ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/05/1991

חוק פיצויי פיטורין (תיקון מס' 13), התשנ"א-1991; חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 6), התשנ"א 1991; צווים לעידכון תגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום); תקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז בביטוח אימהות) (מס' 3), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 256

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, אי בסיון התשנ"א (14 במאי 1991). שעה 09:00

נכחו;

הברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

רן כהן

ש' עמור

י' צבן

מוזמנים; ר' הורן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

י' תמיר - המוסד לביטוח לאומי

ר' כהנא - יועצת משפטית, משרד העבודה

נ' פרלמן - יועצת משפטית, אגף השיקום, משרד הבטחון

עי פסנזון - פרקליטות צבאית ראשית, משרד הבטחון

ר' רדל - אגף התקציבים, משרד האוצר

ב' אברהמי - משרד המשפטים

די דרור - " "

ר' דול - לשכת הממונה על השכר, משרד האוצר

מי הילב - התאחדות התעשיינים

חי ישראל - " "

מ"מ היועץ המשפטי; עי אליצור

מיזכירת הוועדה; א' אדלר

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. תקנות הביטוח הלאומי (מענק אישפוז בביטוח אימהות)

(מס' 3). התשנ"א-1991

2. צווים לעידכון תגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ולפי חוק

משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום).

3. חוק שירות הקבע בצה"ל (תיקון מס' 6) - של חברי הכנסת; ני ארד,

שי ארבלי-אלמוזלינו, א' בן-מנחם, רן כהן, י' צבן.

4. חוק פיצויי פיטורין (תיקון מסי 15) - של חבר הכנסת אי פורז.



תקנות הביטוח הלאומי (מענק אישפוז בביטוח אימהות)

(מס' 3). התשנ"א-1991

היו"ר אי נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אני מקדמת בברכה את עליזה אליצור שמהבוקר היא תחליף את משה בוטון עד אשר הוא

יבריא. שוב, אני שולחת לו בשם כולנו איחולי חחלמה ומודה גם לעליזה ובראש וראשונה

כמובן לשר המשפטים שהסכים להעמיד את עליזה לרשותנו.

יש מספר נושאים על סדר-היום. הנושא הראשון הוא: תקנות הביטוח הלאומי (מענק

אישפוז בביטוח אימהות) (תיקון מסי 3). התשנ"א-1991 . גב' רות הורן, בבקשה.

ר' הורן;

אני רוצה רק להזכיר לעצמנו, הוועדה אישרה בעצם את העלאת מענק האישפוז בפעם

האחרונה עד ל-1 במאי ונתבקשנו לשבת עם הנוגעים בדבר, דהיינו משרד הבריאות ומשרד

האוצר על מנת לבדוק את השאלה של כיסוי מעל % 80 של הוצאות אישפוז יולדת בדרך של

מענק.
שי ארבלי-אלמוזלינו
במקום % 100 אמרנו שנתפשר על 90% בשלב זה.

ר' הורן;

בנושא הזה קיימנו ישיבה עם הגופים הנוגעים בדבר והודענו לוועדה ב-5 במרץ שלא

הצלחנו להגיע להסכמה בנושא של העלאת מענק האישפוז באופן שהוא יכסה נתח יותר גדול

מהוצאות האישפוז הריאליות של היולדת. אני מניחה שהמכתב הזה נמצא אצל חברי הוועדה.

היו"ר אי נמיר;

אני אקרא את המכתב מ-4 במרץ.

"1. היום, 4.3.91, התכנס צוות משותף לביטוח הלאומי, משרד האוצר, אגף התקציבים

ומשרד הבריאות כדי לדון על דרך מימון מענק הלידה ב-80% ל-90% עד 100%.

2. ברמה העקרונית הוסכם כי אפשר להעלות את המענק מעבר ל-80% מהמקובל עתה.

3. למרות ההסכמה העקרונית להעלאת שיעור המימון הובהר למשתתפים ע"' מר תמיר

מהביטוח הלאומי כי ענף אימהות גרעוני ור!שנה עלה הגרעון הריאלי לסך של -.59 מליון

ש"ח. לפיכך מקור המימון להעלאות המענק מ-80% ל-90% או יותר אינו קיים אלא אם

ינקטו באחד מהצעדים שלהלן; א. העלאות שיעור דמי הביטוח. ב. שיתוף קופות החולים

במימון 20%. ג. או גביה מהיולדות עצמן ו/או הפחתת מענק הלידה בהתאם.

4. המוסד לביטוח לאומי התנגד לגבייה מהיולדות וגם אנו הודענו כי מצב זה אינו

רצוי, אך בלית ברירה אם ימשך הגרעון של בתי החולים בתחום זה תידרשנה היולדות,

למרות התנגדותנו העקרונית, להשתתף במימון האישפוז. נציגי האוצר תמכו בהצעה זו.

5. בהעלאות דמי הביטוח הלאומי התנגדו נציגי האוצר בגלל העלאת עלות העבודה.

6. שיתוף הקופות - היה ברור מראש כי ההצעה אינה ישימה.



7. מר תמיר שישב בראש הישיבה סיכם כי במענה לפניית יו"ר ועדת העבודה והרווחה

הוא יודיע כי קיימת הסכמה עקרונית בין משרד הבריאות והביטוח הלאומי להעלאת מענק

הלידה, אולם קיימת שאלת המימון ושאלה זו תובא לפני יו"ר ועדת העבודה והרו ורד!.

8. אנחנו ממליצים כי יש להחזיר את הנושא בדחיפות לדיון בוועדת העבודה

והרווחה, כאשר סוגית מקור המימון היא מעניינם של הביטוח הלאומי והאוצר תוך הבלטת

הקשיים והגרעונות הנוצרים בבתי החולים במגזר זה." על המכתב חתום מר ריפתין,

סמנכ"ל תפקידים תפקידים מיוחדים במשרד הבריאות.

המכתב הנוסף הוא מ-11 במרץ, ממר בריצמן היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי.

"בהתאם לבקשת הוועדה, בישיבתה מיום 4.2.91, קיים המוסד לביטוח לאומי דיונים

עם נציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות בנושא שבנדון.

