ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/05/1991

מצב התעסוקה בקרית-גת

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 252

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ב באייר התשנ"א (6 במאי 1991). שעה 00;09

(ישיבה פתוחה)

נכחו

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

רן כחן

ע' פרץ
מוזמנים
י' סעדון - סגן יושב-ראש מטח התעסוקה, חחסתדרות

אי ארז - מזכיר מועצת פועלי קרית-גת

י' שלו - רכז איגוד מקצועי במועצת פועלי קרית-גת

אי לוי - חבר מזכירות מועצת פועלי קרית-גת ונציג חחקלאות

חי ישראל - ראש לשכת חקשר של חתעשיינים, חתאחדות חתעשיינים

ו' אנדרח - מנכ"ל חטיבת חפלדח בכור

ר' זיו - מנכ"ל מפעל "איסכור"

ר' בחרד - מנכ"ל מפעל "שלאון"

אי גור - מנכ"ל מפעל "נעלי בריל"

ר' שני - מנכ"ל מפעל "חוד חמגדר"

י' גלקין - סמנכ"ל מפעל חוד חמגדר"

בי רגב - יושב-ראש ועד עובדי מפעל "שלאון"

ד' יוסוביץ - יושב-ראש ועד עובדי "בגיר"

שי שינדלר - יושב-ראש ועד עובדי "ליידי בגיר"

י' מזוז - יושב-ראש ועד עובדי "חוד חמגדר"

י' מכלוף - יושב-ראש ועד עובדי "איסכור"

מי טרי - מנחל מרכז חחשקעות, משרד חתעשיח וחמסחר

י' כחן - מנחל אזור חדרום, שרות חתעסוקח

ני ג'ונה - ממונח מחוזי לחכששרח מקצועית, ירושלים וחדרום,

משרד חעבודח וחרוווקח

אי צרפתי - מנחל אגף גימלאות מחליפות שכר,

חמוסד לביטוח לאומי

י' כחן - אגף חתקציבים, משרד חאוצר

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי חלנברג

סדר-היום; מצב חתעסוקח בקרית-גת



מצב התעסוקה בקרית-גת

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני רוצה

להודיע שהישיבה פתוחה.

הנושא שעל סדר-יומנו הוא מצב התעסוקה בקרית-גת. אני מבקשת ממזכירת הוועדה

לברר מדוע אין שום נציג של שרות התעסוקה.

חבר-הכנסת עמיר פרץ פנה אלי וביקש ממני להעלות על סדר-היום שלנו את הנושא של

מצב התעסוקה בקרית-גת. הישיבה הזאת אמורה היתה להיות ביום רביעי שעבר, ה-1 במאי.

אני ה"בת לציין שמנהלי המפעלים אמרו שב-1 במאי יש אירועים שונים עם העובדים והם

ביקשו לדחות אותה. זו הסיבה שהישיבה נדחתה להיום.

אני מבקשת ממזכיר מועצת פועלי קרית-גת לפתוח.

אי ארז;

כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, במהלך שנת 1990/91 השתדלנו למצות את כל

ההליכים, במשרדי הממשלה ואצל הגורמים הנוגעים בדבר, כדי לנסות לגשר על הפער שנוצר

כתוצאה מקשיים שאליהם נקלעו מפעלים בקרית-גת מול קשיים שיש במשק.

קרית-גת בנויה על תשתית תעשייתית, בעיקר טקסטיל, שהעסיק 3,500 עובדים. היום

מועסקים במסגרת הזאת 1,800 איש ויש קשיים מרובים. אתמול שמעתי שמקס אנד ספנסר

עלול לפגוע בהזמנות. מפעל "שלאון" שהצטמצם מ-500 איש גדל בתקופת המלחמה ל-520 אבל

בהיעדר הזמנות, נכון לאתמול בטרם יש החלטות על הזמנות, הוא אמור לפטר כ-270 עודים

זאת אומרת, מספר העובדים יפחת מ-520 לכ-220. ולפני דקה אמר לי רמי, מנהל המפעל,

שאם בשבועות הקרובים הוא לא יקבל הזמנות, גם לאלה שישארו לא יהיה מה לעשות במפעל.

יש לזה משמעויות מרחיקות לכת לגבי תפקודו של המפעל, שגם אם יקבל הזמנות זה יהיה

מעט מדי.

היו"ר אי נמיר;

כמה עובדים יש שם היום?

ר' בהרד;

360.

היו"ר אי נמיר;

אם לא תקבלו הזמנות, אתם תפטרו.

רן כהן;

יש פער בין הנתונים שנרשמו לבין אלה שנמסרים. אני מבקש לדעת אם מדובר על 270

או על 100.

א' ארז;

אני מדבר על נתוני חודש מרס. יש 1,276 דורשי עבודה, 760 מהם מקבלי דמי

אבטלה. בשנה האחרונה נקלטו בקרית גת 2,700 עולים הדשים, 1,700 מהם הצטרפו לכוח

העבודה. 1,000 מן העולים החדשים יסיימו את האולפן בחודש יולי. 700 מהם מועסקים

בעבודות מזדמנות, חלק מהם פוטרו. 200 נמצאים בהכשרות מקצועיות ועד סוף חודש מאי

יסיימו. ממפעל "אומן" פוטרו ב-27 בפברואר 120 איש והמפעל נסגר. "תנובה אקספורט"

סגר את שעריו ו-100 עובדים הלכו הביתה. במפעל "פולגת" פוטרו 150-100 איש.



קרית-גת מוכרת כעיר של סריגים. ב-43-42 בתי סריגה שכל אחד מהם העסיק כ-10

איש, נפלטו בסוף חודש פברואר כ-300 עובדים ועובדות. ואמרתי מה המצב במפעל

"שלאון".

אני מבקש לומר שבאזור שלנו מועסקים תאילנדים בשכר נמוך.

היו"ר אי נמיר;

כמה יש?

א' ארז;

באזור שלנו - 150-100.

מאז הדיון האחרון שהיה כאן ירד מספרם של הפורטוגזים בייפולגתיי ב-70 מתוך 126
והתהליך הזה נמשך. אני מבהיר
אחרי הדיון שהיה כאן נפלטו 70 מתוך 126 פורטוגזים.

ונושא מדאיג לא פחות הוא הייבוא המתחרה והחשיפה. בישיבה שהיתה בשבוע שעבר

תקף אותי שר התעשיה והמסחר ואמר שאני לא יודע על מה אני מדבר. המנכיילים יודעים.

אחרי מאמצים עילאיים פתחנו משמרת שלישית במפעל ייחוד המגדריי. וחשיפה וייבוא

מתחרה יגרמו להפחתה במספר העובדים, כי עדיף לייבא ברזל ולא להעסיק עובדים.

אנהנו צופים שעד סוף חודש יוני, עם נתונים שעדיין חסרים ועם כל מיני

התארגנויות של המפעלים, קרית-גת תהיה עם 30% אבטלה. שרות התעסוקה רואה

כמובטלים רק את אלה שמקבלים דמי אבטלה. אבל אני רוצה להדגיש שאנשים עד גיל 35 לא

מקבלים דמי אבטלה.

היו"ר אי נמיר;

הה זאת אומרת?

א' ארז;

שרות התעסוקה מקשה על אנשים עד גיל 35 לקבל דמי אבטלה. רק מעטים עד הגיל הזה

מקבלים דמי אבטלה. יש אנשים שאינם עובדים ואינם מקבלים דמי אבטלה, השאלה היא מה

יש להציע להם. בחוברת האחרונה של שרות התעסוקה הוצע רק מקום עבודה אחד. דרשנו

שעובד שלנו ייקלט שם אבל נקלט שם מישהו אחר.

אינני רוצה לומר מה הן המשמעויות הכלכליות והחברתיות של המצב הזה על קרית-גת.

חייבת להיות חשובה של תעסוקה, לגישור בין מצב קיים לבין מצב עתידי, תוך חיזוק

המפעלים הקיימים, מתן סיוע להם כדי שיוכלו לעמוד על רגליהם. מפעל ייפולגת בגיריי

דורש להשקעות, לקראת 1992, סכום של 20 מיליון דולר, דבר שיבטיח לו לקלוט עובדים,

להתמודד עם הבעיות ולהיות ערוך לקראת שנת 1992.

בוועדת הכספים נעשתה אתמול עבודה של הנהלת התשלובת.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו ממשיכים לשמוע את מנהלי המפעלים. אני קוראת לפי הרשימה שלפני. רמי

בהרד, מנכ"ל "שלאון".

