ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/05/1991

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 77), התשנ"א-1991; תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית - תשלום), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 253

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, כ"ג באייר התשנ"א (7 במאי 1991), טעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

רן כהן

שי עמור

י י פרח

ע' פרץ
מוזמנים
י' ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ר' הורן - המוסד לביטוח לאומי

שי שדאור - המוסד לביטוח לאומי

אי צרפתי - המוסד לביטוח לאומי

די דרור-הכהן - משרד המשפטים

ר' רדל - משרד האוצר

י י שפיר - משרד העבודה והרווחה

גי ינקוביץ - שירות התעסוקה

י י סעדון - סגן יו"ר מטה התעסוקה בהסתדרות

חי ישראל - התאחדות התעשיינים
מ"מ היועץ המשפטי לוועדה
אי דמביץ
מזכירת הוועדה
א' אדלר
קצרנית
צ' ספרן
סדר היום
א. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 77), התשנ"א-1991

ב. תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית - תשלום), התשנ"א-1991.
היו"ר אי נמיר
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

על פי רווק ההסדרים במשק המדינה, שהתקבל בוועדת הכספים של הכנסת, ההל מהיום הל

מהפך במעמד של שירות התעסוקה ואני הושבת שאין יותר הובת זיקה לשירות התעסוקה.
אי דמביץ
אין.
הי ו "ר א' נמיר
במצב של היום בשירות התעסוקה אני לא כל כך בטורה שאני מצטערת, אבל זה מהפך

מאד רציני, ומהיום נגמרה הבלעדיות של שירות התעסוקה. לפי דעתי זו תהילת הסוף של

שירות התעסוקה. שירות התעסוקה הופך לגוף מאד קטן ומאד מצומצם. לפי הוק ההסדרים

במשק, השוק פתוה ויש מעמד שווה לכל לשכות העבודה בארץ. מצאתי לנכון לציין את זה

בפתה הישיבה, כי מדובר בסדרי עולם הדשים. צר לי מאד שלא שמעתי ששירות התעסוקה

נאבק על כך, וגם לא סגן שר העבודה והרווחה. זה מכניס אותנו לימי התוהו ובוהו

במערכת היהסים של עובד ומעביד.

אני רוצה להביא לידיעת הברי הוועדה: כנראה שתקופת ההחלמה של משה בוטון תארך

כחודשיים ולכן ביקשתי משר המשפטים את סיועו בנושא היעוץ המשפטי לוועדה, כי לאחר

בירורים לא מצאתי מישהו שיכול, והוא מתאים מבחינת הרמה, להתפנות לסייע לנו בתקופה

כל כך ארוכה ולא רציתי שנעזר בשירותי לשכה משפטית של משרדים שהם בתהום האחריות של

ועדת העבודה והרווחה. אני שמחה להודיע לוועדה ששר המשפטים נהג אתנו לפנים משורת

הדין, נענה להצעה שלנו ואכן מהשבוע הבא תעמוד לרשותנו גבי עליזה אליצור ממשרד

המשפטים, שמכירה מקרוב את עבודת הוועדה. היא ליוותה אותה מטעם משרד המשפטים שנים

רבות, כך שההומר לא הדש לה, והיא תמלא את מקומו של משה בוטון עד אשר הוא יחזור

לעבודה. אם יהיה צורך, אני בטוחה שמר דמביץ יסייע בידינו.
הודעה נוספת להברי הוועדה
אני חוזרת עכשיו מפגישה עם ראש הממשלה, שהלכתי

אליה יחד עם חבר-הכנסת שאול עמור, בנושא התעשיה הצבאית. יש סבירות מאד מתקבלת על

הדעת שבנצרת עלית ובקרית-שמונה יהיה טיפול פרטני במגמה שלא יפוטר אף עובד אהד

בשני המקומות. אני אומרת את זה. במלוא הזהירות ולא בצורה החלטית עדיין. דיברתי

אתמול פעם שניה עם לשכתו של מודעי ואני מאד מקווה שבמהלך השבוע ועדת המשנה תיפגש

עם שר האוצר.
רן כהן
אני מקווה שאין משתמע מכך שלא מפטרים בקרית-שמונה ובנצרת, כפי שכולנו ביקשנו,

ומעבירים את הפיטורים אוטומטית למרכז הארץ, אלא שמן המקומות הללו שהתכוונו לפטר

לא יפטרו.
היו"ר אי נמיר
כך אני הבינותי.

אני ביקשתי לראות את ראש הממשלה על כל ענין התעשיה הצבאית, אבל לאהר שאתמול,

לקראת הפגישה, קיימתי שיחה טלפונית ארוכה עם דוד עברי, הסתבר לי שכדי להציל את את

כל התעשיה הצבאית, זה עסק מסובך ומורכב מאד - ואנהנו לא נפסיק את המאבק - אבל כדי

להציל רק את נצרת זה 20 מליון דולר, וכדי להציל את קרית-שמונה, 40 העובדים, זה 13

מליון דולר.



ע' פרץ;

בקרית-שמונה מדובר על 20 מליון דולר כדי להציל את המפעל על כל 200 עובדיו?

הי ו "ר א' נמיר;

את כולם.

ע' פרץ;

זה כסף קטן.

רן כהן;

זה לא כסף קטן בכלל. מדובר על 100 אלף שקל ייצור שנתי לעובד, וזה המון כסף.

היו"ר אי נמיר;

מדובר על 20 מליון דולר לשנה.

דוד עברי הסביר לי שהשנה הזמינו נשק מהתעשיה הצבאית ב-150 מליון דולר פחות,

ומדובר על הזמנות מחוץ-לארץ, לא על הזמנות מקומיות. מערכת הבטחון המקומית לא

הורידה במיכסת ההזמנות שלה מהתעשיה הצבאית. 150 מליון דולר שווים ל-1,500 עובדים

ולכן הם רוצים לפטר 1,500 עובדים.

כתבנו מכתב, על פי המלצת דוד עברי, גם לראש הממשלה, גם לשר האוצר, עם העתק

לשר הבטחון, של תמיכה שלנו - וזו היתה החלטת הוועדה - בבקשת שר הבטהון להוסיף 200

מליון דולר לתקציב הבטהון כדי לסייע לתעשיות הבטחוניות. אמר לי אתמול דוד עברי

שהסכום הזה יספיק רק לערי הפיתוח. כלומר, רמת השרון או ישובים במרכז הארץ, או

אזור חיפה, לצורך זה אפילו רפא"ל במפרץ, אינם כלולים. 200 מליון דולר צריך כדי

שלא יפטרו אף אהד מהתעשיות הבטחוניות בערי הפיתוח.

אנחנו הלכנו על כל התעשיה הצבאית, על כל 1,500 העובדים, אבל ברגע זה הדבר הכי

בוער הוא קרית-שמונה ונצרת עלית. דעו לכם שבקרית-שמונה תיקצבו 13 מליון דולר, אבל

הם לא הלכו לקרית-שמונה.
שי עמור
תעייש משתמשת שימוש ציני בערי הפיתוח כבני ערובה שלהם. זו התחושה שלי ואת זה

אמרו לי גם העובדים.

היו"ר אי נמיר;

נכון מאד.

רן כהן;

אמרתי קודם; הענין הוא שהם לא יעשו שימוש ציני עד כדי כך שעכשיו, כשהם יקבלו

את ההזמנות לנצרת עלית וקרית שמונה הם יעבירו את הפיטורים למרכז הארץ. מזה צריך

להיזהר מאד.

הי ו ייר אי נמיר;

מסרתי את האינפורמציה בצורה מאד זהירה. ביום ראשון נהיה שם, נקיים שם ישיבה,

ואני עוד לא רואה שום סוף פסוק, גם לא בישיבה שלנו בנצרת עלית.



א. חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 77), התשנ"א-1991

סעיף 1 - תיקון סעיף 127ט"ז1;

ע י פרץ;
כתוב כאן
"ובלבד שאילו לשכת שירות התעסוקה לא היתה מציעה לו עבודה מתאימה

הוא היה זכאי לדמי אבטלה". יש פה בעיה, כי אנהנו מדברים על זכאות לדמי אבטלה מכמה

כיוונים. האהד - הכיוון המקצועי. מכיוון שמדובר פה על חיילים משווחררים, הרי ברור

לגמרי שהסעיף הזה בטל בששים בגלל שרובם אינם אנשים מקצועיים. הסעיף העיקרי שיפעל

כאן הוא סעיף המרחק. סעיף המרחק, כפי שתורגם פה, מעודד מעבר של חיילים משוחררים

מערי הפיתוח למרכז הארץ. היום חייל משוחרר בעיר פיתוח לא הולך לעבוד במרכז הארץ,

כי 400 שקלים עבור שכירות בעיר מקשים עליו. אם אני היום חייל משוחרר שגר בבאר-שבע

ולא מוצא עבודה בבאר-שבע, אני לא זכאי לשום מענק, אבל אם אני נוסע לתל-אביב ואני

עובד במקצוע שלא מופיע בלוח ט'2, אני אקבל שם 500 שקל יותר. נכון שהמרחק הוא לשני

הכיוונים - 40 קילומטרים זה גם מבאר-שבע לתל-אביב ולא רק מתל-אביב לבאר-שבע -

נכון שמעודדים פיזור אוכלוסיה, כי הגיוני שיסעו לערבה, אבל זה ההגיון שלנו. יותר

הגיוני שיקרה, שחייל מבאר-שבע יסע לתל-אביב, כי הוא מקבל עידוד לנסוע לעבוד שם.

יש פה בעיה שלא שמנו לב אליה בפעם שעברה. בשיחות עם חיילים אמרו לי: יופי, עכשיו

פתרתם לנו בעיה של שכר דירה. במקום שאהיה תקוע בעיר פיתוח, במקום שאעבוד במקצוע

שעבורו אני לא מקבל מענק, אני אעבור לתל-אביב.
רן כהן
הסוגיה שאתה מעלה היא סוגיה אמיתית, אבל מה שמוזכר כאן לגבי המרחק ונגה שמשתמע
לגבי המריק הוא דו-כיווני
זה נכון גם לגבי צעיר משכונה מסויימת בתל-אביב שירצה

לעבור לעבוד בבאר-שבע או בדימונה או במפעלי ים המלח, מאחר והיום, לפחות חלק

מהעבודות - בעיקר עבודות הבנין שכלולות במקצועות המפורטים כאן - מפוזרות יותר

בערי הפיתוח המרוחקות ממרכז הארץ. היום נבנות בבאר-שבע 11 אלף יחידות דיור,

והפרו גרמה לשנתיים הקרובות - 30 אלף יחידות דיור. כל הושא הזה של בניה הוא לא רק

למקצועות הבניה כשלעצמם אלא הוא גורר אחריו הרבה מקצועות נלווים: זה גם ענין של

ריהוט, פירזול, עבודות מתכת, צנרת וכו'. לכן יש לדעתי, דווקא בקטע הזה של הבנין

וסביבותיו, סיכוי לתנועת עובדים הפוכה מהמרכז אל ערי הפיתוח.
ע י פרץ
אין בעיה לגבי מה שמופיע בלוח טי2. הבעיה היא לגבי מה שלא מופיע בלוח טי2.
רן כהן
מה שלא מופיע בלוח ט'2 - לגביו לא מקבלים מענק.
ע י פרץ
במרחק 40 קילומטרים - מקבלים.
רן כהן
לא. מה שלא מופיע בלוח הזה, החוק הזה לא משנה לגביו שום דבר. לוח טי2 בא לומר

מי יהיה זכאי לאותו מענק שדיברנו עליו. מי שאיננו כלול בטבלה הזאת, שום דבר לא

משתנה לגביו. אם הוא הולך לעבוד בשירותים במרכז העיר בתל-אביב, הוא לא מקבל כלום,

הוא נשאר באותו מצב שתיארת קודם.

אשר למי שכן חל עליו לוח טי2: אם הברירה תהיה בין מובטל בעיר פיתוח, שיקבל

דמי אבטלה מלאים, לבין צעיר מעיר פיתוח שיקבל עבודה, פרנסה ומחצית דמי האבטלה

כמענק - אני בעד השני.
היו"ר אי נמיר
גם אני .
רן כהן
הוא עדיין נשאר בארץ, הוא לא מתרגל לחיי בטלה.

ע י פרץ;

אין לי שום בעיה עם צעירים בעיר פיתוח שהולכים לעבוד בבנין בתל-אביב, זה בסדר

גמור. יכול להיות שארגה צודק מבחינת הלוה הזה, אבל יכול להיות שמכאן עלינו על בעיה

אחרת: חייל משוחרר בעיר פיתוח, בלי קשר למענק של חיילים משוחררים, או אדם מובטל

בעיר פיתוח, בלי קשר למענק חיילים משוחררים, אם הוא יעבוד בתל-אביב, יהיה זכאי

למענק אבטלה שהוא לא זכאי לו בדימונה.
רן כהן
אין בעיה כזאת.
ר' הורן
הקושי נובע אולי משום שהניסוח קצת כבד ומסורבל, אבל כנראה לא היתה ברירה

אחרת. המענק שמדובר בו כאן הוא למי שהולך לעבודה שמו1אימה עבורו. זאת אומרת, שגם

אם הוא הולך לעבוד בעיר מגוריו, הוא יקבל את המענק. הפיסקה שהיפנה אליה חבר-הכנסת

פרץ באה להגדיר את הקבוצה. צריך לומר שמדובר במי שבעקרון היה זכאי לדמי אבטלה אם

לא היה הולך לעבודה הזאת, כי הרי מרגע שהוא לקח על עצמו את העבודה והיא עבודה

מתאימה עבורו הרי שהוא איננו זכאי לדמי אבטלה. מי שגר בירוחם ויעבוד בירוחם

ברשימת העבודות האלה והוא חייל משורורר ויעבוד ששה חודשים, יהיה זכאי למענק.

כלומר, השאלה הזאת של עיר מגורים לא תשנה לענין הזה.

הטכסט הזה, כפי שפורסם, נבדק על ידי משרד המשפטים והם ביקשו ממני להעלות איזו
שהיא משאלה
לשנות במידה מטויימת את נוסה השורה הראשונה ולמחוק את המלים "בשיעור
שנקבע", כך שהשותה הראשונה תיקרא
"מענק, לרבות מענק חלקי, לפי סעיף זה".
היו"ר אי נמיר
מה הנימוק?
ר' הורן
הסעיף כולו, בעקרון, צריך לחול, למעט אותם הדברים שהוצאו ממנו, שנאמר שם: גם

אם הוא הולך לעבודה מתאימה.
היו"ר אי נמיר
אם מדובר על תיקון לשוני, אנחנו תמיד ממושמעים, אבל אם יש לזה משמעות נוספת,

אני מבקשת לדעת. אם זה אומר דבר אחר, התשובה היא: לא.
אי דמביץ
אני אבדוק את זה.

הביטוי " בשיעור שנקבע לפי סעיף זה" נמצא בסעיף קטן (ו) הקיים, על כן כשמשנים

צריך להסביר למה. נבדוק ונדע.



היו"ר א' נמיר;

אני בכל זאת רוצה לשאול את דלית דרור הכהן: למה אתם מציעים את זה?

ד' דרור-הכהן;

לא אני הצעתי את זה אלא הנסחית, האחראית על נוסה ההוק. אני שומעת את זה

לראשונה.

היו"ר א' נמיר;

אם זה משנה משהו מבחינת הסטטוס, לא יהיה שינוי.

הצבעה
הוחלט
לאשר את סעיף 1
סעיף 2- תיקון התוספת
אי דמביץ: בנוסה הקודם היה כתוב "עבודה מועדפת" ועכשיו כתוב "עבודה נדרשת", אבל זה רק

ענין של ניסוה.
שי עמור
בפיסקה (3) כתוב "ובתעשיות אהרות", ואני מבין שהכוונה כמעט לכל סוגי התעשיה.

עולים הדשים או זוגות צעירים שגמרו הנדסת אלקטרוניקה או מיקרואלקטרוניקה או תורת

המחשבים - האם זה כולל אותם?

ראינו עכשיו את החוברת של דני גילרמן ואת מה שכתוב בה לגבי הקליטה בענפי

המסהר והשירותים. בוודאי יש עשרות אלפי אנשים שאפשר לקלוט בשירותים ובמסחר. האם

לא היה מקום לחשוב לשלב גם במקצועות האלה?
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בענפים האלה אנשים רוצים ללכת לעבוד. כאן מדובר על עבודה נדרשת שאנשים לא

רוצים ללכת לעבוד בה ורוצים לעודד את האנשים שיעבדו בה על ידי מתן תמריץ, שהוא

תשלום המענק בנוסף לשכר שיקבלו.
רן כהן
הערה כללית: על פי מה שרשום ברשימה הזאת יוצא שדווקא העובדים מפעלי תעשיה

מתוחכמת לא ייכללו בין מקבלי ההטבה. כאשר ישתחרר חייל מחיל הקשר ויילך לעבוד

במפעל שהתמחותו בנושאים של תקשורת, הוא לא יהיה זכאי, משום שמפעל זה לא כלול

ברשימה. אם יהיה מדובר בחייל שקיבל הכשרה במרושבים והוא י ילך לעבוד במפעל שבו

מייצרים מחשבים או חלקיקי מחשבים, הוא לא יקבל את ההטבה הזאת, על אף שהוא מתחיל

לעבוד שם בדרגה הנמוכה ביותר. הרי אנהנו רוצים לעודד לא רק עבודות פשוטות

ופרימיטיביות, אנחנו רוצים לעודד תעסוקה בהיי-טק ובמקומות כאלה.

בסעיף קטן (א) כתוב: "במפעלי תעשיה, מלאכה ותידלוק". כלומר, אדם יצטרך להוכיח

שהוא עובד במפעל. לא יהיה מספיק שהוא עובד בבית מלאכה או במקום עבודה שמספק

שירותים של מסגרות או כל מה שכתוב פה ברשימה, אלא להוכיה שהוא עובד במפעל. אני לא

חושב שהכוונה שלנו היתה שאדם זה יקבל רק אם הוא עובד במפעל - אני גם לא יודע מהי

הגדרת מפעל - וזה יכול לצמצם את רשימת מקבלי המענק.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כתוב "מלאכה".

רן כהן;

מפעל מלאכה הוא מפעל שאיננו תעשייתי, אבל הוא מפעל. אס היה כתוב "מפעלי

תעשיה, בתי מלאכה ומקומות תידלוק" אני מבין, אבל לא זה מה שכתוב כאן, ועלול לקרות

מצב שבו אדם יעבוד בבית מלאכה ויגידו לו: מאחר שאתה לא עובד במפעל אוזה לא מקבל את

מחצית דמי האבטלה שהחוק הזה מתכוון לתת.

זח עוד יותר מחמיר לגבי הלבשה, משוס שיש הרבה מאד בתי מלאכה שבהס מייצרים

מוצרי הלבשה.
בבניו נאמר
"כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית". יהיו פועלי בנין

שאינם עובדים באתר הבניה אלא במפעל בניה ולפי מה שכתוב כאן הם לא יקבלו. אם אדם

יעבוד במפעל שמייצר בתים, הוא לא יקבל, כי זה לא אתר בניה. הכוונה שלנו היא

לעודד בניה תעשייתית, לא רק עבודה באתר בנייה כשלעצמו. יש כבר צמיחה של מפעלי

תעשיה לבנייה ואין שום סיבה שחייל שיילך לעבוד שם לא יקבל את מחצית דמי האבטלה,

אלא אם כן הוא יילל לעבוד באתר הבנייה. זו טעות שדורשת תיקון.
י י פרח
אני חוזר לסעיף 1, שכבר הצבענו עליו: אינני מרוצה כל כך, כי אם מביאים בחשבון

שחייל משתחרר בערך בגיל 21, יוצא שמגבילים את זכותו עד גיל 23, ואם הוא בן 24 הוא

כבר לא נכלל בקטיגוריה הזאת. למה כל כך צמצמנו?
רן כהן
ענין התקופה הוא ענין קבוע. אם חייל משתחרר בגיל 23 - ויש מקרים כאלה של

חיילים שהיו בעתודה אקדמאית - הזכות הזאת נמשכת לו עד גיל 25. הוא נכנס לקטי גוריה

הזאת, אין לו בעיה.
י י פרח
דבר שני: מאחר שמשרד האוצר אמר בפח מלא שהחוק לגבי הבנייה נראה לו והוא היה

מוכן לתת לבנייה, אני חושב שכדאי לנו, מבחינת הסדר, להעמיד במקום ראשון בלוחות את

הבנין ורק אחר כך את התעשיה. הבנין זה הענף המרכזי ביותר שיש לנו היום.

חברי הכנסת העירו לגבי תעשיות אחרות, שאינן מוזכרות בלוח, שגם אותן רוצים לא

לקפח. אני מציע להכניס כאן גם את התעשיות עתירוית היידע, שמקיפות גם את המקצועות

הנלווים לבנין, שהזכיר חבר-הכנסת רן כהן.

למה עבודות מתכת מופיעות בלוח, ואילו עבודות עץ ו נגרות שקשורות לבנין לא

מופיעות?
שי עמור
גם תעשיות הפלסטיקה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כך היה כתוב בתקנות.



היו"ר א' נמיר;

מה שמופיע כאן הוא העתק ברור של התקנות.

י י פרח;

כל פירוט בא למעט דברים אהרים. ברגע שאתה מפרט מקצועות בתחום אחר, אתה ממעט

בתהום אחר.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

רבותי, תפסת מרובה, לא תפסת. נתנו לנו אצבע ואנחנו רוצים את כל היד. אני לא

מוכנה להרחיב עד כדי כך. אם כן, בואו ניתן מענק לכל חייל שמשתחרר והולך לכל עבודה

שמוצעת לו.

ע' פרץ;

החיילות כמעט לא תמצאנה את עצמן בלוח הזה.

היו"ר א' נמיר;

בטכסטיל יקבלו, במלונאות יקבלו, ובמקצועות האלה עובדות חיילות משוחררות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בואו נהיה צמודים לעקרון ולמטרה שרצינו למענה את החוק הזה. רצינו לעודד אנשים

ללכת לאותן עבודות נדרשות, שהן בלתי מקצועיות ושלא נמשכים אליהן מכל מיני סיבות -

אם בגלל תדמית, אם בגלל שזו עבודה מלוכלכת, בגלל שהעבודה לא מקצועית, ואם בגלל

שהשכר נמוך. אמרנו; בואו נעודד את הצעירים הללו, שמשתיוררים מהצבא, ללכת לעבודות

האלה, אולי בתקופת השנתיים שהם עובדים, גם יתקשרו למקום העבודה וישארו בסופו של

דבר. הנסיון של התקנות הוכיח שאכן המענק נתן תוצאות חיוביות. משום כך יזמנו את

הצעת החוק , שחבר-הכנסת פרח היה בין הדוחפים לו, והוועדה כולה אמרה; את התקנות

הללו נהפוך לחוק כדי שלא תהיינה נתונות לרצונו של שר האוצר - רוצה, מאריך אותן;

לא רוצה, לא מאריך אותן. והראיה שהוא ביטל אותן בחודש ספטמבר ואין יותר תקנות

ואין יותר מענק. כולם רוצים לעבוד באלקטרוניקה, בתעשיית היי-טק. שם השכר יותר

גבוה, שם התנאים יותר טובים. אני לא צריכה לעודד אנשים לעבוד בעבודות האלה, הם

באים לעבוד בהן גם בלי עידוד.

כשנאמר "מלאכה" הכוונה לבתי מלאכה, כי מפעל תעשייתי הוא מפעל שיש בו למעלה

מ-20 עובדים. למטה מ-20 עובדים זה בית מלאכה ולכן נכתוב את הילד בשמו - בתי

מלאכה, ונוסיף לזה גם את התעשיה הזעירה.

אי דמביץ;

הייתי אומר שהמלים "תעשיה ומלאכה" צריכות לכסות את כל השטח.

הי ו "ר אי נמיר;

תבדוק את זה.
רן כהן
אני מציע; או שמורידים את המלה "מפעלים" או שמוסיפים את המלים "בתי מלאכה .

ותעשיה זעירה".



היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת שמר דמביץ יבדוק זאת מבחינת נוסח החוק.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

"תעשיה זעירה" מוכרחים לכתוב, כי שם עיקר העבודות של מסגרות, חרטות והם

יכולים לקלוט עובדים.
בעניו הגיל
פה כתוב במפורש "תוך עשרים ואחד חודשים מיום שחרורו משירות

סדיר". אם השתחרר בגיל 23, יש לו עוד עשרים ואחד חודש. לא קבענו את הגיל, קבענו

את התקופה ולא חשוב מתי הוא משתחרר.

בואו נתחשב גם עם קופת המדינה, נהיה צמודים למטרה ולעקרון שרצינו ואל נפריז

בדרישות שלנו.

ע' פרץ;

אני דווקא בעד הרחבת החוק ברוח הדיונים שהתקיימו כאן. בכל ניתוח של הצגת

תוצאות המענק הסתבר שהלק גדול מהחיילים המשוחררים המשיכו לעבוד במקום עבודתם. זה

היה מין אילן שכולם נתלו עליו. אמרו; זה לא סיוע לבחור להרנארגן לנסיעה

לחוץ-לארץ, זה חלק מתהליך הכנסתו למסלול העבודה והוא נשאר שם. לכן התמריץ הוא

דו-סטרי, כי הוא תמריץ גם למעביד להעדיף את החייל המשוחרר. מי שטוען שבענף

האלקטרוניקה עובדים בלתי מקצועיים מרוויחים יותר משכר מינימום - זה לא נכון. רוב

העובדים שנמצאים במסלולי הייצור של ה"ליין" מקבלים בדיוק שכר מינימום, לא יותר

מזה.

רן כהן;

להיפך; באתרי הבניה מקבלים היום יותר מאשר במקומות האלה.

היו"ר אי נמיר;

בחלק, לא בכולם.

ע' פרץ;

אי אפשר לבחון חוק לפי מצב נתון היום. היום יש משבר בענף הבניה, מחר יהיה

משבר בענף אחר. החוק הזה לא נועד לפתור את בעיות הבניה. הממשלה רוצה ליזום עידוד

לעובדים שיילכו לעבוד בבניה? תיזום חוק שקשור לעידוד עבודה בענף הבניה. אנחנו

מדברים פה על חוק חיילים משוחררים. בשבילי, אם יש דרך להכניס את החייל המשוחרר

לעבודה במשך ששה חודשים, נתתי לו סיכוי להישאר במקום העבודה, סיכוי גדול יותר מזה

שהיה לו לולא החוק היה קיים.

חלק מהענין הוא שאתה מסייע בכך גם לאותו מעביד, שטוען כל הזמן בעניןתקופת

ההתמהות. לא בכל מקצוע יש בית ספר ויש מערכת של הכשרה מקצועית שיכולה להכניס את

החייל המשוחרר למסגרת של הכשרה מקצועית ולקבל סיוע מהקרן להכשרה מקצועית. לכן

אנהנו אומרים גם למעסיק; יש לך ששה חודשים,שאתה יכול להרשות לעצמך, בהם העובד הזה

לא נותן לך את הפריון הכי גבוה, אבל אתה נותן לו אפשרות להתאים את עצמו. כלומר,

יש פה העדפה מצדו של המעסיק ולכן אני בעד הרחבה.

אני מצטער על כך שכל הזמן מקפידים לציין; "למעט עבודה פקידותית". נכון שרוב

החיילות המשוחררות יש להן הזדמנות להיכנס לעבודות טכסטיל ולעבודות תפירה כאלה או

אחרות, ואם אנחנו מכירים אך ענף האלקטרוניקה - הרוב שנמצא בפסי הייצור של הלרומה



והחווטות, אלה נשים. אם ביטלנו את האלקטרוניקה, הורדנו את הפקידות ויש היום משבר

בענף טכסטיל, משבר קשה מאד - יש בזה בפירוש סגירה של מרחב גדול מאד של מקצועות

בפני החיילות המשוחררות. אני מציע שנשקול מחדש את העניו. אני מתקשה להציע הצעה

שתפריד בין מקצועות חיילים מול חיילות, אבל בפני החיילים יש מרחב גדול של

מקצועות, בניגוד למרחב שעומד לפני הנשים.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתה גם לא יכול להציע הצעה שתפריד בין חיילים וחיילות, כי זו עבירה על החוק.

שי עמור;

בישיבה האחרונה מסר בנק ישראל על מרקר עולמי בו נאמר שרוב הצמיחה הכלכלית

בעולם באה מהמפעלים הקטנים שמתחילים מכלום, ולכן צריך לעודד אותם.

אני מצטרף לדברים של חבר-הכנסת עמיר פרץ. צריך ללכת לפי עיסוק ולא לפי
מפעלים. לדוגמה
במגדל העמק יש מפעל אלקטרוניקה שבו 20% טכנאים ומהנדסים

שמקבלים שכר גבוה, ו-80% מקבלים שכר מינימום, לפעמים אפילו פחות. אלה לא צריכים

להיות בקטיגוריה הזאת?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

החיילים המשוחררים לא רוצים לעבוד במפעל כזה? רוצים.

שי עמור;

אבל השכר נמוך.

חי ישראל;

לגבי לוח ט'2 אנחנו ממליצים לוועדה שיירשמו בלוח עבודות בתעשיה, כלל

העבודות, כי הרשימה הזאת, שמדברת על עבודות מקצועיות - מסגרות, חרטות - מוקירה

רשימה גדולה של סוגי תעשיות, כמו עץ, דפוס, פלסטיקה, כימיה, פרמצבטיקה,

אלקטרוניקה, בתי תוכנה. בהלבשה, למשל, חסרות אריגה ואשפרה. פה

מוציאים מתוך כלל המפעלים רשימה גדולה של מפעלים, שאם יגיעו אליהם חיילים

משוחררים הם לא יהיו זכאים למענק.

אני חושב שגם בתעשיה צריך להבחין בין עבודה מקצועית ובלתי מקצועית. לגבי

עבודה בלתי מקצועית אין בעיה, לגבי עבודה מקצועית יש פה רשימה של מקצועות שהיא

נכונה להיום, אבל מאז נוספו עוד מקצועות. לדוגמה, יש מפעלי נגרות בנין, יש בניה

טרומית. הם לא יכללו בענין הזה? אני חושב שצריך לכתוב במקום מה שכתוב: עבודה

בתעשיה. אולי אפשר להוריד את הפקידות, אבל היתר צריך לחול על כולם.
ר' הורן
אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך שיש תקנות שעל פיהן מקבל חייל משוחרר מענק

כשהוא הולך לעבודה שאינה מתאימה לו. בתקנות ההן נמצאת בדיוק התוספת שנמצאת פה.

אם נרחיב את התוספת בהקשר הזה ייצא שחייל שהולך לעבודה שלא מתאימה לו יקבל רק

בהתאם לרשימת העבודות האלה, ועל פי התיקון הזה, כשהוא יילך לעבודה שמתאימה לו הוא

יקבל בתחום הרבה יותר רחב. צריך לחשוב על זה כשבאים ומבקשים להרחיב את הרשימה, גם

אם חושבים שאולי זה היה רצוי.
רן כהן
זה לוגי לגמרי, זו בדיוק ההעדפה שאנחנו רוצים לתת כדי שיילכו לעבוד במקצועות

מסו י ימים.



הי ו "ר אי נמיר;

היא אומרת שאם נרחיב כאן, לפי ההצעה שהציעו מספר חברי ועדה, צריך להרחיב גם

בחוק השני.

ר' הורן;
אהרת ייצא דבר לא הגיוני
אותו חייל שהולך לעבודה שאינה מתאימה ניטיב אתו

פחות מאשר עם זה שיילך לעבודה מתאימה.

רן כהן ;

תחילו גס עליו.

ר' הורן;

לתוספת הזאת נוסף עוד נושא והוא שמירה במוסדות חינוך. אנחנו סבורים שיש קושי

בעניו הזה. בתוך הרשימה הזאת יש עבודות שהו אולי לא כל כך פופולריות, רצו להפנות

אליהו חיילים משוחררים ורצו שהם ייקלטו בהו לזמו ארוך. העבודה הזאת של שמירה

במוסדות חינוך היא מטבעה מסוג אחר לחלוטיו. לא מדובר בקליטה לטווח ארוך בתור

שמירה במוסדות חינוך, ואני חושבת שזה סותר את המטרה שלשמה בא התיקו ו הזה.

ר' רדל;

יש לנו היום במדינה בעיה של אבטלה ואנחנו חייבים למצוא כל דרך למצוא מקומות

עבודה חדשים על מנת שהעולים החדשים והחיילים המשוחררים יוכלו להיקלט בהם. מענקים

ותמריצי עבודה מהסוג הזה לא יפתרו את בעיית האבטלה, לעומת זאת יגרמו אולי לנזקים

אחרים, כי יש לנו היעדר של ביקוש לעובדים במשק. נכון שחלק באו בשעתו לאחר שניתנו

התמריצים, אבל אני לא מקבל את הטענה שהם נשארו, כי לדעתי חלק גדול מהם באו רק כדי

לתכנן את אותו טיול לחו"ל או שבאו לתקופה מאד מוגבלת. אין שום הוכחה שהם נשארו

לאורך זמו בעבודה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הביטוח הלאומי מסר את הנתונים.
ר' רדל
הביטוח הלאומי מסר לגבי תקופה שביו שלושה לחמישה חודשים לאחר קבלת המענק - זה

לא נקרא לאורך זמו - וגם אז רק אחוז מסויים. הדבר היחידי שהביטוח הלאומי הביא

כנתון מובהק הוא שרובם ככולם טענו שהם היו באים לאותו עבודות גם ללא מענק.

יש היום כל מיני רעיונות איך מתמודדים בבעיה הזאת, חלקם מוצלחים יותר, חלקם

מוצלחים פחות, אבל כולם מדברים על הדרך ליצור מקומות עבודה. הפתרון הזה לא דו

בסוגיה הזאת כיוון שהוא נותן תמריץ לאנשים שהבעיה שלהם, שהם לא מוצאים עבודה, לא

שהם לא רוצים לעבוד.

הבעיה של הפניית עובדים לעבודות שנקראות "עבודות מועדפות" נפתרה חלקית בתקופה

האחרונה גם עקב העליה וגם עקב שינוי מסו י ים בגישתם של החיילים המשוחררים כלפי

אותן עבודות. יש היום נכונות יותר גדולה ללכת לעבודות כאלה והבעיה היא דווקא מהצד

השני. או שאין להם מקומות עבודה, או שהלק מהקבלנים מעדיפים עובדים זרים, עובדי

שטחים ולא לקלוט במקומם עובדים שהם חיילים משוחררים.



כשאני מדבר על זה שהרווק שלפנינו לא יביא תועלת אני גם חייב להזכיר שהוא עולה

סכום די משמעותי - למעלה מ-20 מליון שקל במתכונת התקנות. ההוק הזה ירחיב גם את

ההוצאה ומי שיקבל הם אותם ברי מזל שאכן הצליחו למצוא מקום עבודה. חבר-הכנסת רן

כהן , אני לא מודאג בקשר לאותו חייל שקיבל הכשרה בהיל הקשר. הוא צריך להיות מאושר

שהוא מצא לעצמו עבודה בתעשיה של היי-טק, שמתאימה להכשרה שקיבל חינם בצבא. אני לא

רואה שום סיבה לבוא ולתמרץ אותו. אנחנו הבענו הסכמה - מפני שאנחנו מדברים על

תקופה של משבר בענף מסויים, בענף הבנייה - לבוא ולתת מענק לאלה שהשתלבו בעבודת

הבנין וישארו שם שנה שלמה.
היו"ר א' נמיר
גם את זה לא ביצעתם עד עצם היום הזה.

ר' רדל;

לא ביצענו בגלל ויכוח משפטי, שלדעתי אפשר להתגבר עליו בקלות. קיבלנו חוות דעת

שהדבר אפשרי.

היו"ר אי נמיר;

חשובות התוצאות. שנה אינם מדברים על הבנין ושום דבר לא קרה.

ר' רדל;

לגבי ההערה של רות הורן; נכון, חיילים משוחררים שהולכים לעבודה שאינה מתאימה

להם, קיבלו עד היום את המענק וממשיכים לקבל את המענק בלי קשר להצעת החוק הזאת.

התקנות דיברו על חיילים משורוררים שהלכו לעבודה על אף שהעבודה מתאימה להם. אנהנו

ראינו לנכון ועדיין רואים לנכון לתמרץ את אותם האנשים שהולכים לעבודה על אף שעל

פי החוק הם זכאים לדמי אבטלה - האלטרנטיבה שלהם היא לקבל דמי אבטלה ובכל זאת הם

העדיפו ללכת לעבודה בעבודה מועדפת - הם קיבלו מענקים, הם ימשיכו לקבל מענקים ואין

שום כוונה להפסיק את זה. מה שהופסק זה רק לגבי אותם חיילים משוחררים שהלכו לעבוד

בעבודה שהיא מוזאימה להם.

מעבר לכל השיקולים שציינתי אני רוצה לציין עוד שני דברים בהצעת החוק שקצת

מפריעים לי. הראשון - המענק החלקי. אם באמת הכוונה היא להביא עובדים שייכנסו

לתחום חדש, שיתמידו בו ולא ינצלו את המענק כדי לעבור אחרי זה לתחום אחר או כדי

לתכנן טיול בחוץ-לארץ, אני לא רואה שום סיבה לתת גם מענק שהוא בגובה מחצית המענק

למי שהתמיד בעבודה שלושה הודשים, או רבע מהמענק למי שהתמיד בעבודה רק חודש והצי,

וההוק מאפשר את זה.

רן כהן;

בזה אתה צודק.

ר' רדל;

הדבר השני; אני לא רואה מקום להוסיף סעיף שמדבר על שמירה במוסדות חינוך, כי

אני לא מתייחס לעבודה של שומר בבית הספר כאל עבודה שמישהו הולך להיקלט בה ולהתמיד

בה ואני לא רואה אותה כעבודה מועדפת.



רן כהן;

האס מן החוק הזה משתמע שהחייל המשוחרר חייב לעבוד תקופה רצופה של ששה חודשים,

והיה אם הוא יעבוד בעבודה עונתית ו יתפטר אחרי שלושה חודשים ואחרי זה יילך לעבוד

בבנין ותהיה תקופת ביניים של חודש חודשיים שבה הוא לא עבד, הוא לא יהיה זכאי

למענק? לא? הכוונה שלנו, למיטב ידיעתי, היא שהוא יקבל את המענק גם אם התקופה

איננה רצופה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אם התקופה אינה רצופה שלא באשמתו.

רן כהן;

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לבעיה אמיתית שיש בעניו הזה: ייתכן שזה גם יהווה

איזה שהוא שוט בידי המעבידים, שהם יוכלו לפטר את העובד כעבור שלושה-ארבעה חודשים

כדי לפגוע ביכולת ההכנסה שלו.
אשר לטענה שרונו העלה
מבהי נת רוח החוק אנחנו התכוונו לתת את מחצית דמי

האבטלה כדי שימשיכו לעבוד ולא כדי שרק ירוויחו את המענק.

אני מבקש גם מחברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו וגם מחברת-הכנסת נמיר: אל תיסחפו

לצורך להתרושב באוצר. שר האוצר דיבר בעצמו על האפשרות של מימון 50 אלף מקומות

עבודה ללא עבודה. העלות שהוערכה לעניו הזה היא מליארד שקל, בלי עבודה, בלי תרומה,

בלי צמיחה, בלי רכישת מקצוע, בלי עידוד ייצור. העלות של החוק הזה, אם יצטרפו 10

אלפים עובדים חיילים משוחררים לעבודות האלה בתעשיה, בניו, מלאכה וכוי, היא 30

מליון שקל. אני אומר לכם שכל שקל מהסכום הזה שווה זהב, כי פירושו להשאיר אדם בארץ

הזאת לחיות פה, להכניס אותו לעבודה, לפרודוקטיביות. באוצר היום יש מתכונת

פרזיטיות, אתם רוצים לעודד פרזיטים ולא עבודה. יש בכלכלה דבר שנקרא "יתרון יחסי".

אם אתם רוצים ליצור פה מצב של יתרון יחסי של עבודות פשוטות מאד וזמניות מאד על

פני עבודות תעשיה וייצור ברמה הגבוהה יותר, אתם עושים טעות. אנהנו לא צריכים רק

משק של עבודות פשוטות מאד, אנחנו צריכים משק שבו הבנים והבנות שלנו, שמשתחררים

מהצבא, הולכים אל עבודות ייצור ברמות הגבוהות ביותר שלהן. אנהנו לא עושים העדפה

רק של היי-טק, אנחנו עושים העדפה של ייצור על פני שירותים, של תרומה לצמיחת המשק

על פני עבודות מסחר. הוצאנו את המסחר והוצאנו את הפקידות והוצאנו את התיווך.מה

שצריך להשאיר זה כל מה שתורם להעלאת התל"ג של מדינת ישראל. אם חיילים משוחררים

יילכו לענין הזה בכל ענף, בכל רמה, בכל מפעל, בכל בית מלאכה, בכל תעשיה זעירה -

זו מצוותו של החוק הזה. אז מה אתם מרחמים על האוצר? תרחמו על האוצר על ידי כך

שתוציאו אותו מהמלכודת של שר האוצר הזה, שרוצה לממו אנשים שלא עובדים. בואו נממן

אנשים שהולכים לעבוד.
היו "ר א' נמיר
האויב של הטוב הוא הטוב יותר. כולנו רוצים, באותה מידה, לדאוג לחיילים

המשוחררים. אני באופוזיציה מאד קשה לממשלה, אבל אני לא באופוזיציה למדינה. אני

גם ריאליסטית ואני רוצה שהחוק הזה יעבור במליאת הכנסת.

בואו נזכור מה היתה מגמת התקנות שהתקנו. המגמה של התקנות לא היתה לסייע לכל

החיילים המשוחררים - ואני לא נגד - וגם לא לתת העדפה לכל המקצועות. אני יודעת

שבחווטות משלמים רק שכר מינימום - לא ראיתי בחורה אחת שעובדת בחווטות שמקבלת

אגורה יותר משכר מינימום - אבל זאת עובדה שאין מחסור בעובדים בחווטות. מדוע היום

זאת לא היתה המגמה של ההוק" משום שרצינו לתת העדפה ברורה בשכר למקצועות שהמשק

משווע להם ולא רוצים ללכת לעבוד בהם.



אני מציעה לכולנו: בואו נגמור שלב אחד ונעשה אהד כך מאבקים נוספים. עוד לא

עברנו את השלב הזה, אני עוד לא יודעת מה יקרה במליאה בקריאה השניה ובקריאה

השלישית.
דבר שלישי
לא מקובל עלי לכלול את השמירה בבתי הספר בהוק הזה. זו לא העדפה

שהייתי רוצה לתת לא לחייל משוחרר ולא לחיילת משוחררת.

לגבי הגיל אני חושבת שיש כאן הסכמה של כולם: אם קובעים בחוק 21 חודשים אחרי

השחרור, זה לא מגביל מבחינה גילית.

בסעיף 2 אומרת פיסקה (3): "עבודות בלתי מקצועיות" - ויש הגדרה מה הן עבודות

בלתי מקצועיות שבהן ניתנת העדפה לחיילים המשוחררים - "עבודה בלתי מקצועית בתעשיית

המזון והטכסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות עבודה בתחנות דלק, הפעלת מכונות ועבודת

נקיון ולמעט עבודה פקידותית". אני בהחלט נגד זה שעבודה פקידותית תיכלל בחוק.

עובדה, גם בזה אין מחסור.

כשקבענו את התקנות הן היו מיועדות לחיילים משורוררים חסרי מקצוע. אם נעשה

ניתוח של 120 אלף המובטלים, אם אנחנו מדברים על הקבוצה של הצעירים - בלי האקדמאים

- שם הרוב המכריע של החיילים המשוחררים המובטלים הם יקרי המקצוע, ועבורם הותקנו

התקנות. גם אני בעד העלאת השכר לכולם, גם לחיילות המשוחררות, אבל אני גם יודעת מה

קורה עם קופת מדינה. יש לי דעות פחות קיצוניות מאלה של חבר-הכנסת רן כהן על מה

מבזבזים כאן מליארדים ועל זה שהממשלה הזאת לא עושה כמעט כלום כדי שאנשים צעירים

יילכו לעבודה ושוותיקים ישארו בעבודה? אבל זו לא היינה המגמה של התקנות האלה. אני

פוחדת מאד שאם נרחיב, אין שום סיכוי שזה יעבור במליאה, ואנחנו נחמיץ את המגמה

שעליה עבדנו.

גם אני לא חושבת שאפשר לתת את החלק היחסי של המענק.
ע' פרץ
אבל חשוב לתת אפשרות לצבור את התקופה כדי שזה לא ישמש שוט בידי המעביד להזהיר
את החייל
אם תעשה כך וכך, אפטר אותך ותאבד את המענק. אני מציע: כפי שנקבע בחוק

דמי אבטלה, שצבירת זכויות נובעת מעבודה מצטברת, כך גם כאן החייל יהיה זכאי למענק

אחרי שהוא צבר ששה חודשי עבודה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אפשר יהיה לעקוב אחרי כל מקום עבודה שאליו הוא יילך?
ע י פרץ
אפשר לקבוע פרק זמן: תוך שנה. לא יכול להיות שמעביד יגיד לו אחרי חודשיים: אם

מחר אתה לא מגיע בחמש בבוקר, אתה הולך הביתה ומפסיד את המענק.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
באמת.
רן כהן
אבל מה תעשו עם אדם שעובד עבודה עונתית?
היו"ר א' נמיר
לגבי עבודה עונתית אתה צודק.

רן כהן;

הבעיה שמעלה חבר-הכנסת פרץ היא אם העבודה חייבת להיות ברצף אחד או לא. נניח

שחייל הלך לעבוד במקום מסויים בבנין והוא רוצה לעבור מאתר בנייה למפעל בנייה

"מודול בטון". משום שהוא שינה מקום עבודה הוא יפסיד את המענק?

היו"ר א' נמיר;

ואם הוא רוצה לעבור כל חודש ממקום למקום?

רן כהן;

לכן אני מציע לקבוע תקופת מינימום של שלושה חודשים ולא לקבוע שעבור כל חודש

הוא יכול לקבל את החלק היחסי של המענק. החוק הזה לא בא לתת לכל אחד סתם תגמולים,

הוא בא להגביר תעסוקה במקומות שבהם אנחנו רוצים לעודד עבודה, ואני בעד זה.

אגב, אין חוק שאיננו כולל צירופי תקופות. הרצף הוא בעיה לעובד, הוא לא בעיה

למעביד. אתם רוצים להשאיר בעיה רק לעובד, החייל המשוחרר?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יש הצדקה לשמור את הזכות הזאת במידה שהוא עבד בעבודה עונתית, היא הסתיימה

לפני תום ששה החודשים שמזכים אותו והוא עבר לעבוד בעבודה מועדפת אחרת. במקרה כזה

צריך להבטיח לו את הזכות. אבל אם הוא עבד חודש ימים ופוטר, לא מגיע לו.

ע' פרץ;

ואם הוא פוטר בגלל זה שלא הסתדר עם המעביד?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

שיידע להסתדר.
רן כהן
את רוצה להפוך אותו לכלי בידי המעביד?

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני גם לא רוצה שהעובד יעשה כל מה שהוא רוצה ולא יוכלו לגעת בו, כי הוא צריך

לקבל את המענק.

רן כהן;

כל חייל במדינת ישראל מאבד שלוש שנות חיים בשירות קשה. את נותנת פה פיצוי

מועט, קטן לעומת מה שהוא מפסיד. על מה את מדברת?



י' ערד;

אם ייקבע שהזכות תישמר לו אם הוא יעבוד ששה חודשים תוך שנים-עשר חודשים מיום

שהוא התחיל בעבודה הזאת, זה יענה על העבודות העונתיות וזה יאפשר לחייל המשוחרר

לעבור למקום עבודה אחר. מותר לחייל משוחרר לא להיות מרוצה ממקום העבודה כשאין אין

תנאים הוגנים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יתהילו לנדוד אחריו ממקום עבודה למקום עבודה כדי לראות איפה הוא עבד?

רן כהן;

הוא יגיד איפה הוא עבד.

ע' פרץ;

את חושבת שזה דבר נוח ונעים לעבור מאתר בניה לאתר בניה?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתר בניה אינו מקום עבודה עונתי או זמני.

אני מציעה להוסיף ללוח גם את המפעלים לבנינים טרומיים.

אי דמביץ;

אני אבדוק את הכל ואראה איך נוכל לטפל בענין הזה.

היו"ר א' נמיר;

לחברי הכנסת רן כהן ועמיר פרץ בנושא של ששה חודשים מתוך שנים-עשר חודשים; זה

לא סוד שיש גם ניצול לרעה לא קטן והוא בעוכרי העובדים. אם אנחנו הולכים לנוסח

שהציע ישראל ערד, הוא מאד סוחף, כי לפיו יכול העובד לעבור כל חודש לעבודה אחרת.

אני לא מרחמת על כל בעלי הבית ועל כל הקבלנים, אבל חלק מהם רוצים להעסיק את

העובדים האלה, וכשיש לעובד האפשרות, עם הגיבוי של החוק, לנצל לרעה, יש יותר מדי

שמנצלים את זה.

רן כהן;

אני מציע לקבל את הנוסח של ישראל ערד בתיקון אחד; זה לא יכול להיות יותר מאשר

צירוף של שתי תקופות.

היו"ר א' נמיר;

מקובל עלי.

ע' פרץ;

אני מתנגד, ואני גם מתנגד לתיקון של ערד, כי אם מישהו התחיל לעבוד ולאחר

חודש קרה משהו, הוא כבר מאבד את 21 ההודשים של שמירת הזכות.

רן כהן;

לא נכון.



י' ערד;

הוא תמיר יכול להתחיל ששה הודשים מהדש, הוא לא מאבד את הזכות.

רן כהן;

על פי הניסוח של ערד ארגה יכול לתקן את זה באיות משתי צורות: או שזה יהיה

בתקופות מינימום של שלושה הודשים ואז היתה עומדת לחייל המשוחרר בעיה; או שאתה

אומר שזה מתחלק לשתי תקופות, מכסימום, ואז גם אם הוא עבד חודש ועוד חמישה חודשים

יש לו המענק. בכך איזה נותן איזה שהוא מינימום הגיוני שבו האדם לא רץ ממקום עבודה

למקום עבודה. גם אינה רוצה לעודד יציבות כלשהי באחד ממקומות העבודה האלה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי ישלח את העובדים האלה? הרי מהיום גם ללשכות עבודה פרטיות יש אפשרות לשלוח.

יכירו גם במי שנשלח על ידי לשכת עבודה פרטית?

היו"ר אי נמיר;

דיברנו על זה בתחילת הישיבה. אחרי המהפך הזה יצטרכו לשנות עכשיו את כל

החוקים. היום נגמר הסיפור של שירות התעסוקה, זה יום עצוב מאד.

אני מעמידה את הסעיף להצבעה, בכפוף לתיקונים הבאים: א. לדאוג לכך שבהגדרה

יהיו גם המפעלים הטרומיים ולבדוק היטב את ההגדרה של מלאכה ותעשיה זעירה. ב. מוסכם

על כולנו שהשמירה בבתי הספר לא תהיה כלולה בחוק. ג. מר דמביץ ינסח את ההצעה

שחייל משוחרר יכול במהלך שנה לקבל עבור ששה חודשים, בתנאי שלא מדובר ביותר משני

מקומות עבודה.

ע י פרץ;

למה שהוא לא יוכל לצבור חצי שנה בתקופה של 21 חודשים?

היו"ר אי נמיר;

אנחנו לא יכולים לפרוש את זה על פני כל 21 החודשים.

בכפוף לתיקונים שציינתי אני מעמידה את הסעיף להצבעה.

הצבעה

בעד - 4

נגד - אין

נמנעים - 1
הוחלט
לאשר את סעיף 2 בכפוף לתיקו נים שצויינו

הסתייגות לחבר-הכנסת ע' פרץ
היו"ר א' נמיר
בכך אישרנו את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מסי 77). התשנ"א-1991 ואבקש את

היועץ המשפטי של הוועדה להכין את החוק לקריאה שניה ושלישית.



ב. תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית - תשלום), התשנ"א-1991
שי שדאור
סעיף קטן (1) בסעיף 127ט"ז לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שנשלח להכשרה

מקצועית, יורידו לו מדמי האבטלה את מה שהוא מקבל בהכשרה המקצועית שהוא נמצא בה.

סעיף קטן (2) מאפשר לשר לקבוע בתקנות סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהיה

בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות למלוא דמי האבטלה. זאת

אומרת, השר על פי סעיף ההסמכה, רשאי לקבוע שבהכשרה מקצועית מסוג מסויים ניתן יהיה

לשלם את מלוא דמי האבטלה ובנוסף לכך עוד סכום מההכשרה המקצועית שלא יקוזז מדמי

האבטלה לפי סעיף קטן (1).

התקנות שאנחנו מציעים כאן מביאות שני סוגים של הכשרה מקצועית, שאנו סבורים

שבהם דמי האבטלה שהאדם מקבל יהיו במלואם, ובנוסף לכך אם הוא יקבל סכום מסויים

בהכשרה המקצועית, לא נקזז לו מדמי האבטלה. שני הסוגים שנמצאים בתקנות הם שונים.

הסוג הראשון - הכשרה מקצועית בבניה. על מנת לעודד את נושא הבניה שעומד היום

על הפרק והיות שהעבודה בבניה היא עבודה פיסית ולמעשה יש מקום לקבלן לתמרץ את אותו

אדם שנמצא בהכשרה מקצועית אצלו ולומד את המקצוע, סברנו שיש לתת את מלוא דמי

האבטלה למי שנמצא בהכשרה המקצועית בבניה ובנוסף לכך לאפשר לקבלן, שההכשרה

המקצועית נמצאת כאתר שלו, להוסיף לאותו עובד בהכשרה מקצועית איזה שהוא סכום שלא

נקזז אותו מדמי האבטלה.

הסוג השני - הכשרה מקצועית במפעל במצוקה. סברנו שזו מטריה שונה מן הבניה

במספר מובנים. קודם כל, היא שונה בכך שהמפעל שבו נעשית ההכשרה כבר מוגדר כמפעל

במצוקה. זה לא מפעל שיכול לשלם ברוחב יד אלא זה מפעל שנקלע לקשיים מסויימים כך

שיכולתו לשלם לעובד מוגבלת. הנושא השני ששונה בהכשרה במפעל מהכשרה בבניה - שלא

מדובר במישהו חדש שיש מקום לתמרץ אותו, אלא מדובר במסגרת מפעלית שהיו בה יחסי

עובד ומעביד קודם ויש מגמה שההכשרה המקצועית הזאת תמשיך את יחסי העובד והמעביד

אחר כך. איננו מעונינים שהאפשרות של מתן דמי האבטלה במסגרת ההכשרה המקצועית

ובנוסף לכך-. גם תוספת כספית כלשהי יפגעו במהלך התקין של ניהול המפעל. לכן, בחלק

השני, בהכשרה במפעל, אנחנו אומרים כך: ניתן לו את דמי האבטלה, הוא יהיה זכאי לקבל

תוספת, אבל דמי האבטלה והתוספת לא יכולים לעלות על השכר שהיה לו לפני הכניסה

למסגרת של ההכשרה המקצועית. זאת כדי שבסולם השכר יהיה רצף וכאשר תיגמר ההכשרה

המקצועית לא יפול השכר אחר כך וייצור שוב מהומה במפעל. הרעיון של הכנסת מסגרת

ההכשרה הוא להביא את המפעל לאיזו שהיא תקינות מסויימת או להעלות אותו על דרך

המלך. זו המגמה של ההכשרה במפעל במצוקה, שהוועדה הבין-משרדית אחראית לו, וברגע

שנגמרת ההכשרה המקצועית חוזרים לסולם השכר שהיה קודם.

כלומר, יש לנו שני סוגים של הכשרה מקצועית שבהם ניתן את דמי האבטלה. בראשון,

בבניה, לא אכפת לנו כמה נותן הקבלן, אנחנו ניתן את מלוא דמי האבטלה; בשני, במפעל

במצוקה, אנחנו מגבילים את דמי האבטלה לאותו גובה שכר שהיה לעובד טרם כניסת המפעל

למסגרת של ההכשרה המקצועית.
רן כהן
אבל מעודכן, בהתאם, למשל, לתוספת היוקר.

שי שדאור;

לא נכנסתי להגדרות, אבל ההגדרות שלנו מתייחסות לשכר ממוצע ולהגדרות שנמצאות

בחוק, וההגדרות האלה מעדכנות את הסכומים.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כלומר, הוא יקבל אותו שכר שהיה מגיע לו אילו היה עובד במפעל במתכונת הרגילה.
שי שדאור
נכון.

יכול להיות שמשרד המשפטים ישנה משהו בנוסח, אבל אלה הם העקרונות.

הי ו "ר אי נמיר;

האם אתם יכולים לתת לנו הערכה כמה יעלה העניו הזה? יש לכם איזו שהיא הערכה?

א' צרפתי;

כרגע לא.
היו"ר אי נמיר
וקשוב לנו גם לדעת בכמה זה ייטיב את הכנסתו של האדם באותן הקטיגוריות.
א' צרפתי
בסוג השני מדובר במסלול מאד מיוחד של מפעלים שנקלעו לקשיים, כשהתנאי הראשון

שצריך להתקיים הוא שהמפעל עומד בפני פיטורי עובדים או חלק מהעובדים. התנאי השני

הוא שאותו מפעל זקוק להסבה של חלק מהמחלקות במפעל, דוגמת המפעל שראינו אתמול

בוועדה - "חוד המגדר", שדיבר על כך שהוא נקלע לקשיים כתוצאה משינוי בתיעוש הבניה,

ולכן הוא לא מצליח לייצר את אותן תוצרות שהוא ייצר עד היום והוא זקוק להסבה של

ה"ליין" שלו במפעל. כלומר, בתוך המפעל יש דרישה ויש צורך בהכשרה מקצועית מסויימת

לצורך הסבת. חלק מהעובדים, או כולם, לעבודה חדשה. התנאי השלישי שצריך להתקיים

במפעל הוא, שלמפעל עצמו יש תכנית הבראה שאושרה על ידי נציג של משרד התעשיה

והמסחר, שיושב בוועדה הבין-משרדית.

כל אישור של מפעלים מסוג זה היום הוא בהליכים

מאד מהירים, כיוון שכל הנציגים של האוצר, של המוסד לביטוח לאומי, של שירות

התעסוקה, של האגף להכשרה מקצועית ושל משרד התעשיה והמסחר יושבים איות לשבועיים או

אחת לשבוע במטרה לאתר מפעלים כאלה ובמטרה לבדוק את ההתאמה של המפעל למסלול המיוחד

הזה. במסגרת אורנה תקופה, לארור שהאגף להכשרה מקצועית מוצא לנכון לקבוע שאכן לחלק

מהעובדים יש מקום לבצע הכשרה מקצועית לצורך הסבה לסוג עבודה אחר או דומה,

יש

טכניקה שבה העובדים האלה מוצאים לחופשה ללא תשלום ובתקופה הזו הם מקבלים הכשרה

מקצועית בפיקוח של האגף להכשרה מקצועית ובאישור האגף להכשרה מקצועית.
שי עמור
ההכשרה המקצועית נעשית בתוך המפעל?

א' צרפתי;

ההכשרה המקצועית נעשית בתוך המפעל עצמו, זה מפעל שמוכר כמיתקן להכשרה

מקצועית. כיום, זכאים העובדים בתקופה הזאת רק לדמי אבטלה ולכן, בעבר, חלק

מהמפעלים נפלו מפני שהו ועדים לא הסכימו שהעובדים יירדו ברמת שכרם לרמה של דמי

אבטלה והעדיפו לא להיכנס בכלל למסלול הסיוע הזה. המטרה של התקנה כאן היא לאפשר

לעובד לקבל תשלום נוסף כלשהו מעבר לדמי האבטלה המשולמים על ידי המוסד לביטוח

לאומי.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ההכשרה חייבת להיעשות במיתקן מיוחד?

א י צרפתי;

היא חייבת להיעשות במפעל.

י' סעדון;

המפעל הופך להיות מיתקן להכשרה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

כולו?
א' צרפתי
גם בחלקו, גם מחלקות מסויימות.

היו"ר אי נמיר;

כמה כסף יקבל העובד יותר?

א' צרפתי;

כל התשלום הנוסף שהעובד יהיה זכאי לקבל מותנה בהסדר שיגיע אליו עם המעסיק,

מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי, בתקופת ההכשרה המקצועית, ימשיך לשלם דמי אבטלה על פי

חוק. הוא אינו נכנס לענין אלא כדי לשמור על כך שהעובד לא יקבל יותר מהשכר שהיה לו

ערב כניסתו למסלול ההכשרה.

היו"ר א' נמיר;

כלומר, זה לא בא להיטיב.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה מיטיב, כי יוסיפו לו על דמי האבטלה וישלימו לו עד גובה השכר שהוא היה מקבל

במפעל.

הי ו ייר אי נמיר;

אתם, בהכשרה הפנים-מפעלית, נחתם למעסיק סכום מסויים והוא נתן אותו לתלמיד

העובד - 500 שקל לאחד, אם אינני טועה.

א' צרפתי;

זה מסלול אחר לחלוטין.

היו"ר א' נמיר;

האם מה שאתם מציעים בא במקום? האם זה בא כתוספת? אני רוצה לדעת מה התקנות

האלה יתנו לעובד,

א' צרפתי;



היום, על פי המצב החוקי, לו המעסיק היה משלם בתקופת ההכשרה המקצועית היה

משלם לעובד

תשלום כלשהו, על פי החוק אותו תשלום היה מנוכה מדמי האבטלה. כלומר, העובד היום,

על פי המצב החוקי, לא היה זכאי אפילו לגובה דמי האבטלה. התיקון בא לאפשר שהמעביד

יוכל מעבר לתשלום דמי האבטלה לשלם לעובד עד להשלמת השכר שלו שהיה ערב כניסת המפעל

לתהליך ההכשרה המקצועית.

י' שפיר;

פלוס תנאים סוציאליים.

יש פת שני מסלולים מקבילים שאסור להם להיפגש, וברגע שמפגישים אותם יש אי

הבנה. המסלול הפנים מפעלי - לא עליו אנחנו מדברים היום. המסלול הפנים-מפעלי הוא

במקרה שמפעל - ולא משנה באיזה ענף - רוצה עובדים חדשים, אבל הוא רוצה לקבל סיוע

ממשלתי לשכר שלהם בפרק הזמן שבו הם מתלמדים, ואז החוזה הוא בין הממשלה ובין

המעביד, והממשלה מוסיפה 500 שקל, 750 שקל.

היו "ר א' נמיר;

היא מוסיפה אותם על דמי האבטלה.

י' שפיר;

אין פה דמי אבטלה בכלל. העובד החדש הזה, מהיום הראשון, נמצא ביחסי עובד-מעביד

עם המעסיק ולא קשור לביטוח הלאומי בקטע הזה. זה מסלול נפרד.

המסלול השני הוא המסלול המוסדי שבו יש כל מיני וריאציות ואותו מביאים כאן.

המקרה הראשון - והיה לנו מקרה כזה עם סולתם, עם תדיראן, או המקרה האחרון של החל"ת

של המלונאים - כשיש סכנה שמפעל מסויים יפטר את העובדים. במקרה כזה יושבים יושבים

אתנו, וכאשר אפשר להוכיח שאם נלמד את העובדים משהו נוסף במקצוע שהם יודעים, בפרק

זמן מסו י ים,.ונסייע בתשלום - העובדים האלה לא יפוטרו. קודם, שבלי החוק הזה, נאמר

שהעובדים ייצאו לחליית. למעשה הם היו זכאים לקבל דמי אבטלה, אבל את כל התנאים

הסוציאליים וכל מיני תוספות אחרות היה בלתי חוקי לתת להם, ואם זה נעשה, זה נעשה

ללא ידיעתנו. התיקון שאנחנו מציעים היום בא לתת לגיטימיציה למתן התנאים

הסוציאליים מעל לשולחן.

היו"ר א' נמיר;

כלומר בטבריה, ששם הלכינם לפרוייקט יוצא מהכלל במלונות, מה שנתתם בתחום התנאים

הסוציאליים לא היה לגמרי הוקי. התקנות האלה באות להציע שהם יקבלו את זה על פי

החוק.

י' שפיר;

כן.

החלוקה היא כזאת; ביטוח לאומי נותן לו דמי אבטלה לפי הזכאות של כל אדם ואדם;

המעסיק, היות והוא רוצה את העובד, ממשיך לתת לו את כל התנאים הסוציאליים כדי שהוא

לא ייפגע. אם המעסיק ירצה לתת גם מעבר לתנאים הסוציאליים, לנו לא אכפת.

י' ערד;

התוצאה ונהיה שאותו עובד יוכל לעבור את ההכשרה המקצועית באותם תנאי שכר, מאויש

המקורות, כפי שהיו לו קודם, עם התנאים הסוציאליים, וזה החידוש בהצעה.



ח' ישראל;

התשלום עבור הכשרה פנים-מפעלית, לפי הרמות בארץ - 400 שקל, 500 שקל - ניתן

למעסיק, זה לא שייך לענין הזה. פה נותנים תימרוץ לעובד. דהיינו, אם בעבר התקנות

אמרו שאם המעסיק שילם לעובד 200 שקל, 200 שקל אלה יורדים מדמי האבטלה שהעובד היה

זכאי להם, הרי היום לא ינכו את 200 השקלים מדמי האבטלה.

רן כהן;

האם בנוהל הטכני של התשלום יש איזו שהיא אפשרות למעביד לשלם לעובד פחות כנגד

העובדה שאתם משלמים לו?

הי ו "ר אי נמיר;

לא.

כלומר, מה שאתם מציעים זה להסדיר את זכויות העובדים במסגרת של החל"ת גם

בבנייה וגם בהכשרה שבתוך המפעל.
י' שפיר
בנייה זה תחום אחר. כל מה שאמרנו עכשיו הוא על מפעלים במצוקה. אם יהיה קבלן

במצוקה, הוא יכול להיכנס למסגרת הזאת, אבל בנייה זה נושא אחר לגמרי. במפעלים

במצוקה מדובר על עובדים של המפעל, ואילו בבנייה מדברים על הכשרה מוסדית של עובדים

חדשים.

הצבעה

הוחלט; לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית -תשלום), התשנ"א-1991

הי ו "ר אי נמיר;

מונחת לפני ההודעה של משרד העבודה והרווחה על הפעלת לשכות עבודה פרטיות

והתנאים להפעלתן. אני מבקשת ממזכירת הוועדה להתקשר למשרד העבודה והרווחה ולבקש

שאלי פז, סגן המנכייל, שחתום על המודעה הזאת, יהיה מחר בתשע בבוקר בוועדת העבודה

לדווח לנו מה זה.

אני כבר מבקשת להודיע לוועדה מה השאלות שעליהן אני רוצה תשובות; א. יש כאן

איזו כתובת שבה מקבלים את האישורים. אני רוצה לדעת מי זו הכתובת - האם זה שירות

התעסוקה או משרד העבודה והרווחה? ב. אני רוצה שיודיעו לנו מייד אם צריך לתקן את

כל החוקים הקשורים בשירות התעסוקה.

מה שנעשה היום הוא פתח לחגיגה, וכל מה שהיה עד עכשיו יהיה לא כלום לעומת מה

שיהיה. גם לי תהיה בעיה, כי מעכשיו, על פי ההודעה הזאת, כשדנים בנושא של תעסוקה

כבר לא אוכל להזמין רק את שירות התעסוקה, אלא יהיה מנכייל שירות התעסוקה, יהיה

מנכייל או.אר.אס, כולם יישבו כאן. זו מהפכה מאד משמעותית.

לא ניכנס מרור לדיון על העניו, אבל לפי האינפורמציה שנקבל נחליט מה אנחנו

עושים, כי זה משנה גם את סדרי העבודה שלנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;11)

קוד המקור של הנתונים