העלאת שיעור ההשתתפות של המוסד לביטוח לאומי בהוצאות אישפוז יולדת מחייב

במקביל העלאת דמי הביטוח לענף אימהות, שכן ענף זה נמצא בגרעון שוטף גדול, כ-60

מליון ש"ח, וגרעון זה צפוי שיגדל בשנים הקרובות.

עמדת המוסד לביטוח לאומי היא כי באם יוגדלו דמי הביטוח לענף אימהות יהיה זה

ראוי להגדיל במקביל את שיעור ההשתתפות בהוצאת האישפוז.

משרד האוצר הביע בדיונים התנגדות להעלאת דמי הביטוח בהתחשב בעקרון הפחתת עלות

העבודה."

מכתב מה-6 במאי. "רצוף בזה התקנות שבנדון המעדכנות את סכום מענק האישפוז

ליולדת המשולם לפי סעיף 94א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968.

סכום מענק האישפוז הינו 80% ממכפלת עלות יום אישפו ז כללי מוגדל ב-24.5%

וב-4.617 שהם הממוצע ימי האישפוז של יולדת וילוד.

ב-1 באפריל 1991 נכנסו לתוקף מחירי אישפוז ושירותים אמבולטוריים שנקבעו בהיתר

להעלאת מחירים לפי חוק יציבות המחירים במצרכים ובשירותים, הוראת שעה,

התשמ"ו-1985. בהיתר האמור נקבעו שיעורי העלאה דיפרנציאליים לסוגי טיפולים שונים

לאישפוז על ידי קופות החולים ומשרד הבטחון ובשירותים הניתנים שלא לגופים אלה.

בעקבות העלאת מחירי האישפוז ולאחר שנתקבלה הסכמת משרד הבריאות ומשרד האוצר

מוצע לעדכן את מענק האישפוז ליולדת החיל מיום 1.4.91 כדלקמן: בנוסחת החישוב של

מענק האישפוז ייקבע מחיר יום האישפוז הכללי על בסיס מחיר יום אישפוז שאושר לגבי

קופות החולים ומשרד הבטחון, דהיינו 5.96% מוגדל ב-2.8% שהוא ההפרש הנובע מהפרדת

תעריפי הטיפולים המיוחדים. הוא מוכפל בממוצע ימי האישפוז ובשיעור ההגדלה הקבוע של

24.5%. סכום מענק האישפוז המעודכן יהיה אפוא 2.405 ש"ח, וזאת על בסיס עלות יום

אישפוז בסך 523 ש"ח.

אודה לך אם תעמידי על שולחן הוועדה לאישור בהקדם." חתום שי בריצמן, היועץ

המשפטי.

אני מבינה שמה שעומד על סדר יומנו הם שני נושאים. א. התשובה השלילית לגבי

העידכון. תשובה שלילית של כל הגופים לגבי הבקשה שלנו להתפשר לפחות על 90% מהעלות

הריאלית של יום אישפוז ליולדת. ב. והבקשה שבאה היום היא לעדכן את מענק הלידה.

לדעתי אנחנו לא צריכים לשאול את אף אחד מהמוזמנים. זו הרולטה שאנחנו, חברי

הוועדה, צריכים להחליט. אני רק רוצה לבדוק דבר אחד מבחינה חוקית. אנחנו לא

יכולים מבחינה חוקית לחייב שזה יהיה 90%. זה לא בידינו. אלה תקנות של השר. אם

אנחנו שוב מחזירים את הכדור להחלטת השר, אנחנו לא מעדכנים את העידכון הנוכחי שהוא

גורם מיד נזק למערכת האישפוז. זו הדילמה שעומדת להכרעה של חברי הוועדה.



שי ארבלי-אלמוזלינו;

הישיבה של ועדת העבודה שדנה בנושא הזה בפעם המי יודע כמה, התקיימה ב-4

בפברואר. אז הצענו לא לאשר עד שהעוול הזה יתוקן. הפשרה היתה: בואו ניתן להם

הזדמנות נוספת לדיונים ביניהם ונדרוה את זה עד הודש יוני או מאי. ואכן ההזדמנות

הזאת ניתנה פעם נוספת.

למכתב של מר ריפתין, סמנכ"ל תפקידים מיוחדים במשרד הבריאות, מצורף מכתב של

מנכ"ל משרד הבריאות דייר משיח ליושבת-ראש הוועדה. במכתב הזה הוא כותב: "בהמשך

למכתבה של גבי אי אדלר מיום 4.2.91, לעו"ד שי בריצמן, היועץ המשפטי במוסד לביטוה

לאומי, רצ"ב מכתבו של מר אי ריפטין מיום 4.3.91. אודה לך מאוד מאוד באם תיעני

להצעה, בסעיפים 7 ו-8 ולנביאי לתיקון עיוות זה, במהיר אותו משלם הביטוה הלאומי

לבתי ההולים ראשונים, עבור כל לידה, ואשר הטיפול בו נמשך ברציפות מזה כעשר שנים."

בתי החולים לא יכולים לעמוד במשימה הכבדה הזאת. אין מי שיפצה אותם, אין מי

שיכסה להם את הגרעונות שלהם.

אני מתנגדת לכל אחת מההצעות לגביית כסף. אני מתנגדת לגביית כסף מהיולדות,

ואני מתנגדת שקופות החולים ישתתפו באישפוזה של היולדת ב-20%. מספיק שאתם לא

נותנים לקופות החולים, אתם עוד רוצים לקחת מהן, שהן ישלמו עבור האישפוז בבתי

החולים שלהן עבור היולדת שהיא מבוטחת כדת וכדין בביטוח הלאומי. אני לא מבינה

אתכם.

י' צבן;

הם אומרים שהם מניחים שהענין לא ישים.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

האוצר בוודאי לא מתנגד. הוא בעד שיגבו מהיולדת. ללכת לגבות מהיולדת, על אף

שיש ביטוח שמבטח את ענין האימהות? אתמול היינו בעד הצעד שעשה סגן שר העבודה

והרווחה לענייני המוסד לביטוח לאומי בקשר לסיעודיים, בקשר לאלה שנהנים מחוק ביטוח

סיעוד, שהממשלה הציעה להוציא עשרת אלפים מהזכאים כדי להקטין את התקציב. בבקשה,

שיישב וימציא תקציב גם לנושא הזה. מה זה ענף גרעוני? אינם לקחתם מענף ילדים

והעברתם לסיעוד. לזה היינה לכם סמכות? בבקשה, תעבירו מענף אחר. מה זה? אתם עושים

צחוק מוועדת העבודה והרווחה. כבר עשר שנים הנושא הזה נמצא בדיונים. הוא לא יכול

להימשך כך.

