ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/06/1991

הפניית ילדים אתיופיים לבית-ספר לקשיי חינוך בצפת הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מ' שחל (ישיבה פתוחה)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 271 (271)

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, הי בתמוז התשנ"א (17 ביוני 1991). שעה 30;09

(ישיבה פתוחה)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלי נו

רן כהן

ע' פרץ

י' צבן

מוזמנים; חבר-הכנסת מ' שחל

ז י פרל - ראש עירי ית צפת

אי שוורץ - סגן ראש עיריית צפת, מחזיק תיק הרווחה בעיריה

בייל דל - משנה למנכ"ל משרד החינוך והתרבות

י י הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

ג' פוליצר - מנהל החטיבה העמלנית בצפת, ביה"ס לחינוך מיוחד

די לוטאטי - מנהל שרותי רווחה בצפת

שי דגן - מפקח בתי-הספר העמלנים, משרד העבודה והרווחה

מי אבן-קראט - מזכיר מועצת הפועלים, צפת

א' מלכה - מדריך שפוטר

ר' אזולאי - מורה מדריכה

י' קובי - מוציא לאור המקומון "אתגר"

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; הפניית ילדים אתיופיים לבית-ספר לקשיי חינוך בצפת -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת משה שחל



הפניית ילדים אתיופיים לבית-ספר לקשיי חינוך בצפת

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מ' שחל

(ישיבה פתוחה)
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכברת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני רוצה

להכריז עליה ישיבה פתוחה.

הנושא שעל סדר יומנו הוא הצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת משה שחל בנושא "הפניית

ילדים אתיופיים לבית-ספר לקשיי חינוך בצפת".

אני מתנצלת על כך שהישיבה נקבעה, בניגוד למקובל, לשעה תשע וחצי. זו הפעם

האחרונה. אני לא מוכנה לשנות את מועד הישיבה לפי נוחות של חברי כנסת.

אני מבינה שאיש הסוכנות לא יגיע וגם נציגת האתיופים לא תגיע, לפי הוראה של

הסוכנות.
י' צבן
זו חוצפה.
היו"ר אי נמיר
בלעדיהם אני לא אקיים את הישיבה.

אני מבקשת שאסתר, מזכירת הוועדה, תברר בטלפון מדוע הם לא באו.
יי צבו
היתה פנייה לסוכנות?
זי פרל
מצידי כן, מצידם היתה התחמקות.
היו"ר אי נמיר
זה לא עניינו של ראש העיר. זה לא תפקידו של ראש עיריית צפת.
ז' פרל
הייתי מעוניין שהסוכנות תהיה מיוצגת כאן, כי הכל נעשה על דעתה.
היו"ר אי נמיר
עזרא פיק, למי הוא שייך?
זי פרל
למחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית.
היו"ר אי נמיר
מזכירת הוועדה היתה מאה אחוז בסדר. אנחנו לא ידענו אם זה משרד הקליטה או

הסוכנות. כשמדובר על עולים חדשים, הפנייה היא למשרד הקליטה.



אנחנו פונים למשרד הקליטה ושם מחליטים מי יגיע. כשמדובר בעולים חדשים, הפנייה

היא למשרד הקליטה.

ומכיוון שמדובר בעולים חדשים, לפני שאנחנו עובדים לנושא שעל סדר-יומנו, אני

רוצה לומר לחברי הוועדה שבאחד העתונים המקומיים של תל-אביב ראיתי כתבה: "התקווה

זה לא רק המנון אלא גם שוק". נאמר שם שעשרות ילדים רוסיים עובדים בשוק התקווה במקום

ללכת לבית-הספר. הצעירים ביותר, בני שמונה, חלקם הגיעו לשוק שבוע אחרי שהגיעו לארץ.

שכר העבודה - 20-15 ש"ח ליום. על תנאים סוציאליים איש לא חולם.

אני מבקשת שבשם הוועדה נוציא מכתב דחוף, ביד, לסגן שר העבודה והרווחה, עם העתק

למפקח עבודה ראשי, למצות את החוק, לשלוח פקחים, ולא רק לשוק התקווה, כי אני מאד

חוששת שזה לא רק בשוק התקווה. ונבקש שהוא יבוא לדווח לוועדה.
י' צבן
אני מבקש שנקבל גם דו"ח מפורט על הפיקוח על שכר מינימום.
היו"ר אי נמיר
ביקשתי. נברר אם הגיע התאריך.

אני מבקשת לכתוב מכתב קובלנה חריף גם לשר הקליטה, ביחס לעובדה שהבוקר, רק אחרי

שטלפנו, הודיעו שאיש לא יבוא לדיון. לא הודיעו לנו על כך מראש. אני רואה את זה

כדבר חמור מאד במסגרת היחסים בין הכנסת לבין המשרד הנוגע בדבר.

מכיוון שחבר-הכנסת שחל טרם הגיע, אמלא את מקומו.

אני מבינה שהיתה שם בעיה קשה של שליחת ילדים אתיופיים, אם אני זוכר נכון, לבית-

ספר שלא התאים להם מבחינת הרמה, זה היה מפת"ן.

לחברי הוועדה לא צריך להסביר איזה ילדים הולכים למפת"ן. ראיתי מכתב מסגן השר

פרוש אל חבר-הכנסת שחל, שהענין מסודר. אחר כך קיבלתי מכתבים שזה לא כך. מונתה ועדה,

על-ידי סגן השר. האחראית על הבדיקה היתה אילנה שוורצמן.
קריאה
לא מונתה ועדה.
היו"ר אי נמיר
הגיעו אלי קובלנות שהבדיקה לא היתה בדיקה. הבוקר היו לי שתי שיחות טלפון עם המנכ"ל

אני רוצה לומר למר פרל, חשוב שהדברים ייאמרו. סוג הטענות שהגיעו אלי היה

שעובדים שם, בבית-הספר, הרבה מקורבים של אנשי העיריה, שיש רישום לא נכון של שעות

העבודה; דברים שאם אתה לא בודק אותם הם נראים חמורים. לכן חשבתי שחשוב לבדוק את

הענין עד תומו.

מר הכט, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, תמסור לנו מה נבדק,

מה נמצא, מה המסקנות ומה נעשה.
י' הכט
בראשית דברי אני רוצה לומר שהאגף להכשרה ופיתוח כוח אדם עוסק בנושא האתיופים

8-7 שנים, לפני שהעלייה הגיעה לכותרות.



לש לנו כרגע 500 עולים מאתיופיה, בעיקר מבוגרים.

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת את סליחתך. חבר-הבנסת שחל הגיע. אני מבקשת שהוא יציג את הצעתו.
מי שחל
אני מתנצל על האיחור. היתה תאונת דרבים בררכי לירושלים, ולבך אחרתי.

גבירתי היושבת-ראש, חברי הוועדה, אורחים, העניו שהעליתי אותו כהצעה לסדר-היום

הובא לידיעתי מהתקשורת, אחרי שבבלי התקשורת פורסמה ידיעה על בך שעולים מאתיופיה הנמצאים

בצפת הופנו לסדנאות בבית-ספר לקשיי חינוך. שמעתי את הבתבה וגם את תשובת ראש העיר.

נסערתי, ולא בגלל המקום, לא בגלל הנקודה הפיסית, בי בניו אינו מצביע על מה שיהיה בתובו.

