ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/06/1991

מצב התעסוקה בקרית-גת

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 266 (266)

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, כ"ג בסיון התשנ"א (5 ביוני 1991). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

ת' גוז'נסקי

ע' דראושה

ע' פרץ

מוזמנים; מ' טרי - מנחל מרכז ההשקעות במשרד התעשיה והמסחר

ז י בוים - ראש עיריית קרית-גת

אי ארז - מזכיר מועצת פועלי קרית-גת

י' שלו - רכז איגוד מקצועי במועצת פועלי קרית-גת

י י כהן - מנחל אזור הדרום, שרות התעסוקה

ש' וולמן - מנכ"ל החברה הכלכלית בקרית-גת

ני גיונה - ממונה מחוזי בהכשרה מקצועית של י-ם והדרום

אי צרפתי - מנחל מחי גמלאות מחליפות שכר בביטוח לאומי

די צבן - רפרנט תעשיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

י י סעדון - סגן יו"ר מטה התעסוקה בהסתדרות

שי מרדכי - סגן מנהל מרכז ההשקעות

י' פינטו - מ"מ ראש ראש העיר ויו"ר מטה התעסוקה בקרית-גת
מזכירת הוועדה
אי אדלר

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; מצב התעסוקה בקרית-גת.



מצב התעסוקה בקרית-גת

היו"ר א' נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. הנושא שעל סדר-יומנו הוא:

מצב התעסוקה בקרית-גת. ישיבה זו היא המשך לישיבה שסיימנו ב-6 במאי לאחר שקיבלנו

פניות רבות על סגירת מפעלים וצמצום מפעלים בקרית-גת. כבר שנים רבות שאנהנו

עוסקים לא רק בדברים הגדולים אלא עוסקים הרבה מאד בדברים הקטנים. הגענו למסקנה

שאם הדברים הקטנים לא יהיו בסדר, לא יהיו גם דברים גדולים. הדברים הקטנים שעליהם

אנחנו מדברים הוא נושא התעסוקה.

ביקשנו אז ממר משה טרי, שעומד בראש מרכז ההשקעות במשרד התעשיה והמסרור, לצאת

עם הוועדה שהוא עומד בראשה לקרית-גת ולראות בשטח, יחד עם אנשי המקום - עיריה,

מועצת הפועלים, שירות התעסוקה - מה ניתן לעשות: א. כדי לחזק את המפעלים הקיימים;

ב. כדי ליצור מקומות עבודה נוספים על-ידי מפעלים חדשים. חיכינו עד אשר משה טרי

היה שם בשבוע שעבר, ולכן נפתח היום את הישיבה בשמיעת הדיווח שלו על ביקור העבודה

שלד במקום. בבקשה.
מי טרי
כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, ביקשתי מכל חברי במינהלת מרכז ההשקעות ואנשי

מרכז ההשקעות לרדת לישוב. בייחוד אחרי התמונה הקודרת והמדאיגה שהצטיירה כאן

אילצנו את כולם לרדת, לשמוע, ללמוד ולראות מה אפשר לעזור. הגענו למקום, קיימנו

שם ישיבה, במקום בירושלים, וגם ביקרנו במפעלים. ביקרנו במפעל "פולגת", שמבחינתנו

הוא בסכנה גדולה. שמענו מהם על התוכניות האסטרטגיות שלהם, על תוכניות ההשקעה,

ואני מוכרח לומר שהתמונה שהצטיירה כאן, כאילו קטסטרופה, זה לא המצב. נכון שיש

מצב קשה, שצריך לטפל בו, צריך לסייע. רק להזכיר לכם, "פולגת" אמנם פיטרה עובדים,

אבל היא נכנסת עכשיו לתוכנית השקעות גדולה מאד. היא עומדת להגיש לנו בקשה לכ-28

מיליון דולר, ויהיה גם גידול בתעסוקה על פני 3 שנים של חלק נכבד מהעובדים שפוטרו.
הי ו "ר א' נמיר
כמה זה במספר?
מ' טרי
500 עובדים.
היו"ר אי נמיר
וכמת פוטרו במהלך השנים?
מי טרי
מאמצע השנה שעברה ועד היום פוטרון כ-300 - 350 עובדים.
אי ארז
פוטרו לפחות פי 2 - 560 עובדים.
היו"ר א' נמיר
באיזו תקופה?



אי ארז;

אנחנו מדברים על תקופה של שנה. רק במפעל אחד של ייפולגת" פוטרו 360 עובדים.

ז' בוים;

באיזה מפעל פוטרו 360 עובדים?

אי ארז;

במפעל של תשלובת "פולגת" ביבנה. ביילי גת" ו "אומן" פוטרו 400 עובדים.

ז י בוים;

"ליגת" נסגר ב-1988.

הי ו "ר אי נמיר;

אני מבקשת לדעת כמה פוטרו בשנה האחרונה וגם בשנים האחרונות, מ-1985, כי אנחנו

עושים גם את המאזן מה נפתח מאז אווזה תקופה. נשמע קודם את מר טרי ואחר-כך את

האחרים.

מ' טרי;

אם אנחנו מסתכלים על המאזן של השנה האחרונה, אני רוצה קודם להדגיש שכשמדובר

בעובדי ייצור התמונה לא כל-כך עגומה. כל פיטורי היעול שנעשו נעשו במטה - איחוד

פונקציות, רואי-חשבון, מנהלי חשבונות וכיוצא באלה. חלילה, שלא יישמע מדברי

שמבחינתי הם נחותים או לא מועדפים. אבל כשמדובר בעובדי ייצור ישירים, הצמצומים

שם הם בהחלט לא משמעותיים, והתוכניות העתידיות שלהם, שאני מאחל להם שיצליחו, של

28 מיליון דולר, אמורות בסך-הכל להציג מאזן חיובי מבחינת קליטת העובדים.

ביקרנו בעוד מספר מפעלים, שמענו את המצוקות שלהם ואנחנו בשלבי לימוד כיצד

לסייע להם.

היו"ר אי נמיר;

באיזה מפעלים הייתם?

מ' טרי ;

ב"פולגת", במפעל הנעליים, במפעל המתכת "חוד המגדר", "חוסם שריונית", "טד-פי",

ו "סריגי גיתית". באותה ישיבה גם אישרנו מפעל חדש שיקום בקרית-גת, שמייצר מוצרים

בתחום הבנייה ויעסיק כ-70 עובדים.

אני אחרתי להגיע לכאן כי התקיימה אצלי ישיבה על קרית-גת. אני חושב שמסתמן -

אינני רוצה להגיד דבר, כי זה עדיין טעון בדיקה ואני גם לא מוסמך להגיד את הדברים

האלה - אבל כנראה שמסתמן תהליך כלשהו של הקמת פרוייקט בקרית-גת בסדר-גודל גדול

מאד, של כמה מאות עובדים. אני מנוע מלהגיד עכשיו כל מיני דברים, אבל בהחלט יש

מקום ויסוד די סביר לאופטימיות.

מעבר לזה, המי נהלה שמעה וראתה. היה מאד חשוב לבוא לשם. אני חושב שכשבאים

למקום ורואים, מו1רשמים מבעז שנעשה, מכירים יותר, ואז תהליך הסיוע והעזרה יותר

פשוט, וזה מה שאנחנו עושים.



היו"ר א' נמיר;

תודה. ראש תעיר מר זאב בוים, בבקשה.

' rבוים;

אני רוצה להודות קודם-כל ליושבת-ראש הוועדה על כך שבעקבות הדיון אכן מינהלת

מרכז ההשקעות ביקרה בקרית-גת, ולהודות ליושב-ראש המינהלת, משה טרי, על הביקור

הזה. אני הושב שחשיבותו קודם-כל בזה שהפגישות הן פגישות עסקיות עם התעשיינים

והיזמים, אהד לאחד. כל המפעלים שהם ביקרו בהם היו מפעלים שהציגו תוכניות, היו

בשלבים כאלה או אחרים של בקשות למרכז ההשקעות, להרהבות ולהשקעות. זה באמת חשוב.

ועיקר הדגש היה על המפעלים הקיימים.

אני רוצה להעיר כמה הערות. לדאבוני לא יכולתי להשתתף בישיבה הראשו נח. אני

חושב שחשוב שהדברים יועמדו בפרופורציות נכונות. אני בעד הצגת המצב כמו שהוא וגם

להתריע עליו, וצריך, אבל אני נגד זה שינפחו את המצב ויציגו תמונה לא מדוייקת, ויש

לי רושם שבוועדה נמסרו נתונים לא מציאותיים, לא מדוייקים, שהוגזמו ונופהו.

ת' גוז'נסקי ;

זו האשמה חמורה מאד, אדוני.

ז י בוים;

רק רגע. אני לא הייתי בישיבה בוועדה אבל ראיתי אחר-כך את העקבות שלה

בתקשורת.

עי דראושה;

אתה מתכוון שנמסרו נתונים ומספרים על-ידי גורמים ממשלתיים.

היו"ר אי נמיר;

הבר-הכנסת דראושה, ראש העיר אומר דברים מאד ברורים. הוא רק התחיל, ניתן לו

לסיים. יש לפני גם הפרוטוקול של אותה ישיבה ושם כתוב מי אמר מה. נבדוק את זה.

אי ארז;

יהיה גם מי שיענה לו.

היו"ר אי נמיר;

כולם ידברו היום. הדברים מספיק כבדים גם כך, אז בואו לא ניצור מתח על

אמירות. נתווכח על התוכן.

ז י בוים;

אני מסכים אתך שהדברים כבדים גם כך ולכן אני חושב שאין צורך להוסיף עליהם.

בדברים שפורסמו אהר-כך בתקשורת ציטטו את יושבת-ראש הוועדה שאמרה שבקרית-גת יש

30% אבטלה. אם זה לא נכון, צריך לתקן אולי את התקשורת. ואני רוצה פה לתקן. יש

לי פה את הנתונים המדוייקים, המוסמכים, של שירות התעסוקה.

באפריל היו 760 מובטלים 6 ימים פלוס. במאי המספר קפץ ל-941- מהיקף של

כ-11,500 מפרנסים בעיר זה לא 30%, זה הרבה פחות - 8%. גם כך הבעיה כבדה. יש

ענין של מספר דורשי עבודה, ופה המספר גדול יותר. באפריל הוא עמד על 1,281. במאי

- 1,775. בכל מקרה לא מדובר על30%. אלה הנתונים המוסמכים ושירות התעסוקה הוא

הגוף המוסמך לתת אותם.



המצב לא טוב במיוחד במובן זרז שקשה מאד ליצור מקומות עבודה חדשים. צריך לזכור

שהעיר גדלה בשנה האהרונה בכ-15%. נוספו 4,000 עולים חדשים -כן ירבו, רובם

מברית-המועצות. חלקם הגיעו עוד לפני "מבצע שלמה". במרוצת 1990 הגיעו כ-100

משפחות מאתיופיה, ומבחינה זו הקשיים די מרובים.

ע0 זה, 750 בתי אב עולים חדשים מתוך כ-1,300 עובדים בעבודות שונות בעיר.

צריך לזכור שחלקם נמצאים עוד בשלבים כאלה ואחרים של לימוד עברית באולפן. אגב, יש

גם תופעה שהעולים עובדים גם תוך כדי לימודיהם באולפן.

אני רוצה להוסיף שתי נקודות. א. יש התעוררות גדולה ב-1990 בפניות של יזמים

להשקיע ולהקים מפעלים בקרית-גת. יושב פה מנכ"ל החברה הכלכלית שמרכז ומטפל

ביזמים. כל הזמן ידענו שיש לנו תנאים טובים מבחינת המיקום של קרית-גת, העיר עצמה

ואיכות החי ים בה וכו'.