אני מציעה לא לאשר את העידכון. נביא את זה עד אבסורד. אפילו הענין ילך לבג"ץ

ויידון שם כדי לדעת עם מי הצדק. קצה נפשנו מלהתייחס לנושא הזה, במיוחד כאשר

כותבים בסעיף 7: "מר תמיר שישב בראש הישיבה סיכם, כי במענה לפניית יושב-ראש ועדת

העבודה והרווחה, הוא יודיע כי קיימת הסכמה עקרונית בין משרד הבריאות והביטוח

הלאומי להעלאת מענק הלידה".

קודם כל הסכמה עקרונית; אם יש הסכמה עקרונית ואתם תומכים בעניו שצריך לתת 90%

בשלב הזה, תשבו ומהיקב והגורן תמצאו את הסכום. אותנו זה לא מעניין. זה עניינכם.

אבל אי-אפשר לעשות צחוק מאתנו כבר הרבה מאד שנים. החלטות על גבי הרולטות. קצת כבוד

גם לוועדת העבודה והרווחה, למה שהיא מחליטה ולמה שהיא מקבלת. לכן אני מציעה לא

לאשר.
י' צבן
אני מצטרף לדברים. אני מציע לא לאשר. אני מציע לזמן לישיבה קרובה את הדרג

הבכיר ביותר של הנוגעים בדבר, את השר ואת סגן שר העבודה והרוורה לענייני המוסד

לביטוח לאומי, חבר הכנסת שמואל הלפרט ומי שהם ימצאו לנכון ממשרד העבודה והרווחה.



אני חושב שבישיבה כזאת צריך להיות גם דייר משיח ושהוא יביא את מי שהוא רוצה.

צריך להיות כאן גם נהום פסה כנציג קופת חולים שיש לה בתי חולים. גם אנשי האוצר.

יש היום פיגורות הדשות, גם מנכ"ל הדש, גם ממונה הדש באגף התקציבים. יבואו הנה,

נפתח דף הדש ונתחיל בעדה הדשה.

היו"ר א' נמיר;

ביום רביעי הבא מתוכננת כאן הישיבה שסכמתי אתמול בסופה של הישיבה עם סגן השר

הלפרט בנושא ביטוח רפואי של עולים הדשים וכל הנושאים שקשורים בנושאי בריאות

והביטוה הלאומי. אני אצרף את הנושא הזה לאותה ישיבה. היום אנהנו לא מאשרים את

הנושא הזה.

ר' הורן;

אני רק רוצה להביא לתשומת לבכם כדי שתשקלו. העידכון האהרון שאושר אושר עד 1

במאי. המשמעות היא שהיום, כשאנהנו אהרי 1 במאי, שבעצם המוסד ייאלץ לשלם את התעריף

שהיה קודם לכן, והוא היה לפני נובמבר.

היו"ר אי נמיר;

את הושבת שאנחנו לא יודעים את זה? את מגלה לנו את אמריקה?

י י תמיר;

קבלנו את התעריף אתמול.

היו"ר אי נמיר;

קודם כל, בבקשה לא להעמיד אותנו כאחראים על מה שקורה.

דבר שני, אתמול בקשיש ומיד צרפתי את הנושא הזה לסדר היום הבוקר. אל תחשבי

שיש לד כאן עסק עם אנשים שלא יודעים. מה, אנהנו לא יודעים שזה מביא לעיכוב של

העידכון?

שי ארבלי-אלמוזלינו;

מה תעריף יום אישפוז?

י י תמיר;

523 שקלים.

היו"ר אי נמיר;

רונן רדל, על איזה סדר גודל מדובר אם התוספת היא % 10?

ר' רדל;

הגרעון הוא 60 מליון שקלים. תוספת של 10% פירושה תוספת של 30 מליון שקלים

לגרעון כל שנה. זה בהנחה שממשיכים ללדת 100 אלף תינוקות בשנה, כשהעולים ההדשים לא

הגיעו ואין פה הגברת ילודה. אנהנו מדברים על ענף שכבר היום הוא בגרעון של 60

מליון שקלים.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כמו שהממשלה מסבסדת את עלות העבודה ומורידה את השתתפות המעסיקים ל-2.5%

מתשלומי הביטוח הלאומי, בבקשה שתדאג גם לענף חזה.

היו"ר אי נמיר;

אתם תודיעו לאוצר ומי שהאוצר חושב שצריך לבוא לדיון בנושא הזה שיבוא. אני לא

יכולה לחייב את המנכ"ל. אין לי כח להזמין ואחר-כך לקבל תשובות שליליות.

צווים לעידכון תגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

היוייר אי נמיר;

אנחנו עוברים לנושא הבא; צווים לעידכון תגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים

ושיקום ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום).

נחמה פרלמן, בבקשה.

נ י פרלמן;

בהתאם להסדר הקיים בין משרדי הבטחון והאוצר מוצמדים תגמולי הזכאים, נכים

ומשפחות, החל מספטמבר 1986 למדד השכר בסקטור הציבורי-קהילתי במשק, ובהתאם לכך

אנחנו עורכים פעמיים בשנה בדיקה של שחיקת התגמולים. הבדיקה הנוכחית העלתה שיש

צורך להעלות את התגמולים בשיעור של 2.53% לנכים ו- 2.35% למשפחות. יש לציין שחצי

שנה קודם לא היה צורך בהעלאה, כך שההעלאה הזאת היא בעצם הראשונה השנה.

י' צבן;

שחיקה ביחס למדד או לשכר הממוצע?
נ' פרלמן
זו שחיקה שהיא ביחס למדד ציבורי-קהילתי. זה מורכב ממכלול סל של מדדים שעושים

אותם ביחד.

