ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/04/1991

טיפול בילדים אוטיסטים ובמשפחותיהם (של חה"כ א' בן מנחם); סקירת סגן שר העבודה והרווחה על משרדו; שרותי הרווחה (של חה"כ א' נמיר)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 248

מישיבת הוועדה העבודה והרווחה

יום רביעי, י' באייר התשנ"א (24 באפריל 1991). טעה 00;09
נכחו
חברי הוועה;

א' נמיר - הי ו"ר

אי בן-מנחם

רן כהן

ע' פרץ

י י צבן
מוזמנים
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש

שי סלאבין - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

די מנע - מנכ"ל שרות התעסוקה

חי פוזנר - מנהל אגף לשרותים חברתיים במשד העבודה והרוחה

אי צרפתי - סגן מנהל אגף גמלאות במוסד לביטוח לאומי

י י כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ג' חביליו - שרות התעסוקה

מזכירת הוועדה; א אדלר
קצרנית
ש' צהר

סדר היום; 1. סקירת סגן שר העבודה והרווחה על משרדו.

2. שרותי הרווחה (של חה"כ א' נמיר).

3. טיפול בילדים אוטיסטים ובמשפחותיהם (של חה"כ א' בן מנחם).



סקירת סגן שר העבודה והרווחה על משרדו
היו"ר א' נמיר
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה, שאני מכריזה עליה כישיבה

פתוחה, ואני מקדמת בכרכה את סנן שר העבודה והרווחה ואת האורחים שלנו. זה השכוע

הראשון לעכודת הכנסת לאחר פגרת הפסח, וסברנו שחשוב שנקדיש את הישיבה הזאת

לדיון בנושאים של רווחה, של ילדים אוטיסטים וכדי. אבל מאחר וכעיית האבטלה בכל

המנזרים מחמירה מדי יום, פנינו אל כבוד סגן שר העבודה והרווחח ובקשנו להקדיש

את הישיבה הזאת לשמיעת דיווח מפיו על נושא התעסוקה, נם כאשר אנחנו יודעים

שיצירת מקומות עבודה אינה נכללת במסנרת תפקידיו של משרד העבודה והרווחה.

מהנתונים האחרונים שהובאו לידיעתנו על ידי שירות התעסוקה אנהנו למדים

שכחודש מרס 1991 היו 120,300 דורשי עבודה, לעומת 121,600 דורשי עבודה בחודש

פברואר השנה. מובטלים 6 ימים ומעלה: במרץ 1991 - 66,894 איש, בפברואר -

64,908. אישורים לדמי אבטלה: במרץ השנה - 54,400, לעומת 54,200 בחודש

פברואר. כלתי מועסקים כמשק בשנת 1990: כרביע הראשון - 143,700, שהם 8,9%;

כרכיע השני - 155,200, שהם 9,5%; ברביע השלישי - 167,77, שהם 10,1%; ברביע

הרכיעי היתה ירידה קלח, אני מניחה שבנלל עבודות עונתיות, והמספר הניע ל-

164,300 שהם 9,8%. סך הכל האישורים לעולים חדשים: במרץ - 13,954, בפברואר -

10,542.

אדוני סנן השר, אני חושבת שאני מדכרת בשם כל חברי הוועדה כשאני אומרת

שלנוכח התמונה החמורה הזאת מטריד אותנו מאד דבר אחד כמיוחד. כימים האחרונים

הניעו אלי ידיעות קשות מאד, ואני רוצה להעלות אותן. בנושא העובדים הזרים

התקיימו כאן הרכה דיונים אתך, אדוני סנן השר, ועם אחרים הנונעים כדכר. כישיכה

האחרונה שקיימנו כאן לפני הפנרה נמסר לנו על ידי בברת מרנלית אילת, שעד היום

ניתנו 1,500 אישורים מתוך 8,000 הדרישות. היתה התנייה מאד כרורה, שעל כל עובד

זר חייב הקכלן, המעסיק או החברה להתחייב לקבל עובד ישראלי אחד.

הדבר התנהל בעצלתיים. אני יודעת שמשרד השיכון הפעיל לחצים אדירים למען

הקל בענין ההתחייבויות הללו. אני מכינה שאצל שר האוצר התקיימה ישיבה, ועד כמה

שאני יודעת זה היה נם באישורו של ראש הממשלה, וניתנה הנחיה לכצע מיד הוצאת

אישורים לכל 8,000 העובדים הזרים. נמסר לי כי 7,600 אישורים לעוברים זרים

ניתנו.

אני מכקשת לדעת: א. האם על כל אחד מ-7,600 העוכדים הזרים הללו ישנה

התחייבות להעסיק עובד ישראלי, והאם יש מי שמסונל לפקח על כך. כ. כל הזמן

מסתובבות שמועות שעומדים ללחוץ על מתן אישור להכאת 50 אלף עוכרים זרים נוספים.

אינ יודעת שמי שמוכיל את הלחץ הזה הוא אדם בשם אליעזר אדר, שהוא מנהל חכרה

פרטית אשד, והוא יועץ שר הישכון בסמכויות מאד רחבוות. שמעתי אתמול שאולי הוא

עומד להתפטר, אכל אני מניחה שבמקומו יכואו מועמדים אחרים הפועלים כרוח זו.

מאד הפריע לי לקרא אתמול בעתון "הארץ" שמנכ"ל שרות התעסוקה אומר כי "70

אלף פועלים הסרים כענף הכנייה, אך למרכה הצער אין העולים החדשים והמובטלים

הוותיקים מוכנים לעבוד כבנין". יכול להיות שהדברים הוצאו מהקשרם. אבל אם כך

זה נאמר על ידי מנכ"ל שירות התעסוקה, לדעתי זה נותן לניטימציה להכאת עובדים

זרים, ואני מבקשת ממך, מר מנע, שתמסור לוועדה פרטים ברורים כענין זה. כי אני

יועדת שעד היום לחמת נגד הבאת עובדים זרים.

לא יעלה על הדעת, אדוני סנן השר, שכאשר מספר המובטלים הולך ותוגה, וכאשר

יש סכנה שהעלייה מכרית המועצות תיפסק לחלוטין כנלל בעיות התעסוקה כארץ, אנחנו

נרשה לעצמנו ללכת בדרך הקלה, בהנהנת ממשלת ישראל, ולייבא מספרים כאלה של

עוכדים זרים.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
ראשית אני רוצה להורות ליושביו ראש הוועדה על זימון הישיבה הזאת. אני לא

רואה את הישיבה הזאת כישיבה שבה אנחנו יושבים משני עברי המתרס, אלא כמי

שיושבים פה כדי לקיים דיון יסודי בנושא החשוב שלפנינו. אין ספק שעלינו לקחת

בחשבון את הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו בתקופה הזאת, כאשר בהשוואה ל-24 אלף

עולים שהניעו ארצה אשתקד, כיום הניעו אלינו למעלה מ- 240 אלף עולים. ברור

ששינוי בזה מחייב אותנו למאמצים משותפים, ושלא יחפש האחד את השני ויתקן את

השני. במצב הזה איש את רעהו יעזור ולאחיו יאמר חזק. לכן אני חוזר ומדגיש

שאיננו יושבים משני עברי המתרס.

חשוב שנדע את המצב לאשורו. מהכותרות של העתונות כמעט ומתקבל הרושם שיש

תחרות בין העתונים מי מהם יפרסם מספר גדול יותר של מובטלים, גדול ממספרם

במציאות. הבה נראה מה המצב כיום. לפי הכותרות נראה שנעמוד השנה בפני 260 - 250

אלף דורשי עבודה. אני לא חושב שהמספר הזה מוגזם, אלא בדוק. כיום ישנם 125 אלף

דורשי עבודה. לפי הסטטיסטיקה מתווספים מדי שנה 25 אלף דורשי עבודה. 35 אלף איש

פורשים מהעבודה, כך שנשארים כ- 145 אלף דורשי עבודה בערך.

מקרב 200 אלף העולים שהניעו אלינו יהיו בין 90 ל-100 אלף דורשי עבודה.

בסך הכל אנחנו עומדים איפוא בפני 260 אלף דורשי עבודה. זו המציאות שלקראתה

אנחנו צריכים להערך.

עלינו לקחת בחשבון דבר נוסף שטרם נערכנו לקראתו. לפי המידע שבידינו ישנם

נם למעלה מ-100 עובדים מיש"ע שתופסים מקומות עבודה אצלנו. כשני שליש מהם

עובדים בלי רשיונות, ורק שליש עם רשיונות. כך זה במציאות למרות האמצעים שבהם

אנהנו נוקטים.
ע' פרץ
זה לא יכול להיות, כי היום נם זבוב לא יכול לצאת משם בלי רשיון.

רן כהן;

הם לא יכולים להכנס מבלי שעברו תחנת ביקורת. ואם כמה מהם בכל זאת מצליחים

להתחמק ולהכנס, הרי מספרם בוודאי לא נדול כל כך.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש;

מי שמכיר את המצב במקום יודע שאם אינם באים דרך הדלת הם באים דרך

ההלונות. עובדה היא שמועסקים אצלנו עובדים רבים מאד מיש"ע.

אם אמנם זכינו לתקופה ההיסטורית של פתיחת שערי רוסיה ובואם של עולים

ארצה, עדו לא זכינו לצמיחה כלכלית שהיינו צריכים להניע אליה. הצמיהה הכלכלית

שלנו מאד מאד נמוכה. נכון שיש תכניות, והייתי בקשר עם שר התעשיה והמסחר, שחזר

שלשלום מחוץ לארץ, ואני ידוע שיש לו תכניות - הייתי אומר - אפילו גרנדיוזיות

לצמיחה כלכלית כתוצאה מהסכמים שעשה. אבל אחרי ששוחחתי אתו אתמול אני לא מעודד

ממצב הרוח שלו, אחרי שהגיע לסיכומים עם האוצר בדבר התכניות שהכין ושבגללן יצא

לחו"ל, ואינני יודע עד כמה הסיכומים שאליהם הניע אכן מתבצעים. מצערת העובדה

שהתכניות האלה נתקלות בקשיים נדולים, ואין מבצעים סיכומים שהושנו.

נכון אמרה יושבת ראש הוועדה כאשר ציינה שאין זה מתפקידו של משרד העבודה

והרווחה ליצור מקומות עבודה. התפקיד שלנו הוא יותר תפקיד של שיבוץ ואיוש

מקומות העבודה המצויים. אני רוצה להניד שנושא התעסוקה היה הנושא שעמד בראש

סולם העדיפויות של עבודתי כאשר נכנסתי לתפקידי הנוכחי. והוא עדיין נמצא בראש

הסולם.