רן כהן;

מי מטעם הממשלה יתן לנו דו"ח לגבי תכניות הממשלה?



היו"ר א' נמיר;

משה טרי, מנהל מרכז ההשקעות. גם אנשי שרות התעסוקה יגיעו, אם כי הם רק רושמים

את המובטלים. נמצא כאן גם רפרנט של האוצר. לנו חשוב נציג משרד התעשיה והמסחר.

ר' בהרד;

מפעל "שלאון" הוא המפעל היהידי בארץ לייצור ציוד אב"כ.

היו"ר אי נמיר;

איד שאנחנו מסתובבים אנהנו מגיעים לתעשיות הקשורות במערכת הבטהון.

ר' בהרד;

המפעל בקרית-גת קיים- משנת 1968 ומדי שנה מספק תעסוקה ל-300 משפהות בממוצע.

אי-היציבות בהזמנות של משרד הבטהון בשנים האחרונות גורם לעליות ולירידות בעבודת

המפעל. ערב פרוץ המשבר במפרץ ירדנו בכוח אדם לסדר גודל של 200 איש. זה היה המספר

הנמוך ביותר. עם פרוץ המשבר נקראנו על-ידי מערכת הבטחון למאמץ מוגבר ובמאמץ רב

גייסנו כוח אדם עד 540 איש, חלק ניכר עולים חדשים.

היו"ר אי נמיר;

מתי היו לכם 540 עובדים?

ר' בהרד;

הרול מחודש אוגוסט התחלנו לעלות בכוח אדם ובסוף דצמבר עמדנו על המספר הזה. הכל

היתה לצורך מילוי דרישות משרד הבטחון - מלאי של מוצרים קיימים או ייצור מוצרים

חדשים מהיום למחר. בין האנשים שקלטנו היו 150 עולים חדשים, רובם מרוסיה וחלקם

מאתיופיה.

אני שמח לציין שהמפעל הצליח לעמוד במאמץ שנדרש ממנו, זה כלל עבודות בשבתות -

קיבלנו היתר ממשרד העבודה והרווחה - והעובדים השקיעו מאמץ למלא את הדרישות.

מראשית חודש מרס, באותו יום חמישי שנחמן שי הודיע שהמלחמה במפרץ נסתיימה

נפסקו הטלפונים ונשחררה דממה מוחלטת. לא נשאר לנו אלא לסיים את ההזמנות שהיו

בידנו שמספרן גדל בין חודש אוגוסט לחודש מרס. לא היה בידנו שום מידע על התכנית

של משרד הבטחון בעתיד, ועד היום אנחנו לא יודעים מה נקבל.

היו "ר אי נמיר;

אין הזמנות לעבודות?

ר' בהרד;

יש בידנו עבודה ל-20 עד 30 ימים. אנחנו מושכים את זה ויוצרים אבטלה סמויה.

עד היום פיטרנו 180 מתוך 540 וכרגע אנחנו עומדים על 370-360 עובדים. יש לנו

רשימות מוכנות לגבי 100-10 איש, שאנחנו צריכים להוציא אותם בימים הקרובים.

כשתסתיים העבודה הזאת נגיע לאפס כוח אדם. אני מדבר על 30-20 ימי עבודה.

היו"ר א' נמיר;

לכולם?



ר' בהרד;

כן.

מספר העובדים שהיה לנו בחודש אוגוסט היה הגרעין להחזקת תשתית לייצור מוצרי

אב"כ בארץ. אם זרז לא היה, אי-אפשר היה לבנות את המאמץ הגדול שנעשה בתקופת

המלחמה. שנים רבות אנחנו מנסים לקבל תכנית ארוכת טווח. אין לנו ענין לעבוד על

כמויות אדירות בתקופה קצרה. אנחנו רוצים בעבודה שנותנת פרנסה ל-200 איש, בצורה

יציבה לטווח ארוך. זה יאפשר לייצב את המפעל שלנו.

לאחרונה אנהנו עדים לתופעה שלמרות שיש אצלנו תשתית ונסיון ואנחנו סובלים

מחוסר תעסוקה יש נטייה למסור ייצור של מוצרים שלנו למפעלים ארורים. עכשיו מדובר על

על שיקום מסיכות.

היו"ר אי נמיר;

למי מעבירים?

ר' בהרד;

לתעשיה הצבאית או לקמ"ג.

הי ו"ר א' נמיר;

באיזה מפעל?

ר' בהרד;

לגבי התעשיה הצבאית, אינני יודע. קמ"ג זה בדימונה. מדובר על שיקום מסיכות.

אם זה לא יימסר לנו נישאר בחוסר תעסוקה מוחלט. זו תמונת המצב.

היו"ר אי נמיר;

תודה.

רמי זיו מנהל מפעל "איסכור".

ר' זיו;

המפעל עוסק במתן שרותי עיבוד פלדות לכל מגוון התעשיה הישראלית. הוא מעסיק

היום 150 איש וכרגע יש סדר הזמנות סביר להעסקת 150 איש אלה.

מטריד אותי הנושא של השיפת הייצור לייבוא מתחרה. זה מתבטא בכמה תחומים; 1)

ייבוא חומר מעובד שיסופק לתעשיה הישראלית - זאת אומרת ייבוא אבטלה מחוץ-לארץ

לישראל - ממדינות הגוש המזרהי או מדרום אפריקה, זאת אומרת שמעסיקים דרום אפריקאים

ומסבסדים את המוצר. 2) מוצרים חצי מוגמרים, צינורות; 3) ייבוא מוצרים מוגמרים.

בתחום הראשון ההשפעה עלינו מיידית והיא מתבטאת גם בירידה של סבב הזמנות וגם

בירידת מחיר, דבר שמביא אותנו לכך שאין כדאיות קיום.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

הזכרת צינורות. איזה צינורות.



ר' זיו;

כל מיני צינורות. לשני התחומים האחרונים שציינתי, השני והשלישי, יש השפעת

שרשרת. ברגע שהתעשיה הישראלית תפחית את ההזמנות, גם אצלנו יקטן סבב ההזמנות.

אנחנו צופים שהירידה תתבטא ב- 10%-15% ,וזה מביא אותנו לשיקול בענין כדאיות הקיום.

אי גור;

יש לנו מפעל קטן בקרית-גת, שמעסיק 20 עובדים. קנינו אותו לפני שנתיים כמפעל

נוסף. גם משה טרי וגם אלברט ארז עזרו לנו להיכנס לייצור של נעלי ספורט במפעל

בקרית-גת. גודל המפעל תלוי בהחלטות הממשלה. במצב הקיים, 20% לכאן או לכאן, זה

לא ישנה שום דבר מבחינת התעסוקה בקרית-גת.

היו"ר אי נמיר;

כמה עובדים בתל-אביב?

אי גור;

70. זה מפעל גדול יותר.

המפעל בקרית-גת הוא עם פוטנציאל גדול אבל זה תלוי בנושא החשיפה. זה מפעל

שמהיום למחר אפשר להגדיל אותו במאות אחוזים, זאת אומרת בעשרות אנשים, אם מדינת

ישראל תחליט שבמקום שעובדים מדרום קוריאה יקבלו ערך מוסף על ייצור הנעליים יקבלו

אותו עובדים בקרית-גת; הטיב יהיה זהה, מחיר המוצר יהיה יותר זול וכולם ייצאו

נשכרים.

בעת הארורונה הועלתה השאלה אם כדאי לסבסד עובדים, כמה עובדים נצליח להעסיק אם

יסבסדו ב-50%. אנחנו לא ניקח שום עובד אם אין מה לעשות איתו, אפילו יסבסדו

ב-100%.

דיבור על חשיפה ועל סבסוד העובד משפיעים על האווירה הפסיכולוגית ולכן לא צריך

לדבר על חשיפה. אני קורא היום שמנכ"ל "עלית" אומר שהוא לא יכול לייצא לשוק המשותף

בגלל היטל שהוטל עליו. אבל אנחנו, כאילו אנחנו המדינה החזקה ביותר, מרשים לעצמנו

גם לדבר על חשיפה טוטאלית וגם לעשות את זה.

המפעל שלנו הוא דוגמה שאם היו מדברים פחות על חשיפה ולא היו עושים את זה

בתקופת אבטלה הנראית לעיני כל, היינו יכולים להעסיק, מהיום למרור, עוד עובדים.