י' צבן;

זה סל מיוחד ומעניין לדעת מהו הסל.
עי פסנזון
של כל עובדי הציבור בארץ.
י' צבן
מי צמוד לזה?

עי פסנזון;

כל אלה שנחשבים כעובדי ציבור.
י' צבן
אנחנו, חברי הכנסת, נחשבים לעובדי ציבור וצמודים לשכר חממוצע במשק. השופטים

צמודים לשכר הממוצע במשק. הגימלאים של הביטוח הלאומי צמודים לשכר הממוצע במשק.

ע' פסנזון;

אני חושב שמדובר על העובדים.

היו"ר אי נמיר;

אפשר להמציא לנו את זה?
נ י פרלמן
בהחלט, אין בעיה.

אם כן, יש בתקנות ובצווים ביטוי להעלאה של האחוזים שאני ציינתי אותם ביחס

לתקנות הקודמות. בצווים ובתקנות זה בא לידי ביטוי על ידי העלאת השיעור של הדרגה

הקובעת ור!שכר הקובע שעליו מבוסס החוק.

בצו הנכים (תגמולים ושיקום) (העלאת שיעור השכר הקובע, הדרגה הקובעת והתגמול

לנכה מחוסר פרנסה ונצרך), אנחנו קובעים שבמקום 31% יבוא 31.8%. במקום 46% -

47.2%. ההעלאה כפי שאמרתי מבטאת את ה-2.53% תוספת. כך גם בשאר הצווים: תקנות

הנכים (טיפול רפואי); תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע(.

י' צבן;

אני לא מבין, במקום 31% ממה?

נ י פרלמן;

מהשכר הקובע ומהדרגה הקובעת. בחוק הנכים, בתחילת החוק כתוב שהשכר צמוד לשכר

הקובע--

י' צבן;

את אומרת למעשה שהשכר הקובע נשחק גם ביחס לאותו סל שאתם דברתם עליו.

נ' פרלמן;

נכון. אנחנו מתרגמים את זה כדי שיהיה אחוז יותר גבוה מהדרגה הקובעת, מהדרגה

של עובד מדינה. כך שהאחוזים הם יותר גבוהים היום. עדין זה נשאר במסגרת הדרגה, אבל

האחוזים יותר גבוהים.

כנ"ל גם בשאר התקנות. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים

מי ודודים) - פה יש לנו תוספת שניתנת לנכים עקב נכותם והיא פרופורציונלית לדרגת

הנכות. ככל שדרגת הנכות יותר גבוהה, התוספת גם יותר גבוהה. ופה משתנה התוספת

הסכומית. מתרגמים את האחוזים לתוספת סכומית, והתוספת שנמצאת פה היא התוספת

העדכנית.

תקנות הנכים (טיפול רפואי) (תיקון מסי 2), גם פה מדובר על תוספת של תגמול

טיפול רפואי, וזה מבטא את ההעלאה שציינתי אותה, של 2.53%.



י י צבן;

זה לא מדוייק בכל המקומות. פעם זה 2.4%, פעם זה 2.6%. זה בגלל עיגולים?

ני פרלמן;

לקחו את התוספת הכספית ואותה תרגמו לאחוזים מהדרגה הקובעת. לכן יש שוני,

יש ורייאנטים.

יי צבן;

אני הבנתי שעושים את זה להיפך, שהגדילו את הכל ב-2.6%.

נ' פרלמן;

אבל הבסיס הוא שונה לגבי כל סוג תגמול. תגמול טיפול רפואי גבוה יותר

מתגמול לפי דרגת נכות. לכן גם ההעלאה מראש הבסיס שלה יותר גבוה לעומת מה שהיה

קודם.

תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע) (תיקון מס' 2), גם

כאן יש שלושה סוגים של דמי קיום בהתאם לדרגת הנכות. הראשון מדבר על דמי קיום

לדרגת נכות של 10% עד 18%. השני 19% עד 39% והשלישי 40% עד 100%. גם פה יש

אותה העלאה שציינתי.
שי ארבלי-אלמוזלינו
כמה זה למשל בפיסקה 1 או 2?
ני פרלמן
בפיסקה 1 זה 769.45, הסכום המעודכן להיום, בנוסף לתגמול. בפיסקה 2 זה

1,142. בפיסקה 3 זה 1,592, לדרגת נכות של 40% עד 100%, דרגת נכות יותר

גבוהה.

תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה

וההליכה) - שוב, גם פה במקום 58% יבוא 59.5%. התוספת הזאת מדברת על תוספת

לתגמול לנכה שדרגת נכותו 50% ומעלה והוא פורש פרישה מוקדמת מעבודתו עקב נכותו.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

בכמה התוספת הזאת מתבטאת?

נ' פרלמן;

היא בערך 841 שקלים בנוסף לתגמול.

צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (העלאת שיעורי תגמולים)

- פה מדובר על תגמולים לאלמנות, להורים שכולים וליתומים. כפי שאמרתי, הסכום

הוא גדול יותר עכשיו ב-2.35%.

תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים

להשתלמות במוסדות להשכלה על תיכונית) - גם פה במקום 55.9% יבוא 57.2%.



תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם

רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית) - פה מדובר על עידכון שניתן להכשרה

מקצועית וללימודים בבתי ספר שאינם אוניברסיאות. 55.9% יהפוך ל-57.2%, כמו

בתקנות הקודמות.
שי ארבלי-אלמוזלינו
עד איזה גיל זה ניתן?
נ י פרלמן
תלוי. אפשר לבחור או אוניברסיטה או הכשרה מקצועית. בעקרון ניתן לממש את

המימון עד גיל 30.

תקנות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים

מיוחדים) - פה שוב יש לנו קבוצה סכומית עדכנית שהיא מבטאת כבר את ההעלאה.

מדובר פה בסל של תוספת שניתן לאלמנה עבור צרכים נוספים, מעבר לתגמול הרגיל

שהיא מקבלת.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מהו התגמול שמקבלת אלמנה היום?