ברגע שהגעתי למספרים האסטרונומיים קול 400 תשלום מיליון שקל אשתקד ו-600

מיליון שקל השנה בדמי אבטלה הדבר הטריד אוחי ביותר ולא נתן לי מנוח. אני מציין

לשבח את אנשי הצוות במשרד שלי, בראשות המנכ"ל, שביחד חיפשנו אחר כל דרך שתאפשר

ניצול דמי האבטלה הגבוהים האלה ליצירת עבודות תשתית יזומות. השקענו הרבה

מחשבה בשאלה אלו עבודות תשתית יזומות צריך, ניתן וכדאי לבצע. וכשאני מדבר על

עבודות תשתית יזומות אני מתכוון לעבודות שיכולות לקדם נושאים חשובים הדרושים

לנו, עבודה שיש בה ממש צורך. משנות החמישים נשאר איזה שהוא משקע, כאשר

העבודות היזומות התבטאו בצביעת עדים ובדי. אני מתכוון לעבודות תשתית כמו רבבת

מתל-אביב לבאר שבע.
י' צבן
אני רואה חובה להגיב לדבריו של סגן השר בענין העבודות היזומות בשנות

החמישים. הייתי אז חבר קיבוץ צרעה, וביחד עם העולים החדשים התימנים מתעוז

ותרום וחברים נוספים נטענו את כל היערות של באב-אל-וואב. על איזה צביעת עצים

אתה מדבר? עבדנו בנטיעת עצים, דבר שהיה והינו חשוב גם היום.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אני לוקח את דברי בחזרה. זה גם לא כל כך חשוב לענין שבו אנו דנים עכשיו.
היו"ר א' נמיר
אני רוצה לומר לך,ך סגן השר פרוס, שבעלי המנוח מרדכי נמיר היה שר העבודה

שבתקופתו נעשו העבודות היזומות, ואני יודעת על דברים אדירים שנעשו אז במדינת

ישראל במסגרת העבודות היזומות. אני בטוחה שאם יש מישהו במשרד שחושב כך, אתה

בוודאי לא שותף למחשבה הזאת. אני מציעה לך לכן לא להשתמש במונחים ההאלה. אני

יכולה להצביע בפניך על דברים כבירים שנעשו, על יערות סבוכים ואחרים נפלאים

שפותחו באותה תקופה.
רן כהן
מה זה חשוב, עם כל הכבוד? הרי עכשיו יש במדינת שיראל אבטלה יזומה מטעם

הממשלה, ואין עבודה יזומה. מי שמפסיק עבודה בשבת יוצר אבטלה יזומה.
ע' פרץ
אדוני סגן השר, אני מדבר בשמם של "צובעי העצים", ואני רוצה להגיד לך

שבאותה תקופה אפשר היה להתקבל לעבודה יזומה לפי מכסה בלבד. נם אם רצית לעבוד

כל ימות השבוע בעבודה הזאת, לא התאפשר לך הדבר. ולא כל אחד יכול היה לצבוע

עצים.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אהיה האחרון שבאחרונים למתוח ביקורת על הממשלות של הימים ההם. אמרתי את

מה שאמרתי כי שמענו גם תעמולה לא רצויה על איך שהדברים נעשו אז.

אנחנו רוצים לבצע עכשיו עבודות יזומות בתחומים כמו תקשורת, ביוב, רפואה

מונעת, תגבורת למשטרה, צמצום מספר התאונות, תגבור שירותי רווחה לקשישים

ולמפגרים, מחקר ופיתוח באוניברסיטאות, וכן הקדמת תכניות קיימות. ברור אבל

שעד שתתחיל הצמיחה יעברו לפחות שנתיים, ומן ההכרח ליצור בינתיים תעסוקה

מיידית.



כדאי לציין שארצות מפותחות באירופה משתמשות בעד 70% מכספי קרן האבטלה

שלהן לפיתוח מסלולים להכשרה מקצועית. ואצלנו היה הכלל שמתמשים למטרה זו בלא

יותר מ-10% מכספי קרן האבטלה, כך שצריך לשנות את המצב גם בתחום הזה. ואני שמח

לראות ששר האוצר שינה את גישתו לנושא הזה, והוא הגיע למסקנה שיש לנצל את משאבי

דמי האבטלה ליצירת עבודה יזומה.

אנחנו חותרים ליצירת תנאים שיעודדו צמיחה, ואנחנו מדברים ועובדים להשגת

הדבר הזה, כמו למשל מתן ערבויות ממשלתיות ליזמים ומשקיעים, מתן מענקים והקלות

במס, וכן סיוע במציאת שווקים. אנחנו ערים לנושאים האלה וגם שותפים לדיונים

לקידומם, גם אם אינם שייכים ישירות למשרד העבודה והרווחה.

אנחנו חושבים למשל על עידוד עבודה במשמרות על מנת לנצל ציוד תעשייתי וגם

להכריח קליטת עובדים נוספים. אני חושב שאם היו מקדישים יותר תשומת לב לקבוצות

קטנות שיוזמות תכניות עסקיות רנטביליות זה היה גם כן תורם לתעסוקה נוספת.

אנחנו שואפים להרבה הרבה שינויים במישורים האלה.

אנחנו מציעים גם שהחברות הממשלתיות יגדילו ב-10% את מספר המועסקים בהן.

ברור שמדובר בחברות שנמצאות בבעלות מלאה או כמעט מלאה של הממשלה ושהמאזנים

שלהן חיוביים ומאפשרים להן לעושת זאת.

במצב הנוכחי אין ספק שהעבודה היחידה שישנה בעין היא עבודת הבנייה, ולא

לחינם יצאתי חוצץ ואפילו במלחמה נגד הבאת עובדים זרים בענף הבנייה. הבה נראה

מה המצב בתחום הזה היום. בממשלה ובקבינט היה ויכוח חריף מאד, והתמודדתי, ולאור

הבקשות הרבות נפלה הכרעה לאשר הבאת עובדים זרים. במקום 10,000 עובדים שבקשו

להביא, ניתן אישור להבאת 3,000 עובדים זרים. בשלב השני נתנו אישור להבאת עוד

5,000 עובדים, במקום 10,000 העובדים שביקשו. מדובר איפוא באישור להבאת 8,000

עובדים זרים, בתנאי שעל כל עובד זר יתקבל גם עובד מקומי שאותו ילמד וידריך

העובד הזר, עד שהוא יכנס למעגל העבודה. מתן האישורים להבאת העובדים הזרים

התנהל בהתחלה בצורה מאד מאד איטית.
רן כהן
אדוני סגן השר, האם לפי ההלכה כשר להביא עובדים זרים כאשר בארץ מצויים

יהודים מוכטלים?
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
בהחלט לא. אבל לצערי הגדול אתה לא רוצה שתהיה לנו מדינת הלכה.
רן כהן
אתה יכול וצריך להגיד שאתה לא תהיה שותף לממשלה שפועלת בניגוד להלכה.

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש;

התנאי למתן הרשיון להבאת עובדים זרים הוא שליד כל עובד זר ישובץ עובד

ישראלי, ואת דרבר הזה אי אפשר להבטיח רק על ידי קבלת התחייבות לעשות זאת, אלא

צריך לבדוק אם אמנם הדבר מקויים הלכה למעשה, או לא. כל עוד לא באו העובדים

הזרים אי אפשר כמוכן לבדוק אם המעסיקים מקיימים או לא מקיימים את ההתחייבות

הזאת שלהם. אנחנו נדרוש ונעמוד על מילוי ההתחייבות הזאת.
היו"ר א' נמיר
האם כל מקבלי האישור להבאת עובדים זרים חתמו על התחייבות כזאת?
סנן שר העבודב והרווחה מ' פרוש
ההוראה שלי הימה 'וכל מי שמקבל רשיון להביא עובדים זרים צריך להתחייב לשבץ

עובר ישראלי ליד כל אחד מהעובדים הזרים.
היו"ר א' נמיר
מדובר ב-56 קבלנים, האם יש לך כוח אחד מספיק שיפקח על זה? אני מעריכה שהם

אכן יביאו 50 אלף עובדים זרים, שזה המספר שבו הם נוקבים עכשיו. האם אפשר יהיה

באמת לפקח על מילוי ההתחייבות הזאת?
י' צבן
האם הממשלה החליטה שבחוזים עם החברות הבונות יהיה סעיף המפרש את התנאי

הזה?
די מנס
כל קבלן שמבקש להביא ארצה עובדים זרים ומתחייב להעסיק מספר שווה של

עובדים ישראלים חותם על ערבות בנקאית בסך 1000 שקל על כל עובד.
י' צבן
מח זח 1,000 שקל? ערבות בנקאית בסכום כזה היא בנדר בדיחה.
ד' מנע
אם אתה חושב שאלף שקל זה סכום נמוך מדי,ש אני מציע שתגיד זאת למשרד

הפנים. אבל צריך להבין שאם קבלן מביא 100 עובדים זריםל, וחייב להעסיק במקביל

להם נם 100 עובדים ישראלים, הוא צריך לחתום למעשה על ערבות בנובה של 100,000

שקל. אם לא יקלוס 100 ישראלים, כפי שהתחייבו, יוצא צו גירוש לעובדים הזרים

שלו, והוא יפסיד את דמי הערבות. זו הפרוצדורה של משרד הפנים.
רן כהו
האם יש מי שיפקח על ביצוע הדבר, מי שיבדוק את הדבר במקומות העבודה?
די מנע
על הענין הזה יפקח צוות משותף למנהל המחוז של האגף להכשרה מקצועית, מנהל

האיזור של שרות התעסוקה ומנהל המחוז של משרד השיכון. הצוות הזה יבדוק בכל

איזור ויוודא שאכן נקלטו עובדים ישראלים כמספר העובדים הזרים.
רן כהן
אני מבקש שמדי חודש נקבל דיווח על מספר התביעות שהוגשו נגד מי שלא מילאו

אחר ההתחייבות הזאת?
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש
אני מבטיח שאקפיד על כך שתיעשה ביקורת מדוקדקת על ביצוע הדבר הזה. כל

הצעה שתוצע כאן להבטיח קיום ההתחייבות הזאת מקובלת עלי.
י' צבן
יש דרך אחתך בלבד להבטיח זאת-. שוט כספי בגובה כזה שלא יהיה כדאי להם

להסתכן. אלף שקל בלבד זו ממש בדיחה. אם תקבעו 10,000 או 50,000 שקל על כל עובד

זה יהיה יותר דציני.

היו"ר אי נמיר-.

אני מציעה שלא נרחיב עכשיו את הדיבור על הנקודה הזאת. אני אזמן לישיבת

הוועדה לדיון מיוהד בנושא שהזה את נציגי משרד הפנים והמשרדים האהרים הנונעים

בדבר. לי ברור שעם פיקוה כמו זה שיהיה אצלנו הם אכן יביאו 50 אלף עובדים

זרים.
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש
באתי לכאן כדי לשמוע את עמדתכם ודעתכם, ואני מבטיח שאשקול כל דבר וכל

הצעה שיועלו כאן. אני, כמותכם, מתנגד להבאת עובדים זרים, אבל הלהץ היה עצום.

אני יכול להבטיח לכם שאנחנו נעשה כל מה שרק ניתן לעשות בתחום הזה.