נסערתי מפני שבהסבר של ראש העיר היתה נימה של הצטדקות. ההרגשה שלי היתה שעצם ההקבצה

של עולים חדשים במסגרת בית-ספר המיועד לקשיי חינוך, במסגדת בית-ספר לקשיי חינוך יש

בה פגיעה בעולים שתתבטא אולי לא היום, לא במסגרת הקליטה הראשונה שלהם בשהם עדייו מבולבליי

במי שהגיע ארצה בנער, במי שעלה ארצה בנער אני יגיל לומר שהרברים שנכרתו בזכרוני הם לא

הקשיים הפיסיים, לא הקשיים הכלכליים או בעיית מחסור אלא הם שייכים לתחום הרגשי, .

ההתייחסות לאדם כאדם.

כאשר ביקשתי לקבל מסמך, הועבר לידי מסמך ובו הנחיות פנימיות במסגרת בית-הספר.

בהתאם להנחיות הללו לא מרובר בהכשרה מקצועית ולא בקבלת תעודה. אני מצטט מכתב יד שבידי

"עקרונות העבודה בסדנאות לעולי אתיופיה". נאמר שם: "איו מדובר בקורס מקצועי אלא בהבנה

לעבודה, ואפשר גם בהכנה לקורס, לכך איו לצפות לתעודה מקצועית בתום המכינה אלא לאישור
השתתפות בלבד." אחר כך נאמר
"העולים ילמדו-יעבדו בקבוצות נפרדות של גברים ונשים."

"בכל הסדנאות ישולבו עולים וחניכים שלנו יחד, כאשר החניכים שלנו ישמשו חונכים לעולים."

נאמר כאו במפורש שהעולים האתיופים ישולבו בכל הסדנאות יחד עם החניכים שהוגדרו בקשיי

חינוך, כחריגים, והחניכים ישמשו חונכים לעולים. אני מוכרח לומר שאיו כאן שאלה של מחסור

בכיתות ולכו רוצים לנצל מבנה אלא נאמר במפורש, ואיני מצטט: "בכל הסדנאות ישולבו עולים

וחניכים שלנו יחד, כאשר החניכים שלנו ישמשו חונכים לעולים." זה מקומם. וחוזרים ואומרים:

המדריך יישם את חניכיו לשמש חונכים. חשוב ביותר - לאפשר לחניבים שלנו להמשיך ולבצע את
משימותיהם במו קודם". ועוד נאמר
"הלימוד והעבודה בסדנאות יהיו על פי עקרונות המפת"ך

לפיהם החניבים העולים יעסקו בייצור ויוכלו תוך פרק זמו קצר וסביר להביא הביתה מוצרים."
ואחרי בו נאמר
"אחת לשבועיים יתכנס פורום המדריכים, נציגי החניכים שלנו ונציגי העולים,

להפקת לקחים ותכנון ההמשך."

אדוני ראש העיר, אילו צבע עורם של האתיופים היה פחות כהה, איש לא היה מתייחס כך

אליהם. עולי אתיופיה הם יהודים כמו עולים ממקום אחר.
י' צבו
יהודים שלא הוצאו לשמד, צריך להוסיף.
מי שחל
אחרי שקיבלתי את הדברים האלה החלטתי להגיש את ההצעה לסדר-היום.
עי פרץ
מי חתום על המכתב הזה?
מי שחל
זה יצא מתוך בית-הספר כהנחיה. אחר-כך ביקשו לקחת אותו חזרה בדי להשמיד אותו,

שלא יגיע לידיים אחרות.



כפי שאמרתי, הבעיה לא היתה מצוקה של דיור. יש כאן בעיה של התייחסות לבני אדם.

לא מדובר בנוער. מדובר כאן באנשים מבוגרים שהוכנסו למסגרת בית-הספר שחניכיו יהיו

חונכים ומדריכים. ההתייחסות הזאת לעולים היא פגיעה בכבודם ובאישיותם. איו ספק

שהדבר הזה יחרת בזכרונם אם כי היום הם לא יתנו לזה ביטוי, כי הם ממושמעים ועדיין

מבולבלים.

סגן שר העבודה והרווחה מיהר, וזה הפתיע אותי, ושלח לי תשובה שבה הוא מודיע

לי שלאחר בדיקה שעשה המשרד ולאחר שמצאו שהדברים שהעליתי היו נכונים יועברו העולים

ממפת"ן למרכז בכרמיאל.

לפני סיום דברי אני מבקש להדגיש שהנושא הגיע אלי אמנם מכלי התקשורת אבל לפני

שהיגשתי את הצעתי חקרתי את העניו ובדקתי אותו והעליתי את הנושא רק אחרי כו.

היו"ר אי נמיר;

כמה תלמידים יש במפת"ן בצפת?
י' הכט
אני לא אחראי על נושא המפת"נים.
שי דגו
אני אחראי על נושא המפת"נים.
י' הכט
כפי שאמרתי קודם, האגף שלנו מטפל בנושא האתיופים זה 7 שנים. המדיניות היא

לראות אותם כאוכלוסיה רגילה שזקוקה לתוספת שעות מפני שאיו להם רקע. כיום לומדים אצלנו

500 איש. במכללת באר-שבע סיימו 10 הנדסאים אתיופים, במרכז כרמיאל סיימו 14 קורס חשמל

ברמה של 5 יחידות מתמטיקה פיסיקה, 4 יחידות של בגרות. אנחנו אופטימים ביחס לאוכלוסיה

מאתיופיה. אנחנו מחפשים מקומות שאליהם ניתו יהיה להכניס ללימודים. בצפת איו מרכז הכשרה.
זי פרל
יהיה.
י' הכט
לא רצינו להסיע אותם רחוק ואחד העובדים מצא את מפת"ן.

במגדל-העמק חיברנו את מרכז ההכשרה. שיטות ההוראה הו שונות. הנושא של מפת"ו

עובד בשיטה אחת, והכשרה מקצועית בשיטה אחרת.
היו"ר א' נמיר
כמה חניכים יש שם?
שי דגו
250. 130 מהם זה מפת"ו.
י' הכט
הם חיים זה לצד זה.



בוגר שלנו חייב לקבל תעודה כדי שיוכל לצאת לשוק העבודה, כשראיתי את הנייר,

לפני שמיניתי את אילנה, שהיא הממונה המחוזית שלנו, אמרתי שאת האוכלוסיה הזאת מוציאים.

אני הייתי אחראי למהות התשובה שקיבלת. אני מוכן לצלם את הדו"ח של אילנה. נאמר שם

שזה לא כצעתקה.

כפי שאמרתי, רציתי למנוע הסעה של האתיופים. אף על פי כן, מההומר שקיבלתי מסגן השר

השתכנעתי ונתתי הוראה להעביר אותם. נתתי הוראה להפסיק את הפעילות במפת"ן אבל למרות

זאת האתיופים המשיכו להגיע למפת"ן, לא במימון שלנו. אנחנו אמרנו שאנחנו מסיעים אותם

לכרמיאל.
היו"ר אי נמיר
בכמה היה מדובר?
יי הבט
ב-16. 14 נשים ו-2 גברים, מעל לגיל 18.