נ' פרלמן;

אלמנה עם ילד - .2,324.21 שקלים. אלמנה שילדיה בגרו, זאת אומרת מעל גיל 21

- 2,068 שקלים. אלמנה מעל לגיל 45 ללא ילדים - 1,758 שקלים. אלמנה ללא ילדים -

1,290. אלמנה נשואה פלוס ילדים - 1,218. תגמול מירבי עבור זוג הורים - 1,643

שקלים.

י' צבן;

שאלה ראשונה, האם אתם מהווים כתובת בנושאים שאנחנו מטפלים בהם היום

לטענות שהן לא אפיזודיות של קיפוח או תביעה לתיקון או אמירות שתגמול מסוים,

מסיבה זו או אחרת, לא צודק?

דבר שני, אני מבקש שיהיו לנו נתונים, בהזדמנות שאתם באים פעם נוספת

לאישור תקנות, על הוועדות הרפואיות בתחומים של משרד הבטחון, כמה ועדות

פועלות, מה ההרכב שלהן. אני יודע שיש בעיות. דברו אתי כמה עורכי-דין שעניינם

בייצוג תביעות כאלה והיו להם טענות. הייתי מציע שננצל את ההזדמנות הקרובה כדי

לברר את הענין. אנחנו די עוסקים בנושא של ועדות רפואיות בנכות כללית, ומזמן לא

נדרשנו לתחום הזה.

.- שי ארבלי-אלמוזלינו;

יש לי שתי שאלות. אחת בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת יאיר צבן. אנחנו פעם

העלינו בוועדה הצעה וזו היתה גם דעתו של נשיא בית הדין לעבודה. האם אפשר להקים

מסגרת אחת לנושא הזה של ועדות רפואיות? זאת אומרת, לרכז את הכל במסגרת אחת. מה

דעת משרד הבטחון בנושא הזה? בכל אופן יש טענות של הנכים כלפי מערכת הבטחון כמו

שיש טענות לנכים כלפי המוסד לביטוח לאומי מבחינת הוועדות הרפואיות.



היו"ר אי נמיר;

את שואלת שאלה שמראש את יודעת את התשובה. אם יהיו ועדות משותפות זה יביא

להרעה במצבם של נכי צה"ל.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אולי זה ייטיב לאחרים. רופא שבא לקבוע אחוזי נכות, זה לא משנה אם הנכה

הוא נכה צה"ל או נכה כתוצאה משיתוק ילדים או דבר אחר, אלא הוא צריך לקבוע

קביעה רפואית.

שאלה שניה בקשר לענין המדד המיוחד שמורכב מהממוצע כנראה של כל מה שהולך

במשק. האם זה נותן תוספת גבוהה יותר אילו זה היה צמוד נניח לשכר הממוצע במשק

או לשינויים במדד או נותן פחות במצב הקיים היום?

י' צבן;

מה זה היום? היום זה מאד משתנה בפרקי זמן.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

השאלה היא למה בחרו דווקא במדד הזה?

שי עמור;

אני נתקלתי במקרים של שני חיילים שעברו אירועים פסיכיאטריים בצה"ל, והיה

ויכוח האם זה הלך קרב, האם זו מחלה מהבית. בינתיים הטיפול הביורוקרטי במשרד

הבטחון ארך זמן רב והסבל נגרם לא רק לחייל אלא גם לבני משפחתו. האם אי-אפשר

לקצר תהליכים בתביעות מהסוג הזה?

י' צבן;

אני מבקש שבנושא הזה יהיה דיון מיוחד. גם אלי פנו וטפלתי בפרשה כזאת. זה

נושא בפני עצמו. יש בעיה רצינית מאד בענין מעמדם של פגועי נפש בצה"ל. אגב, הם

לא חלק מארגון נכי צה"ל. יש גם בעיה עם ארגון נכי צה"ל בענין הזה. זה דורש

דיון רציני.
נ' פרלמן
לשאלות של חבר הכנסת יאיר צבן, שאלה ראשון לגבי טענות של קיפוח על תגמול

לא צודק. לא ברורה לי השאלה. אם יש משהו ספציפי, הייתי מבקשת לדעת אותו, לבדוק

אותו, כי חזקה על ארגון נכי צה"ל שהוא מייצג נאמנה את העניינים של חבריו. הוא

עומד על המשמר כל הזמן. מדי שנה יש משא ומתן עם ארגון נכי צה"ל. רק עכשיו

קבלנו סל תביעות חדש שלהם שכולל את הכל בכל מכל.

י' צבן;

גם זה תוצאה של משא ומתן כזה?



נ' פרלמן;

בוודאי. הכל בתביעה של ארגון נכי צה"ל, והמדד הזה עלה לבקשתם. זה לא משהו

שאנחנו המצאנו אלא זה מדד שהשביע את רצונם. יש להניח שזה לאחר בדיקה מקיפה

ומעמיקה, וזה על דעת משרד האוצר כמובן.

בקשר לוועדות הרפואיות, כמה ועדות רפואיות פועלים, מה ההרכב, אני אוכל

להביא את הנתונים האלה. בגדול אני יכולה להגיד שאולי יש פה ושם תלונות של

עורכי-דין או של נכים, אבל הן מעטות מאד ביחס לשיטה שהוועדות פועלות. יש הרבה

מאד ועדות מדי יום ביומו. אני עצמי מגיעה מדי פעם לוועדות, גם כדי להופיע

בפניהן וגם כדי לראות מה קורה. הוועדות עובדות יפה, בודקות היטב. יש לציין

שמדובר במסה גדולה של דברים. יכול להיות שפה ושם יש מישהו שנפגע. אבל באופן

כללי התלונות הן לא מעל ומעבר בצורה שזועקת לשמיים. אנחנו עם יד על הדופק

בנושא הזה כל הזמן.

ההרכב של הרופאים בוועדות הרפואיות, חלק מהם הם גם רופאים בביטוח הלאומי,

באותן ועדות. רוב הרופאים הם מהשורה הראשונה. מנהלי מחלקות ומנהלי מחלקות.

בדימוס ורופאים בכירים בבתי חולים ממשלתיים-ציבוריים. אם יש תלונה ספציפית נגד

רופא, נא להעביר ואנהנו נבדוק. אנחנו את כל הדברים האלה כל הזמן בודקים.

את רשימת הרופאים אוכל להביא בפעם הבאה.