היו"ר אי נמיר;

אפשר?

אי גור;

מיידית.

ר' שני;

אנחנו מפעל שמייצר מסמרים, ברגים וסוגים שונים של רשתות. יש לנו מפעל

בקרית-אתא ומפעל בקרית-גת, שבו מועסקים 125 איש. את המפעל בקרית-גת, שהיה מפעל

"המגדר", רכשנו לפני שלוש שנים. אנחנו מתרכזים היום בקרית-גת עם מרוסן בחולון.

החלטנו להשקיע בקו ייצור לחוטי פלדה מיוחדים לתעשיות הקפיצים וכבלים, שעד היום

הובאו מחוץ-לארץ.

ולנושא החשיפה. אנחנו לא קובעים מדיניות. ברגע שהוחלט על נושא החשיפה אנחנו

משלימים איתו.



יש לנו מספר הערות שחייבים לענות עליהן כדי שנושא הרושיפה לא יהרוס בצורה קשה

את התשתית. כושר הייצור שלנו במרבית המוצרים גבוה מהביקוש בשוק.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

יש החלטה על וחשיפה הדרגתית. הוקמה ועדה לעניו זה.

ר' שני;

כפי שאמרתי, אנחנו לא קובעים מדיניות. יש לנו מספר הערות: קודם כל בנושא

התקינה. עלול להיות מצב שיכניסו לארץ מוצרים באיכות ירודה, מוצרים פגומים, במחיר

נמוך. לכן אנחנו מבקשים שיחילו חובת תקינה על המוצרים האלה.

היו"ר אי נמיר;

מה מצב התעסוקה אצלכם?

ר' שני;

יש אצלנו עודפי ייצור. אנחנו אמורים לצמצם את מספר העובדים במפעל. אנחנו

עדיין מתמודדים עם זה.

היו"ר א' נמיר;

למה אינם מצמצמים?

ר' שני;

יש מוצרים שהייצור שלהם גבוה מהדרוש במשק. קשה לנו להתמודד עם זה. אנחנו

מנסים להעביר עובדים בין המחלקות אבל ללא הצליחה יתרה. כנראה שנאלץ לצמצם את מספר

העובדים. אנחנו מתלבטים ובודקים את הענין הזה, כי ברור שברגע שהחלטנו, אין חזרה.

היו"ר אי נמיר;

מה יעזור לא לפטר עובדים?

ר' שני;

אין לי תשובה כרגע.

יש לנו מספר מחלקות שהן מפסידות. אנחנו גוף פרטי, איש לא עומד מאחורינו.

אנחנו חייבים להתמודד עם מה שיש לנו. אנחנו חייבים לייצר את נקודת האיזון שלנו.

יש מחלקות שהן מתחת לנקודת האיזון. אין לנו החלטה סופית עדיין. אנחנו דנים בנושא.

היו"ר א' נמיר;

על איזה סדר גודל של צמצום אתם מדברים?

ר' שני;

80-40 איש.

מי טרי;

זה למרות האישור שקיבלתם.
ר' שני
האישור שקיבלנו הוא לחוטי פלדה. קונסרטינות, זה דבר שמעט מאד מזמינים אותו.

אותו דבר תיל דוקרני. יש מוצרים שאין להם דורש. גם שיטות הבנייה השתנו ויש

ירידה בצריכת מספר מוצרים שלנו. חלק מהמוצרים נפגעו בגלל שינוי בשיטות הבנייה.

היו"ר אי נמיר;

תנופת הבנייה לא עזרה לכם.

ר' שני;

עזרה במוצרים אחרים. אנחנו בודקים העברת עובדים ממחלקה למחלקה. לא תמיד זה

הולד.

אנחנו מתלבטים בנושא הפיטורים ובודקים שהפגיעה תהיה מינימלית. אחרי המלחמה

התחלנו לדון בעניו. איו לנו עדייו החלטה סופית.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אתם ממשיכים להעסיק עובדים מהשטחים?
ר' שני
כמעט לא. קלטנו למעלה מ-50 עולים חדשים. אנחנו כמעט לא מעסיקים עובדים

מהשטחים.
מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים
1} הגנה מכסית. צריכה להיות הגנה

מכסית סבירה; 2} תקינה; 3) אנחנו מבקשים שכאשר תתבצע חשיפה, שהיא לא תחול על

מדינות שלא מקיימות איתנו יחסים דיפלומטיים, שם השכר בטל בשישים ושם אין מחיר

למוצרים.

ועוד אנחנו מבקשים אם ניתו לקבל בקרית-גת מעמד של אזור פיתוח א'.
הי ו "ר אי נמיר
חבל על הזמן. אין מה לדבר. לא מקשיבים לאף אחד. השרים עושים מה שהם רוצים.

אולי ראש העיריה יכול להשפיע עליהם. זה לא עומד בפרופורציה למה שצריך.
אנדרה ויידה
מפעלי פלדה מאוחדים מהווים תשלובת עבור משק הבנייה בארץ. יש 3 מפעלים - בעכו,

באזור בקרית גת. המפעל בקרית-גת נקנה מ"המגדר" בשנת 1983 .

התשלובת מעסיקה בסך-הכל כ-400 איש. המפעל בקרית-גת - 80.

נוכח ההתפתחויות שהיו במשק הבנייה בשנת 1990 ,היו לנו ציפיות. התחלות הבנייה

בשנת 1990 גדלו ב-66% בהשוואה ל-1989, וזה מהווה קנה מידה לכמות הברזל שנצרך

בארץ. המכירות שלנו גם הם גדלו ב-66%. בקרית-גת ובקרית הפלדה עברנו לשלוש משמרות,

בלי השקעות נוספות בציוד. עשינו את זה כתוצאה מלחץ של גורמי הממשלה שדיברו על

ייבוא, כי ענף הבנייה המקומי לא יצליח להתגבר על הדרישה לצריכה. אבל לא רק

שאנחנו סיפקנו את כל הצריכה אלא סיימנו את השנה עם מלאי למרות מכירות שיא שהיו

ברבע האחרון של השנה. ברבע האחרון של השנה מכרנו פי 2 יותר משנה קודמת. גם

הייצור היה פי 2.



למרות זה שנת 1991 לא מאירה פנים לתעשיה הזאת. במשך חודשיים מתוך ארבעה

חודשים של שנת 1991 לא עבדנו. סגרנו את המפעלים שלנו. עבדנו בייצור רק חודשיים

חודש לפני המלחמה וחודש אחרי החגים. המפעלים נסגרו לא בגלל המלחמה אלא כתוצאה

מהדרישה שפיותה. הם נסגרו בחגים לא בגלל החגים אלא כתוצאה ממלאים גדולים וירידה

בדרישה.

במפעל הצפוני פיטרנו 45 איש מתוך המפעל. נשארו 210. במפעל שעבדו בו 1,200

איש, היום יש בו 210 איש.

בשנת 1990 קלטנו 25 איש במפעל בקרית-גת, רובם עולים חדשים, רובם מקצועיים

וחשבנו שאנחנו פותרים בעיה ציונית. אבל כמה זמן נוכל להמשיך לעבוד חודש כן חודש

לא. אם המצב הנוכחי יימשך לא נוכל להמשיך בשלוש משמרות.

מכה אחרת היא חשיפת המשק לייבוא מתחרה. קשה לי להבין את המחשבות האלה ואת

ההחלטה הזאת וקשה יותר לשמוע שאחדים מחברי הכנסת השלימו איתה.

רן כהן;

איזו החלטה?

א' ויידה;

חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו אמרה שהחשיפה תתפרס על פני מספר שנים והיא

תבוצע בהדרגה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הממשלה החליטה אמנם אבל עדיין אין ביצוע.

א' ויידה;

השרים אינם מוכנים לשמוע איש. הם חושבים שהאנשים במשרדים יודעים יותר טוב

מאשר האנשים בשטח.

כמעט אין מדינה בעולם, כולל המדינות המתועשות, החזקות, שקיימות יותר מ-43

שנים, שחושפות את תעשיית הפלדה שלהן. להיפך. מדינה קטנה קטנה כמו ארצות-הברית לא

חשפה את תעשיית הפלדה שלה לייבוא מתרורה. מדינות אירופה לא רשפו את תעשיית הפלדה

שלהן לייבוא מתחרה אלא במספרים קטנים. ואילו אנחנו, מדינה מבודדת שאין לה סחר חוץ

במוצרי יסוד, נוהגים אחרת. זאת אומרת הרס של התעשיה. חד משמעית, ענף הפלדה

במדינת ישראל ייהרס. נהיה יבואנים, נחתוך, ונכופף אבל לא נהיה יצרנים.

