ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/05/1991

סקירת יו"ר המועצה לקשיש על פעולות המועצה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 251

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, באייר התשנ"א (1 במאי 1991) , שעה 09:00

(ישיבה פתוחה)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

רן כהן

שי עמור

י' פרי)

י' שמאי
מוזמנים
שי שמיר - יושבת-ראש המועצה לקשיש

ש' סלאבין - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ר' קפלן - מנהלת לשכת יושב-ראש הכנסת

שי פרידמן - נציג משרד העבודה והרווחה.

חי פוזנר - נציג משרד העבודה והרווחה

ב"צ ליפשיץ - מנהל אגף זיקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי

י י כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד' סתת - הסתדרות הגימלאים

צי אטלס - הסתדרות הגימלאים

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; סקירת יושבת-ראש המועצה לזקן על פעולות המועצה



סקירת יו"ר המועצה לקשיש על פעולות המועצה

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני פותהת את הישיבה ומכריזה עליה ישיבה פתוחה.

אני מקדמת בברכה חמה מאר את הגברת שולמית שמיר, רעייתו של ראש הממשלה, אשר

עומרת בראש המועצה לקשיש. אנחנו נפגשנו בכמה הזרמנויות חברתיות ואז אמרה לי הגברת

שמיר, ובצדק, שזו מועצה שעושה בשקט הרבה מאד פעילויות. הייתי מאד שמחה שלפחות

הגוף בכנסת, שעוסק בנושא הקשישים, יידע על הפעילות של המועצה. לכו הזמנו את כל

הגופים העוסקים בנושא הזקנים.

אני רוצה להציג בפני הגברת שמיר את אסתר אדלר, מזכירת הוועדה ויד ימיו של

כולנו זה 13 שנים ואת הקצרנית המלווה הרבה מאד את הוועדה. בבקשה גברת שמיר.
שי שמיר
בוקר טוב לכולכם. אני רוצה לספר בכמה מלים על המועצה, איר היא קמה, כי אולי

יש כאלה שעדייו לא שמעו עליה.

המועצה הוקמה בשנת 1985. מר אוזו היה אז שר העבודה והרווחה. היינו צריכים

כסף כדי להתחיל לעבוד. עשינו את מבצע הטלתרום. כמעט כולם נבאו לנו שחורות אבל אספנו

2.5 מיליון שקל. זו היתה ההתחלה וזה היה ה"פוש" למועצה.

המטרות שהצבנו בפני המועצה. באותו זמו שהוקמה המועצה היו מעשי אלימות נגד

זקנים. זה היה זמו מאד קשה. לכו החלטנו שנתמסר בעיקר למלחמה נגד האלימות ונעבוד

כדי להחדיר את הנושא הזה לתודעה הציבורית. אני חושבת שהמודעות היום בנושא זה שונה

ממה שהיה בשנת 1985. המועצה שלנו תרמה לזה די הרבה. המועצה חושבת שהיא הכתובת לכל

הזקנים.

המועצה מורכבת מ-60 איש. יש בה נציגים של כל הגופים המטפלים בזקנים - משרד

הבריאות, הביטוח הלאומי, משדד העבודה והדווחה. זה גוף עצמאי. אנחנו עובדים אמנם

בשיתוף פעולה מלא עם משרד העבודה והרווחה אבל לא נזקקים לעזרה של משרד העבודה

והרווחה להיפר, אנחנו מממנים הרבה פעולות של משרד העבודה והרווחה. התרומה היחידה

של משרד העבודה והרווחה למועצה היא: קיבלנו ממנו שני חדרים במשרד העבודה והרווחה.

אחדי שאספנו את הכספים מהטלתרום הוקמה ועדה שבראשה עמד השופט ברנזוו, שהיתה

אחראית על חלוקת הכספים, שחולקו ל-120 גופים. מאז עבר הרבה זמו. נתנו אוטו מסוג

איירונסייד ליפו, במקום אחר קנו אמבטיה מיוחדת לסיעודיים. הכל הלר בגדול, לא בפרוטות.

חלק לא גדול מהכסף הקציבה הוועדה לקרו חירום, שבאמצעותה נוכל לעזור לנזקקים ולמקרים

מיוחדים שקורים, אם חלילה פורצת שריפה אצל מישהו. עזרנו להרבה מאד אנשים אינדיבידואלי

פעם, במושב עוצם בחבל לכיש נשרף לאשה כל הצריף שלה. ביקשנו מהסוכנות קרוואן והמועצה

שלנו, מקרו החירום, התקינה שם צנרת לביוב ולמים. עד היום האשה חיה באותו קרוואו.

כפי שאמרתי, אנחנו כתובת לזקנים. אם למישהו יש בעיה, עניו של ריהוט או משהו

אחר - המועצה עוזרת לו מקרו החירום.

יש מספר פעולות קבועות שעושה המועצה. אזכיר את "פרח ואגרת" לזקנים, מבצע שנעשה

לקראת ראש השנה. תלמידים מבית-ספר תיכון מביאים תפוח ודבש ומבקרים זקנים בודדים.

זו פעולה הנערכת בכל הארץ. אנחנו דואגים לזקנים ולזקנות בודדים, ועכשיו גם לעולים

חדשים, שיהיה להם מקום ליד שולחו בסדר פסח - בבתי-מלוו, במתנ"סים וכו'. זו פעולה

קבועה של המועצה.

