר.

במפעלי חימיקלי, למשל, יהיה צורך ב-200 אלף דולר יצוא בשביל עובד שאחד, ובמפעל

כמו אוסם כי ב-50 אלף דולר. הדבר הזה בלבד יביא לתוספת של 50 עד 100 עובדים.

אני מאמין שליקנעם יש פתרון ל-500 עובדים נכון להיום. אני מסכים שזה לא

מספיק, אבל זה המצב היום. המשרד נותן את כל התמיכה האפשרית למפעלים הנמצאים

ביקנעם, אם בסמגרת מפעלים מאושרים, אם במסגרת התשית ואם במסגרת קרנות השיווק.

הבעיה העיקרית שם היא זו של סולתם, שבמשך שנים אל השכילה חעבור למוצרים

אזרחיים. וזה לא יעזור אם משרד הבטחון יתן לה עוד הזמנה ועוד הזמנה, כי זח

יהיה בבחינת אספרין ולא יותר.
רז כהן
יצור השולף זה פתרון מאד רדיקלי, ובוודאי לא אספרין. אבל אני מסכים שצריך

היה לעבור לייצור בשביל השוק האזרחי.
צי קורז
כל יצרני הנשק כעולם נאבקים היום על נתח מהשוק, והשוק הצטמצם. כולם

נאבקים על אותן המלחמות. אז אולי יגוסלביה "תציל" קצת את המצב. כיום אין

מלחמות ואין צורך בכמויות גדולות כל כך של נשק, ולכן חייבת להיות הסבה דרסטית

למוצרים אחרים. חבל שסולתם לא צפתח מראש את ההתפתחות הזאת ולא התכוננה למצב

החדש. אנחנו מדברים ומעודדים הסבה כזאת, אבל ממשלת ישראל לא מתכוננת להחליף את

מנכ"לי המפעלים, ואינה יכולה להשפיע על החלטתם. אנחנו חוזרים ומדברים על זה

בכל פורום, אבל זה לא תמיד עוזר. אני זוכר שדיברתי עם הנהלת סולתם על הנושא

הזה עוד לפני 15 שנה, כשהם היו בשיא והיה להם יצוא של 50 מיליון דולר לאיראן,

ואמרתי להם שיש להם בעיה וכי הם חייבים לעשות הסבה. את אותם הדברים אמרנו לבל

המפעלים שסיפקו נם לצבא הישראלי. אין ספק שאם סולתם תבוא עם תכנית הרחבה היא

תקבל מפעל מאושר.
רן כהן
נכון הדבר שהאשמה למצב הנוכחי של סולתם רובצת על ההנהלה שלה. בגלל סיבות

בטחוניות אני בהחלט מעוניין בשותף, כי זה כלי אדיר ונפלא, אבל זה איננו הנושא

שבו אני רוצה לדבר ברגע זה. חשוב לדעת כי סולתם נמצאת עכשיו במצב שבו היא

יכולה לעשות פריצה רצינית, ושמחתי לשמוע זה עתה שהיא גם תקבל את הסיוע הדרוש

מהמשרד. ואגיד לכם במה מדובר. ישנה הזמנה גדולה מאד של רשות הרכבות והנמלים

למנופים שחברה גרמנית זכתה בה, והתחייבה לבצע בארץ חלק ניכר מהעבודה, וסולתם

היא הרצינית ביותר לעבודה הזאת. היא מסוגלת בהחלט לעשות זאת, וזה יכול להה

פרנסה לא רק לעובדים שיש לה עכשיו אלא אף לעוד עובדים רבים. וחחשוב מכל חרא

שעל ידי זה סולתם תעשה את המעבר הרדיקלי הדרוש לה כל כך.