אחת הבעיות שהיו לנו, והיא עדיין קיימת, שיש בעיה עם תשתיות לתעשיה. רק

לאחרונה התמ"ס אישר 1.2 מיליון שקל לפיתוח משתיות לתעשיה. יש בעיה בפני עצמה של

שטחי תעשיה. שר הפנים הקים ועדת יקירה לשינוי גבולות השיפוט של קרית-גת ואחד

הנושאים המרכזיים בתוך זה הוא הרחבה של שטחי תעשיה, כי שטח התעשיה של קרית-גת

מנוצל כמעט במלואו. ברור שבתוכו יש גם מבני תעשיה לא מנוצלים/

הזכירו פה מפעלים שנסגרו, ואכן רק בתשלובת "פולגת" "ליגת" נסגר ב-1988, וזה

מבנה מאד גדול של כ-16,000 ממ"ר לא מנוצל.
היו"ר א' נמיר
כמה עובדים היו אז ב"ליגת"?

ז י בוים;

ב"ליגת" היו 200 עובדים כשהיא נסגרה. בנובמבר 1988 היא נסגרה. "אומן" נסגר

לפני חודש עם 170 עובדים. המבנה עצמו הוא על שטח של כמה אלפי מטרים מרובעים.

אבל רוב שטחי התעשיה מנוצלים. אחת הבעיות שעכשיו משתדלים לטפל בהן במסגרת הוועדה

לשינוי גבולות היא להביא לשטחי תעשיה. אנחנו מוקפים בשטחים חקלאיים.

מר טרי הזכיר שיש יותר פניות של מפעלים קיימים להרחיב אותם. קשרים מעניינים

מאד שפותחו בשבע השנים האחרונות עם קהילת בולטימור בארצות-הברית במסגרת פרוייקט

השיקום מניבים עכשיו קשרים כלכליים. בבולטימור הקימו ועדה כלכלית והם היו כבר

כמה פעמים אצלנו, נפגשנו עם התעשיינים, והמגמות העיקריות הן פיתוח שווקים

בארצות-הברית בכיוון מוצרים של קרית-גת. יש לכך כבר כמה תוצאות, שאחת מהן היא

מפעל הנעליים. גם "פולגת" בודקת את האפשרות להשתלב שם ליצוא.

יש בעיה מיידית בנושא מפעל "שלאון". מפעל "שלאון" מייצר את ערכות המיגון:

מסכות אב"כ, ברדסים, ממ"טים. הוא גדל, מטבע הענין, בתקופת מלחמת המפרץ. אם לפני

שנה הוא עמד על כ-180 עובדים, הוא גדל ל-520 עובדים בשיא המלחמה, מתוכם 90 - 100

עולים חדשים. עם תום המלחמה מספר העובדים הצטמצם והיום הוא מעסיק 340 איש. אבל

הבעיה הקשה היא שגזירת פיטורים עומדת לחול על כ-200 עובדים נוספים.

ניסיתי לברר מה קורה, כי לא מפסיקים פתאום לייצר את ערכות המגן. גם אם יש

ויכוח מה יהיו מגמות ההצטיידות בשנים הבאות, הרי אין ויכוה שצריך לרענן את ערכות

המגן הקיימות, ויש בהחלט דברים שסוכם שיפתחו וצריך להיכנס לפיתוח.

יש קשר בין משרד הבטחון ובין משרד האוצר בענין גובה תקציב ההצטיידות. אני

ביקשתי מהשר ארנס וגם מהשר מודעי, עד שהם יסכמו את התקציב הרב-שנתי בהתאם לתוכנית

מסודרת, לשחרר תקציב ביניים, כי בכל מקרה יהיה איזה שהוא ייצור, ועל-ידי שחרור

תקציב ביניים אפשר יהיה לחדש הזמנות כדי שלא יצטרכו עכשיו לפטר 200 עובדים. על

זה אי-אפשר לדבר עכשיו עם אף אחד. מרז שיקרה הוא שהם יחליטו בעוד 3 חודשים על



גובה התקציב הרב-שנתי, על התוכניות וכוי; בינתיים יפטרו 200 עובדים, אחרי-כן
יצטרכו לקלוט עובדים. לכן אמרתי
תשחררו על-חשבון התקציב שתקבע ו תקציב ביניים

כדי לחדש הזמנות על מוצרים שברור לגמרי שצריך לייצר אותם. זו נקודה שאני עוסק בה

עכשיו, עם המפעל ועם אנשי משרד האוצר, כי זה יכול להציל היום 200 ראשי בתי-אב

מפיטורים.

היו"ר אי נמיר;

מה הם צריכים לעשות, לינת מימון?

ז י בוים;

כן, לתת מימון ביניים לחידוש הזמנות, כי ההזמנות נגמרו והמפעל עומד לפטר את

האנשים. הוא כבר הוציא עובדים לחופשה והוא עושה כל מיני פעולות, אבל הוא לא יוכל

להחזיק את האנשים יותר מימים ספורים.

גברתי היושבת-ראש, בשלב זה אסתפק בדברים אלה.

היו"ר אי נמיר;

תודה. לפני שאני נותנת למר ארז את רשות הדיבור אני רוצה להעמיד דברים על

דיוקם, כדי שלא יהיה מתח על הדברים שלא צריך להיות עליהם מתח. לפני הסטנוגרמה של

הישיבה מיום 6 במאי 1991 .אני קוראת את דברי מר ארז באותה ישיבה; "במהלך שנת

1990/91 השתדלנו למצות את כל ההליכים..." - ועכשיו הוא מדבר על המצב בקרית-גת;

"קרית-גת בנויה על תשתית תעשייתית, בעיקר טקסטיל, שהעסיק 3,500 עובדים". לא

מצויין כאן תאריך, אלא מה שהיה פעם. מר בוים, אני מאלה שמבקרת הרבה יחסית

בקרית-גת, ואני אומרת לך כמי שהיתה מתלבשת רק ב"פולגת", כל פעם שאני באה

לקרית-גת, ובמהלך השנתיים האחרונות ביקרתי פעמיים או שלוש פעמים בקרית-גת, זה

שברון-לב לראות את המפעל על סף חורבן. אני חושבת שמאז שפולק מכר את המפעל

ל"כלל", זו פשוט מפולת נוראה. גם "מרקס אנד ספנסר" הודיעה שהיא מורידה משמעותית

את ההזמנות שלה מ"פולגת". מר טרי, ארגה יודע שתעשיינים ואנשי כלכלה הזהירו במשך

שנים את "פולגת".

מי טרי;

אני שאלתי את השאלה הזאת.

היו"ר אי נמיר;

אינני יודעת איפה שאלת אבל אני מכירה כמה מהבעלים של "מרקס אנד ספנסריי. יש

להם בעיות איומות באנגליה. הם פיטרו עכשיו אלפי עובדים של "מרקס אנד ספנסר". הם

מתרכזים בהזמנות למפעל שלהם שם. הלוואי שהם יזמינו יותר.

הטענות ל"פולגת" היו שהם בנו כמעט את כל הייצור והייצוא שלהם לקניין אחד, רק

ל"מרקס אנד ספנסר" ואם "מרקס אנד ספנסר" מחר מורידה ב-50%את ההזמנות, יורידו

לפחות50%מהעובדים.

אני מגיעה עכשיו לנתונים שמסר לנו מר ארז; "היום מועסקים במסגרת הזאת 1,800

איש ויש קשיים מרובים. אתמול שמעתי ש"מקס אנד ספנסר" - וגם אני קראתי את זה

בדפים הכלכליים - "עלול לפגוע בהזמנות. מפעל "שלאון" שהצטמצם מ-500 איש גדל

בתקופת המלחמה ל-520, אבל בהעדר הזמנות, נכון לאתמול, בטרם יש החלטות על הזמנות,

הוא אמור לפטר כ-270 עובדים. זאת אומרת, מספר העובדים יפחת מ-520 ל-220".

מר ארז אמר שהוא מדבר על נתוני חודש מארס, ואתם הרי לוקחים את הנתונים מאותו

מקום. לדבריו, במארס היו דורשי עבודה. אנחנו מכירים בוועדה את הנתונים. הנתונים

הרלבנטיים בשבילנו הם דורשי העבודה. יש בלתי-מועסקים, אז יש גם כאלה שלא רוצים



לעבוד. דורשי עבודה הם אלה שלא מספקים להם עבודה. כי העניו של 6 ימים פלוס הוא

רק חלק מכל הספור. אם לפי נתוני שירות התעסוקה יש לנו היום 139,600 דורשי עבודה,

מהם 6 ימים פלוס זה ספור של 60,000 או 65,000. אבל בפועל,95%מדורשי העבודה הם

מובטלים.

כולנו רוצים לעזור לקרית-גת. כל ראש עיר רוצה שלישוב שלו לא תהיה תדמית של

מקום מחוסר עבודה, כי הוא פוהד שמשקיעים לא יבואו. אבל זה לא משנה את הוויכוח.

מר ארז אמר שבחודש מארס היו 1,276 דורשי עבודה, 760 מהם מקבלי דמי אבטלה. כלומר,

אלה בדיוק אותם הנתונים. אני עוד אמצא את הנתון של30%.

יוסי כהן דיבר לאחר-מכן ולא הכחיש אף נתון אחד. קודם-כל רציתי לעשות סדר בכל

הקשור לנתונים. עכשיו אני אומרת גם לחברת-הכנסת גוז'נסקי וגם לחבר-הכנסת דראושה.

אני אמרתי 30%, ומיד נמצא על כנה זה התבסס.

ת' גוז'נסקי;

עד כמה שאני מבינה, יש 1,760 דורשי עבודה.

ז י בוים;

נכון למאי יש 1,775 דורשי עבודה.

ת' גוז'נסקי;

בסדר. זה בערך 15%. המספר השני שהופיע היה 1,700 עולים חדשים, שרובם עובדים

בעבודות מזדמנות ולכן עבודתם בעצם מאד לא בטוחה. 1,760 פלוס 1,700 עולים חדשים

נותן את ה-30%. נאמר במפורש שהסכנה היא של30%אבטלה. לא נאמר שבתאריך מסויים

יש 30%, אבל אם אתה אוסף את שני הנתונים האלה, 30% זה כבר לא מספר כל-כך דמיוני.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה להבהיר קודם-כל את העובדות. ואני רוצה להזכיר לך, זאב בוים, כשהיית

מנהל בית-הספר המקיף ואני הייתי אורית שלך כיושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות, אני

שאלתי אותך; כמה עוברים בבית-הספר המקיף את בחינות הבגרות? ואתה אמרת לי מספר

שחיה גבוה, ואני פשוט התחלתי להתרגש שהנה סוף-סוף בערי הפיתוח מספר העוברים את

בחינות הבגרות הוא מאד גבוה. אמר לי מר בוים; תראי, לפני שאת כל-כך שמהה אני

רוצח להביא לידיעתך שיש כמה רמות של בחינות בגרות, והילדים של קרית-גת לא נבחנים

באותה רמה כפי שנבחנים הילדים בצפון תל-אביב. לכן, אתה גם יודע שבנתונים אני מאד

מאד זהירה.

מר ארז אמר; "אנחנו צופים שעד סוף חודש יוני, עם נתונים שעדיין חסרים,

שהאבטלה תגיע ל-30%".

רציתי לעשות סדר בענין הנתונים. זו הסיבה, מר בוים, שביקשנו בוועדה ממשה טרי

לרדת מיד לקרית-גת. מר ארז, בבקשה.