אנחנו נתנו הוראה והפסקנו את הפעילות באותו מקום בצפת, כמנהל האגף השתכנעתי

שהאוכלוסיה הזאת לא צריכה להיות במסגרת מפת"ן, גם בגלל הסטיגמה.
היו"ר אי נמיר
בגלל הרמה שהיא יותר נמוכה?
יי הבט
השיטה. מפת"ן לא מקובל בנושא של הכשרה מקצועית.
היו"ר אי נמיר
ציינת את הדוגמה של מגדל-העמק. לא ניתן לעשות את זה בצפת?
י' הכט
עקרונית זה ניתן, אם אלה שני מסלולים נפרדים.
היו"ר אי נמיר
למה לא עשיתם את זה?
י' הכט
מנהל מפת"ו ניסה את שיטת החונכות. חשבתי שזה נפרד. אחרי שקיבלתי את החומר

נסוגתי מזה. זה לא כמו במגדל-העמק. זה התברר באיחור.
היו"ר אי נמיר
מי האחראי?
י' הכט
המפקח המקצועי שלנו הגיע בשלבים יותר מאוחרים. לא ניתנו הנחיות למנהל המרכז.
היו"ר אי נמיר
למה לא הגיע?



י' הכט;

אני לא נכנס לבעיות של ביורוקרטיה.
היו"ר אי נמיר
למה לא?
י' הכס
יש לי מפקח פדגוגי שאחראי על כל צפון הארץ. לא חשבנו שהוא לא קיבל הוראות.

כאשר העניו נודע לנו ביקשתי להעביר לכרמיאל.
ש' דגן
אני אחראי על רונושא של שיקום נוער, במסגרת משרד העבודה והרווחה, ונושא המפת"נים

שייר ליחידה הזאת. במפת"ן מטפלים באוכלוסיה שונה מזו שמר הכט דיבר עליה. אנחנו מדברים

על גילים צעירים. מפת"ן בנוי כמוסד שיקומי טיפולי שאמור להקנות לנערים הרגלי עבודה,

קידום בלימודים עיוניים, במקצועות היסוד, ושיקום חברתי.
י' צבן
כמה מוסדות יש לבם?
שי דגו
בכל הארץ - 33 מפתיעים, 1,800 ילדים. גיל הקבלה הנמוך ביותר הוא 12. אנחנו מדברים

על ילדים עד גיל 16, שאיו להם מסגרת אחרת.
יי צבו
ילד מגיע לגיל 16, מה קורה איתו?
שי דגו
הקליטה היא עד גיל 15, אם יש צורך להמשיך ולטפל בנער, אפילו עד גיל הצבא, אנחנו

מטפלים. 60% מהנערים חם בגילאי 15-14, 20%- בני 14-12 ו-% 20 - בני 16 ומעלה.
היו"ר אי נמיר
מה הגבול אצלכם?
שי דגו
יש נערים שמכינים אותם לקראת הגיוס ומלווים אותם. סקרי מעקב מצביעים על כך

ש-80% מהבנים משרתים שירות צבאי תקיו ומלא בצה''ל.

ולנושא של צפת. כשמדובר על אתיופים לא מדובר על ילדים ונערים אלא על מבוגרים.

המוטיבציה במקרה זה היתה מנקודת הראות לגבי הנמצאים במפת"ו, שרוצים לשקם אותם. אנחנו

חושבים שהם צריכים לתרום לחברה. במקרה של מפת"ו צפת מדובר במנהל שיש לו נסיון קודם

עם העליה מאתיופיה ושהוא עובד סוציאלי. הצענו את מפת"ו עבור קבוצה. היה מדובר על 200

שסיימו את מרכז הקליטה.
יי הכט
150.
ש' דגן
הצענו לקחת קבוצה של 12-10 איש ולשלב אותם. מאחר שמפת"ן לא מיועד ללמד מקצוע

המסגרת היתה של מכינה טכנולוגית, זאת אומרת הכנה והכשרה להשתמש בכלי עבודה. חשבנו

שאנחנו יכולים לתרום ולכן היינו מוכנים לקלוט 12-10 אתיופים ולארגן את העבודה כך

שהם יהיו מסוגלים להיפגש עם החניכים. לא ראינו אסון בזה שנער במפת"ן ייפגש עם עולה

חדש ויעבוד איתו. אנחנו מכינים את הנוער לחיי חברה ועבודה. נקודת המוצא היתה שיקום

וטיפול באותם הנעדים הנמצאים במפת"ו, שאנחנו רוצים שהם יהיו לא במקום סגור. אנחנו

רוצים שהם ייחשפו.
היו"ר א' נמיר
כמה תלמידים יש במפת"ו בצפת?
ש' דגו
בסביבות 40.
ג' פוליצר
המפת"ו שלנו מיוחד בכר שהוא שילוב של בית-ספר לחינוך מיוחד ומפת"ן, בזה הוא

שונה ממפת"נים אחרים. ניתנת בו גם מנה גדולה של חינוך מיוחד.

הרעיוו היה נסיון לשלב את שתי המסגרות, וזו בעיה.
י' צבן
אני רוצה להביו איך נוצר שילוב ביו מפת"ו לביו חינוך מיוחד. בשבילי זו מכה של

פטיש על הראש.
ג' פוליצר
מדובר באוכלוסיות שיש ביניהו זהות רבה מאד.
י' צבן
אני לא מתעלם מזה שיכולה להיות חפיפה, שלילדים במפת"ו יש בעיות דומות לאלה

שיש לילדים בחינוך מיוחד.
ג' פוליצר
זו הפעם הראשונה שאני שומע זאת. אני שואל את מר דל ממשרד החינוך והתרבות,

האם זה האבחוו של משרד החינוך והתרבות?
ב"צ דל
לא.
ע' פרץ
יש פה בעיה של תפיסת עולם. צריך להבדיל ביו זיהוי לזהות.
גי פוליצר
משרד החינוך פועל בבית-הספר שלנו. יש חניכים שעוברים אבחוו ויש שלא עוברים אבחוו.

ילדים שעוברים אבחוו הם ילדים לחינוך מיוחד.
היו"ר אי נמיר
בית-הספר הזה זה "כולבויניק".
י' צבן
ילד בחינוך מיוחד זה לא כמו ילד מנותק. מפת"ן מיועד לנועד מנותק שלפעמים הוא על

סף עבריינות. יש בתים מאד מסודרים שבהם הילד מקבל טיפול מצויר ואף על פי כן הוא בחינוך

מיוחד.
ג' פוליצר
אנחנו מקבלים בני נוער שיש להם בעיות של ליקויי למידה.
היו"ר א' נמיר
מי מפנה אותם?
ג' פוליצר
ועדות השמה.
היו"ר א' נמיר
מה הנגיעה של משרד החינוך והתרבות בעניו זה?
ג' פוליצר
המחלקה לחינוך מיוחד, נציג שלה מפנה אלינו.
י' צבו
אני רוצה להביו. יש ילדים מנותקים, איו להם הגנה של משפחה. לפעמים הם מנותקים

לגמרי, יש להם רקורד מסויים של עבריינות ויש להם בעיות דומות לאלה של הילדים בחינוך

מיוחד. זו קבוצה אחת. קבוצה אחרת היא ילדים שקשורים לבית נורמלי, למשפחה, שלא היתה

להם נגיעה לא לעזובה ולא לעבריינות. האם ייתכו שלוקחים ילד כזה ומביאים אותו לסוג

הראשון שהזכרתי?
גי פוליצר
לרוב לא.