בגלל הייבוא פוחתות ההזמנות ממפעלים קיימים. אילו מפעל "איסכור" ואחרים היו

מייצרים יותר כי אז אפשר היה לספק תעסוקה לאלפי איש. לא ייתכן שמפעל קיים, מפעל

שיושקיע מיליונים ייהרס ואנחנו נייבא לכאן אבטלה מפולין ומארצות ארורות.

חשיפה, זה לא בא בחשבון ואפילו היא תתפרס על פני כמה שנים. לנו, מנהלי

החברות, משלמים משכורת כדי שנחשוב לטווח ארוך ולא לטווח קצר, שנקיים את התעשיה

לטווח ארוך. אנחנו לא יכולים להסכים לחשיפה שתימשך אפילו 5 שנים בהנחה שעד אז

הקדנציה של המנהל תיגמר ולכן אין זה משנה אם התעשיה תהרס, זה לא יהיה בתקופתו.

משרד התעשיה והמסחר החליט בשנת 1990 להביא מוצר שמתחרה בתוצרת שלנו, חוט בקוטר של

6 מ"מ, שמהווה 20% מהייצור שלנו. זאת אומרת שמרגע שייפתח השוק אין לנו זכות קיום

במדינה ונצטרך להוציא יותר מ-1,000 איש שמועסקים ישירות בענפי הפלדה ולהכניס אותם

למעגל המובטלים של יוסי כהן. עשינו נסיון להסביר את זה לאנשי משרד האוצר ולאנשי

משרד התעשיה והמסהר. התשובה שלהם היתה שאנחנו חושבים במיקרו והם חושבים במקרו.

רבותי, כש-1,000 איש יוצאים לרחוב, זה מקרו. אם הענף ייהרס זה לא מיקרו, זה

מקרו.



אני גר בקרית-גת 13 שנים וחצי, מאז הגעתי ארצה. מאז אני עובד בתעשיות

בקרית-גת. מאז לא הוקם בקרית-גת אף מפעל אחד ראוי לשמו. לעומת זאת נהרסו מפעלים.

מפעל "בגיר" עלול ליפול, "פולגת", "אומו" לא קיים", "ליגת" לא קיים, והרשימה

ארוכה. אני שואל, במצב הזה איפה יעבדו אלה שנפלטים וייפלטו מעבודתם? אם יוסיפי

ויסגרו מפעלים, זה יהרוס את כל התקוה של היושבים ברוסיה שרוצים לעלות ארצה.

היו"ר א' נמיר;

נשמע את נציגי הוועדים.

בוריס רגב, יושב-ראש ועד עובדי מפעל "שלאון".

בי רגב;

אני לא יודע אם יש לי להוסיף הרבה על מה שנאמר. יש לי אכזבה איות גדולה. יש

ועדות, יש מפגשים אבל עד היום אני לא רואה תכל'ס. מפעלים רק נסגרים. עד היום לא

שמענו שמפעל עומד לקום בתקופה הקרובה.

יש לי אכזבה והיום אני מגיע למסקנה, שדברים שמגיעים אליהם בצורה של הידברות

אינם מבוצעים בשטה ואני הושש שעד שלא יופעל כוה שום דבר לא ייעשה. אני מקווה שלא

נגיע לזה. אני נגד זה.

די יוסוביץ;

תשלובת פולגת היתה פנינה שבכתר של משפחת פולק. זו היתה חברה משפחתית. איורי

שמכרו אותנו לחברת "כלל", בשעה שתים-עשרה בלילה באותו לילה חשוך, העסק התחיל

להתדרדר. היום עובדים ב"בגיר" בקרית-גת 700 איש במקום 1,100 לפני שלוש שנים, וזה

לא הסוף. מכינים עוד רשימות. אני מניח שבעוד כמה ימים נקבל רשימה של 150-120

עובדים.

הי ו "ר אי נמיר;

לפי מה שקראתי בעתון, יש בעיה קשה עם מקס אנד ספנסר.

י י יוסוביץ;

מצד אהד אומרים לנו שהמצב קשה ומצד שני אומרים שאם תהיה עזרה בהחלפת ציוד

יוכלו להוסיף פועלים. זה לא מסתדר לי. למי ימכרו? אם מקצצים בהזמנות ואם אין שוק,

למי ימכרו?

היו"ר אי נמיר;

90% מהייצוא של "בגיר" ו"ליידי בגיר" הולכים למרקס אנד ספנסר. תמיד הזהירו

שאם יקרה משהו עם מרקס אנד ספנסר תהיה בעיה.

י י יוסוביץ;

אם סוגרים את "בגיר" ואת "ליידי בגיר", תשלובת גדולה - וכבודם של המפעלים

הארורים במקומם מונח - שמספר הפועלים בה זה כמו ב-10 מפעלים כמו "איסכור" - אם

סוגרים את התשלובת - אפשר לינת את מפתחות העיר לראש העיר.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

למה קרסה התשלובת היפה הזאת?
ד' יוסוביץ
אינני יודע.

עד לפני חצי שנה לא שילמו בתשלובת שכר מינימום. בכל הזדמנות אני אומר

שהעובדים הם מלאכים, יתנו להם עבודה - הם יעבדו.

עד המכירה ל"כלל" הניהול היה סביר. הברת "כלל" נוהגת לפי הכלל, אם מרוויחים -

טוב, אם מפסידים - סוגרים.

היו"ר אי נמיר;

הקו של הברת "כלל" היה להתבסס גם על ייבוא. הם לא ראו את עיקר הפעילות במכירת

מוצרים ישראליים בלבד. אפשר לראות את זה בחנויות שלהם. פעם רשת "פולגת" היתה

הטובה בארץ עכשיו 60% זה ייבוא, מזה עושים יותר כסף. כל צורת הניהול היא לכיוון

אחר. ביום שפולק עזב, אז התחיל השבר הנורא של "פולגת", זה קרה כשהוא מכר את זה

ל"כלל". ב"כלל" עוסקים בכסף ולא בתעשיה. קנתה את זה חברה שאיכפת לה הכסף ולא אם

יעסיקו יותר עובדים. מיד עם הקנייה סגרו כמה מפעלים. בזמנו של פולק היתה משכורת

טובה ועבודה.

יותר מזה, שמעתי שהם רוצים סיוע להביא כביכול יותר תעשיה, אבל הם עלולים

להשקיע את הכסף בבנקים ולא בתעשיה. צירך להיזהר.
י' מזוז
במפעל שלנו יש היום 180 עובדים ש-60-50 הם עולים חדשים מרוסיה ומאתיופיה.

במשך הצי שנה ניסינו לבוא בדברים עם ההנהלה כדי שלעולים תהיה פרנסה נאותה. כאן

אני מבקש להדגיש שאם מחר תהיה חשיפה שתגרום לפיטורים, הם יהיו הראשונים שיפוטרו.

אינני רוצה שהם יעברו אותו מצב שעברו הורי שהגיעו מטוניס, היו עולים חדשים

והילדים שלהם סבלו. אם נתנו עבודה לעולים חדשים - הם צריכים לעבוד ולא לקבל מכה.

איד נוכל לבשר להם שהם מובטלים? ואחר-כך יביאו עובדים מפולין ומדרום קוריאה.

אני שרתתי בצבא כטנקיסט, בשביל מה? אני רוצה לשמור על מקום הפרנסה שלי. האם

אני אהיה נאלץ ללכת ללשכת העבודה? בן דוד שלי, שסיים לימודיו בבית-ספר תיכון

איננו מוצא עבודה והוא- עוזב את הארץ. בני לומד בכיתה י', בעוד שנתיים הוא ילך

לצבא ואחר-כך, אם המצב יימשך - גם כן לחוץ לארץ.

אם הבעיה לא תיפתר נקים קול צעקה. תנו לנו פרנסה בכבוד.

י י מכלוף;

בראשית דברי אני רוצה לומר שלא רק שלא מצליחים להביא מפעלים לקרית-גת אלא גם

לא מצליחים לשמור על הקיים. אבי, ביום שפוטר הפך לנכה. יש לי שני גיסים מפוטרים

מ"ליגת" ואחות משוחררת מצה"ל שטרם מצאה עבודה.