א' ארז;

גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך על הסיוע. הנתונים שמסרתי בוועדה הם לא רק

נכונים. אני אוכיח היום בוועדה שאין לנו בעיה. הנתונים כפי שהוצגו על-ידי ראש

העיריה, נותנים 30% אבטלה היום. אני אוכיח את זה. אבל אני מורד? בפני הוועדה על

העובדה שהוועדה קיבלה החלטה שמר משה טרי, מנהל מרכז ההשקעות, כאשר יופיע

בקרית-גת, נשותף אנחנו, מועצת הפועלים, בסיור הזה כדי שמר טרי לא יציג פה נתונים

שלעניות דעתי מנותקים מהמציאות, ואני עומד מאחורי כל מלה שאני אומר. ידידי יוסי

שלו, מרכז האיגוד המקצועי, ואת גברתי, פנית אלי יומיים לפני שמשה טרי אמור היה

להופיע ושאלתי אותך אם אני אמור להתקשר אלייך, או איך את רוצה שאני אפעל, כדי



למנוע מהמפעלים ומההנהלות למכור "לוקשים", פעם איות כשאני נמצא, פעם אחת כשמשה

נמצא או כשכל אחד נמצא בנפרד. כי יש הבדל מהותי כאשר מועצת הפועלים מופיעה

ולפנינו מוצגים נתונים של השקעות שיביאו צמיחה, או לחלופין, אנחנו נפטר עובדים כי

יש לנו מגבלות או קשיים עם מרכז ההשקעות, כשהוא איננו.

אני מודיע פה בצורה חד-משמעית, ש"פולגת" על כל חלקיה עומדת היום על 1,620

עובדים. הסכום של 28 מיליון דולר, כולל ביקורי האחרון לפני שבוע, אינם אמורים

לקלוט רבע עובד. ביצענו את התהליך עם כל הקשיים ועם כל הכאב, אבל אמרנו: רוצים

לגרום להישרדותו של המפעל הזה, מתוך תקווה שההשקעה של 28 מיליון דולר תביא לכך

שהתשלובת תוכל להתמודד בצורה שווה או זהה ב-1992 עם השוק המשותף ועם שווקים

אחרים, וכניסה לארצות-הברית, כדי שלא יקרה מה שקרה עם "מרקס אנד ספנסר".

עוד נתון אהד. "מארקס אנד ספנסר" באנגליה הוא הקניין העיקרי. מס הגולגולת

בוטל באנגליה וכתוצאה מכך העלו את מס ערך מוסף ב-2.5% "מארקס אנד ספנסר" רוצה

להטיל את המעמסה הזאת על "פולגת", או על התשלובת כולה, ומשמעות הדבר או צמצום

ופיטורי עובדים והעלאת התפוקות, או השקעות שיביאו לאפשרות של ייצור כדי להתמודד

עם המעמסה הזאת. זה לגבי הנתונים.

אני חושב שההפסד כולו הוא של מרכז ההשקעות כתוצאה מאי-השתתפות האנשים שלנו

באותה פגישה. למרות שהשארנו מספר הודעות, לצערי לא קיבלנו תשובה.

מ' טרי;

למי השארתם הודעות? מרכז ההשקעות לא קיבל שום טלפון.
א' ארז
לא לך. אני דיברתי על ההחלטה של יושבת-ראש הוועדה שאנחנו משתתפים, יומיים

לפני כן. הפגישה היתה אמורה להתקיים ב-27 בחודש. שאלתי אורנה אל מי אני צריך
להתקשר, והיא אמרה לי
לא, יתקשרו אליכם. פנינו 6 פעמים אל לשכתו של ראש העיריה

באמצעות ידידי יוסי שלו, ודובר עם מנכ"ל החברה הכלכלית שהוא יסביר לבד.

"פולגת" על כל חלקיה פיטרה בשנה האחרונה למעלה מ-1,500 עובדים, שכוללים את

"אומן". עם האחרונים שבהם ההסכם סוכם רק ביום ראשון זה, והוא עוד לא חתום.

הטיוטות הגיעו רק אתמול כדי לסכם את תנאי הפרישה וכדומה.

אני חוזר, ברשותכם, לנושא של "שלאון". "שלאון" לא אמור לפטר, הוא כבר פיטר

עובדים. זה ההבדל, ואת זה אמרתי כבר בחודש אפריל. "שלאון" עומד היום על 230

עובדים, שזה היה המבנה הארגוני שלו אחרי כל המהלכים שנעשו לפני פרוץ מלחמת המפרץ.

אם "שלאון" לא יקבל הלוואות - ולפחות על-פי הפרסומים שפורסמו ברדיו, משרד הבטחון

וצה"ל עוד לא גיבשו את אופן ההזמנות - יכול להיות ש"שלאון" לא יפטר את העובדים,

אבל הוא יוציא אותם לחופשה מאורגנת. אבל "שלאון" עומדת היום על 230 עובדים, כי

המפוטרים פוטרו.
היו"ר אי נמיר
הוא שלח להם כבר מכתבי פיטורים?
אי ארז
לא שלח, הוא כבר פיטר. בישיבה הקודמת אמרתי שהוא כבר פיטר עובדים.
היו"ר אי נמיר
למנהלים אין מקורות מימון.



ז' בוים;

הענין של שחרור תקציב הוא ממש דוחק.

אי ארז;

אני רוצה להשתמש רק בנתונים של ראש העיריה מר בוים. אני בכוונה לא כולל את

העולים החדשים, כי אני רוצה להשתמש בהם כנתון כדי שהוועדה תוכל להתייחס ולתת דעתה

על הנושא. כוח העבודה של קרית-גת, שאיננו עובד - כולו בקרית-גת, וזה חלק

מההטעייה בנתונים - מונה 10,000 איש. אני לוקח רק את הנתונים של ראש העיריה.

940 מקבלי ביטוח אבטלה. 1.750 דורשי עבודה, שאין להם עבודה ומבחינתי הם מובטלים.

קחו את שני הנתונים האלה, וזה נותן27.5% אבטלה. טעיתי, אבל יש לנו 500 עולים

חדשים.

ז י בוים;

לא, זה כלול בתוכו.
אי ארז
אם זה מתוכו, אז אני רוצה לומר למר בוים שיבדוק את הנתונים עוד פעם.

היו"ר אי נמיר;

ואם זה 20%, או 18%. קרית-גת יכולה להמשיך להתקיים עם אחוזי אבטלה כאלה?

אי ארז;

אני עומד על הנתונים שלי. אני לא ידעתי על 940מובטלים. ידעתי על 700

ומשהו, כולל מקבלי מענק אבטלה. היום יש מעלה מ-2,500 מובטלים ודורשי עבודה,

רשומים ולא רשומים, והבעיה המרכזית שלנו הם 500 עולים חדשים שיסיימו החודש את

לימודיהם באולפן, ועל כך הצבעתי.

ת' גוז'נסקי;

זה 30% אבטלה.

א' ארז;

20% אבטלה. עכשיו שיסביר לי מרכז ההשקעות, מה עושים בטווח הקצר, עם תעסוקת

גישור - אם יש כזאת, והיא חייבת להיות - כדי ליצור מקורות תעסוקה חדשים. אנחנו

מדברים על עולים חדשים, ואני מסכים עם מר בוים. העיר קלטה כ- 15%תושבים נוספים.

זה 4,800 נפש, 1,200 מהם צריכים לעבוד.

המצב הקיים צמצם את עצמו. חדש - אין לנו. אני אשמח לשמוע איך עושים תעסוקת

גישור כדי להבטיח איזה שהוא אור בקצה המנהרה. תודה רבה.

היו"ר אי נמיר;

תודה רבה. יוסי שלו, בבקשה. רק אל תחזור על דברים שכבר נאמרו.

י י שלו;

לא אחזור, אבל אני רוצה לדעת אם אני צריך לצחוק או לבכות כשאני שומע את דברי

הייה בוים וטרי.



כדי לתת נתוני רקע, במשך למעלה מ-10 שנים נסגרו בקרית-גת כ-17מפעלים ו נפלטו

מאותם מקומות עבודה כ-4,000 אנשים. במקומם כמעט לא קם אף מפעל אהד.

ז י בוים;

אולי תציין במספרים כמה "לא קם אף מפעל אהד"?

י י שלו;

שני מפעלים. מפעל נעליים שמעסיק 6 איש, ועוד מפעל, ייהוסם שריונית" שמעסיק 70

איש.

אני שואל את עצמי: 4,000 האנשים שנפלטו ממקומות העבודה לא נעלמו פתאום, לא

נמוגו ברוה. הם היו צריכים לפרנס משפהות. אנהנו לא הצענו להם שום אלטרנטיבה, כי

לא היה לנו מה להציע. אינני מאשים את מר בוים שמצב התעסוקה הוא כפי שהוא. אני

מאשים את עצמנו שאנהנו מעלימים את העובדות, והלק מהן אנהנו מטאטאים מתחת לשטיה.

לצערי, אני עוסק בגועל נפש. אני קורא לזה גועל נפש מסיבה פשוטה, כי כשאני

צריך לשבת ולדבר על פיטורי עובדים, כרכז איגוד מקצועי, ואני עובר כמעט בכל

המפעלים, אין לי כסף לתת להם. אתי הם לא עושים יושבו ו, אתי הם מדברים באופו

תכליתי. אתה מספר לי היום ש"פולגת" רוצה לקלוט 500 עובדים, ואני רוצה לומר לך

שהם רוצים לצמצם עוד. כשאני דיברתי עם מנכ"ל התשלובת מר בראון, הוא אמר לי:

אנהנו עובדים עם מיכון של לפני הרבה שנים, ואני מבקש כרגע מיכון הדיש כדי להתהרות

עם השוק, ויכול להיות שכתוצאה מהמיכון ההדש אני אצטרך לפלוט עוד עובדים, כי

המכונות האוטומאטיות לא יאפשרו לקלוט עוד עובדים. אז אתה מספר לי של"פולגת" יהיו

עוד 500 מקומות עבודה?

אתה מדבר אתי על "טד-פי". "טד-פי" הוא מפעל שהיה בית מלאכה, מפעלון לתפארת,

שמעסיק בסך-הכל 40 - 45 איש. אנהנו מציעים לו כעת, מתהננים לפניו שיעשה הכשרה

פנים-מפעלית דרך שירות התעסוקה, והוא לא מוכן. אנהנו מציעים לו כסף והוא לא

מוכן.
הי ו "ר אי נמיר
למה?
י י שלו
כי הוא אומר שעדיף לו לקהת את הסהורה, לתפור אותה בעזה או במקום אהר, כי שם

זה עולה לו יותר זול.

אתה מדבר אתי על מפעל "המגדר". הרי שמעת פה את מנהל המפעל שלא הכחיש שאנהנו
אמרנו
הוא יושב אתנו על רצון. אנהנו עוסקים בזה יום-יום, לא נותנים להם לפטר

עובדים, אבל אחה מדבר אתי על כך שהוא רוצה לקבל 4.5 מיליון - אמרת את זה בישיבה

הקודמת - ושהוא יקלוט עובדים? רק לפני יומיים ישבתי אתו והוא אמר לי: אני נמצא

במצב קשה, אני לא יודע מה אני אעשה. הושפים לי את הסהורה, אני אצטרך לצמצם.

הזכרת כאן מפעלים, וזאת הבעיה, ולכן אני אומר שאינני יודע אם לצהוק או לבכות.

אם הייתי הולך אתך, לפהות בעלי המפעלים היו צריכים להסתכל לי בעיניים, כי הס

אומרים לי את האמת. ממך הם רוצים לקהת כסף ולכן הם יספרו לך ספורים. זאת המסקנה

שאני מגיע אליה, כי אחרת אני לא מבין איך לי יש נתונים כאלה ולך יש נתונים אהרים.

גברתי היושבת-ראש, יש לי בעיה עם הנתונים של לשכת התעסוקה. את ציינת נכון,
ואני הוזר על זה
רבותי, אנהנו מרמים את עצמנו. ללשכה הולכים אנשים שעוד יש

בלבם תקוה ויש להם אפשרות לקבל כסף. אבל ללשכה לא הולכים אותם אנשים שכבר מיצו



את מענק האבטלה ואין להם תקוה כי הם מופיעים שם כבר חודשים, ולפעמים שנים, ולא

מקבלים מקום עבודה. אל תספרו לי ספורים על נתוני לשכה. וכבר אמרתי זאת כמה
פעמים למר בוים
אל תיקח בחשבון מה שהלשכה נותנת לך. זה מה שיש להם, אין לי

טענות אליהם, אבל זה לא הנתון האמיתי. אנחנו רוצים לרמות את עצמנו? לפחות במפגש
הזה חשבתי שמר בוים יאמר
רבותי, יש לי בעיה.