לפעמים יש ילדים שיש להם בעיות של קשיי למידה ובעיות סוציאליות. יש מקרים רבים

שבהם יש שילוב של כל הבעיות יחד. ילד עם בעיות התנהגות קשות, עם קשיי למידה - אנחנו

הכתובת.
רו כהו
אני מביו שיש ילדים שהבעיה שלהם היא בעיות סוציאליות. אני חושב שאלה שתי קבוצות

שאסור לערב אותו. אני מבקש שתבהיר.
ג' פוליצר
אני מתכווו לאוכלוסיה הרחבה.



שני הגופים, משרד החינוך, המחלקה לחינוך מיוחד, ומפת"ן, שני הגופים האלה

עובדים בתוך בית-הספר.

ולנושא האתיופי. בקדנציה הקודמת שלי הייתי עובד סוציאלי במרכז הקהילתי בצפת.

ביצענו בצפת קודס מכינה טכנולוגית. עשינו את זה בכרמיאל. בצפת ביצענו קורס יהלומנים

וקורס נוסף בתוך המפעלים, הכשרה פנים מפעלית.- הייתי אחראי לעניו. כאשר עלה על הפרק,

בישיבה בעיריית צפת, לאחר סיור פתע בבית-הספר, כשעלה הנושא הזה ושאלו אם אני יכול,

אמרתי שאני יכול ואשמח לעשות זאת, כי לילדים שלי יש זכות להשתתף במבצע הקליטה. חברים

מהאגף להכשרה מקצועית רצו להציף אותי ב-200 עולים מאתיופה. אנחנו ביקשנו קבוצה קטנה,

קבוצת נסיון ללמידה בלבד.

כשביקשתי הדרכה מקצועית, הנחיה מקצועית איך עושים מכינה, הגיעו מספר חוברות שאיו

לחו שום קשר עם הכשרה מקצועית לעולי אתיופיה.

עם זאת, מאחר שקבענו תאריך יעד להתחלה ונתבקשתי להתחיל, לקחתי על עצמי אחריות, מתוך נסיוו

שלי, ונתתי הנחיה פנימית למדריכים. אני מאמיו שחלק מהחניכים שלי מסוגלים ללמד לרתך,

לנסר. זה סוג של תגמול לחניכים שלי, שיכולים לעמוד ליד המדריך, לעזור לו ולעזור לעולה.
היו"ר א' נמיר
מר הכט, האם זה מקובל עליך?
י' הכט
לא.

היו"ר א' נמיר;

אתה ידעת על זה?

מנהל המפת"נים, זה מקובל עליך?
ש' דגו
כו.

אני לא טועו שחניכים של מפת"ן יהיו חונכים של האתיופים. אבל במקרה של נסיוו, של

פרוייקט מיוחד בדגש שזה תורם לחניכים במפת''ו - נתתי הסכמה.
היו"ר א' נמיר
ניהול המפת"נים, זו שערוריה. לא ראיתי שערוריה כזו. אספר על רעננה ועל פרדס חנה.

חרפה.
יי צבו
אני יכול להניח שבקרב חניכים של מפת"ו יכול להיות מספר מוגבל של חניכים מצטיינים

שמסוגלים לעשות עבודות חורגות וזה יכול להעלות את הכרת הערך העצמי שלהם, שהם תורמים

לקליטת עלייה. אבל לאור הרגישות בקליטת העלייה מאתיופיה ובהתחשב בזה שעלולות להיות

כאו סטיגמות מסויימות - מדובר במבוגרים שמודרכים על-ידי נערים - אני שואל: האם התקיים

באיזה שהוא פורום דיוו על הנושא הזה, שהמשתתפים בו נוטלים על עצמם אחריות על ההשלכות

החברתיות, הפסיכולוגיות ואחרות שעלולות להיות למהלך כזה, ואיפה זה היה. או אולי הכל

נעשה בשיחות טלפוו, באיתורית.
רו כהו
אני מבין שהעניו הזה נמשך כמה חודשים.
ג' פוליצר
5 שבועות. הוא הסתיים כשהתקבלו הוראות.
רו כהו
זה הופסק משום שהענין עלה.
היו"ר א' נמיר
אם זה לא היה עולה, זה לא היה נפסק.
רו כהו
היה כאו נסיון להציג את הרברים כאילו זה היה עניו שנהגיוו. אם כו, למה הוא

נפסק לאהר שהנושא הזה הועלה כשערוריה ציבורית.

אני פונה אל מר פוליצר. זה היה פרוייקט נסיוני, אתה פיקחת על זה אישית,

כמה פעמים היית שם כרי לבדוק את הרברים? אני מוסיף ושואל: האם היית עושה את זה

במצפוו נקי לכל עולה, שנערים יהיו חונכים למבוגרים, במקום כזה, או שזה נכוו רק

לגי עולים מאתיופיה?
היו"ר א' נמיר
הייתם עושים את זה לעולים מרוסיה?
רו כהו
אני שואל: האם איו כאו מצרכם התייחסות פטרונית לעולים האלה?
גי פוליצר
כהנחיה לצוות אמרתי לשתף חניכים. עם זאת, 95% מהזמן העולים פעלו לבד.
היו"ר אי נמיר
מה זאת אומרת "לבד"?
גי פוליצר
עם מדריכים מקצועיים של בית-הספר. רק ב 5%-מהזמן היה חניך עם העולים.

הכל נעשה בצורה טהורה בלי לפגוע בעולים. הסברתי לעולים באמצעות מתורגמנים.

כל מי שהיה במרכז הקליטה היה שותף - אנשי הסוכנות, הכשרה מקצועית. גם העולים ידעו

במה מדובר. הם באו בעצמם, ברגל, למרות שהיתה הנחיה להפסיק.
מי שחל
יש בידי רשימת המדריכים, קבוצת בנים וקבוצת בנות, ויש כוכב המצייו שכאו ישותפו

חניכים.
היו"ר אי נמיר
מר דגו, מתל היית שם?
ש' דגן
יש לי עוד 33 מקומות. הייתי בצפת בראשית חודש מאי. הייתי שותף בדיון שהיה

לקדאת ההתחלה של הפרוייקט הזה.

מהשאלות אני מרגיש שהדברים קרו בפרופורציות אחרות. אני לא התיימרתי שהאגף

שלי יפתור את בעיית הקליטה של העולים מאתיופיה. לא התיימרנו לתת להם הכשרה מקצועית.

זה כמו שהייתי מזמין לביתי עולים חדשים.

רן כהן;

אני לא מזמין הביתה עולים לפרוייקט נסיוני. דיברתם על פרוייקט נסיוני כדי

להרחיב אותו.
שי דגן
אנחנו חושבים שצריך לתרום לקליטת עליה. אם היו פונים אלי לגבי עלייה מרוסיה

ואומרים שיש בעיה, היינו מחפשים פתרון. לא פנו.
רן כהן
היתה פנייה רק לגבי האתיופים.
היו"ר אי נמיר
ראש העיר, בבקשה.
זי פרל
גבירתי היושבת-ראש, אורחים יקרים, העיר צפת קלטה בשנה וחצי האחרונות 4,500 נפש

שהם 20% מתושבי העיר. כ-3,000 מהעולים חם מרוסיה, 1,300 הם מאתיופיה ו-200 מארגנטינה.

לקלוט מס הכזו, אני לא מכיר משימה יותר קשה מבחינה חברתית.

אפשר היה לומר כפי שאמר מישהו בוועדת הקליטה, שלא נקלוט בערי הפיתוח אלא במרכז

הארץ. אנחנו מתנגדים לזה.

