ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/05/1991

שכר מינימום לעובדי חברות השמירה והנקיון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 254

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

מיום רביעי. כ"ד באייר התשנ"א - 8 במאי.1991. בשעה 09:00
נכחו
הברי הוועדה: אי נמיר - היו"ר

חי גוזינסקי

רן כהן

עי נרץ

יי שמאי
מוזמנים
ני נלמן - מזכיר מועצת פועלי תל אביב

יי ליאב - יו"ר אי נול כל ארצי של חברות הנקיון, מנכ"ל חברת השמירה

א' פרחאן - סמנכ"ל חברת השמירה בעיימ

צי אורן - סמנכ"ל הברת השמירה, הבר וער ארנון עובדי השמירה וחנקיון

ני הר-פנס - מזכיר ארצי של איגוד עובדי הנקיון בהסתדרות

ני רטנר - סנן החשב הכללי במשרד האוצר

י' קלברמן - משרד החשב הכללי במשרד האוצר

י' רחלבסקי - סנן הממונה על השכר במשרד האוצר

י' ברק - יועץ משפטימשרד העבודה

מי נת - סנן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית

י' שמש - מחזיק תיק עוברי שמירה ואבטחה בהסתדרות הכללית

ני בן ישראל- ראש לשכת הקשר של ההסתדרות הכללית

ני אורי - ממונה ראשי על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה

ר' שפריר - מפקחת על חוקים סוציאלים במשרד העבודה והרווחה

בי שוורץ - מנהל מחלקת שרותי מעסיקים בשירות התעסוקה

עי נדור - מנהל אנף שרותי קליטה במשרד הקליטה

נ' קרמר - מזכירת עובדי התעשיה הזעירה במועצת פועלי היפה

שי אברהם - מחזיק תיק עובדי תעשיה זעירה במועצת פועלי חיפה

נ' נת - מנכ"ל עירית כפר סבא
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
שי צהר
סדר היום
שכר מינימום לעובדי חברות השמירה והנקיון.
היו"ר אי נמיר
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר היום שלנו: שכר מינימום

לעובדי חברות השמירה והנקיון. אבל לפני שנדון בנושא הזה אני מבקשת לשמוע

מהיועץ המשפטי של משרד העבודה, מר יצחק ברק, דיווח על הוק ההסדרים במשק

המדינה, יצירת תנאים לצמיחת ולקליטת העליה, התשנ"א-1991, שנכנס אתמול לתוקפו.

חנכתי על זה בישיבה שקיימנו אתמול, ואני חוזרת על זה עכשיו. אני מניחה

שלחלק גדול מחברי ועדת חעבודה היה זה יום קשה ביותר, כמו נם לי, כאשר ראיתי

בבוקר את המודעה שעליה התום אלי פז, סנן המנכ"ל של משרד העבודה והרווחה, בשם

היחידה לפיקוח על חוקים סוציאליים, חוק שירות התעסוקח חתשי" -1959 סעיף 64:

הפעלת לשכות עבודה פרטיות ותנאים להפעלתן.

שם הוא מודיע, בין היתר, את הדברים הבאים: במסנרת חוק ההסדרים במשק

המדינה, יצירת תנאים לצמיחה ולקליטת עליה, התשנ"א-1990, הוראות החוק לדרישות

המשק, נתקבל בכנסת ב-21.3.91, על פי סעיף 63 להוק שירות התעסוקה המתוקן, ניתנת

אפשרות חוקית להקמת לשכות עבודה פרטיות, תוך התניית מתן הרשיון להקמתן בקיומם

של תנאים נאותים. המבקש לקבל רשיון להקמת לשכת עבודה פרטית יפנה לקבלת טפסי

בקשה לפי הכתובת דרך פתח תקווה 86 תל אביב, ת.ד. 36049 טלפון 03-56334222,

ואחר כך באים התנאים לרשיון, כמו: צריך להצהיר שכהמש השנים שקדמו לא מילא

תפקיד בכיר בלשכה המיועדת-, יצהיר כי ידועים לו כל^ סעיפי החוק; על הלשכה

להימנע מלתת שירות תיווך בעבודה; התחייבות שהלשכה לא תדרוש ולא תתבע תשלום;

המבקש רשיון יתחייב לקיים רישום מסודר; המבקש רשיון יתחייב ללאפשר ננישות לכל

האוכלוסיה; משרדי הלשכה יכללו בנוסף לחדרים לטיפול בפונים גם חדר המתנה לקהל;

הלשכה תכלול תנאים סניטריים נוחים; המבקש יצהיר שידוע לו שהרשיון הינו זמני;

המבקש יתחייב להקפיד על שמירת הסודיות בכל מידע.

אינני מתכוונת לקיים עכשיו דיון בנושא הזה, וכבר אמרתי לחברי הוועדה את

הדברים הקשים שהיו לי להגיד בנדון. זה מהפך, זה תוהו ובוהו בכל הנושא של קבלת

עבודה. מהיום אין עבודה מאורגנת בארץ, ושום כוח שבעולם לא יוכל לשמור יותר על

חוק שכר מינימום.

אני מבקשת לקבל תשובה לשאלות הבאות: מי היא הכתובת, האם זו של משרד

העבודה, או זו של שירות התעסוקה? האם על פי זה צריך לתקן את כל החוקים

הקשורים בשירות התעסוקה ואת כל הוקי הביטוח הלאומי וכו' המתבססים על שירות

התעסוקה?מתבססים על שירות התעסוקה? מי מאשר את המועמדים לקבלת הרשיונות?

הגשתי למבקרת המדינה תיק עב כרס ובקשה לבדוק מה קורה בשירות התעסוקה. אני

רוצה לדעת מי יתן את הרשיונות. אם שירות התעסוקה יהיה זה שיתן את הרשיונות,

אני מודיעה שאני אהפוך את המדינה, כי אני יודעת למי נותן שירות התעסוקה

רשיונות. אם על פי ההוק שירות התעסוקה הוא שנותן את הרשיונות אני תובעת

מהמשרד להעביר לאלתר למשרד העבודה את הסמכות לתת את הרשיונות, ואני רוצח לדעת

מי במשרד העבודה יקבע זאת.

רק היום קבלתי מכתב עם שם וחתימה על שותפות של שירות התעסוקה במשרד

להבאת עובדים זרים. יש גבול לשחיתויות בתחום הזה, ואני דורשת ממך כיועץ המשפטי

של משארד העבודה לשמור על החוק. תאמין לי, מר ברק, כאשר מתחולל מה שמתחולל

בשירות התעסוקה אני לא יכולה ךלצאת להגן עליכם. ומי מכם שלא מבין שגמרתם, לא

מבין מה קורה בכלל. ואני אשאל עכשיו מדוע מחזיקים שם כל כך הרבה עובדים

ופקידים על חשבון המדינה, אם את כל התיווך יעשו מעכשיו הברות אהרות.

אגב, פניתי אל סגן השר פרוש מספר פעמים בענין הצעת חוק של כל חברי

הכנסת. בקריאה טרומית של הצעת החוק הוא יצא מהאולם, והעברנו אותו. היה לנו

קושי רב להביא אותו לקריאה ראשונה, מבלי שהוא יתן אפילו הסכמה בחצי פה לחוק



חזח שלנו שעליו עבדנו חמש שנים. חמש או שש פעמים דיברתי אתו בענין זה, וחמש או

שש פעמים נתתי לו את הצעת חחוק. עד חיום לא קבלתי תשובח. חיום, אחרי שבל זח

התפרסם, אני לא יודעת אם אנחנו יבולים לחתחיל מחדש.
י י ברק
הפעולה שלנו נעשתח אנב תיקון חוק שירות התעסוקה, במסגרת חוק החסדרים במשק

חמדינח. חוק חחסדרים במשק חמדינח תיקן באותן עקיף את חוק שירות חתעסוקח,

ואיפשר הקמתן של לשכות פרטיות, בפוף לרשיון ובפוף לתנאים שנקבעים ברשיון.

החוק הוא חוק שהתקבל בכנסת. אני רוצה לציין שהמשרד שלנו התנגד לחוק הזה במשך

בל שלבי החקיקה, אבל זו החלטת ממשלה. הממשלה החליטה, והממשלה העבירה את החוק

הזה בכנסת. הכנסת קיבלה אותו, ולכן זה חוק.

ת' גוזיגמקי;

בלילה בלילה, כמו גנבים, כאשר כולם היו מנומנמים בין יחודיים ללחודיים.
היו"ר אי נמיר
גם אם לא חיו מנומנמים זה היה עובר.
יי ברק
אותנו כמשרד ממשלתי מחייבים חוקי המדינה, ואנחנו חייבים לבצע אותם.

חחודעה שפורסמח חיא בעצם ביצוע של חוק קיים. גם אם לא חיינו עושים זאת יש

ללשכות הפרטיות הזכות להתקיים. לא אנחנו יצרנו את זח, אלא החוק הוא שיצר את

הדבר חזה. ואני רוצה לציין שבסופו של דבר מה שעשינו זה לטובת הענין. אם לא

היינו מפרסמים את התנאים, לא היו כלל תנאים. והתנאים חאלה הם בסופו של דבר

לטובת העובדים.

הח1לן זזוא נתון שלא היה תלוי בנו. בהתחשב בנתון הזה עשינו לדעתי דבר חיובי

כאשר קבענו שורה של תנאים.

אשר לשאלות ששאלה יושבת ראש הוועדה, הכתובת היא של המשרדים של משרד

העבודה והרווחח בתל אביב. במשרד בתל אביב אין מנהל אחד. לכל יחידה יש מנהל. יש

שם קונגלומרט של משרדים, ואל אחד מהם צריך לגשת כדי לקבל את הטפסים.

