ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/05/1991

בעיות המגזר הדרוזי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 259

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, חי בסיון התשנ"א (21 במאי 1991), שעה 00;09

(ישיבה פתוחה)
נכחו
חברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ע י דראושה

מי נפאע

שי עמור

ע' פרץ

י י צבן

י' שפרי נצק
מוזמנים
שי הלפרט - סגן שר העבודה והרווחה לביטוח לאומי

שי סלאבין - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ג' עבאס - יועץ שר העבודה והרווחה למגזר הלא יהודי

ב' לוינזון - משרד העבודה והרווחה

י י צמח - משרד העבודה והרווחה

מי צפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

י' ערד - משנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאמי

חי קרן-יער - דוברת המוסד לביטוח לאומי

ג' אבאס - יועץ שר העבודה והרווחה למגזר הלא יהודי

י י קבלן - ראש מועצת בית-ג'אן

סי טאריף - ראש מועצת ג'וליס

ק' ראזם - ראש מועצת מראר

י י מיכאלי - מנכ"ל חברת מנפאואר

די סבג - מנכ"ל חברת או.אר.אס.

י י קרא - חבר הוועדה המרכזת בהסתדרות

עי כ"ץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה
מזכירת הוועדה
א' אדלר
קצרנית
צ' ספרן
סדר היום
בעיות המגזר הדרוזי
היו"ר אי נמיר
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אם אין התנגדות של חברי הוועדה הישיבה תהיה

פתורה.

בעיות המגזר הדרוזי

כשהיתה השביתה של ראשי המועצות המקומיות והערים הדרוזיות חשבתי שיהיה זה נכון

שוועדת העבודה והרווחה תתייחס לאותם ההיבטים שהיא מטפלת בהם בתוקף תפקידה ואלה

הנושאים של עבודה, רווחה והביטוח הלאומי, כדי שנוכל לראות במה אנחנו יכולים

לסייע.
ס' טאריף
רציתי לסקור בקצרה את המצב שידוע לרבים שנמצאים כאן: היום יש מצב של אבטלה

קשה בישובים הדרוזיים. נכון שמצב זה קיים בכל המדינה, אבל הוא מתבטא בצורה הרבה

יותר רוריפה בישובים הדרוזים. נמצא כאן ראש מועצת מרר שמחזיק באחוז הגבוה ביותר של

אחוזי האבטלה, וגם ביתר הישובים המצב לא טוב יותר. הענין הזה גורם לנו לבעיות

איומות, בעיקר בקרב האנשים הצעירים, החיילים המשוחררים. קיים מצב של היעדר תעשיה

וחוסר טיפול בהקמת מפעלי תעשיה, למרות החלטות שיש בענין הזה. יש החלטה, למשל, של

הממשלה - כפי שהובאה על ידי ראש הממשלה עצמו בכנס אצל ראש העדה - על הקמת שני
מרכזי תעשיה
במרר מוכת האבטלה וגם באזור התעשיה של ג'וליס. יש שני מרכזי תעשיה

שמתוכננים ומחכים לפיתוח, אבל אין שום נסיון לפתח את הענין הזה במשרד התעשיה

והמסחר. לא רק זה, אלא קביעת הממשלה לאותם הישובים כאזורי פיתוח אי לא מומשה עד

היום, למרות שההחלטה כבר קיימת ארבע שנים והדבר פוגע בנו קשות. יש לנו יזמים

לעבודה הזאת, אבל אף יזם לא יבוא למקום כזה כדי להשקיע ולהקים מפעל מבלי שיהיה לו

סיוע ממלכתי, שיכול לקבל מקום שכן. לכן הענין הזה של היעדר תעשיה ואי יכולת קליטה

של צעירים במפעלים בתעשיה הסמוכה, בישובים הקרובים לנו, פוגעת קשות בישובים

הדרוזיים.

אני גם רוצה לציין בצער רב, שבשנים האחרונות, בעשר חמש-עשרה השנים האחרונות,

עיקר התעסוקה של החיילים המשוחררים היה בגיוס לכוחות הבטחון השונים. הדבר נעצר

בשנה וחצי, שנתיים האחרונות, לא רק בגלל שאין גיוס בכלל אלא בגלל שגם אין גיוס של

דרוזים בעיקר. אני אומר דברים בדוקים שאמרו ראשי המועצות בישיבה שהיתה עם מפכ"ל

המשטרה לא מזמן. משום מה " מעדיפים אולי עולים או כיוונים אחרים של גיוס אנשים

לצבא.
היו"ר א' נמיר
איזה אחוז מהצעירים הדרוזיים מתגייס לצבא?
ס' טאריף
גבוה מאד. קרוב ל-30%נמצאים בשירות קבע וכוחות הבטחון.
הי ו "ר א' נמיר
ולסדיר הולכים כולם?
ס י טאריף
כן, בוודאי.



חוסר הגיוס לכוחות הבטחון, מצד אחד, והיעדר תעסוקה, מצד שני ואי הקמת מפעלים

יוצר מצב בלתי אפשרי. לישובים הדרוזים נכנסות תופעות שלא הכרנו בעבר, כמו סמים,

כמו פשיעה מקומית. מה שהיה פעם בעיירות הפיתוח חוזר על עצמו אצלנו בצורה מאד קשה.

זו חברה מאד שמרנית, וכל זה אומר פירוק מסגרות, פגיעה חברתית קשה במרקם העדין של

דת ומסורת דרוזים. אנחנו לא יכולים, כראשי הרשויות המופקדים על החברה, על המקום,

לטפל בענין הזה.

צעקנו חמס גם בכיוון של משרד העבודה והרווחה, שיתן לנו את הכלים, התקנים

והתקציבים לטפל בענין הזה. דובר על כך שישבו את הישובים הדרוזיים לעיירות הפיתוח,

אבל היום המצב קשה מאד, ולכן היה רצוי, לפהות בנקודה הזאת, להשוות אותנו בתקנים

ובתקציבים. אם בישוב שלי יש 6,000-5,000 תושבים ואני מקבל תקן אחד ממשרד העבודה

והרווחה לעובדת סוציאלית לכל הישוב פלוס תקציב של 50 אלף שקל לשנה, זה פשוט לעג

לרש. אני לא יכול לטפל בשום בעיה חברתית, בשום חבורות רחוב, פשוט אין יכולת

תיפקודית.

אני לא יכול להכחיש שהיונה התקדמות, כי בעבר גם לא היתה לי עובדת סוציאלית.

לפני שנתיים לא היתה עובדת סוציאלית והיתה לשכה מרוכזת, כשפעם בשנה באו לביקור

בישוב. היום יש טיפול, אבל הוא לא מספיק טוב.

היו"ר אי נמיר;

מה תקציב הרווחה שלכם?
ס' טאריף
כל תקציב הרווחה הוא 50 אלף שקל לשנה.
ש' סלאבין
לאיזה סעיף?
ס י טאריף
לטיפול בקהילה - 10,000 שקל; לטיפול בקשיש - 20,000 שקל. אם עשיתי טיול אחד

לאילת לקשישים בשנה שעברה, הוא לקח את התקציב. אנחנו לא מצליחים לטפל במשפחתונים.

אנחנו מנסים היום לסייע למשפחות על ידי כך שדרך הטכסטיל אנחנו משיגים לבנות

ולנשים שבעליהן מובטלים עבודה, אבל אי להוציא אותן לעבודה בלי שיהיו משפחתונים.
היו"ר אי נמיר
יש לכם מפעל טכסטיל?

ס' טאריף;

יש לנו מפעל טכסטיל שמעסיק נשים. אמנם זו עבדות במאה העשרים, אבל במצב הנוכחי

הוא יכול לענות על חלק מצרכי האוכלוסיה. נסינו להקים משפחתונים, אבל לא קיבלנו

סיוע כנדרש מבחינת התמיכה של משרד העבודה והרווחה. המשפחתונים יכולים לעזור לנו,

ולא מדובר בהרבה כסף. לפי דעתי בענין הזה יש עוד הרבה מה לעשות. אמנם זכינו

לביקורים תכופים של המנכ"ל ושל היועץ, מר גדעון עבאס, וניסו לעזור, אבל מה שניתן

עד עכשיו אינו מספיק.
תחום נוסף שאני רוצה לציין
רק אתמול הייתי במשרד של הביטוח הלאומי ויש שם

בעיות איומות של ביורוקרטיה. משפחה שלפני חמישה חודשים הבעל נפטר מהתקף לב, יש שם

ארבעה ילדים ואין להם ממה לחיות. מריצים אותם חמישה חודשים בלי לינת להם מקדמות על

חשבון המחיה. האשה באה למועצה וכל הזמן חוזרים על אותם האישורים.



סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט;

באיזה סניף מדובר?
ס י טאריף
בסניף נהריה-עכו. אחרי שהמשפחה באה אלי למועצה הלכתי בעצמי לסניף בנהריה. איך

זה ייתכן שמבקשים ממנה פעמיים אישור מהמועצה על כך שאין לה רכוש? נתתי לאם אישור

לפני ארבעה חודשים. איך תחיה משפחה כזאת? ומדובר ילדים שהולכים לבית הספר.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מה זה שייך לרכוש?
ס' טאריף
הם מבקשים מהמועצה אישור על גודל הרכוש. נתתי להם אישור כבר לפני ארבעה

חודשים שאין להם רכוש.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אבל אלמנה צריכה לקבל קיצבת שאירים.

היו"ר א' נמיר;

לא מגיעה לה קיצבת שאירים בלי בדיקה של רכוש?
מי צפורי
אמנם אין בידי פרטים, אבל הוויכוח הוא בוודאי על גובה הקיצבה, על השלמת

הכנסה, והמשלמת הכנסה מותנית ברכוש שיש לאדם.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

היא מקבלת עכשיו קיצבת שאירים או לא מקבלת?

סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט:

בוודאי שהיא מקבלת. זו בעיה של השלמת הכנסה.

היו"ר אי נמיר;

יש שני דברים בביטוח הלאומי; יש הקיצבה האוטומטית, קיצבת אלמנה, שאותה מקבלים

והיא נמוכה מאד. ויש בעיה של השלמת הכנסה ועל זה מדובר.