השר ומנכ"ל משרדו יכולים וצריכים להתערכ בענין הזה. ריברתי על כך עם שר

התחבורה, ואני מבין כי בקרוב תתקיים פגישה בינו לבין מנכ"ל סולתם בענין. אתם

צריכים להכנס לענין, כי זה יכול לתת למפעל הזה חיים חדשים, וזה יכול כמובן

להציל את יקנעם.
צי קורן
במסגרת הרשות לשיתוף פעולה אנחנו מכריחים את רשות הנמלים לקנות תוצרת

הארץ גם אם המחיר יותר גבוה עד 15%, על פי החלטת ממשלה משנת 1983.
סי אלפסי
במשרד התעשיה והמסחר למדתי שרוצים לתאר תמונה ורודה, אבל התמונה איננה

ורודה בכלל. אתה "מוכר" לי 500 עובדים. תן לי עכשיו התחייבות שתהיה עבודה ל-

500 עובדים בשנתיים הקרובות ואני אהיה מרוצה.

כתר פלסטי מתחייב להעסיק בהתחלה 80 עובדים. 250 עובדים זה לטווח של 5 - 4

שנים. אשר למפעלים בהרחבה, מפעל אי.אס. שמרחיב את המפעל שלו יעסיק בסך הכל עוד

50 בחורות. נם המפעל הזה רצה ללכת למנדל העמק, אבל אחרי שהורדנו לו מהארנונה

הוא נשאר אצלנו. שלשום הודיע לי שמצב המכירותב ארצות הברית אינו טוב, והמפעל

לא עובד כפי שחשב לפני חודשיים, כך שאין לי עבודה אלא ל-50 או 60 עובדים בכתר

פלסטיק.

אם משרד התעשיה והמסחר מוכן לחת לי תעסוקה ל-500 עובדים בשנתיים הקרובות

אני קם מפה ואומר תודה רבה, כי זה מספיק לי לשנתיים הקרובות. אלא שהמציאות היא

אחרת לגמרי. וכל מה שאני מבקש הוא שיתנו ליקנעם את מה שנותנים למגדל העמק,

למשל, כאשר המרחק של שתיהן מחיפה הוא אותו מרחק, 22 ק"מ. את אפריקה-ישראל אני

הבאתי ליקנעם, והוא הכין תכניות השקעות על יקנעם, ואף השקיע 20 אלף דולר

ביקנעם, ויש בידו מכתב ממר ליפשיץ בקשר ליקנעם, ולא יתכן שאחרי ישיבה אצל השר

הוא הולך למנדל העמק.

אם רוצים לעזור לנו, בבקשה. אבל להניד לי היום שיש לי 500 מקומות עבודה

זה רק כדי לצאת ידי חובה, כי אין לי 500 מקומות עבודה ביקנעם. במשך השנתיים

בהן אני ראש המועצה שם שמעתי את ההבטחות האלה ונם אחרות. אבל כרגע אין לי

מקום עבודה. אדרבה, אם תתן לי 500 מקומות עבודה לשנתיים הקרובות אודה לך מאד,

וכבר השנתי את מטרת הישיבה הזאת. בינתיים אין לי מקומות עבודה. נבון שאתם

עושים תשתית באסם, אבל אם לא יהיו מפעלים בשביל התשתית הזאת אף מפעל אל יבוא.

מדוע הלך אפריקה ישראל למנדל העמק? בי המפעלים שיהיו בפארק התעשייה

יבואו רק אם זה יהיה איזור אי. יש בידיו מכתבים של חמישה מפעלים שרוצים רק

איזור אי, והם הלכו למנדל העמק כי שם יקבלו זאת. זו הבעיה. אנא, עיזרו לי

להתמודד עם הבעיה הזאת. הישוב שלנו הוא ישוב שיש לו בעיה רצינית ואני מבקש את

עזרתם בפתרונה.

י' שושני;

אני יכול לומר שהסניף ביקנעם משרת 7 ישובים, בולל בני קיבוצים. במצב

התעסוקה החמור שבאיזור חיפה אין מצבה של יקנעם חמור ממצב הקריות למשל. בקרית

חיים, בקרית ים ובביתר המקומות מצב האבטלה חמור אף יותר מזה שבמקנעם. אלא

שיקנעם היתה אחת מפנינות הכתר באיזור. יקנעם סיפקה בזמנו עבורה גם לתושבי

חיפה. שני נורמים השפיעו על יקנעם. האחד, מה שקרה בסולתם; השני, השכר הנבוה

יחסית ששולם בעבר לעובדי סולתם. קשה לנו עד היום לסדר את מפוטרי סולתם, וזו

בעיה. הם זכו שם לשכר נבוה, ואילו התעסוקות החילופיות הן בסביבות שכר

המינימום, וזו בעיה.