אין צורר לתקן את הוקי הביטוח הלאומי בעקובת החוק הנדון. הבעיה היחידה

הנובעת מבר היא בנושא ביטוח אבטלה, וזה לא שונה. כל האישורים הקשורים בביטוח

אבטלה ימשיכו להינתן על ידי שירות התעסוקה.
היו"ר אי נמיר
אני הביטוח הלאומי, שהיו כאן אתמול, אמרו לנו דבר שונה. מי נותן את

האישורים?
י' ברק
משרד העבודה.
היו"ר א. נמיר
אני מודה לן מר ברק.



שכר מינימום לעובדי חברות השמירה והנקיון.
היו"ר אי נמיר
אנחנו עוברים לדיון בסעיף שעל סדר היום קולנו בנושא: קובר מינימום לעובדי

חברות השמירה והנקיון, ואני מקדמת בברכה את כל הנוכחים.

אני רוצה להסביר את הסיבה לקיום הישיבה הזאת. כבר זמן רב אני רואה

בעתונים ידיעות, שקבלני השמירה והנקיון מעסיקים עובדים בצורה קבלנית, והעובדים

הללו אינם מקבלים שכר מינימום. שכרם ירוד משמעותית משכר המינימום. מאחר ושכר

המינימום הוא חוק המדינה, אני רואה בעובדה הזאת עבירה על החוק. יושב כאן

הממונה הראשי על יחסי עבודה, ולצורך זה הוא נם ממלא כאן את מקומות של עורך דין

ברק.

השאלה הראשונה שלי מופנית אל שירות התעסוקה ואל משרד העבודה: איפה אתם

בכל הסיפור הזה? הידיעה הראשונה שראיתי בנדון התייחסה לחיפה. אם אינני טועה

דיברתי עם נסיה קרמר כדי לברר מה קורה, מה סדר בודל התופעה והיכן זה קורה.

אהרי אותה שיחח טלפונית הנעתי למסקנה שאנחנו חייבים לקיים דיון בנושא הזה.

מאחר ומאתמול על פי חוק יכול למעשה כל אדם לפתוח משרד לתיווך עבודה הענין

מתחיל להיות הרבה יותר המור, כי זה יהיה יותר קשה לפקח על אכיפת הוק שכר

המינימום. ובלי שיתוף פעולה מצדכם, קבלני השמירה והנקיון, ובלא ההבנה שעל חוק

המדינה חייבים לשמור, לא נובל לעשות את הדבר הזה.

אני יודעת שחלק ניכר מהאנשים שלהם משלמים את השכר הנמוך הם עולים חדשים,

ולכן הזמנו את נציג משרד הקליטה, אבל לא רק עולים חדשים. זה התחיל מעובדי

השטחים. לקחו קבלני נקיון, לקחו קבלני שמירה, והתשלום היה נלובלי. אני חושבת

שחלק נדול מהמעסיקים, מכל המנזירם, לא טרח אפילו לברר מה מהכסף שהם משלמים

לקבלן מקבל העובד, ואילו תנאים הוא מקבל. זו הסיבה שבגללה זמנתי את הישיבה

הזאת.

אני מבקשת מהנברת נסיה קרמר, שהביאה לתשומת לבי את הענין הזה, תמסור לנו

תיאור המצב בעיר חיפה. לאחר מכן נשמע את נציבי הקבלנים.

נ י קרמרף

ישנם קוני שירות וישנם נותני שירות. זה מתחיל בקוני השירות. קוני השירות,

בהתאם לתקציבים שלהם, רוצים לשלם פחות ככל האפשר, והקבלנים או בעלי הבורת

השמירה רוצים לזכות בנתח של המכרזים ומורידים לכן את המחירים, וכאשר מניעים

לביצוע העבודה מובן שלפי התקציב שקיבל מקונה השירות אין הוא יכול לשלם לעובדי

את כל התנאים הסוציאליים ואפילו לא את שכר המינימום. במקום 5,21 שקל לשעת

עבודה שחיה שכר המינימום בחודש פברואר, הם שילמו 3.88 שקל לשעת עבודה. שכר

המינימום לשעת עבודה חיום זה 5,81 שקל. הם שילמו, כאמור, מ-3 שקל לשעה עד ל-

3.88 שקל לשעה, ולפעמים אפילו עד 5 שקל לשעה במצב הטוב.יש המשלמים נם 2,70 שקל

לשעה, אבל זה בהחלט מיעוט. קוני השירות הם כל המשרדים, בעיקר המשרדים

הממשלתיים. ישנן חברות שעומדות בשכר המינימום בשיטה מסויימת.
רו כהו
מה שאת מתארת באן בפנינו זו עבירה על החוק. האם הנשתם תביעות משפטיות נגד

העוברים על החוק?
נ' קרמר
הנשנו תביעות משפטיות, אבל אינני רוצה להכניס למסנרת הדיון הזה את דתי

הדין לעבודה. בבית הדין לעבודה מתנהל עכשיו משפט שנמשך הרבה מאד ישיבות, מפני

שמנסים להוכיח שזה לא נכון. אבל הצדק ייצא בסופו לש דבר לאור.
י י שמאי
מדוע אינכם מעבירים לבית הדין לעבודה מספר נדול יותר של תביעות?
נ' קרמר
אנחנו מנישים שלוש תביעות בשבוע.

בשנה האחרונה בעיקר, עם התנברות העליה והאבטלה, יש למעסיקים אפשרות

מצויינת להחליף את הפועלים בקלות. אדם עובד חודש, ועד ל-15 לחודש הבא אינו

יודע למעשה כמה הוא יקבל. כשהוא מקבל את תלוש המשכורת שלו ומתחיל לשאול איך זה

שלא קיבל יותר, שהרי עבד יותר שעות וכוי", ועובר עוד זמן מה עד שהוא פונה אלי

בענין המשכורת שלו, ועד שאני פונה לחברזז עוברים שוב עוד כמה שבועות, ואז החברה

מפטרת אותו ושוכרת במקומו מיד ארם אחר שמאד רוצה לעבוד, והתסריט הזה חוזר על

עצמו שוב ושוב.

בחיפה מצויים כ-19 אלף מובטלים, פרט לעולים החדשים, והמעסיקים מנצלים את

העובדה הזא. יש הרבה מאד חבורת קטנות שלא משלמות שום תנאים סוציאליים, נם

הלשכות חפרטיות לא משלמות זאת. הדבר הזה נורם כמובן נזק לחברות המסודרות,

ובעיקר זה נורם נזק לפועלים.
ני גת
העיריה הוציאה מכרז לעבודת נקיון, כפי שהיא עושה תמיד, והתקבל קבלן

שהעסיק 18 עובדי נקיון, כשהמטרה היתה להוציא עובדים ערבים שאינם תושבי ישראל

מעבודה בעיר, ולתת הזמנות לישראלים לעבוד. הסתבר שהקבלן שזכה במכרז מעסיק

תושבים ישראלים יהודים וערבים, בהתאם לתנאי המכדז.

הנושא עצמו הוא בעייתי בהחלט. במכרז לעבודת נקיון זכה קבלן מסויים לפי כל

הכללים הנהונים לנכי מכרזים. הסתבר שהמשכורת היומית של עובד אצלו היא 40 שקל,

בעוד שהיתה צריכה להיות 58 שקל. כתוצאה מהידיעה הזאת שהועלתה השבוע העברנו את

הענין ליועץ המשפטי ובקשנו ממנו לבדוק אם אנחנו יכולים לנקוט בצעדים חוקיים

כדי להוציא את העבודה מידי הקבלן שזכה בה.
י' שמאי
האם אתם מכניסים בתנאי המכרז נם את נובה השכר של העובדים?
ני נת
המכרז מתייחס לסכום כולל. קבלנו 8 הצעות שמתוכן בחרנו באחת.

אני חושב שהבעיה היא ביכולתו של מקרר העבודה לאכוף את החוק. המכרז של

העיריה אם הוא נעשה בתום לב, הבעיה היא בעיה של אכיפת החוק כדי להבטיח ששכר

המינימום אכן ישולם במלואו. את הדבר הזה ניתן לעשות. המצב יהיה חמור יותר ברנע

שחברות פרטיות יכנסו לזח, וחשוב מאד להבהיר לכולם שהתשלום חייב להיות בהתאם

לחוק.



הקבלן טוען שהוא אמנם משלם לעובד 40 שקל ליום, אבל נוסף על בך הוא משלם

ביטוח לאומי, משלם עבור ההסעה וכו'. ולא אני, שהנני מקבל השירות, צריך לאכוף

על הקבלן חוקי המדינה. אני לא צריך לדאוג לבר שחוא ישלם מס חבנסח ומע"מ. זח

לא תפקידי.

רו כהן;

כל חוזה שבביצועו יש משום עבירה על החוק אפשר לבטל. מאחר והצד השני

לחוזה שעליו חתמתם פועל בנינוד לחוק יש לבם אפשרות לחפר את החוזה.
ני גת
בכפר סבא יש רגישות מיוחדת לנושא הזה. גם בגלל הקרבה שלנו לאיזור המשולש,

ואנחנו מעסיקים עובדים רבים מהאיזור הזה, וגם בגלל המספר הגדול של עולים שיש

היום בכפר סבא יש שם רגישות גדולה מאד לנושא הזה. הענין הועלה רק השבוע, ומחר

תתקבל חוות דעת היועצת המשפטית של חעיריה ונראה אם אמנם צודק הבר הכנסת רן

בהן. יש בבר החלטת מועצה האומרת שבמידה ויש למועצה האפשרות החוקית להפסיק את

החוזה, היא תעשה זאת.
ג י גלמן
לפי ידיעתנו התופעה של תשלום שכר שהוא נמוך משכר המינימום קיימת נם בתל-

אביב-יפו, ולצערי הרב היא קיימת בממדים גודלים, ובמיוחד באה לידי ביטוי בניצול

עולים חדשים.