ניסיתי מספר פעמים לקבוע פגישה עם מר בוים, ולא הצלחתי. עם כל הידידות שיש

בינינו, אי-אפשר להגיע אליו. ניסיתי דרך מנהל החברה הכלכלית ליצור מצב שכאשר מר

טרי יגיע לקרית-גת, לא יספרו לו ספורים. לא הצלחתי. אנחנו אולי לא מבינים זה את

זה.

מהעיריה אפשר לסחוט כסף. יושב אתי מנכ"ל תשלובת "פולגת" ואומר לי: המסים

מכבידים עלי, אני חייב לשבת עם ראש העיריה. אמרתי לו: אם ראש העיריה ישאל את

דעתי, לא אתן לך אגורה שחוקה. לידיעתך, מר בוים, אני יושב אתם על פיטורי 150

עובדים ב"בגיר" וב"פולגת".
ז' בוים
לידיעתך, הוא לא קיבל אגורה אחת. הם באו בענין המסים השנה, ואכן בשלוש השנים

הארורונות עזרתי להם בהנחה במסים. מר בראון בא אלי השנה. אמרתי לו: איך אתה לא

מתבייש? אתה מפטר את עובדי "אומן", ועוד מרמה את כולנו - כי הוא עשה את זה בכחש,

למפוטרים אין הנחה במסים, הם צריכים לשלם מסים - אז המפוטרים שלך ישלמו כסף

לעיריה בעד מסים כדי שבכסף הזה אני אתן לך הנחה, למי שפיטר אותם?
י י שלו
אני אמרתי למר בראון: כל זמן שאתם חברה, עושים חשבון של 1 ועוד 1. כשאתם

רואים שאין לכם שום תוצאה, אתם לא תתחשבו בנו. זה ברור לי. יש לפעמים שאנחנו

כמועצת פועלים יודעים שמפעל נמצא בצרות, אבל אנחנו גם רואים שיש תקוה שהוא יחזיק

מעמד ויקלוט עובדים, ואז אני אומר למר בוים וממליץ לעזור לו. לא פעם אחת עשיתי

את זה. אבל אל נשלה את עצמנו. התשלובת הזאת לא תקלוט עובדים.
היו"ר אי נמיר
נכון מאד.
י י שלו
הבעיה קשה ואני עד לכך בצער רב, כמעט בבכי. אני תושב קרית-גת למעלה מ-30

שנה. בחיים שלי לא ראיתי אנשים נוברים בזבל כפי שאני רואה עכשיו. הבוקר ראיתי

עולים חדשים נוברים בזבל, ואל תספרו לי ספורים. יש לנו בעיה רצינית. אני לא

מטיל את האשמה רק עליך, ראש העיריה. אני חושב שהממשלה הזאת מתעלמת מהעובדות.

מביאים עולים ולא נותנים להם להתקיים. ואני מדבר על להתקיים. אני מבין שאתה לא

רוצה לפגוע בתדמית של העיר, ואתה לא הראשון. גם חבר מפלגה שלי, ראש עיריה לשעבר

נהג כך. גם על זה ביקרתי אותו בתפקידי כמזכיר מפלגת העבודה ואמרתי לו: אתה עושה

לא נכון, אל תטאטא מתחת לשטיח. גם לך אני אומר: אל תטאטא. תצעק, תבוא בטענות.

אינני יודע כבנה זה יעזור, אבל לפחות אתה שופר של התושבים צריך להביא את זה

לידיעת כל האנשים הנוגעים בדבר, ושלא יהיה מצב שמר טרי יגיע לקרית-גת ויספרו לו

כל מיני ספורים, והוא יתן להם כספי ציבור ולא יקבל שום תמורה. זה מכעיס אותי.

תודה רבה.
היו"ר אי נמיר
תודה רבה. יוסי כהן, מנהל שירות התעסוקה, בבקשה.



י' כהן;

גברתי היושבת-ראש, לך אי-אפשר לספר ספורים. סיירתי אתך בכל המקומות.

מעבר לנתונים של שירות התעסוקה יש מספר עובדות. יש צמצום בתחנת הכוח רוטנברג.

יש עכשיו הצעה של המנכ"ל לפטר עוד מספר גדול של עובדים מקצועיים.

ת' גוז'נסקי;

כמה מתושבי קרית-גת עובדים שם?

י' כהן;

כ-180. יפטרו וחלק גדול מהם מפני שהמנכ"ל החליט - זה עדיין לא סופי, מתקיימים

דיונים על כך - לפטר את כל עובדי קבלן.
היו"ר אי נמיר
גם מקרית-גת יש שם עובדי קבלן?
י י כהן
כן. עובדים מקצועיים, כולל אתיופים - 36. רובם עובדי קבלן שנשלחו על-ידי

שירות התעסוקה. כלומר, הקבלן יכול להיות "מנפאואר", O.R.Sואחרים.

היו"ר אי נמיר;

מקרית-גת יש בסך-הכל 180?

י' כהן;

בערך. חלק גדול מהם יפוטרו .יש לנו סיום קורסים, רשי של הכשרה מקצועית,

זה חלק גדול. יש לי פה מספרים ואני אמסור לך אחר-כך את כל החומר. בקרוב נקבל את

מספר העולים שאין להם לאן ללכת אלא ללשכת העבודה.

בתי אריזה. אנחנו קיבלנו ועוד נמשיך לקבל. תשלובת "פולגת" - הזכירו כאן את

המספר 500. אני מדבר על התשלובת באופן כללי. ביבנה סגרו מפעל. מר טרי ומר ארז,

מי כמוכם יודע שהוועדה הזאת ואנוכי ישבנו לילות כימים ב"פולגתי', וכל מה שניתן

לעשות עשינו שם. עזרנו בביטוח לאומי, תקציבים, תיקצוב, הכל. אני לא מבין

במדיניות, אני פקיד ממשלתי, אבל לצערי הרב אני לא רואה את האור בקצה המנהרה.

המצב שם קשה מאד ולפי מידע פנימי יש עוד סכנת פיטורין.

ב"שלאון", כפי שידוע לך, אם לא יהיה דבר חליפי לתת להם, המצב ימשיך להתדרדר

ולא יהיה שום פתרון. אני לא מדבר על אחוזים. גברתי היושבת-ראש, המצב לא טוב.

יש אנשים שמתביישים לבוא ללשכת העבודה. כשמדברים היום על שירות התעסוקה, החזקה

שלנו שואפת לאפס בנושא של מעסיקים בעקבות ביטול החוק. לצערי, כל חברי הוועדה

עומדים כעניים בפתח, אבל מנסים, רק מתוך יחסי ידידות וכנות עם אויש אנשים.

מר טרי, המצב בכל האזור קשה מאד. לא אדבר על אחוזים, אבל העובדות תהיינה

הרבה יותר קשות בשטח. אם תשים לב לאחוזים האחרונים, יש עליה והיא תימשך. הכשרה

מקצועית ועולים חדשים הם שני המרכיבים העיקריים בחברת החשמל. תודה רבה.

היו"ר א' נמיר;

תודה. נעים ג'ונה, ממונה מחוזי בהכשרה מקצועית של ירושלים והדרום, אני מבקשת

שתספר לנו גם על הנושא של הכשרה פנים-מפעלית, אם היא קיימת בכלל בקרית-גת.

בבקשה.



נ' גיונה;

בהחלט. מהי בעצם התרומה הצנועה של האגף להכשרה מקצועית בקרית-גת? לצערנו,

המצב באמת קשה ומספר המובטלים שמגיעים לשירות התעסוקה הוא כזה שגורם לכך שחלק מהם

מגיעים אלינו. אנחנו אמנם אמורים לתת פתרונות, אבל הפתרונות שאנחנו נותנים הם

כמובן חלקיים והם לא באים במקום עבודה.

אנחנו נותנים היום פתרון לכ-1,783 אנשים, כולל בני-נוער, במספר מסגרות

שקיימות בקרית-גת. יחסית לעיר פיתוח זה מספר גדול, והדבר בא, כמובן, כתוצאה

מהאבטלה, וגם כתוצאה מפנייתו של מר בוים בזמנו.

ע' פרץ;

המסגרות האלה כולן זכאיות לדמי אבטלה?
נ' ג'ונה
לגבי הנוער, כמובן שהם עובדים ומקבלים שכר בעד הימים שהם עובדים. לגבי

המבוגרים, הם מקבלים דמי אבטלה, אם מגיע להם, או הבטחת הכנסה, ואלה שנמצאים

במסגרות.

לגבי העולים החדשים יש קושי בנושא של דמי קיום, והוא נובע משני דברים: 1.

דמי הקיום האלה נמוכים מאד. כשהם מגיעים אלינו להכשרה מקצועית, לעתים ההכשרה או

ההסבה שאנחנו נותנים נמשכת בין 4 ל-5 חודשים, ובתקופה הזאת העולה מקבל450 שקל,

או עד 880 שקל, תלוי במצב המשפחתי. זה סכום נמוך מזה שחייל משוחרר מקבל בתקופת

היותו בהכשרה מקצועית. 2. לא תמיד יש אישור ממשרד הקליטה לינת לעולה דמי קיום.
הם טוענים
שיילכו לעבודה. אנהנו, כמובן, בעד זה שהם יילכו לעבודה, אבל יש

מכשלות. קודם-כל, העולים החדשים שמסיימים את האולפנים, לא תמיד שולטים מספיק

בעברית, הם לא תמיד מעודכנים מבחינה מקצועית, וצריך לתת להם שלב נוסף.

ברגע שאומרים שהם יילכו לעבודה, ואין עבודה, הם מגיעים אלינו, ולא תמיד אנחנו

מקבלים אישור לדמי קיום ממשרד הקליטה, כי משרד הקליטה טוען שדמי הקיום מוגבלים.

להם יש שיקולים משלהם והם מוכנים לתת את דמי הקיום רק לאותם קורסים שיש סיכוי שהם

ייקלטו לאחר-מכן בעבודה, או שיש מפעל כלשהו שעומד מאחוריהם ויוכל לקלוט אותם.

לצערי הרב, אין הרבה מפעלים שמוכנים לעשות אתנו קורסים ולאחר-מכן לקלוט אותם

בעבודה. יש כמה אולפנים תעשייתיים, אבל הם מעטים מאד. יש לנו קורס כזה בבתי

הזיקוק באשדוד, ואחד בירושלים, אבל לצערי אין הרבה פונים.

אני רוצה לחזור לנתונים. כפי שאמרתי, לגבל הכשרת מבוגרים ועולים יש כ-105

ב"אורט" קרית-גת. בשלוחת מכללת "ספיר", שזה גם הכשרת מבוגרים, עוד 91 .המרכז

לפיתוח כוח-אדם במסגרת שיקום שכונות, שהפך להיות מרכז עירוני, מטפל בכ-310.
היו"ר אי נמיר
מה זה מטופלים
נ' ג'ונה
זה מרכז שהוקם לפני מספר שנים, שתפקידו לטפל בעיקר בתושבי שיקום שכונות. הוא

מטפל בהם בהשלמת השכלה, הכשרה מקצועית ומלגות - בעיקר להשלמת השכלה טכנית - השמה

בעבודה, במידה והדבר ניתן, מתן מידע והכוון מקצועי, וסדנאות לחיפוש עבודה. כל

הפעולות האלה כוונתן לסייע לאנשים להיקלט לאחר-מכן בעבודה.