לפי הנתונים שברשותי, בחודש יוני האחרון היו ביקנעם 120 גברים מובטלים ו-

120 נשים מובטלות, 30 מהם עולים חדשים. 190 מהם מקבלי אישורי אבטלה. ביקנעם

אין קליטה. ישנו שם מפעל אלקטרוני שקולט מדי פעם מספר פועלים, אבל פרט למפעל

הזה אין שם קליטה. אי אפשר לצפות לכך שחיפה תעזור לקליטת עובדים מיוקנעם.

אחוז האבטלה בחיפה הוא 12%, וביוקנעם 7%.
ר טולדנו
אתה מדבר רק על הבלתי מקצועיים.
י' שושני
אני מסכים שהמספרים אינם מדוייקים, כי יכול מאד להיות שמי שמסיים את

זכותו לאבטלה לא טורח להרשם יותר. יש כירי מספרים גם של המקבלים הבטהת הכנסה.

בחורש יוני היו ביקנעם 2 איש בקטינוריה הזאת, 2 גברים ו-2 נשים. מי שהיה מגיע

לפת לחם היה מגיע להבטחת הכנסה. מי שרעב נוסע אפילו לתל אביב כרי לחפש עבורה.

אין בינינו ויבוח. ידוע שמצב האבטלה בכל הארץ, וגם ביקנעם, הוא בכי רע.אם אשאל

לרעתי על המצב ביקנעם, אומר כי בהשוואה למצב קוהיה שם בעבר הרי המצב שם כיום

הוא קטסטרופלי.
סי אלפסי
ללשכת האבטלה מגיעים רק אלה שצריכים לקבל רמי אבטלה. כל היתר אינם מגיעים

לשם כל, כי אין להם בשביל מה לנסוע לשם,
היו"ר אי נמיר
למי שעוד לא יודע זאת אני יכולה להגיד שזו כמעט התחלת הסוף של שירות

התעסוקה. הוא קלים היום כמעט רק בשביל לתת אישורי אבטלה. כולם פונים ללשכות

הפרטיות. ישבתי אתמול עם הארם הממונה על מתן האישורים במשרד העבודה והרווחה.

לא תאמינו אם תשמעו כמה חברות פרטיות לתיווך בתעסוקה יש היום יש היום גם בערי

הפיתוח, והן גם מספקות עבודה לפונים אליהן. בקרוב תוכלו לסגור את הסניפים של

שירות התעסוקה.
י י שושני
עם בזק מפטרת 35 חיילים משוחררים, ומזמינה אותם דרך חברת כוח אדם, האם זו

תעסוקה חילופית? ואם פיניציה מפטרת עובדים ושוברת את השירותים שהם מילאו

באמצעות קבלן, איך קוריאם לזה? גם שירות התעסוקה מפטר עובדות גקיון ושוכר קבלן

לשירותי נקיון. האם זה נקרא תעסוקה חילופית? חבורת כוח ארם מייצרות תעסוקה? הן

פונות אלינו על מנת לקבל עוברים. אבל אם יש מישהו שרוצה לטמון את ראשו בחול,

ורוצה לאפשר לבוררים להשתכר על חשבון המובטלים, אז זה בריוק מה שקורה. אררבה,

הראו לי מקום עבודה אחר ששיצרה חברת כוח אדם זו או אחרת. אני יודע שאין דבר

כזה כי אני מכיר את הענין מקרוב.
היו"ר אי נמיר
זח הכל תוצאה של מה שקרה בשירות התעסוקה. אבל לא נדון בזה עכשיו.
רן כהן
תמי שנתן את ההיתר להפקרות בשירות התעסוקה זו הממשלה. ומי ששובר היום את

שירות התעסוקה, זו הממשלה.
היו"ר אי נמיר
אנחנו גם יודעים מי חתם על ההסכם הזה בשירות התעסוקה. יש לנו לב כבר מאר

על הסיפור הזה של שירות התעסוקה.