מזה כחודש ימים אנחנו מטפלים בבעיה, שקיבלה תהודה. היו כמה מקרים מאד

ספציפים שהצלהנו להדביר, והיו תגובות מאד מצערות מצד מעסיקים. אתן לבם דוגמה

קלסית להבהרת הדברים. לפני שבועיים הגיע עולה לבית-ברנר ובידו שיק על סך 700

שקל שקיבל תמורת 240 שעות עבודה, שלפי החישוב שעשינו מצביע על שכר של 2,31 ש"ח

לשעת עבודה. אם העולה לא יידע את זכויותיו ואת התנאים המגיעים לו ומה הן

הנורמות המקובלות, הניצול הזה יילך ויגבר, במיוחד כאשר התחורת על כל עמדת

עבודה היא מאד גדולה היום. המקרה הזה זכה לטיפול מידי, וכעבור שלושה ימים הוא

קיבל שיק נוסף בסך 700 שקל, כך שלמעשה קיבל 5,30 ש"ח לשעת עבודה, וזה כבר נמצא

בגבולות שכר המינימום.

התופעה הזאת קיימת בעיקר במקומות עבודה שאינם מאורגנים. אנחנו תוקפים

היום את הבעיה הזאת בצורה הזיתית גם בהסתדרות, אפילו באמצעות נקיטה בסנקציות.

אני מנסה לגרום לבך שמערכות הקשורות אתנו לא יעסיקו חברות לא מאורננות. אינני

מתנגד להעסקת קבלן מאורגן, ויש בארץ הרבה קבלנים מאורגנים. יש קבלנים שמקבלים

עבודות אד-הוק, אם זה בתחום הבניה, בתחום האחזקה או בכל תחום אחר של שירות,

והם מאורגנים. יש להם סכמי שכר, הם משלמים תנאים סוציאליים, אין לנו כל בעיה

אתם. קבלן מאורגן הוא מי שמצטרף להסכם עבודה ענפי והוא רשום.

במשחקי הפועל היינו עדים לתופעה של קבלנים לא מאורגנים, ולאחרונה תקפנו

את התופעה הזאת. אני חבר הדירקטוריון של הפועל אבל לא הייתי מודע לדרך

ההתקשרות באמצעות השמברז. אמר מנכ"ל הפועל שהוא קיא ירע שחברת השמירה אינה

מאורגנת. יש גם תופעות של הליכה משותפת למכרזים, ועוד תופעות שונות שעליהן

אנחנו לומדים לאחרונה.

היו"ר אי נמיר-.

תארו לעצמכם מה יהיה המצב אחרי שירוקנו את שירות התעסוקה, ובתחום חזה

יהיה שוק חופשי.
נ' גלמן
אני רוצה לספר לכם מה היתה תנובת המעסיקים כאשר התרענו על התופעה הזאת.

כל יש בעיה עם אכיפת החוק, וזו בעיה קשה. אני מדבר על מקומות עבודה קטנים

שהנגישות אליהם היא מאד קשה לנו. אנהנו מדברים על מקומות עבודה המעסיקים 20

עובדים ויותר, ובתל אביב שהיא מטרופולין יש אלפי מקומות עבודה, וכמעט בלתי

אפשרי להניע אל כולם, אלא לאם כן העובד פונה אלינו. אנהנו פשוט לא יבולים לאתר

בל עובד ועובדת, ובעיקר במצב בו לא כל עובד יודע מה הן זכויותיו. ריש עובדים

שלא יודעים כלל על קיומו של חוק שכר מינימום.
הלק מהעבידים אמרי
לא נעסיק י הוריים, ואני לא רוצה להחריב את הדיבור על

הנושא. זו היתה התשובה שנתנו לנו. הם מהפשים את כוה העבודה הזול. ומננד ישנם

תהומי עיסוק בעיר תל אביב, כמו המסעדות למשל, ששם מעסיקים עוברים זרים ללא

היתר מטעם משרד העבודה. הקרתי קצת את התופעה, התעניינתי והנעתי למסקנה שהעלות

של עובד זר היא יותר נבוהה משכר המינימום. בהלק מהתחומים הם מתקשים להעסיק

עובדים, למרות שהם מוכינם לשלם מעל לשכר המינימום. כך שיש שתי פנים לאותה

מטבע.

אמר לי מסעדן! אני מעסיק שני עובדים מסרילנקה שאין להם רישוין, ואם אני

אתפס אני סונר את העסק ואני נוסע. הוא לא הצליה לקלוט עובדים. זו בעיה רצינית,

ויש עוד בעיה שכדאי לתת עליה את הדעת. יש מעסיקים שמוכיחיםש הם רוצרים לקלוט

עובדים, אם זה בשענף הטבסטיל, במתפרות וכוי, במפעלים עתירי עבודה, והם אינם

מסוגלים לשלם את שכר המינימום. בשביל המקרים האלה יש צורך בהשלמה ממוסדת

למעסיק ולהבטיח שהעובד אצלו יקבל את שכר המינימום. מדובר כמובן במפעלים

המשווקים את תוצרתם לשוק המקומי בעיקר.

במפעל כמו נוטקס שבתל אביב, שהכפיל את היצוא שלו בשנה האחרונה, אין

עובדים שזקוקים להשלמת הכנסה. אבל מפעל כמו נוטקס או דיבה הם כבר מפעלים עתירי

ידע, ולא עוד עתירי עבודה. יש מקומות עבודה המשתרעים על שטה נדול ומעסיקים 10

עובדים בלבד, והמפעל עובד עם ציוד חדיש ועם מהשבים, ולעומתם יש מתפרות שם

יושבות העובדות אהת על נב רעותה, והציוד באותו מפעל הוא מיושן.

הבעיה קיימת, ואפשר לתקוף אותה, אבל צריך להניע עם ההסברה אל כל פרט

ופרט. העולים ההדשים הם הסרי אונים וצריך להניע אליהם עם דברי הסברה. יש בין

העולים שכבר רואים בבית ברנר כתובת לבעיה הזתא שלהם, והם דאכן פונים לשם. בתל

אביב מצויים 21 אלף עולים חדשים. לא כולם עובדים כבר, ולא כולם יודעים איך

להתקשר אתנו ואיך להניע אלינו. אנהנו מנסים על כן להניע עליהם עוד בהיותם

באולפנים כדי להסביר להם את מהותו של שוק העבודה ותנאי העבודה אצלנו.
חי נוז'נסקי
יפה שהתעוררתם.
נ' נלמן
לא התעוררנו אתמול. אנחנו מטפלים בזה כבר הרבה מאד זמן. אם תתענייני אצל

הבר המועצה בתל אביב מהסיעה שלך הוא יספר לך מה אנחנו עושים בענין הזה.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה להניד להברת הכנסת תמר נוז'נסקי שכאשר אני קראתי את הידיעות

שהופיעו בענין זה בעתונות התקשרתי אל מזכיר מועצת פועלי חיפה. דיברתי אתו שלוש

פעמים בענין, והנעתי למסקנה שהנושא מהייב דיון בוועדה. אני מודה לכל מי שבא

לישיבה, ובמיוחד למזכיר מועצת פועלי תל אביב יפו שסבר שהנושא חשוב דיו וראוי

שמזכיר מועצת הפועלים ישתתף בדיון הזה.



לכאורה אפשר לומר ששבמדינה קיים חוק, ושאם עובד לא מקבל את שכר המינימום

שמניע לו הוא יכול לתבוע אוז זכויותיו על פי חוק בבית חרין לעבורה, ושם יקבל

בנוסף לשכר המניע לו נם רמי הלנה, ריבית, הצמרח וביי. אבל זה לא כל בך פשוט,

כי חברות השמירה מעסיקות במורע עוברים בשכר שהוא נמוך משכר המינימום, בהנחה

שמתוך 10 עוברים יימצא אולי אחר שיעמוד על זכויותיו, ואתו הם יסתררו בסופו של

דבר, ואילו היתר יקבלו את מה שנותנים לחם ולא יעוררו בעיות. ואם יימצא אחד

שיתעקש ויפנה לבית הדין לעבודה כדי לעמוד על זכויותיו, אז יתפשרו אתו בסופו של

רבר.

את הפתרון לבעיה הזאת אפשר למצוא בשני מוקדים. אנחנו פנינו לחשב הכללי

וביקשנו שיבדוק אם הסכומים שעליהם אנחנו מסכמים עם הברות השמירה מניעים אל

העובדים, או שהם נשארים אצל חברות השמירה. חשוב להבין שכשמדובר בחוק ללא

סנקציות לצדו, קשה לאכוף אותו. במקרה שלפנינו, אדם שלא ישלם את שכר המינימום

ומביאים אותו לבית דין לעבודה. במקרה הנרוע מבחינתנו אומרים לו שהוא חייב לשלם

את כל הסכום. במקרה הפחות נריע מתפשרים אתו.

גם המספר הקטן של המתלוננים נובע מזה. עובד שמתלונן יודע שלמחרת היום חרא

יפוטר, וכך זה בפועל. אני יכול לספר לכם על מתלונן שפנה אלינו באילום שם וביקש

מאתנו לפעול לטובתו. הוא פוחר להתייצב אישית בי הוא כבר סולק ממקום עבודתו

הקודם, וחושש שמא יסלקו אותו נם ממקום העבודה הזה. אז למרות שהוא מתלונן, הוא

בכל זאת רוצה להמשיך ולהחזיק בעבודה הזאת. את מכתבו של האיש הזה אעביר ליושבת

ראש הוועדה לעיונה.