אין ספק שאם לכל הנורמים היה רצון שלא להביא עובדים זרים, אלא להכשיר את

המקומיים, התמונה היתה היום שונה מכפי שהינה. כי באותן אוניברסיטאות שבהן למדו

העובדים שבאו מיש"ע, שהם היום מקצוענים לכל דבר, יכולים ללמוד נם העובדים

המקומיים. אני רק מצטער שלא כך המצב. ישבתי השבוע עם הקבלנים, וקבלתי על עצמי

לעבוד אתם בשיתוף פעולה ולמצוא ביחד את הדרכים כדי להתנכר על כל הקשיים בענף,

ואינני רוצה להניד לכם מי הוא זה שדוחף במיוחד להבאת עובדים זרים. אני רוצה רק

להזכיר שאם עובד בנייה בתאילנד מקבל שם 50 דולר לחודש, ובארץ הוא מקבל לפחות

500 דולר, קל להבין איפה נשאר הפער. זה הדבר שמסתתר מאחורי הנושא הזה.

עד כה עשה משרד העבודה מאמצים נדולים מאד לעידו אנשים ללכת להכשרה

מקצועית בענף הבנייה. עד עכשיו מצויים ששה בתי ספר להכשרת עובדים במקצוע

הבנייה, והם נמצאים בתל אביב, נתניה, חולון, חדרה וחיפה. אני מתפלא אנב שד"ר

יעקב הכט, מנהל האנף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, איננו כאן היום.

אני רוצה להניד לכם שאנחנו מוכנים לפתוח עוד בתי ספר להכשרה מקצועית בענף

הבנייה, ולהניע עד ל-20 בתי ספר כאלה, ואם יהיה צורך אף למעלה מזה. לפי התכנון

שלנו יוכשרו השנה 29 אלף עובדים בענף הבנייה, ועוד 21 אלף עובדים בהשכרה

מוסדית שנפתחה ותיפתח ברחבי הארץ.

מתוך 120 אלף עובדי הבנייה המצויים כיום ישנם 20 אלף עובדים יהודים

שהוכשרו לעבודה זו במסנרת שלנו. רק לאחרונה הועלתה השתתפות המשרד בתשלום

שמשלמים הקבלנים לעובדים חדשים ל-750 שקל לחודש. עד כה נקבע הדבר לשלושה

חודשים, ואני פועל כדי להאריך את זה לתקופה של ששה חודשים. אם העובד החדש

יעמוד בבחינת הסיווג המקצועי יקבל המעסיק השתתפות נוספת בנוכה של שלושה חודשי

השתפות, וכך זה יניע ל-2,250 שקל. אני מקווה שזה יתן את העידוד הצפוי. בסך הכל

מקבל המעסיק עבור כל עובד חדש סכום של 4,500 שקל לששה חודשים, וזה סכום מכובד

לכל הדעות.

במסנרת ההכשרה המקצועית במקצועות השונים של הבנייה מצויים כיום 8,720

איש.

אשר לשינוי שחל לפי החוק על זיקת חובה לשירות התעסוקה, יש שאומרים שצריך

לחכות ולראות איך זה יפעל. אני מקווה שזה יעזור בנושא התעסוקה, כאשר כל קבלן

יוכל להשיג עובדים ביוזמתו הוא. ושירות התעסוקה יעסוק מעתה בדמי אבטלה, בערבי י

השטחים ובמתן אישור לעובדים זרים.



אנחנו פועלים גם לשינוי תדמיתו של פועל הבנין, שלא היתה כל כך מעודדת

בעבר. נכון שהעובדה שהעולים אינם מקלבים דמי אבטלה מקשה להסדיר את ענין

ההשלמה, כי חסר להם הבסיס. אנחנו נמצאים בקשר עם משרד האוצר בענין זה, ומקווים

שיימצא הפתרון המתאים לזה.

מר מנע וד"ר הכט ביקרו בברית המועצות, נפגשו עם צעירים שמתכוננים לעלות

ארצה ועודדו אותם להכשיר את עצמם לעבודה הזאת עוד בהיותם שם. אנחנו מקווים

שהפעולה הזאת אף היא תקל בהרבה על המצב.

השבוע היתה תזוזה רצינית בתכנית שהועלתה והאומרת: מובטלים במקום אנשי

מילואים. הצבא הכין מבחן לתכנית הזאת. אני אברר אם אני יכול להמציא לכם העתק

של התכנית הזאת. לא מדובר בתפקידים צבאיים פרופר, ואני חושב שזה יכול להיות

דבר רציני מאד. אתן לכם דוגמה. מנהל מפעל גדול שהמצאותו במפעל חשובה ביותר,

והוא נקרא למילואים לביצוע עבודת שמירה, כאשר המפעל יסבול קשות בגלל העדרו.

האם לא יותר חשוב שהאיש הזה ישאר במפעל שלו, ואת תפקיד השמירה ימלא במקומו אדם

שהוא מובטל ומסוגל למלא את התפקיד הזה?

המדגם מתייחס ל-100 איש. לפי מידת ההצלחה של המדגם הזה אפשר יהיה להרחיב

את ההסדר הזה פי כמה וכמה. אני רואה חשיבות רבה בסידור הזה.

אשר לביקורת המושמעת בענין היתרי העבודה בשבת, כאילו אינני ממלא את

תפקידי במשרד העבודה והרווחה, האמינו לי שאני לא חושב שיש עוד משרד ממשלתי אחד

שעובדים כו בשעות הלילה המאוחרות כפי שעובדים במשרדנו, והעוסק בנושא התעסוקה,

בנושא ההכשרה המקצועית, בנושא המפגרים וכד'.

לצערי הגדול אינני יכול לדרוש כאן שמירת השבת כהלכתה, ולא בזה מדובר. אני

מדבר על החוק של הכנסת, ואביא לכם דוגמה. יש לנו שבוע עבודה מקוצר ואין עובדים

ביום הששי. מה עושים בחברת החשמל? במקום לבצע ביום הששי את עבודות התחזוקה

השונות, ולאו דווקה עבודות הקשורות באספקה תקינה של החשמל, הם מבצעים זאת

בשבת, ועבור זה מקבלים גם תוספת שכר.
י' צבן
איפה עושים כך?
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
בחברת החשמל נוהגים כך. אמר לי השר הממונה על חברת החשמל, השר נאמן,

שמאות עובדים עוכדים בעבודות תחזוקה שונות בימי שבת, עבודות שבעבר נהגו לעשותן

ביום הששי. אבל כיוון שיום הששי הוא עכשיו יום מנוחה לעובדים, ותמורת עבודה

ביום הזה אין משלמים להם תוספת שכר, הם נחים ביום הזה ומבצעים את העבודה ביום

השבת ותמורת עבודתם ביום השבת הם כן מקבלים תוספת שכר.
י' צבן
שיתנו להם תוספת בשביל עבודה ביום הששי, ואז לא יעבדו בשבת.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
נם אני טוען כך. אתן לכם דוגמה נוספת. אומרים עלי שאני עומד לסגור תא

נמל התעופה בן גוריון בשבת. אני רוצה שתדעו שאני מכיר את המציאות, והדבר הזה

איננו נמצא בתכנית שלי כעת. אבל יחד עם זאת כדאי לזכור שמ-1948 עד 1962 היה

נמל התעופה סנור ומסונל בשבתות, כמו שהיה סגור בסלוניקי בגלל העובדים היהודים

לא רצו לעבוד שם בשבת.



ב-4 במאי 1962 נפרצה הפירצה על ידי אל-איטליה שהגיעה בשבת, וכעבור כמה

שבועות הגיעה גם T.Y.A. ואחריה B.O.A.C., ושדה התעופה התחיל לעבור. ואני

רוצה לספר לכם לאיזה מצב הגענו. אתם יודעים שיש התחייבות של אל-על שלא לטוס

בשבת. אבל 500 עובדים עובדים שם מטעם אל על בשבתות, ולא בעבודות הקשורות

בטיסה, אלא בעבודות של תחזוקה, שיפוצים וכו'. 1,500 עובדים עובדים שם בשבתות.

זו בעיה רצינית בשביל יהודי שומר שבת שלא התקבל לעבוד בשדה התעופה מפני שאינו

מוכן לעבוד בשבת.

רן כהן;

האם אתה רוצה להגיד שיש לחץ וכפיה על אנשים דתיים לעבוד שם בשבתת?

סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש;

כן, כן. אבל הודות לפעולה שלי בנדון, יש מספר די רציני של עובדים שלא

חייבים לעבוד בשבת, בהתאם לתנאי שקבע בשעתו מר בנין, שמי שמצהיר שאינו עובד

בשבת יהיה פטור מלעבוד בשדה התעופה בשבת. יש עובדים שהצהירו שאינם עובדים

בשבת, ויש שעד היום מכריחים אותם לעבוד בשבת.

לא מדובר כעת על סגירת הנמל בפני מטוסים זרים, אלא על עבודות שניתן לבצע

אותן בימי חול, לבל יבוצעו בשבתות. ואני מתכוון לעבודות בשביל אל על או גורמים

אחרים בשדה התעופה. כאשר באו לבקש חידוש היתר לעבוד בשבת, אמרתי שאני רוצה

לבחון עבור מי מבקשים את זה. הסבירו לי שהלחץ עכשיו גדול מאד, ולכן ניתן להם

להמשיך עד ה-30, ובמשך הזמן הה תבדוק ועדה משותפת למשרד העבודה ולמשרד

התחבורה מה מתוך הבקשות אכן הכרחי, ומה לא הכרחי. ועל זה קמה הצעקה הגדולה,

ומציגים אותי כמי שהינו השונא החברתי הגדול ביותר במדינה. בסך הכל אמרתי שאני

רוצה לעורך ביקורת על הדברים האלה, כדי לוודא שלא קורה שם מה שקורה בחברת

החשמל.

אתן לכם עוד דוגמה. ניתן היתר להטיס פרחים לחו"ל בשבת. בדקתי את הדברים

בארץ ובחוץ לארץ, ומצאתי שאין צורך ואין הכרח להטיס פרחים בשבת דווקה. אבל

ניתן היתר להטסת פרחים בשבת. אז מה עושים? על סמך זה שולחים גם מטענים של

דברים נוספים שונים, ובמקום אווירון אחד שולחים בשבת 5 ואף 6 מטוסים עם

מטענים שונים. הם טוענים שהם חייבים לשלוח את זה בשבת, מפני שבמדינות אירופה

אין המשאיות נעות בכבישים בימי ראשון, שהוא יום המנוחה שלהם, אז כדי שהם יוכלו

לשמור על יום ראשון שלהם אנחנו צריכים להטיס את המטענים בשבת, ואז הם יוכלו

להוביל את המטען הזה בשבת, מאחר והוא מגיע לשם בשעות שלפני הצהרים, וביום

הראשון הם יוכלו לנוח. וכך יוצא שבנלל יום ראשון שלהם אנחנו צריכים לחלל את

השבת שלנו.

אני רוצה שיקיימו את מה שחוקקה הכנסת, שלא כל איש הישר בעיניו יעשה,

ושנבלום את ההפקרות. היתרים שניתנים במסגת החוק אני מוכן לקבל כי אין לי

ברירה, אבל לא מעבר לזה.