לגבי ההרכב של המדד הציבורי-קהילתי, אני אבקש את זה מהיועץ הכלכלי שלנו

ואני אמציא את זה גם.

לגבי הרעיון של לאחד את הוועדות הרפואיות באופן שיהיו גם של משרד

הבריאות, הביטוח הלאומי ומשרד הבטחון, יש התנגדות של ארגון הנכים. גם אנתנו

סבורים שזה לא יהיה טוב, גם מבחינת טובת נכי צה"ל ובעיקר בגלל שיש שוני גדול

בין החוקים. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מדבר על גובה דרגת נכות. צריך לקבוע

את דרגת הנכות על פי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות). לעומת זאת,

בחוקי חביטוח הלאומי, בודקים את הנכות הפונקציונלית, בודקים את ענין היכולת

לעבוד ואי-היכולת לעבוד. הקריטריונים שונים לגמרי. בשביל לאחד את זה צריך בעצם

שינוי חוקים שלא יהיה לטובת נכי צה"ל וזה לא למטרת החוק גם. אני בטוחה שאנחנו

לא רוצים להרע את מצב נכי צה"ל, אנחנו רוצים או לשמור על הקיים או לשפר אותו.

לכן כשהרעיון הזה עלה מטעם ועדה של לשכת עורכי הדין שהופעתי בפניה, התנגדתי

וההתנגדות התקבלה, ולמיטב ידיעתי יש שקט בענין הזה בבד שלושת רבעי שנה. אם זה

יתעורר שוב אנחנו שוב נבוא ונציג את ההבדל.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מי הקים את הוועדה הזאת?
נ י פרלמן
אני הופעתי בפני לשכת עורכי-הדין כאשר הנושא בא אליהם. יכול להיות

שהוועדה היתה במסגרת משרד המשפטים. אני לא יודעת איך זה התגלגל על מנת שלשכת

עורכי-הדין תיתן גם את דעתה ואני בקשתי להופיע בפני הלשכה ולטעון את טיעוני,

כי זה אחרת, כששומעים עורך-דין פרטי שזמייצג את האינטרס של הלקוח הבודד שלו

מאשר לראות את כל המערכת בכללותה. צריך לראות את הענין של המדיניות והאינטרס

הציבורי.



לגבי הנושא של המדד, האם זה נותן תוספת גבוהה יותר. זה נותן תוספת גבוהה

יותר מאשר מדד המחירים לצרכן. אם זה יותר גבוה מהשכר הממוצע במשק או לא, אני

חושבת שזה די דומה. יכול להיות שזה קצת יותר גבוה. אבל את הנתונים המדוייקים

אני צריכה לקחת מהיועץ הכלכלי.

בנושא של פגועי נפש, אני לא בקיאה בזה. יש אנשים באגף השיקום שמטפלים רק

בזה. אם רוצים להיכנס לעובי הקורה, אולי זה רעיון טוב להזמין את האנשים האלה

ולראות במה מדובר. אני רק רוצה לומר לכם, שסדר גודל התביעות שמוגשות לאגף

השיקום הוא מאד גדול. כל חודש מוגשות 200 תביעות חדשות, כאשר קשה מאד לעמוד

בקצב, כי גם צריך לבדוק טוב, גם צריך לפנות לצבא ולקופות החולים, לעשות את

המלאכה נאמנה כדי שאם מגיע למישהו, שיגיע לו כדין, אחרת אתה עושה מלאכתך

פלסתר. כאשר יש מסה כזאת גדולה, יש גם עיכובים. כאשר האנשים פונים, לא כולם

פונים כאשר מדובר בפציעה קרבית או במחלה שפרצה בזמן ועקב השירות. יש מקרים

שצריך לבדוק אותם היטב. לכן במסגרת הזאת, יכול להיות שפה ושם יש עיכובים ואותם

אנשים פונים לכל מיני גורמים. יש לנו גם מקרים של אלימות קשה של אנשים מהסוג

הזה שמפעילים נגד אגף השיקום. צריך לראות את כל המכלול הזה. אם יש תלונה

ספציפית, אפשר להעביר אותה אלינו ונבדוק אותה.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת ממך, נחמה פרלמן, להגיד לנו מי יכול להמציא לנו את המדיניות של

משרד הבטחון בנושא פגועי נפש. אחרי מלחמת יום הכיפורים כשהיו כל כך הרבה

חיילים שנפגעו בהלם קרב, התברר שזה חלק ממחלות שמלחמה גורמת, לא איזה דבר חדש.

לוועדה חשוב לדעת מהי המדיניות של צה"ל בנושא הזה.

ני פרלמו;

מדיניות משרד הבטחון כוללת למעשה גם טיפול של הצבא שאנחנו לא אחראים לו,
היו"ר אי נמיר
אנחנו ככנסת איננו יכולים לפנות לצבא. אנחנו יכולים לפנות רק לשר הבטחון.

אם את חושבת שיותר טוב שנפנה לשר הבטחון, נפנה לשר הבטחון.

כשאני מסתכלת על מה שמקבלת אלמנה של איש צה"ל לעומת אלמנות של נפגעי

תאונות עבודה, לי לא יכולה להיות שום טענה למערכת הבטחון, לא על צורת העידכון

ולא על שום דבר אחר. אני יודעת יותר מכך. כל הכספים האלה נלקחים מתקציב

הבטחון. אני יודעת שהיום הנתח של אגף השיקום מתקציב מערכת הבטחון הוא אדיר.

אני גם יודעת, וזו אחת הנקודות שכולנו גאים בה, שאין עוד מדינה בעולם שמעניקה

לנכיה, נפגעיה, אלמנותיה מה שמעניקה מערכת הבטחון הישראלית. אני אומרת את דעתי

לא כיושבת-ראש ועדה, ולכן אני מודה, לי אין שום טענה. להיפך, אני רואה שבלי

שמבקשים מכם, באופן קבוע אתם מביאים את העידכון לוועדת העבודה והרווחה.

אני בשום אופן לא הייתי מציע לאחד את הוועדות הרפואיות ולא לאחד שום דבר

של הנכים הכלליים עם נכי צה"ל, כי לי ברור דבר אחד, שזה יפגע משמעותית בנכי

צה"ל ואני לא מאמינה שזה יוסיף משהו לנכים הכלליים. אני לא אומרת שזה לא טוב.