ני רטנר;

יש לי הרגשה שכדאי שאבהיר מה חלקנו במערכת, ואיך הנושא פועל בממשלה ומה

הן ההשלכות של פעילות הממשלה. אני מצמצם עצמי ברנע לתחום השמירה ולתחום

הנקיון. משרדי הממשלה השונים עושים התקשרויות בתחום השמירה והנקיון בהתאם

לצרכים שלהם, בהתאם למנבלות התקציב, ובהתאם לכללי ההתקשרויות של החשב הכללי

המוכתבים מרכזית. החשב הכללי מנחה בצורה פורמלית את משררי הממשלה איך להתקשר

בתחומים רבים, ונם בתחומי השמירה והנקיון.

לאור טענות חוזרות ונשמנות, ותחושה שהיתה, שבעיקר בענפי השמירה ונקיון

העובדים מקלבים שכר נמוך מאד, ולעתים רבות מתחת לשכר המינימום, הנהינו את

משרדי הממשלה, וחזרנו והנחינו אותם בכתב בצורה של חוזרים להנהלות המשרדים, איך

לפעול. ההנהיות שלנו למשרדי הממשלה אמרו, בין היתר, שבכל התקשרות של משרד

ממשלתי, התקשורת שהתוצאה שלה היא שכירת שירותי שמירה וניקון, הקבלן מתחייב

כחותם על ההוזה לשלם לעובד שכר מינימום.
היו"ר אי נמיר
זה כתוב כהוזה?
נ' רטנר
זה כתוב בחוזה. וכל קבלן שעושה הסכם עם הממשלה חותם על חוזה כזה. אני

מדבר על שירותים שהממשלה קונה מקבלן. הקבלן מתחייב להציג בפני המשרד אישורים

של רואה-חשבון, שמוכיחים ומאשרים שהמעסיק נותן לעובדים שכר מינימום.
ני נת
האם הוא צריך להצינ את זה בדיעבד?
ני רטנר
כן. קבענו מנננון מסויים.
היו"ר אי נמיר
כשאתה מדבר על הממשלה, האם זה כולל נם אח הרשויות המקומיות?
נ' רטנר
לא, זה לא כולל את הרשויות המקומיות. זה כולל את משרדי הממשלה ואת יחידות

הסמך של משרדי הממשלה. זה כולל בתי הולים שהם יהידות סמך של משרד הבריאות. זה

הל על בית חולים איכלוב או כל בית חולים אחר שהוא יחידת סמך של משרד ממשלתי.

על בית חולים הדסה עין כרם זה לא חל. על בית הולים רמב"ם, למשל, זה הל.

יי ליאב;

בענין יחידות סמך של משרד הבריאות הדברים מאד יפים, אבל הישום בפועל לא

כל כך יפה.

נ' רטנר;

בהנחיות שהוצאנו למשרדי ממשלה הדגשנו שאי קיום תנאי שכר מינימום מהווה

עבירה פלילית לפי סעיף איקס. הנחינו את חשבי משרדי הממשלה לעשות בטכניקה

מסויימת ביקורת ומדנמיות של ההתקשרויות. למעשה סיפקנו כלים איר לסגור את

הנושא בצורה נכונה לדעתנו. הפעולה הזאת נעשתה מתור תיאום עם פרקליטות המדינה,

מצד אהד, ועם משרד העבודה, מצד שני. הוצאנו הנחיות. מנקודה זו והלאה אנחנו

פועלים כאשר לכאורה המערכת מבצעת את ההנחיות.
יי ליאב
בשם שני הארגונים שהם חברים בלשכה התיאום והתומים על הסכמים בין לשכת

התיאום וההסתדרות, אני מבקש לברר את יושבת-ראש הוועדה ואח חבריה על קיום הדיון

הזה.

מאחר ורוב הקבלנים המאוגרים באיגודים שלנו זועקים כבר זמן רב, ועוד יותר

מאז שבאו גלי העליהל, ואין מי שיטה לנו אוזן. והתוצאה היא שאנחנו סובלים

וניזוקים. הקבלנים המאוגדים בארגונים של השמירה והניקון, וחתומים על ההסכמים,

מקבלים אח ההנחיות והעידכונים באשר לגובה השכר, התנאים הסוציאליים וכוי. כל מי

שהוא חבר באיגודים האלה צריר להשתדל ולשמור על ההנחיות, על הכללים ועל ההסכמים

הקיבוציים שאנחנו חתומים עליהם. יש מקרים שאנחנו הוחמים בנפרד עם מועצות

פועלים מסויימות, כמו מועצת פועלי חיפה, ויש מקרים שבהם מחייב אותנו ההסכם

הקיבוצי הכללי שמקבל אחר כר תוקף של צו הרהבה ולמעשה מהווה כעין חוק.
גי הר-פנס
מתי חתמתם עליו?
י' ליאב
במסגרת שני הארגונים האלה ישנן כ-50 הברות בענף הנקיון, קצת למעלה מ-40

חברות בענף השמירה, שביהד מעסיקות במשרוח מלאות וחלקיות בין 70 ל-100 אלף איש.

משרה הלקית יכולה להיות גם משרה של שעתיים, של 4 שעות, של 6 שעות. משרה מלאה

זה של 8, של 9 ושל 10 שעות.

למיטב ידיעתנו החברות המאוגדות בארגונים שלנו אינן מעסיקות עובדים בשכר

הנופל משכר המינימום, ובמיוחד לא כשמדובר בעולים חדשים. שכר של 3 ש"ח לשעה

משולם על ידי כל מיני קבלנים וחברות שאינן מעוניינים להצטרף לארגונים האלה,



אינם מעוני ינים לחתום על חסכם עם ההסתדרות, אינם קוראים את ההסכמים שעליהם הם

חותמים. החברות האלה צצות כפטריות אחרי הגשם; היום קמות, מנצלות את העוכרים

וכעבור 6 או 7 חודשים נעלמות, והעוברים רצים ומהנשים את הבעלים. אני יכול

להגיר לכם שנם אני ונם חברות אחרות משתפים פעולה עם מועצת חיפה בענין זה.

צריו לקהת בחשבון את העוברת שמבקשי השירותים, מנימוקים תקציביים שלהם,

בוחרים לביצוע העבורה בקבלן שהצעתו היא הזולה ביותר, ולא בבעל הנסיון

והמיומנות. ופעמים רבות המחיר המוצע לשעת עבורה עבור שמירה או ניקון נופל

מהמהיר על פי שבר המינימום בצורף התנאים הסוציאליים, כמפורט בהסכם הקיבוצי.

למרות ההנחיות הקיימות, ואחרי שבעמל של שנים הנענו, חברי ואני, לנוסח

מוסכם עם משררי הממשלה, שפעל זמן רי רב ער שנפל בבנ"צ כתוצאה מהכנת לקיית,

לרעתי, לא תמיר הקפירו על זת. היה מוסכם בין משררי הממשלה וארנוני הקבלנים

שיש מחיר מינימום שקבלן שישלם מחיר הנמוך ממנו לא יוכל לזכות בעבורה אצל משררי

הממשלה. מאז שמשררי מס הכנסה הפסירו בבנ"צ בנלל מחיר מאר נמוך, ישנם משררים

רבים כמו מע"ץ, משרר הפנים, מס הכנסה, משרר החקלאות, מע"מ, רשות הרואר, משרר

הבריאות-

נ י קרמר;

נם משרר המשפטים.

יי ליאב;

אני לא יורע על משרר המשפטים. מכל מקום, המשרדים האלה מאשרים חוזים שבהם

מהיר תזכיה נופל משכר המינימום בצירוף התנאים הסוציאליים שעליהם סוכם עם

הממונה עם האגף הממונה על המשק הממשלתי.

אני יכול לתת לכם דוגמה טובה מההברה שאותה אני מנהל. בית החולים ברזילי

באשקלון הוציא מכרז. הגשתי הצעת ונקבתי בסכום של 8,60 שקל. זכה במכרז קבלן

שבשעתו הוגשה נגדו תביעה בנין אי תשלום ביטוח לאומי, ושהציע 7,35 ש"ח. אם אפשר

היה לבצע שמירה בהודש מרץ לפי חישוב של 7,35 שקל לשעה, אני לא יורע כיצר.

ההצעה שלי נפלה, והצעתו של קבלן קטן מאשקלון נתקבלה.

אני יכול לתת דוגמה נוספת. בשעתו דובר רבות על קטיף ועל חוסר ידים עוברות

בקטיף, והפרדסנים צעקו המס. במאצעות חברת כוח ארם הגשתי הצעת על 65 ש"ח ליום

עבורה, כולל הסעה והוצאות ארגוניות. אמרו לי בתנובה אקספורט שתמורת 50 שקל

ליום אוכל לקבל את העבורה. אם לא, יש להם עובדים מהשטחים. כך בפירוש הם אמרו,

ואחר כך צועקים חמס שאין יריים עוברות.
היו"ר אי נמיר
אתם הרי עוברים למטרת רווה, וזה מקובל. כרי שאתם תוכלו לשלם את שכר

המינימום, כפי שקובע החוק, ואת הזכויות הסוציאליות, מה הוא סכום הברוטו

המינימלי שאתם יכולים לנקוב במכרז על מנת לזכות בו?
יי ליאב
מר פרהאן הוא איש משכורות, והוא שולט בנושא תזה טוב ממניויוכל להשיב

לשאלתה של יושבת ראש הווערה. אני יכול להניר לכם שאחרי מספר ישיבות הנענו

לסיכום עם תממונת על תמשק הממשלתי, שבחישובים צריך לקחת בחשבון את שכר

מינימום, להוסיף עליו את התנאים הסוציאליים, והם חישבו על זה נם רווח מסויים.

אילו הרבר תזת היה מיושם הלכה למעשה, התמונה היתה שונה.