אני מקווה שבקרוב נוכל לפרסם בע"ה סיכום חיובי מאד בנושא שקרוב ללב כולם

כאן. אני מקווה שתקציב משרד העבודה והרווחה לסידור ילדים מפגרים, נכים ואלה

שעל הגבול במוסדות המתאימים יגדל בסכום שבין 3 לל-4 מיליון שקל. אצלחנו להשיג

ממקורות בחו"ל את הסכום הזה, ובעזרתו אנחנו מקווים שכ-700 מפגרים יוסדרו בקרוב

במוסדות המתאימים.

היו"ר א' נמירף

מי הוא המוסד התורם מחו"ל.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אני לא יודע אם הוא רוצה בפרסום שמו. זה מוסד שעושה בארץ פעולות רבות

בהיקף של 25 מיליון שקל.
רן כהן
זה בוודאי הג'וינט.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
לא, לא. אני מספר זאת לבם בכוונה. כי בידיעות-אחרונות כתבו עלי שאני

אכזרי כלפי מפגרים, ורציתי לספר לכם שאני האכזר לא נחתי עד שהבאתי לגידול

בתקציב המשרד כדי שאפשר יהיה להסדיר במוסד מתאים עוד 700 ילדים מפגרים הזקוקים

לסידור הזה, ואולי אף מספר נדול יותר של ילדים. אינ מקווה שנוכל לסדר את כל

הילדים המפגרים, הנכים ואלה שעל הגבול הממתינים בתור. אני רוצה להוסיף עוד

שאני מעריך מאד את ההענות של התורמים לבקשה שלנו בנידון. ביודעי את מגבלות

האוצר, אני משתדל להעזר בתורמים מחו"ל לפתרון בעיות שונות שלנו.
רן כהן
האם זה מותנה בהקמת מוסדות דתיים?
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אני ורצה להגיד לכם, שיסוד היסודות שלנו הוא שאין בודקים במזונות. אני

למשל יושב במרכז אגודת ישראל בירושלים, ויש לי ב"ה קרנות עזרה, ובין הבאים

לבקש עזרה תמצאו אנשים מכל שכבות הישוב, גם חילוניים, והם בהחלט נענים.
רן כהן
האם מתן התרומה מותנה בזה שהילדים האלה יכנסו למסגרת דתית?

סגן שר העבודה והעבודה מ' פרוש;

כלל לא. אחד התנאים הוא שיהיה מוסד גם עבור ילדים ערבים, ואנחנו נקיים

זאת. ואהבת לרעך כמוך זה יסוד היסודות בתודעה שלי.

גברתי היושבת ראש, אני מאד מעריך את העובדה שפתחת את ישיבת הוועדה במושב

הנוכחי של הכנסת בדיון בנושא העומד כאן לדיון, ואני מציע שלא תגבילי את זמנם

של הדוברים, כי יתכן ונשמע כאן דברים שנוכל לאמצם וליישמם, ולכן חשוב שנשמע

אותם.
היו"ר א' נמיר
אכן כך נעשה. לפני שאמסור את רשות הדיבור למר סלאבין, אני שמחה לברך

אותו בשם כל חברי הוועדה לרגל נשואיו.
ש' סלאבין
אני מודה על הברכות.

המספרים ידועים לכם היטב, אבל בעתונות מבלבלים לעתים בין מספר דורשי

העבודה למספר הבלתי מועסקים. צדק סגן השר פרוש כשאמר שבשבועות האחרונים

מתחרים ביניהם העתונים בנסיון להציג את המצב כיותר דרמטי ויותר פסימי.



אני פרסמתי את הנתונים של 230 אלף בלתי מועסקים כבר ביולי 1990. אנחנו

יודעים את מספר המצטרפים לשוק העבודה מדי שנה,ך יודעים גם כמה צעירים משתחררים

מדי שנה מהצבא, וכך אנחנו יודעים שמהשנתונים 1995 - 1990 מצטרפים מדי שנה 45

אלף עובדים נטו, ועוד אנחנו יודעים שעל כל 200 אלף עולים ישנם בין 35 ל-45

אלף עובדים המצטרפים אף הם לשוק העבודה.

מתבשלות היום שלוש תכניות שנותנות תשובות לטווח המידי כדי להתגבר על

המצוקה. תכנית אחת היא של משרד העבודה והרווחה המדברת על עבודת ציבוריות

יזומות. ובהקשר לזה אני רוצה להזכיר שהעבודות היזומות בשנות החמישים היו

יעילות בהחלט, אבל הן היו עתירות כוח אדם. אבל היום, כאשר הטכנולוגיה הרבה

יותר מפותחת, אנחנו מדברים על עבודות יזומות בנוסח שנות ה-90, והכוונה היא

בעיקר לעבודות תשתית, אבל לא רק עבודות תשתית. אני מדבר גם על הקטע בתחום

האפור שבין הסקטור העסקי לסקטור הציבורי. והכוונה היא גם לנושא החינוך, מחקר

ופיתוח, העשרת הלימוד בבתי הספר התיכוניים, שירותים בקהילה, נושא הזקנים,

מפנרים וסעודיים.

במשרד התחבורה יש תכניות בנושאים הקשורים אליו, וכן גם במשרד התקשורת.

הכוונה להשקעות בכבישים ובסלקומוניקציה. יש תכנית עשור, ויש תכנית חומש. מדובר

בתכניות שיש בהן אלמנט של צמיחה. יש למשל תכנית להרחיב את כביש ואדי ערה

לכביש של ארבעה מסלולים בתקופה של שבע שנים. התכנית עכשיו היא לבצע את העבודה

הזאת בשנתיים בלבד.
רן כהן
המפליא הוא שהתכנית שזה עתה שמענו עליה עומדת בניגוד מוחלט לתכנית של שר

האוצר. לא מדובר כלל באותו הדבר, ואפילו לא במשהו דומה. הדבר שעליו דיבר כאן

מר סלאבין הוא קונסטרוקטיבי ומצמיח משק, ואילו בתכנית של שר האוצר יש משום

עידוד לבטלה.
שי סלאבי ז
התכנית של משרד העבודה והרווחה הוצגה בפניכם לפני זמן. למשרד יש גם תכנית

שניה, ששקוראים לה "מאגרות", שהוצעה על ידי חבר הכנסת אליאב, ושלפי אחת

הדוגמאות המתייחסת לבית חולים סורוקה, לשל, צריך בית החולים לקלוט כאלף עובדים

חדשים, רופאים, כימאים, ביולוגים ואנשים במקצועות הפרה-רפואיים, שיפתחו

וירחיבו שירותים ויהוו מאגר של כוחות מקצועיים בתחום הרפואי.

התכנית השלישית היא זו של האוצר, כפי שהתפרסמה. לפי דעתי זו התכנית הפחות

טובה, או היותר גרועה מבין שלוש התכניות, כי היא מציעה להרחיב מפעלים באופן

מלאכבותי ובלתי יעיל, כאשר ישלחו אנשים לעבוד במפעלים גם כאשר המפעלים אינם

זקוקים להם. מצב כזה עלול להפריע לעבודה התקינה של המפעל, ובוודאי לא יביא

לצמיחתו. זה גם יתן הרגשה מאד לא טובה לעובד שמסתובב במפעל מבלי שירגיש שהוא

מביא לו תועלת.

אין ספק שצריך להשקיע הרבה כסף בתשתית חברתית חינוכית וכד'.זה אולי לא

נותן פתרון לכולם, אבל אין ספק שיביא להישג כלכלי וחברתי, וגם יהיה אפקטיבי.

נראה לי שטוב תעשה הוועדה אם אחרי הדיון הזה תצא בקריאה לפעולה בכיוון הזה.

אני רוצה להתייחס עוד לדברים שנאמרו בקשר לקבלנים. אנחנו נלחמנו עם האוצר

זמן רב בקשר לדרישת הקבלנים להביא עובדים זרים. הם מבקשים להביא עובדים זרים

מפני שהם יותר זולים, ומפני שהם יכולים להעביד אותם בתנאי עבודה לא הוגנים ולא

הגונים. והממשלה צריכה לעשות את כל המאמצים כדי לעמוד מול התביעות האלה של

הקבלנים.



הקבלנים טוענים שדרושים 6-8 חודשי הכשרה עד שהעובד המקומי עומד בנורמה

הדרושה. הם טוענים כי רצף מומחה, לדוגמה, נותן 17-20 מטר ריצוף, בעוד שמי

שסיים את הקורס נותן 4-6 מטרים ריצוף בלבד. לכן מבקשים הקבלנים לקבל סיוע

תמורת העסקת רצף כזה, עד שיתן תפוקה טובה. אני מסכים לכן שזה חשוב וחיוני

שהממשלה תתמוך בדברים קונסטרוקטיביים מהסוג הזה, דבר שיעזור להגביר את התעסוקה

הישראלית המקומית.
ד' מנע
אני רוצה לציין שבלשכות התעסוקה לאקדמאים גדול מספר העולים דורשי העבודה

פי 3 ממספר הישראלים. ואילו בלשכות הכלליות גדול יותר מספרם של הישראלים

דורשי עבורה.

אנחנו חושבים שמבין כל התכניות המסתובבות אצלנו התכנית של משרד העבודה

בענין עבודות תשתית יזומות היא הטובה ביותר מבחינה תעסוקתית. לפני שנה הנשנו

תכנית להערכות לקליטת העליה, ובין היתר פרטנו כל מיני עבודות תשתית שיש להקדים

את ביצוען.

אני רוצה להצביע על מצב האבטלה בישראל יחסית למדינות אירופה. במדינות

אירופה קיים המושנ ,long term unemploymentכלומר - המבוטל זמן ממושך. שם יש

מובטלים ותיקים, יש שם נכות תעסוקתית, תרבות אבטלה וכוי. כלומר, האיש מובטל

וממשיך להיות מובטל, והוא מקנה לעצמו אורחות חיים של מובטל, על כל הקשור בזה,

והדבר הזה משפיע כמובן נם על המשפחה ונם על החברה. אצלנו, לשמחתי, עוד לא

הנענו למצב הזה, אבל אני חושש שבקצב הנוכחי אנחנו עלולים להניע למצב של אבטלה

מתמשכת, כאשר אדם מובטל מקבל דמי אבטלה, ואחר כך הוא עובר אוטומטית לקבלת

הבטחת הכנסה, וכך נוצרת כבר סטיגמה של אבטלה.

המצב היום הוא כזה ש-50% ממקבלי דמי אבטלה מקבלים אותה במשך שלושה חודשים

בלבד. אבל יש יסוד סביר לחניה שבשנה הקרובה יגדל מספר המובטלים שיקבלו דמי

האבטלה משך כל ששת החודשים, יעברו לאחר מכן לקבלת הבטחת הכנסה, ואז עלולה

להיווצר גם אצלם תרבות אבטלה, נכות תעסוקתית.

במקום כל התכניות של המשרדים השונים, כדאי לחשוב ביתר רצינות על עבודה

במשמרות, אותה הזכיר כאן סגן שר העבודה והרווחה. אנחנו עדיין מאד פרימיטיבים

בנושא של עבודה במשמרות. קרוב ל-11% בלבד ממפעלי התעשיה עובדים במשמרות, ויש

פוטנציאל גדול מאד לעבודה במשמרות. מפעלים שמייצרים ליצוא מסוגלים וצריכים

לעבור במשמרת שניה ושלישית, וחשוב שיעבדו בשלוש משמרות. הון עתק מושקע במפעל,

ואין הצדקה לכך שמכונות יקרות כל כך יעצרו מעבודה אחרי משמרת אחת בלבד. אותו

המצב לגבי בתי החולים חשונים שבארץ. חדרי ניתוח יכולים לעבוד 24 שעות, ולא

צריכים לחסתפק בעבודה במשמרת אחת כפי שזה קורה ברוב בתי החולים בארץ. עבודה

במשמרת אחת בלבד זה בזבוז הון המושקע באנשים, במבנים ובכלים.
י' צבן
האם אתם יכולים להשיג עבורנו נתונים על עבודה במשמרות בארצות כמו צרפת

וגרמניה, למשל, של עובדים מקומיים מול עובדים זרים.
ג' מנע
הסקר על עבודה במשמרות בישראל נעשה בסוף שנת 1989, והנתונים מאד נמוכים.

אני מניח שהבעיה של התעסוקה בארץ מטרידה את יהודי ברית המועצות, ויכול להיות

נם שחלק קטן מהם יהנר מכאן. אבל תאמינו לי שהרצון שלהם לצאת מברית המועצות

גובר על החשש שלהם מפני חוסר תעסוקה בארץ. ובעיית התעסוקה תלך ותחמיר, כי

יהודי ברית המועצות יעלו. העדר תעסוקה בארץ לא ימנע את בואם לארץ, כי הם רוצים



לברוח מברית המועצות. אף אחד אינו יודע מה בדיוק מתרחש שם, ועוד פחות יודעים

מה יקרה שם. לכן אני חושב שטעות היא להשוב שהעלייה משם תיעצר. קרוב ל-1,2

מיליון ויזות חולקו כבר ליהודים שבקשו אותן בכוונה לעלות ארצה. הבעיה היא

באפשרות הטכנית שלהם להגיע לארץ, מספר הטיסות המגיעות ארצה וכו'. העולים יגיעו

איפוא ובעיית התעסוקה תלך ותגדל.

אני אומר שבנושא הזה צריך ללכת בשלושה מישורים, ואם תרצו - עדיפויות.

קודם כל יש לנצל את מלאי המשרות שישנן בארץ. יש לנו אבטלה גבוהה, ישנם עולים

המניעים מדי לילה, ועובדה היא שבחודש מרץ לא אויישו 8,000 משרות על ידי

ישראלים, שלא רצו לעבוד בעבודות האלה, שרובן עבודות פשוטות. היום דרושים בין

90 ל-100 אלף פועלי בנין. ואני נלחמתי נגד הבאת עובדים זרים, וגם היום אני

חושב שזה פוגע בעובדים ישרלאים, ואני עומד מאחורי הדברים שאמרתי בראיון שיושבת

ראש הוועדה הביאה ציטוט ממנו.

העולים החדשים מובנים לטאטא רחובות, ובערים רמת גן, רמת השרון והרצליה

אין יותר עובדים מיש"ע, אלא עולים חדשים. אלא שהעולים החדשים שמוכנים לטאטא

רחובות אינם מוכנים לעבוד בבנין. חברה קבלנית לבנין בן יקר גת עשתה מחקר כדי

לברר מה הסיבות לכך שאנשים שכבר באים לעבוד בבנין עוזבים את העבודה כעבור

שבוע. הפתרון לבעיה הזו איננו בהבאת עובדים זרים משום שהעולים אינם רוצים

לעבוד בבנין, אלא בהגדלת השכר של העובדים בבנין כדי שהעבודה הזאת תהיה יותר

אטרקטיבית, ואז יגדל מספר הפונים לעבודה הזאת.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו היינו הראשונים שאמרנו שהענין הוא ענין של שכר, אבל מהאמירה הכללית

שאמרת מצטייר ששירות התעסוקה נותן למעשה לגיטימציה להבאת עובדים זרים.

ד' מנע;

אני שומע בפעם הראשונה שחשבנו שאנחנו נותנים לגיטימציה להבאת עובדים

זרים. אף אחד לא אמר לי זאת עד עכשיו.

אני חוזר ואומר שצריך למצוא דרך על מנת להגביר את הכדאיות של ישרלאים ושל

עולים חדשים לעבוד בבנין. 1,140 שקל שכר מינימום, שמשולם לעובד בנין זה שכר

נמוך מאד. צריך בהחלט להגדיל את השכר הזה. אין ברירה. אף אדם לא יעבוד בבנין

ותמורת 1,150 שקל לחודש בלבד.

משרד העבודה והרווחה משתתף בהכשרה פנים מפעלית בסכום של ל750 שקל לחודש,

לשלושה חודשים. ויש הצעה להגדיל את זה ל-7 חודשים. זה יכול לעזור, אבל הבעיה

היא בכל זאת של שכר. אם רוצים שאנשים יילכו לעבוד בבנין צריך השכר להיות יותר

גדול. זו גם עבודה מועדפת לחיילים משוחררים.

אנחנו לא אחראים ליצירת תעסוקה במשק, כפי שכבר נאמר כאן. בשביל זה ישנו

משרד התעשיה והמסחר, ישנו מרכז ההשקעות, צריך להביא יזמים, צריך לפתוח מפעלים.

אנחנו אחראים ליאוש מאגר המשרות המגיעות אלינו, ואנחנו צריכים לנצל את מאגר

כוחות העבודה שיש לנו. בחודש האחרון לא הצלחנו לאייש 8,000 משרות פנויות, ומצד

שני יש צורך ב-70 אלף עובדים לבנין. מצויים כיום 15 אלף עובדים זרים, פלוס

8,000 עובדים זרים בבנין, בסך הכל 23 אלף עובדים זרים. נדרשים 70 אלף עובדי

בנין. זה מביא את מספר המשרות שישראלים יכולים למלא לכדי 100 אלף.

ראשית,עלינו לנצל את מאגר המשרות שישנו; שנית, לטפח ולפתח את מערכת

ההכשרה וההסבה המקצועית; שלישית, ליזום פרוייקטים תעסוקתיים לאומיים. מין

תכניות nev dealישראלית, בכדי ליצור תעסוקה לוותיקים ולעולים חדשים.



המעסיק אינו רוצה לקלוט אנשים נגיל 60 ומעלה, כך שלעולה בן 60 אין כמעט

סיכוי להיקלט בעבודה, וגם לא לישראלי וחיק בגיל הזה. אחת ההצעות בנושא הזה

אומרת שיש לבדוק את האפשרות להקדים את מתן קצבת הזקנה לאנשים מגיל 60, כדי

שיהיה להם ממה להתקיים, וזה במגבלות מסויימות ובמספר תחומים.

ישנם מספר מקומות בארץ שנחשבים מוקדי אבטלה. ערד נחשבה תמיד הפנינה של

עיירות הפיתוח, וכך דיברו עליה תמיד, והנה היום היא מספר אחד בארץ בשעור

האבטלה, כאשר האבטלה בה מגיעה ל-16,7%, שזה שיעור מקבלי דמי אבטלה מכוח העבודה

האזרחי, שעה שהממוצע הארצי עומד על 4.1%. המקום השני זה כפר מרר עם 15.5% :

אחר כך בתור מצפה רימון עם אבטלה של של 12,7. בירוחם - :12,2kבדימונה -

10.2%; באור עקיכגבא - %9,,,11, אף שהיא לא עיר פיתוח; בדימונה -10,2%;

במגדל העמק - 10.1%; בנצרת עלית האבטלה גבוה מזו שבנצרת העיר, והיא מגיעה ל-

9,9%, ובנצרת הערבית- 7.5% בנתניה - ,6%

אוכלוסיית עיירות הפיתוח הינה 9% מכלל האוכלוסיה במדינה, אכל מספר

המובטלים בהן מגיע ל- 21,7% מכלל המובטלים בארץ, וזה אחוז גבוה מאד. זה מראה

לכם שיש בעיה במוקדי האבטלה, והם זקוקים לטיפול נקודתי. כל עיר זקוקה לטיפול

בתחום המתאים לה.

כאשר בבאר שבע היתה בזמנו בעיה של אבטלה, יזמנו את פיתוח העיר סוסיא, דבר

שנתן תעסוקה למובטלים. בדימונה יש תכנית לפיתוח ארכיאולוגי באתר ממשית, וזה גם

כן יתן תעסוקה. ישנה תכנית לסלול רכבת לאילת בעוד 4 או 5 שנים, ואין ספק שיעשו

זאת, כי נם לירדנים יש רכבת עקבה-רבת עמון, ועקבה-בגדדף לאורך הערבה הירדנית.

הבה נקדים ביצוע התכנית הזאת ונתחיל בה עכשיו.

ערד היא איזור מרפא לחולי אסטמה, כמו שאיזור ים המלח הוא איזור מרפא

לחולים במחלות עור. הצענו שבאיזור ים המלח וערד יקצו קרקעות ליזמים פרטיים, לא

לכסף ממשלתי, בשביל הקמת אתרי מרפא. אני יודע שרשת הילטון מתחילה לבנות מלון

חדש בחוף ים המלח, וכן גם רשתות אחרות, כי ים המלח הופך להיות יותר ויותר אחר

מרפא בינלאומי וידוע כטוב בעולם מסוגו. שם אפשר יהיה להעסיק גם רופאים-עולים

המניעים אלינו מברית המעוצות. בדברים אלה, ודברים דומים אחרים, צריך להשקיע

מאמצים וכספים, ולא כדברים שאינם רלבנטים ואינם יכולים להעסיק עובדים נוספים.

רן כהן;

אני מציע שמשרד העבודה והרווחה תמיד יראה את הצד היותר פסימי של התמונה,

כפי שהמככ"ל הזה כבר לפני קרוב לשנה 230 אלף מובטלים. אני מציע שנקבל בכל

הרצינות את מה שפירסם בנק ישראל אתמול והיום על הסכנה של 400 אלף מובטלים ו-

200 אלף יורדים. כפי שאני מכיר את פרופסור ברונו אני יודע שהוא לא מוציא

נתונים מהשרוול. לכן אני מציע לקבל ברצינות רבה את הנתונים ואת התחזיות שלו,

כי לעניות דעתי ישנם מעט מאד אנשים בממשלה הזאת שמבינים לקראת איזו קטסטרופה

אנחנו צועדים.

אני פוגש היום יותר ויותר עולים חדשים וצעירים ישראלים, ואני רואה שאנחנו

הולכים לקראת קטסטרופה ציונית. ואני אומר את הדברים האלה במלוא האחריות.

המדיניות שאתה עומדים מול המציאות החדשה הזאת היא מדיניות מוטעית ביסודה

מהבחינה הלאומית, החברתית, הסוציאלית והתעסוקתית וגם בהקשר לקליטת העליה.

שר האוצר איננו יציב. בשעתו לחמנו למען שימוש ככספי דמי האבטלה כדי

לעודד תעסוקה, והוא נלחם נגדנו בענין זה בטענה שזה עולה 12 או 13 מיליון שקל.

בכסף הזה היינו אמורים לעודד אז 6,000 או 7,000 משוחררי צה"ל לעבוד בעבודות

קונסטרוקטיביות כמו כנין, ךתעשיה, חקלאות, מלונאות, עבודות שתורמות למשק. הוא

התנגד לזה. עכשיו הוא בא עם תכנית לתת מיליארד שקל לאנשים שלא יעבדו,

שיסתובבו בין הרגלים ויפריעו למי שכן עובד. ואז גם מקבלי הכסף ירגישו תסכול,

גם הוותיקים במקומות העבודה ירגישו תסכול. בית משוגעים ממש.



אדוני סגן שר העבודה והרווחה, אתה צריך להיות היום ה"פייטר". ואתה צריך

להלחם מלחמה בלתי מתפשרת בנושא הזה, ולא במקרה שאלתי אותך על העמדה ההלכתית

בענין יבוא עובדים זרים.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
ההלכה אוסרת זאת. עניי עירך קודמים.
רן כהן
אדוני סגן השר, אתה צריך להתעקש היום על הקמת קבינט למלחמה באבטלה,

ולהכריח את ראש הממשלה לעמוד בראשו. כי העדר קבינט כזה פירושו שהממשלה לא

לוקחת ברצינות את מה שעלול לקרות אצלנו.

אני מודה ומתוודה שאני כבר איבדתי תקווה. בוועדת הכספים אני מקבל חומר

של משרד התעשיה והמסחר האומר שהמשרד רוצה להעניק 30% משכר העבודה של ההולכים

לעבוד. לא עובר שבוע, ושר האוצר באותה ממשלה מודיע שהוא רוצה לתת 100% שכר למי

שלא הולך לעבוד. איזו ממשלה היא זו? האם הממשלה היא השר מודעי, או השר ניסים?

והאם יש בה תיאום בנושא הזה? האם הממשלה רואה בכלל מה עלול לקרות? נראה כאילו

האנשים מתעסקים בזה כאילו היה משחק בין סיעות בתוך הליכוד. מה הולך פה?!

אנחו דנים באחריות לאומית ממדרגה ראשונה, ואם לא יהיה קבינט כזה, שיהיו

לו שיניים ויוכל לקבל החלטות לגבי תשתית שנות האלפיים ויאמץ תפיסה

קונסטרוקטיבית של השקעת כל אגורה אפשרית ליצירת מקומות עבודה חדשים שתורמים

גם לצמיחה, ויזנח את פיתוחה של הוויה לאומית של פרזיטים, יבוא עלינו חלילה

אסון. אבל בממשלה הזאת כל פרזיט מלך. אם תדרוש כסף בשביל לא לעבוד, תקבל אותו.

תדרוש כסף בשביל לעודד עובדים, לא תקבל. תדרוש בשביל גורמים שלא מייצרים

כלום, תקבל. תדרוש בשביל דברים שיכולים להיות אפקטיביים, לא תקבל.

אני חוזר ואומר, שחייב לקום קבינט, בראשותו של ראש הממשלה, שיתחיל סוף

סוף להכניס את ראשו במה שעומד לקרות בנושא החברתי-תעסוקתי במדינת ישראל.

יש להשתמש בצורה קונסטרוקטיבית בדמי האבטלה. אתמול העברנו בקריאה ראשונה

את החוק בדבר מתן מחצית דמי אבטלה לחיילים משוחררים. אני חושב, אדוני סגן השר,

שלפני הקריאה השניה והשלישית של החוק אתה צריך להיות אתנו בהרחבת הנושא הזה.

אם לא רוצים ליצור נכות תעסוקתית צריך להרחיב את זה על אלה שמובטלים שנתיים

ומעלה, אפילו הם בוים. כי אני לא רוצה שילך יגדל בבית שבו יש אב שהוא נכה

אבטלה קבוע, שמא גם הילד הזה יגדל להיות נכה אבטלה קבוע, ואני חושש שמנכות

אבטלה זו הוא יעבור לפשע, ובוודאי לא ילך למקום שבו מייצרים משהו. יש להרחיב

את זה גם לעולים חדשים אחרי שנה. נשתמש בדמי האבוטלה ליצירת תעסוקה, ולא

למימון אבטלה.

ישנם דברים רבים שאנחנו רואים עין בעין ואולי לב בלב עם סגן שר העבודה

והרווחה, אבל לגבי שני דברים יש לנו בעיה עם השר. הדבר האחר הוא בענין הילדים

שיתכן ויגיעו לסידור במעונות של המיסיון.
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש
אתה אומר את הדברים האלה אחרי ההודעה שמסרתי, אחרי המאמצים שעשינו?
רן כהו
אני מבקש ממך אדוני סגן השר, שלא יקרה לעולם מצב שבו ילד ישאר בבית ללא

טיפול, דבד שיגרום נזק לילד עצמו וגם להוריו ויגרום סבל לסביבתו, רק מפני שאין

עבורו מקום במוסד שמקובל עליך. אני מבקש שתמיד תעדיף שהוא יהיה במעון, גם אם

המעון הזה לא מקובל עליך.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אני מקבל את זה. אם המצב יהיה כזה שהילד יצטרך להשאר בבית, אני אשא בעול

הבספי לסידורו.
רן כהן
נם אם לא יהיה עבורו מקום במעון המועדף עליך? אני שמח לשמוע זאת.

כבוד טגן השר, אני נורא מצטער שבנושא העבודה בשבת אתה נוהג בשני מהלכים

בו זמנית. אתה מפזר הכרזות שמבהילות כל מעסיק. ניסיתי לדבר עם מעסיקים ומצאתי

שהם פוחדים ממך. יש אצלם אווירה של פחד, והם לא מעיזים לדבר. מצד שני, אומרים

לי במשרד שלך שאתה נותן אישורים לעבוד בשבת.
היו"ר אי נמיר
לא במקרה לא העליתי לדיון את ענין העבודה בשבת, ואף לא את הנושא השני.
רן כהל
כולנו פוליטקאים, ואנחנו יודעים שאנחנו חייבים נם לתומכים בנו.ך אני מבין

שיש דברים שאתה, אדוני סנן השר, צריך לומר לבוחריך בעדה החררית.
סגן שר העבודה והרווחה מי 5רוש
לא ולא, חס וחלילה.
רז כהן
מה שאתה אומר בתוך העדה החרדית זה דבר אחד. אבל אני רוצה שתדע שאולי אתה

מרצה כמה אנשים אצלך, אבל הנזק בפועל הוא נזק חמור. אם מפעל שהיה אמור לקום

בכרמיאל ולהעסיק 140 עובדים, אינו מוקם שם יותר מפני שבעליו הניעו למסקנה שאין

להם סיכוי לקבל אישור לעבוד בו בשבת, והוא חייב לעבוד שבעה ימים בשבוע, הרי זו

קטסטרופה בשביל כרמיאל המשוועת למקומות עתסוקה. אני מוכן למסור לך את הפרטים

על המפעל הזה.

בשדה התעופה התמונה איננה כפי שאתה מנסה לציירה. שדה התעופה כן ייסנר, כי

החברות יתחילו לראות שיש להן בעיה עם מדינה תאוקרטית. זה פשוט לא יילך. אני

נשבע לך שאם תמצא מקום עבודה שבו מכריחים יהודי דתי לעבוד בשבת, שלח אותךי

לשם. אני מבטיח לך שאמלוק את אוזנו של מנהל העבודה שם, ואדאנ לכך שהעובר לא

יהיה חייב לעבוד בשבתות. כי חרפה היא בעיני להכריח אדם דתי לעבוד בשבת, זה

מעשה נקלה, זו נבזות ממש. אבל מעשה חטא נדול מאד הוא נם שלא לאפשר למקומות

עבודה שונים לעבוד בתקן הדרוש להם כדי לייצר ולספק יותר תעסוקה ולהנדיל את

התפוקה של המשק.
ע' פרץ
בוועדה הזאת אמרנו כמעט הכל והצבענו על כל הסכנות הצפויות למדינה בשל

חוסר טיפול נאות ביצירת מקומות תעסוקה, ולצערנו הרב רוב התחזיות והסיסמאות

ששרים רבים פקפקו בנכונותם הפכו בינתיים למציאות מרה, המוצאת את ביטויה במצוקח

קשה ביותר של אנשים רבים.

כבר התרנלנו לעובדה שהממשלה הזאת מתפקדת ללא מצפן, ומבלי שמישהו בה יתאם

בין המשרדים והנושאים השונים. אבל נושא התעסוקה איננו נושא של מדיניות שלום,



וראש הממשלה ייקוב עדיין בחדר האטום או שטרם יצא מהמחתרת ואינו מוכן לטפל

ולבדוק מי קובע את מדיניות הממשלה בנושא הבטחון ובנושא השלום, אלא זה נושא שיש

לגביו הסכמה כללית, ומי שיכול לפעול לטובת הענין צריך לעשות זאת.

הממשלה היום היא לא רק ממשלה ללא מצפן, אלא נם ממשלה ללא מצפון. ומאבקי

היוקרה בין השרים מתעללים באזרחי ישראל. כאשר שר התעשיה והמסחר הביא את התכנית

לסבסוד של 30% של העובדים במקומות התעסוקה, שר האוצר התנגד לזה. הוא אמר ש-30%

אלה מהווים שינוי במדיניות המשק, וזו קטסטרופה לנהל משק שמסבסד עובדים. שלושה

חורשים לאחר מכן מציע שר האוצר סבסוד של 100%, ולא 30% כפי שהציע שר התעשיה

והמסחר.

דבר דומה היה במדיניות הבנייה. תחילה אמרו שיתנו 20% הבטחת רכישה.

והקבלנים חיכו. אחר כך אמרו שיתנו 30% הבטחת רכישה, והקבלנים אמרו שכדאי

להמשיך לחכות, כי בוודאי יעלו בקרוב את האחוזים. ואכן כעבור זמן נתנו 50%

הבטחת רכישה, ולבסוף הגיעו למצב כזה שכרוב חלקי הארץ נותנים כמעט 100% הבטחת

רכישה. זה גורם לכך שגם הגורמים היצרניים במשק, אלה שלא רוצים לרמות ולא

רוצךים לחיות מעסקי אוויר, לא רוצים לעשות היום שום פעולה, כי אינם יודעים מה

תחיה מדיניות הממשלה מחר.

תארו לכם מצב כזה שקבלן אחד קיבל עובדים בסבסוד של 500 שקל לעובד, וכן

קיבל 20%הבטחת רכישה, ואילו לידו עובד קבלן אחר שהתחיל לעבוד מאוחר יותר

וקיבל הרבה יותר ממנו, ולכן גם מסוגל למכור את הדירות שלו במחיר זול מהמחיר

שהקבלן הראשון חייב לדרוש עבור הדירות שלו.

אשר לעובדים המגיעים מהשטחים, אינני יודע מה מעמדו של עובד זר מהשטחים,

והאם גם מול עובד מהשטחים צריך להעמיד עובד ישראלי. המדיניות של היום מוכילה

לכך שיש צמיחה של ספסרים מכל הסוגים; ספסרים ליבוא בתים מעץ; יש ספסרים ליבוא

מנורונים; יש ספסרים ליבוא קראוונים; יש ספסרים ליבוא עובדים זירם, ויש היום

ספסרים ליבוא עובדים מהשטחים. עובד מהשטחים שאין לו מקום עבודה קבוע הולך

לקבלן, נרשם אצלו מבלי שיעבוד אצלו, הקבלן מוציא עבורו אישור משרות התעסוקה,

וכאילו משלם עבורו, לוקח ממנו אחוזים, ומתיר לו להסתובב, ללכת לעבוד בגינה זו

ואחרת, לעשות עבודה בבתים וכוי. לא נמצא היום פתרון לעובדים מהשטחים שעשו

עבודות מזדמנות, והם נאלצים ללכת למחסום ולחפש שם מישהו שסוחר בעובדים

מהשטחים.

אדוני סגן השר, אם אתה משלה את עצמך להאמין שאתה באמת תצליח ולהתגבר על

הפיקוח של עובד מול עובד, אני מודיע לך שאתה טועה, כי קודם כל יהיה פה אישור

פיקטיבי. לכל העובדים היהודים שכשבר נמצאים בחבורת יהיה להם רישום פיקטיבי

כנגד העובדים הזרים שיגיעו. איך תוכל בכלל לפקח, האם מס הכנסה יעביר אליך

דו"חות?

סגז שר העבודה והרווחה מי פרוש;

ההצעה שאני עובד עליה ברגע היא שהביקורת תיעשה על ידי מס הכנסה.
ע' פרץ
אינני יודע עד כמה מס הכנסה ירצה לשתף אתך פעולה בנדון, ובצדק מבחינתו.

אי אפשר להחזיר את המדינה למצב שהכל יהיה תחת פיקוח. צריך להיות תמריץ טבעי,

שיהיה סחף של מנהיגות. אבל ראש הממשלה, שהוא שר העבודה בפועל, תקוע אינני

יודע איפה, ואינך שומע ממנו אף לא מלה אחת. הוא לא פונה אל הציבור, לא אל העם

ואף לא אל הקבלנים או התעשיינים. כלום. מלה אחת אינו אומר. אני מבין שהוא

נותן לך לעשות, ואני מעריך מאד את מה שאתה עושה, ואת עמידתך מול ההתקפות מצד

שר זה ושר אחר, הכל לפי האינטרסים שלהם.



אני נגד כל התייצבות מעבר לקו הירוק, אבל כאשר התנהל ויכוח סביב

ההתיישבות הזאת כאשר היה חשש שזה יעצור את גלי העליה למדינת ישראל ראש הממשלה

היה חייב לבוא ולהצהיר שהוא לא שותף לזה. זה ששרון עושה לו את העבודה, והוא

מעלים עין, זו טקסיקה מסוג אחר, אבל איר הוא יכול לעמוד מנגד כשהוא רואה

שהאבטלה הולכת לעצור את העלייה מברית המועצות?

ראש הממשלה היה צריך לטפל היום, ובכל יום, בנושא האבטלה ולהקדיש לזה מספר

שעות מדי יום. איו דרך אחרת. יש המנסים להשמיץ את ממשלת 1984, אבל אני רוצה

להניד שאני ראיתי את שמעון פרס, שהיה ראש הממשלה באותה תקופה, שזימן אליו

לפנישה ולשיחה ראש עיר אחר ראש עיר, קבלן אחרי קבלן, וטיפל בהם ובעניינם טיפול

פרטני, והיו לזה נם תוצאות טובות.

אני בהחלט תומך בתפיסה האומרת שיש להקדים עבודות תשתית. אבל אני מציע נם

לחברי לא להניד שזה על חשבון דמי אבטלה, כי זה בלוף. איפה יש כאן דמי אבטלה?

האם העולים מקבלים דמי אבטלה במשך שנתיים? צריך שיהיה ברור שממשלת ישראל

מקציבה תקציב מיוחד לקידום ביצוע עבודות תשתית. אם תמשיכו לטעון שזה על חשבון

דמי אבטלה, ישאלו אתכם מאיפה נקנה את החומרים, ומאיפה נקנה את הציוד. שהרי

המרכיכ של עלות העכודה כפרוייקטים כאלה איננו המרכיב היחידי, ולכן צריך להקצות

תקציכ מתאים לביצוע עבודות התשתית השונות. התבנית לרכבת ישראל מדברת, אם

אינני טועה, על 500 מיליון שקל.

במקום לדבר על צובעי-עצים, אני מציע לר לדבר על עבודות יזומות של שנות

האלפיים. בעבר בשביל להניח תשתית לטלפון נעזרו בחפירות ביד, אבל היום רוצים

להקים תשתית יותר מתקדמת יותר, וכן רכבות מפותחות יותר, וכן תשתית לכבישים

מפותחים יותר. אלה הן אותן עבודות יזומות, אלא עם כלים וטכנולוניה חדשים

ומפותחים מאלה שהיו בעבר, ועם סיכוי לתת תעסוקה לעולים ולוותיקים נם יחד.
י' צבן
אמר כאן מנכ"ל שרות התעסוקה, שצריך לקחת בחשבון שלמרות כל הקשיים העומדים

היום בפני העולים בארץ העולים ימשיכו להניע, ושאיש לא יבנה על כך שהבעיה תוקל

מעלינו בעקבות התקלות והמצוקות שאנחנו עדים להן. בקשר לכך אני רוצה לומר,

שכאשר הממשלה עשתה את מה שעשתה בענין סל הלקיטה, חשבתי לעצמי איר אני צריך

לפרש את ההתנהנות הזאת. כי היה ברור לכל בר-בי-רב שזה מעשה שאין מלה לכנותו.אי

אפשר להציע לבני אדם קיום אנושי בסכום שהקציבו, כאשר שכר הדירה הוא כפי שהינו.

אני יכול אז לתת אחת משתי פרשנויות, כי אני לא יכול לחתייחס אל הממשלה כאל

חבורת מטומטמים. ואפילו היא חבורת מטומטמים, אני לא רוצה להתייחס אליה בתור

כזאת.

לפנינו איפוא שתי אפשרויות. אפשרות אחת אומרת שתהיה מצוקה ויהיה סבל,

ומכיוון שכוח הדחיפה מברית המועצות הוא יותר חזק, לא צריר להיבהל מהבדל

והמצוקה, כי הם יעמדו בזה. למעשה אין להם ברירה. זה מאםנ לא לחיות, אבל נם לא

למות. והעולים ימשיכו להניע. ואז מתעוררת שאלה נדולה איר זה משפיע על החברה

הישראלית וכדי.

ישנה אפשרות אחרת, ושאלתי זתא מעל במת הכנסת כבר לפני חמישה חודשים, מה

הממשלה תאמר אם מישהו יאשים אותה שבכוונה זה כר. שהממשלה הזו, בשל אי יכולתה

להתמודד עם האתגר הזה, ונם מתור חרדה שזה לחץ בענין המדיני, אומרת שאולי בבל

זאת לא כצעקתה הסכנה לחייהם של יהודי כרית המועצות, ואז לא נורא אם העליה לא

תהיה בממדים הנוכחיים, וזה יצנן קצת את הענין ויעצור את הלחץ המדיני וכוי.
סנן שר העבודה והרווחה מי פרוש
האמנם אתה חושד חשד כזה?
י' צנן
אמרתי שיש שווי פרשנויות. כך או כך, מי שמוטל על הממשלה זה כתם כזה של

אשמה והרפה בפרשות הללו שזה לא יאומן. די להסתכל בשורת ההחלטות של הממשלה,

ואתן דונמה לדברים. ערבות מדינה לתעשיה. כאשר אנחנו הצענו 30%, אמרו לנו: לא.

שנים נאבקנו על זה, ואמרו לנו לא. אמרו שערבות מדינה זה תקציכ, זו מעורבות

הממשלה. רוצים בכוחות השוק. אחר כך הביא השר נסים הצעה ל- 80% ערבותו מדינה.

אותו סיפור עם רכישה. סבסוד שכר ישיר או עקיף למען תעסוקה, נם כן אותו סיפור.

פירוש הדבר שאת כל ההחלטות שמקבלים מקבלים באיחור משווע בלתי נסלח. והרי

אין זה דבר שלא היה ידוע. הכל היה כתוב על הקיר, וההצעות הוצעו. וכאשר כבר

מקבלים החלטה, ומקבלים אותה בפאניקה, אז זו החלטה לא רצינית, לא מבוססת, לא

עונה באופן רציני של הענין. אלה שליפות.

נושא שוק העבודה במדינת ישראל, שכולל את ענין המובטלים הישראלים, היהודים

והערבים, הרגילים והחיילים המשוחררים, וכולל עכשיו במיוחד את העולים החדשים,

לא זכה לתכנית. על שלוחן הכנסת ועל שלוחנה של מדינת ישראל אף אחד עוד לא הניח

סמר רציני, כוליל ומקיף על מה שצריכה להיות מדיניות שוק העבודה בתנאים האלה.

ואני אומר לך שהם לא יכינו את זה, ואני לא יודע איזה זמירות מזמר היום בנק

ישראל, ולכן אני מציע לך, אדוני סנן השר, לקהת על עצמך את הענין הזה. תקים

צוות מייעץ של מומחים מהאקדמיה, שכתב המינוי ינחה מראש את הקווים העקרוניים,

ואז תביא מסמך מושלם שתאבק על ישומו בממקולה, תניח אווזו על שלותן הכנסה, ותהיה

אתזז הראשון, כי האחרים כנראה לא מסוגלים לעשות זאת. אנחנו נתנייס לענין הזה.

תכין מסמך שינסה לעקוף את כל המוקשים שקיימים היום, מתוך ראיה יותר כוללת

ולטווח קצת יותד ארוך, מעבר לאף.

במגזר הערבי יש דברים מוזנחים עד אימה נם בנושא התשתית, כמו תחום

הסניטציה ותךתומים ריבם אחרים. אם תשכילו לקשור את נושא העלייה עם שיפור המצב

במנזר הערבי יהיה לזה ערך חינוכי, פוליטי ואזרחי ממדרנה ראשונה. בעזרת עולים

יש לעזור בפתרון בעיות שונות ורבות במנזר הערבי, שממילא רובצות על המצפון

שלנו.

באשר לתכניות הבנייה, אני רוצה לשבח את המאבק שלך, אדוני סנן השר. אבל אם

אנחנו רוצים להיות רציניים עלינו לומר דברים ברורים בענין זה. אם ירצו לפתור

את בעיות הדיור לא יהיה מנוס מלהעזר בחברות זרות ובכוח אדם זר מקצועי בנושא

הבנייה. השאלה היא איר זה ייעשה. אינני מאמין שבישראל קיימים הכוהות הדרושים

כדי לפתור את בעיות הבנייה, ונם הענין של עובד זר מול עובד ישראלי הוא בעייתי.

ההסכם שעשה שרות התעסוקה עם חברת הבנייה של הקיבוץ הארצי הוא ההסכם

הנכון, ההסכם ההגיוני. אם מדבור בטכנולוגיות חדושת, ולא סתם מסבנים לנו את

המוח, ודאתה מתחיל בפרופורציה של 200 עובדים זרים ו-30 עובדים מקומיים, ויש

תכנית של חודש-הודש וכעבשור שנה אתה צריר לנמור עם 30 עובדים זרים ו-200

עובדים מקומיים, אז זה דבר אמיתי. אחד מול אחד יכול להיות רק כיסוי כל מיני

דברים אחרים.

אני רוצה לגעת עוד בענין המפנרים ובענין היתר לעבודה בשבת. לכל אחד יש

הצרכים שלו ונם העקרונות שלו בענין שמירה על פרופורציות. נם בענין סנט-וינסנט

יש דברים שאני יכול להבין, ולהסכים להם,ויש דברים שאני מתנגד להם. אני מציע לר
עצת ידיד
תשמוד על פרופורציות. תשמור על האוקטבה הנכונה. כי אתה יכול להשיג

את מה שאתה רוצה להשינ, נם מבחינה עניינית ונם מבחינה ציבורית שלר, מבלי להשינ

אפקטים יותר מרי שליליים בקטעים אחרים. זה אמור לנבי היתר עבודה.



ועכשיו אומר לך מה הבעיה בענין סנט וינסנט. לי לא איכפת שנגיע ליום שבו

ענין סנט-וינסנט והמוסד הקני יהיה מיוחר חלוטין, ומוטב מהר ככל האפשר. אבל

מוסד כזה יכול להתקיים כאשר יש בו 30 אנשים, קשה לו יותר להתקיים כאשר יש בו

רק 25 איש, ואינו יכול להתקיים אס יהיו בו פחות מ-20 איש. ארוני סגן השר, אתה

צריו, ראשית כל, לאפשר למוסר הזה להתקיים באופן נורמלי ולתת את השירותים שלו

עד שאתה מהסל את תור המפגרים הממתינים.

יש רברים שלא אתבע ממך אהריות אישית לגביהם. אתה למשל לא יכול להיות

אחראי לבעיית האבטלה, ואפילו לא לטיפול בפצעיה. אבל ישנם רברים שהם בתחום

הטיפול שלן, כמו ענין המפגרים, קשישים סעוריים וכוי. אני יורע שהרברים תלויים

באוצר, אבל אס אתה לא תעמיר את הענין הזה על חודו של תער, כי הסבל הוא נורא,

ולא תממש תא ההבטחות הכלולות בדברים שאמרת, אתה תצטרך להסיק מסקנות. אנחנו על

כל פנים נתבע ממך אחריות. אני יודע שלא הכל תלוי בך, אבל האחריות היא עליך.
סגו שר העבודה והרווחה מי פרוש
אני חייב להגיב לדבריו של חבר הכנסת כהן בקשר להיתרי העבודה בשבת. אילו

יכולתי לפתוח בפניכם את לבי ואת מחשבותי כי אז הייתם רואים שבנושא היתרי

העבורה בשבת אני מתכוון לגופו של דבר. בעתונות מציגים אותי באור לא נכון בכל

הנוגע לנושא חזה, ולא בפרופורציה הנכונה, אבל אני לא רוצה להעלים מכם שהיתה

הפקרות בנושא הזה ושנתנו היתרים ללא כל פרוספורציה. את זה אינ רוצה להפסיק,

וחשוב לי שכל אחר מכם יבין זאת.
אי בן-מנחם
אלפי פועלים פוטרו מאל-על בגלל איסור העבודה בשבת. אני בין המפוטרים

הרבים, ואני פוטרתי בגלל קרושת השבת. האמנם אתה רוצה, ארוני סגן השר, שעוד

עשרות אלפי עובדים ישארו בלי פרגסה? התפקיד שלך הוא לדאוג לכך שתהיה להם

עבודה, ולא לכך שיהיו מחוסרי עבודה.
היו"ר אי נמיר
חבר הכנסת אלי בן מנחם, אנחנו דנים בנושא השבת מתחילת הישיבה הזאת, ולא

אסכים לפתוח עכשיו שוב את הנושא. לעינו לנעול את הישיבה.
אי בו-מנחם
אני רוצח שהוא ידבר ברור, שיגיד דברים ברורים כדי שיבינו אותו.
היו"ר אי נמיר
סגן השר אמר לנו דברים ברורים. אם תרצה, אספר לך בדיוק מה אמר. אני אשב

אתך ואמסור לך את הדברים.

אי בד מנחס!

אני רוצה שסגן השר יישב אתי.

סגן שר הסבורה והרווחה מי פרוש;

ברצון אשב אתך, חבר הכנסת בן מנחם.

היו"ר אי נמיר-.

חבר הכנסת אלי בן מנחם, אני מכירה את סגן השר מה הרבה שנים, ואני בטוחה

שהוא יישב אתך בכל זמן שיתאים לכס ויסביר לך.
סגן קור העבודה והרווחה מ' פרוש
אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת צבן למנות צוות בדרג אקדמאי שתפקירו יהיה

למצוא דרכים ולנכש תכנית שאוכל להלחם כעד יישומח.

היו"ר אי נמיר!

אני שוקלת להזמין ארון נוסף לחדר הזה כדי לשים בו את כל החוברות והספירם

של כל משרדי הממשלה על ההתמודדות שלהם כבעיית האבטלה. קשה לתאר את המצב בתחום

הזח. אתמול חתקיים במליאת הכנסת דיון כנושא הקליטה. ישבתי, הקשבתי ושמעתי,ך

ונרשמתי לרשות הדיבור. עליתי לבמה כשבידי ספר ששר הבריאות הביא יום לפני כן

לוועדת העבודה והרווחה, ובו הוא פורס תכנית אדירה. אמרתי שלזכותו של שר

הבריאות ייאמר שהוא לא הדפיס את הספר הזה על נייר כרום, ולא שכר נרפיקאים לעצב

אוחו.

לפי החוברת-הספר שמסר לנו שר הבריאות יש השנה סידוד עבודה ללמעלה מ-6,000

רופאים מברית המועצות. ובנוסף לזה גם לרופאי השיניים ולפרה-רפואיים יש עבודה.
פרט אחד חסר שם
איפה הם יעבדו.

שר הקליטה שאל אותי אם אני יכולה לתת לו את החובתר הזאת, כי זו הפעם

הראשונה שהוא שמע שלמשרד הבריאות יש תכנית לקליטת העולים הרופאים. נתתי לו את

החוברת. זו למעשח ההערה היחידה שיש לי לגבי כל התכניות האלה.
י' צבן
במובן חזה נמצא השר מודעי כמצב יותר טוב, כי הוא הודיע לנו כאן שאין לו

תכנית, ושהוא לא צריך תכנית.
היו"ר אי נמיר
אם מדובר בשר האוצר, צר לי לומר שזה היה שלשלום, וצפוי בהחלט שמחר תהיה

אחרת, ומחרתיים -ההיפר הגמור.

אני רוצה להציע מספר הצעות. 1. ועדת העבודה והורוחה תובעת מממשלת ישראל

ליצור מיד 100 אלף מקומות עבודה על ידי פיתוח עבודות תשתית, כולל עבודות

יזומות.

2. בנושא העבודה בשבתתתת. רק השבוע קיימתי שתי פגישות עם סגן השר גם

בנושא הזה. דיברתי עם סגן השר שלשלום והייתי רגועה, אבל בוקר התפרסם כארץ

הסיפור על אילת ועל הסינימטק בירולשים. הרמתי טלפון אל ראש עירית אילת ואמרתי

לו שאני מבמקשת ממנו, שחוא אישית ירים טלפון לכל אחד מהמקומותך המוזכרים בכתבה

ויבדוק מי חיה, מתי היו,ומה אמרו,ך מה הודיעו, ובקשתי שיודיע לי מה התשובות

שקיבל. אני מניהח שחוא עדיין בודק את חדברים, כי עד עתה לא השיב לי עדיין.

התקשרתי טלפונית עם מנהל הסינימטק, מר אלי דה-פריז, ובדקתי את סיפור

הסינימטק. הוא סיפר לי שלפני שנה וחצי נערכה כדיקה ביום ששי, נכתכ מכתב על ידי

משרד העבודה, נתקבלה תשובה של הסינימטק (העתקי המכתבים בידי),ך ומאז לא קרה

דבר. לפני שבועיים נערכה בדיקה, היו שם שלושה אנשים. האיש בדק והלך, ומאז לא

שמעו דבר. אני בדקתי אח הדברים כדי להביא לך, אדוני סגן השר, את העובדות לגבי

הדברים שמתפרסמים.

מהותית ומשמעותית כולנו מתנגדים לסידור הילדים המפגרים במיסיון, וכולנו

היינו רוצים שיימצאו מחר ככל האפשר אלטרנטיבות מתאימות. כתבתי לסגן השר כפתח,

שאם אכן יצליח לקדם את יצירת האלטרנטיבה לסידור המפגרים, אז בזכות הדבר הזה

בלכד - כך רשמתי בפתק - הוא כבר מילא את תפקידו כסגן שר העכורה והרווחה.



בשם ועדת העבודה והרווחה אני פונה אליך , אדוני סגן השר , בבקשה לשמור על

הסטטוס קוו בנושא העבודה בשבת, ובו זמנית למנוע כל בפייה קול אנשים דתיים, או

אנשים שמבקשים לא לעבוד בשבת מטעמי דת, לעבוד בשבת. וכפי שאמר לך חבר הכנסת

כהן, אנחנו נהיה הלוחמים בנושא הזה.

3. הנושא האחרון שאני מציע היום לסיכום הוא נושא העובדים הזרים. אני מציע

שאנחנו נקבל החלטה בענין זה. כי אני יותר מלא שקטה בענין זה. דיבתרי אתך על

ידיעות שחוזרות ומניעות אלי, על לחץ אימים שלוחצים בעד אישור להבאת עוד 50 אלף

עובדים זרים. אני מציעה שהוועדה תודיע כי היא מזהירה את ממשלת ישראל ואת

הציבור מפני המגמה המתחזקת היום לייבא עוד 50 אלף עובדים. מקורה של המגמה הזאת

במשרד השיכון.

אלה הדברים שאני מציעה כסיכום בשלב זה לישיבה של היום.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אני מבקש שלא תצא מכאן איזו שהיא הודעה על מגמה לייבא 50 אלף עובדים.

מהבירורים שבררתי יתכן מאד שבאיזו שהיא מחתרת חותרים לקראת זה. אבל בשום צינור

רשמי אין מעלים על הדעת הבאת מספר כזה של עובדים זרים.
רן כהן
זה כבר פורסם בעתון, ולא מאתנו.
היו"ר אי נמיר
אני מוכנה שהדברים שאמרת עכשיו יהיו תוספת לדברים שאני אמרתי.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00).

קוד המקור של הנתונים