ומהו המונולוג של בחור בן 21 שעבד 7 חודשים ב"איסכור" ואתמול קיבל מכתב
פיטורים? כשאמרתי לו
לך ותלמד, הוא אמר לי: חבל על הזמן. אני קונה כרטיס טיסה

ועוזב את המדינה הזאת.

ישבנו אצל ראש העיר, אי התייחסות. אין התייחסות. "איסכור" העסיק 280

עובדים. כל שנה השמיעו לנו את המנגינה שהמפעל לא ייסגר, צריך לצמצם. זה הגיע עד

לבשר החי. רבותי, אנשים מתדרדרים לפשע. גזבר העיר אומר: אינני מבין, יש מובטלים

רבים ויש בכל זאת הרבה כלי רכב. כלי הרכב אינם של העובדים אולי הם של אלה

שהתדרדרו ועוסקים בפשע.

אני אומר: צריך לתת לקרית-גת את כל ההטבות. מי שמקבל סבסוד והנחה - צריך לפקח

לאן הולך הכסף, שלא ילך לכיסו האישי.



י' כהן;

המצב באזור הדרום חמור ויש עוד קרית-גתים בדרך. .

היו"ר א' נמיר;

לפי הנתונים שקיבלנו לפני שבוע, נכון להודש האחרון, במקום הראשון עומדת ערד -

16.7% .הם השיגו את נצרת.

רו כהן;

יש תחרות.

י' כהן;

קרית-גת היתה מושתתת על עבודה בשכר מינימום. יש אקדמאים ועולים חדשים יש 131

אקדמאים שהם בהזקת מובטלים. אין פתרון תעסוקתי.

אנהנו מדברים על הכשרה פנים-מפעלית, העסקת 1,300 עולים חדשים בבנין. יש רוויה

בענין זה. אין שום פתרון.

נקבל 350 נשים בגלל סגירת בתי-אריזה. ויש בעיה של חיילות משוחררות שאין עבורן

שום פתרון תעסוקתי. בכלל בכל אזור הדרום אין פתרון תעסוקתי לאף אשה. 3 בתי אריזה

עומדים להיסגר בעקבות התהליך של מכירת המועצה לשיווק פרי הדר.

א' לוי;

האבות מזדקנים והבנים עוזבים לא רק את המשק אלא את הארץ.

אנחנו עוסקים בעשייה ולא בפוליטיקיה. אנחנו חכמים בשדה וחכמים אוחרים יושבים

למעלה.

החקלאות מתמוטטת מול גדולי המדינה, חברי הכנסת ושרי המדינה ולא רואים פתרון.

על החקלאות באו מכות קשות. בשנת 1978 התחילו מכות על החקלאות ומאז 1978 החקלאות

היא במכות. המכה הכי קשה היא האינפלציה שנמשכרת עד היום. בהזדמנות זו אני מבקש

מחברי הכנסת לבדוק את הסדר החובות במושבים.

אנחנו יכולים לייצר תוצרת המבוקשת בכל העולם אבל בגלל המדיניות של הממשלה ושל

משרד החקלאות לא יכולים להתבסס, לייצר ולייצא. כל משק בחבל לכיש יכול היה להעסיק

עוד 2-1 אנשים אבל נוצר מצב שהמשקים מובטלים. אנשי המשקים מזדקנים ואין דור המשך.

היו"ר א' נמיר;

תודה.

משה טרי, גם אני שומעת שיש הצהרת מדיניות בנושא הרדיפה, ואמרה זאת חברת-הכנסת

ארבלי-אלמוזלינו, אבל מה שקורה בשטח זה להיפך, זאת אומרת מצד אחד יש מדיניות ומצד

שני יש מציאות.

רן בהן;

בראשית דברי אני מבקש להעיר שאני מתחיל להרגיש שמתחיל להיווצר עיוות, כאילו

אנחנו הכתובת לפתרון הבעיות.



אני מבקש לדעת האם יש פורום ממשלתי של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - האוצר,

תעשיה ומסחר, תיירות וכו' - שיושב עם אנשי היישוב, לדוגמה קרית-גת, ושומע את כל

מי שמדבר פה ונותן להם תשובות. אני רוצה לדעת אם בכלל יש בממשלה הזאת מישהו שיישם

על קרית-גת", זאת אומרת האם בממשלה הזאת יש פורום המטפל במצב התעסוקה והייצור

ביישובים שונים בארץ.
מ' טרי
כמנהל מרכז ההשקעות אני מופקד על קטע גדול מכל מה שהועלה כאן, ואשתדל להתיחס

לדברים לפי מיטב הבנתי.

לשאלתו של חבר-הכנסת רן כהן. במרכז ההשקעות יושבים נציגים, חברים מכל משרדי

הממשלה הכלכליים - האוצר, הכלכלה, התיירות, החקלאות, תעשיה ומסחר - שאמורים לייצג

את כל המשרדים.

אני הושב שלפי כל קנה מידה. כלכלי אובייקטיבי, מדינת ישראל מציעה היום ליזמים

הטבות מפליגות שכמעט לא קיימות בשום מדינה בעולם. אבל, לצערי, זה לא מספיק. עם

זאת, אני לא חושב שצריך לתת הטבות יתר, כי זה יוצר עיוות.

החשוב ביותר הוא יצירת ודאות, יצירת אקלים כלכלי נוח, שיזמים יידעו מה הולך

להיות ולא שמחר משנים חוק כזה או ארור, רטרואקטיבית או לא רטרואקטיבית. אלה דברים

שצריך למנוע אותם בכל דרך.

נאמרו כאן דברים קשים, שחלק נכבד מהם אני לא מקבל. אני הושב שמרכז הוקשקעות

עושה כל מאמץ, ביום ובלילה. הוא לא חוסך שום מאמץ לחיפוש וליטוף כל יזם והשקעה.

אני חושב שזו חובתנו, ואנחנו עושים את זה. אנחנו נותנים אפילו מספרי טלפון שלנו

בבית כדי לסייע.

נתנו הרבה כסף ואנחנו מוכנים לתת כסף. לייחוד המגדר" אישרנו ב-31 במרס השקעה

של 4.5 מיליון דולר והנה אני שומע שהוא הולך לפטר עובדים. חשוב לי לבדוק לאן הולך

הכסף.

"פולגת" - גבירת היושבת ראש, אין שום בעיה של כספים.

כל מפעל בקרית-גת מקבל סיוע ואפילו סיוע יתר. לבוא בטענות ולומר שהממשלה לא

מסייעת, זה בפירוש לא נכון. אני חושב שהשר ניסים הציג לממשלה תכנית מקיפה שאמורה

לסייע. הדברים לא קמים מהיום למרור. תעסוקה או פרוייקטים, זה לא מהיום למחר.

אני חושב שחשיפה היא דבר חיובי מאד. השאלה איך עושים את זה. ההיסטוריה מראה

שכל מפעל שקיבל הגנות מלאכותיות נדון לכשלון. חשיפה, אם שומרים על האינטרסים

שלנו, זה דבר בריא שגורם להתייעלות ובסך-הכל מביא לזה שלא יסגרו מפעלים. מי שלא

מסוגל לעמוד בכוהות עצמו, מוקדם או מאוחר הוא ייסגר.

צריך לתת כלים כדי שיקומו מפעלים. בצנרת יש בקשות למפעלים שעומדים לקום

בקרית-גת.

קריאה;

מי הם?

מי טרי;

"ווג אנרג'י".



קריאה;

שני אנשים וחצי.
קריאה
זה מפעלון.

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת לאפשר למשה טרי לומר את דברו.

כשיש אישור ל-4.5 מיליון דולר ומפשרים עובדים, אצלי זה מדליק נורה אדומה.

מי טרי;

מפעל "ווג אנרג'י" אמור להעסיק 36 עובדים. "הוד המגדר", השקעה של 4.5 מיליון

דולר, אמור להעסיק 50 עובדים נוספים. "ציפויי גת" אמור להעסיק 14 עובדים נוספים.

קריאה;

אלה מפעלים קיימים.

היו"ר אי נמיר;

אני חוזרת ומבקשת שניתן למר טרי לסיים.

רן כהן;

ההתקוממות של האנשים אולי מצביעה על כך שהאינפורמציה למרכז ההשקעות כדי לקבל

כספים שונה מהמציאות בשטה.