רן כהןף

בכוב הלב לחזור ולדון בנושא של מצב התעסוקה ביקנעם, אבל אין דרך אחרת

לטפל בנושאים כאלה. המצב כיום איננו כזה שבכל המדינה יש תעסוקה, ורק ביקנעם

אין תעסוקה.



האסון הוא בכך שמדינת ישראל מתקרבת למצב שבו יהיו בה 200 אלף מובטלים,

כאשר לפי הקצב הנוכחי מתווספים בה מרי חורש 12 אלף מובטלים. אם הקצב הזה יימשך

האסון אכן יהיה נרול, ובקרוב.

אני רוצה להציע מספר דברים תכליתיים שיעזרו לדעתי ליקנעם. אני מציע שלגבי

יקנעם נצא עם מסקנות ביניים, כדי שאפשר יהיה לטפל במצב שם באופן דחוף ביותר.

כולנו מכירים את המפנה משנת 1958, אלא שמאז ועד היום נעשו כל כך הרבה חריגות

ושינויים, ואין סיבה שיקנעם לא תיכלל בקריטריונים שבהם נכללים ישובים אחרים

דומים. אני כמובן בעד מתן סיוע לאור עקיבא, כי אני מכיר את המצב שם. אבל אם

אפשר לסייע לאור עקיבא צריך לסייע נם ליקנעם, ולא רק נקודתית, אלא לנבי איזור

התעשיה שלה. שהרי כולנו יודעים את ההבדל בין סיוע נקודתי לסיוע לבל איזור

התעשיה. זה נם מקל על ראשי המועצה לפנות אל יזמים ולהצביע בפניהם על איזור

תעשיה א' שישנו במקום. ואין רומה המצב הזה למצב בו ראש המועצה פונה אל היזמים

ומבקש מהם לבוא אליו בהבטחה שהוא יטפל למען השגת "מפעל מאושר" למפעל שלהם.

ההבדל בין שני המצבים האלה הוא עצום. לכן אני חושב שהוועדה צריכה לדרוש מתן

איזור פיתוח א' לתעשיה ביקנעם.

אני לא בעד זה שכל תושבי יקנעם חייבים למצוא תעסוקה ביקנעם דווקה. אבל

חייב להיות פקוייקט ממשלתי שיתן תעסוקה איזור מהפרץ ואיזור חיפה. כי המצב שם

חמור ביותר. אם וכאשר יימצא פתרון ליקנעם, אני כמעט בטוח שאנשים ממפרץ חיפה

יבואו לבקש שם עבודה, וגם דרוזים מיארקה וממקומות אחרים. ובמידה והבעיה לא

תיפתר ביקנעם, כי אז אפשרי בהחלט שתושבי יקנעם יחפשו עבודה במגדל האמת וברמת

ישי ויחליפו את הערבים העובדים שם. לכן חייב להיות פתרון סביבתי, בנוסף

לפתרון ליקנעם.

אני מבקש שבסיכומים של הוועדה תהיה פנייה אלשר התעשיה והמסחר ושר התחבורה

שיבואו בדברים ביניהם ועם סולתם כדי שתקבל את העבודה האזרחית של רשות הנמלים

והרכבות, שעליה נלחמים רבים, כי זה יכול להביא לשינוי דרמטי לטובה ביקנעם.

למיטב ידיעתי נעשה מאמץ די מבורך על ידי הנהלת סולתם להכנס לשוק

האמריקאי, גם האזרחי וגם הלא אזרחי, וצריך לבדוק במה יכולה המדינה לעזור

לסותלם בענין הזה.

לדעתי נושא השליפה לא מת עדיין, אף ששמענו שאתמול הם פרקו את הצוות.