ישנם מוסדות, כמו קופת חולים חבללית של ההסתדרות, שקובעת בדיוק מה אתה

צריך לשלם ומה התמורה היא שתקבל, ויש דרך לעשות זאת. שם זה בסדר. בנק

הפועלים, מפעלי תעשיה נדולים כמו איקאפרם, סאייסקס ועוד, וכן חברת ההשמל, רפאל

הסוכנות היהודית ועוד, מקבלים הצעות שעומדות במבחן הסבירות, עם תנאי הצמדה

סבירים כי זה שורש הבעיה.

אבל ישנם נופים אחרים, שאינם בסדר בתהום הזה, כמו כל הרשויות

המקומיות, ללא יוצא מן הכלל, הברת הסנה, רשת היפרשוק של תנובה, בנק לאומי,

סולל בונה, חברת מליבו שהיא חברת בנייח מאד גדולה שתפסה תנופה ומוכנה להציע

לקבלן 2,000 שקל לחודש עבור 15 שעות שמירה ביום. מובן שב- 2,000 שקל לחודש

אינך יכול לשלם לעובד עבור 15 שעות שמירה ביום במשך חודש ימים, כאשר בחודש הזה

כלולות גם 4 שבתות, להתחייב שלא יגנבו באתר, לשלם תנאים סוציאליים לעובד, ונם

להרוויה.

כשאתה זוכה בעבודה במחיר נמוך אתה צריך להתחשב נם בתנאי ההצמדה. מאחר

ובענפים האלה עובדים בעיקר עם עובדים בשכר מינימום, כאשר ההצמדה היא לתוספת

יוקר בלבד, אז כאשר אחת לשנה חוק שכר מינימום מתעדכן, הקבלן לא יכול להמשיך

לעבוד, ואז הדוא מחפש רכים לסדר את העובד.
אמר לי מנחל ההיפר שוק
עם סוציאליסטים הכי קשה לעבוד. הם לא יודעים מה

הן זכויות סוציאליות, ואינם יודעים מה הוא שכר מינימום. אתה רוצה תוספת יוקר

בלבד, טוב. אתח לא רוצה, אל תשתתף במכרז.

בשעתו הוציא האיגוד שלנו חוזר לחברי שבו נאמר: נא לא להשתתף במכרזים של

בנק לאומי. מפני שבנק לאומי בוחר בזול, ונם מוסיף שזה צמוד לתוספת יוקר

בלבד. איך זה אפשרי כאשר אנחנו מחוייבים לפעול על פי חוק כפי שהחוק מחייב

אותנו.

נכון שיש בעתונות פרסומים, אבל יש להבחין בין חדברים ולא ללכת שבי

אחריהם. עולים רבים מתייצבים בלשכות התעסוקה, נרשמים ומקבלים דמי אבטלה,

והולכים אחר כך לקבלנים להפש עבודה בלי לקבל תלושי שכר, ואז הם מסכימים לעבוד

גם תמורת 3 ש"ח לשעה.
נ' קרמר
האנשים האלה לא פונים אלינו.
יי ליאב
אני חושב שמעבר לאכיפת החוק, ולא משנה אם יש הסכמים קיבוציים מיוחדים, או

לא, יש צווי הרחבה. אני יודע שמי שידבר אחרי יגיד שהארגון שלנו איננו חתום על

הסכם עם איגוד הנקיון, אבל מכוח ההסכמים הקיבוציים שמתארכים מדי פעם אנחנו

התומים ע ההסכם ואיננו הייבים לחתום על ההסכם המיוהד הזה. מה גם שאיגוד עובדי

הניקון במקום לשמור על העובדים דאג למעסיקים, והקים איגוד מתחרה, איגוד קבלני

הנקיון והאחזקה, שחתם על הסכם קיבוצי כאשר לא היה מוסמך לעשות זאת, כי הוא לא

היה איגוד חוקי, ולצערי הנושא טרם הוכרע על ידי הממונה על יחסי עבודה.

לא ההסכם הוא שיקבע מי הוא קבלן שמקיים. מקבלי השירות הם המקור לנגע הזה,

והגגבע הזה קיים בכל המשק.
אי פרחאז
אני מייצג את ארגוני השמירה, ואני חבר ועדת העבודה בלשכת התיאום. משנת

1972 היה הסכם על הכנסת מינימום, ואחר כך התקבל בכנסת ענין שכר מינימום. שכר

המינימום נקבע בזמנו, ואני הייתי בין אלה שברכו על קבלת חוק שכר המינימום.



חבעיה התעוררה רווקה בתעשיה. השכר בתעשיה הוא הרבה יותר נמוך משכר

המינימום, כי לסכר חמינימומ מותר להכניס % 30 פרמיה. אם לעשות השוואה של שכר

מול שכר, אז צריך להוסיף אצלנו את ההפרשות הסוציאליות המתחייבות, לרכות מס

מעסיקים. התעשיה פטורה, החקלאים פטורים, אבל על השירותים יש מס מעסיקים.

האוצר זקוק לכסף, ומס מעסיקים קיים.
היו"ר אי נמיר
אני ננד כל הענין של מס מעסיקים, כי זה לא הוסיף אף לא מקום עבורח אחד,

ורק העשיר את האוצר. אבל לא ברור לי במה אתם גרועים מאשר עורך דין, למשל, שחוא

מיליונר ואינו משלם מס מעסיקים?

אולי תוכל להגיר לנו מה התשלום שאתם צריכים לקבל כרי שתוכל לשלם לעוברים

שלכם את שכר המינימום, וכל הנלווה לזה, ושעור ישאר לכם רווח, שהרי מקובל עלינו

שאתם עוברים למטרות רווח.

אי פרחאן;

אכן בנוסף לשכר יש תשלומים לתנאים הסוציאליים, יש הוצאות תפעול וצריך

להיות גם רווה, וכך אנחנו מגיעים לסכום של 8,70 ער 9 שקל לשעת עבורה במחירים

של היום. זה גבולי מאר. צריך לקחת בחשבון שיש שבנוסף להוצאות הסוציאליות יש

לנו הוצאות נוספות, כמו הוצאות נסיעות לעובר, הוצאות על אחזקת נשק למשל, פיקוח

וכוי. סכום המינימום שיאפשר לנו לפעול יהיה 8,70 ער 9 שקל לשעת עבורה, כפי

שכבר אמרתי. צריך לזכור עור שענף השמירה והנקיון משלם לממלאי תפקירים שונים

שכר העולה על שכר המינימום,וגם תא זה צריך לקחת בחשבון.

הזכירו כאן מועסקים במשרה מלאה ומועסקים במשרה חלקית, אבל חשוב לציין

שלא כולם מקבלים את שכר המינימום. אחוז ניכר של עוברי אבטחה, למשל, משתכרים

2,000 שקל נטו. אנחנו עוברים בשיתוף פעולה מלא מקומי וגם ארצי בכל הנוגע למשל

לפרסומים שונים.

גי הר-פנס;

אני חייב לקצר. כי רק הבוקר יצאתי מהמיטה בהיותי חולה כדי להשתתף בריון

הזה, שאני מאר מאר מחשיב אותו. אנחנו אסירי תורה ליושבת ראש הווערה שיזמה את

הדיון הזה. אני רוצה להוסיף רק שהיינו מאושרים כאשר אחרי כל כך הרבה שנים

הצלחת להעביר את החוק הזה, כי חשבנו שהחוק הזה יפתור לנו הרבה בעיות. ואכן לא

התאכזבנו ובעקבות החוק הזה הוטב המצב בהרבה. אבל ישנם רברים מסויימים שאליה

וקוץ בה. החוק אינו מבוצע. רבים מאר עוקפים אותו.

גברתי היושבת ראש, את הזמנת לכאן את כל הצדדים הנוגעים בענין הזח, וזה

טבעי מאד שאת המחותנים הראשיים לא הזמנת.
היו"ר אי נמיר
אני לא יבולה להזמין אותם, כי אני לא מכירה אותם.

ג' הר-פנס;

נכון מאד, לכן אמרתי שזה טבעי. כוונתי לאותם אבות ואמהות שאינם יכולים

לספק לילריהם את המינימום הדרוש מפני שאינם מרוויחים את שכר המינימום. הם

עובדים בעד שכר מינימום, אבל לא מקבלים אותו. המציאו כל מיני פטנטים לעקיפת

החוק הזה, ואיך לסדר את אותם מסכנים שעליהם אמר דוד המלך: "משד עניים מאנקת

אביונים עתה אקום יאמר הי אשית בישע יפיח לו". אנחנו מדברים במסכנים ביותר



בחברה קולנו, אבל יתכן מאד שבעוד דור ידברו כאן במקומי ובמקומך, גברתי היושבת

ראש, אחד הבנים והבנות של אותם מסכנים, כי אנחנו חיים במדינה דמוקרטית.
היו"ר אי נמיר
ומה עושח ההסתדורת כדי לעקור את התופעה הזו מהשורש?

ג' הר-פנס;

אני הושב שההסתדרות לא מפקחת על ביצוע החוקים. ההסתדרות חייבת להגן על

העובדים בכל מיני צורותת.
היו"ר אי נמיר
מה עושה המחלקה שלך כדי להגן על העובדים?

ני הר-פנס;

מנסים פה ושם להביא דברים לבית הדין לעבודה. בדרך כלל בית הדין לעבודה

עושה את מלאכתו. מר ליאב דיבר על 70 עד 100 אלף עובדים המיוצגים בשני

הארגונים, ואלה אנשים שעובדים תמורת שכר מינימום.
יי ליאב
לא בולם, בהחלט לא כולם.
ג' הר-פנס
יש הרבה קבלנים שמר ליאב אינו מייצג אותם, והם משלמים שכר מינימום ולמטה

ממנו. הממשלה חייבת לדאוג לביצוע החוקים.
היו"ר אי נמיר
את כל זה, עם כל הכבוד הרב שאני רוהשת לך הרב הר פנס, אנחנו יודעים.

מדוע צריך היה לקיים את הדיון הזה ביוזמנתי? האמ אתם לא מכירים אותי ולא

יודעים שיכולתם לבוא אלי בענין זה? אתם רואים שבמשך תקופה כל כך ארוכה אין

אוכפים את החוק הזה, ואתם מהרישים?
לכנסת יש שני תפקידים
לחוקק חוקים, ולפקח על עבודת הממשלה. הדיון הזה

מתקיים רק מפני שקראתי את הפרסומים בעתונים. אלמלא כן לא הייתי מודעת לגודל

הבעיה. אילו ישב כאן חיים הברפלד הוא היה יכול להגיד לכם כמה עבדנו ביחד עם

ההסתדרות וענו התעשיינים כרי לאכוף את חוק שנר מינימום למה אף אחד מכם לא בא

אלינו? יש לכם איגוד והרבה מאד עובדים באיגוד, ואתם נתקלים בתופעה הזאת יום

יום. מה עשיתם כאשר ראיתם את כל זה?

סליחה, אני מבקשת לקרוא לנציג משרד הקליטה שזה עתה יצא מהחדר.
ג' גלמן
% 50 מעובדי משרד הקליטה הם עובדים בחוזים. הייתי בהלם כאשר הדבר נודע לי

לפני שבוע.
גי הר-פנס
יש למנות מפקחים שיקפידו על ביצוע החוקק ויש לדאוג לכך שלחוק הזה יהיו גם

שיניים. חשוב שהשמעסיק יידע שאם בית הדין יקבע שהוא לא ציית לחוק ולא שילם שכר

מינימום הוא יקבל מין סנוקרת שתכאיב לו.
יש לעשות כאן שני דברים
ראשית, להשלים את החוק חזה, כיוון שהמציאות

הראתח לנו שרכים עוכרים עליו. הקכלנים מתחרים האחר כשני ומורידים את המחירים.

אם הם יישבו כיניהם ויחליטו שהחוק מחייב אותם לשלם שכר מינימום ולכן אינם

יכולים למכור את השירות הזה מתחת למינימום מסויים, הם יוכלו לעכור מכלי שיתהרו

כיניהם של חשכונו של העוכר. כל אחר רוצח לקכל נתח יותר נרול, ובסופו של דכר

העוכר הוא המפסיד. חייכים איפוא להשלים את החוק ולהכניס כו סנקציות המתחייכות

לאור הנסיון. שנית, יש למנות פקחים שיקפירו על כיצוע החוק. החסתררות תוכל

לעזור להם כאשר תצכיע על מקומות שכחם עוברים על חחוק חזה. את העכריינים צריר

להביא למשפט והם צריכים לבוא על עונשם.
היו"ר אי נמיר
אחרי הישיבה אשלח מכתכ תלונה לשר העליח והקליטה כקשר להתנהגות נציב המשרר

שהיה כאן ועזב. אנחנו מקיימים את הריון הזה כרי לעזור נם לעולים החרשים

המנוצלים כל כף, ורווקה נציג משרר הקליטה עוזב את הישיבה לפני סיומה. אני

מתכוננת לשלוח לשר מכתב חריף ביותר על ההתנהגות הזו. אם הוא היה הייב לעזוב את

הישיבה בשעה מסויימת היה צריך להפנות תשומת לבי לכך, הנימוס האלמנטרי מחייב

זאת. בשביל מי אנחנו מקיימים את הריון הזה אם לא בשביל העולים החרשים, שאותם

משפילים ומנצלים, מה גם ששמענו שמשרר הקליטה נמנה על אלה שעושים זאת.
מי גת
גם אני מבקש לברך על היוזמה שלף, גברתי היושבת ראש, בזימון הישיבה הזאת,

בצר יוזמות אהרות שעומרות לזכותך.

אסתפק במספר הערות בלבר, כיוון שחכרי ממועצת פועלי חיפח וגם ירירי יחזקאל

שמש והרכ גרשום הר-פנס התייחסו לגופן של הבעיות שבחן אנחנו נתקלים יום יום.

אני רוצח לחזק את הרכרים שאמר הרב גרשום הר-פנס על חובת המרינה להבטיח את

קיום החוקים שמחוקקת הכנסת הריבון. זו בעצם בעיה שמלווה אותנו שנים רבות. אני

זוכר זאת מהתקופה כה עמרתי כראש החטיבה המקצועית של הנערים העוברים, כאשר

ראינו את חוסר האונים שכביצוע ויישום חוקים שחתייחסו לעבורת נוער, כאשר קצרה

ירינו לעשות כל מה שצריך היה להעשות.

מה שקרה כפועל הוא שמחוקקים כאן חוקים שהם לתפארת מדינת ישראל, אבל בשטח

הרשות המבצעת אינה עושה רבר כרי להוציאם מהכוח אל הפועל, כרי לבצעם הלכה

למעשה. אני מכיר את עמרתו של הממונה על יחסי עבורח, עורך-חרין נחמן אורי,

ואנחנו מעריכים כל מה שהוא עושה על פי הערכים שהוא מאמין בהם, והם קרובים

לערכי ההסתררות.
ת' גוזינסקי
אתה יורע שאתה מאר מעייף עם כל הרברים הכלליים האלה, עם כל חכבור.
מי גת
אני נמצא כאן בעמרה נחותה לעומת חברי הכנסת, לכן אינני יכול להשיכ לך

חכרת חכנסת גוזינסקי. כאשר תחרלי להיות חכרת כנסת ארשה לעצמי להשיב לך.
היו"ר אי נמיר
אני מציעה שנמשיך בריון, ואני אומרת זאת לשני החברים בנוסח מנומס.
ת' גוזינסקי
גברתי חיושבת ראש, תפקירו של כל אחר כאן לרווח מה חוא עושח, ולא לספר מה

האהרים עושים.
היו"ר אי נמיר
אל אחד מדבר על פי סגנונו.
מי נת
התביעה שלנו היא שמשרד העבודה יתהיל לבצע את החוק, ויקבע את דרכי הפיקוח

וישכור מפקחים, ויגיש תביעות. אין זה תפקידה של ההסתדרות ללכת לבתי הדין

לעבודה. אנחנו אמנם עושים זאת, אבל אין זה תפקידנו. מתפקידה של פרקליטות

המדינה לפעול נגד מפירי חוק. ואם אנחנו עושים את זה, הרי זה מעבר למה שאנחנו

חייבים לעשות.

חוק יסודות התצקיב אוסר על עיריות לנהל משא ומתן קיבוצי, אבל שמענו את

דברי סגן החשב הכללי. מי מפריע לחשב הכללי, כנציג המדינה, לוודא שההוראות לא

רק תצאנה לשטח, אלא שגם תירשמנה. ואז לא יישאלו שאלות על ידי מנכ"ל כפר סבא או

מנכ"ל וראש עיר אחר.

עם כל הכבוד, יש לי נם ביקורת כלפי הבית שלי פנימה. אנחנו יודעים שלמרות

חוק התקציב החזקים מקבלים יותר, כך גם בעיריות וגם במערכות הציבוריות. אבל

החלשים שבהם אנחנו מדברים הם קורבן לא רק של מעסיקים אלא נם של העובדים

החזקים. צריך להסביר לעובדים החזקים שאם הם רוצים משכורות יותר גבוהות מישהו

צריו לשלם את המחיר הזה, ואלה הם החלשים. ואחר כך אנחנו מתהלכים עם מצפון

מיוסר.
היו"ר אי נמיר
צריו להגיד פעם בדיוק מי צריך לעשות מה במדינה הזאת.
מי גת
נכון שהנגע הזה פשה בכל הארץ, כי עלתה תאוות הבצע, שאיננה לגיטימית, ועלה

הרצון להרוויח, שהוא לגיטימי. אבל כאשר נכנסים למשבר כלכלי, ורובנו נמצאים

במשבר הכלכלי, יש כבר הצדקות בדיעבד ומראש על עבירות על המוסר לגבי התשלום

המינימלי לעובד ושמירה על כבודו. גם מוסדות ההסדתרות אשמים. אני נאבק בזה

באיגוד המקצועי, כי מגיעות אלינו בעיות ותביעות, ולפעמים אנחנו ממש בושים

ונכלמים. אינני נקיים מעוון. ושמענו כאן על כמה מהמוסדות.

נכון שקל וזה גם יותר סנסציוני להגיד: תראו מה קורה בביתכם פנימה. אין

ספק, יש לנו בעיה בתוך הבית. בוודאי שיש לנו בעיה בתוך הבית, כשהנורמות האלה

מתנחלות בכל החברה הישראלית. וכי אין מוסדות ההסתדרות והאנשים הפועלים שם חלק

מהחברה הישראלית? הסרטן הזה מגיע לכל מקום, ויש לו גרורות בכל מקום, גם בתוך

הביתה שלנו פנימה, וזה אוכל אותנו.

הנצהון הגדול והמזהיר שלנו ב-1967 הפך לכשלון הנורא שלנו בתחום החברתי.

ניצול פועלי השטחים הרס את כל הנורמות המקובלות בחברה הישראלית. בשירות

התעסוקה נשמר אמנם החוק, אבל רוב העובדים האלה הרי לא באו דרכו. ואם לא

משלמים פנסיה לעובד מהשטחים, בגלל סיבה זו או אחרת, אז אחר כך לא משלמים עוד

כמה דברים, וכאשר יש מצב של אבטלה ושוק העבודה הוא שוק של מעסיקים, והעובדים

הם בנקודת נחיתות, רבים מהם לא מגיעים אלינו. ואם יש עוד גלי עליה, מבורכים

כשלעצמם, ברור שהביקוש לעבודה עולה, ואז המצב עוד יותר גרוע.

יש לנו בעיה קשה. הנורמות שההסתדרות ותנועת העבודה הנחילו לעם הזה עוד

מתקופת ההתישבות הולכות ונהרסות לנגד עינינו. זו עובדה. באיזה שהוא מקום אנחנו

אולי לא מנהלים את המלחמה הנכונה, אולי נחלשנו מכדי לעשות את חמלחמה הזאת,



ואני בהחלט סקפטי לגבי היכולת שלנו להתמודד דווקה בתחומים האלה שהם יותר ממין

העזרה הסוציאלית והטיפול הסוציאלי מאסר איגוד מקצועי. כי את המאבקים של האיגוד

המקצועי עושים החזקים, ואנהנו מדברים על הקבוצות החלשות שאין להן כוח. פרט

לדוברים בעלי מוסר בתוכנו שבאים להשמיע את קולם אין להם כוח ממשי, כי יש

אלטרנטיבה לעבודה שלהם. ואני רוצה להזכיר שחוק שכר המינימום חל על פועלים

זרים, על פועלי השטחים, הוא חל על כולם בתחומי מדינת ישראל.

תענין הזח של קבלני כוח אדם וחוזים אישיים, שאוכל היום בגופה של ההסתדרות

ואולי ביכולתה להמשיך לתפקד, כי אם לא נתגבר על זה גם לא תהיה הסתדרות, נובע

מערעור על מוסד הקביעות ועוד דברים שיצרנו ושאולי צריך לתקנם כי גם בהם דפק

לפעמים סרח מיותר.

עמדתי האישית היא שהגיע הזמן שחהסתדורת תפסיק להסתבך עם התסביכים מול

המדינה ותכונן מחדש שירות תעסוקח הסתדרותי, ותעמיד תחרות לקבלנים הפרטיים. יש

לנו מספיק כוח אדם לטפל בזה, יש לנו מועצות פועלים בכל הארץ, וזה מתפקידנו

לעזור למבקשי העבודה להשיג עבודה, לתווך בונה-פידה בין שני הצדדים, ולעשות

תחרות, כפי שצריך, עם אותם קבלנים פרטיים, ואני בטוח שידנו תגבר.
היו"ר אי נמיר
אני רוצח להסביר כאן, שאין זה מקובל שכל מי שבא לכאן מדבר, ובגלל קוצר

הזמן לא נוכל להרשות זאת לעצמנו הפעם. רושת הדיבור למר נחמן אורי. אני מבקשת

לשמוע ממך מח עושה משרד העבודה והרווחה כדי לאכוף את החוק, וכמה תלונות הונשו

על ידכם נגד מפירי החוק.
נ' אורי
בחוק שכר חמינימום יש, כידוע, שני היבטים מבחינת האכיפה. יש בו זכות

התביעה של הפרט, היכול להיות מיוצג על ידי ארגון העובדים, קרי: ההסתדרות. הוא

יכול, בין בעצמו ובין על ידי ההסתדרות, לבוא לבית-הדין ולתבוע, ואכן רבים

עושים זאת. זה מסלול אחד.
רן כהן
האם יש בידיך נתונים על מספר התביעות שהוגשו, ועל התוצאות?
ני אורי
אין. צריך לבקש מבית הדין לעבודה נתונים על מספר התביעות האזרחיות הוגשו

שלא באמצעותנו, ומה היו התוצאות. אני מוכן לעשות זאת ולהמציא לכם את הנתונים.

אני מנסה להבחין בין המסלול שהיה עיקרי עד היום מבחינח מספרית, כלומר תביעות

של פרטים, בין בעצמם ובין על ידי עזרה שקיבלו מגופים הסתדרותיים, שיצגו אותם

בהגשת התביעות.

חוק שכר המינימום לא הסתפק במסלול הזה, כידוע לכם, אלא הגדיר אי תשלום

שכר המינימום כעבירה פלילית. ובתור שכזאת אכיפתו אכן מוטלת על המשרד שלנו.

הדבר הוטל על יחידח קיימת, בראשותו של הסמנכי'ל אלי פז. הוא נמצא עכשיו בחו"ל.

ממלאת מקומו של מר אלי פז היא גברת רינה שפריר, והיא תוכללמסור לכם את

הנתונים.
ר' שפריר
ביחידה הזאת מועסקים שניים ורבע עובדים, וזו הבושה הגדולה ביותר. בהתחשב

באמצעים הדלים שלנו אנחנו לא מסולגים לבצע פיקוח שגרתי. אין מי שיעשה זאת.
היו"ר אי נמיר
האם הודעתם על כך לסנן השר הממונה עליכם?
ר' שפריר
זה לא דבר הדש. החוק הוא משנת 1987. מעשית אנחנו מסוגלים לטפל רק בתלונות

שמופנות אלינו ישירות.
היו"ר אי נמיר
כמה תלונות הופנו אליכם?
ר' שפריר
מתהילת 1987 ועד היום הונשו אלינוקצת למעלה מ-200 תלונות. הלק מהדברים

הסתררו אהרי פנייה שלנו למעביד. 11 תביעות משפטיות הונשו על ידינו.
היו"ר אי נמיר
נראה לי שנצטרך לקיים אתכם דיון מיוחד בענין זה.
ע' פרץ
אני חושב שהעובדות ששמענו הן עובדות קשות. העובדה שבסופו של דבר ממשלת

ישראל, שהיתה צריכה למצוא דרך לאכוף את החוק, הפקירה למעשה את הנושא בעיקר

בידי מועצות הפועלים וההסתדרות הכללית, שלשמהתי משתדלים לעשות את הבודה, אבל

בסופו של דבר הופכים להיות הכתובת שאליה אפשר להפנות אצבע מאשימה.

האשם העיקרי בכל ההתרחשויות האלה הוא שר האוצר, בשדר הקבוע שהוא משדר

שהוק שכר מינימום מזיק למשק, לעובדים, לכלכלה הישראלית. אם הוא משדר את זה, אז

בל אדם שיכול לסייע לו לממש את אותה תפיסה שהוא מסביר אותה חזור והסבר שתציל

את המשק הישראל, חושב שהוא עושה מצווה.

עלינו לחשוב על איזו שהיא דרך שבתמנע מאישי ציבור בדרג ממשלתי לדבר נגד

החוקים שךל מדינת שיראל. אני לא יכול לנאום נגד חברות כוח אדם שמתחרות על

מכרזים. החברה צריכה להיות מספיק זולה כדי לזכות במכרז. ומאחר והוא מספק

עובדים, העובדים הם הגורם שממנו הוא יכול להוריד את המחיר כדי לעמוד בתחרות.

לכו יש לנו פה בעיה מאד קשה. המאבק הקבוע לשכר המינימום, והעובדה שמציגים אותו

מדי בוקר הופכת את שכר המינימום למוקד.

לאנשי משרד העבודה והרווחה אני רוצה להגיד עם כל הכבוד, שבשרצונכם להיות

יעילים אז עוד לפני שחוק התעסוקה נכנס לתוקף אתם כבר נותנים יד לענין ומפיצים

מודעות, ובתמימות טוענים שאתם מממשים את החוק. נדאה לי שאי אפשר לקיים את

החוק, ומי שעומד בראש הענין צריך להתפטר.
ר' שפריר
עם שניים וחצי עובדים אי אפשר לעשות יותר.
היו"ר אי נמיר
הדברים אינם נגדך אישית, גברת שפריר, אלא מכוונים למי שקובע את סדר

העדיפויות של המשרד.
ע' פרץ
צריר להעמיד לדין את מי שעושה דברים בניגוד לחוק. אני בעד זה שתיבחן

מידת השותפות בעבירה של מי שהוציא מכרז כשידע מראש שתנאי המכרז יגרמו לכך

שמקבל המכרז לא יוכל למלא אחר חוק שכר המינימום, ושל מי שהגיש הצעה נמוכה כדי

לזכות במכרז, כאשר גם הוא ידע מראש שהוא לא יוכל לשלם לעובדיו את שכר המינימום

בהתאם לחוק. אם המכרז קבע שיש צורך ב-18 עובדים, לדוגמה, ולפי תוצאות המכרז

ניתן לקבוע מראש שהעובדים האלה לא יוכלו לקבל את שכר המינימום, הרי שהוא צריך

לדעת שנעשית פה פעולה בניגוד לחוק. אני מבין את הצורך של החבורת להתחרות על

קבלת המכרז, אבל הרי ברור לכל שמישהו צריך לשלם בעד זה, והעובדים הם שמשלמים.

אני מצטרף לדברי מאיר גת, שהשמיע את הזעקה בצודח מאד ברורה כשאמר שהנצחון

המלחמתי בשנת 1967 הביא לתבוסה החברתית הגדולה ביותר שיש לנו במדינת ישראל,

ההולכת ומכרסמת בנו. ואני מחזק תא ידי מזכיר מועצת הפועלים בתל אביב, כי לעמוד

בתל אביב מול כל כך הרבה קבלנים, זה לא דבר קל ופשוט, ובוודאי לא דומה לתנאים

שבשדרות למשל.

יכול להיות שצריך להשיג פעם הרשעה למען יראו וייראו. אפילו יהיה מישהו

שעיר לעזאזל כדאי לעושת זאת, כי זה יהיה לטובת ההוק במדינת ישראל ולטובת

העובדים בישראל.
ת' גוז'נסקי
גם אני מברכת על קיום הדיון בנושא. לא התכוונתי לפגוע בך אישית, מר גת,

ואם פנעתי - אני מתנצלת.

אני רוצה להתייחס לאכיפת החוק. הקבלנים ממלאים תלושי שכר, ובתלושי השכר

רשום שחור על גבי לבן הסכום המשולם, וניתן לראות שהוא פחות משכר המינימום.