היו"ר אי נמיר;

זו הסיבה שאנהנו מזמינים את האנשים.

מי טרי;

"ציפויי גת" - 14 עובדים; "טד-פי" - 33 עובדים; ייביר-גת" - 35 עובדים. זה מה

שאישרנו.

רן כהן;

כמה כסף אושר?

מי טרי;

7.5-7.2 מיליון דולר, ובצנרת יש בקשות בהיקף של כ-56 מיליון דולר שאמורים

להעסיק כ-600 עובדים נוספים.

היו"ר אי נמיר;

מתי לאחרונה אתה היית בקרית-גת?



מ' טרי;

לאחרונה, לפני 8 חודשים.

איות לחודש בממוצע, כמנהג, אני לוקח לסיורים את כל מינהלת מרכז ההשקעות.

לאחרונה היינו באופקים. למדנו את כל הבעיות. היה חשוב לבוא ולראות כדי לקבל

החלטות.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

תעשה את זה עכשיו בקרית-גת.

היו"ר אי נמיר;

נכון. חשוב לראות מה קורה עם כל וזדברים שאישרתם.

מ' טרי;

כל מי נהלת מרכז ההשקעות ונרד לקרית-גת.

אני חושב שאנחנו עושים כל מה שביכולתנו לעשות, ודוחפים.

להערכתי, התמונה בשטח שונה מאשר מוצג כאן. בכל מקום שהייתי, כולל בית-שאן
ואופקים, באים מעסיקים ואומרים
אנחנו מחפשים עובדים.

היו"ר אי נמיר;

ביחס לסיפור הזה של חיפושי עובדים, בוועדה הזאת תהיה לך בעיה. האנשים שנמצאים

כאן חיים במקום שאנחנו דנים עליו. הם יודעים מה זה סיפורים ומה קורה הלכה למעשה.

שמנהלי המפעלים יפסיקו לספר לך בהכללה שישראלים לא רוצים לעבוד.

רן כהן;

לפי הסיפורים האלה מוכרחים להחליף את העם. לפי הסיפורים, הממשלה מציעה את

התנאים הכי טובים והאנשים לא באים להשקיע. אתם מציעים מקום עבודה ואנשים לא באים

לעבוד.

היו"ר אי נמיר;

אני מודה למשה טרי. אני מודיעה לך שבין 60% ל- 70% מהעובדים בקרית-גת משתכרים

שכר מינימום.

י' כהן;

50%-60%.

היו"ר אי נמיר;

במקרה הטוב זה 950 ש"ח נטו לחודש.

נשמע את דבריו של יעקב סעדון, יושב-ראש מטה התעסוקה בהסתדרות, שבמשך שנים היה

מזכיר מועצת פועלי קרית-גת ותושב קרית-גת.



י' סעדון;

המצב בקרית-גת נוצר לא אתמול, זה תהליך שנמשך שנים. תהליך סגירה של מפעלים זה

דבר שהתריעו עליו כל הזמן. מספיק היה לדאוג לכך שהמפעלים הקיימים יהוזקו ויתפתחו

ואז אולי אין זה הכרה לפתוה מפעלים הדשים. "המגדר" זה מפעל שבעבר העסיק 600

עובדים, ויש עוד מפעלים כאלה. מדיניות מוצהרת של השר היא לתת למפעלים להתמוטט,

בלי שום רחמנות.

ועדת מנכ"לים שהייתי חבר בה עברה ממפעל למפעל. באנו בהצעות קונקרטיות איך

להציל מפעלים. הוקמה קרן לסיוע בסכום של 200 מיליון שקל. שום דבר לא נעשה כדי

להציל את המפעלים. נתנו למפעלים להתמודד, כמדיניות מוצהרת של וקשר ניסים. יש לי

הקלטה של יגשר ניסים.

מי טרי;

אתה חושב שיושר ניסים רוצה לגרום נזקים? אתה יודע טוב ממני.

י' סעדון;

סיפרו לנו סיפורים.

היו"ר אי נמיר;

ישבנו בהדר הזה כשהשר ניסים היה שר האוצר. זה לא ענין אישי. אני יכולה לספר

מתי התחילה ההתדרדרות של התעשיה.

ת' גוז 'נסקי;

לפני פחות משנה, בדיוק לפני שנכנסתי לכנסת ביקרתי בקרית-גת, הייתי ב"איסכור"

ובמפעלים אחרים וראיתי את הסתירה האיומה בין מסירות ונכונות של אנשים לעבוד

וגאווה בלתי רגילה שלהם שהם גרים בקרית-גת לבין הסימנים המאד מדאיגים שהיו אז, של

מציאות מרה - סגירת מפעלים, פיטורים וחוסר תעסוקה.

אני רוצה לחזק את מה שאמרו כאן תושבי המקום ולומר למר טרי: אדוני, הממשלה

הזאת החליטה שהמאבק העיקרי שלה הוא בעובדים ובשכר העבודה. עובדה היא ששכר

המינימום נמצא על הכוונת. במסגרת המערכה הזאת כל האמצעים כשרים, כולל הרעיונות

הגאוניים להבאת עובדים שיסתובבו במפעלים ויצרו לחץ על העובדים, יושיפה וכו'.

אומרים שרדיפה תייעל ותביא להתפתחות גדולה. אני לא רואה את ההתפתחות הגדולה

הזאת בשנים האחרונות שבהן היונה חשיפה גוברת והולכת מיזשוק המשותף לפי ההסכמים
הקיימים. אם הממשלה היוגה אומרת
אנחנו רוצים משק ישראלי מודרני, אם היתה מפתחת

משק כזה וקולטת עובדים מהדור הצעיר, אז היינו אומרים: הממשלה עשתה לכיוון של

פיתוח. אבל איפה זה? מי רואה את המפעלים האלה? הממשלה הזאת, תרות הכותרת של

התייעלות, ייעול, מקרו, עושה צעדים רומורים ביותר.

אני לא חושבת שצריך להגן על כל יצרן באופן מוחלט, אבל אי-אפשר לומר ש"פולגת"

או "איסכור" זה כל יצרן. זה לא נכון. אנהנו מדברים על תשתית, אבל המדיניות שלכם

היא להפוך את ישראל לארץ מייבאת. בהתחלה דיברו על נעלי ספורט אבל זה לא רק נעלי

ספורט.

חוזרים וטוענים שרק שכר נמוך הוא פתרון לתעסוקה, תנו שכר נמוך - תהיה עבודה.

היום יש שכר נמוך, אבל זה לא עובד, כי לא השכר הוא שגורם לסגירת מפעלים.



קריאה;

גם במחצית השכר לא נוכל לא לסגור מפעלים.
ת' גוז'נסקי
זרו תלוי במדיניות. כל עוד הממשלה, בסדר העדיפו י ות שלה, תעדיף את עניי ני

השטחים וכל זמן שהממשלה תהשוב שההתנחלויות זה הדבר הכי חשוב - לא יהיו משקיעים,

הס לא יבואו למדינה שאין לה בטחון, שהעתיד שלה לא ברור. משקיע לא בא לשנה או

שנתיים. למה משקיע זר יבוא לכאן? אי-אפשר לנתק את זה מכל המדיניות.

תושבי קרית-גת מחכים שהממשלה תביא להם תעסוקה באמצעות השקעות יצרניות ולא

פועלים שיסתובבו ולא יעשו שם דבר.

תמיד, כשיש מפולת, מי שחלש יותר נפגע יותר.

ואשר ליחס. לנשים כמפרנסות שניות. הרבה נשים הן המפרנסות היחידות ואם הן לא

מפרנסות יחידות, ההכנסה שלהן חשובה מאד למשפחה. אבל בכל התכניות של הממשלה אין

מחשבה על תעסוקת נשים, שלדעתי רושובה מאד באזורים האלה.

רן כהן;

אני מצטער שאין כאן איש מן השרים ולכן אני חייב להעביר את המסר דרך משה טרי.

אני מוכרח להגיד לך, משה טרי, שהממשלה הזאת חיה בגן עדן של טפשים, עוורים וסומים.

בחודש האחרון נוספו 10,000 מבקשי דמי אבטלה. בחודשים הבאים, בכל חודש יתווספו

בין 12 אלף ל-13 מובטלים חדשים.

היו"ר אי נמיר;

מבקשי דמי אבטלה.
רן כהן
כן.