הצוות פורק, אבל הפרוייקט עדיין ישנו, ואם נקבל הזמנה של 6 תותחים לשנה בארבע

השנים הקרובות יהיה זה דבר גדול מאד. אגב, בארצות שונות כבר מכינים תשובה

לשולף, ואם אנחנו לא נכנס לענין הזה ומהר, מישהו אחר ירוויח מזה. כדאי לכן

לבוא שוב בדברים בענין זה. אני מציע שוועדת משנה מצומצמת ביותר של הווערה

הזאת, בהרכב יושבת ראש הווערה ואני, ביחר עם וערת משנה של ועדת החוץ והבטחון

של הכנסת תבדוק מה ניתן לעשות בנדון.
היו"ר אי נמיר
אינני מקבלת אף אחת מההצעות של חבר הכנסת רן כהן בקשר לסולתם. צר לי

לומר שאני לא מאמינה בכל הסיפור של סולתם במה שקשור בתעשיות הבטחוניות. אני

מציעה לכם לרדת מהענין, ולא לטרוח אף לא דקה אחת לבקש מצה"ל או ממשרד הבטחון

שיתנו סיוע לסולתם, כי לא תקבלו אגורה שחוקה אחת, וחבל על הזמן.

אני מטפלת עכשיו ללא סוף גם ברפאל, גם בתעשיה הצבאית, ומצאני שאין לזה

שום סיכוי. לא יתנו תותחים, לא שולף, ולא שום רבר אחר. הנושא של תקציב הבטחון

הוא מורכב ביותר ויש תחרות נוראה בנדון, והסיכויים הם אפסיים. למנכ"ל משרד

התעשיה והמסחר אני מציעה, שאם מישהו יבוא אליכם עם הצעה להקמת מפעל בטחוני,

חידוש הלביא וכוי, דחו אותו על הסף. אין לזה שום סיכוי. כניסת מדינות מזרח

אירופה לתחרות על מכירת נשק הורסת את הסיכויים שלנו בתחום הזה.



אני יודעת שעומדים לסגור את סולתם באופן מוחלט. ראינו את המבנים החדישים

והמודרנים של סולתם, ופשוט לא יתכן שאי אפשר להקים שם מפעל או מפעלים אהרים.

לכן אני מבקשת ממנכ"ל המשרר ליטול יוזמה, להיפגש עם בלעי הבית של כור, ורק

אתם, כדי לחשוב ביחד על הפיכת סולתם למפעל או למפעלים אזרחיים מכל סוג שהוא.

ענין אסם חמור מאד, לדעתי. יהיה אצלנו דן פרופר במסגרת דיון על התעסוקה,

ויהיה כאן שר האוצר ואנחנו צריכים להעלות גם בפניו את ענין יוקנעם. אני לא בער

זה שיתנו איזור פיתוח א' לישוב שלם כלשהו. לדעתי, כל מפעל שיבוא לאיזור פיתוח

יקבל את התנאים של איזור פיתוח א', כי מכת האבטלה היום היא נוראה ופגיעתה

חמורה.

אני לא מוכנה להגיד "לא" לאור עקיבא, גם אם המרחק אליה קטן אולי בכמה

קילומטרים. אני חושבת שמפעלים המגיעים לשם צריכים לקבל תנאים של איזור פיתוח

אי, ואנחנו מכירים היטב את המצב באור עקיבא כי טיפלנו לא מעט במקום הזה.

הביא ראש המועצה תיק עם שמות של מספר מגיעים שאתם הוא הגיע להסכם על

פתיחת מפעלים ביקנעם. זו נדוניה רצינית, ולכן אני מציע שיישב מנכ"ל המשרד ביחד

עם ראש המועצה יקנעם ועם מזכיר מועצת הפועלים וכל מי שקשור בנושא הזה. ראש

המועצה הזכיר 7 מפעלים, אבל אם מתוך השבעה האלה תגיעו להסכם לגבי שלושה או

ארבעה יהיה זה יום חב ליקנעם. ולכל אחר מהמפעלים האלה צריך יהיה לתת תנאים של

איזור פיתוח א'.