דבר אחרון, הנושא של הכשרה פנים-מפעלית. לצערי הרב, אנחנו לא מקבלים הרבה

פניות.



היו"ר א' נמיר;

רק 9 מפעלים? זה הנתון החמור ביותר.

נ' ג'ונה;

הנתון הזה הוא המעודכן ביותר. סך-הכל הגישו לנו 9 מפעלים בקשות, ויש לכם כאן

את רשימת הוועדות. יש לנו ועדה מהוזית שיושבת אחת לשבועיים, ואם יש צורך היא

יושבת איות לשבוע. כל הבקשות מסתכמות ב-164 עובדים. אנהנו ננסה לבדוק את זה

בעתיד, אם המפעלים מימשו את האישורים שהם קיבלו מאתנו. עד כמה שידוע לי, אחוז

ניכר לא מממשים, וכמובן שהדבר הזה גורם לכך שהם לא מקבלים את הכספים שהועמדו

לרשות המטרה הזאת.

בנין. אנהנו מנסים להיכנס יותר ויותר לתחום הבנין. הכוונה שלנו להקים מרכז

קטן בקרית-גת להכשרת פועלי בנין. אבל, כפי שאמרתי, אין אלינו פניות של קבלנים

גדולים, שמוכנים לעשות את ההכשרה יחד אתנו, ואנחנו לא מאמינים שהכשרה מקצועית

בבנין אפשר לעשות לא בתוך אתר העבודה, או לפחות שהאתרים האלה יהיו מצויידים עם כל

הכלים והאמצעים על-מנת ללמוד את, המקצוע. והדבר החשוב ביותר, אם אנחנו נכשיר את

האנשים גם במרכזים שלנו בנושא הבנין והם לא ייקלטו לאחר-מכן, בעצם לא עשינו הרבה.

מה אנהנו יכולים לעשות בהמשך? אנחנו יכולים לנסות ולהגביר את הפעילות שלנו.

אבל אם לאחר-מכן לא תהיה עבודה לאנשים, באים אלינו בטענות ואומרים לנו: אתם

מכשירים אנשים שלאחר-מכן הם נשארים מובטלים עם דיפלומות.

מצד אחד אנחנו מעוניינים לפתח את המערכת שלנו, אבל מצד שני, אני לפחות,

במסגרת תפקידי מנסה להיות עד כמה שאפשר עם היד על הדופק ולעשות את אותן פעולות

ואת אותה הכשרה שאכן יש לה סיכוי באמת להיקלט.

לסיום, אני רוצה לומר כמה מלים בקשר לעולים חדשים. אני מסכים עם דברי מר

שלו. אני חש את זה גם במקומות אחרים. התחושה שלי היא שאנחנו לא עושים מספיק

בשביל העולים החדשים, ולא בגלל שהאנשים שלנו לא יכולים לתת פתרון, הם כן יכולים

לתת פתרון, אבל אני חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לאפשר תקופה יותר

ממושכת של הכנת העולים החדשים עד לכניסתם לעבודה. מה גם שבלאו-הכי אין הרבה

עבודה. אז מדוע אנחנו לא מקבלים את הגושפנקא, את הסיוע של משרד הקליטה לאפשר

לעולים החדשים לעבור מסלול קצת יותר ממושך, שיכול להתחיל ממכינה נוספת, ללמוד את

השפה העברית? יום יום אנחנו פוגשים עולים חדשים. אני מודיע לכם ששום מפעל לא

יקלוט אותם בעבודה אם הם לא שולטים מספיק טוב בעברית. לחת להם עידכון טכנולוגי.

לאחרים שהמקצוע שלהם לא מתאים, לעשות להם הסבה מקצועית.

לכן אני חושב שאנחנו ערוכים. למזלנו, אין לנו כרגע בעיה מבחינת תקציב של

הכשרה.

היו"ר אי נמיר;

זה דבר שיש בו הרבה מאד כסף לא מנוצל, בייחוד בהכשרה פנים-מפעלית.

נ' ג'ונה;

יש הרבה מאד כסף לא מנוצל בשלושה תחומים: הכשרה, הכשרה פנים-מפעלית בבנין

והכשרה פנים-מפעלית רגילה. לגבי בנין, למרות זאת אין הרבה פניות. היום התנאים

הם טובים מאד. הקבלן יכול לקבל 750 שקל ל-3 חודשים, לעולה חדש עוד חודש, ועוד J

חודשים. בסך-הכל הוא יכול לקבל 7 חודשים בעד כל עובד, 750 שקל לחודש.



היו"ר אי נמיר;

העלו את הסכום מ-500 ל-750 שקלים, ואתמול נודעה לי הסיבה.

ע י פרץ;

אמרת שבמספר שנתי יש 310 מטופלים. כמה מטופלים יש כרגע?

נ' ג'ונה;

אין לי את הנתון לרגע זה. המרכז עצמו לא מטפל באנשים שעושים אצלו קורסים.

בעבר הוא עשה גם קורסים. אבל הוא מפנה אנשים. אין לו אנשים שהם מטופלים אצלו.

הוא נותן מידע והכוון מקצועי.

היו"ר א' נמיר;

חבר-הכנסת עמיר פרץ, אני הושבת שהבינותי. מיד שמתי סימן שאלה, מר גיונה, על

המספר של 310 פונים. אני הושבת שלצורך הדיון כאן אפשר לתוריד חלק גדול מכל 783

מקבלי הכשרה מקצועית, כי זה לא מקבלי הכשרה מקצועית נטו. חלק מהם לדעתי כלולים

גם בסעיפים אחרים. בעמוד 8 אתם מפרטים. זאת לא הכשרה מקצועית פרופר.

נ' ג'ונה;

פונים ומטופלים.

ע י פרץ;

אנחנו מדברים היום על האבטלה בקרית-גת ולא על האגף להכשרה מקצועית. כשאינה

מציג לנו נתון, מטרתו להציג בפנינו את מספר האנשים שאיזה הוצאת ממעגל המובטלים

ברגע זה. כרגע יש לך 50 איש שבעקבות הפניות לא נמצאים במעגל הפונים ללשכת

העבודה. זה בסדר.

נ' ג'ונה;

אם רוצים לדייק ייתר, מהנתון הזה אתה יכול להוציא את אלה שקיבלו מידע והכוון

מקצועי ואת אלה שקיבלו סדנאות לחיפוש עבודה. אבל לגבי היתר - השלמת השכלה, חם

קיבלו סיוע.

ת' גוז'נסקי;

אבל כמה יש עכשיו?

נ' ג'ונה;

המרכז הוא לא בית-ספר. זה מרכז שמסייע לאנשים. פונים אליו, לדוגמא: השלמת

השכלה - 38; הכשרה מקצועית ומלגות - 172. הוא פתר בעיה ל-172 איש.
ע' פרץ
לכמה זמן?

נ' ג'ונה;

אם תרצה פירוט יותר מדוייק, אני אוכל להמציא לך אותו. אין לי אותו כרגע.



י' סעדון;

אני מקווה שברור לחברי הוועדה שקיים מתח בין קרית-גת לבין מועצת הפועלים, על

רקע של הבנות, כל אחד לפי דרכו, ואני מוכרח להודות שאינני מבין מדוע עיריית

קרית-גת כל-כך מתאמצת לייפות את המספרים, שגם אם יהיו מצומצמים ככל שיהיו, הם

עדיין חמורים למדי. אני מדבר גם כתושב העיר. בימים האחרונים הסתובבתי בקרית-גת

שנתפסה כעיר מצליחה. נעשה לי חושך בעיניים. עברתי ממקום אחד לשני, מפעל-מפעל

נסגרים, ולא רואים את הסוף.

בתוקף תפקידי הגעתי למסקנה שאין מנוס מאשר לצאת להפגנות. כנראה שאף אחד לא

שומע וזה לא מעניין אף אהוד. מי שמנע בעדי עד היום לצאת להפגנות היה דווקא ארז,

שהיה צריך, לפי דעתי, לעמוד בראש הפגנה גדולה, והוא לא עושה זה, גם כן אולי מאותם

שיקולים.

אינני מבין את הנסיון לייפות את הנתונים. אני מלווה ערי פיתוח בדרום, ולמעשה

בכל הארץ, מאבקים של מפעלים, ואני ליוויתי גם הפגנות. אני זוכר שמקום אחד ניסה

להגדיל נתונים, והיום פתאום אני לא שומע שיש בעיות מיוחדות בשדרות, בנתיבות,

בירוחם. מוקדי אבטלה גדולים באזורי פיתוח בדרום הם קרית-גת ועוד מקום אחד,

ויכולים להיות עוד פה ושם.

ז י בוים;

זה לא נכון מה שארנה אומר. אני מייפה, אבל זה לא נכון.

י י סעדון;

המצב חמור מאד, אם להשתמש בעברית קלה, והדבר מחייב פעולה.

אני מציע שתצא קריאה מהוועדה שהמוסדות המקומיים ימצאו דרך לשיתוף-פעולה. אני

שומע שיש מטה תעסוקה פה ומטה תעסוקה שם. אולי ימצאו דרך, כי מאד חשוב בימים כאלה

לרכז את הכל. דבר שני, אני מציע גם למשרד התעשיה והמסחר שיפסיק להשלות ולספר לנו

דברים חשובים מאד אבל אין להם שום אחיזה במציאות, ויתחיל לעשות את הדבר ההכרחי

המינימלי - לחזק את התעשיה הקיימת, לא לתת לה להתמוטט. זאת לדעתי משימה ראשונה

שחשוב לעשות אותה. שיפסיקו לסגור מפעלים, יפסיקו את הצמצומים ואת הפיטורים.

דבר שלישי, אני חושב שלא יהיה מנוס אלא לצאת בקריאה מחודשת אל משרדי הממשלה

שיתחילו לעשות פעולה קצת יותר משמעותית, כי אחרת אני יודע מה יהיה ההמשך של הדבר

הזה. יהיו מאבקים חריפים.
י' פינטו
לגבי הנתונים, לצערי כל אחד מציג אויש מנקודת ראות שלו.

היו''ר אי נמיר;

על זה אנחנו קובלים.
י' פינטו
בתקשורת פורסם שיש 30%אבטלה בקרית-גת. לצערי, הנתון הזה אינו מדוייק.

היו"ר אי נמיר;

ואם יש 20% אבטלה? בוא נדבר על 20%.
י' פינטו
אני מבקש קודם-כל להציג את הנתונים.

היו"ר א' נמיר;

אבל את זה כבר עשה ראש העיריה.

י י פינטו;

נכון, אבל הוצגו פה דברים נוספים. אם מדברים על 1,700 דורשי עבודה, אם הם

מובטלים - שיקבלו דמי אבטלה ואז נגדיר אותם כמובטלים. אם יש עבודה, והלק מהם לא

רוצה לעבוד, אני לא הושב שצריך לינת לגיטימציה לסרבנות עבודה.

בסוף אפריל היו בקרית-גת כ-600 מקבלי דמי אבטלה. לקראת ה-1 במאי פירסם עתון

"על המשמר" את נתוני האבטלה בארץ באהוזים על-פי נתוני שירות התעסוקה. הנתון

בקרית-גת היה 5.4%

ת' גוז'נסקי;

זה מצחיק ממש.
י' פינטו
אני מציג את הדברים כפי שהם מופיעים. יש ויכוה על הנתונים וכל אהד מציג

אותם, לצערי, כמו שהוא רוצה. מדברים על מובטלים ולכן ביקשתי לדייק.

יש עוד נתון שלא מציינים אותו משום-מה, והוא כמה הזמנות עבודה יש. במטה

התעסוקה התהלנו לטפל עכשיו בענין הזה, ויש מעל 500 מקומות עבודה פנויים. יש בידי

מכתב מהברת בניה "מליבו", שהם דורשים 308 עובדים, ובנוסף לכך אישור ל-150 עובדים

זרים. למה שנאשר עובדים זרים אם יש דרישה לעובדים? מקומות עבודה נוספים פנו

אלינו וביקשו עובדים.