סי טאריף;

מדובר על השלמת הכנסה, אבל אני חישב שזה לא מצדיק ביורוקרטיה של כמה חודשים

לגבי דברים שצריך לטפל בהם באופן דחוף, במיוחד במשפחה שנקלעה למצוקה באופן

פתאומי. יש אצלנו משפחות שיש להן 5-4 דונמים של אדמה, שלא יכולים לשמש למחיה.

הדונמים האלה גורמים לפעמים לכך שהמשפחה הזאת לא תקבל קיצבה. מי ש'

ארבלי-אלמוזלינו;

מדובר באדמה לא מעובדת?
ס' טאריף
אדמה לא מעובדת.

היו"ר אי נמיר;

זו תופעה מאד נפוצה גם במגזר הדרוזי וגם במגזר הערבי.
ס' טאריף
במס הכנסה יש אינפורמציה על גובה ההכנסה מהענין הזה. זה לא דבר שאי אפשר לדעת

מה ההכנסות ממנו.
הי ו "ר א' נמיר
יש לך השם של האשה שבה מדובר? אנחנו רוצים לבדוק את העניו מייד בטלפון.

ס י טאריף;

מאדי וופיקה מג'וליס.

היו"ר אי נמיר;

אתם קשורים לסניף נהריה?
ס' טאריף
כן.
היו"ר אי נמיר
איד השירות שם? אתם שבעי רצון?
ס י טאריף
האמת היא שביקשנו לא פעם אחת שנטופל כמו שמטפלים בעיירות אחרות, שיהיה פקיד

של הביטוח הלאומי שיבוא פעם בשבוע למועצות, וזה לא קשה. היום יורדים מן הישוב

לעכו ונהריה והטיפול שם מתעכב. יש תור גדול ולא תמיד אנשים זוכים לקבל את הטיפול

הנאות. אמרנו; פעם בשבועיים, פעמיים בחודש יבוא אותו פקיד לישובים שבסביבתו,

לעיירות - יש עשרות משפחות - יישב במועצה, יקבל חדר ויוכל לטפל בצורה יותר טובה

באוכלוסיה. מדובר גם בנשים מסורתיות שיש בעיה בקליטתן במקומות כאלה והבעיה יותר

חריפה. לכן בענין הזה יש מקום ניכר מאד לשיפור מבחינת השירות שהביטוח הלאומי נותן

לאזרחים.

היו"ר אי נמיר;

בישיבה שהיתה לנו לפני שלושה שבועות דיווח סגן יושר על מוקדי האבטלה ונמסר לנו

שהמקום הראשון מבחינת אחוזי האבטלה היא ערד, והמקום השני - מרר. אנחנו רוצים

לשמוע כמה זמן המצב הזה נמשך ובאיזה קבוצות גילאים מדובר.
ע י פרץ
מי מגיע למדד המובטלים שלכם?



קי ראזם;

רק אתמול בערב ידעתי על הישיבה שתתקיים היום ולכן אני לא יכול למסור נתונים

מדוייקים.

לפני שבע שנים היה דיון באותו אולם על מרר, היושבת-ראש ביקרה אצלנו בכפר ועד

היום המצב לא השתנה. לצערי, אחוז האבטלה הוא במקום השני בארץ, ואני מניה שהוא

במקום הראשון, כי היום הרבה אנשים לא נרשמים, בעיקר חיילים משוהררים. החייל

המשוהרר הולך להירשם במשך ששה הודשים, אחר כך כשלא מגיעים לו דמי אבטלה הוא מפסיק

להירשם. הרבה אנשים לא נרשמים, ואם היו נרשמים היינו המקום הראשון בארץ.

היו"ר אי נמיר;

כמה מבין החיילים המשוחררים מובטלים?
ג י עבאס
במרר יש בסך הכל 612 מובטלים, שכולם דרוזים, מהם 180 חיילים.

היו"ר אי נמיר;

כמה מהן נשים?
ג י עבאס
רשומות 40 נשים. אלה נתונים מהלשכה עצמה.

מי נפאע;

יש אבטלה גם בקרב אוכלוסיה אחרת במרר?

ג' עבאס;

כן, אבל אנחנו דנים כרגע רק על הדרוזים.

היו"ר אי נמיר;

כמה דרוזים יש במרר?

קי ראזם;

60%מתוך 14,000, ו-40% - עדות אחרות.

היו"ר אי נמיר;

60% מתוך 14,000 זה 8,000 דרוזים. יש רק 612 מובלים מתוך 8,000?

סגן שר העבודה והרוורוה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט;

מדובר ב-8,400 נפשות, שזה כולל ילדים, ומדובר במשפחות גדולות. מפרנסים זה

הרבה פחות.



קי ראזם;

יש חיילים משוחררים שהם רווקים, לא בעלי המשפחות, אבל הרוב הם בעלי משפחות,

והבעיה חוזרת על עצמה שנים על גבי שנים. בשעתו היתה כתבה על האבטלה במרר גם

ב"יומן השבוע" ואפילו ראש הממשלה, שראה את הכתבה, אמר שהוא רוצה לבקר בכפר, אבל

ארור כך הענין נדחה.

יש לנו הרבה הבטחות של משרד התעשיה והמסחר, יש אזור תעשיה מאושר, אומרים לי

שיש תקציב, אבל אף אחד לא מתחיל. אנחנו רחוקים ממרכז הארץ, אנחנו קרובים יותר

לטבריה, שהיא העיר הקרובה ביותר אלינו, שנחשבת לעיר תיירות, ואין בה עבודות חוץ

מעבודות בבתי מלון, מסעדות ודברים כאלה. לכן המצב חמור מאד.

שי סלאבין;

בישובים היהודים הגילאים אפס עד 20 מהווים כ-40% מהאוכלוסיה. לכן, כשמדברים

על 14,000 תושבים זה אומר שיש כ-4,500 שהם למטה מגיל 20. יש גם זקנים מעל גיל 60.

לכן, כשמדובר על 621 מובטלים, מדובר על מספר כזה מתוך 5,000-4,000 מפרנסים וזה

אחוז גבוה.
קי ראזם
ברור שיש לנו מצב קשה מאד וזה מקשה על האנשים להתפרנס ולחיות וזה מקשה עלינו

בתור רשות מקומית. אנשים באים למועצה ובוכים שהם לא יכולים לשלם את הארנונה. זה

לא בגלל שהם לא רוצים לשלם, אלא הם פשוט לא יכולים לשלם. אפילו כשהלכנו לבית
משפט, בית המשפט אומר
איך תוכל לגבות מאדם כזה?

בגלל מצב האבטלה יש לנו בעיה בלשכת העבודה והרווחה בגלל התקנים המעטים.
היו"ר אי נמיר
כמה תקנים יש לכם?
קי ראזם
היו לנו 3.5 תקנים, לפני כחודש קיבלנו עוד חצי תקן, ויש לנו עכשיו 4 תקנים

ל-14,000 תושבים. אני חושב שמספר התקנים צריך להיות לפחות כפול. הבחורות עובדות

בלשכה יום ולילה ולא מספיקות.
ע' דראושה
איך מחלקים את המישרות הללו?
קי ראזם
בעיית הוספת התקנים היא בעיה קשה ביותר. אמר לי פעם מנהל המחוז שאם מוסיפים

תקן, כל המשרד מתמוטט. אני לא יודע איך אפשר במצב כזה של אבטלה בקרב חיילים

משוחררים ומשפחות עניות לטפל בכוח אדם כל כך מועט.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה מספר ההזמנות בשירות התעסוקה, אם יש כאלה?
קי ראזם
במרר מספר ההזמנות הוא הנמוך ביותר.
ע' כ"ץ
5 הזמנות.

היו"ר אי נמיר;

אם כן, איפה עובדים תושבי מרר?

קי ראזם;

חלק בצבא הקבע, במשמר הגבול.

היו"ר א' נמיר;

הם עובדים גם בטבריה?

ק' ראזם;

אחדים עובדים בטבריה בבתי מלון ובמסעדות.
היו"ר אי נמיר
איפה עובדים בטכסטיל?

קי ראזם;

בתוך הכפר יש לנו מפעל טכטסיל.

היו"ר א' נמיר;

ידוע לך כמה משלמים שם? האם משלמים שם שכר מינימום?

קי ראזם;

יש לנו מפעל אהד גדול של דלתא, ומלבד זה מתפרה אחת או שתיים שמקבלת כמה בנות.

היו"ר אי נמיר;

בדלתא לא משלמים שכר מינימום? זה לא יכול להיות.

סי טאריף;

בדלתא לא משלמים שכר מינימום.

מי נפאע;

לא משלמים. אני אמסור לך תלושי משכורת.

היו"ר אי נמיר;

מה עם הביטוה הלאומי?

קי ראזם;

יש לנו סניף של הביטוח הלאמי שנפתח לפני כארבע שנים והוא מטפל בכל האוכלוסיה

ובנוסף לזה בעוד שני כפרים קטנים שבסביבה.



יש בעיה שדיבר עליה סאלח טאריף בקשר לחלקת אדמה. אם יש למישהו חלקת אדמה שהיא

לא מעובדת, אין הכנסה ממנה והוא הולך לביטוח הלאומי, לפעמים מעריכים אותה בסכומים

גדולים ולכן מורידים הבטחת הכנסה, כשהאדמה הזאת לא מכניסה כלום. זו אדמה שהאדם לא

מתפרנס ממנה, אבל היא מקשה עליו לקבל את הזכויות שלו. המעריך הממשלתי מעריך את

האדמה ביותר מדי כסף, אין ממנה שום הכנסה, וזו הבעיה היחידה בקשר לביטוח הלאומי.

בדרך כלל הביטוח הלאומי עוזר לאנשים. מנהל הסניף הוא תושב הכפר וכמה מהעובדים גם

הם מהכפר וזה עוזר, אבל בקשר להערכת האדמות קורה דבר מוזר שלא צריך לקרות.

היו"ר א' נמיר;

מה משלושת הבעיות - תעסוקה, רווחה וביטוח לאומי - היא הבעיה הכי קשה?