גם מיממנו כמה סרטים בערוץ 2 של הטלוויזיה, כדי להעלות את מודעות הציבור.



בגלל החורף הפסקנו את המבצע "ירושלים של זהב" לגיל הזהב, שבמסגרתו הבאנו

לירושלים 1,000 זקנים משררות, דימונה, באר-שבע, מצפה רמון. הם הוסעו באוטובוס

של חברת אגד. עשינו להם יום של כיף. הבאנו אותם לכנסת ויושב-ראש הכנסת קיבל

אותם. היה גם ביקור בכותל. יום הסיור בירושלים הסתיים בפיקניק בגן הפעמון . אנחנו

סיפקנו את ארוחת הצהריים. היינו עדים לסצנות מרגשות. היו זקנים שלא חשבו שאי-פעם

הם יגיעו לירושלים.

ב-23 בחודש נביא לירושלים בשני אוטובוסים עולים חדשים זקנים מבאר-שבע. כספי

קרן החירום מיועדים גם לזה וגם לטיפול בדברים שנופלים ביו הכסאות כגון: טיפול בשיניים

ומכשירי שמיעה, דברים שאין מוסד שמטפל בהם. כשלאיש איו שיניים זה לא דק סבל פיסי,

זה גם סבל נפשי - הוא לא יכול להופיע בחבדה, והוא הדיו אם האיש לא שומע. קרו החירום

מטפלת בזה.

אנחנו עובדים עם עובדים סוציאליים, כי אנחנו רוצים להיות בטוחים שהאיש אכו

זקוק לעזרה. העובד מגיש את הבקשה עם הצעת מחיר. אנחנו משתתפים ולא נושאים בכל המחיר,

כי אנחנו חושבים שהאיש חייב להשתתף אפילו בסכום קטו. איו חינם. אנחנו משלמים את

הכסף ישירות לרופא השיניים או למי שמספק את מכשיר השמיעה. אני חושבת שזו הדרך הכי

בטוחה. הזקו מקבל בשביל מה שהוא ביקש. אם אתה נותו צ'ק, אי-אפשר לדעת לאו ילך הכסף.

קרן החירום מטפלת גם בנושא של עדשות. יש זקנים רבים שזקוקים לניתוח קאטארקט,

ולפני שהזקו מנותח הוא צריך לשלם בעד העדשה. את הכסף הוא מקבל תמורת קבלה על תשלום

עבור העדשה.

מכל מה שסיפרתי עד כה נהנו 2,500 זקנים.

התמקדנו והתמסרנו גם בנושא המיגון. הכסף של קרו החירום לא מספיק. לכו פנינו

בשנה שעברה לאפוטרופוס וקיבלנו ממנו מיליוו ש"ח - חצי מיליוו בשביל הפרוייקט למיגוו,

רבע מיליוו לשיניים ורבע מיליוו למכשירי שמיעה.

בקשר לשיניים הקמנו צוות שבו משתתפים דוקטור בריק מאש"ל, דוקטור קלמו ממשרד

הבריאות ודוקטור פטרוקובסקי, גריאטרי, מומחה לשיניים.

ואנחנו חושבים להיעזר גם במפעל הפיס, כי אנחנו רוצים להקים מרפאות. בשבוע

שעבר היתה ישיבה והוחלט על הקמת 8 מרפאות בשנת 1991. בתכנית יש גם פרוייקט להדרכה

בבתי אבות ובמועדונים של זקנים, איר לטפל בשיניים. המומחים החליטו שזה דבר חשוב.

כפי שאמרתי, אנחנו מדברים על הקמת 8 מרפאות. אינני יודעת אם משרד הבדיאות ישתתף

בכסף. הוא ישתתף בעזרה וביידע. בכסף של האפוטרופוס הקמנו בנצרת עלית, בלי קשר עם

הצוות, מרפאה שכבר עובדת. אנחנו נותנים את הכסף להקמת המרפאה. המועצה שלנו לא עוסקת

בהפעלה. אנחנו משקיעים את הכסף רק כשיש לנו בטחוו שיש מישהו שיפעיל. אנחנו לא מסכימים

לקנות ציוד שיעמוד. רק אחרי שיש אישור שיש גוף להפעלה, רק אז אנחנו משקיעים. כך

היה בנצרת.

היו"ר א' נמיר;

מי יפעיל את זה?
שי שמיר
לשכת הרווחה, עם העיריה.

ש- פרידמו;

הרופאה והסייעת הו עולות חדשות מרוסיה.
ש' טמיר
בשכונת גאולה בירושלים יש מרפאת שיניים שנקראת "עזרת חולים עממית". שם תרמנו

22 אלף שקלים לקניית ציוד חדש. חמרפאח הזאת משרתת אוכלוסיה גדולה.

היגשנו לאפוטרופוס עוד בקשה לכסף. נקווה שנקבל ונוכל להמשיך. בכיוון זה.