אין ספק ששרים אומרים למשקיעים ללכת למקום זה או אחר. ואינני מצביעה

בענין זה על שרי הליכוד בלבד. האם זו לא היתה דרכו של ספיר ז"ל להגיד

למשקיעים לאן ללכת? ז היתה הגדולה בדרכו של ספיק המנוח שאמר למשקיעים לאן

ללכת, והם הלכו. את האחד שלח למגדל העמק, את השני לפעולה, את האחר לדימונה,

ואת השני לירוחם, וכך זה היה. גם היום עושים את זה. אנחנו נכתוב לשרים הנוגעים

בדבר שלא יתכן שתהיה איפה ואיפה כל כך גסה בין רשויות מקומיות שהן בראשות

הליכוד, לבין רשויות מקומיות שאינן בראשות הליכוד.

כשראש העיר נהריה היה איש מפלגת העבודה נהריה לא זכתה לקבל איזור פיתוח

אי. אבל היו בחירות, והמצב השתנה. זו חרפה למדינה שכך מנהלים בה את הדברים.

הטענה אינה מופנית אל מי מהנוכחים כאן, כי אתם רק מבצעים את מדיניות השרים

שלכם, וכך זה צריך להיות.

אני מבקשת לקבל ממך, אדוני המנכ"ל, דיווח על תוצאות המפגש שלך עם ראש

מועצת יקנעם, למה אפשר ללכת ולמה אי אפשר ללכת. תודיע לנו בבקשה מתי בעוד

שבועיים או שלושה תוכל לדווח לנו על כך, כי חושב שנדע במה בדיוק מדובר.

משרד העבודה הביא לנו ספר ממש על ההכשרה המקצועית הניתנת ביקנעם

והסביבה. אנחנו החלטנו כאן כי מוטב מובטלים עם תעודה, מאשר מובטלים שיסתובבו

ברחובות בתסכול איום ונורא. מסתבר שקורסים רבים להסבה מקצועית ניתנים כיום.

ואני אומרת לך מר רפי טולדנו שמוטב ויהיו קורסים ובלבד שלא יסתובבו מובטלים

ברחובות, אף שזו איננה התשובה לכל הבעיות.

אני מאד מבקשת שמנכ"ל המשרד יישב עם ראש המועצה המקומית, שהרי יש לו

באמתחתו מספר פרוייקטים, ובעוד שבועיים ידווח לנו על תוצאות הפגישה. התרשמתי

שהיתה לנו כאן היום פגישת עבודה בין ראשי הישוב לבין צמרת משרד התעשיה והמסחר,

ואנחנו מקווים שתהיינה תוצאות טובות לפגישה הזאת שבעקבותיה תבאנה פגישות עבודה

ממש עם תוצאות חיוביות.
רו כהו
אני חושב שהוועדה צריכה להציע שיקנעם תקבל מעמד של איזור פיתוח א'.



תיו"ר אי נמיר!

אין לי כל קושי לקבל כאן החלטה שיש להעניק ליקנעם מעמר של איזור פיתוח

אי, ולשלוח מכתב ברוח זו אל שר האוצר ואל שר התעשיה והמסחר, ואני נם אעשה זאת,

למרות הנסיון הלא כל כך טוב שיש לי בדברים מהסוג הזה.
מי אלפסי
אם יקנעם לא תקבל מעמר של איזור פיתוח א' אף מפעל לא יבוא אליה.
היו"ר אי נמיר
אני אכתוב את המכתב הזה, אבל אס אתה חושב שמהמכתב הזה תבוא הישועה, אינך

אלה טועה. אבל כאמור, למרות שאינני מאמינה בתוצאה החיובית שתבוא מהמכתב הזה,

אנחנו נכתוב עור הפעם מכתב לשה האוצר ולשר התעשיה והמסחר ונם לראש הממשלה,

שאנחנו עומרים על כך שיקנעם תקבל מעמר של איזור פיתוח אי.

אני מבקשת שמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר ייפגש עם ראש מועצת יקנעם ותוך

חודשיים ירווח לנו כמה ואיזה מתוך שבעת המפעלים האלה ניתך לאשר, ושכל מפעל

מהמפעלים האלה יקבל מעמד של איזור פיתוח אי. פנישת עבודה רצינית שלהם נראית לי

כזו שיכולה להביא לתוצאות ממשיות.

אני מודה לכם מאד. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:45)

קוד המקור של הנתונים