חלק מהקשיים הם בנושא האולפנים וההכשרה המקצועית. לצערי הרב, עד היום לא היה בצפת

מרכז להכשרה מקצועית. ממטולה עד בית-שאן אין מרכז הכשרה. החלטנו להקים מרכז בצפת.

עמדנו בפני לוח זמנים צפוף. עולי אתיופיה שהגיעו לפני שנה וחצי סיימו את תהליך האולפן

וההסתגלות. היוצריכים להגיע למכינה טכנולוגית, מכינה טכנולוגית ולא הכשרה טכנולוגית.

עם סיום המכינה הטכנולוגית אפשר לעבור קורס. זו החלטה של משרד העבודה אחרי "מבצע משה".

אחרי זה הם עוברים לקורסים מקצועיים. גם במשרד הקליטה, במשרד העבודה ובסוכנות אמרו

שצריך להתחיל, בשבוע הבא, לעשות משהו. אני ראש העיר ואני מקבל את האזרחים האלה, הם שלי.

היינו צריכים להחליט מה עושים. המרכז להכשרה מקצועית לא היה מוכן. הוא יהיה מוכן בעור
כמה שבועות. אמרו
קחו קבוצה ראשונה. אמרתי, קבוצה ראשונה ב-2 ביוני, 16 איש. קיבלו

את זה יפה ביותר. גם לאחר שהיתה הנחיה להפסיק, הם המשיכו לבוא. מרובד באמהות, לכן אמרנו:

נעשה את זה בצפת. צריך לדעת, ברגע שאתה מוציא הכשרה מקצועית החוצה אתה מודה שאין לך

מה לתת.

אנחנו מדברים על מבנה מסודר, סדנאות מסודדות, צוות מעולה שלקח על עצמו את

המשימה. אנשים ישבו שעות כדי להכין את עצמם.

נכון, היה פנציר, ברגע שיהיו הנחיות מסודרות אפשר לבצע. אנחנו נמצאים במצוקה,

צריך להכשיר 2,000 איש ואין מקום שיקלוט אותם. רלברנו על % 1Oמכלל העולים מאתיופיה,

להכשיר אותם עד שיתארגן מיתקן להכשרה מקצועית. הצעקה גרמה נזק לאתיופים. אסור לקטול

מוסד ובוודאי לא צוות ולא אנשים, מה עוד שהעולים מאתיופיה מרוצים, צריך לשאול אותם,



אני מברך על הדיון. טוב שהנושא עלה על סדר-היום. כל הנושא של הכשרה מהצועית

חייב לקבל תנופה. בכל עיר שקלטה אלפי עולים חייב להיות מרכז הכשרה מסודר. יש

בעיות, אני מקווה שנתגבר עליהן. אני קורה לוועדה לתמוך ברשויות המקומיות שמוכנות

לקלוט. בסופו של דבר לא יהיה מי שיקלוט אלא אנשים שבשטח שנותנים לענין הזה.

י' צבן;

אני פתוח לדברים שלך. אתה אומר, בסך-הכל 10% מהאתיופים הופנו לענין הזה,

כאילו לא רבים מדי נחשפו לחוויה הזאת. ממת נפשך, אם זו דרך טיפול נכונה, למה

להגביל את הדבר הזה? אני מרגיש אי-נחת פנימי.

אני חוזר לשאלה: באיזה פורום היה דיון בשאלה האם זה יכול לפגוע בהם או לא?

האם שותפו בזה עולים מאתיופיה מהגלים הקודמים? איך מטפלים בזה?

ז י פרל;

החטיבה העמלנית לא יכולה לקלוט יותר מ-16 איש, שזה שליש. אנחנו מתואמים עם

ועד עולי אתיופיה בצפת.

י י צבן;

יצאו איתם?

ז' פרל;

כן.
מי אבו-קראט
גבירתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני יושב בצד, שומע את דבריו של מר פרל

ומתחלל מהם. צפת, אם מסתכלים על ההיסטוריה של קליטת האתיופים בה, ידועה בקליטה

? שלילית של עולי אתיופיה, זה התחיל עוד מ"מבצע משה". אני חושב שההתייחסות לעולי

אתיופיה היא בכי רע. מתוך מאות שהגיעו אלינו ב"מבצע משה" נשארו בצפת 50-40, לא

יותר. אילו חברי הוועדה היו רואים את התנאים המשפילים השוררים במלון "מרכז",

היו נותנים הוראה להוציא את האתיופים משם.

מר פרל דיבר על מבנה להכשרה מקצועית. היה בית-ספר לתפארת, של "עמל". הוא מוכן

ויש בו תנאים. אבל, לצערי, לא נותנים לאנשי מקצוע לעסוק בהכשרה מקוצעית ודוחקים

את אנשי רשות "עמל".

לא נכון לומר שממטולה עד בית-שאן אין הכשרה מקצועית. יש מרכזי הכשרה מקצועית

אבל לא בצפת, כדי לא להעביר למסגרת של "עמל" נפתח שם מרכז הכשרה מקצועית.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אין קורסים להכשרה מקצועית בצפת?
מי אבו-קראט
לא.

נסיונות שהיו להקים מרכז הכשרה מקצועית עם רשת "עמל" נכשלו. יש מאבקים בין

העיריה לרשת.

מרכז הכשרה מקצועית בצפת צריך להיות בשיתוף אנשי מקצוע שעוסקים בהכשרה

מקצועית, זאת אומרת משרד העבודה והרווחה ורשת "עמל". לרשות אין יכולת להקים את זה

ואני צופה כשלון לה כשלון.



אתמול התחיל קובי יעקב לעבוד כרכז תרבות בבית הבראה כנען. הוא היה צריך להיות

פה היום אבל הוא קיבל הוראה שאין לו מה לבוא, כי יפוטר.

היו"ר אי נמיר;

ממי?

מי אבו-קראט;

מעזרא פיק.

היו"ר אי נמיר;

ביררנו. הם קיבלו הנהיה ממשרד הקליטה לא לבוא.

מי אבו-קראט;

אינני רוצה שבואו לכאן תהיה עילה לפיטוריו.

י י קובי;

אני מוציא לאור עתון מקומי בצפת. אני חשפתי את העניו עם האתיופים והעברתי את

ההומר לחבר-הכנסת שהל. עקבתי איורי הדברים גם איורי שסגן השר פרוש נתן הוראה להוציא

את האנשים מבית-הספר. הייתי בקשר איתם, ועם חבר-הכנסת שחל. האתיופים לא הוצאו

עדיין, למרות שיהות שלי עם סגן השר. כששאלתי מדוע לא מוציאים אותם, לוטאטי אמר

לי משפט מאד לא יפה, שלא אהזור עליו.

לא בדקתי מי מממן את ההכשרה המקצועית. כנראה שיש גוף שמממן.

היו"ר א' נמיר;

שמעתי את הדברים וחשבתי שדחוף שנשמע מה קורה. זו היתה הסיבה שאמרתי

לחבר-הכנסת שחל, אחה אמנם קיבלת מכתב מסגן השר אבל נברר מה קורה.

י י קובי

מדווחים על פי ראש. אני מניח שמשרד ממשלתי משלם פר-ראש עבור הכשרה מקצועית,

ולא משנה אם נרשמים שמות של אנשים בני 100 או בני יומיים, או יונקים. ביום

הראשון הגיעו נשים עם ילדים על הידיים. ביום שבאתי לבדוק הוגשה נגדי תביעה.

ראש העיר ציין שהצוות מצוין והכל טוב. אם המחלקה לנגרות נמצאת בין המחלקות

המצויינות, מדוע המורה קיבל מכתב פיטורים, מפני שיזם את החשיפה?

בין המורים המועסקים בבית-הספר נמצאים רעייתו של ראש העיר ורעייתו של נהג ראש

העיר. יש שם 40 מורים ומנחים, צוות של 40 איש. אין במקום מספר כזה של חניכים.

הרבה מורים מתפרנסים מהמוסד שליד בית העלמין, רחוק מעיניהם של אנשים.

היו"ר א' נמיר;

אני שואלת את גבי פוליצר, כמה עובדים במקום?

גי פוליצר;

12 עובדים, 2 סייעות ו-3 בנות השרותג הלאומי.
י' צבן
זה כולל את כל המשרות החלקיות?

גי פוליצר;

כן.

היו"ר אי נמיר;

12 עובדים ו-2 סייעות מקבלים שכר, זאת אומרת 14 עובדים.
גי פוליצר
יש במקום 41 חניכים. פיטוריו של המורה לנגרות היו לפני 5-4 חודשים.

היו"ר אי נמיר;

למה?

גי פוליצר;

סגירת המגמה.

היו"ר אי נמיר;

נדמה לי שאתה לא מדייק בדברים שלך. מכתב הפיטורים שמונח לפני הוא מ-26 במאי.

גי פוליצר;

לפני מספר חודשים שלח שמואל דגן מכתב על סגירת המגמה. מכתב הפיטורים מעיריית

צפת נכתב ב-26 במאי, בגלל סגירת המגמה עקב מספר קטן של חניכים במגמה זאת.

י' צבן;

האם ההחלטה על סגירת המגמה הובאה לידיעת האנשים?

גי פוליצר;

כן.
י' צבן
בכתב?

היו"ר אי נמיר;

מי משלם משכורת?

גי פוליצר;

משרד החינוך - 6, העירייה - 6.



היו"ר אי נמיר;

אין עובדים של משרד העבודה והרווחה?

גי פוליצר;

הוא מממן את האהזקה.

היו"ר א' נמיר;

השכר מהווה 80% של ההוצאות, בשביל מה אתם צריכים את ההשתתפות של משרד העבודה

והרווהה?

כשאתה מדבר על 41 חניכים, זה כולל גם את האתיופים?

גי פוליצר;

לא.

היו"ר אי נמיר;

41 הניכים שבאים כל יום.

גי פוליצר;

יש 2-נעדרים, כמו בכל מקום.

זה 5 שנים אני מוטרד על-די כתב של המקומון. אני מהווה מוקד להשמצות.

יש צוות נוסף של 10 אנשים שעובדים בחריצות. פניתי גם למורים האלה להשתתף

בעניו של עולי אתיופיה.

ז י פרל;

אני חש שנכנסים לנושאים שאינם מעניינה של הוועדה.

היו"ר אי נמיר;

מה שלא מעניינה של הוועדה - לא נדון בו.

ז' פרל;

עיריית צפת לא קיבלה ולא מקבלת שום אגורה עבור הפרוייקט הזה של האתיופים,

שסוכם עליו ב-1 במאי. התחלנו ב-7 במאי. לא חיכינו. קיבלנו בקשה וביצענו. אולי לא

ביצענו עשר אלא רק תשע, אבל ביצענו.

אותם עולים מאתיופיה לא רוצים לנסוע לכרמיאל. הם מגיעים ברגל לצפת. איש לא

משלם. הם מגיעים. ביום הראשון הגיעו אמהות עם ילדים. זה לגיטימי.

ולנושא של סגירת המגמה לנגרות. ההחלטה על הסגירה התקבלה לפני כמה חודשים, כי

מעט מאד ילדים הולכים למגמה הזאת. ההחלטה על הסגירה התקבלה על-ידי משרד העבודה

והעיריה. מר מלכה לא יפסיק את עבודתו בעירייה אלא הוא יפסיק את העבודה במוסד הזה.

נמצא לא מקום עבודה אהר. נתתי התחייבות ואני עומד בה.



רן כהן;

לפי מה שהבנתי, וזה מידיעות כלליות, יש קשר בין חשיפת הנושא שהובילה לבין

העונש שקיבלו אבי מלכה ורהל אזולאי, אני לא בטורו שאלה שמותיהם של האנשים. אם זה

נכון, זה בלתי נסבל. הם העלו בעיה שגם המצדיקים ביותר של כל מה שקרה כאן לא

יכולים לטעון שזו לא בעיה אמיתית. הם העלו ענין ואסור שהם ייענשו. אם זה נכון,

מקרה חייבים לההזיר אותם לעבודה ולא למצוא להם פתרון ארור. הדעת לא סובלת שבמינהל

תקין יקרה מעשה כזה. אם אמנם קרה מה שקרה, אני עומד על כך שהם יוחזרו לעבודה.

ר' אזולאי;

אני עובדת בהסיבה העמלנית זה 10 שנים. הכל היה בסדר עד שבשנה האחרונה ההריף

המצב עקב דברים שונים שלא אפרט אותם. יש לי מסמכים על המספר האמיתי של התלמידים

ליום 16 ביוני 1991 - המספר האמיתי והמדוייק עם כתובות עם שמות, עם גילאים. יש

לנו תלמידים בני 20, בני 19. בני 18, מכל הגילים ומכל הסוגים. אני מדברת על

הניכים קבועים. המספר בממוצע של המבקרים בבית-הספר, לפי בדיקה לאורך תקופה של 6

ההודשים האחרונים, הוא בין 22 תלמידים ל-28 תלמידים.

י' צבן;

כמה היו ב-16 בחודש?

ר' אזולאי;

אני מדברת על עד ה-16 בחודש.

י' צבן;

כמה ביו ב-15 בחודש?

ז' פרל;

זה היה שבת.

ר' אזולאי;

ואשר לאתיופים. כונסנו ו לישיבה ומנהל בית-הספר אמר לנו במפורש: למען קיומנו

ולמען קיום בית-הספר, מאחר שאין לנו מספיק תלמידים עלינו לקבל את האתיופים, כדי

שנוכל לקיים ולשמור על מקום העבודה שלנו ועל המוסד. כך נאמר לנו, במלים אלה.

באותה ישיבה קיבלנו את הוראות מנהל בית-הספר ואני הייתי משובצת במלוא המשרה,

מוחזקת על-ידי משרד החינוך, עם כל השעות, לעבודה עם אתיופים. הייתי עושה את זה

ברצון אבל משרד החינוך הוציא הוראה שלעובדי משרד החינוך אין אישור לעבוד עם

אתיופים. ואכן מורי משרד החינוך לא הועסקו עם אתיופים פרט למורה אחד, לפי הוראה

של המשרד.

י י צבן;

למה?

ר' אזולאי;

משרד החינוך לא הסכים שבני 13-12 יעבדו עם בני 40-30.
י' צבן
את אומרת שבתקופה שאת מדברת עליה היו 28-22 תלמידים. זה היה מתוך רשימה של

41?

ר' אזולאי;

בידי נמצאות רשימות של 48, 49, 52, 56, עם דיווחים שהועברו למשרד. בפועל אין

יותר מ-26, 27, 28 תלמידים.