יום יום אני חותמת על צ'קים לאנשים פרטיים - 400 ש"ח, 500 ש"ח, 600 ש"ח. מצד

אחד אנחנו עוזרים לפרטים ומצד שני מקימים דברים גדולים. אנחנו מקבלים בקשות מעובדים

סוציאליים, בקשות למכשירי שמיעה, ומממנים כחצי. פנו אלינו מבתי-ספר להפרעות בשמיעה,

אש"ל, שנקים צוות שיאבחן 1,000 זקנים ב-5 ערים באזור המרכז וידריך אותם. המועצה, בכסף

שלה, נתנה 60 אלף שקל וקנתה 100 מכשירים שהצוות יחלק אותם לזקנים. הזקן יצטרך לשלם

מעט מאד כסף. אם יהיו כאלה שיש להם אפשרות לשלם תשלום מלא הם ישלמו בעד המכשיר והכסף

שהצוות יקבל מהזקנים האלה ילך לקניית מכשירים נוספים.

בשטח המיגון גמרנו עכשיו פרוייקט גדול מאד שלא יודעים עליו בציבור אבל העיריות

כן יודעות. החודש גמרנו את המיגון ב-14 ישובים.

יחד עם העיריות נעשה בערים סקר למה זקוק הזקן בשביל הגנה. לא תמיד זה ביפר.

לפעמים זה סורגים. קיבלנו מהעיריות הרבה מאד מכתבי תודה, כי זו הפעם הראשונה שהם

עושים את זה, ובדחף שלנו. במקומות מסויימים היה ענין של תיאורה בשכונות מסויימות.
יי פרח
גם בערים הגדולות?
ש' שמיר
בערים הגדולות.
היו"ר א' נמיר
חשוב שנדע היכן זה נעשה. כל כך הרבה עסקנו בשאלות המיגון.
שי שמיר
מצאנו את הדרך איך לשלב את העיריה. העיריה השתתפה בכסף. לא בכל עיריה זה אותו

דבר. בדרך כלל זה 50% אנחנו ו-50% הם. אם זו עיריה לא עשירה, אנחנו משתתפים ביותר.

עד עכשיו סיפקנו ביפרים לכ-5,000 בתי-אב. הקמנו מוקדים - אם תרצו פרטים אפשר

להביא מישהו שעסק בזה - נתנו 1,800 מכשירים לקריאת מצוקה. אנחנו חושבים להמשיך בזה.

זו רק התחלה. היישובים האלה היו "פיילוט", כדי לראות אם הדרך שבחרנו בה היא הנכונה.

יתר היישובים בארץ רודפים אחרינו ורוצים לעשות את זה יחד איתנו. כפי שאמרתי, אנחנו

חושבים שנמשיך, תלוי אם נקבל את הכסף מהאפוטרופוס.

באור יהודה נתנו 100 מכשירים, ביהוד - 100, בבני-ברק היה מקרה שבאותו שבוע

שאשה קיבלה ביפר היא קיבלה דום לב והיא ניצלה תודות לביפר שהיה לה. בבני ברק - נתנו

232, בבת-ים - 250; בתל-אביב - 250, עשינו את זה בדיור מוגן בצהלון, עשינו את זה

לכל הבית.
שי פרידמן
הכוונה היתה לעשות באזור יפו, שם יש בעיות של סמים ואלימות, שילוב של יהודים

וערבים, גם בבתי דיור מוגן, שם התקנו לדיירים מיתקן והם קשורים למוקד בצהלון. עכשיו

מפזרים עוד 250 מכשירים.
ש' שמיר
בזכרון-יעקב נתנו 100 מכשירים; ברכסים - 30; צפת - 100; באל-שבע - 120;

נהריה - 100; כפר-סבא - 100; חולון - 100; אזור - 150; ראשון לציון - 100.

בצוות שהקמנו למלחמה נגד אלימות - בזמנו פניתי לשר המשטרה חיים בר-לב ויחד

הקמנו את הצוות - השתתפה גם המשטרה והיא מאר פעילה. בצוות הזה משתתף גם המשמר האזרחי,

המהווה חלק פעיל מאר בצוות. בראשון-לציון התקין המשמר האזרחי את כל השרשרות שאנחנו קנינו.

במקומות קטנים כמו זכרון-יעקב, המשמר האזרחי מאר פעיל ונותן לנו את כל העזרה. הוא

לוקח חלק חשוב בצוות המיגון. גם אש"ל נמצא בצוות המיגון וגם הביטוח הלאומי. כשאנחנו

מחליטים, זה נעשה עם כל הגופים. סיפקנו 9,000 שרשרות במקומות שונים, וגם דלתות. בחלק

מהמקומות, כמו בראשון-לציון, הם כבר הותקנו. בחלק הם בשלב של התקנה.

בירושלים, במגן דוד, יש מוקד 109. המועצה קנתה את המחשב של מוקד 109.

היו"ר א' נמיר;

בזמן המלחמה ערכנו, מספר חברים, סיור לילי במד"א. היינו במוקד. מנהל סניף מד''א

סיפר גם על המוקר וגם על התרומה שלכם. הצענו שזה יהיה גם במקומות אחרים בארץ. זה

מרשים מאד. זה מנוהל על-ידל מתנדבים.

ש' שמיר;

עומדים להקים את זה גם בראשון-לציון אבל בגלל סכסוכים בעיריה לא נמצא מקום להקמה.