קי ראזם;

הכי קשה היא בעיית האבטלה, התעסוקה, ומזה גם הקושי בדברים האחרים, שאנשים

התחילו להשתמש בסמים. האבטלה משפיעה על כל דבר וזה מקשה גם על לשכת הרווחה.
ש' סלאבין
בתלמוד כתוב: " הבטלה היא אם כל רוטאת". הכל מתחיל בבטלה.
י' ערד
יש לי דיווח לגבי האשה שדיבר עליה סאלח טאריף. נאמר כאן שהאשה הגישה תביעה

לפני ארבעה חודשים, שיש לה ארבעה ילדים ושמטרטרים אורנה מבלי לשלם לה. ואלה
העובדות שקיבלתי עכשיו מהסניף
מתברר שיש לה רק שני ילדים זכאים, משום שהשניים

האחרים הם ילדים בוגרים. התביעה הוגשה ב-25 במרס, לפני חודשיים ולא לפני ארבעה

חודשים. כבר ב-9 במאי היה בחשבון הבנק של האשה 2,670 שקל. מאחר שבעלה היה אדם

מבוגר ותושב ישראל כל התקופה, מגיעה לבעלה תוספת ותק מכסימלית. פירושו של דבר

שהקיצבה שהאשה קיבלה - וקיבלה טהר כפי שאנחנו רואים - היא בגובה קיצבה פלוס השלמת

הכנסה, כי תוספת ותק של 50%זה אומר קיצבת יחיד על בסיס 24% מהשכר הממוצע. זאת

אומרת, היא קיבלה תוך תקופה קצרה ביותר את כל הכסף בלי טרטור. אני מאד מצטער

שמידע כזה נמסר לוועדה.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו שמחים שאפשר היה לבדוק את המקרה במקום. הייתי מציעה, סאלח טאריף,

שתחזור עם המידע הזה ותראה מה קורה.

י י קבלן;

אתמקד בשני נושאים אחרים, שלעניות דעתי בוערים היום מאד בסקטור הדרוזי -

תשתיות ופיתוח. ברוב הכפרים הדרוזיים חסרות התשתיות הראשוניות, אם זה מעונות

לקשישים, אם זה מעונות יום למפגרים, אם זה מועדוני נוער ושירותי רוויה אחרים.

אביא דוגמה של מעון למפגרים בבית-ג'אן; כבר שלוש שנים אני מנסה לרכוש את המעון

הזה או לבנות אותו או לשפצו ולא מצליח.

היו"ר אי נמיר;

כמה תושבים יש בבית-ג'אן?



י' קבלן;

7.100.

לפני שלוש שנים אישרו לבית-ג'אן לרכוש מעון יום בסכום של 40,000 שקל, והנושא

הזה תקוע ולא משתחרר. ילדים יושבים היום בהדר בגודל 4 על 5 מטרים, בתוך בית הספר,

כשמדובר על ילדים מפגרים שצריכים טיפול מיוחד.

היו"ר אי נמיר;

כמה ילדים?

י י קבלן;

9 עד 12.

מקורות המימון לרכישת בית כזה או לשיפוצו: ידועים שני גורמים -הביטוח

הלאומי וקרן מיוהדת של מרכז השלטון המקומי, קרן של הרשויות המקומיות, באמצעות

משרד העבודה והרווחה. מה שמאשרים הוא בסדר גודל של 15%-20% בלבד ואין מקורות

מימון נוספים. אתמול ישבתי עם יהודה פוקס בהיפה ואני מנסה לאתר מקורות מימון

נוספים, אבל הענין תקוע.

נושא נוסף הוא נושא התקנים, שהוא בוער לא פחות מנושא התשתיות. אביא דוגמה של

חוסר אישור קו בכלל דווקא בין הכפרים הדרוזים עצמם. מצד אחד, מכריזים שהדרוזים

שייכים למחלקות נפרדות, ומצד שני רובן שייכות עדיין ללשכה מקובצת בעכו. אני מביא

דוגמה של תקציב, נכון לפברואר 1991:בית-ג'אן, תקבולים - 35,000 שקל. כל תקציב

הרווחה, השתתפות של75% 35 , 000 - שקל. מזה 32,611 שקל שכר לעובדי הלשכות. הוצאות

ארגוניות בלשכות - 189 .דמי ארגון - 1,286 שקל, חסות ארצית 1,863.
היו"ר אי נמיר
כמה תקנים יש לכם?
י י קבלן
יש לי תקן וחצי בלבד..

לעומת זאת, במקומות אחרים - ובגלל זה אני חושב שקודם כל צריך לעשות יישור

פנימי בתוך הכפרים הדרוזיים ואחר כך להשוות אותם עם ערי הפיתוח - בירכא או

אבו-סנאן, למשל, זה כמעט פי עשרה. בירכא - התקציב 343.578שקל.

היו"ר אי נמיר;

כמה תושבים יש שם?

י י קבלן;

כ-8,200 תושבים בערך.

היו"ר א' נמיר;

איך אתה מסביר את זה?
י' קבלן
באבו-סנאן, למשל,התקבולים 222,000 - שקל.
שי סלאבין
איד אחה עומד מול ג'וליס?

י' קבלן;

אין לי את הנתונים של ג'וליס.

בית-ג'אן שייכת ללשכה המקובצת בעכו, שמטפלת ב-18 עד 20 כפרים.

ג' עבאס;

היא מטפלת ב-27 כפרים.
י' קבלן
מכיוון שהלשכה המקובצת מטפלת בכ-20 כפרים, התקציב של הכפרים הדרוזיים לא מגיע

לבית-ג'אן. לעומת זאת, בירכא יש לשכה שכוללת את הכפרים אבו-סנאן, ג'וליס וירכא.

ניקה מקום שבו יש אותו גודל אוכלוסיה - מעלות ותרשיחא, ששם יש 9,000 נפש, מהם

7,000 במעלות ו-2,000 בתרשיהא. במעלות-תרשיחא יש 26 תקנים של עובדים סוציאליים,

לעומת תקן וחצי אצלנו.

היו"ר אי נמיר;

כמה מהם בתרשיחא?

י' קבלן;

3 בתרשיחא ו-23 במעלות. במעלות 23 תקנים של עובדים סוציאליים רק ל-7,000

נפשות, ובבית-ג'אן - תקן חצי. עם תקן וחצי, שירותי החברה והתרבות הם מתחת לאפס,

כמעט ואין בכלל שירותים - לא שירותי קהילה, לא מועדוני נוער, לא חבורות רהוב וכל

הדברים האלה.

על פי הסיכום שהושג לאחרונה מבחינת התקציבים נאמר שקודם מיישרים את הקו בין

הכפרים הדרוזיים ומיישרים קו עם ערי הפיתוח בממוצע. אגב, אם במעלות יש 26 תקנים,

צריך להכפיל את תקציבה באלפי אחוזים כדי לדעת מה התקציב של לשכת הרווחת שם.

שי סלאבין;

לא מתקבל על דעתי שיש במעלות 26 תקנים.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

גם על דעתי זה לא מתקבל

י י קבלן;

זה בדוק, אדוני. אתמול בדקתי את זה במשרד הרוויה. אשמח מאד אם אני טועה.



ג' עבאס;

התקנים במעלות הם לא רק תקני עובדים סוציאליים, אלא תקנים לכל תחומי הרווחה.

היו"ר אי נמיר;

מה זה חשוב? גם הוא רוצה סך הכל באותה פרופורציה.
י' קבלן
בעיירות הפיתוה לכל 1,000 נפש יש עובד סוציאלי אהד. יש לי 7,100 תושבים - תן

לי 7.1 עובדים סוציאליים. אני מדבר על סל שירותי הרווחה.
העצה שלי לוועדה
יש ליישר את קו התקציבים לפי הסיכום שהושג בין שר האוצר ושר

הפנים. קודם מיישרים את הקו בין הכפרים הדרוזים, מיישרים את הקו עם ערי הפיתוח,

לוקחים את הממוצע, ובמסגרת התכנית שמגישים היום, שאושרה על ידי שר האוצר ושר

הפנים, מיישרים את הקו במסגרת חמש השנים אלה.
שי סלאבין
בקשר למעלות: אצלנו יש בממוצע עובד סוציאלי אחד על 170-120 תיקים. אני מעריך

בהערכה גסה שבמעלות תרשיחא על 9,000 יש 800-600, 1,000 תיקים ואז מדובר על 6-5

עובדים סוציאליים. אני לא יודע מאיפה אתה לוקח 26 עובדים סוציאליים. כשהולכים

לעשות השוואה חייבים להשוות בין קמח לקמח לא בין קמח לשעורה. המצב אינו קל, לכן

כדאי לדייק. גם ככה המצב קשה, בשביל מה לך להשוות דברים שהם לא ברי השוואה? אמנם

נוצר אז רושם דרמטי, אבל לא תמיד מדוייק. הפורפורציה של 26 עובדים נראית לי לא

סבירה, אולי זה כולל גם עובדי חינוך. על כל פנים צריך לבדוק את זה.
היו"ר אי נמיר
לא זאת מהות הדיון. דבר אחד ברור: יש מצוקה קשה מאד, גם בלי השוואה, בתקנים

של עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות הדרוזיות. יש כאן בעיה שניה שהועלתה והיא

ענין המפגרים. אלה שני דברים שאפשר לפתור בטיפול פרטני. אם מהישיבה הזאת נצא עם

מאמץ גדול להוסיף אפילו תקן אחד של עובד סוציאלי בכל ישוב דרוזי, בשלב ראשון,

ולפתור את עניו המפגרים במקום אהד - עשינו משהו. מתי תוכל לתת לנו תשובה בנושא

הזה?
שי סלאבין
אני חייב להיות גלוי לב ולהגיד לוועדה: בשנה האחרונה הוספנו לבדואים כ-13

או 12 תקנים, ולדרוזים כ-15 תקנים.
ג י עבאס
הוספנו בארבע השנים הארורונות 27.5 תקנים לרווחה לעובדים סוציאליים.
היו"ר אי נמיר
מה עם השנה הזאת?
ג' עבאס
בשנה האחרונה לא הוספנו אף תקן. יש לנו דרישה ל-20 תקנים לשנה הזאת.
שי סלאבין
וזה אחרי שצמצמנו מהישובים היהודיים והעברנו לישובים הלא יהודיים. לפני

שנתיים תגברנו את הדרוזים, לפני לפני שנה תגברנו את הבדואים, השנה אנחנו רוצים

לתגבר את המגזר הערבי.

עי דראושה;

כמה יקבלו השנה הישובים הדרוזיים?
ש י סלאבין
אני צריך לראות מה גמר משרד האוצר, ואם חלק מהכסף יילך לרווחה נשמח לתת להם.

היו"ר אי נמיר;

תבדוק את שני הענינים מהר ככל האפשר - גם את עניו תוספת התקנים וגם את נושא

המפגרים. אני יודעת שעניו המפגרים מאד קשה ומוזנח. יכול להיות שאי אפשר לעשות הכל

בבת אחת - גם לא במגזר היהודי, אף על פי שהפער הוא גדול - אבל לפחות ללכת לישוב

אחד, שבכל שנה ייפתר העניו בישוב דרוזי אחד. האם תוכל לתת לי תשובה בעוד שבוע?
ש' סלאבין
כו.
י י קרא
כנציג החברים הדרוזיים בהסתדרות וכאדם שאכפת לו מה קורה במגזר הדרוזי, במגזר

הערבי ובכל מגזרי המדינה אני רוצה להתמקד בשניים-שלושה נושאים. הנושא הראשון -

אבטלה. אני חושב שאנחנו לא יודעים על מימדי האבטלה בחלק מהישובים הדרוזיים. בחלק

מהם יש דבר מדאיג ומדהים. הדוגמה החיה הוא כפר מרר - קרוב ל-18% אבטלה, ואני חושב

שהוא כבר עובר למקום הראשון. הממוצע בשאר הישובים הדרוזיים מגיע ל-10% בממוצע,יש

מקומות שזה פחות.

היו"ר אי נמיר;

10% זה כמו בכל הארץ.

י י קרא;

יש מקומות שהממוצע הוא אפילו פחות, אבל יש מקומות שהם מוקדי אבטלה מובהקים

ודרוש שם טיפול נקודתי.

הבעיות שמטרידות אותי במגזר הדרוזי במיוחד הו בנושא של תעסוקה לחיילים

משוחררים וצעירים והנושא של נוער והכשרה מקצועית. עלינו לקלוט לפחות חלק מהחיילים

המשוחררים, שברובם הלכו בעבר לזרועות הבטחון והיום לא כולם מתגייסים ולכו הם

נכנסים לשוק העבודה.

היו"ר אי נמיר;

למה היום חלק לא הולכים לזרועות הבטחוו - משום שהצבא לא רוצה או הם לא רוצים?

י י קרא;

בגלל עובדות בשטח; היום מוציאים מזרועות הבטחוו, היום לא קולטים.



אלמנט שני הוא הגרשא של הכפלת כוח העבודה במגזר הדרוזי. למעשה בשני העשורים

הארורונים כוח העבודה במגזר הדרוזי הוכפל וכך גם במגזר הערבי. כוח עבודה זה בא

בעיקר מכיוון הנשים. אם בעבר הנושא הזה של כוח העבודה הנשי היה ברובו בבית, היום

כוח העבודה הנשי יצא לשוק העבודה. גם החקלאות המסורתית מיצתה היום את הפוטנציאל

שלה כמספקת בסיס כלכלי, ולכן הכפלנו את כוח העבודה שלנו בישובים הדרוזיים. לזה

צריך להוסיף גם את הריבוי הטבעי בישובים הערביים והישובים הדרוזיים, שהוא גדול

ומגיע בערך ל-3% .גידול העבודה הנשי, הריבוי הטבעי והחיילים המשוחררים שחוזרים

מחייבים אותנו למצוא מקומות עבודה לאנשים האלה, ולצערי הרב אין לנו בישובים

הדרוזיים מקומות עבודה.

אני חושב שהיזמות הפרטית צריכה לקבל מעמד של אלמנט מועדף, מפני שאני לא רואה

שיש מדיניות של הממשלה כלפי הפיתוח של הישובים הדרוזיים, גם לא מבחינת הכרזה

עליהם כאזורי פיתוח.כל עוד אנחנו לא אזור פיתוח, יזמים מבחוץ לא יבואו כדי לפתח

את הישובים הדרוזיים.
שי עמור
למה הם לא אזורי פיתוח? יש החלטת ממשלה על זה.

י י קרא;

יש פער בין הצהרות והחלטות לבין ביצוע, וכל זמן שזה לא מגיע לביצוע, ההחלטות

כאילו לא קיימות. גם אם יש החלטה, ההחלטה הזאת למעשה לא מבוצעת.

כל הגורמים שמניתי מביאים לאבטלה, ואני מאד מברך את ראשי הרשויות המקומיות

הדרוזיות על כך שניהלו מאבק צודק. אני חושב שהנושא של השוואת הישובים הדרוזיים

לעיירות הפיתוח, מבחינת מעמד של אזורי פיתוח, צריך להתבצע. זה יכול גם להקל על

השקעת הון מבחוץ. אמנם יש בישובים הדרוזיים מפעלים, בעיקר מפעלי טכסטיל, המפעלים

הלה ברובם הם בבעלות לא מקומית, בעלות חיצונית, והם יכולים להיות לתקופה מסויימת,

יכולים להיות גם לתקופה יותר ארוכה, אבל זה ענין שנתון לאלמנטים שמשפיעים על הענף

עצמו, אם הענף מתפתה או לא מתפתה.

הייתי מציע שקודם כל תהיה הכוונה להכשרה מקצועית, גם לחיילים המשוחררים, גם

לנשים וגם לנוער.

הייתי מציע לוועדה שתמליץ על הקמת מרכז הכשרה מקצועית בישובים הדרוזיים. זה

אחד האלמנטים החשובים כדי שנוכל להכין ולהכשיר חיילים משוחררים, נוער וגם נשים.

יש לנו בעיה עם נוער מנותק, נוער שנפלט איורי תשע-עשר שנות לימוד ואין לו מקום

מסויים שהרשויות המקומיות או הרשות הממלכתית קולטות אותו. הייתי מאד מבקש שנמצא

פתרון לנושא הזה. באנו במגע עם גורמים כמו הג'וינט, על מנת להכניס פרוייקט מפנה

בישובים הדרוזיים. הם נענו לבקשתנו, אבל הבקשה שלהם היתה שמשרד העבודה והרווחה

יקצה להם שעות לימוד על מנת לטפל בנושא וזזה.

שי עמור;

אני רוצה להגיד כראש עיר מה אני מציע לחברי; יש החלטות ממשלה, כולנו יודעים

שלא תמיד מכבדים את ההחלטות האלה, אבל יש דברים שלא תלויים בכלל בממשלה. אני אומר

מתוך דוגמה אישית; במשך שתים-עשר שנה שאני מכהן כראש עיר, אם הגיעו למגדל העמק

כ-35 מפעלים - ואני חושב שהם מהטובים בארץ ובעולם - זה לא בגלל הממשלה. נכון, יש

לי קשרים בממשלה, אבל אני טוען שזאת יזמה של כל ראש עיר, של כל ראש מועצה. כל

הסיפור של הרווחה, המצוקה והאבטלה - הכל מתחיל ונגמר במהפכה התעשייתית במקומות

האלה. אם יש מעמד של אזורי פיתוח - עזוב את הממשלה. זו כבר היזמה המקומית,

המנהיגות המקומית, שצריכה לדחוף. אם מישהו רוצה לשבת אתי, אשמח לשבת אתו ולספר

מנסיוני.



עי דראושה;

מגדל העמק היא אזור פיתוח אי, הם לא.

היו"ר א' נמיר;

חבר-הכנסת שאול עמור, אתה יודע לא פחות טוב מכולנו שמתייחסים אל הישובים

הדרוזיים לא כמו שמתייחסים אל הישובים היהודים.

שי עמור;

משקיע יעדיף לבוא לדליית אל כרמל יותר מאשר למגדל העמק.
ע' דראושה
הוא לא יבוא אם הוא לא יקבל את ההטבות שמקבל אזור פיתוח.

י י קרא;

מפעל עבר מדליית אל כרמל לכרמיאל מפני שדליית אל כרמל אינו אזור פיתוח אי,

וכרמיאל היא אזור פיתוח אי.

שי עמור;

המהפכה יכולה לבוא רק באמצעות התחום הזה של התעשיה, ואם יש צורך צריך לשבת עם

שר התעשיה והמסחר וללבן את הענין.

היו"ר אי נמיר;

כשאנחנו יושבים עם משרד התעשיה והמסחר גס על הישובים היהודים, מה יוצא?

שומעים לנו?

שי עמור;

אני חושב שכדאי שתשקלו פגישה בשלטון המקומי עם הפורום של ראשי ערי הפיתוח.

כראשי ערים תצטרפו לפורום הזה של ערי הפיתוח - תמכתי בזה בשעתו ואני תומך בזה

היום - וברגע שתצטרפו לפורום הזה יהיה לכם יותר כוח לפעול לפתרון הבעיות.

סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט;

סיירתי לפני מספר ימים במגזר הדרוזי לקראת הדיון שמתקיים היום בוועדה. הייתי

בג'וליס, בפקיעין, במספר ישובים, ולשמחתי אני יכול לקבוע ששמעתי הרבה דברי שבח על

תיפקוד הביטוח הלאומי בכלל - ואני מתייחס עכשיו רק לקטע של הביטוח הלאומי - ועל

מר אברהם מנע, שמופקד בביטוח הלאומי על תחום המיעוטים. כל שבוע יש לו פינה ברדיו

עם דברי פרשנות בערבית, שבה הוא מסביר את כל הזכויות שיש לאוכלוסיה הדרוזית,

במסגרת שאלות ותשובות. זה מתאים מאד לאוכלוסיה, שכל אחד יידע בדיוק מה הזכויות

שלו.