הלוואי אפשר היה לעשות, אבל במציאות הישראלית זה רק יפגע בנכי צהל, ואני בספק

גדול אם זה יביא איזושהי הקלה לנכים הכלליים. אני חושבת שמה שהמדינה עושה

לנכים הכלליים זו אחת החרפות הכי גדולות. כל מה שחשבנו על הטלפון, אפילו זה

עוד לא מוסדר. הולכים לפגוע בעוורים. זה דבר נורא. אני תמיד פוחדת שעל ידי

החיבור הזה תהיה חגיגה. יהיו כאלה שישמחו מאד לעשות את זה.



אני מבקשת מגבי נחמה פרלמן להמציא לנו את כל הדברים שבקשנו. נפנה במכתב

רשמי אל שר הבטחון ונבקש את המדיניות של מערכת הבטחון בכל הנושא של פגועי נפש.

אני מעמידה להצבעה את הצווים כפי שהם פורטו לפנינו על ידי היועצת המשפטית

של אגף השיקום במשרד הבטחון. מי בעד הצווים הללו?

הצבעה

צווים לעידכון תגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) נתקבלו

היו"ר אי נמיר;

פה אחד, אין נגד, הצווים מאושרים.

חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

(תיקון מס' 6), התשנ"א 1991
היו"ר אי נמיר
אנחנו עוברים לנושא הבא: חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (תיקון מסי 6),
של חברי הכנסת
ני ארד, שי ארבלי-אלמוזלינו, אי בן-מנחם, רן כהן וי' צבן.

עליזה אליצור, בבקשה.
עי אליצור
בשנת תש"ן נעשה תיקון בחוק שירות המדינה (גימלאות), שתיקן את המצב שחיה

לפני כן, לפיו אפשר היה לקבל, מי שהיה זכאי לגימלאות כפל, זאת אומרת לשתי

גימלאות, כגון גימלת פרישה וגימלת שאירים, רק % 90 מכסימום.
י' צבן
מהמשכורת הקובעת.
ע' אליצור
זה תוקן ומקבלים % 100. התיקון שמוצע בחוק שירות חקבע בצבא הגנה לישראל

(גימלאות) מבקש להתאים את התיקון הזה לתיקון ההוא ולקבוע גם כאן % 100.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מה. זה עד 100%? נניח שהאשה פרשה, יש לה 70% והיא התאלמנה. היא יכולה

לקבל גם את הגימלה של בעלה מבלי שתהיה הגבלה עד % 90. לכן צריך לדעת מה אומר

התיקון שהוכנס בחוק שירות המדינה. לפי מה שאני מבינה ולפי מה שאנחנו מציעים,

היא יכולה לקבל את % 70 שלה, והיא תוכל לקבל גם אם זה יהיה 40% מתוך 70%,

לפעמים היא יכולה להגיע מעל % 100. אין אותה הגבלה. לכן חשוב שיגידו לנו איך זה

מתבצע לגבי שירות המדינה.
בי אברהמי
התיקון זהה לחלוטין עם התיקון שנעשה בחוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון

מסי 30), כשהרעיון הוא לא לראות את שתי הקיצבאות כקיצבאות כפל. כיוון שהעילה



שבעטייה משלמים את קיצבת השאירים היא שונה, כל תוכנו של התיקון הוא לבטל את

אותה הוראה שקובעת שזה קיצבת כפל, וכפועל יוצא מזה שמה תקרה ששתי הקיצבאות לא

יעלו מעל 90%. ובכן התקרה מושמת, לא רואים את זה כקיצבת כפל, וכל קיצבה

משתלמת על פי כלליה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
כמה מקבלת האלמנה כקיצבת שאירים אהרי מות בעלה על פי חוק שירות המדינה אם

היה לו 70% פנסיה?

אי אדלר;

או 40% מהשכר או 60% מהפנסיה אם הוא היה פנסיונר.

רן כהן;

לפי מיטב הבנתי, מהותו של החוק הזה היא אחת, שכאשר יוצאים לגימלאות שום

דבר לא מקוזז, אלא ממשיכים לקבל כפי שהיה לפני שיוצאים לגימלאות.
שי ארבלי-אלמוזלינו
לא, לא.

היו"ר אי נמיר;

מאחר ואני מקבלת קיצבה חלקית של בעלי, אני רוצה עכשיו בהזדמנות חגיגית זו

לברר ולפי זה נבין. אומרים כל הזמן שמקזזים.

מר אברהמי, נכון להיום אני מקבלת את משכורתי ו-40% מה-70% מהפנסיה של

בעלי. מה תוקן שם? זה מה שתוקן? אני שואלת עכשיו על החוק של עובדי המדינה.

ב' אברהמי;

כך מקבל עובד המדינה. אדם קיבל את קיצבת השאירים. בבוא היום כשהגיעה שעתו

לפרוש משירות המדינה, אז ורק אז, עד לתיקון חישבו את שתי הקיצבאות כאילו הן

קיצבאות כפל. אמרו; הנה, יש לך קיצבת שאירים, מגיעה לך גימלה כזאת וכזאת

משירות המדינה, גם זה וגם זה לא יהיו מעל % 90 מהמשכורת הקובעת. בא התיקון

והסיר את המגבלה הזאת.

היו"ר אי נמיר;

אני יוצאת לפנסיה, אני מקבלת 70% מהשכר שלי וכמה אני מקבלת מקיצבת

שאירים?

ב' אברהמי;

אותו דבר.

היו"ר אי נמיר;

אותם 40%, ובמקרה הזה זה יהיה % 110. עכשיו בא התיקון שהציעה קבוצת חברי

הכנסת לפיו יחילו את אותו דבר על אנשי צבא הקבע. זה התיקון המוצע. מישהו רוצה

לערער על התיקון הזה?



שי ארבלי-אלמוזלינו;

גם בשירות הקבע זה 40% מה-70% לגבי אלמנה?

עי פסנזון;

ראשית, אני שמח שמלאכתי נעשית בידי אחרים. התיקון הוא שלא מדובר ב-40%

מה-% 70 אלא ב-40% מהמשכורת הקובעת. כל היתר אותו דבר.