המחשב ישנו. מטרת המוקד לומר בוקר טוב לכל זקן כל בוקר. אם הזקן לא עונה מטלפנים לשכן,

ואם לא מקבלים תשובה מספקת יוצאים למקום כדי לראות מר. קורה עם הזקן. זה בא בעקבות

מקרים טרגיים שקרו, כשבבוקר נמצא זקן ללא רוח חיים. הפעילות הזאת עושה טוב לנשמה של

הזקן שכל בוקר מקבל ברכת בוקר טוב, וזה עושה טוב למתנדבים שיודעים שהזקן בסדר. כפי

שאמרתי, זה בשלב של עשייה בראשון לציון וזה יהיה גם במקומות אחרים.

והמועצה לוקחת חלק גדול גם בטיפול בעולים. חלק גדול של העלייה, אינני יודעת איזה

אחוז, הם מבוגרים.

ש' פרידמן;

12%.

רן כהן;

לגבי המוקד 109 היתה בעיה של תשלום. התערבנו לטובת הענין. זה עלול לעלות מחדש

בעקבות החלטה שחברת בזק לא נותנת הנחות.

היו"ר אי נמיר;

צריך להכניס את הנושא הזה גם כן לענין של חברת בזק בנוגע להנחות.

ש' שמיר

נתחיל לטפל בזה.

אחרי שבכמה עתונים ברוסית הופיעו כתבות על המועצה נעשנו כתובת לעולים אשר

באים ישר למועצה. מצב השיניים של חלק מהם זה משהו נורא, כנראה ששם הם לא טיפלו בזה.

אבחנו מטפלים בהם בדיוק כמו שמטפלים באוכלוסיה הוותיקה, גם בקשר לליקויי שמיעה. אנחנו

מקבלים דרך הפורום הציוני אם כי הם לא משלמים אבל הם שולחים אלינו את הבקשות. גם דרך

הסוכנות אנחנו מקבלים בקשות, בעיקר לטיפול בשיניים. בשנה הראשונה הם עומדים בקשר עם

העובדת הסוציאלית בסוכנות.
היו"ר א' נמיר
אני רוצה להורות לגברת שמיר. אני עושה את זה אישית ואני בטוחה שגם בשם הוועדה.

אני מוכרחה לומר שבשבילי היקף הפעילות של המועצה, ששמענו עליה, בשבילי זו הפתעה. אתם

עושים רברים שאחרים לא עושים אותם. זו הגרולה של המועצה, לא להיות עור גוף אלא משהו

אחר.

מר סלאביו, יש לר מה להוסיף?

מר פרידמן, בבקשה.
ש' פרידמן
לפעולות של "פרח ואגרת" ו"כולנו מסובין" יש ערך מעבר לעניו הכספי. בסרר פסח

השתתפו הרבה מאר עולים חרשים. בוררים וערירים הגיעו והשתתפו בסררים והיתה פעילות

משותפת של היהירה להתנרבות אצלנו במשרר, רשויות מקומיות וארגוני מתנרבים. המועצה

היא חלק מזה. המבצע הזה הפך להיות מסורת. המשרר שותף גם בהפעלה וגם במימון הכספי.

ב"צ ליפשיץ;

המועצה עושה רברים שגופים אחרים לא עושים אותם ואלמלא המועצה אותם רברים לא היו

נעשים. על כך יש לברך את המועצה.

היו"ר א' נמיר;

יש השתתפות של הביטוח הלאומי? לכם יש תקציבים מלבר הקצבות לפרוייקטים מיוחרים.

ב"צ ליפשיץ;

יש לנו תקציב מיוחר למפעלים מיוחרים. המועצה לא מטפלת במפעלים מיוחרים אלא

בפעולות של יום יום. התקציב שלנו הוא למפעל שמוגרר כמפעל נסיוני.

צ' אטלס;

בשם הסתררות הגימלאים אני רוצה לברך על המעשים שעושה המועצה ושנמסר עליהם פה

בפרטים, שאפילו אנחנו לא מכירים אותם. אני סבור שצריך לברך את המועצה בברכה רבתי

על הטיפול בזקו. עם זאת אני סבור שצריך להיכנס עור יותר ולקשור את זה עם העיריה,

שימשיכו בפעילות.

על איזה גיל מרובר?

ש' שמיר;

כמו בביטוח הלאומי, 60 ו-65.

אנחנו מקיימים ישיבה שנתית שבה נמסרים פרטים. נציג הגימלאים מוזמו תמיר. אם הייתם

באים הייתים יורעים מה עושה המועצה. זה "נ" שלכם, לא שלנו.

אנחנו עוברים צמור מאר עם העמותות המקומיות ולא כל כך עם העיריות, אלא אם יש לנו

נושא כמו בעניו המיגוו, שאנחנו צריכים את הכסף שלהם. בכל הפעולות אנחנו עוברים עם

העמותות ולשכת הרווחה בעיריה.

היו"ר אי נמיר;

ממה שאני מתרשמת, הרבר הכי מיוחר של המועצה הוא שהיא לא מוציאה כסף על מנגנון

והיא לא מוציאה כסף על פרסום. אני מכירה עמותות שמוציאות כסף למנגנונים ולפרסומים

ער שלא מגיע רבר לנזקק.



אני אומרת: להמשיך כך, כי אז כל הברוטו הולך נטו לנזקק. כך צריך להמשיך. כשמתחילים

בפרסום וחוברות כרום, אז לא מגיע כלוט. לאזרח. על תשתנו.
יי שמאי
כשמפרסמים יורעים. על המועצה כמעט לא יודעים.
היו"ר א' נמיר
עדיף כך. ציבור הזקנים יודע מה עושים בשבילו.
שי שמיר
לפני שבועיים היתה ישיבה וחברים, אחרי ששמעו מה שעשינו במיגון, באו אלי בטענות

שאין מספיק פרסום. היתה הצעה של מישהו על 2,000 שקל. במועצה חושבים שאני קמצנית. אמרתי:

2,000 שקל, זה מכשיר. ירצו לפטר אותי - יפטרו. אני עומדת על כל גרוש. אני שוקלת מה

יותר טוב, מה עדיף.
היו"ר אי נמיר
אנחנו עוברים לדיון. חבל שחבר-הכנסת צבן לא נמצא כאן. הוא היחיד שחוגג את ה-1

במאי. חבר-הכנסת עמיר פרץ מקדיש את היום הזה לילדיו, לספר להם מה זה חג הפו.עלים. אני

אמרתי שצריך לעבוד יותר ב-1 במאי. גם חבר-הכנסת צבן וגם חבר-הכנסת עמיר פרץ לא מחמיצים

שום ישיבה בנושאים האלה.

חבר-הכנסת עמור, בבקשה.
שי עמור
אני מודה ליושבת-ראש הוועדה על יוזמתה להזמין לוועדה את הגברת שמיר, יושבת-ראש

המועצה לזקן, כדי שנשמע סקירה כל כך מעניינת ומאלפת על פעילות מעשית ותכליתית.

בדברי הפתיחה שלך אמרת, גבירתי היושבת-ראש, ששולמית שמיר היא רעייתו של מר

שמיר, ראש הממשלה. אני מציע שכשהוא יהיה פה תצייני שמר שמיר הוא בעלה של הגברת שמיר.
היו"ר א' נמיר
את פעילותי הציבורית התחלתי כשבעלי המנוח נבחר לראש עיריית תל-אביב. אמרתי

שאני לא מוכנה רק לגזור סרטים. מתוך עמדתי זו הגעתי עד הנה.
ש' עמור
חבל שלא נמצאים כאן עוד מחברי הוועדה הזאת אשר עוסקת בעיקר בבעיות של מצוקה,

כדי שיהנו גם מרגע של קורת -רוח וישמעו דברים חדשים, אחרים. חשוב שהחברים יקראו את

הפרוטוקול.

נדהמתי לשמוע את הסיפור על המכשיר וראשון-לציון. אם זה לא יסתדר בראשון-לציון,

אני מזמין אותו אלינו.

הוזכר כאן השעור של 12% קשישים עולים חדשים. לדעתי, השעור הזה יגדל. האם יש תכנית

להיערך לקראת זה?

מדוע משרד העבודה והרווחה לא משתתף מתקציבו, למרות הבעיות שלו, במועצה הזאת?
יי פרח
כמובן שאינני יכול, מיד בפתח דברי, שלא לשבח את הפעילות שעושה המועצה, פעילות של

עשייה במקום דברת.



לדאבוננו, בדרך כלל גופים רבים מרבים להג ואיו תוצאות. כאן המצב הפוך, אלה

אנשים שמעשיהם מרובים ודבריהם מעטים.

כל אזרח זוכר את האלימות הנוראה שפקדה זקנים אומללים. השערות סמרו לראות שאנשים

אלה נרצהים על-ידי רוצחים ופושעים שחדרו לבתיהם. כל פעילות של גוף של מתנדבים, אי-אפשר

שלא לברך עליה. לדעתי, כדאי לערוך סקר שיתן תמונת מצב ויראה באיזו מידה הפעילות המבורכו

של המועצה תרמה להפחתת מעשי האלימות נגר זקנים. אני כמעט בטוח שאילו היה סקר כזה היינו

רואים עקומה יורדת. כשפושע שומע שיש מוקד ויש מכשיר, זה מרתיע אותו מלעשות מעשה שלא

ייעשה, זה מרתיע אותו מעשיית מעשים נתעבים. אם כן, אני מציע לעשות סקר כדי לראות מה הן

התוצאות של פעולות המיגון.

אני מתרשם מהעובדה שבפעילות המבורכת משתלבים כל הגופים, כל גוף שיש לו יד ורגל

בתחום הזה. לדעתי, העיריה צריכה לתת יותר מאשר היא נותנת, כי אלמלא הגוף הזה הפעילות

שהוא עושה היתה מוטלת על העיריה. מדובר בזקנים שגרים בתחום אזור שיפוט של עיריה והם

צריכים לקבל את מלוא הבטחון לחייהם באותו ישוב. אני חושב שעליהם לתת שני שלישים.

לדעתי, פרסום הוא חיוני, ולא פרסום שיעלה כסף. האם הרדיו או הטלוויזיה יתרוששו

אם יתנו לזה פרסום? זו יכולה להיות תרומה שלהם.
רו כהן
ראשית לכן אני רוצה להתנצל על האיחור שלי. אני בטוח שההפסד כולו שלי.

אני רוצה לברך את הגברת שמיר ואת חברי המועצה וכו את יושבת-ראש הוועדה על זימון

הוועדה לשמיעת הסקירה המעניינת.

אני חושב שהצניעות האצילה שבה נעשים הדברים, הטון הענייני, המינורי, אלה הם בבחינת

קודש קודשים בפעולה המעוררת הערצה והתפעלות של המועצה.

יחד עם זאת, גברת שמיר, לעניות דעתי יש חשיבות עצומה לקשר איתנו ואני מציע שיהיה

זה קשר רציף אם לשם חילופי אינפורמציה ואם לשם הסתייעות בנו.

ואשר למוקד 109. אני יודע שיש קשישים שמחכים מבוקר לבוקר לצלצול הזה שהוא

עבורם סם התעוררות מדי בוקר. איש לא יכול לתאר לעצמו כמה שיחת טלפון פשוטה בבוקר

יכולה לעשות לאדם. שיחה כזו עושה לאיש את היום וזה שווה חיים. אין סיבה בעולם שזה

לא יהיה בכל הארץ. צריך למצוא את הדרך כדי להרחיב את המעגל של המכשיר הזה. המינון

של הכלי הזה מאד טוב, הוא לא גדול מדי, לא יקר מדי ולא מעיק מדי.

רבותי, יש נושאים הקשורים לקשישים, שגם אנחנו לא מכירים אותם. יש חשיבות עצומה

לכך שנדע מה קורה.לכן אני פונה לאורחים שלנו ואומר: תעירו אותנו. תביאו לידיעתנו. אינני

רוצה שיום אחד אני אתעורר ואומר לעצמי: רן, היה דבר ואתה היית עסוק בדברים אחרים.

רבותי, 85% מהקשישים במדינת ישראל נמצאים במחצית הענייה. נרצה או לא נרצה, זה

כתם. זה לא כך ש- 85% נולדים בחצי העני אלא זה אומר שעם הגיל יש ירידה ברמת ההכנסה

וברמת החיים. יש בעיות וצריך לאתר אותן.

ויש בעיה שאני יודע אותה, קשישים תשושים שמחכים למוסדות. זה היום ונורא. יש

מקרים קורעי לב. מוכרחים למצוא לפחות כלים לאיתור, שלא לדבר על יותר מזה. החברה

תודה לנו אם נשפר קטע זה לגבי האדם המגיע לסוף חייו.
י' שמאי
אני חייב להתוודות ולומר שכאשר שמעתי על הקמת המועצה חשבתי לעצמי: יהיה עוד

גוף שיטפל. עכשיו אני חייב לומר שאני שמח שבאתי היום לכאן, כי שמעתי פרטים על הפעילות

הענפה של המועצה לאוכלוסיה שזקוקה למלה טובה.



כשלקשיש יש משפחה שקצת עוטפת אותו, הוא מרגיש טוב. אבל יש קשישים בודדים

ומפוחדים ולכן אני יכול להבין על איזו מטרה נעלה וקדושה מדובר, ואתם במועצה

עושים זאת יום יום וככל שתגיעו ליותר זקנים כן נשמח. עד היום לא ידענו על היקף

הפעילות של המועצה, שאת גברת שמיר, עומדת בראשה.

אנחנו צריכים לשאול מה נותנים המוסדות שיכולים לתת כדי לסייע למוסד כזה

שעוזר. יש מוסדות רבים שמקבלים וחלק מזה מבזבזים ואילו כאן, במועצה, כל שקל ברוטו

הוא נטו. גברת שמיר, באמצעות המטרה הנעלה הצלחת להקיף ציבור רחב של אנשים שרואים

בפעילותם מטרה קדושה.

גבירתי היושבת-ראש, אם אנחנו רוצים לסייע, אני חושב שאנחנו צריכים לקיים דיון

עם כל הוגפים הנוגעים בדבר כדי למצוא דרכים איך לסייע יותר למועצה הזאת שנותנת רגעים

ושעות של נחת.
היו"ר אי נמיר
האם מישהו מהמוזמנים רוצה להוסיף עוד משהו?
שי סלאביו
המשרד שלנו משתתף בסכום של 50 אלף שקל לשנה. אנחנו ממליצים בפני האפוטרופוס

לתת מיליון שקל, כי עבודת המועצה היא נטו.
שי שמיר
בראשית דברי אני רוצה לומר לחבר-הכנסת עמור, שהמועצה עשתה במגדל העמק לא מעט.

עם ראשית העלייה מאתיופיה ארגנו במגדל העמק את הפעולה "סב-גן". מה זאת אומרת? חודש

חודש שילמנו לנשים או לגברים מאתיופיה שנכנסו לגן ועזרו לגננת. הם נקלטו והילדים

אהבו אותם. עד היום אנחנו משלמים כל חודש סכום של 1,500 שקל, זאת אומרת 100 שקל

לאדם. אני יודעת, זה לא הרבה. כך התחלנו.

ואשר לעזרת משרד העבודה והרווחה. כאן אני רוצה לומר שהמועצה עובדת רק בעזרת

מתנדבים, שמואל עובד 12 שעות ביום, חיה דסקל עובדת 12 שעות. יש לנו רק מזכירה בחצי

משרה. אנחנו לא משלמים יותר. אנחנו מממנים את מבצע "פרח ואגרת", את כל הכסף. כשמתקרב

פסח וצריך להיערך ל"כולנו מסובין" אני מתחילה להילחם על הכסף שמגיע עבור ראש השנה

ואז אני נאלצת לאיים שאם לא אקבל את הכסף אין לנו כסף ל"כולנו מסובין".

רבותי, אני מרוצה שיש לנו שני חדרים וטלפון. אינני רוצה יותר כסף אלא שישלמו

בזמן. אני לא אשב עם העיריות ולא אתווכח, אתה תיתן 50 ואתה 130.

פרסום? בעיני חשוב לעשות. כפי שאמרתי, אני לא אתחיל להתווכח עם כל ראש עיר. לפני

עומד הזקן. אם יש באפשרותי לתת ואני יודעת שהדבר ייעשה יותר מהר, כך אני אנהג.

יש ערים שדחפנו אותם לעשות סקר כדי לדעת כמה זקנים יש אצלם.

אני חוזרת ואומרת: לפנינו עומד הזקן. התקשורת, לאן היא הולכת, כולנו יודעים. אם

היית מרביצה לזקן, אז בוודאי היו עושים כתבה על הגברת שמיר.

ולחבר-הכנסת רן כהן. אני יודעת מה החשיבות של קשר עם הוועדה. אני רוצה בזה מזמן

אבל אהבה צריכה להיות משני הצדדים. לפני כשנה הצפנו את הוועדה עם חומר על המועצה אבל

לא היתה התייחסות. בחומר שחילקנו היו פרטים על הפעולות שלנו. כל השנים חיפשתי קשר עם

הוועדה.

אנחנו בהחלט יודעים על הרבה בעיות שהוועדה לא יודעת עליהן. חיה דסקל יושבת כל

יום שלוש שעות כדי לשמוע על בעיות. היא יושבת ושומעת. הבעיה של אוכלוסיית הקשישים

היא לא הכסף אלא הבדידות ובתחום הזה אנחנו פועלים.

אנחנו עובדים הרבה עם "יד שרה".
היו"ר א' נמיר
הם עושים עבודת קודש.

ש' שמיר;

הם קיבלו כסף מהטלתרום.

אני אומרת לא לזרוק מכשירי שמיעה אלא להעביר אותם ל"יד שרה". הם מתקנים אותם.

אני רוצה להזכיר את הפעילות שלנו בנושא "זקנים למען זקנים", שבמסגרתה חילקנו

פרסים. אנחנו רוצים לחזור על זה. עשינו חגיגה בתאטרון ירושלים והזקנים הביאו בנים,

בנות, חתנים וכלות שלהם.

יחד עם משרד החינוך חילקנו פרסים ל-18 בתי-ספר, ביניהם בית-ספר אחד או שניים

ערביים. תלמידים מכיתות י"ב שיצרו מחוייבות אישית ועובדים עם זקנים, קיבלו פרסים,

כסף לקניית ספרים.

יש הרבה בעיות, כל הזמן אני נזכרת בעוד בעיה ועוד בעיה, וכאשר אצא מכאן בוודאי

אזכר בפעולה או בבעיה שלא סיפרתי עליה. אם אנחנו יכולים לעזור לוועדה והיא לנו - אנחנו

בעד. זה יביא תועלת לאוכלוסיה שאנחנו רוצים לעזור לה.

אנחנו מעורבים עכשיו גם בנושא של תאונות דרכים. יש הרבה מאד תאונות-דרכים

שמעורבים בהם זקנים. יחד עם המינהל לבטיחות בדרכים אנחנו מוציאים עכשיו חוברות

לחלוקה. אנחנו מדריכים זקנים איר לעבור כביש ואיר להחזיק את התיק. יש תכנית לחלוקת

תווים שיהיו מודבקים על התיק, כדי שיבלטו בשעות החשיכה.
רו כהו
מה אחוז הזקנים שנפגעים בתאונות דרכים?
ש' פרידמן
הרבה מאד.
י' פרח
מה עם ההצעה לבדוק מה קורה בשטח?
ש' שמיר
זה צריר לעלות כסף. אם הפעילות שלנו תרמה לירידה במעשי האלימות, אני שמחה ומרוצה.

סקר - זה עולה כסף. מי צריר את זה?
י' שמאי
סקר לא יפחית אלימות.
ש' שמיר
אני ס"ט, יש לי בעיה כשמדובר על כסף. כל זמו שאני עומדת בראש הגוף לא אעשה

מבצע לאיסוף כספים, כמו "הקש בדלת" או משהו אחר. אני רוצה רק לקבל את הכספים

מגופים כמו האפוטרופוס. ואם נעשה עוד טלתרום - עם גוף ממלכתי.

בחוץ-לארץ אני מוכנה לדבר בשביל בית-החולים אסף הרופא, אבל אל הזקנים שלי

אני מתייחסת כמו אל אבא שלי או אמא שלי, להם המשפחה צריכה לדאוג.



היו "ר א' נמיר;

רבותי, באכסניה הזאת אני מרשה לעצמי לערב קצת נימה אישית. אני רוצה להתייחס

להערתה של הגברת שמיר ביחס לקשר עם הוועדה. מעשיים. הנושא של המועצה עלה בעקבות

חוק האזרחים הוותיקים. הכנסת זה הבית הפוליטי. היה מתח סביב כל הענין. לא אני

הייתי חלק מהמתה. נפגשתי עם גברת שמיר באירוע משפהתי שהיה בסביון. אמרתי לגברת

שמיר: נזמין אותך ברצון. כפי שאמרתי, היה מתה נורא סביב הענין. צר לי שזה נכנס

לפסים פוליטיים. אני לא הייתי חלק מזה. הוועדה שלנו, ועדת העבודה והרווחה היא

הפחות פוליטית בכנסת. מלבד מקרים בודדים ההתייחסות שלנו היא לא פוליטית.

רן כהן;

היא פוליטית. היא לא מפלגתית.
היו"ר א' נמיר
נפגשנו אצל רעיית הנשיא, בארוחת ערב לגברת בייקר. אמרתי לגברת שמיר. עם פתיחת

הכנס הבא אני מבקשת שתהיי אחת האורחות שלנו.

לגופו של ענין אני רוצה לומר שאני מאד שמחה גם לזימון וגם לדברים ששמענו. גם

לי רובם של הדברים היו הפתעה מוחלטת. אישית אני אומרת: תמשיכי ללכת בדרך הזאת.
ש' שמיר
אני לא יכולה אחרת.
הי ו "ר אי נמיר
תמשיכי לא להוציא ככסף על סקרים. אילו היינו בונים ארונות ספרים סביב כל

הקירות, גם אז לא היה מספיק מקום לספרים ולסקרים על נייר כרום. היה סקר על שכונת

התקוה, הוציאו אז 2 מיליון לירות. זה היה סכום עתק. איש לא קרא אותו. לכן, ו-נמשיכו

ללכת בדרככם זו. זו גדולתכם, שהכסף מוצא למען הקשישים ואתם עושים דברים שאחרים

אינם עושים אותם. אם נערב את המימסד - הכל יהיה תלוי במימסד.

ראיתי את הרשימה של ראשי הרשויות המקומיות, כי אני איש פוליטי. היו שם ראשי

עיר מכל המפלגות. לא היתה שם שום העדפה של איש ממפלגה זו או אחרת.

אני מוכרוחה לומר שאני הייתי המומה, חיובית. כשראיתי את המוקד במד"א ירושלים.

אנחנו חייבים לקיים דיון עם מד"א.

לשר הבריאות יש סמנכ"ל, אילן כהן, בחור נמרץ אשר אחראי לענין מד"א. דיבורתי

אתמול עם שר הבריאות שהיה כאן. אני אישית אבקש מאילן כהן - אדבר עם שר הבריאות -

שיבוא אליך כדי שנדון בוועדה על כך שמ"א יהד אתכם יקח את נושא המוקד כפרוייקט

ויסייע לכם להקים אותם מוקדים בכל יישוב. אני מאמינה בצעדים קטנים, בשנה ראשונה

3 מוקדים ואחר-כך עוד. ענין המוקד זה דבר בלתי רגיל. אני לא מכירה עוד גוף שעוסק

בזה.

בכנסת הקודמת, כשהתגברה האלימות נגד קשישים, הקמנו ועדת משנה. מבוי סתום.

שום דבר. והנה את, גברת שמיר, בלי ועדה, בלי הצעות לסד-היום, הפעלת אנשים ועשיתם

דבר אדיר.

ברשותך, אם את מסכינה, אני רוצה לשלוח מכתב תודה, בשם הוועדה,

לשר המשטרה, למפקד המשטרה ולמשמר האזרחי. משטרת ישראל והמשמר האזרחי, ביהוד

המשטרה, בחלק גדול כשהמקרים עוזרים יותר ממשרדים ארורים. יש שם נשמה שאני לא מוצאת

במשרדים אהרים. מגיע להם שנודה להם.



ועוד מכתב בשם הוועדה, בנושא כספי האפוטרופוס. נבדוק מי אחראי על זה, נברר מה

שמו ובשם הוועדה נכתוב מכתב בו נציין שמאד התרשמנו מהניצול של הכספים לטובת

אוכלוסיית הקשישים.

גברת שמיר, ניתן לך את כל העזרה. אני אמסור את מספרי הטלפון שלי בבית

ובמשרד. אם תרצי, נזמן אותך לאו דווקא לישיבות אלא להתייעצות.

אני מאד מאד מודה לך בשם החברים ובשמי. אני שמידו על הישיבה. לנו נגרמה שעה

של קורת-רוח כששמענו דברים של עשייה ולא רק צרות.

שי שמיר;

אני מאד מודה. אם אתם יכולים לעזור לנו בנושא של כספי האפוטרופוס, זו ונהיה

העזרה הכי גדולה. מר סלאבין יכול לספר איך אנחנו נאבקים כדי לקבל עוד גרוש. כאן

יכולה להיות עזרה גדולה. נמציא כל דו"ח בענין זה. נתנו לנו מיליון. אולי הפעם

נקבל יותר. האוכלוסיה גדלה והמחירים עולים.

חבר-הכנסת יאיר צבן הוא חבר במועצה שלנו. בהתחלה הוא היה מאד פעיל. במשך

הזמן, כנראה מחוסר זמן, הוא חדל לבוא. אולי תוכלי לבקש ממנו שיבוא לישיבות שלנו.

מכיוון שהוא חבר הוועדה הזאת וגם חבר המועצה הוא יכול להיות הקשר בינינו לבין

הוועדה.

היו"ר אי נמיר;

אני אפנה אליו.

שי שמיר;

ממנו תוכלו לקבל אינפורמציה ישירה על פעולות המועצה.

היו"ר אי נמיר;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 40;11

קוד המקור של הנתונים