י י צבו;

אני רוצה להביו. יכולה להיות רשימה של 41 ובפועל באים 28, אבל זה מתוך 41.

ר' אזולאי;

לא.
י י צבן
את באה לומר ש-13-12 מבין הרשומים לא באים.
ר י אזולאי
אמת.

אם הוועדה תבקש, יש צילומים עם רשימות מדוייקות.

א' מלכה;

אני לא סרבתי לעבוד שעם האתיופים. עבדתי איתם. התעוררו שאלות שלא הכינו אותי
לקראתן. אחד התלמידים אמר
הוא גמר את העבודה בשעתיים. זאת אומרת, הוא הרגיש

שהוא נהות בזה הוספנו חטא על פשע, תלמיד בבית-הספר הרגיש שהוא לא יכול לעמוד מול

האתיופים.

היו"ר אי נמיר;

כמה תלמידים היו במגמות הנגרות?

א' מלכה;

15. ברגע שהפכו את המגמה להוג קיבלתי 15 תלמידים, מהצית ממספר התלמידים

בבית-הספר. הפכו את המגמה לחוג. החליטו לסגור בגלל מספר קטו של תלמידים, למרות

שהיו בנגרות מחצית ממספר התלמידים במקום. הילדים שואלים: למה סוגרים את מגמת

הנגרות ולא את המסגרות?

היו"ר א' נמיר;

מי מנהל את החוג?

א' מלכה;

אני.



היו"ר א' נמיר;

לא פוטרת.

א' מלכה;

עד סוף השנה.

עתיד בית-הספר, כך אמר המנהל, תלוי בהצליות הפרוייקט. המנהל. אפשר להציג את

העבודות שהתלמידים יצרו והמנהל הוציא אותם כדי שלא יתרשמו.
מ' שחל
כפי ששמענו, עיריית צפת התברכה בקליטת עלייה. במסגרת זו הגיעו אליה עולים

מאתיופיה, מברית-המועצות מארגנטיה. אני שואל את ראש העיר: כמה עולים לא אתיופים

היו בהכשרה כזו או דומה לה? הצורך למצוא פתרון מהיר נוגע לא רק לקבוצה איות אלא

לכל הקבוצות. ניסיתי לברר ולא מצאתי אף קבוצה מהקבוצות האהרות שהופנתה למשהו דומה

למסגרת הזאת.

מר פרל, אל תתרשם מזה שבא אליך ועד של אתיופים, עולים חדשים, ומסכים לכל מה

שאתה אומר לך. עולה חדש רואה בוותיק הכל. הוא מאמין שמה שמייעצים לו זה לטובתו

הוא. התגובות של עולים ותיקים יותר היו: קיבלנו את דברי הקולטים כדברי אלוהים

חיים; וצריך לזכור שהאתיופים במיוחד ממושמעים יותר.

בנייר שבידי מדובר לא על מקצוע אלא על עבודת כפיים, הכנה לעבודת כפיים.

לא היינה מחשבה מה פירוש הדבר לקחת אנשים ולעשות איתם נסיונות, לא חשבו מה זה יעשה

לנפשו של העולה. לקחו נערים קשיי חינוך והפכו אותם למדריכים לאנשים בגיל כפול

מהגיל שלהם. לא חשבו מה זה עלול לעשות.
באותו נייר כתוב
בתום יושנה נפיק לקחים.
רן כהן
בראשית דברי אני רוצה לציין לחיוב את המאמץ שנעשה בעיריית צפת ובצפת בכלל

לקלוט את העולים שהגיעו אליה בצורה כל כך מסיבית. עולים בצורה מסיבית. זה אחד

הפרקים המפוארים של העלייה הזאת, שבאה דווקא למקומות שנחשבים לחלשים והם קולטים

עלייה, וזה לתפארת.

אני חושב שבנושא העלייה מאתיופיה היינו צריכים להיות רגישים ולהיזהר בנושא

הסטיגמה, כמו שצריך להיות בחברה רציונלית, כמו שלא מזכירים כל פעם את הנושא של

העלייה שיש בקרבה נשואים מעורבים. במה שנעשה אני רואה טעות, והטעות הזאת זה דבר

חמור מאד, חמור מאד כשזה קורה לאוכלוסיה כזאת. תסכימו איתו שהרגישות של בני הארץ

לא היתה גדולה. מה שנעשה היה טעות קשה מאד שאסור היה לעשות אותה.

ואשר למגורים של חלק מהעולים במלון "מרכז". אני מבין שהתנאים שם מאד קשים.

אם זה אמנם כך, צריך למצוא פתרונות לענין הזה.

אני הוזר ואומר ופונה לראש העיר: האנשים שפוטרו צריכים לחזור לעבודה, לעבודה

שבה הם היו. עכשיו אין נקיון כפיים אם הם לא חוזרים מיד לעבודתם.
י' צבן
אני רוצה לעשות הבחנה בין לפחות שלושה מעגלים. יש מעגל אחד שאני מציע לנו לא

לקבל סיכומים לגביו, כוונתי לתחומים שהם יותר- ענין של ביקורת של מינהל תקין. אני

מציע שהוועדה כוועדה תפנה למבקרת המדינה לבדוק מה קרה שם. אני לא שם את עצמי שופט

לגרסאות השונות. אני לא מאמין שיש בכוחנו לבדוק באיזו נקודה נמצאת האמת, בצד אחד

או בצד השני. אני מעריך שאם הוועדה תפנה למבקרת המדינה לבדוק את הפרשה, היא

תבדוק.

אם האמירה של אבי מלכה שמגמת הנגרות היתה בסדר גודל דומה למה שהוא אמר כאן,

אין לי שום סייג מהדברים שאמר כאן חבר-הכנסת רן כהן, שצריך להחזיר חאת החבר

והחברה לעבודה, לתפקידים שהם עשו אותם. זה באשר לנושאים של מינהל תקין וליחסים.

אני מבין שיש כאן מלחמות יהודים חריפות ועמוקות, אני לא יודע את שורשם ולא רוצה

להתעמק בזה יותר מדי. אני לא חושב שאני מסוגל לשפוט כאן.

מעגל שני זה ענין של מפת"ן עצמו כמפת"ן. אני מקבל את המחשבה של היושבת-ראש,

לקיים על זה דיון נפרד. זה נושא ראוי לדיון נפרד. אני מבקש שנקבל חומר לקראת

הדיון, סקירה סטאטיסטית אבל לא רק סטטיסטית, סקירה מה קורא במערכת המפת"נים בארץ.

ומעגל שלישי זה הנושא של שילוב האתיופים. בהתחלה היו כוונות טובות לגופו של

ענין. אני מוכרח לומר שהדברים של רחל אזולאי נשמעו לי אמינים ואני מתקשה להאמין

שמפברקים בפני הוועדה שיחה שבה נאמרו הדברים שהיא ציטטה אותם, שהמאמץ הזה הוא לא

למען הצלת המוסד. קשה מאד להתמודד עם העדות הזאת שלה וזה מחריף את נקודות

הביקורת על המהלך שנעשה.

אני רוצה לשבח את משרד החינוך שלא נסחב בקלות. דווקה מפני שאנחנו מדברים על

קליטה של עולי אתיופיה יכולות להיות תגובות אמונציונליות לא מבוקרות שאומרים,

נשבור את הכלים לקליטת עליה. כאן אומרים, לא נשבור את הכלים.