כללית אני יכול לקבוע, כפי ששמעתי, שהאוכלוסיה הדרוזית מקבלת את כל מה שמקבלת

האוכלוסיה הישראלית, אם כי יש כמה תלונות פה ושם, בעיקר בנושא של סניפי משנה. יש

מקומות מסויימים, שהם די מרוחקים מהסניפים של הביטוח הלאומי, כמו פקיעין ומקומות

אחרים. בנוסף להוצאה הכספית כדי להגיע לעכו או לנהריה או למרר - ההוצאה היא

בסביבות 12-10 שקל לנסיעה - הם גם צריכים לבזבז שש-שבע שעות על נסיעה הלוך וחזור



והתחבורה לא כל כך נוחה. במרי- הוקם סניף בשנים האחרונות. נפגשתי עם מנהל הסניף של

הביטוח הלאומי במרר והוא אמר לי שהסניף מתפקד בצורה יוצאת מהכלל והאוכלוסיה מקבלת

את מלוא הזכויות שמקבלים בכל מקום בארץ. יש מספר מקומות כמו גיוליס, ירכא,

אבו-סנאן, יסיף, שגם מהם פנו לפתירת סניפי משנה.

היו"ר אי נמיר;

איפה יש במגזר הדרוזי סניפי משנה? בשעתו זו היוזה המלצה של ועדת העבודה.

סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט:

במרר קיים סניף משנה, בשפרעם, ובעוספיה הוא בשלבי סיום.

ברור שאי אפשר לפתוח סניף משנה בכל ישוב, גם במגזר הישראלי אין סניף בכל

ישוב. עלתה הצעה, שאני חושב שאפשר לדון עליה ואפילו לבצע אותה, להקים סניף נייד

בקראוון, שיגיע פעם בשבוע או פעם בשבועיים לכל ישוב - סניף מסודר, עם טלפון, עם

מחשב, שיכול בכל מקום שהוא מגיע אליו להתחבר למסוף ולתת שירותים בכל אחד מהישובים

האלה ואז זה יפתור כמעט את כל הבעיה שקיימת בנושא זה.

בנוסף לזה עלה הנושא של הסיעוד: הם עדיין לא מאורגנים ולא מקבלים את שירותי

הסיעוד. הבטחתי להם לבדוק את הנושא הזה. כמו כן התבקשתי לבדוק הקמת מרכז שיקום,

והם גם אמרו לי שלא כולם יודעים בדיוק מה הזכויות שיש לאוכלוסיה בתחום הביטוח

הלאומי. הבטחתי להם לבדוק הדפסת חוברת בערבית שהכותרת שלה : "דע זכויותיך".

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כל החוברות של הביטוח הלאומי מתורגמות לערבית.

סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט;

הם אומרים שזה לא מעודכן. ביקשתי לבדוק את הנושא, ובמידה שזה נכון - להדפיס

חוברת מעודכנת, שכל דרוזי יידע בדיוק מה זכויותיו.

בקשר לטענה שהעלה כאן מר סאלח טאריף; אני שמח, קודם כל, שישראל ערד הצליח

ליצור מייד קשר ולהכחיש את התלונה הזאת. אבל בהזדמנות זו אני רוצה לומר לך, מר

טאריף, שגם באוכלוסיה הישראלית היהודית קיימת הבעיה הזאת; אדם שיש לו רכוש, שיש

לו בית נוסף לבית שהוא גר בו או שיש לו רכב, לא יכול לקבל השלמת הכנסה. לא פעם

באו אלי אלמנות שיש להן רכב ישן שערכו רק 2,000 שקל, אבל הן זקוקות לו להסעת

הילדים או לדברים אחרים, והן לא יכולות לקבל את השלמת ההכנסה בגלל הרכב הזה שאין

לו בכלל ערך כספי. אם נכון מה שאתם אומרים שחלקת האדמה הזאת אין לה שום ערך, הדבר

הפשוט ביותר הוא למכור אותה ולקבל מדי חודש בחודשו את השלמת ההכנסה.

ע' דראושה;

גם אם מוכרים את הלקת האדמה צריכות לעבור חמש שנים עד שמקבלים את הזכויות.

היו"ר אי נמיר;

אבל אין בענין הזה אפליה בין יהודי לדרוזי. כך זה גם לגבי יהודי.



סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט;

אם מדברים על השוואת הזכויות בין האוכלוסיה הדרוזית לאוכלוסיה היהודית, אני

יכול לקבוע במלוא האחריות שבתחום הביטוח הלאומי לא קיימת אפליה. עד כמה שאני

הרשמתי מהסיור המיוחד שערכתי לקראת הדיון שמתקיים היום - ורציתי לשמוע ממקור

ראשון, מכלי ראשון, מאנשים שמטפלים במקום - כולם מקבלים את מלוא הזכויות כמו

האוכליסיה היהודית.

מי צפורי;

יש לנו בארץ כ-75 נקודות שירות. צריך 150 נקודות שירות ואולי יותר לפי מקדמים

שקיימים בארצות סקנדינביה, אבל כל זה הוא ענין של תקנים. לנו יש מקדמים לפיהם

קובעים באיזה מקום הכרח להקים נקודות שירות, שמביאים בהם בחשבון גם את ענין

התחבורה. במרר הקמנו את הסניף, כי הם היו מנותקים באמצע. אם אנחנו לא מקבלים

תקנים חדשים ואדם צריך לצאת מנהריה ולעשות סיבובים בישובים השונים, הוא מפסיד זמן

עבודה בנסיעה והשירות הכללי נפגע. המצב שקיים במגזר הדרוזי נכון בכל המגזרים,

והייתי אומר שבשנים האחרונות יש למגזר הדרוזי עדיפות.

ע י דראושה;

במה העדיפות?

מי צפורי;

יש לנו את הסניף במרר, יש לנו את הסניף בשפרעם. יש לנו נקודת שירות בדליית אל

כרמל- עוספיה ולמעשה צריך להיות שם סניף משנה, אבל איו בנין. עבור הבנין שיש שם

מבקשים מחיר שהוא פי שלושה מהערכת השמאי ולכן אין לי אפשרות לשכור את המבנה.

כפי שאמר סגן השר, החוק שווה במאה אחוזים לכולם. מעבר לזה: בסניף נהריה,

למשל, עובדים דרוזים, גם בבית-ג'אן וגם בירכא. בסניף חדרה עובדים גם כן דרוזים.

דהיינו, בארבע השנים האחרונות נקלטו בביטוח הלאומי יותר דרוזים משהיו במשך ארבעים

שנה קודם לכן.

קי ראנם;

ובכפר מרר עובדים יהודים.

היו"ר אי נמיר;

כמה דרוזים עובדים שם וכמה יהודים?

ג י עבאס;

5 דרוזים ו-2 יהודים, כאשר המנהל הוא דרוזי, קצין משוחרר.

מי צפורי;

הלוואי ובכל מדינת ישראל יהיה לדרוזים מעמד ושוויון זכויות כמו בביטוח

הלאומי.

הענין של השלמת הכנסה קיים גם לגבי החקלאים היהודים. יש לנו עגמת נפש מזה,

אבל אלה חוקים שחוקקה המדינה, ואנחנו פועלים רק לפי החוקים.



אנחנו מפרסמים את כל החומר שלנו בערבית, גס חפינת ברדיו מדוברת בערבית, למרות

שתשעים ותשעה אחוזים מהדרוזים יודעים עברית טובה, בך שאין בעיות, ואת החומר אנחנו

מעדכנים באופן שוטף ומדי פעם יש ברדיו שאלות ותשובות פרט לפינה הערבית, והם

יכולים לשאול בעברית מה שהם רוצים.

במגזר המיעוטים, בכל מקום שאין אפשרות שיגיעו שירותי סיעוד וכאשר אדם זכאי, -

הוא מקבל גימלה בכסף. מעבר לזה יש לנו מגעים טובים בכל המגזר הדרוזי, התרוצצנו

ואנחנו מתרוצצים בכל המקומות, ואם יש בעיה במה שנוגע לביטוח לאומי - הלוואי

שיפתרו כך את בעיות התעסוקה.

היו"ר אי נמיר;

עטר כ"ץ, האם אתה יכול לתת לנו איזה שהם נתונים בענין התעסוקה במגזר הדרוזי?

ע' כ "ץ;

הנתונים שיש לי הם עצובים. הישובים הדרוזים נמצאים באזור שבו האבטלה היא הקשה

ביותר בארץ, באזור הצפון. במרר מדובר על 5 הזמנות, במסעדה - על17 הזמנות.

היו"ר אי נמיר;

הנתונים שמסרו כאן על האבטלה מדוייקים? כמה מובטלים יש במרר?

עי כייץ;

הנתונים דומים. במרר, לפי הנתון שלי לחודש אפריל, יש 648 דורשי עבודה, מהם

607 ששה ימים פלוס.

י י קרא;

מהם 336 חיילים.

ע' כייץ;

יכול להיות. אגב, הנתונים שלי הם לא נתונים על דרוזים, אלא הם נתונים

ישוביים.

היו"ר אי נמיר;

גדעון עבאס מסר לנו ש-180 מהם חיילים משוחררים.
י' קרא
את הנתון הזה קיבלתי משירות התעסוקה. סך הכל מובטלים 655, מהם 366 חיילים.
עי כייץ
אתה קיבלת בוודאי את הנתונים אתמול, טלפונית, ואני מוסר נתונים שיש לי והם לא

מאתמול או שלשום. הנתונים משתנים; יכול להיות שמספר דורשי העבודה עד סוף החודש

יגדל ויכול להיות שמספר המובטלים יקטן.



במסעדה מספר דורשי העבודה הוא 187. שמהם 168 ששה ימים פלוס, והיו 17 הזמנות;

בבית-ג'אן - 63 דורשי עבודה, שמהם 49 הם ששה ימים פלוס: בתרשיחא - 382 דורשי

עבודה, מהם 258 ששה ימים פלוס; בפקיעין 100 דורשי עבודה, מהם 61 ששה ימים פלוס;

בשפרעם - 660 דורשי עבודה, מהם 618 ששה ימים פלוס; בדליית אל כרמל - 186 דורשי

עבודה, מהם 171 ששה ימים פלוס; בעוספיה - 117 דורשי עבודה, מהם 112 ששה ימים

פלוס.

בסך הכל היו בישובים האלה 36 הזמנות, אם כי אומרים לי מנהלי הלשכות האזוריות

שהם "דוחפים" עוד הזמנות, אבל זה לא משמעותי. חשבנו שתהיה איזו שהיא תנופה בענין

הבניה, אבל לצערי גם זה לא בא לידי ביטוי במקומות האלה, כי אנחנו עדיין לא מקבלים

את ההזמנות מהקבלנים, אלא משחו מקצועי ליד בקשה להביא עובדים זרים. נכון, הגיוס

למשטרה ולשירות בתי הסוהר קטן בזמן האחרון. היו שניים-שלושה שגוייסו למכבי-אש

עוד שניים-שלושה לשירותים האלה, אבל זה לא משמעותי.
ס' טאריף
מכבי-אש, אלה שירותים שלנו.

היו"ר אי נמיר;

בכמה קטן הגיוס לשירותי הבטחון?

עי כ"ץ;

אין לי נתונים.

בסך הכל הבעיה היא במקומות עבודה. אין מקומות עבודה באזורים האלה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
האפשרויות של משרד העבודת והרווחה בתהום ההכשרה המקצועית הן בלתי מוגבלות

והוא מבצע הכשרה מקצועית גם מהתקציב שיש לו וגם מהתקציבים של קרן ביטוה אבטלה,

10%. האם בני העדה הדרוזית אינם משולבים בהכשרה המקצועית במרכזים הקיימים?

עי כ"ץ;

על זה בני לוינזון יוכל לענות יותר טוב. אנהנו מאשרים הרבה מאד הכשרה

פנים-מפעלית, אבל קצב האיוש בהכשרה הזאת הוא הרבה יותר קטן ממה שישנו. אין אצלנו

אפליה בענין הזה בין יהודים לדרוזים.

בי לוינזון;

למעשה כל מרכזי ההכשרה שלנו, בעקרון, פתוהים למגזר הדרוזי כדי להשתלב והם

משולבים.
היו"ר אי נמיר
באף ישוב דרוזי אין לכם מרכז להכשרה מקצועית?
בי לוינזון
מרכז להכשרה מקצועית בישוב דרוזי אין לנו. המקום היהידי שפיתהנו ובנינו הוא

בשפרעם והוא היום בתהליכים של פיתוה, כשזו תכנית שנמשכת כבר שלוש שנים.



א' אסעד;

אני מחזיק בידי החלטת הממשלה מ-1987, שמדברת על כל חתחומים לגבי השוואת תנאי

חישובים הדרוזים לאזורי הפיתוח. האם מיישמים הרולטה זו הלכה למעשה או שהיא נשארת

בגדר החלטה בלבד?

שי ארבלי-אלמוזלינו;

על זה היתה השביתה.

אי אסעד;

נכון, ועל זה אנחנו דנים כאן.

אני מחזיק בידי נתונים: משתחררים מצה"ל, משירות חובה, דרוזים וצ'רקסים במספר

די גדול. עד 1988 רובם של הצעירים האלה - מי שלא הלך ללמוד,- מי שלא הלך להכשרה

מקצועית - הלכו לשירותי בטחון אחרים - שב"ס, מג"ב או המשטרה הכחולה. היום העסק

מוקפא ואני די שמה שאנחנו יכולים להפנות את הצעירים שלנו לאפיקים אחרים.

היו"ר אי נמיר;

נגה במשרד היועץ לעניני דרוזים במשרד ראש הממשלה עושים כדי לקדם את הנושא של

הדרוזים? הלא אתה היועץ.

א' אסעד;

בהחלטת הממשלה יש סעיף שמדבר על קליטת צעירים דרוזים, משורוררי צה"ל, במשרדי

הממשלה. בישיבת הממשלה שבה הייתי אמרו, שכל משרד ממשלתי יקלוט 10 אנשים. עד

עכשיו, נכון להיום, קולטים בודדים.
היו"ר אי נמיר
אני מכירה את ההחלטה הזאת כבר שמונה-עשרה שנים, מהיום שאני בכנסת.

א' אסעד;

הבעיה היא שההחלטות האלה לא מתיישמות ולכן אנחנו מבקשים לדון בנושא הדרוזי.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה להודיע; טלפן כרגע שמואל סלאבין, שיצא מהישיבה, ומסר כי

במעלות-תרשיחא יש 11 מישרות של עובדים סוציאליים פלוס 3 מישרות לשיקום שכונות.

כלומר, מדובר ב-14 מישרות ולא ב-26.

ע' דראושה;

זה עדיין 14 מישרות מול מישרה וחצי.

י' צבן;

אני רוצה לומר לחברי מהכפרים הדרוזיים דבר שאני אומר גם בהקשרים אחרים;

הבעיות הן כל כך קשות, שאחר כך כל ויכוח על שיעור ההגזמה פשוט מסיח את הדעת

מהעיקר. אתם יכולים להיות שקטים; גם הנתונים הכי מדוייקים, אפילו בלשון המעטה,

עדייו מהווים לנו בעיה קשה.



אני מוכרח לחזור ולומר דבר שאומר בכל דיון במקרה חזח: אני חושב שבמדינת ישראל

צריך לשרור שוויון זכויות מלא לכל התושבים, כולל התושבים היהודים, הערבים

הדרוזים, המוסלמים, הנוצרים וכדומה, אבל מכיוון שחלק גדול מהציבור שלנו חי באיזו

שהיא מחשבה, שבאופן בסיסי היא נכונה, ששוויון זכויות קשור גם בשוויון חובות והוא

מתעלם מהתנאים המיוחדים של האוכלוסיה הערבית, שלא היא בחרה לה את הפער הזה בין

שוויון החובות ושוויון הזכויות, אני אומר שאנחנו, הרוב במדינה הזאת, חייבים

בחשבון נפש עמוק מאד וקשה מאד בנושא הדרוזי, מפני שהוא מעורטל מכל ענין אחר, הוא

עומד לנו עירום ועריה בלי תירוצים. להיפך, אילו היו נוהגים גם ברגישות וגם בחכמה,
היו באים ואומרים
אלה הדרוזים, שאינם מבני עמנו, והם מוכנים לשאת בדיוק באותן

חובות ובפועל להגיע למצב שהישובים שבהם נפלו הכי הרבה קרבנות לעם ישראל הם

הישובים הדדרוזיים, אלה היו ראויים לא רק לשוויון זכויות אלא אפילו לאיזו שהיא

ג'סטה מעבר לשוויון הזכויות. ולאפליה הזאת אין כפרה ואין מחילה ואין תירוץ, והכל

הוא מפני שמשהו לקוי ורקוב.

אנחנו משלימים בקלות יתרה עם אפליות. עם אפליה על רקע חברתי אנחנו משלימים,

ועל רקע עדתי אנחנו משלימים,ועל רקע לאומי - הכי בקלות אנחנו משלימים. וחסיפור

הדרוזי רק מפשיט את הענין עירום ועריה ואומר לנו: תסתכלו בפרצוף ותדעו בדיוק מה

אתם. הסיפור של תרשיחא הוא באמת סיפור קלאסי: נניח שלא מדובר ב-26 תקנים אלא ב-11

תקנים, אבל זה מול מישרה וחצי בישוב דרוזי. בשעתו עשיתי חשבון לגבי הפער בנושא של

מבני חינוך, כמת חדרים שכורים פר 1,000 תלמידים לומדים במגזר היהודי, וכמה -

במגזר הדרוזי, וכמה - במגזר הערבי. הפערים לא היו לא 1 ל-1.5 או 1 ל-2, הפער היה

1 ל-45 ביחס למספר התלמידים. איפה נשמע כדבר הזה?

צריך לשלב כאן את הגישות שעלו מהדברים של יושבת-ראש הוועדה, אבל תוך דגש על

קריאת הביניים של חבר-הכנסת דראושה. כמו שהיתה התחייבות של הממשלה בתחום התקציבים

ליישר קו, כך גם בתחום של שירותי הרוויה וההסדרים האחרים שנוגעים לשירותים

החברתיים. צריך להכין תכנית של שלוש שנים, ארבע שנים, שבה ברור מה מבצעים בשנה

הראשונה, מה מבצעים בשנה השניה. גם אנשים שיושבים כאן מבינים שעם כל העוול היה
רצון לומר
מרור תיישרו קו, אבל זה בלתי אפשרי, יש מציאות. מצד שני, צודקת

הברת-הכנסת אורה נמיר, שבכל מקום שאפשר לתקן משהו היום, עוד לפני שמבצעים תכנית

רב-שנתית, חייבים לעשות גם לגופו של דבר, להקלת המצוקה, וגם כסימון של מפנה.

אני לא נכנס עכשיו לא לפרטים לפי התחומים השונים ולא לפרטים לפי האישורים.

מה שאנחנו צריכים לבקש ממשרד העבודה והרווחה - וכאן העיקר, כי יש פחות בעיות

בתחום חביטוח הלאומי - הוא תכנית רב-שנתית איך עומדים ליישר בענין הזה. נגמור עם

הענין הזה ונעבור לשלב הבא לגבי צמצום אי השוויון במגזר הערבי בכללו.
ע' דראושה
אני חושב שהמקור של כל הרעות בכל הסיפורים שאנחנו שומעים כאן זו האפליה.

הדרוזים מופלים בגלל שאינם יהודים, ואני מתפלא על דברי סגן השר, שאומר שהוא שמע

שאין אפליה.

סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט:

בתחום הביטוח הלאומי אין בכלל אפליה. שמעתי את זה מהאוכלוסיה הדרוזית, ממנהל

סניף הביטוח הלאומי במרר.
עי דראושה
העובדות מדברות בפני עצמן.

סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט:

איזה עובדות? תביא עובדות.



ע' דראושה;

אני מדבר על כללית, על המדיניות, ולא ספציפית על הביטוח הלאומי.

י' צבן;
יש כאו שני דברים
אני לא מעלה על הדעת, שכאשר מדובר על מימוש זכויות בחוק,

אזרח דרוזי או ערבי לא מקבל את מה שמגיע לו כמו אזרח יהודי, ואם יש ביורוקרט,

צריך לטפל בו. השאלה היא אם השירותים של הביטוח הלאומי זהים בכל המגזרים.

ע' דראושה;

אני אמרתי שהדרוזים מופלים לרעה בגלל שהם דרוזים ואינם יהודים, לא הזכרתי את

הביטוה הלאומי. אני חושב שהחוקים לא מפלים, אבל לגבי הביצוע יש לנו ויכוח.

אני נזעק כשאני שומע את הנתונים מראשי המועצות, שאני מכיר אותם, והם לא שונים

מכלל הישובים הערביים. אתם בקטיגוריה אחת עם ראשי המועצות המקומיות הערביות, שגם

הם דפוקים בגלל שאינם יהודים ויש להם אותן בעיות. זה לא יעזור לכם ולא לכל אלה
שמדברים סביב השולחן הזה בסגנון
משרתים בצבא. זה לא משנת - משרתים או לא

משרתים. אני חושב שמה שקורה הוא, שמי שאיננו יהודי - דפוק ואיננו מקבל את

הזכויות שלו. אי אפשר לראות את זה אחרת, כאשר אנחנו שומעים שעם אותו מספר

אוכלוסין מקבלים במעלות-תרשיחא 14 תקנים, מול תקן וחצי בבית-גיאן. זה לא יאה

להמשיך עם הסגנון הזה, שאני לא כל כך מאוהב בו: ברית דמים, שירות. אני חושב שיש

בעיה עם אוכלוסיה, שהיא חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. האוכלוסיה הערבית כולה זכאית

לשוויון בתקנים, בזכויות, כפי שהיא חלק אינטגרלי מהמדינה, אם מדובר במוסלמים,

דרוזים או נוצרים.
מ' צפורי
אולי תדרוש שוויון גם בתשלום המסים ומילוי החובות.
ע' דראושה
יש לי איתך ויכוח בנושא הזה ואני גם לא מסכים עם נגה שאתה מפרסם מדי פעם

בעתונות, כי אתה מתעלם מנתונים בסיסיים: מעל 50% מהאוכלוסיה הערבית נמצאים מתר)ת

לקו העוני, 60%מהילדים הערביים הם מתחת לקו העוני. אלה נתונים רשמיים של המשרדים

הממשלתיים אי אפשר להתעלם מהם.

סגן שר העבודה והרווחה (לנושאי הביטוח הלאומי) שי הלפרט:

תיכנס למזרח ירושלים ותשמע מה הם יודעים. הם יודעים על חובות או רק על

זכויות?
היו"ר אי נמיר
אדוני סגן השר, אינני יודעת איך יהודים היו מתנהגים לגבי תשלום מסים, כשהיו

מקבלים רמה כזאת של אפליה בשירותים. לכן אני מציעה לכולנו להיות מאד מאד זהירים

בכל האמירות האלה.
ע' דראושה
חלה העמקה בגביית המסים, והאוכלוסיה הערבית משלמת את המסים שהמדינה דורשת

וממלאת את כל החובות. אבל גם כשממלאים חובה צבאית, זה לא עוזר, והנה הדוגמה

הדרוזית.



אנחנו צריכים לצאת במספר המלצות מעשיות: 1. אני מציע שנמליץ - ומשרד העבודה

והרווחה יוכל לסייע בנושא הזה - להכין תכנית הומש להשגת שוויון מלא בין הישובים

הדרוזיים והישובים היהודיים, אבל מיידית, בשנה הנוכהית, להוסיף 22 תקנים על בסיס

מודד של 2 תקנים לכל מועצה מקומית דרוזית.

2. הכרה בישובים הדרוזיים כאזורי פיתוח אי. אי אפשר לטפל בבעיית האבטלה בלי

הכרה רשמית ממשלתית בישובים הדרוזיים כאזורי פיתוח אי. כשיוכרו כאזורי פיתוח אי

אפשר יהיה למשוך תעשיינים להקמת מפעלים, אפשר יהיה למשוך יזמים דרוזיים וערביים

אחרים, וגם יהודים. אף יזם ישראלי או זר לא יבוא לחקים מפעל בישוב דרוזי כל עוד

הוא לא זוכה שם לאותן ההטבות שמקבלים במגדל-העמק, בנצרת עלית, בעפולה או בכרמיאל.

למה שיבואו למרר? למה שיבואו לבית-ג'אן? גם אם יש להם שם ידיים עובדות, הם לא

יבואו, כי הם לא מקבלים את ההטבות.

אם הייתי במקומך,ידידי יוסף קבלו, הייתי הולך לבג"ץ בכדי לחייב את הממשלה

לבצע את ההחלטה להכיר בישובים הדרוזיים כאזורי פיתוח אי, כי כבר היתה החלטה. תנסו

ללכת לבג"ץ, ואם יש לכם בעיה במימון הבג"ץ נטפל בזה גם כן.

3. יש להמליץ על הקמת מרכז להכשרה מקצועית בשנה הזאת, שיהיה פתח להקמת מרכזים

ארורים.

ידידי יוסף קרא, לא שמעתי ממך מה ההסתדרות עושה. אני חושב שהפיגור של

ההסתדרות בטיפול זועק לשמיים. כנציג ההסתדרות היית צריך לפרוש בפנינו מה ההסתדרות

עושה לישובים הדרוזיים.

י י קרא;

האבטלה זה ענין של ההסתדרות?

ע' דראושה;

זה לא רק אבטלה, זה עוד שירותים רבים שההסתדרות צריכה לתת, כפי שהיא נותנת

בישובים היהודיים. תעשה השוואה בין מה שמקבלים הישובים היהודים והישובים הדרוזים

מבחינת השירותים ההסתדרותי ים.

4. יש להמליץ על ביטול הלשכה המקובצת בנושא השירותים הסוציאליים, כי זה דבר

שמתנקם בישובים הערביים כולם, הדרוזים והאחרים. ישוב עם 8,000-7,000 נפשות צריך

שתהיה לו לשכה שלו לטיפול באוכלוסיה שלו.

מי נפאע;

המציאות הקשה של האוכלוסיה הדרוזית היא פרי מר של מדיניות. המדיניות הזאת

היתה והיא קיימת עד עכשיו. זאת החלטה של מישהו, זאת מדיניות של מישהו וזאת עובדה,

לכן יש מניע כבד ורציני מאד שהניע את ראשי המועצות הדרוזיות לשבות ולהפגין. לולא

הגיעו למצב הזה לא היו יוצאים למאבק בצורה כזאת. צריך להכיר בעובדה שיש אפליה

לגבי הדרוזים. אני הייתי מקווה למחוק את המלה הזאת מהשימוש היומיומי שלנו, אבל

היא קיימת, והבעיות של הדרוזים הן חלק מבעיות האוכלוסיה הערבית.

אני רוצה להבהיר את עמדתי: לא דורשים זכויות בגלל שצעירים משרתים בצבא. אני

דורש זכויות כי אני אזרח מדינת ישראל. זאת צריכה להיות העמדה העקרונית של כולם.

הנושאים בהם מטפלת הוועדה הזאת - שאני מלא הערכה לעבודתה, לתיפקודה

וליושבת-ראש שלה - נושאי עבודה, תעסוקה, הביטוח הלאומי, הם נושאים שיש בהם בעיות

מאד רציניות ואני חושב שאין צורך להתווכח אם הנתונים מדוייקים או לא מדוייקים,

נכונים או לא נכונים, כמה פחות, כמה יותר. לא זאת הבעיה. יש בעיה, ויש טיפול כושל

בפתרונה.



אני רוצה לשאול את עצמי ואת כולנו, מבלי לפגוע במישהו מהיושבים כאן: תפקיד של

יועץ השר לעניני ערבים - מה הוא תרם, איזו תועלת הוא הביא? למה לא פותרים ישירות

את הבעיות של האוכלוסיה הזאת? למה ממשיכים בזה? צריך שתהיה שיטה אחרת של טיפול

בבעיות.

אני מכיר את הבעיות לא רק מפירסומים. היתה לי שורה ארוכה של פגישות עבודה עם

רוב המועצות הדרוזיות ובידי נתונים, ואי אפשר לשרק בנתונים. יש מציאות מרה,

קיימת, ידועה לכולם, ואי אפשר להתחמק ממנה. בקשר לתעשיה, למשל: יש אזורי תעשיה

בתוכניות המיתאר ודורשים על זה מסים, אבל איפה בתי ההרושת? אין תעשיה. האם זו

אשמת ראש המועצה שלא יזם? האם זו האשמה של התושבים? יש מדיניות מואשמת - זו

העובדה. ובבתי החרושת, במפעלים הקיימים, תראו את תלוש המשכורת של העובדות, עם

ותק של עשר שנים - 680 שקל להודש.
היו"ר א' נמיר
תן לי את תלושי המשכורת אהרי הישיבה, אני אטפל בזה אישית. אני מבקשת מכל ישוב

דרוזי שיש בו מפעל טכסטיל ולא משלמים בו שכר מינימום, להעביר לנו מייד, ישירות

הנה, את תלושי המשכורת.
מי נפאע
בתלונות אלה פנינו למועצות הפועלים, אבל כל הטיפול כושר. לצערי הרב צריך
להכיר בעובדה
הטיפול מתבסס גם על חמולתיות ועל דברים מפלגתיים ופוליטיים. מי

שתומך בשני, שותק. זה מתחיל מההסתדרות, עובר בכל תהומי חיינו, וצריך לשים לזה קץ.
י י קרא
נאמרים כאן דברים לא נכונים.
היו"ר אי נמיר
הם בחלקם נכונים, אבל נכון שזה לא תפקידה של ההסתדרות.
י י קרא
אם יש חוק, זה ענין של חוק. ההסתדרות יכולה להיות כלי שבעזרתו אפשר להגיע לכל

מיני דברים, אבל כבוד חבר--הכנסת פשוט לא מהנמצא.
היו"ר אי נמיר
אפשר לשאול כמה מועצות פועלים יש במגזר הדרוזי?
י י קרא
יש מועצת פועלים אחת.
י י קבלן
למה בבית-ג'אן אין?
י י קרא
יש בבית-ג'אן מועצת משנה.



מי נפאע;

לפני מספר ימים ביקרתי בכפר סגיור. בכפר 2,800 תושבים, שמהווים 40%מהמועצה

האזורית מרום הגליל והם מקבלים 8% מתקציב המועצה. זאת, כשאנשי סגיור נחשבים,

וכולם יודעים. אם המצב הגיע עד לכפר כמו סג'ור, שהם התחילו לצעוק, אנחנו במציאות

מאד קשה.

אני מסכים לתכנית רב-שנתית, תכנית חומש, אבל במטרה שיהיה שוויון בכל התחומים.

זאת המטרה שצריך להציב בפני הממשלה וזאת המטרה שצריך להציב בפנינו, תוך טיפול

יעיל, כפי שאנחנו רוצים.

ג' עבאס;

אני כבן העדה הייתי רוצה שהשוויון יהיה מלא. כנציג משרד העבודה והרווחה,

כעובד המשרד, אני חושב שראשי הרשויות עדים להתפתחות בשנים האחרונות ולמהפך בתחומי

העבודה והרווחה, שלא היה דוגמתו, בארבע השנים האחרונות.

היו"ר אי נמיר;

אולי תיתן לי את הכתובות של המקומות שבהם היה מהפך? ברצון אסע לראות את
המהפך. אני מציעה
בלי סופרלטיבים.

ג' עבאס;

המשרד ער לבעיות העדה הדרוזית בכל תחומי המשרד. בתחום הרווחה, כשאני באתי

למשרד, היו 14 או 15 מישרות בסך הכל. אם היום אני מסתכל על מה שיש במשרד - ואני

מתחייב בכל מה שאני אומר - אני רואה שיש 46,66 מישרות קיימות בכפרים הדרוזיים, יש

עוד 25,30 מישרות תקציבי פעולה, וסך הכל - 71,96 מישרות עובדים בכפרים הדרוזיים.

עי דראושה;

שפרעם הוא ישוב דרוזי? החשבת אותו?

ג' עבאס;

אנחנו לא מחשבים את שפרעם בכפרים הדרוזיים, אנחנו לא כוללים את שפרעם בדו"ח

הזה. אנחנו כוללים את רמה בדו"ח הזה, כוללים את מרר, לא את שפרעם.

תקציב הכפרים הדרוזיים השנה הוא 2 מליון ו-785 מליון. על בסיס ההחלטה שהיתה

אחרי השביתה, הגשתי לשר תכנית, שיגיש אותה לממשלה, על 20 תקנים נוספים, שזה בערך

800 אלף עד מליון שקל לשנה הנוכחית, בשביל לסגור את הפער של התקנים ולהגיע

לשוויון על פי גולגולת ועל פי מספר הישובים. סך כל פעולות הרווחה הקיימות במשרד -

2 מליון ו-420 אלף שקל.

אני לא אומר שהמשרד עושה הכל, אני לא אומר שהמשרד הגיע אל המנוחה והנחלה, אבל

עשינו לשכות אזוריות, הוצאנו את הדרוזים מלשכות מקובצות. בית-ג'אן וחורפיש נשארו

בלשכה מקובצת עכו. הלשכה המקובצת עכו מאגדת עוד 27 כפרים ערביים. ברגע שמגיע

תקציב ללשכה המקובצת עכו, זה מתחלק בין כל הכפרים ולא מתחלק רק ביו שלושה כפרים

דרוזיים.

ע' דראושה;

אם כל כך טוב, למה כל כך רע?



ג' עבאס;

אני לא חושב שכל כך רע.
לגבי הכשרה מקצועית
קיים תכנון, קיימים קורסים כמעט בכל הכפרים הדרוזיים

במסגרות ההסתדרות, נעמ"ת. קיים מפת"ן חדש בדליית אל כרמל, משולב עם הכשרה

מקצועית. אנחנו עכשיו במשא ומתן על בנין בפקיעין שישמש מרכז להכשרה מקצועית.

קיים מרכז בשפרעם. אנחו מתכננים במרר - בגלל ריחוקה ממקום ישוב ובגלל בעיות

האבטלה שבה - מרכז משולב השנה.

היו"ר אי נמיר;

גדעון, אני מציעה שאת כל החומר הזה תעביר, לאחר שתקבל את רשות המשרד לכך, לכל

ראשי המועצות המקומיות, כדי שיקראו ויבינו מה תואם את המצב בשטח.

אני לא חושבת שהרשויות המקומיות הדרוזיות ראויות שמי שיטפל בענינן יהיה רק

יועץ במשרד העבודה והרווחה. אני לא באה למתוח ביקורת על עבודתך, גדעון עבאס, אבל

לא אתה הכתובת, עם כל הכבוד, לא בשביל ועדת העבודה ולא בשביל הרשויות. אה כמו

רפרנט במשרד, אתה יוע\ השר לעניני הדרוזים. אתה באמת מנסה ומשתדל, אני גם יודעת

שבחלק מהתחומים הישגת דברים שלא היו, אבל ארנה לא קובע את המדיניות, ולכן הדין

ודברים שיש לנו הוא עם השרים המופקדים, עם סגני השרים, ובחלקם גם עם המנכ"לים.

אני לא רוצה שתהיה לך תחושה שזה ענין אישי, זה לא ענין אישי. אתה משתדל מאד מאד,

אבל הסמכות לא בידך.

שש שנים הייתי יושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות, עשינו הרבה בשעתו להשוות את

התנאים בחינוך בין המגזר הדרוזי ליהודי והיו שיפורים מרחיקי לכת. לפני כמה שנים

הייתי בסיור, בתוקף עבודתי כיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, וראיתי שהנסיגה

הקיימת בשטח החינוך במגזר הדרוזי היא פשוט נוראה. בחלק מהישובים הדרוזיים המצב

יותר חמור מאשר בחלק מהישובים הערביים.

חבר-הכנסת דראושה, אתה יודע את דעותי: כל אזרח הוא אזרח. עם האוכלוסיה

הערבית יש בעיה רגשית, בטחונית מאד מסובכת, אבל אם לוקחים מגזר כמו המגזר הדרוזי,

שמשרת בצבא, זו חובה בשבילם לשרת בצבא, הרי אפילו לגבי המגזר הזה אנחנו לא

מקיימים את נושא השוויון. לכן, לגבי הדרוזים ולגבי הבדואים זה הרבה יותר חמור.

תוכניות חומש - אני בעד, אבל מה ייצא מזה? שום דבר לא יקרה מתוכניות חומש.

למדתי את זה בכנסת, זה לא תפקידנו. אם אנחנו לא דואגים לפרטים ולדברים הקטנים,

שום דבר גדול לא קורה.

אני רוצה לסכם, וזו הפניה שלנו לשר העבודה והרווחה, לסגן השר ולמנכ"ל: א.

אנחנו דורשים - זו החלטת הוועדה - בתחום הרווחה, להשוות את התקנים במגזר הדרוזי

לתקנים במגזר היהודי. נבקש שיתנו לנו את הפרישה למקומות תוך ציון איך המשרד

מתכוון - בכמה שנים ובכמה מועדים - לעשות זאת. נבקש מהמנכ"ל וגם מסגן השר לבוא

תוך תקופה מאד קצרה לוועדה - ניתן להם חודש ימים - ולדווח בנושא זה של השוואת

התקנים.

ב. וכאן אני פונה לאיש מן ההכשרה המקצועית: אדוני הנכבד, להכשרה המקצועית יש

הרבה כסף, זה לא הסיפור של תקני הרוויה. הוועדה שלנו היא זו שקובעת הכפלת קרן

האבטלה - כן או לא - ולמה זה הולך. אנחנו היינו אלה שהתנגדנו שזה יילך לירידי

התעסוקה, כי אנחנו לא מאמינים בסיפור הזה. אנחנו דורשים מכם - ונעמוד על כך -

שתקימו בשנה הקרובה שני מרכזים להכשרה מקצועית במגזר הדרוזי. לדעתי, מרר צריכה

להיות הראשונה. במרר, שיש בה כל הזמן אבטלה כל כך קשה, עצם העובדה שיראו שהם

יכולים, במסגרת הכשרה מקצועית, ללמוד מקצוע, שיש איזו פתיחות, שיש להם סיכוי -

המשמעות אינה פחותה מזו של עבודה מעשית. גם על זה אני מבקשת תוך חודש דיווח

לוועדה, ואת זה יצטרכו להביא סגן השר והמנכ"ל, כי זו הכרעה שצריכה להיות מלמעלה.
ג. אשר לביטוח הלאומי
הדרישה לפתוח אשנבים וסניפי משנה במגזר הערבי יצאה

מהוועדה שלנו. אני מבינה את הקושי בדליית אל כרמל, אבל בכל זאת אני פונה ומבקשת

שייעשה מאמץ מאד גדול לראות מה ניתן לעשות בענין זה של דמי השכירות. אני מציעה

לפנות לעזרתו של ראש המועצה - גם אנחנו נפנה - כדי לסייע.

אני רוצה להודות במיוחד לסגן יושר שלקראת הדיון של הוועדה עשה סיור מיוחד

ללמוד את הנושאים של הביטוח הלאומי במגזר הדרוזי.

אני יודעת שמשמעות חוק ביטוח סיעוד שונה לגבי המגזר הדרוזי והערבי, כי שם

הנושא של כיבוד אב ואם וטיפול המשפחה באב ובאם הרבה יותר מפותח מאשר אצלנו,

היהודים, ואני רק מקווה שלא תתקלקלו. ביטוח סיעוד. מאחר שיחסית זה חוק, חדש

חשוב שהאוכלוסיה תדע יותר מה אנחנו יכולים לתת.

אני מנצלת את ההזדמנות שיוסוף קרא נמצא כאן ומבקשת שלישיבה הבאה ולביא לנו

נתונים על ההכשרה המקצועית שעושות ההסתדרות ונעמ"ת בישובים הדרוזיים, על מועצות

הפועלים שיש בכפרים הדרוזיים. חשוב שהנייר יהיה מונח לפנינו, כדי שאם תהיה לנו

בקשה מהההסתדרות, כגוף גדול, נדע על סמך מה לבקש.

עי דראושה;

חשוב לציין בסיכום את הוצאת הישובים הדרוזיים מהלשכות המקובצות.

היו"ר אי נמיר;

בעוד חודש אנחנו חוזרים לדיון בנושא הזה ונדאג שיבואו עוד ראשי מועצות

מקומיות. יהיה סגן שר העבודה והרווחה, יהיה המנכ"ל, ואז נראה מה ניתן לעשות ומהי

התכנית של משרד העבודה והרווחה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:20)

קוד המקור של הנתונים