התןוש הזה עובר ומגיע לביטוח הלאומי ולמוסדות שבקלות יכולים לעמוד על זה.
יי ליאב
זו טעות. זה לא מגיע.
ת' גוזינסקי
אם זה לא מגיע צריך ליצור מערך ביקורת, מעבר לשניים ורבע העובדים במשרד

העבודה, שיבטיחו את הדבר. אנחנו לא מדברים רק על מקרים שאדם שמשלמים לו ולא

נותנים לו תלוש, והוא לא יודע דבר, אף שיש בוודאי גם מקרים כאלה. אבל אני

מדברת על מי שמקבל תלוש משכורת, ורשומים שם הביטוח הלאומי וכל שאר הפרסים.

כאשר הדברים האלה כתובים מדוע אי אפשר ליצור מערך של פיקוח שאוטומטית יקבל את

הדיווח הזה, ואז לא תוגשה 11 תביעות בלבד אלא 11 אלף תביעות. אם זה לא נעשה,

ךצריך לעשות זאת. אם זה כן נעשה, מדוע יש רק 11 תביעות?

בענין השיטות של לשלם ולא לשם. מה עושים ואיך פועלים כאשר פורמלית מבטיחים

לאדם שכר מינימום, אבל אחר כך מורידים ממנו הוצאות נסיעה והוצאות אחרות, וביד

הוא מקבל סכום קטן בהרבה. אני יודעת שקיימות שיטות מאד מפותחות לעשות זאת.

אני רוצה לגעת גם בתעסוקת נשים. אני לא יודעת מה אחוז הנשים המועסקות

בתחום הזה. אבל אני יודעת שאצל הנשים המצב גרוע יותר. אני פוגשת נשים שמקכלות

פחות משכר מינימום, אבל הן אומרות שאינן מוכנות להזדהות מפני שהן חוששות מפני

פיטורין.



לעוברים ולעובדות האלה אין שום הגנה מפני פיטורים, בי בדרך בלל מדובר

במקומות עבודה לא מאורגנים. ברגע שהעובדת מתלוננת, פותחת את הפה ואומרת "מגיע

לי" היא בחוץ. אמרנו לה שיש חוק ושמגיע לה שבר מינימום, אבל איננו מסוגלים

להגיד לה שאס היא תתלונן היא לא תפוטר. רוב העובדות משובנעות שהן לא מ+וגנות,

ולבן אינן מוכנות בדרך בלל לחשוף את עצמן ואת מקום העבודה שלהן.
היו"ר אי נמיר
הרברים נבונים לא רק אצל העובדים והעובדות בתחום הזה. אנשים חוששים למקום

עבודתם ולבן אינם מתלוננים.
ת' נוז'נסקי
אם אני פונה להסתדרות זה לא בדי שהיא תחליף את משרד העבודה בהגשת תביעות.

אבל קיימת ההגנה מפני פיטורים והיא תבחום האיגוד המקצועי, והוא לא נותן תשובה

לבעיה.
רז בהן
שני דברים מרכזיים נחשפו באן. האחד, ליקויים קריטיים של המערבת הממשלתית

לאבוף חוק של הבנסת. במקום שבו קיים חוק והמוסד הממשלתי הממונה על בך אינו

מסוגל או אינו רוצה לקיים אותו, מחובתנו לקרוא את השר הממונה על זה לסדר.

השני, שהליקוי המרכזי הוא בכך שאנחנו לא עיגנו בחוק הזה הננה על מתלונן

שניזוק מפני שהתלונן על עבירה על החוק. במידה והרשויות לא יצליחו לאבוף את

החוק ולהגן על המתלוננים, יתבן שנצטרך להוסיף לחוק תוספת שתבטיח הגנה על

המתלוננים לבל ינזקו. חשוב שגם הממשלה וגם ההסתדרות יביאו את הדברים לידיעת

העובדים.

אני רוצה לפנות אל המעסיקים, ולהגיד להם שלא בבל הדברים יש לנו חילוקי

דעות. יש דברים שבהם אנחנו בני ברית. בל החאפרים למיניהם, שמר גלמן הצגי באן,

הם האויב הבי גדול שלבם ושל העובדים שלבם. לבן, הבה נשתף פעולה איפה שאפשר בדי

שהרמה והסדר בתחום הזה יישמרו לרצונבם ולרצון העובדים.
גי גלמן
אני לא רוצה להבנס לנושא מרביב העלויות, אף שגם לנו היה נסיון בזה, בי

הזמן אינו מרשה להרחיב את הדיבור. נושא האביפה הוא המרבזי. שמענו את התמונה

העגומה שבמשרד העבודה בנושא זה. מחוקקים חוקים טובים, אבל המבחן הוא בביצוע

החוקים, ואיננו עומדים במבחן.

לפני התחלת תהליך של הרחבת חקיקה אפשר לדעתי להטיל סנקציות, ובענין זה

צריך שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, מוסדות ההסתדדות והאוצד. לא צריך

לאפשר לקבלן בלתי-מאורגן את האפשרות להתמודד על מברז. ועוד אני סבור שצריך

ךלהציג רשימות של מעסיקים שמנצלים עובדים בעבודה זולה, אולי תהיה זו תחילתו של

תהליך, ולנו זה יעזור בשטח.
היו"ר אי נמיר
אני חייבת לקבוע שבאביפת חוק שבר המינימום יש מחדל חמור ביותר מצד משרד

העבודה והרווחה. אני רואה אותבם באן מדי שבוע, ואף פעם לא שמעתי שיש לכם

קשיים באכיפת החוק הזה. זו חרפה שאנחנו צריכים ללמוד מהעתונים על מה שקורה,

ואני אפילו לא שאלתי אתבם אם עשיתם משהו באשר ראיתם את הידיעות האלה בעתונים,

זה דבר חמור מאד שמשרד שאחראי על פי החוק על אביפת החוק הזה, עם קנסות ובו',

אינו עושה דבר. והטענות שלי אינן מבוונות אל עובדי המשרד.



אני מודיע לכם שאין צורך בשינויים כלשהם בחוק. צריך רק לאכוף את מה שכתוב

בו. אני מבקשת ממך מר רטנר להודיע לי כשאלי פז יחזור מחו"ל. לישיבה הבאה נזמן

את מר אלי פז, שאחראי על הנושא הזה, את מנכ"ל משרר העבודה והרווחה ואת יו"ר

מרכז השלטון המקומי, ואת הנוגיעם בדבדר במשרד האוצר, את כל מי שמבחינה ציבורית

אחראי על אכיפת החוק.

לשכת התיאום של התעשיינים התנגדה לחוק הזה, אבל עמדה מאחוריו ברנע

שהתקבל, כי הם יודעים שהאויב של העבודה המאורגנת היא העבודה הבלתי מאורגנת

שהיא אסון ממש. ולולא העזרה של האגף לאיגוד מקצועי, של ההסתדרות ושל לשכת

התיאום של התעשיינים לא היינו מצליחים לאכוף את חוק שכר המינימום ולהביאו

לתודעת ציבור העובדים. את זה לא יוכל לעשות המשרד, אפילו יהיו בו 10פקידים

לנושא הזה.

מאנשי ההסתדרות אני מבקשת שלא יהיה מקום אחד שלנו שיחתום על חוזים עם

קבלנים לעבודות נקיון ושמירה שלא יעמדו בכללים של שכר המינימום. רק אז נוכל

כולנו לבוא מצד ההסתדרות אל המאבק הזה עם ידיים הכי נקיות. קודם כל נדאג

לנקיון הבית שלנו.

אני יודעת שדברי הבאים הם דקלרטיביים, אבל אני בכל זאת אפנה אל יושב ראש

מרכז השלטון המקומי, אל מי שאחראי לכך בממשלה, אל נציב שירות המדינה ואל

הממונה על השכר, ואל שר האוצר שהוא הממונה על פי חוק על שניהם, ואצרף לפנייה

הזאת את רשימת כל המשרדים הממשלתים שחותמים על הסכמים שלא עומדים בכללי חוק

שכר המינימום, ואבקש שלא יחתמו על הסכם שאינו עומד בכללי חוק שכר המינימום.

הסכם שכבר נחתם ונמצא שאינו עומד בכללי חוק שכר המינימום יבוטל.
נ' רטנר
אולי כדאי להזמין לדיון הבא בנושא הזה גם את נצגי פרקליטות המדינה, כי

לדעתי יש להם מה להגיד בנושא.

היו"ר אי נמיר-.

נזמין גם את הפרקליטות, גם נציג בית הדין לעבודה ונם נציג שירות המדינה.

אנחנו נבדוק איפה הלקונות, ומדוע צריכה תביעה שהוגשה על ידי מועצת פועלי חיפה

להימשך זמן רב כל כך. למעשה אני יודעת למה, כי לקבלנים הפרטיים אין בעיה לקחת

עורכי דין טובים ביותר ולטרטר את בית הדין לעבודה.

אני מייחסת חשיבות גדולה מאד לדיונים האלה גם לגופו של ענין, וגם מפני

שלנגד עיני עומדים העובדים, ולא אף אחד אחר. אני יודעת שמנצלים תמיד ורק את

אלה שבתשתית שבתשתית, והחזקים לא מוטרדים מזה שהחלשים משתכרים את המעט שהם

משתכרים.

אני פוחדת שאחרי שחוק הרשיונות נכנס אתמול לתוקפו, התחום הזה פרוץ לגמרי.

על פי חוק יכולים לקום היום משרדי תיווך, קבלני עבודה וכוי, ולא יהיה כוה

בעולם שיהיה מסוגל לפקח ולשמור על כך שהם ישמרו על החוק. נצטרך כנראה לאחוז

באמצעים אחרים כדי לוודא שיאכפו את החוק.

תודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)

קוד המקור של הנתונים