ת' גוז'נסקי;

למי הם פנו, לעיריה או לשירות התעסוקה?

י' פינטו;

הם פנו למטה התעסוקה. מטה התעסוקה גם מרכז נתונים ושותפים בו כמה גורמים:

שירות התעסוקה, מועצת הפועלים, החברה הכלכלית. כל גורם בעיר שיש לו נגיעה לנושא

של פיתוה תעשיה ולנושא תעסוקה הוא שותף במטה התעסוקה העירוני.

לגבי העולים, הנתון שבידינו הוא שכ-700 עולים נקלטו בעבודה מתוך 1,200

משפהות. כלומר, כל עולה מבית-אב שני נקלט בעבודה. נכון שרובם לא נקלטים

במקצועות שלהם, אבל הם מוכנים היום לעבוד בכל עבודה שיש, והם מוצאים מקומות

עבודה.

האהריות העיקרית מוטלת, כמובן, על הממשלה ועל המשרדים הנוגעים בדבר. בשלב זה

נראה שיש לעשות שלושה דברים. 1. בלימה של המצב, שלא יתדרדר הלאה, ואת זה יש

לעשות באמצעות סיוע מיידי למפעלים שמוכנים לקלוט עובדים, והיזוק מפעלים; 2. פיתוה

מקומות עבודה נוספים; 3 .תכנון לטווה ארוך. אם יש בממשלה תוכנית של פארקים

לתעשיה, שאהד מהם יהיה בקרית-גת.

באשר למפעלים ופיתוה אזור התעשיה, עובדה היום שאין כמעט קרקע באזור התעשיה.

מדוע? כי הוקמו עשרות בתי מלאכה ותעשיה והורהבו מפעלים נוספים בעיר.



אם ידידי מההסתדהות מוכנים לסייע בעניו הזה, אני מציע גם לרתום את העוצמה

הכלכלית של ההסתדרות ושל חברת העובדים. אני מציע שגם הממשלה וגם ההסתדרות יירחמו

כדי לפתור את בעיית התעסוקה בקרית-גת.

היו"ר א' נמיר;

תודה רבה. רשות הדיבור לחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי. אחריה - חבר-הכנסת עמיר

פרץ.
ת' גוז'נסקי
אני רוצה להתהיל את דברי בהתיירקות לדו"ה של מר טרי. קודם-כל, אני מקווה

שלמר טרי ולכל מארגני הסיור יהיה הסבר נאות מדוע לא הוזמנו אנשי מועצת הפועלים,

כי הסיכום היה מאד ברור, שכל הגורמים השותפים לדאגה לתעסוקה יהיו. אני מקווה

לקבל על כך הסבר נאות.

אבל אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות לגופו של הדיווח. אמרת שיש לך תוכנית

הושקעה סודית שאתה לא יכול כרגע לספר לנו עליה. אבל נעזוב לרגע את התוכנית

הסודית. אני חושבת שכאדם שעומד בראש מוסד אחראי כל-כך, אתה צריך לבוא עם איזה
שהוא נייר ולהגיד לנו
זאת התוכנית, אלה המספרים, זה מה שבדקתי, לזה אני זקוק,

בתאריך זה וזה התוספו כך וכך. לא קיבלנו שום דבר. זה מיד יוצר הרגשה מאד לא

נורה.

אני רוצה לומר יותר מזה. תשלובת "פולגת" נמצאת כבר כמה שנים בריאורגניזציה

שנובעת מכמה סיבות. סיבה יסודית איות היא שכל ענף הטקסטיל נמצא היום בשלב מעבר

מבחינה טכנולוגית שפירושו צמצום כוח העבודה. דבר שני, יש לה גם בעיות כחברה

כלכלית, ולכן התוצאה בחמש השנים האחרונות ידועה. לבוא אלינו ולהגיד: העתיד של

קרית-גת הוא ב"פולגת", זה כאילו לא היה שום דבר בחמש השנים הארורונות. אני מצפה

מהאגף שלך שאתה, מר טרי, תייצג לא את בעלי "פולגת" אלא את המדינה, את העם. אתה

בא לכאן ובעצם מסנגר על החברה הזו בצורה כל-כך לא בקורתית, שזה מעורר בי הרבה

מחשבות לגבי כל העבודה הזאת.
אבל השאלה היא יותר יסודית
האמנם מאמין מרכז ההשקעות שהעתיד של קרית-גת הוא

בטקסטיל? תגידו לנו פעם אחת ולתמיד. זה העתיד של העיר הזאת? זה העתיד של החיילים

המשוחררים? זה העתיד של העולים עם הדיפלומות? שום דבר לא שמענו, לא רק לחודש

הקרוב, גם לא לשנים הקרובות. אני נשארתי עם הרגשה עוד יותר גרועה מאשר בישיבה

הקודמת.

אני לא מבינה את הנסיון של ראש העיר וסגנו להתווכח כל-כך הרבה על מספר

המובטלים. יש לנו עכשיו תופעות, לא רק בקרית-גת. ידוע שלפי התיקונים שנעשו בחוק

ההסדרים במשק המדינה, אדם עד גיל 35 לא מקבל דמי אבטלה, וזה הוריד בצורה משמעותית

מאד את מספר הנרשמים בעיקר מקרב הצעירים. אני מניחה שלא מעטים מהם או שעזבו את

קרית-גת או שהם עם רגל איות בחוץ. זאת אומרת, אולי בתעודת הזהות הם עדיין רשומים

כתושבי קרית-גת, אבל למעשה הם כבר מחפשים את מזלם במקומות אחרים. ולכן אחת

התוצאות של השינוי בחוק הזה, שהיה צפוי מראש, הוא שהערים האלה התרוקנו דווקא

מהצעירים, מהמשכילים, והפכו יותר ויותר ערים שבהן האוכלוסיה יותר קשישה ויש לה

עוד יותר בעיות במציאת תעסוקה.

דבר נוסף. לא שמעתי כאן איזו שהיא הערכה עצמית. כל השנים סיפרו לנו שאם

יעסיקו את העובדים בשכר מינימום, יהיה נפלא והכל יפרח. בינתיים אנחנו רואים

תוצאת הפוכה. לא רק שזו תוצאה הפוכה מבחינה זו שהמפעלים לא מחזיקים מעמד, אלא

שבסופו של דבר גם המפעלים הגיעו למסקנה שהם לא יכולים להמשיך לעבוד עם ציוד ישן,

בשכר מינימום, אלא הם מוכרחים ציוד חדש וכוח עבודה יותר מתוחכם. לכן אני חושבת

שפה אנחנו עומדים בפני אלפי אנשים שבמשך שנים החזיקו אותם ברמה מאד נמוכה, עם שכר
מינימום וכו', ועכשיו אומרים להם
הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת.



אני אמרתי גם בישיבה הקודמת, כשנאמר פה שבמיוחד אין תעסוקה לנשים - אני גם לא

רואה עכשיו איפה תהיה תעסוקה לנשים - התוצאה היא שהנשים חוזרות הביתה וודאי רבות

מהן לא נרשמות בלשכות התעסוקה. אם היו מקומות עבודה הן היו יוצאות לעבודה

ומפרנסות.

אני רוצה לומר משהו בענין הכשרה פנים-מפעלית. יש עכשיו תוכנית גרנדיוזית,

ובלבד שיחזיקו את האנשים ולא יעשו שום דבר. הדיווח שקיבלנו היום מקרית-גת על

מפעל "טד-פי", זו דוגמא שמוכיחה את כל חוסר ההגיון וחוסר התכלית, ואולי מר טרי

יתייחס לרעיון הממשלתי הגאוני הזה. הבעלים של המפעל הזה לא רוצה להכניס אנשים

שיסתובבו בלי שיעשו משהו מועיל. אומרים לו: קח כסף, והוא לא רוצה, מאחר שאם יהיו

לו עוד 20 איש שלא יעשו שום דבר, כל ענף הייצור יתמוטט, תהיה דממורליזציה.

אני חושבת שזה צריך להוביל את הוועדה כולה למחשבה מחודשת על קרב רציני על כך

שבמקום לספר את הספור הזה, שיתנו למעבידים כדי שלא יעסיקו, שתבוא הממשלה - במקרה
הזה לקרית-גת - ותגיד
יש לי תוכנית. אז אין לי בינתיים 30 משקיעים שיקימו 30

מפעלים חדשים, אבל לשנה הקרובה אני, המדינה, מבטיחה לקרית-גת אלף מקומות עבודה.

אין תוכנית כזאת, ואת זה לא שמענו ממך, ולכן אני מרגישה רע מאד.
ע' פרץ
בקרית-גת יש אוכלוסיה עם פוטנציאל בלתי-רגיל ויש גם ראשי ציבור טובים שאני

חושב שחבל מאד שלא ינתבו את כל הענין לצורך גיבוש תוכנית משותפת. מר טרי, אני

ביקרתי עם אלברט ארז במפעלים. תאמין לי שקודם-כל הוא מיקד את מצוקת המפעל.

מזכירי מועצות הפועלים מבינים היום שהם צריכים לבסס את הענף שעליו יושבים העובדים

והם מודאגים ממצבו של כל מפעל ומפעל. אני חושב שיש צורך, שאתה כגורם שמייצג את

הממשלה, והוועדה ביקשה ממך לעשות את הפעולה הזאת, בוודאי שיש צורך ליישר את

התקלה, שאני מקווה שהיא מקרית לגמרי ולא מתוכננת.

אני רוצה לומר גם לראש העיר וגם לחברי פינטו. קרית-גת היא קו הבצורת.
ז י בוים
קו הבצורת הוא קיבוץ צרעה.
ע' פרץ
בדרום, קו האבטלה היה אותו קו. במשך כל השנים שחלפו קרית-גת היתה מחוץ למעגל

האבטלה. מוקדי האבטלה התחילו בשדרות, נתיבות, אופקים, והלאה, וככל שהדרמת אחוז

המובטלים עלה. קרית-גת היתה סמל לאנשים עובדים. נכון שלפעמים עבדו בשכר נמוך,

אבל היית נכנס לייפולגת" והיית מוצא 2 - 3 בני משפחה אחת. האשה ב"אומן", השני שם

והשלישי שם. הם השתכרו 1,200 - 1,300 - 1,500 שקל.
י' צבן
בימים ההם השתכרו הרבה פחות.
ע' פרץ
אבל זו היתה עיר של אנשים עובדים. לכן אני אומר לך, מר פינטו, אסור לך

להצטרף למקהלה שהתחיל בה אריק שרון בזמנו כשר התעשיה והמסחר, שאמר שאין מובטלים

במדינת ישראל, יש בטלנים.
היו"ר אי נמיר
הוא אמר את זה גם אצלנו בוועדה.

י' פינטו;

לא יבואו תושבים חדשים - - -
י' סעדון
מה אתה צריך תושבים חדשים?

ע' פריץ;

אני מאלה שחושבים שהדינמיקה לקליטתם של תושבים חדשים היא תדמית של ישוב. אני

מסכים אתך ב-100%.

היו"ר אי נמיר;

אני אמרתי את זה בפתח הדיון.
ע' פרץ
מר פינטו, בימים בהם שר האוצר, ליברל שדוגל בכלכלת השוק החופשי אומר: אני

מציע לכם תוכנית לקליטת עובדים שלא יעבדו, אתה צריך לראות בזה בעיה של קרית-גת?

שר האוצר, שכל תפיסת עולמו מתנפצת לרסיסים בא ומציג את האבטלה, כי הוא מבין שצריך

או לטשטש או שתתעורר יום אחד בפני קטסטרופה. אז למה לך החשש הזה? מישהו יגיד

שקרית-גת ותושביה יצרו את האבטלה? אין היום איש במדינת ישראל שמסוגל להתעלם

מהעובדה שזו הפכה לבעייה המרכזית של מדינת ישראל, גם בקליטת עליה.

אבל אינה אומר שיש 500 מקומות עבודה. יושבת-ראש הוועדה, אני מקווה שמישהו

יסביר את זה. אתה טוען שאין עובדים שרוצים לעבוד באותם מקומות? יש רק שתי
אפשרויות
או שהממעבידים מנסים ליצור תהושה שיש מקומות עבודה וכשהעובדים מגיעים

נותנים להם שכר וירק כזה שאחרי יומיים הם בורחים, ואני מכיר את השיטה.

לכן, אל תיתפס לענין הזה. ארזה מציג לנו נתון של 500 מקומות עבודה כדי להכתים

את אלה שלא רוצים לעבוד? מה המשוואה? אני מציע לך לא להתווכח אתם. 20% זה מספיק

בהחלט כדי שיהיה מטה חרום של קרית-גת שנאבק למען כולם.

בסוף דברי אני אציע הצעה ואני מקווה שהיא תתקבל. אני בהחלט מודאג מהענין

שקרית-גת הופכת למוקד הקליטה הגדול ביותר. אני שמח שזה אחד המוקדים הגדולים

ביותר לקליטת עולים. שמה של קרית-גת עובר בקרב העולים מפה לאוזן.
היו"ר אי נמיר
הם רוצים ללכת לשם, ואנחנו רוצים לעזור לכם. למה אנחנו מקיימים כבר ישיבה

שניה בעניינכם?
ע' פרץ
קרית-גת לא הופכת למוקד חירום לאחת התוכניות של פיתוח מקורות תעסוקה.

עידן הטקסטיל הולך ומסתיים, וקרית-גת נשענה בעיקר על מפעלי טקסטיל. ייכלל"

פגע קודם-כל בתדמיתם ובתחושת הכבוד של האנשים כעובדי טקסטיל. "פולגת" בשדרות

החזיק מפעל של 250 איש. הם חיסלו אותו לאחר שקיבלו ממרכז ההשקעות 10 מיליון דולר

לפתח אותו. אבל הם הצליחו לעבוד עליכם. הם לא השקיעו מכספם. הם נתנו לחברת

מבני תעשיה לבנות שם מפעל אדיר, והוא סגור.



כשם שקבעו אז אחרי מאבק גדול שבאור-עקיבא, לאור העובדה שהיא נמצאת במצב דומה

לקרית-גת, בקו הדרומי בצפון הארץ, וקרית-גת נמצאת בקו הצפוני בדרום הארץ, קבעו

ליגת לה מעמד של אזור פיתוה אי למפעלים עתירי ידע למשך שנה, שנת חירום, אני מציע

לקבל אורנה ההלטה, בהליך שונה, בשינוי המבנה התעסוקתי הבסיסי של קרית-גת. כי המצב

בקרית-גת באמת קשה, המבנה הכלכלי שם מצביע רק על קשיים שיגברו ויילכו, ולכן אני

מציע לתקופת ההירום הזאת לתת להם מעמד של אזור פיתוה אי, למפעלים עתירי ידע בלבד,

בדיוק באותה רוה הרולטה שקיימת לגבי ירושלים ולגבי אור-עקיבא.

י' צבן;

אנהנו דנים למעשה בנושא שההיבט שלו הרבה יותר כללי והעתיד של קרית-גת בסופו

של דבר תלוי אם יהיה מפנה כללי במשק, ואף-על-פי-כן יש, כמובן, גם היבטים מקומיים.

אני מבין את הדילמה של ראשי ערי הפיתוה בנושא התדמית. אני הושב שזו תהיה

שגיאה גדולה ליצור תדמית שהורה משהור כאשר המצב אינו שהור משהור. אני הושב שהאמת

היא המענה היהידי כאן., אני אומר את זה גם כלפי הטענה שאני מבין אותה, שראשי ערי

הפיתוה מפהדים - במקרה זה ראשי. העיר קרית-גת - שתדמית שלילית, משברית, תמנע

מאנשים לבוא לקרית-גת. אבל אני הושב שאזרהי ישראל, גם עולים הדשים, פשוט צריכים

לדעת את האמת לגבי כל מקום שהם הושבים אם ללכת אליו או לא ללכת אליו. אינני רוצה

לעשות, לא מבהי נת העיר ולא מבהינת האזרהים, מעשה שלילי בכך שאני אתאר דברים

שהורים מעבר למציאות כדי שזה יפגע בעיר ויפגע באזרהים שאולי אהרת היה להם סיכוי

לפעול, אבל גם לא להיפך, והאהריות שלנו היא להתמודד באופן אמיתי עם הבעיה.

אנהנו שומעים נתונים כאלה וכאלה. זה אומר שיש 5.4%מובטלים 6 ימים ויותר לפי

ההגדרות שלכם לגבי מובטלים. זה לא אומר בלתי-מועסקים.

ההכשרה הפנים-מפעלית, אני מבקש לדעת בדיוק על איזה בסיס זה. כלומר, האם יש

התנייה ברורה עם בעל המפעל שבתקופה שהוא מקבל הכשרה פנים-מפעלית הוא אינו זכאי

לפטר אף פועל.

הי ו "ר אי נמיר;

בקרית-גת יש 9 מפעלים שבהם ניתנת הכשרה פנים-מפעלית.

י' צבן;

אבל אני רואה שיש גם תוכניות.

היו"ר א' נמיר;

חבר-הכנסת צבן, כבר דיברנו על זה. לא רוצים הכשרה פנים-מפעלית.

י' פינטו;

מפעל שמבקש ומאשרים לו, בחוזה שחותמים אתו לאחר-מכן הוא חייב להמשיך ולהעסיק

את האנשים שנה נוספת.

י' צבן;

הכשרה פנים-מפעלית היא מסווה להחלפת עובדים קיימים בתנאים, עם אנשים שיעבדו.

זו שאלה אחת.

י' פינטו;

אין סעיף כזה.



י' צבן;

שאלה שניה. האם אתם, אדוני ראש העיר, באתם בדברים על העסקת עובדים ועולים

חדשים בתקופה כזאת במקום במעונות יום למבוגרים, לפי התוכנית של השר מודעי,

בשירותים קהילתיים, בשיפוצים, ובאיזה מימדים מדובר?

שאלה שלישית ואהרונה, ואני הוזר על שאלתה של חברת-הכנסת גוז'נסקי. יש לכם

תוכנית רב-שנתית, בשלבים, לפיתוה קרית-גת, ליצירת מקומות תעסוקה, או אין? גם את

זה הוועדה חייבת לדעת.

מי טרי;

הגוף שאני עומד בראשו עובד מטעם חוק ובמסגרת החוק הזה אנחנו פועלים. יש

דברים שאנחנו לא נכנסים אליהם, לא מסוגלים לעשות אותם. באים מפעלים בקרית-גת,

מציגים לנו תוכניות, אנחנו בודקים אותן לפי אמות המידה שנקבעו אצלנו, ואם הן

עונות על הקריטריונים שלנו אנחנו מאשרים אותן.

לעצם הענין, על סמך ההתפתחויות שעוברות דרכי, אני מאמין שתהיה, ואני מאד זהיר

בדברי, תרומה די נכבדה למצב התעסוקה. יחד עם זאת, אנחנו בהחלט ערים לגידול הניכר

באוכלוסיה של קרית-גת ונעשה כמיטב יכולתנו בכלים שעומדים לרשותנו להפנות לשם

יזמים, כשם שעשינו באופקים, בשדרות ובנתיבות.

באשר להצעתו של חבר-הכנסת עמיר פרץ, אני לא רוצה להביע את עמדתי כאן. אני

חושב שזו עמדת השרים ועמדת הממשלה. אני פועל מטעם חוק. אם צריך לשנות חוק,

השרים יעשו זאת, לא אני, ולא אני צריך להביע את עמדתי לגבי ההצעה שלך.

להעררתה של חברת-הכנסת גוז'נסקי, אינני חושב שאני צריך לענות עליה. אני פעלתי

לפי בקשתה של יושבת-ראש הוועדה. הלכנו לפי הנהלים. אני לא צריך לתאם עם כל

הגורמים. אני בא לראש הישוב ואומר לו שבאתי לפי בקשתה של יושבת-ראש ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת לראות, לסייר. אני לא צריך לתאם פגישות עם כולם.

ע' פרץ;

מזכיר מועצת הפועלים הוא לא כל אחד.

מי טרי;

אני בא למקום ומתאם פגישה עם ראש הישוב ולא עם אנשים אחרים. מזכירתי התקשרה

עם ראשות העיר ואמרה שלפי בקשת יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מינהלת

מרכז ההשקעות תבקר בקרית-גת כדי לראות את הבעיות הקיימות ולנסות לעזור.

י י צבן;

ראש העיר הזמין את שירות התעסוקה.

ז י בוים;

לא. אני מסכים עם חבר-הכנסת יאיר צבן שצריך להציג את האמת כמו שהיא. אני לא

מייפה. בפורומים שונים ואיפה שצריך אני מציג את הענין כמו שהוא. אמרתי שהמצב,

כמו שהוא הוצג פה, הוא קשה. הבעתי את דעתי שאני מתנגד לנפח את הענין. ידידי

מזכיר מועצת הפועלים, אלברט ארז, נצמד לנתונים האלה פה. אתה יודע יפה מאד, אנחנו

יודעים שבחוץ, בעתונות, הוא מדבר עם 3,600 מובטלים בקרית-גת. לכן, אני מסכים

בהחלט לענין הזה. א. המצב קשה מאד. ב. להגיד את האמת כמו שהיא.



ע' פרץ;

אם המצב כל-כך קשה, למה לא הזמינו את נציג מועצת הפועלים? עם כל הכבוד, יש

פה מצב בלתי-סביר שעל-חשבון מובטלים יהיו מאבקים פוליטיים.

היו"ר אי נמיר;

זה לא המקום היהידי בארץ. אני לא מצדיקה את זה, ומיד אומר מה דעתי על כך.

ז י בוים;

זה נכון, העיר נבנתה הרבה שנים על תעשיית הטקסטיל. לטווה ארוך, התהליך שפוקד

עכשיו את קרית-גת, שהוא מאד קשה עכשיו, והוא גם בעיתוי קשה של קליטת עליה, אבל

לטווה ארוך מהעז הזה ייצא מתוק, כי התהליך הזה יגוון את מקורות התעסוקה בקרית-גת

והעיר תהיה פהות תלויה בתעשיית הטקסטיל. אנחנו עומדים עכשיו בקטע הקשה ביותר של

הענין.

שנית, אם זה היה תלוי בי, בשמהה הייתי מיישם את ההצעה שאתה דיברת עליה.

אפרופו מאבקים פוליטיים, אלברט ארז ואני עובדים יהד. יש בינינו ויכוהים, אבל

בנושא הזה אנחנו משתדלים לעבוד ביחד. וגם הלכנו יחד. אני הזמנתי אותו לפגישה עם

שר התעשיה והמסחר ושם אמרתי לסגן ראש הממשלה; אדוני השר, קרית-גת היא יעד ממשלה,

יעד ממלכתי לקליטת עליה, הממשלה סימנה אותה, הממשלה החליטה ואנחנו שמחים ומברכים

על כך, והיא גם מייעדת לכך תקציבים. תראו מה קורה בבניה, תוך 3 - 4 שנים קרית-גת

תכפיל את מספר הדירות שלה. ואם התהליכים המבורכים של שיבת-ציון ימשיכו ללא

הפרעה, כמו שאנהנו מקווים, זה מה שיקרה גם לנו וגם במקומות אחרים. אם זה יעד

ממשלה לקליטת עליה, הרי לא יכול להיות שהממשלה לא תעשה מעשה ביוזמתה כדי לתת

מקורות תעסוקה לאנשים האלה.