אני יוצא מהדיון הזה בהרגשה קשה מאד, שנושא כל כך מורכב וקשה של קליטת

היהודים מאתיופיה והתכנית לתת להם הכשרה מקצועית הגיעה מזווית לא רלוונטית לענין.
ז י פרל
לפני שלוש שנים קיבלנו מסלול מיוחד, בקליטה ישירה, רובם רופאים. גם העלייה

הרוסית הגיעה במסות בגלל קורס הרופאים.
היו"ר אי נמיר
לוועדה שלנו יש חלק גדול גם ביחס לקורס הזה. חשבנו שזו תרומה חשובה לצפת.

ז' פרל;

רובם של העולים מרוסיה, 95% מהם הם בעלי מקצועות. אנחנו צריכים להכשיר אלפי

אנשים. אין לנו מוסדות. אנחנו הולכים להקים אותם.

הפעם מדובר על 16 איש. אני עומד על דעתי שהמקום, המכונות, הצוות, אולי

בשינויים יכולים לעשות את העבודה. המנהל צדק. לציוד כזה, למבנה כזה צריכות להיות

הצדקות נוספות. אולי צריך לעשות הפרדות. זה צוות טוב.

ולנושא האתיופים. העולים הנוכחיים מרוצים. אם הם מוכנים לרדת מהר כנען

לבית-החרושת ורד הגליל, סימן שהם רוצים.

הוועד של העולים הם צעירים בני 35-25. מ"מבצע משה", רובם סטודנטים. זה ועד

ותיק. אני חושב שאי-אפשר לומר שמקבלים כל דבר כהוויתו.



הרעיון היה לחנך את העולים לדברים הפשוטים ביותר, שיידעו מה זה עבודת כפיים.

זה היה הרעיון המקורי. עשינו הכל מתואם עם משרד העבודה והרווחה, עם נציג שבא

לדיון ב-1 במאי. עמוס מזרהי נשלה על-ידי המשרד. ותר מזה, הממונה המחוזית, אילנה

שוורצמן, ביקרה במקום בעת קיום הקורס ושיבחה. אני הושב שדו"ח שלה היה צריך להיות

מונח כאן על השולחן. הדו"ח שלה היה חיובי.

אני פרגמנטי, אני צריך לתת גיובים לאנשים ולפעמים יש צורך לעשות שינויים גם

כדי להציל ג'ובים של אנשים, וזו לא בושה.

היו"ר אי נמיר;

למה הכוונה?

ז' פרל;

אם תהיה בצפת הכשרה מקצועית, אנשים בצפת יוכלו לחיות מזה.

כשמהנהל המוסד אומר שבנסיון הזה נציל את המוסד, זה נכון. הכל צריך

להיות במגבלות הפדגוגיים ואם צריך לשנות הנחיות נשנה.

חבר-הכנסת צבן היה נוכח בצפת ביחס לקליטת האתיופים. אני מזמין את הוועדה לבוא

לביקור, לראות את צפת, את המוסדות.

רן כהן;

מה לגבי הפיטורים?

ז' פרל;

מגמת הנגרות הייבת להיסגר בגלל מיעוט תלמידים. הודעת על סגירת המגמה היתה

לפני 4 חודשים, ללא קשר נושא חאתיופים. הודעתי פה במובהק והודעתי למי שצריך

להודיע, שמר אבי מלכה יכול להמשיך להיות מועסק בעיריה. לגבי הגברת רחל אזולאי,

היא עובדת משרד החינוך ותמשיך. קיבלה העברה ממוסד למוסד. זה סביר. מנהל המוסד

החליט להעביר אותה למוסד אחר. זו זכותו. לא הייתי מעורב בזה, בהן צדק.

היו"ר אי נמיר;

לסיכום, קודם כל משהו על הענין של האתיופים. אני הייתי באתיופיה לפני 9-8

שנים, בביקור פרטי. כקבוצה של ישראלים היינו גם בגונדר. מי שראה את תנאי החיים

שלהם שם יודע שהם יהיו מרוצים מכל מה שיתנו להם במדינת ישראל. כל דבר יהיה הרבה

יותר ממה שהיה להם שם. זה לא אומר שמותר לנו לנהוג איתם בשונה מהתנהגות שלנו

לעולים אחרים.

סיפור המפת"נים בארץ, בכל הארץ, זה שערוריה וזה מעורר סימן שאלה גדול אם יש

צורך בקיום המסגרת הזאת. לאחרונה הייתי בכמה מפת"נים. הייתי ברעננה, מבנה בלתי

רגיל, ענק, אדיר, 3 תלמידים בכיתה; נגרות - 2 תלמידים; בכיתה אחרת, בכלכלת בית -

קצת יותר. זו שערוריה שמשרד מחזיק מסגרות כאלה; וכיום, כשצריך להכשיר הרבה

אנשים, לתת הכשרה מקצועית, לסייע להם, איש לא מעלה על דעתו שאפשר לנצל את המסגרות

האלה. מנהלים, מורים, פקידים, מזכירות, מקבלים מה שהם רוצים.

צר לי לומר שחלק מראשי העיריות, מכל המפלגות, הפכו את המפת"נים לסיפור פוליטי

שלהם. אני טיפלתי בפרשת פרדס הנה. היו עשרות שיחות עם המנכ"ל בגלל מה שהלך שם

אחרי הבחירות. לכן לא מקובל עלי שהעיריה באופן ישיר תשלם את המשכורת. במצב שקיים

אני כבר לא יכולה להאמין לאף אחד.



בקרוב יהיה כאן דיון על כל הסיפור של המפת"נים. אולי נבוא עם הצעה להוציא את

זה ממשרד העבודה והרווחה. פעם דיברו על 16 אלף בני נוער שאינם לומדים ואינם

עובדים. היום המספר הוא 30 אלף, והמפתיעים נעולים או שהם פתוחים למעטים מאד.

ברעננה יש מבנה מפואר, מצוייד, איפה ההנהלה של המפת"ן?

אדוני המנהל, אני מבינה שאת מפת"ן בצפת הפכו לכולבויניק. יכול להיות שיש מקום

לשנות את היעוד שלו למשהו אהר, אבל שזה יהיה מסודר ושלא יהיה ערבוב כזה. שלא יהיה

מצב שתלמידים שלומדים במקום - ואנהנו יודעים מי לומד במפת"ן - יהיו מורים של

תלמידים מאתיופיה.

אני לא מציעה שבשלב זה נמהר לפנות למבקרת המדינה.

אני פונה למר הכט ולמר דל ומבקשת, תסעו לצפת, תיפגשו עם מי שצריך, ובעוד

שבועיים אתם הוזרים אלינו עם דיווח שלכם על מה שמצאתם, על מה שאונם מציעים,

ואחר-כך אנהנו נציע מה שאנהנו רוצים.

אין לנו שום ענין לפגוע בצפת. מה שהוועדה הזאת תוכל לעשות היא תעשה. מהדברים

ששמעתי כאו אני יוצאת בתהושה מאד מאד קשה.

איורי שנקבל את הדו"ח נקבע תאריך לדיון על ענין המפת"נים בכלל. סגן יושר, פרוש,

חייב להיות בדיון הזה, גם מר סלאבי ו וגם משרד החינוך. נבדוק את כל הסיפור של

המפת"נים. אני הוזרת ואומרת, בעוד שבועיים תבואו שניכם ותדווחי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.

קוד המקור של הנתונים