מלמדים אותנו אלף-בית וטוענים שמפעל לא בונים ביום אחד. נכון. לכן אני שואל:

מה נעשה לפני שנה-שנתיים?

משנת 1976 עד היום, זאת אומרת במשך 15 שנה לא הוקם בקרית-גת מפעל משמעותי

אחד. במשך 15 שנה לא לבנות בקרית-גת, ששלחו אליה עולים, שגדלו בה בנים לתפארת,

ששרתו בצה"ל? שממשלה לא תואיל, לא מהיום למחר אלא במשך 15 שנה, לבנות בה תשתית

כדי שיקימו בה מפעלים, זאת אומרת שהמחדל הוא לא רק למה שיקרה בעתיד אלא גם למה

שהיה,

הכשלון המוחלט, הטוטאלי של המדיניות הכלכלית נובע מהרבה דברים. הממשלה בעצמה
מודה בכשלון. כשהממשלה אומרת
אני מעניקה את ההטבות המפליגות ביותר בעולם - כך

אמר משה טרי - והמשקעים לא באים; כשהממשלה אומרת: יש מקומות עבודה אלא שמובטלים

לא רוצים לעבוד, אז הממשלה מודה בכשלון. זו ממשלה לא של העם הזה לא של המדינה

הזאת, לא של המזרח-התיכון הזה. אולי זו ממשלה של משהו אנונימי באיי באהמה.

אתמול, בשידור התכנית שעה קלה על כלכלה, שמעתי ש-90 איש מועסקים בתכניות

כלכליות.



היו"ר אי נמיר;

רק 90?

רן כהן;

חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי שאלה, ובצדק, האם מישהו יבוא להשקיע כשאין כאן שלום?

חס ושלום להזכיר לממשלה הזאת, שמזדנבת אחרי גאולה כהן ושרון את המלה שלום. האם

מישהו יבוא להשקיע כאן כשפרוש סוגר מפעלים וזה כשמצווה לייצר בשבת כדי שאנשים

יוכלו לגור בבית. על מה הוא מדבר? צריך לייצר מקומות עבודה. שיבנו בשבת מקומות

עבודה. אלא מה, שיהיה מצב שאנשים יירדו מהארץ? אני יודע מצויין כמוהם מה זה מצוות

ארץ-ישראל אלא שהם משתמשים בזה באופן מעוות.

איד יכול להיות, ממשלה שבה מסתובבות 9 תכניות כלכליות - תכנית אי של מודעי,

תכנית בי של מודעי, תכנית ג'. השר שלך, משה טרי, מפרסם חוברת שנאמר בה שמעכשיו

יתנו למעסיקים 30% משכרם של עובדים הדשים. עוברים כמה ימים ושר האוצר מפרסם תכנית

להעסקת 50 אלף פועלים במפעלים, בלי לעבוד. איזו מדיניות כלכלית היא זו? איזה

מטורף יבוא להשקיע במדינת ישראל? תציעו את ההצעות הכי מפליגות, הרי מחר או

מחרתיים זה לא יהיה.

השר ניסים הוא גם סגן ראש הממשלה, הוא עושה את העסקות הכי מכוערות עם המיגזר

החרדי שרוצה לסגור את הנמלים בשבת, כשהמדינה צמאה לכל יום עבודה וייצור. אי-אפשר

מצד אהד לומר "אני נותן" ומצד שני לסגור.

אני רוצה לסיים. תפסיקו עם השקר הנבזי הזה כלפי הציבור הישראלי. אין מקומות

עבודה ולכן אנשים לא עובדים. לגרום לאבטלה ולומר שאנשים לא רוצים לעבוד, זה שקר

מתועב. עקבתי אחרי הרשינו שלך. מדובר על 1,000 שפוטרו, למעלה מ-1,000 שמפוטרים

עכשיו ואתה הבאת רשימה על העסקה של קצת יותר מ-100 מקומות, זה כשלון. כשעומדים

מצד אהד מול נתונים שמדברים על אלפי מפוטרים ועל תוספת של עולים הדשים ובני הארץ

אחרי שירות צבאי ומצד שני אתם באים ומציגים תמונה של 120 מקומות עבודה, זה כשלון.

אני מציע, גבירתי היושבת-ראש, שאנחנו נתחיל לנהל מרדף איורי הממשלה הזאת. אין

דרך אחרת. אם לא ננהל מרדף לא יהיה שום דבר. אני מציע שנתחיל בקרית-גת. נדרוש

ממשרדי הממשלה דיווח, תוך חודש, איזה מפעלים וכמה מקומות עבודה הממשלהה הולכת

לעודד את הקמתם והפעלתם בקרית-גת וכמה בשנה הקרובה. נדאג להגיע עם זה לציבור

בקרית-גת, שיידע מה נעשה ומה לא נעשה, האם יש ממשלה שמטפלת בנושא התעסוקה בישראל

או לא.
שי ארבלי-אלמוזלינו
מי שיושב ושומע את כל הדיווחים על קרית-גת אין לו אלא להצטער ולהיות במצב רוח

קשה.

אנחנו זוכרים את קרית-גת הפורחת, המתפתחת והמשגשגת, שבה אוכלוסיה נהדרת השמחה

בחלקה. עכשיו יש פיטורים ולא יהיה מפעל שלא יפטר עובדים, וכמו בקרית-גת כך

במקומות אחרים. יש הידרדרות ואיש אינו יודע איפה היא תיעצר. בינתיים הכדור

מתגלגל וצובר תאוצה והממשלה - כאילו לא קורה דבר, אדישה. היא לא נוקטת בצעדים ולא

מקיימת אפילו לא דיון אחד על האבטלה ההולכת ומחמירה. אין הצעות של הממשלה כממשלה,

הצעות שצריכות להיות מדיניות שצריך לבצע אורגה. אין. ועל זה בוכה הנביא.

לפני כשבועיים, לפני כל הפרסומים שהיו היגשתי הצעה דחופה לסדר-היום בנושא של

קרית-גת. היא לא אושרה, כאילו בקרית-גת לא קורה דבר.

ידידי היקר משה טרי, אני הייתי אומרת לא לפטר ולא לצמצם בשלב זה. אנחנו

יודעים שעד שמפעל קם עוברות שנתיים-שלוש, ואפילו זה מפעל קטן. לכן, קודם כל צריך

למנוע פיטורים וסגירת מפעלים. זה הצעד הראשון שצריך להיות.



התשלובת המפוארת של "פולגת" קורסת. אני זוכרת את התקופה שבקרית-גת לא היו

מספיק עובדים והביאו מאשקלון, מאשדוד ומחברון. היום העובדים האלה לא עובדים

והולכים לפטר גם את אנשי קרית-גת.

ואשר לחשיפה. ההשיפה קיימת. איש מהיושבים כאן איננו נגד רושיפה. השאלה היא מתי

עושים השיפה ואיך עושים ולאלה מוצרים עושים רושיפה - לא בתקופת אבטלה.

יצאנו נגד רושיפה עכשיו והרחבה מארצות השלישיות. כי חשיפה ותחרות עם

ארצות-הברית ואירופה יש, ואיתם מתמודדים. מדובר עכשיו על חשיפה וייבוא מארצות

שלישיות, שם שכר העבודה הוא 2 דולר ליום, ואנחנו נצטרך להתחרות עם אותם המוצרים.

זו הבעיה. חשיפה מאירופה וארצות-הברית - הייצוא שלנו מתחרה איתם.

בוועדת הכלכלה קיימנו הרבה מאד דיונים בנושא שיזמתי אותו במליאת הכנסת. שר

האוצר רוצה חשיפה מיד. שר המשפטים תמך בו ואילו השרים מגן וניטים דיברו על חשיפה

מבוקרת, נבונה. זאת אומרת היו חילוקי דעות. עכשיו יש ועדה שצריכה לדון איך לבטל

את ההגנה האדמיניסטרטיבית.

ארצות-הברית, שיש בה כלכלה חופשית וייבוא חופשי, נוקטת בצעדים כדי להגן אל

התוצרת שלה. היא גזרה שאין לייבא אלקטרוניקה מישראל. היא מתנה את הסיוע הבטחוני

שהיא נותנת לנו בכך שנקנה בארצות-הברית, כדי להגן על מוצרים שלה.

אם כן, חשיפה לא עכשיו ולא בתנאים הקיימים.

חייבים לדרוש מהממשלה לשבת לאלתר ולדון איך למנוע הדרדרות.

ע' פרץ;

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה.

בפגרת הכנסת פנה אלברט ארז וביקש דיון דחוף בוועדה. הייתי אז ממלא-מקום

היושבת-ראש. העדפתי להשאיר את הלנושא הזה ליושבת-ראש.

אני מצטער שבחודש שחלף הבעיה החמירה ונוצרו עובדות חדשות. משה טרי הוא לא

הכתובת שלנו. הוא עושה כמיטב יכולתו לממש את מה שהוא מקבל. יש מדיניות. כתושב

האזור אני רוצה לומר שהמדינה הביאה אותנו למצב שאין לנו יכולת לבוא בטענות

למעסיקים, כי הם הוכנסו לתחרות בלתי הוגנת הממוטטת אותם. כל המשרדים העיקריים

מנותקים מן הנעשה במשק. כל משרד חושב על מה שיש בידו ומחליט אצל עצמו. משרד

הבטחון קובע לפי התקציב שלו. זה דומינו.

אני אומר למפעלים: הממשלה הגיעה למצב שרק יציאה לרחובות בהמונים תזעזע אווזה.

הם לא מזדעזעים. אני בא עכשיו מהחדר הסמוך, מחדרה של ועדת הכספים, שם דנים איך

לגנוב כדי לממן את המפלגות. שם דנים במיליונים. הדיונים על הנושא שלכם, כדי להקל

על הקמת מקומות עבודה באים רק כדי לסתום פיות. אתם תעשיינים ונשלמו מחיר אם תשלימו

עם המצב הזה.

נכון שרוב תושבי קרית-גת השתכרו שכר מינימום, למרות זה הם שמרו על תדמית של

ישוב הזק ובגלל ואולי למרות שכר המינימום כל בני המשפחה יצאו לעבוד, שניים ושלושה

מבני המשפחה עבדו והצליחו להתמודד. לא ייתכן להפוך את תושבי קרית-גת ממובטלים

לבטלנים. זה התהיל אצל הבולדוזר שהורס את המדינה.

היו"ר אי נמיר;

יש שאלה מה עושים עם 4.5 מיליון דולר. למה מפטרים?



רי שני;

4.5 מיליון דולר, בשלב זה לא לקחנו פרוטה. מדובר על ערבות מדינה. שליש מהסכום

צריך להשקיע במזומן מהון עצמי. עדיין לא לקחנו אגורה שחוקה ולא מתכוונים לקרות.

במקרה הטוב נקבל ערבות מדינה. אני חוזר ואומר: לא לקחנו אגורה אחת מהמדינה.

במקרה הטוב נקבל ערבות מדינה על מפעל בקרית-גת. קנינו את המפעל לפני שלוש שנים,

ללא עזרה, עם 70 עובדים. הובטח לנו חצי מיליון מקרן תנופה. לא נגענו בענין.

השקענו מיליון ורבע. מאחר ושונו במדינה שיטות בנייה זה משפיע על המפעל. כתוצאה

מזה אנחנו מסיבים קווי ייצור. אנחנו משתמשים בתשתית וקיימת למפעל לחוטי חשמל. זה

תהליך שיקה שנה. קלטנו 70-60 עולים רודשים ללא עזרה. מי שנזרק זה עוול ממדרגה

ראשונה. אנחנו השקענו במפעל הזה. סבסדנו את המפעל שלוש שנים. יש לנו מפעל

בקרית-אתא. הפסדנו 3.5 מילין בשלוש שנים. אנחנו מנסים להחזיק את המפעל בקרית-גת

בשיניים. אנחנו מנסים לשמור על המפעל. 4.5 מיליון, אם נשתמש בזה זה לא 4.5 אלא

יהיה מיליון, ערבות מדינה.
מי טרי
אני לא מבין אותך. הצגתי דברים אמיתיים. אתה היגשת תכנית על העסקת 50 עובדים

נוספים וקיבלת ערבות מדינה. בקשתך ל-4.5 מיליון אושרה וקיבלת הטבות. אנחנו חשבנו

שצריכים להוסיף 50 עובדים.

ר' שני;

אין לי טענות למרכז ההשקעות. מי כמוך יודע שזה לוקח זמן. אנחנו מתכוננים

לעמוד בזה במלואו.
א' נמיר
תפסנו את העיקרון. בוועדת הכספים מחלקים כספים, כאן שומעים מובטלים. זה סיפור

חוזר.

אני רוצה לומר לך משה טרי, ואל תיקח את זה אישית, לנו יש ויכוחים קשים עם

האנשים הפוליטיים המופקדים על המשרדים. אתה עובד מדינה. אין שום דמיון בין מה

שקורה במשרדים לבין מה שקורה בשטח. בשבילי רלוונטי מה שאומרים העובדים שמחר

זורקים לרחוב 100, 10.

כבר 8 שנים אני יושבת-ראש הוועדה, אף פעם לא הייתי בהפגנה, לא שמעתי על הפגנה

ולא הגיעו לכאן העובדים שמשתכרים שכר מינימום. הם לא מפגינים. הם מודים שיש להם

לפחות שכר מינימום.

היתה לי שיידו טלפונית ארוכה עם דוד עברי. אנחנו מטפלים בתעשיה הצבאית, שם

מדובר על 1,500 עובדים במחי יד. דובר על 200 מיליון דולר, כי אמרו שצריך לחזק את

התעשיות הבטחוניות שיש בהן תעשיות שונות, 200 מיליון דולר, וזה לא רק בערי פיתוח

אלא גם מפעל כמו שיש ברמת-השרון, שאומרים שהוא הגדול ביותר בארץ. אנשים צעירים,

ביניהם יש יוצאי יחידות קרביות, מה נאמר להם? נספר להם שעל הנייר יש 4.5 מיליון?

אני כבר לא מאמינה לשום דבר. אני רואה מה מתחולל.

כל תפיסת העולם של הושר ניסים יושתנתה והתהפכה מן הקצה אל יוקצה מאז שהוא שר

התעשיה והמסחר. כשהוא היה שר האוצר התחיל דושבר הנורא במדינת ישראל. בלי סיוע אין

תעשיה. יש קשקושים על חשיפה, כל יום יש חשיפה וכל יום מפעלים נסגרים. עשו תכנית

ויש ועדה, זה בשביל ארון הספרים.

אין לנו בעיות עם סין? אנחנו לא יודעים מה קורה עם מדינות אפריקה? אנחנו לא

יודעים מאיפה מייבאים תוצרת? איתם נתחרה? עם שכר של 40 דולר לחודש? פועל

מפורטוגל, כאן חייבים לשלם לו שכר מינימום, אתם יודעים איזו חגיגה זו?



למדתי שמי שמחליט הוא מי שיש לו כסף - שר האוצר. המציאות היא שהשר ניסים והשר

מודעי מדברים להיפך וזו התוצאה.

בעוד שבועיים נחזור לעניו קרית-גת. אני מבקשת ממך, משה טרי, שתמצא זמן ותרד

לקרית-גת. אנהנו רוצים לשמוע ממך דיווח איך מתקדם מה שאתם עושים. אותי לא מעניינת

עכשיו הפוליטיקה. אני רוצה שלאנשים בקרית-גת תהיה עבודה. תדאג שלמפעלים הקיימים

תהיה עבודה. תרצה עזרה, נלך לכל שר, מה שתרצה. תהיה לנושא השליח של כולנו, שליח

מצווה. אתאם איתך את המועד לשבוע שאחרי השבוע הבא.

אנחנו לא צריכים לעבוד בצורה פרטנית, זה תפקידה של הממשלה אבל אם אין מי

שעושה - נעשה את זה.

מ' טרי;

אני עושה ואעשה.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת ממך, תעשה את המירב.

למה אני נותנת רק שבועיים? כי מיום שאני בוועדה הזאת יש לי אוזן מוסיקלית

ורגישה לפיטורים. אני חוששת שאם נדחה את זה תהיה מציאות של הרבה מאד מפוטרים.

אני מבקשת שתיפגש עם כל מנהלי המפעלים. תעשה את זה בהיותך בקרית-גת. תיכנס

לכמה מפעלים ותראה בעיניך מה קורה שם, ביהוד ל"בגיר", עם יוסי כהן. אני מבקשת

שתצרף אליך את יוסי כהן, האיש האחראי על שרות התעסוקה במקום.
ולעובדים אני אומרת
אני לא רוצה שיגידו שמישהו הערים קושי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

קוד המקור של הנתונים