ע' דראושה;

עובדה שלא נותנים.

ז י בוים;

אמרתי את זה לשר; שמעתי שאתה מחפש כ-11 פארקי תעשיה אזוריים. יכול להיות

שהרעיון הזה נכון. במקום ללכת ולטפטף בכל ישוב את המשאבים הממלכתיים, אולי צריך

לעשות פארקים אזוריים. זה לא רעיון הדש, ובהקשר לכך, אם ישפרו קצת את הדרכים

ויהיה כביש ישיר שדרות-קרית-גת וכו', אם נהבר את מה שהאזור שלנו קולט, הגרעיון

יכול להיות בהחלט אזור התעשיה של קרית-גת. תכריז עליו כעל פארק תעשיה אזורי, תן

לו מעמד מיוחד, ועל-ידי זה אפשר יהיה לפתח באמת מקורות תעסוקה חדשים.. אני בהחלט

תומך במה שאמרת.

צריך לבדוק את הענין של הכשרה פנים-מפעלית. יש לי רושם, וגם שמעתי,

שהפרוצדורה של יישום ושל קבלת הכסף מרתיעה יזמים, ואני מציע לבדוק את זה.

י' צבן;

יש אנשים שרוצים לקבל את הכסף חופשי-חופשי בלי בקורת, בלי שום דיווח.

ז י בוים;

אמרתי שזה ראוי לבדיקה.

הערה אחרונה. יש בעיה שכולנו מבינים אותה ואינני יודע לכמה מאתנו יש פתרון

לה. אבל הממשלה צריכה לתת את הפרתון הזה. כנראה שאי-אפשר גם להתכונן לאירופה

1992 ובאותו זמן לקבל עולים בהיקף כל-כך גדול, כשמיליון וחצי יהודים מחכים עם



אשרות כניסה. יכול להיות שצריך לרבע את העיגול, וזה כנראה קושי אובייקטיבי.

קטונתי מלהציע פתרונות, אבל זה כנראה מקור הבעיה.

אני אומר עוד פעם: א. הממשלה לא יכולה - ואמרתי את זה גם למר טרי - לבוא

ועל-ידי יצירת כלים לעזוב אותנו לנפשנו. פה צריכה להיות, לפי דעתי, יוזמה של

הממשלה בעניו הזה, גם אם בעוד 20 שנה יגידו: עשו שגיאה. אבל שיתנו מקורות

תעסוקה. אני אומר את זה בכל פורום, ואני לא מייפה את הדברים, יעקב סעדון.
אי ארז
היו"ר א' נמיר: אלברט ארז, לכל ראש עיר, ולא משנה מאיזו מפלגה הוא, יש מעמד בכיר.
אי ארז
אני מאד מצטער, הדיון הזה זומן על-ידינו.
היו"ר אי נמיר
תסלה לי, הדיון הזה זומן על-ידי יושבת-ראש הוועדה.
אי ארז
אבל הפנייה היתה שלי. בסיום הישיבה האיש אומר דברים ולי אין זכות להגיב

עליהם.
היו"ר א' נמיר
ארגה דיברת, אני מצטערת. אני חייבת לסיים את הישיבה בשעה 11.

אני רוצה להודות קודם-כל למר טרי, שנענה לבקשת הוועדה וירד לקרית-גת. בפעם

הבאה אולי אהיה יותר ברורה. לא השבתי שאני צריכה להודיע כאן את מי חייבים להזמין

לאותו מפגש. אני אומרת את זה לראש עיריית קרית-גת, כי אתה נברורת. ני הברת

מפלגת העבודה. בשבילי, בנושא כזה אין שום שיקול פוליטי. תאמינו לי, סדר-יומה של

ועדת העבודה והרווחה הוא העמוס ביותר בכל הכנסת, ואנהנו מטפלים בקרית-גת כדי

לעזור לקרית-גת. לצערי, במקרה אין כאן הברי ליכוד היום. זו ועדה יהידה בכנסת

שלא מתהלקות בה הדעות לפי ההברות במפלגות. אני אומרת לכם, שברגע שוועדת העבודה

והרווחה של הכנסת מבקשת לבדוק דבר, לא יעלה על הדעת שכל הצדדים הנוגעים בדבר לא

יזומנו לאותו מפגש.

אתה לא יכול להיות מומהה למה שקורה שם בפנים. בפעם הבאה תהיה הנחייה ברורה

מהוועדה את מי להזמין. לא יעלה על הדעת שמועצת הפועלים, שאהרי העיריה היא הגוף

הנבהר המשמעותי ביותר בכל ישוב, שהיא בכלל נמהקת מביקור כזה.

דבר שני. אני רוצה לקבוע באופן חד-משמעי שלפי נתוני שירות התעסוקה המקום

שהיום נמצא ברמת האבטלה מסי 1 במדינת ישראל זו העיר ערד 16.7%אני לא נכנסת

לניתוה ואני לא צריכה לספר להברי הוועדה מה המצב בכרמיאל. אלה היו בעבר הפנינים

שבכתר ערי הפיתוה. אני יודעת מי הם ראשי העיר, והיו הרבה דיונים על הישובים

האלה, ולא יעזור לנו אם נשהק בנתונים.

אמרתי בתהילת הישיבה שכל ראש עיר רוצה לדאוג לתדמית של עירו. אני זוכרת את

ידידנו שאול עמור. מגדל העמק היתה במשך שנים בראש הטבלה של אבטלה, והוא לא רצה

שיקיימו דיון על מגדל העמק. היום כשיש תעשיה צבאית, ועוד, כולם באים, וחבר-הכנסת



עמור הוא חבר בוועדת העבודה והרווחה, כי לא יודעים מה לעשות, השבר הוא נורא. כי

תדעו לכם, אם נטאטא את עניו האבטלה מתהת לשטיח, זה לא יעזור לנו. הצעירים לא

יהזרו לערי הפיתוה, העולים יהיו מובטלים, הוותיקים יהיו ממורמרים.

י' צבן;

ומהר יהיו הפגנות.

היו"ר אי נמיר;

זה לא יעזור, וגם לא רלבנטי מי ינהיג אוינם.

אתמול נודע לי דבר בעניו עובדים זרים - ואני מדברת על הנושא של הכשרה

פנים-מפעלית. ההכשרה הפנים-מפעלית הוא אהד הנושאים שיש לו הכי הרבה כסף היום. זה

אחד הסעיפים שאיננו מנוצל אפילו במחצית ממה שהוא מתוקצב. אנהנו חשבנו שעל-ידי

העלאה מ-500 ל-750 שקלים יילכו יותר ישראלים לעבוד בבניו. צר לי לומר לכם שגם

מאותם 7.400 אישורים לעובדים זרים שהממשלה נתנה, בקושי מגיעים ליישום של 2,000,

ואני כבר הולכת כלפי מעלה.

אתמול התחלתי להתעניין מה קורה. החזירו את ערביי השטחים. שלא תהיה כאו שום

אי-הבנה. דעתי היא שכל עוד המדינה מחזיקה בשטחים, היא חייבת לדאוג לתושביהם גם

לתעסוקה. בנושא הזה יש לחץ עצום של מערכת הבטחון, כי היא יודעת מה זה יעשה

מבחינת השקט והרגיעה הבטחוניים. אתם בדרום, ועזה פירושה פועלי בניו במספרים

אדירים, ואחד הקבלנים הגדולים בארץ אמר לי: הקבלנים אוהבים את עובדי השטחים.

ואמנם חוקקנו חוק ו-80,000 תושבי השטחים שנכנסים מדי יום לתחומי הקו הירוק

מאורגנים בשירות התעסוקה, כלומר, לפחות שכר מינימום משלמים להם,

ונותנים להם תנאים האלמנטריים.

ע' פרץ;

מי אמר לך שמשלמים להם שכר מינימום?

היו"ר אי נמיר;

אני לא יודעת. נבדוק את זה. לי אין כלים. מלבד לרוץ למפעלים, לסייר ולשמוע

מה שאומרים לי העובדים, אני לא יודעו!. כולם מרמים?

ע י פרץ;

אני אסביר לך.
היו"ר אי נמיר
לא עכשיו, כי אני חייבת לסיים את הישיבה. לכו רבותי, איו פניה בקרית-גת

ובמקומות אחרים בדרום מהקבלנים לבניו לעשות הכשרה פנים-מפעלית. אתה יודע מה זה

היה עושה לצעירי המקום, אם בנוסף לשכר מינימום הם מקבלים עוד 750 שקל? ואתמול

לשמחתי הרבה, אישרנו במליאת הכנסת את המענק לחיילים משוחררים, כולל בבניח.

לסיכום - א. אנחנו פונים, ואני אפנה מיד במכתב לשר האוצר, לשר הבטחוו ולשר

התעשיה והמסיור - לצערי, אנחנו יודעים את זה עוד מתקופתו של יושר הקודם אריאל שרוו,

שהסמכויות והתקציבים שבידי שרי התעשיה והמסרור הם מוגבלים מאד - מיד להקדים ולתת

את המימון למפעל "שלאון", כי אני מבינה שמפעל "שלאון" זו הבעיה הדהופה ביותר

והקשה ביותר.

ב. אני מבקשת ממך, מר טרי, להמציא לנו בכתב את מה שאמרת שהולך ומתקיים. אני

באמת מעריכה את הנכונות שלך ואת הרצוו לסייע, את הפתיחות שלך ואת הירידה



לקרית-גת. אבל כבעת נסיון אני מזהירה אותך. 28 מיליון דולר -אתה לא הראשון

שאומר לנו את הנתון הזח - שהולך ל"פולגת" במימון ממשלתי, הוא הולך למיבון הדיש,

הוא לא יתן אף מקום עבודה ארוד. לכן, כל הדברים הגדולים שנאמרו כאן הם לא פתרונות

תעסוקתיים.

מ' טרי;

מיידיים.

הי ו "ר אי נמיר;

מה יעשו אנשי קרית-גת שאין להם מחר עבודה? הם יעזבו את קרית-גת? לאן הם

י ילכו?

לכן אני פונה ומבקשת שהענין ייבדק מיד על ידכם ושתהיה גם התנייה. אי-אפשר

לתת למשקיעים כסף בלי להתנות אתם שתמורת ההשקעה הזאת הם חייבים לקלוט עובדים.

ג. אני לא מכירה את הנושא של אור-עקיבא. הייתי שם לפני שבוע ואפילו לא

שמעתי את זה. יכול להיות שאלה תוכניות על הנייר.
ע' פרץ
לא, ועדת הכספים החליטה.

היו"ר אי נמיר;

אני אומרת לך מה שסיפרו לי באור-עקיבא.

מי טרי;

אזור פיתוה בי לשנה.

היו"ר אי נמיר;

איזה אזור פיתוח אתם?

ע' פרץ;

בי. צריך לעשות אותו ל-א'. שם לא היה בי.

היו"ר אי נמיר;

זה תלוי רק בשר האוצר. אנהנו נפהה אליו לקבוע לקרית-גת בדיוק את אורנה תוכנית

שקבעו לאור-עקיבא.

מ' טרי;

זה אותו דבר.

היו"ר אי נמיר;

לא, לקרית-גת יש אזור בי. אני מדברת לתת לקרית-גת אזור פיתוח אי, ולמפעלים

עתירי ידע - ואני מוכנה להתפשר גם בהלקם על סמי עתירי-ידע.

אהרי שאני אקבל את הדיווח ממר טרי ואחרי שנקבל תשובה בענין "שלאון" - שזה דבר

המור מאד, כי מדובר על 200 עובדים שי יפלטו החוצה מיד - אנהנו נחליט מה לעשות.



לבסוף, אני פונה לכולם, ודווקא למר בוים משום שאתה הבכיר: תעשו הכל כדי

להקהות את המתחים שלפי הערכתי הם רק מזיקים לקרית-גת, והם מזיקים לנושא התעסוקה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים