ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/03/1991

חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7), התש"ן-1990, הצעת חוק של חברי-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אליהו בן-מנחם, רן כהן, עמיר פרץ יאיר צבן, ישראל קיסר, יעקב שמאי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 243

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. ג' בניסן התשנ"א (18 במרץ 1991). שעה 00;09

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלי נו

ע' פרץ

י' צבן

מוזמנים; מזכ"ל ההסתדרות הבר-הכנסת י' קיסר

פרופ' ר' בן-ישראל - אוניברסיטת תל-אביב,

יועצת הוועדה לחקיקת עבודה

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

עי כץ - משנה למנכל שירות התעסוקה

י י ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

די שלוש - היועצת המשפטית, שירות התעסוקה

די דרור-הכהן - משרד המשפטים

ג' בן-ישראל - ראש לשכת הקשר בהסתדרות

מי הילב - התאחדות התעשיינים

י' פורמה - לשכת המסחר

יועץ משפטי לוועדה; מי ביטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היוס; הוק שירות התעסוקה (תיקון מסי 7). התש"ן-1990. הצעת הוק של

הברי-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אליהו בן-מנהם, רן כהן,

עמיר פרץ, יאיר צבן, ישראל קיסר, יעקב שמאי



חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7), התש"ן-1990 ,

הצעת חוק של חברי-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אליהו בן-מנחם, רן כהן, עמיר פרץ

יאיר צבן, ישראל קיסר, יעקב שמאי

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העובדה והרווחה.

הבוקר שמעתי ששלמרכי ציפורי חיה התקף לב. נשלח לו בשם הוועדה איחולים וברכח

לבריאות שלמה ומהירה.

נשלח איחולי אחלמה בשם הוועדה גם ליועץ המשפטי של שירות התעסוקה.

על סדר-יומנו חוק שירות התעסוקה (תיקון מסי 7). שעבר בהצבעה טרומית במליאת

הכנסת.

חברים יקרים, יש כמה דברים מוזרים. אני שומעת שביום רביעי האחרון אישרו

בוועדת הכספים, במסגרת חוק ההסדרים במשק, את התיקונים שהציע האוצר בענין שירות

התעסוקה.

שני הדברים החמורים ביותר בהצעת האוצר הם: 1) ביטול חובת הזיקה ללשכת

התעסוקה; 2} ההיתר החוקי להקים לשכות פרטיות. אני חייבת להביע רשמית בפני דוד מנע

את פליאתי הגדולה, שלא שמעתי שום ציוץ מטעם שירות התעסוקה.

די מנע;

אני כופר בזה.

היו"ר אי נמיר;

תן לי לגמור. אני יכולה להתרשם מהודעות בטלווזיה.

די מנע;

כשאני נוכח כאן, לא אתן להכפיש אותי. אני יודע שכשאני לא נוכח כאן את פוגעת

בי.

היו"ר אי נמיר;

לא אמרתי שום דבר שהוא פגיעה אישית.

איך אני יכולה לדעת אם היתה תגובה? אם קראתי בעיתון או שמעתי ברדיו או ראיתי

בטלוויזיה. אני לא קראתי, לא שמעתי לא ראיתי תגובה. אתה עובד מדינה. יכול להיות

שבתוקף היותך עובד מדינה אתה לא יכול לצאת נגד מדיניות הממשלה.

החוק המוצע התקבל בקריאה טרומית בניגוד לעמדת הממשלה. אינני יודעת מה תהיה

התמונה בקריאה הראשונה אם יעבור חוק ההסדרים במשק. אז זה יהיה הסוף של שירות

התעסוקה.

בבקשה, רשות התגובה.



די מנע;

אני מוכרח לומר שכל מה שאמרת איננו נכון. חבל שלא בדקת קודם. מעולם לא נעדרתי

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה שהוזמנתי אליה וכולם יעידו על כך. בשבוע שעבר לא

הייתי בישיבה אחת, כי הייתי במוקדי אבטלה. קראתי מה אמרת - הוא רץ לכנסת ולא בא

לישיבה. זה נאמר מפני שלא הייתי בישיבה אחת. ראוי לבדוק את הדברים לפני שמדברים.

בוועדת הכספים היו חברי-הכנסת עמיר פרץ ויאיר צבן והם ראו ושמעו איך, למרות

שאני מחוייב להחלטות הממשלה, דיברתי והבעתי התנגדותי החריפה קודם לקבלת הצעת החוק

וגם לחברי הכנסת בוועדה, בגבולות הצרים שבין חובתי כמנכ"ל לבין מי שמחוייב

להחלטות הממשלה.

לפני הדיון, לפני שהצעת החוק הועברה לוועדת הכספים יצאנו נגד. אנחנו מפעילים

לובינג נגד ביטול חובת הזיקה. התבטאנו מעל דפי העתונות. היו בנושא זה ויכוחים מעל

דפי העתונות. לפני כשלושה שבועות ניהלנו מאבק. ראוי לבדוק את הדברים איתי לפני

שאומרים ששירות התעסוקה לא עשה שום דבר. אנשי שירות התעסוקה הסתובבו במסדרונות

ודיברו נגד ביטול חובת הזיקה אבל היו מהלכים ארורים.

וכשאני מוציא הודעה, האם מפרסמים אותה אוטומטית? הוצאנו הרבה הודעות והן לא

פורסמו אוטומטית.

היו"ר אי נמיר;

אני מבינה שיש עליך הגבלות. יכול להיות שאני לא קוראת את כל העיתונים. תפנה

אל סגן שר העבודה והרווחה. גם אני אפנה שהוא יעשה. כל הסיפור על ביטול חובת

הזיקה נודע לי רק הבוקר. משה בוטון אמר לי.

נפנה בשם הוועדה לסגן השר. כל הסיפור הזה זה סוף שירות התעסוקה.

ע' פרץ;

הייתי נוכה בכל האירועים שקשורים להחלטה שהתקבלה בוועדה הכספים. הדיון היה

לפני שלושה שבועות. ההצבעה - בשבוע שעבר. בעת הדיון הפיץ מנכ"ל שירות התעסוקה,

בין חברי הוועדה, מכתב בכתב ידו בענין הזה של ביטול חובת הזיקה, בחתימת סגן השר.

נציג האוצר הודיע שלמכתב אין שום מעמד מכיוון שיש החלטת ממשלה. תבענו מיושב-ראש

הוועדה שיוזמן סגן השר. ביקשנו שתוזמן יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה שהיא בקיאה

בנושא ויכולה להצביע על השלכות שיהיו לתיקונים. לא. ביקשנו להזמין את פרופסור

בן-ישראל שנחשבת לאחת היועצות ומכירה את החוק. לא הסכימו. היה שם טרור

קואליציוני, אין לי מלה אחרת. חברי הכנסת שתחייבו לעמוד לצדנו, ששותפים איתנו

להסתייגויות, לא עמדו בפני הרולטת הקואליציה.

אני חושב שמה שאומרת יושבת-ראש הוועדה זה מתוך תחושה שמוסד שנלחם על חייו

צריך לנהל מלחמה יותר חדה. אם תהיו משרד שעובד רק עם זרים, זה יביא לפירוק שירות

התעסוקה. אני מציע לך לשנות את הסגנון.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

החטא הוא בהמצאה של חוק ההסדרים במשק. ארורה ההחלטה של אותו יום שהוגשה המצאה

כזו.

י' צבן;

לא זוכרים מתי זה היה.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא חשוב מתי זה היה.

עוקפים את ועדות הכנסת, את הוועדות הבקיאות בנושאים השונים שבו.

כשדנים על התקציב יש סיור מכר. רוב הסכומים הם במסגרת התקציב אבל יש סכומים

ייהודיים שמתהלקים בין חברי הכנסת, ביחוד אלה שיושבים בוועדת הכספים וקרובים

לצלרות, ובתמורה הם צריכים להצביע כפי שהם מתבקשים.

אני חושבת שהפנייה צריכה להיות לראש הממשלה, שהוא שר העבודה והרו ויוה. צריך

להעמיד אותו על חומרת המצב שייווצר כתוצאה מביטול חובת הזיקה לשירות התעסוקה.

עלול להיווצר מצב שיפטרו עובדים ותיקים ששירתו את השירות הזה בכל הזמנים
הקשים ויאמרו להם
אין לכם מה לעשות. מדובר ב-850 עובדים מסורים של שירות

התעסוקה. הייתי מציעה שוועד העובדים של שירות התעסוקה הוא שינהל את המאבק נגד

לשכות עבודה פרטיות, כי מדובר בסכנה ובאיום על פת הליום שלהם, על הפרנסה שלהם. אני

מציעה שיושבת-ראש הוועדה תתקשר איתם, על פי החלטה של הוועדה, לעורר אותם ללחצים

נגד ההצעה.

היו"ר אי נמיר;

אני מוכנה לפנות לוועד.

י' צבן;

אני רוצה להוסיף ולומר: אופן הדיון בהצעת החוק הזאת בוועדת הכספים - אני לא

יכול למצוא מלה מתאימה - הוא שערוריה פרלמנטרית. לא ייתכן שחוק כזה ידון ללא חוות

דעת מקצועייות וגישות שונות - כלכלן שבעד החוק וכלכלן שכנגד. זה לא חוק של מה

בכך. אנחנו יודעים איך אנחנו דנו בחוק הזה.

צודקת חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו בענין חוק ההסדרים. אני חושב שאחת הדרכים

להיאבק נגד חוק ההסדרים זה לחשוף איך מתקיימים הדיונים על חוק ההסדרים.
ג י בן-ישראל
בישיבה שהיתה לא הסתפקתי בהצגת עמדת ההסתדרות. צילמתי את החוק והסברתי מה

השקיעה בו הוועדה, ואי-אפשר לגמור בבית-דין שדה. לצערי, ללא תוצאות.
מי הילב
שירות התעסוקה ימשיך להיות שירות חינם. הלשכות הפרטיות עובדות תמורת תשלום.

האינטרס הוא לא לשלם.
היו"ר אי נמיר
אתם בעד ביטול של חובת הזיקה?
מי הילב
אנחנו בעד הגמשת שוק העבודה.
י' קיסר
שירות התעסוקה איננו יחידה ממשלתית, יש לו שלושה שותפים. אם רוצים לעשות

שינוי בחוק, היה צריך לפנות למועצת השירות, לגופים המרכיבים אותה. זה לא נעשה.

לדעתי, אי-אפשר לשנות חוק כזה בלי להביא את זה קודם למועצת השירות שצריכה לתת

חוות דעת על שינויים בחוק.

להטיל את חובת המאבק רק על דוד מנע, זה סימן של חולשה. בלי לפגוע בדוד מנע,

הוא עובד מדינה. אם הבוסים רוצים לשנות את החוק, מה רוצים ממנו?

הבעיה היא לא העובדים. אני רואה בעיה יותר גדולה: בתקופה של אבטלה חלוקת

מקומות תעסוקה היא הדבר הכי רגיש שיכול להיות.

עם כל הכבוד למיכאל הילב, התחסדות עושה לפעמים רושם לא טוב. שני שלישים

ממקורות התעסוקה, שהם ציבוריים, למסור אותם לידים פרטיות זה מקור לשחיתות.

משרדים פרטיים לא עובדים לשם שמיים, 75% ממשכורת ראשונה חייבים להעביר אליהם.
י י פורמה
אנחנו מתנגדים לזה.
י י קיסר
אין כאן אהבה של צער בעלי חיים; לייבא עובדים מחוץ-לארץ ולייצא מהנדסים. בלי

צביעות.

אנחנו יכולים להסתייע בעובדים אבל זה בערבון מוגבל, בעיקר אחרי שהם קיבלו

מכות והנמיכו את קומתם. נשתדל לעשות משהו.
היו"ר אי נמיר
נכין את החוק לקריאה ראשונה, בלי שום התייחסות למה שקרה. דנו בנושא ואנחנו

לא צריכים לדון מחדש. נכין את החוק לקריאה ראשונה, בלי התועבות. אני מקווה שזה

יעבור במליאה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
השבוע?
היו"ר אי נמיר
זה לא יכול להיות השבוע.

אם הצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה נוכל, לקראת הקריאה השניה והקריאה השלישית,

להכניס את נושא הביטול.

אני רוצה לרענן את הזיכרון, מה היו 4 הנקודות - שהכנסנו על דעת שירות

התעסוקה - שבגללן הודיע השר מודעי שימשוך את החוק. הוויכוח לא היה עם שמעון

פרס, הוא היה רק עם מודעי. נקודה. הלכתי פעמיים בפגרת הקיץ כדי להגיע לפשרה.

כשהשר רוני מילוא היה ממלא-מקום שר העבודה והרווחה הוא תמך תמיכה מלאה בחוק. היתה

בעיה עם ר?שר מגן, אבל זה לא נכנס לנושא הביטול. הראשון שהודיע על משיכה היה השר

מרידור בתפקידו כשר האוצר, ויושר מודעי.



אנחנו קבענו שלאחר שתי שנות עבודה עובד חקבלן יקבל קביעות. האוצר תבע ארבע

שנים. אמרתי, תהיה פשרה על שלוש. הוא לא היה מוכן. נושא שני - האוצר רצה להרחיב

את הפטור של החוק לגבי עבודות זמניות. אם זה יהיה, כל החוק הוא חוכא ואיטלולה. 3)

האוצר מבקש שעובד יוכל לוותר על זכויותיו בכתב. לכך אנחנו מתנגדים. 4) תנאי

העבודה והזכויות הסוציאליות יחולו לאחר שנה או חצי שנה. אנחנו רוצים שהעובד יקבל

מיד את התנאים שבמפעל. אלה 4 הנקודות.

בתאום עם מזכ"ל ההסתדרות היינו מוכנים להגיע להסכמה. השר לא הסכים. המתנו

מספר חודשים כדי להניח את ההצעה הפרטית. הגשנו הצעת חוק פרטית שחתומים עליה רובם

של חברי ועדת העבודה והרווחה. אני מציעה שנשאיר את הצעת החוק כמו שהיא. עבדנו על

זה חודשים רבים. מזכ"ל ההסתדרות, חבר-הכנסת קיסר, היה איתנו ב-10 הישיבות

האחרונות שבהן דנו על החוק המוצע.

אני מציעה שנשמע את שני אלה שמערערים על הקביעות בהצעת החוק. מר פורמה,

בבקשה.

י י פורמה;

הייתי בכמה ישיבות של הוועדה. ברור לי שהדעה שאני מייצג לא תהיה מקובלת על

מרבית הנוכחים. אני רוצה להתמקד בהיבטים המעשיים.

אשר להחלטת ועדת הכספים בדבר ביטול חובת הזיקה. בהקשר לזה אני רוצה לציין

שעל מי שמעסיק עובד שלא דרך לשכת התעסוקה מוטל קנה של 2,000 שקל פלוס 900 שקל לכל

יום. פרסמתי את זה והוצפתי קריאות טלפוניות, כי מרבית המעסיקים לא יודעים שיש

שירות התעסוקה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

חוק משנת 1959 ולא יודעים?

י י פורמה;

שאלו אותי אם זו רוסיה, חוק בולשביקי.

האנשים האלה חשופים לקנסות כבדים מפני שקיבלו עובד ללא פרוצדורה של פנייה

לשירות התעסוקה. האם אנחנו רוצים שמעסיקים ישלחו מכתב ללשכת העבודה ויקבלו פתק?

זו פרוצדורה שאין לה שום משמעות לקבלת העובד. למי זה תורם? למה לא תהיה אפשרות

שמעסיק פרטי יקבל עובד באופן עצמאי?

היו"ר אי נמיר;

ואיזה תנאים הוא נותן לו?

י י פורמה;

לפי התנאים של צו הרחבה.

מה עושים מרבית המעסיקים? שולחים את האיש שבו הם רוצים ועל-ידי כך משתחררים

מקנס. האם זה מה שאנחנו רוצים? רק תיווך עבודה ציבורי ולא פרטי?

עם גל העלייה הגדולה קמו ארגונים שרוצים לעזור לעולה למצוא מקום עבודה ודיור.

בלשכת המסחר עובדים 3 אנשים שמנסים לעזור לעולים גם בהדרכה - מה זה ישראל, הקמת

עסק, מציאת מקום עבודה ודיור.



י' צבן;

גם במשרדים של "כך" יש לשכת עבודה פרטית. אלי פז מטפל בזה. לפי העקרון הזה

הכל אפשרי.

י' פורמה;

ב-1,500 עולים רשומים בלשכת המסחר. זאת אומרת, אנהנו עבריין כי אין רשיון של

לשכת עבודה. נוצר קשר בין המעסיק לעובד ויש עבירה על ההוק. יש מצבים שיהודים

מוצאים מקומות עבודה קבועים בפרוצדורה יותר גמישה וכולם חשופים לברירת קנס.

אשר לתיווך עבודה. מה רע שיהיו מתווכי עבודה שיעבדו בקשר ובשיתוף פעולה עם

שירות התעסוקה? הם ירוויחו ולמעסיק יהיה כדאי לעזור להם כדי שיקבל עובדים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה לא מייקר את העבודה?

י י פורמה;

לא.

לאחרונה קשרנו קשר עם אדם שהחליט להיות יועץ עבודה פרטי. הוא מציע ניהול כה

אדם במשרה חלקית. המעסיק חוסך באמצעות חברה מתמחה.

לאחר שהגנו על העובד, אני לא רואה רע שיהיו חברות פרטיות בשוק, בתחרות ובחובת

דיווח לשירות התעסוקה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

תפקידו של שירות התעסוקה יהיה לקבל דו"חות?

י' פורמה;

הוא פרוש על פני הארץ. הוא יכול להתחרות בכל החברות האלה. הוא נותן שירותים

בחינם.

י י קיסר;

שני שלישים ממקומות התעסוקה במדינת ישראל הם ציבוריים, ממשלתיים או

הסתדרותיים, והם מקומות העבודה הטובים ביותר. הוא יתן לחבר שלו, לאיש מפלגה שלו.

הוא לא נותן דבר מכיסו. הוא קושר קשרים פוליטיים, יוצר תלות ואולי שחיתות.
י' פורמה
מבחינה מעשית אותם לא תורמים לטובת העובד כדי שימצא עבודה יותר מהר.

ואשר לקבלני עבודה. לעובדים זמניים אין תנאים כמו לעובד קבוע. יש הרבה מאד

משרות חלקיות. במצב האבטלה היום במשק, האם 50 אלף, 80 אלף עובדים כולם ימצאו

מקומות עבודה ישירות? לא. מנגנון של קבלני כוח אדם מאפשר לקבל עובדים. צריך להגן

על זכויותיהם אבל צריך לתת שיהיה מרווח לקבל עובד בזמן.

אם לא נאפשר להוריד את עלות העבודה לתקופה מוגבלת, המעסיקים לא יקהו עובדים.



היו"ר אי נמיר;

מאז שהפחיתו ב-7.5% את עלות העבודה, האם המשק פורה?
י' פורמה
יהיו הרבה עובדים שלא ימצאו שברירי משרות.
מי הילב
אנחנו שותפים לגוף הציבורי, לשירות התעסוקה שיש לו מועצה ציבורית. אנהנו

יושבים בכל הוועדות של שירות התעסוקה.

שירות התעסוקה צריך לספק את צורכי המשק, המעסיקים והעובדים. יש בעיה של

גמישות. אנהנו חושבים ששירות התעסוקה צריך להיות יותר גמיש. לא תמיד המעסיקים

מקבלים את השירות הראוי לדעתם, משירות התעסוקה. לכן קמו חברות שאולי פועלות באופן

לא חוקי. הן קיימות. המעסיקים צריכים לשלם להברה. אם לוקחים מהעובד - אנחנו נגד.

אין לקבל מהעובד שום עמלה.

אם המעסיק חושב שתמורת תשלום הוא יכול לקבל שירות יותר טוב - ששירות התעסוקה

יתחרה עם אותו מתווך פרטי.

אנחנו בעד חיזוק שירות התעסוקה אבל הוא צריך לתת שירות ולענות לצרכים. הבעיה

היא ששירות התעסוקה לא מספק עובדים ומי שמקבל עובד לא דרך שירות התעסוקה נקנס

בסכום של 2,000 שקל ואחר-כך ב-900 שקל לכל יום.

קבלני כוח אדם. אנחנו מציעים להשאיר את חובת הזיקה לגבי עובדים זרים ועובדי

השטחים. שירות התעסוקה ימשיך לתת שירות, ובחינם.

היו"ר אי נמיר;

למי?

מי הילב;

לעובד ולמעסיק.

התשלום ללשכה פרטית ניתן על-ידי המעסיק. הלשכות הפרטיות נותנות שירותים של

מיון כוח אדם. הלשכה הפרטית עושה חלק מהשירותים של המפעל והמעסיק מוכן לשלם.

כפי שאמרתי, השירות של שירות התעסוקה ימשיך להיות חינם.

אשר לקבלני כוח אדם. לא התנגדנו שיהיה פיקוח ורשיון. התנגדנו

שיחולו על עובדי קבלן ההסכמים שחלים במקומות העבודה השונים. צריכה להיות גמישות.

המעסיק של אותם עובדים הוא הקבלן. הם עובדים שנה פה ושנה שם. קבלן כוח אדם לא

אמור להכיר את ההסכמים במקום העבודה. התנגדנו גם שעם קבלתו של העובד יחולו

עליו ההסכמים שבאותו מקום עבודה.

אנחנו רואים חיסול של ענף הקבלנים אם איורי פרק זמן קצר האיש יהיה עובד של

אותו מקום עבודה בלי שישאלו אותו מקום עבודה אם הוא רוצה בעובד. היתה הצעה שזה

יהיה איורי חצי שנה.

מ' בוטון;

אחרי שנתיים.



מי הילב;

זו היתה פשרה.

בכל זאת, זה עדיין מקשה כי יש מקומות שבהם יש אנשים שעובדים יותר משנתיים ואז

אותו עובד יהיה עובד קבוע במפעל אולי בניגוד לרצון ההנהלה. אנחנו מתנגדים שהעובד

יהיה אוטומטית עובד של המפעל. אנחנו בעד הגמשה.

היינו מבקשים שההצעה כמו שהיא, על סעיפיה השונים, לא ונתקבל.

היו"ר אי נמיר;

יש בידי רשימה של שירות התעסוקה שלפיה, נכון ל-11 במרס, יש 99 חברות לאספקת

שירותי עבודה. מה הדבר הזה?
די מנע
אלה רשימות של חברות כוח אדם. יש חברות שעוסקות בתיווך ויש חברות שמעסיקות

בפועל את האנשים, כמו .O.R.Sהם מקבלים מאיתנו אישור.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

יש 99 כאלה?

הי ו "ר אי נמיר;

אני מדברת על רשימה של שירות התעסוקה, נכון ל-11 במרס 1991 .
די מנע
ל.R.S- O מפעלים, יובל גד לדוגמה. הוא מעסיק. הוא מבקש עובדים. בשנת 1984,

לפני שנכנסתי לתפקידי, נתנו ל- O.R.S שולחן בשירות התעסוקה באשדוד.

יש חברות כוח אדם שהן מעסיק.

היו"ר אי נמיר;

מעסיקים כקבלנים. מפעלי ים-המלח.

לפי חוק שירות התעסוקה, זה חוקי?

י י צבן;

ההגיון שלי אומר את ההיפך. ההגיון שלי אומר שכאשר מדובר בעובד לא קבוע,

לדוגמה עובד בעבודות נקיון שיום אחד עובד כאן ויום אחד שם, אז O.R.Sהוא מעסיק.

אבל כאשר מדובר בעובד קבוע זו פיקציה. זה תרגיל כדי לעקוף.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

בחברות הציבוריות, מחצית ממספר העובדים הם עובדי קבלנים.

היו"ר אי נמיר;

האם הרשימה הזאת היא לא בניגוד לחוק שירות התעסוקה?



י' ברק;

יש שתי תופעות. יש תופעה של מתווכחים ויש תופעה של חברות כוי) אדם, קבלני כוח

אדם. נכון שהגבולות די מטושטשים. חרבה שנים ניסינו לעלות על זה ולא הצלחנו. בית

המשפט קבע שזו תופעה לגיטימית.

המתווך נמצא מחוץ לתמונה. הוא רק מקבל עמלה. ברגע שהעובד התקבל אצל המעביד,

המתווך יצא מהתמונה. לעומת זאת, קבלן כוח אדם ממשיך להיות מעסיק. הוא לא יוצא

מהתמונה. הוא משלם שכר לעובד ונותן לו הוראות.

י' צבן;

על מה?
י י ברק
היום איזה עובד פה ומרור שם.
י' צבן
בתוך המפעל?

י י ברק;

לא. בין מפעלים.

י' צבן;

אני מדבר על עובדים במפעל, שמועסקים על-ידי O.R.S.
י י צבן
היגשנו תביעות משפטיות. כשהם פונה לבית דין לעבודה הם זכו.

היו"ר אי נמיר;

הרשישמה שאני מדברת עליה, היא חוקית?

די מנע;

כן.

י' ברק;

חוק שירות התעסוקה אוסר אך ורק את התופעה של תיווך עבודה, לא של קבלנות

עבודה.

במדינת ישראל יש כלל שכל דבר, אם הוא לא אסור לפי החוק - הוא מורט-. היות ואין

איסור חוקי על תופעה של קבלנות כוח אדם - זה מותר. יש איסור על תיווך.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

יש תופעות כאלה בחוץ-לארץ?



י' ברק;

בכל העולם, מנפאאור.

די מנע;

היגשנו תביעות משפטיות נגד מעסיקים כאלה. הם באו לבית הדין לעבודה וזכו. ההוק

לא אוסר על קבלני כוה אדם אלא על תיווך עבודה. יש פה לקונא ואולי צריך לתקן אותה.

היו"ר א' נמיר;

יש לך עוד הערות?

די מנע;

אנחנו מטילים קנסות בגלל עובדים בלתי הוקיים, עובדי יש"ע בלתי חוקיים, עובדים

זרים בלי רשיון.

מפעל שקלט עולים חדשים ולא פנה לשירות התעסוקה לא קיבל קנס. היינו מוכנים

לרשום אותם. מה שאומר מר פורמת לא מדוייק.

די פורמה;

יש לי רשימה. באילת. קיבלתי תלונות. פקח הטיל קנסות בגלל חמישה עובדים

ישראלים באילת. היינו חייבים לשלם קנסות בגלל שני יהודים.

די מנע;

אנחנו הלכנו לקראתם.

די פורמה;

קיבלנו תלונות מכמה מעסיקים.

היו"ר אי נמיר;

אלה דברים שאפשר לברר אותם עם מנכ"ל שירות התעסוקה.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה; ביררתי עם היועץ המשפטי של הוועדה. אין צורך

שנעבור על החוק שלפנינו סעיף אחרי סעיף. עבדנו חודשים על החוק. הוא נדון ואושר

בוועדה. מבחינה פרוצדורלית אין שום בעיה להעמיד אותו להצבעה ככתבו וכלשונו.

אני מעמידה להצבעה את חוק שירות התעסוקה (תיקון מסי 7). התש"ן-1990 .

הצבעה

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מסי 7). התש"ן-1990 נתקבלה

היו"ר אי נמיר;

הצעת החוק אושרה ללא מתנגדים. אני מבקשת להכין אותו לקריאה ראשונה. אנחנו

נביא אותו למליאת הכנסת.



י' צבן;

עם חידוש עבודת הכנסת בכנס הקיץ אנחנו ניכנס למערכת בעניו הזה. אני מבקשת

שננצל את הפגרה להכין דף הסבר להברי הכנסת על מה הו ויכוהו ומה ההשלכות שתהיינה,

מלווה בדוגמאות. החוק ארוך. רוב החברים לא מתמצאים בפרטי הרקיקה. צריך למקד את

הענין בכמה רעיונות, להמחיש בדוגמאות מה הסכנות שצפויות, לינת תשובה לטענות שכנגד.

היו"ר א' נמיר;

אני מקבלת את הצעתו של חבר-הכנסת צבו.

אני מבקשת מפרופסור בו ישראל וממשה בוטון להכין תמצית ולחדד את 4 הנקודות

ששנויות במחלוקת.
מי בוטון
היום הכל שנוי במחלוקת, לא רק 4 הנקודות. צריך להסביר לנגה צריכה להיות חובת

זיקה.

היו"ר אי נמיר;

תעמדו גם על שתי הנקודות המרכזיות שבחוק ההסדרים במשק - חובת הזיקה וההחלטה

להתיר לשכות פרטיות. אני מבקשת שזה יהיה קצר, רק על עמוד אחד.

ממשה אני מבקשת שזה יהיה מיד עם תחילת המושב, אם לא בשבוע הראשוו, שזה יבוא

בשבוע השני.

נפנה גם לחברי הקואליציה שלא נמצאים פה, שיעשו פעולה ביו חבריהם כדי שהצעת

החוק שלנו תתקבל.

נפנה בענין הזה בשם הוועדה גם לראש הממשלה וגם לסגור שר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10;10.

קוד המקור של הנתונים