רן כהן;

זה הבדל גדול.
י' צבן
בתיקון החוק שלנו, כבל שזכור לי, היתה התייחסות לכפל גימלאות לא רק בקשר

לשאירים וגימלת זקנה אלא גם למשל נפגעי תאונות עבודה.
עי פסנזון
הכפל בוטל. אם אתה מסתכל בסעיף קטן (1) כתוב; "בסעיף קטן (א), פסקה (1) -

תימחק." זה בדיוק ביטול הכפל בשל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

י' צבן;

זה חל גם על כפל גימלאות נכי צה"ל?

עי פסנזון;

אני רציתי אוף-רקורד להביע תקווה שאנחנו נמשיך בביטול גימלאות כפל של

עובדי מדינה שפרשו ובן זוגם היה נכה צה"ל שנפטר, שזה עוד לא נפתר. אני מקווה

שבעתיד המדינה תבוא לידי מסקנה שגם פה צריך תיקון.

היו"ר אי נמיר;

בואו נלך צעד צעד.

רן כהן;

אבל מה שאומר חבר הכנסת יאיר צבן זה בכיוון נכון. צריך להגיש תיקון גם

בענין הזה וכשיהיה זמן נעלה את זה.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה להעמיד את החוק להצבעה כדי להביא אותו לקריאה שניה ושלישית. מי

בעד חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מסי 6), התשנייא-1991?

הצבעה

חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)

(תיקון מס' 6), התשנ"א-1991 נתקבל



היו"ר א' נמיר;

פה אחד, אין נגד, החוק אושר. אני מבקשת להכין אותו לקריאה שניה והשלישית

למליאת הכנסת.

חוק פיצויי פיטורין (תיקון מס' 13), התשנ"א-1991

הי ו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים עכשיו לחוק פיצויי פיטורין (תיקון מס' 15), התשנ"א-1991, של

חבר הכנסת אברהם פורז.

עליזה אליצור, בבקשה.

עי אליצור;

חוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-1963, קובע היום בסעיף 7(א) שאם התפטרה

עובדת תוך תשעה חדשים מיום הלידה, אם היא התפטרה על מנת לטפל בילדה, יראו

לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. הוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ ילד

והתפטרה עוד לפני שמלאו תשעה חדשים על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ בין

לפני התפטרותה ובין לאחריה.

היום יכולה אשה שאימצה ילד להתפטר רק תוך תשעה חדשים מיום שהוא נולד. זאת

אומרת, לא חשוב מתי היא אימצה אותו תוך אותם תשעה חדשים ובלבד שטרם מלאי לו

תשעה חדשים, במקביל לאשה שילדה ילד ויכולה תוך תשעה חדשים מיום שהוא נולד

להתפטר. ההצעה הזאת באה לומר, שמאחר ולאמץ ילד יותר מבוגר זה עוד יותר קשה

מאשר לאמץ תינוק רגיל, היא תוכל להתפטר תוך תשעה חדשים כל עוד לא מלאו לילד 13

שנה.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו דנו בחוק הזה בוועדה בקריאה הטרומית ואישרנו אותו פה אחד. אני

מבינה שקורה כאן דבר חריג, אבל ראוי לשבח, שהממשלה לא מתנגדת והיא מקבלת את

התיקון הזה. אני זוכרת שבדיון במליאה היו הצעות להעלות את הגיל מעבר ל-13 ואז

אמרתי במהלך הדיון קודם נלך מתינוק עד גיל 13 ונראה איך זה יפעל.

לכן אני מציעה שנצביע בעד הצעת החוק כדי שאוכל להביא אותו למליאה לקריאה

שניה ושלישית מה שיותר מהר.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

בדיון במליאה אמרנו שכשיהיה הדיון בוועדה נבקש שיביאו לנו נתונים על

הגילאים של הילדים שמאמצים אותם כדי שיהיה לנו קצת מושג על הנושא הזה.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו נבקש מעליזה אליצור שתבקש להמציא לנו את הנתונים האלה. אבל אני

מציעה לא לדחות את ההצבעה על החוק.



\שי ארבלי-אלמוזלינו;

לא. אני תמכתי בחיק ואני תומכת בו. הנתונים האלה אולי היו יכולים לשכנע

אותנו להעלות את הגיל מעל 13, כי ככל שהגיל יותר מבוגר, האימוץ יותר קשה.
מי הילב
גיל 13 נראה קצת גיל מבוגר, כשמישהו מקבל ילד לאימוץ כשהוא מעל גיל 5 או

6, הרי הילד כבר הולך לבית הספר, ואז האס לא צריכה בהכרח להתפטר מהעבודה כדי

לטפל בו. לכן אני חושב עד גיל 6 או 7. אין לנו התנגדות עקרונית לגיל 13, אבל

אם מדובר פה להעלות את הגיל מעבר ל-13, נכון הוא לקשור את זה לגיל בית הספר,

לגיל 6 או 7.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אתה יודע כמה קשה לאמץ ילד בגיל כזה, שלא היה לו בית, שלא היו לו הורים

והוא היה במוסד, כדי לסגל אותו לבית ושתהיה לו הרגשה שזו האמא וזה האבא. צריך

להקדיש לו זמן ולהיות אתו.

מ' הילב;

השאלה היא אם היא צריכה להתפטר מהעבודה כדי לעשות את זה.

היו"ר אי נמיר;

אני בהחלט בדעה שבשלב זה צריך לקבל נתונים ולראות. אני לא הייתי הולכת אל

מעבר לגיל 13. ננסה את זה קודם.

אני מבקשת ישירות ממך, רות כהנא, להואיל ולהמציא לנו את הנתונים. חשוב

מאד שבדיונים בחוקים ששייכים למשרד, תעברו על הסטנוגרמות ותראו מה המשאלות

שלנו.

אני מעמידה להצבעה את הצעת החוק. מי בעדה?

הצבעה

חוק פיצויי פיטורים (תיקון מסי 15), התשנ"א-1991 נתקבל

היו"ר אי נמיר;

פה אחד, אין נגד, החוק אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים