ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/03/1991

הכרזת הממשלה על יבוא 3000 עובדים זרים (הצעה לסה"י מספר חברי כנסת)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 242

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

מיום רביעי. כ"ז באדר התשנ"א - 13 בטרם. 1991. בשעה 0:900
נכחו
חברי הוועדה: א' נמיר - יו"ר הוועדה

א' דיין

יצחק לוי

ה' מתאמיד

שי עמור

י' פרה

ע' פרץ
מוזמנים
מ' פרוש - סנן שר העבודה והרווחה

אי רביץ - סנן שר הבינוי והשיכון

י' קיסר - מזכ"ל ההסתדרות הכללית

מי ציפורי -- מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ד' מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

י' שפיר - סנן מנהל האנף להכשרה מקצועית במשרד העבודה

י' ערד - מנבל מחלקת נמלאות במוסד לביטוח לאומי

בי שוורץ - מנהל מהלקת מעסיקים בשירות התעסוקה

י' טוב - סנן מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

מי אילת - ממונה על היתרי כניסה לזרים בשירות התעסוקה

ת/ניצב אי דותן- ראש מחלקת מודיעין במשטרה

ר/פקד ר' פוקס - מחלקת הקירות במשטרה

סנ"צ אי וולף - ראש מדור מינהל ושיטות במשטרה

חי הראל - יועצת משפטית במשרד המשטרה

י' ארבל - משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים

אי בראון - דוברת המוסד לביטוח לאומי

י' בן יקר - מנכ"ל הברת בן יקר נת, חבר נשיאות התאחדות הקבלנים

י' נונצירובסקי- קבלן, הבר בהתאהדות הקבלנים

מי טיומקין - מנהל כוה אדם של סולל בונה

ג' בן-ישראל - מנהל לשכת הקשר של ההסתדרות

די לוי - עוזרו של מזכ"ל ההסתדרות
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
שי צהר
סדר היום
הכרזת הממשלה על יבוא 3,000 עובדים זרים (הצעות לסה"י של מספר

הברי כנסת).



היו"ר אי נמיר;

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של ועדת העבודה והרווהה, שהיא היום

ישיבה פתוחה, ומתנצלת על האיחור. על סדר היום קולנו הצעות לסדר היום בנושא

הכרזת הממשלה על יבוא 3,000 עובדים זרים, של חברי הבנסת: אי נמיר, אי פורז, הי

מחאמיד, יצחק לוי, עי דראושה, מי ז' פלדמן, אי גמליאל.

לפני שנעסוק בנושא שעל סדר יומנו אני רוצה להזביר לחברי הוועדה שהבעיה

הקשורה באי קבלת ילדים מפגרים למוסד של המסיון הולבת ומחריפה, ושוחחתי בענין

זח עם סגן השר. לא מדובר בשליחת ילדים מפגרים למיסיון, אלא במוסד לילדים

מפגרים הנמצא בעין-ברם. ביקרתי במקום ומצאתי שם הרבה ילדים של משפחות חרדיות,

במו גם ילדים של משפחות חילוניות. יש היום תור של 800 ילדים מפנרים המחכים

לתורם להכנס למוסדות מתאימים, ולמרות זאת הורח סגן השר שלא לשלוח יותר ילדים

למוסד שבעין-כרם. סיכמתי אתמול עם סגן השר, כי בשבוע הבא נקיים דיון בנושא

הזה, כי יש אלינו פניות קשות מאד מצד הורים הממתינים בתור 7 ואף 8 שנים, כי

שם צריו להמתין עד שמתפנה מקום עקב פטירתו של אחד הילדים, שהרי אין המדובר

במוסד שיקומי. בתיאום עם סגן השר נקבע ישיבה של הוועדה לדיון בנושא הזה.

זה מספר שבועות שאני מנסה לזמן את שר הבריאות לישיבת הוועדה, בהיותה

אחראית גם על נושא הבריאות, ואינני מצליחה לעשות זאת. הבוקר דיברתי עם פרופסור

מיכאלי, מנחל בית חולים איכילוב, ועם פרופסור רווח מנהל בית חולים רמב"ם. חברי

הוועדה ביקרו בבתי חולים אלה בזמן החירום. כל בתי החולים שבהם הוכרז מצב

חירום, ואני מניחה שביניהם גם כמה מבתי החולים של קופת חולים, נכנסו למצב קשה

ביותר בגלל המלחמה. בשל העובדה שתפוסת המיטות בבית חולים רמב"ם ירדה בזמן

המלחמה ל-%40, וכך גם בבית חולים איכילוב, ההכנסה בבתי החולים האלה ירדה אף

היא ב-40%,כי בתי החולים מתנהלים כמשק עצמאי. ברמב"ם מתבטא ההפסד שנגרם

בעקבות 6 השבועות של מלחמה בסכום שבין 8 ל-9 מיליון ש"ח, ובאיכלוב מגיע

ההפסד בין 5 עד 6 מיליון ש"ח.
י' קיסר
בבית חולים בלינסון הגיע ההפסד ל- 16 מיליון ש"ח.
היו"ר אי נמיר
הזמנתי את השר מספר פעמים והוא לא יכול היה להגיע. עד עצם היום הזה לא

קבלו בתי החולים את הכסףףף. מנהל בית חולים איכילוב הודיע לי חיום בבוקר שהוא

הודיע רשמית לאוצר שהוא עומד לסגור את בית חולים, מפני שעל פי חוק התקציב הוא

יועמד לדין אם הוא עובר על התקציב.

כי ושבח ראש הוועדה המופקדת על הנושאים האלה, אני חייבת למחות על העובדה

שהמקום היחידי בו אפשר כפי הנראה להיפגש עם שר הבריאות הוא שדה התעופה בלוד.

בשבוע שעבד היה במדינה אחת, עכשיו הוא נסע לבולגריה, אומרים לי שלוח הפגישות

שלו לסוף החודש הזה מלא פגישות בארצות הברית. אני לא יכולה להכין את הדבר הזה.

הודיע לי היום מנהל בתי החולים הגריאטריים הפרטיים שעד היום, ה-13 לחודש, הם

לא שילמו משכורות לעובדים כי משרד הבריאות לא העביר להם 6,5 מיליון שקל, אחרי

אין טפור טלפונים שלי בענין זה.

אני רוצה להביע כאן, באין לי דרך אחרת, מחאה חמורה ביותר ולדרוש משר

הבריאות, או מראש הממשלה לדאוג לכך ששר הבריאות יואיל בכבודו להימצא בארץ

ולדאוג למערכת הבריאות. אני חושבת שהענין הוא מאד חמור וכבר עובר כל גבול.

מנהלי בתי החולים סיפרו לי שהם ביקשו פגישה עם השר, אבל לא גענו. לא היה זמן.

לפני שבוע פניתי אל דייר משיח וביקשתיו לבוא לישיבה, אבל הוא סרב באומרו שאין

לו סמכות להחליט בנושא הזה בלי השר.



הכרזת הממשלה על יבוא 3.000 עובדים זרים (הצעה לסה"י מספר חברי כנסת)

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עוברים עכשיו לנושא שעל סדר היום שלנו. כאשר קבוצה כל בך מכובדת סל

חברי כנסת העלתח את הנושא לדיון דובר על יבוא של 3,000 עובדים זרים, והמספר

הזה הוא תוצאה של פשרה. אני יודעת שסנן השר פרוש לחם מלחמת חומרה נגד אישור

הבאת עובדים זרים, והתפרשו על מתן היתר כניסה ל- 3,000 עובדים זרים. בישיבה

האחרונה של הממשלה התפשרו על 5,000 עובדים, במקום דרישה ל- 10,000 עובדים.

בוועדה הזאת אנחנו עוסיקם הרבה מאד בנושא של עובדים זרים, ואנהנו יודעים

שישנם היום שלוש קסנוריות של עובדים זרים. חוק בנושא הזה שיזמו חברי הכנסת אלי

דיין ויעקב שמאי, ובמעורבותה של ועדת העבודה והרווחה שמא ההמירה עם ההצעות

המקוריות שלהם, התקבל אתמול בקריאה שניה ושלישית בכנסת. הוא זה עומד לענות על

בעיה מאד קשה של הקבוצה הכי גדולה של עובדים זרים.

כאמור, ישנן שלוש קבוצות של עובדים זרים. לפי הערכות שנמסרו לנו על ידי

סנן העבודה והורוחה מצויים היום בארץ 16 אלף עובדים זרים שיודעים עליהם. כ-

5,000 מהם נמצאים בארץ ברשיון.

די מנעי.

ל- 3,600 מהם יש רשיונות.
היו"ר אי נמיר
נתונים שנמסרו לי על ידי סגן שר העבודה והרווחה הם הקובעים לגבי דידי, ואת

וסנן השר שנקב במספר הזה נם בוועדה ונם מעל במת הכנסת.

ישנה קבוצה של מתנדבים בשכר, וסביבם מתנהל עכשיו ויכוח גדול מאד. משרד

הפנים מחמיר אתם מאד, כי מסתבר שהיתה כאן עבירה על החוק, במיוחד כאשר מדוכר

במתנדבים מתאילנד שעובדים בחקלאות במושבים ומקבלים 650 שקל לחודש עבודה.

הענין הזה נעצר היום, וכאמור מתנהל היום ויכוה נדול ונוקב בנושא הזה. יש בידי

כמה מספרים לגבי עובדים אלה. בשנה החולפת נע מספרם בין 2 ל-3 אלף. לאיש לא

אמרו את האמת בנושא הזה, אבל לפי הערכתי זה המספר. ראיתי את הדרישות, וראיתי

גם מה אושר. ראיתי כ-3000 בקשות ואישורים, אבל זה עובב על ידי משרד הפנים

שהודיע שהם לא יכולים להכנס ארצה על תקן של מתנדכים.

הקבוצה השלישית, שהיא הגדולה ביותר, היא של עובדי השסחים הבלתי מאורגנים.

לפני המלחמה הוערך מספרם ב-133 אלף. רק 38 אלף ואולי 40 אלף מהם היו מאורגנים.

אני יכולה כמובן לטעון כלפי שירות התעסוקה על שלא ארגן אותם, אבל טענה זו היא

שולית ביותר. העובדה שהם לא אורגנו קשורח במעסיקים שהתאהבו מאז מלהמת ששת

הימים בכוח עבודה בלתי מאורגן שהוא כוח עבודה זול.

מסרת החוק שהתקבל אתמול היא להפעיל לחץ גדול מאד בענין זה על הממשלה ועל

המעסיקים. והיום אנחנו רואים שבאין עובדי שטחים יש לחץ להבאת עובדים זדים.
ה' מחאמיד
אני מבקש להוסיף כמה משפטים על הדברים שאמרה יושבת ראש הוועדה. אני לא

מבין את המצב. האם משרד העבודה והרווחה אינו יודע כמה עשרות אלפי פועלים בארץ

מובטלים היום? במקום לסדר מקומות עבודה בשביל המובטלים הרבים אזרחי הארץ,

יהודים וערבים כאחד, אינני מבין איר אפשר להעלות על הדעת להתיר בואם של 3,000

או 5,000עובדים מחו"ל. אני לא יכול להבין איך עושים דבר כזה.



הענין הוא לא רק כלכלי. אלא גם פסיכולוגי כי אפשר להבין את ההרגשה של

הפועל בארץ שאינו רוצה לקבל נדבה מדי חודש אלא רוצה לעבוד ולפרנס את עצמו ואת

משפחתו. צריך לחשוב על הכבוד העצמי של הפועל, שכל עוד אינו עובד הכבוד שלו

נרמס. בשיל זה העליתי בזמנו את הנושא הזה בהצעה לסדר היום.
יצחק לוי
לפנינו מצב לא נורמלי: בזמן שמדינה נמצאת באבטלה עמוקה מביאים אליה אנשים

מבחוץ כדי שיעבדו בה. זה דבר שלא יאומן.

אתחיל בהכשרה מקצועית בזמן שהעלינו את ההצעה הזאת לסדר היום כמעט ולא

עסקו בארץ בהכשרה מקצועית לבנייה, ואינני יודע מה המצב בתחום הזה כיום. היו

אולי מוקד אהד או שניים שעסקו בכן, אבל לא היתה תכנית לאומית בנושא הזה.

אתמול שמעתי ברדיו על יריד לבנייה שהתקיים בירושלים, שאליו באו קבלנים,

הברות בנייה וכוי, ושם נמסר כי המחסור בפועלי בנייה מניע ללמעלה מ--50 אלף איש.

כדי לקדם היום את הבנייה חסרים לנו למעלה מ-50 אלף בנייה. הקבלנים והברות

הבנייה אמרו ביריד כי חסרים להם soאלף זוגות ידים עובדות.

היו"ר אי נמיר!

זה מספר פועלי הבנייה מהשטחים שעבדו בבנייה בישראל לפני פרוץ מלחמת

המפרץ.

יצחק לוי!

למעשה הועלו שתי בעיות. האחת - אי סדירות בעבודתם של פועלי יש"ע בנלל

השביתות, ימי העוצר וכוי. חלק מהקכלנים העלו את הבעיה הזאת, ואמרו שאינם

יכולים להסתמר על כוח העבודה של פועלי יש"ע. השנייה - הצורך בכמה עשרות פועלי

בנין נוספים.

רבותי אנשי משרד העבודה והרווחה, ממדי הבעיה שלפנינו הם לאומיים. ולכן

אי אפשר לחכות שכל קבלן יקח לעצמו כמה שוליות ויכשיר אותם לעבודה בבנייה, אף

שיש אולי כמה קבלנים שעושים זאת. כאשר מדובר במחסור בעשרות אלפי פועלי בנייה

ברור שהבעיה היא לאומית. לכן צריך לערוך תכנית הכשרה לאומית עבור 40או 50 אלף

איש, והדבר הזה טרם נעשה. מאז שהעלינו את ההצעה בנדון לסדר היום לא שמענו על

התקדמות בנושא ההכשרה המקצועית בכל רמות הבנייה, כי פשוט לא נעשה דבר בנדון.

אני רוצה להתייחס עכשיו לרמת השכר במקצוע הבנייה. אין ספק שכדי למשוך

אנשים לעבודת בניין צריך יהיה להעניק תמריץ בשכר העבודה. אי אפשר לפנות אל

מובטלים או אל אנשים שהם בלעי מקצוע אחר ולחציע להם לעבור לעבוד בבנייה, דבר

שיחייב אותם לעבור הסבה מקצועית והכשרה מתאימה, אלא אם כן השכר המשולם על

עבודה זו יחיה שכר מכובד.

מדינת ישראל מוציאה המון כסף על דמי אבטלה שהיא נותנת למובטלים. מדוע לא

תעשה חשבון כולל ותחליט שבמקום לשלם דמי אבטלה מוטב לשלם תוספת לפועלים בענף

הבנייה. והרי ברור שרק נרוויח שהפעולה הזאת. אם נוסיף לשכר שמקלבים הפועלים

%50 או אפילו %70 מדמי האבטלה שהמדינה משלמת למובטלים הדבר יהווה תמריץ רציני

לאנשים רבים לבחור לעבוד בבניין. אפשר יהיה כמובן לדרוש מעובד כזה להתום על

התחייבות לעבוד במשך שנה או שנה וחצי בבנייה, וכך אפשר יהיה לפתור תא הבעיה.

לסנן שר הבינוי והשיכון הרץ רביץ אני רוצה לומר שאינני מתננד להבאת מספר

פועלים מחו"ל. אם יש בהם צורך, יש לאפשר את הבאתם ארצה. אם צריך להביא אנשים

שיכולים ללמד ולהכשיר עובדים שלנו במקצועות הבנייה השונים, מדוע לא להביאם?



אם יש צורך בצוותים מסויימים, יש לאפשר הבאתם. אנחנו לא מדקדקים לגבי אלף או

אלפיים איש. מדובר במחסור ב- soאלף איש. נם החלטת הממשלה על הבאת 3,000 או

5,000 עובדים זרים היא רק זריית מלה על הפצעים ואינה פותרת את הבעייה של ענף

הבנייה, בי בענף הזה הסרים 50 אלף איש, וזה רק מהריף את ההרנשה בקרב בל

המובטלים.

צריו להביא את העובדים הזרים כהלק מתבנית לשילובם של מובטלי ישראל

בעבודת הבנייה הן על ידי הסבה מקצועית שלהם והעברתם השתלמות מתאימה במקצוע הזה

והן על ידי קביעת שכר סביר והולם בעד העבודה הזאת, שבר שיגרום לבך שאנשים רבים

ירצו להשתלב בעבודה הזאת.
רן כהן
מדוע לא יביאו אלף מדריכים שיעסקו בהכשרה מקצועית לפועלי בנין?

היו"ר אי נמירה

אני רוצה לומר להברי ועדה שלא השתתפו בישיה שקיימנו כאן אתמול, שאתמול

אישרת הוועדה בקריאה טרומית ההזר המענק לחיילים משוחררים, שיוכן עכשיו לקראת

קיראה ראשונה בכנסת, וזה מקיף את הבניין, התעשיה, החקלאות, המלונאות ושמירה

על בתי ספר. מאחר ואין לנו אפשרות להידבר בנדון עם האוצר בכל דרך אחרת, אנחנו

עושים זאת באמצעות חקיקה.

סנז שר הבינוי והשיכון א' רביץ;

אני מבקש להתנצל על שלא ידעתי מראש שאני הייתי אמור להיות כאן היום בענין

זה, כר שלא צויידתי בחומר הדרוש. ידעתי שהמנכ"ל היה אמור להיות כאן.

היו"ר אי נמיר!

מלשכת השר נמסר לנו ביום רביעי שעבר, כי אתה אדוני סנן השר תהיה אתנו

בישיבח הזאת היום.

סנן שר הבינוי והשיכוו אי רביץ!

אני מציין זאת כדי להסביר מדוע אינני מצוייד היום במספרים. אמרתי ליושבת

ראש הוועדה שאני אדבר היום מהלב על הבעיה הזאת.

אם יורשה לי לנקוט נימה אישית אומר שאני מתנגד להבאת עובדים זרים בשל

סיבות שונות. בין היתר אני מתננד לכך מבחינה חברתית ומבחינה מוסרית. מדובר

בעשרות אלפי בני אדם צעירים שיסתובבו ברחבי הארץ בשהם מנותקים מביתם ונמצאים

כאן ללא משפחותיהם. לא צריך דמיון רב כדי לתאר לעצמנו אה תמונת המצב.
רז כהן
אולי כדאי אדוני סנן השר שתשלח אלינו מי שכן מייצב את הנושא הזה. זה לא

מתאים שמשרד הבינוי והשיכון ישלח אלינו מי שמתנגד לעמדת המשרד בנושא הזה.
היו"ר אי נמיר
סנן השר רביץ טרם סיים אח דבריו. אני מניחה שמיד יניע הי'אבל", ואני מציעה

שנאפשר לו להמשיך את דבריו.
סנן שר הבינוי והשיכון אי רביץ
כל חיינו בנויים על סדר עדיפויות, ומשום שאנחנו נמצאים ביום במצוקה

אמיתית קיבלנו על עצמנו תפקיד שנם אם יבואו עובדים זירם אנחנו חוששים שמא לא

נובל לבצע את המשימה המוטלת עלינו, שהיא - לתת קורת ננ לבל עולה המניע למדינת

ישראל. ואנחנו משתדלים לבן לפתור את הבעיה בדרבים שונות ומשונות. אבל אין ספק

שזו משימה שבולנו נם יחד דבקים בה, לנורם לבך שנובל לקלוס את העלייה.

אני רוהצ לצמצם את הדברים לבעיה עצמה. יש במה סוני עובדים זרים שעתידים

לחניע לארץ. יש עובדים שיישלחו לבאן על ידי החברות הזרות שזבו אצלנו במכרזים,

והן מניעות לבאן עם כל הציוד שלהן, על השיטות המיוחדות להן, עם אנשי מקצוע

שלהן, עם המיומנות המיוחדות לעבודה שלהן. בל חברה באה עם שיטה מיוחדת משלה,

בדרך בלל בנייה תעשייתית, ומביאה עמה את צוותי העבודה שלה.

אינני זובר מי יזם את הרעיון שעל בל עובד זר שמביאה עמה החברה היא תהא

חייבת להכשיר עובד ישראלי, אבל בהחלטת הממשלה נקבע שבמספר העובדים הזרים

שמביאה החברה יהיה מספר העובדים הישראלים שהיא תהיה חייבת להעסיק ולהכשיר.

הסדר בזה יחול נם על חברות ישראליות שתבאנח עובדים זרים. אבל אני מדניש בשלב

זה את החברות הזרות שתהיינה הייבות לקבל גם עובדים ישראלים על מנת להבשיר

אותם.

י' ארבל;

חברות זרות שבאות לבנות באן לא חייבות להעסיק עובדים ישראלים במקביל

למספר העובדים הזרים שלהן. רק החברות הישראליות חייבות בזה.
סנן שר הבינוי והשיכוו אי רביץ
החלטת הממשלה היא נורפת. היא מדברת על בל חברה שמייבאת עובדים זרים, ודין

חברה זרה כמקומית. אנב, אני לא מכיר חברה זרה שלא עשתה עיסקה של joint

VENTURBעם חברה ישראלית, ומולנו עומדת בסופו של דבר חברה ישראלית. בך שהטעון

שהועלה באן איננו רלבנטי, בי בדרך כלל יש לנו עסקים עם חברה ישראלית שנמצאת

בשותפות בזאת או אחרת עם חברה זרה. לבן ההחלטה הזתא חלה על בל החברות, פרט

אולי לענין של הקמת הקראוונים, שאז לא מדובר במספר נרול של עובדים ובוודאי לא

למשך זמן ממושך.

נראה לי שבענין זה לא תהיה ברירה, וחייבים יהיו להניע לבאן עובדים זרים,

ואינני יבול לצפות ברנע זה בבמה עובדים מדובר.

בהנחה שעובדי יש"ע יחזרו לעבוד בארץ באורח סדיר, הרי שלפי התבניות

הנמצאות כיום בצנרת משרד הבינוי והשיכון דרושים יהיו לנו ב-60 אלף עובדים

נוספים. אנחנו נמצאים יהום בתנופת בנייה כזאת שנהיה זקוקים לעובדים נופסים

רבים, כפי שהסברתי. כולנו שותפים לרצון שעובדים ישראלים יבנסו לעבודה בענף

הזה, ולא עובדים זרים. משרד השיבון בוודאי שהיה רוצה בזאת. אינני בא להנן על

הקבלנים כשטוענים נגדם שהם ריצים בעבודה זולה יותר ולבן הם רוצים בעובדים

מבחוץ, מה נם שאינני בטוח שהעובדים הזרים אבן יספקו בסופו של דבר עבודה זולה.

התחשיבים שעשה המשרד המחושבים על השכר והעלות שאנחנו משלמים עבור הדירות

בהתחייבות רבישה אינם בנויים על עבודה זולה, אלא על עבודה במדינת ישראל,

ואיננו חייבים כלל וכלל לספק עבודה זולה ורווח נוסף לקבלנים. הם יכולים

וצריכים לעמוד במחירים שלנו עם עבודה ישראלית מאורננת.

אנחנו יכולים לדבר נבוהה נבוהה, וזה לא יעזור לנו. נכון אמר חבר הבנסת

לוי, וזה נמצא בתשתית הענין, שצריך למצוא את הדרך להעלות את השבר בענף

הבנייה, ויחד עמו יעלה נם הכבוד של פועל הבנין, כדי שאנישם צעירים ירצו לעבוד



בענף הזה. עובדה היא שלא רבים בוחרים להכנט לענף הבנייה למרות העובדה קונם היום

יש תמריצים בענף הזה במסגרת קול הכשרה מקצועית קול מספר חודשים.

הכשרה מקצועית נעשית כיום בבית הספר-בחולון, ויש הכשרה פנים מפעליה .

האוצר לא הנביל אותנו במספר העובדים שיכנסו למערכת של הכשרה מקצועית. משרד

הבינוי יוזם הכשרות אף שלא באופן מאורנן. המשרד דוחף את הענין של הסובסידיה

לתמרוץ השכר לפועלי בנין.

יי פרה!

האם המשרד יוזם הכשרה מקצועית בתחום הזה?

סנן שר הבינוי והשיכון אי רביץ!

המשרד משתתף בהוצאות של בית הספר להכשרה מקצועית, אבל אינני זוכר מה סכום

ההשתתפות שלנו.
רז כהו
המשרד יוזם יבוא עובדים זרים, ולא יוזם תנופה אדירה של הכשרה מקצועית.

אני רואה בזה עיוות.

היו"ר אי נמרי;

אני לא חושבת שמשרד הבינוי והשיכון הוא הכתובת לנושא ההכשרה המקצועית.

רו כהןף

אם המשרד יוזם יבוא של עובדים זרים הוא יכול לשמש נם הכתובת לגילוי

יוזמה להכשרה מקצועית.

היו"ר אי נמיר;

הודענו ללשכת סגן שר העבודה והרווחה מה הנושא הנדון כאן. אני רואה

שלשירות התעסוקה הודיעו על כך, ומשום מה כפי הנראה לא הודיעו זאת לאנשי האנף

להכשרה מקצועית. יכול להיות שזו גם שגיאה שלנו. אבל הם נמצאים בדרך אלינו, כי

הם רלבנסים מאד לענין. אני מציעה לכן שנשמע אותם לפני שנמתח ביקורת על משרד

העבודה והרווחה שהנושא הזה הוא בתחום עיסוקו.

רן כהן!

יבוא עובדים זרים איננו מעניינו של משרד הבינוי והשיכון, אלא עניינו של

משרד העבודה והרווחה. והתביעות צריכות לבוא מצד ההברות ישירות לשירות התעסוקה

ולמשרד הפנים. ההתערבות של משרד הבינוי והשיכון היא מפני שזה משרד ממשלתי

הממונה על תחום הבנייה .והוא. רוצה לקדם אותו מעניינו הוא. כיוון שכך, הוא יכול

להשיג זאת באותה -מידה על ידי כך שהוא יזום הכשרה מקצועית מסיבית. ויש לי

הסברים באשר לסיבה שבגללה מגלה המשרד יוזמה בכיוון אחד, ולא בכיוון השני, אבל

הסיבה לכך איננה בסעון שזה איננו עניינו, אלא בכך שיש מי שירוויח מיבוא עובדים

זרים, והם קרובים לשר. ואני אוכיח את זה.
סגו שר הבינוי והשיכון אי רביץ
אני אפילו לא מוצא לנכון להגיב על הדברים האלה. אלה דברי רשעות והבל.
רן כהן
אתם הכחשתם כאשר אמרתי שהשר נתן אלף דירות לדן דרך, אבל דן דרך קיבל כבר

3,000 דירות, לא אלף. כל מה ש/אני אומר הם דברי רשעות. אתם נם הכחשתם שאתם

בונים בהתנחלויות, ואני מצאתי שבכל התנהלות בונים. אלה דברי רשעות? אל תגיד

בבקשה שאלה דברי רשעות. תניד שזה לא נכון, אם אתה הושב כך. זו זכותך. אבל אלה

דברי רשעות?
היו"ר אי נמיר
אדוני סנן השר. מותר לנו להיות נרנזים הבוקר. היכינו קרוב ל-20 דקות עד

שאתה באת לישיבה, אדוני סנן השר, וסנן השר פרוש נכנס רק ברגע זה לישיבה,

באיחור של קרוב לשעה. הישיבה הזו זומנה לפני הרבה זמן, ואיש לא הודיע לנו

שתאחרי לישיבה. ישבנו וחיכינו. פנינו אל משרד השיבון וביקשנו משר השיכון לבוא

לישיבה, והוא לא בא. אנחנו יודעים שיש לנו ויכוח מר עם שר השיכון, לא אתך

ארוני סנן השר. כששר הבינוי והשיכון היה שר המסהר והתעשיה לא היתה לו בעיה

לבוא לישיבות ועדת העבודה והרווחה, ואילו עכשיו משום מה אינו רוצה לבוא. אמרו

שהמנכ"ל היה צריך לבוא, אבל אני שומעת שהמנכ"ל נמצא בדרך החוצה, ולכן כפי

הנראה אמרו לו לא לבוא. ביום הרביעי החולף אמרו לנו שסנן השר יניע, ואילו סנן

השר אפר לנו היום שאפילו לא אמרו לו שהוא צריך לבוא לישיבה הזאת היום. אין

לנו דבר נגדך אישית, סנן השר רביץ. ששה חברי כנסת העלו בכנסת את הנושא הזה,

והממשלה החליטה שהמשיב במליאה יהיה שר השיכון.

רז כהז!

הטענה האישית שיש לי היא שהואשמתי כאן ברשעות. אני לא רשע. אני בעד שזה

שיעבדו יהודים וערבים אזרהי ישראל. אני בעד זה שתהיה להם פרנסה. אל תניד שאני

רשע. אני לא רשע.

סנו שר הבינוי והשיכון אי רביץ;

לא אמרתי שאתה רשע. אמרתי שאלה דברי רשעות. נם צדיק אומר דברי רשעות.
רן כהן
רק רשע מוציא דברי רשעות. לא יעתי שמי שנלחם למען עבודה ישראלית הוא רשע.

היו"ר אי נמיר!

יש לנו סיבות להיות כעוסים מאד בישיבה הזאת בשל יחסם של השרים אלינו.

רק אתמול היו כולם חברי-כנסת, ומחר יכולים שוב כולם להיות חברי כנסת. אז

שיחליטו" או שהכנסת שווה התייחסות רצינית ומכובדת, או שאינה שווה זאת. והרי

עובדוז היא שאפילו לא אמרו לך שאתה צריך להיות היום בישיבת הוועדה הזאת. כמקרה

מצאנו אותך בישיבה של ועדת הכספים. האמנם כך צריך להתייחס לנושא חשוב כל כך?

האם אתה יודע מה סופנ החדר הזה וחברי הוועדה היושבים בו מצדם של מובטלים

ומפעלים שנסנרים? אז השר התפטר מראשות ועדת השרים לענייני קליטה, ועשה לו חיים

קלים.
רן כהן
עם השר שרון יש לי חשבון עוד מימי מלחמת לבנון, ובכל זאת התרפסתי לפניו
לפני שנה ואמרתי, לו
תפתח את המפעלים למבני תעשיה. התרפסתי בפניו כדי שיעשו

הכשרה מקצועית, כי רציתי עבודה בשביל האנשים פה. אז אני רשע? התרפסתי בפני השר

כי רציתי שתהיה עבודה לאנשים, והיום אני זוכה כאן לכינוי "רשע".
סגן שר הבינוי והשיכון אי רביץ
לידידי חבר הכנסת רן כהן לא אגיד אף פעם שהוא רשע. אמרתי שהדברים שהוא

אמר הם רברי רשעות. אני חייב לומר שכאשר אני בא לישיבה ושומע שמאשימים בה שר

במדינת ישראל, שאיננו נוכח באותה ישיבה, ואומרים שהוא מביא עובדים זרים

לישראל בנלל שיש לו אינטרסים אישיים להרוויח ממון, הרי לא יתכן דבר כזה. על כן

לא הבר הכנסת רם בהן אלא הדברים האלה הם דברי רשעות.

רן כהן!

תניד שהם לא נכונים, אבל אל תניד שאלה דברי רשעות.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה שנתקדם, ואני מבקשת למחוק את הדברים האלה מהפרוטוקול.
סבו שר העבודה והרווחה מי פרוש
אני מבקש להתנצל על שאיחרתי כל כך אשתי נפלה ושברה את ידה, ולא היה מי

שיחליף אותי לידח, ולכן לא יכולתי לצאת מהבית.
היו"ר אי נמיר
כשהתקשרנו עם משרדך כדי לברר מה סיבת האיחור אמרו לנו במשרד שגם הם

מודאנים ואינם יודעים מה קרה לך. אנחנו מאחלים לאשתך רפואה שלמה.

סנז שר הבינוי והשיכוז אי רביץ;

אם חפצי בנייה אנחנו, ומן ההכרח שתהיה אצלנו בנייה, לא יעזור לנו דבדר

ונהיח נאלצים להביא עובדים זרים לתקופה קצרה לפחות.
יצחק לוי
רשיון שהייה לבמה זמן מתכוננת הממשלה לתת ל-8,000 העובדים הזרים שאת

בואם היא אישרה?
סנו שר הבינוי והשיכוז אי רביץ
הממשלה לא הנבילה את זה בזמן. הממשלה דיברה על יבוא של 3,000 ואחר כך עוד

5,000 עובדים זרים, ולא הגבילה זאת בזמן. לא ידוע לי על הגבלת זמן.
יצחק לוי
אולי נגביל את הזמן.
סגן שר הבינוי והשיכוו אי רביץ
אנחנו מסכימים בעקרון שזה יהיה מוגבל בזמן. אינני יכול לומר ברגע זה לכמה

זמן צריך את העובדים האלה. אני יכול לומר היפוכם של דברים; שלדעת המשרד המספר

הזה לא יספיק, לכן היתה דרישה ל-10,000, ולא ל-5,000. עד כאן דברי בשלב זה.
י' קיסר
אני רוצה להגיד באופן חד משמעי שאני וההסתדרות הננו נגד הבאת אפילו עובד

זר אחד ארצה, להוציא איזה מומחה. והשאר כולו מעשה תרמית. יגיד לי סגן השר רביץ

שאלה דברי רשעות? אני מקבל זאת.
סגן שר הבינוי והשיכון א' רביץ
לא, לא אניד זאת.
י' קיסר
האנשים המדברים בכל פינה על המאמץ הלאומי עושים דבר הפוך ממאמץ לאומי. זה

לא מאמץ. זח עוול,זו שלומיאליות וזה פשע שכאשר במרינח יש קרוב ל-200 אלף

מובטלים, שמספרם עוד יילך ויגדל, מביאים לכאן עובדי בנין מבחוץ. והתפלאתי על

חבר הכנסת יצחק לוי שמוכן להתפשר על 3,000 עובדים, על 5,000 עובדים. מודה

במקצת- חייב.

יצחק לוי!

התכוונתי לאנשים בשביל הדרכה והשתלמויות.

יי קיסר;

אתייחס נם לענין המדריכים. יושבים כאן חברים לא תמימים שיודעים את המצב.

במקום עובדים עולים ורצים בעובדים זרים; במקום עובדי שסחים מאורננים, רוצים

בעובדים זרים. זח כל חסיפור. ואני מציע לך לרשום זאת לפניך. המדינה הזאת

התנפקח, לצערנו, כאשר חאמריקאים שולחים לנו כסף ואנחנו מתווכים. יש עבודה

זולה, ועכשיו יש נם עבודה זולה זולה שאינה מאורננת, שולחים את החשבון

לאמריקאים, ואנחנו מתווכים ביניהם. וכך - יש המאמינים - נכנה מדינה. מי? אלה

שמפריחים מעל כל קיר סיסמאות על מאמץ לאומי.

כאשר הממשלה אמרח שיש כיסוח אבסלח, דבר שלא מעודד לעבודה אלא לבריחה ממנה,

אמרתי לשר האוצר, בלי דיבורים על עיסקת חבילה, שאנחנו נלך אתו להכביד על ביסוח

אבסלח כדי שאנשים יילכו לעבודה. ואכן החמרנו בנדון בצורה ממשית כדי שאנשים

יילכו לעבוד,. וצריך לזכור שזה ביסוח שעובדים ומעסיקים מיממנו אותו, ולא ממשלת

ישראל. באנו לשר האוצר הקודם, חבר הכנסת שמעון פרס, ואחר כך אל שר האוצר

הנוכחי, ואמרנו לו-. קח חצי או שליש מדי האבסלה והוסף את זה לשכרם של פועלי

בנין. וכך לא תצסרך לתת לעובד המובסל דמי אבסלה, כי הוא יעבוד, ומצד שני תמלא

את המחסור בפועלי בנין.

לשמחתי אני יכול לומר שהורדנו את הממשלה מהרעיון של פניעה בשכר מינימום.

הכל שיש אנשים שלא מכירים את מצבו של חפועל ולא חיים את הבעיות שלו, כאשר

הפועל סוען שהוא צריך לשלם 350 דולר לחודש שכר דירה, כאשר שכר המינימום שהוא

מקבל אינו עולה על 400 דולר לחודש. וממה הוא אמור להתקיים? הצעתי לו להראות לי

עובד אחד שיכול לעשות זאת.

את חפתרון הם רואים בהבאת עובדים זרים ארצה, שיעבדו 12 שעות ביום. ועד

מתי הם ישארו כאן? עד שיקבלו פה אזרחות, ויחיה לנו עוד מיעוס, נוסף למיעוסים

שכבר יש לנו בארץ. יהיה לנו אז מיעוט של פיליפינים, מיעוס של תאילנדים וכוי.

הסכמנו להכביד על ביסוח האבסלה, על אי פניעה בשכר המינימום, ומתן תוספת

לעובדים, ולנבי דידי שיעבדו בבנין שחים ואף שלוש משמרות. אמרתי שאני כנציג

העוכדים אעשה כל מה שאפשר כדי שיעבדו שתי משמרות ושלוש משמרות.

לא אניד מלים חריפות על כל המעסיקים, כי אינני רוצה לחשוד בכולם, כי יש

ביניחם כאלה ואחרים, אכל אני יכול לחניד שחיד שלהם מדנדנת אותם ברצותם עבודה

זולה ועוברים ממושמעים שלא דורשים תנאים. ישנם למעשה 150 חברות של קבלני כוח

אדם, שאני קורא להם סוחרי עוכדים, על משקל של סוחרי עבדים. חם מעודדים חבאת

עובדים זרים זולים, ומייצאים עולים חדשים אקדמאי ים לארצות חוץ. כך עושים

במדינח שלנו, וחממשלח מאשרת, וחיא לא רוצח שנילחם בהם.



חברות כמו MEN POVER ו-O.R.כבר בונות מגדלי שחקים בתל אביב על גבם של
פועלים. הם פועלים בשני הכיוונים
מייבאים עובדים זולים, ומייצאים עולים

אקדמאים לכל פינות העולם. ואנהנו משחקים ב"נדמה לי" כאילו אנחנו קולטים עלייה.

הקבלנים טוענים שהם מייבאים עובדים שיהיו כאן מדריכים. טענה כלפי זה

הסתדרות פועלי הבנין, שאם אמנם יש צורף ביבוא מדריכים צריך לחשב זאת לפי מדריך

אחד על 5 או 6 אנשים. אבל הם לא מסכימים לזה. מדברים על "מורה פרטי" לכל
עובד, על בסיס של אחד-מול-אחד
יבוא בעל מקצוע ומולו יעסיקו עובד ישראלי אחד.

והאם לזה כן מסכימים? ואיזה מדריך הוא זה? האם אנחנו מקיימים כאן שעורים

פרטיים? אם מדבור בתום לב על מדריך, ובארץ אין מדריכים, מדוע לא יחתמו שעל כל

איש מבחוץ שמובא לארץ כבעל מקצוע ומדריך יהיו 5 או 6 או אפילו 10 עובדים

ישראלים?

אני מציע לכם לא להתרשם מהמספר של 50 אלף עובדים חסרים, כי בשלב זה אין

זה כצעקתה. אם תביא להם מחר 4,000 עובדים הם לא יוכלו לקלוט אותם. חבל ששר

השיכון איננו פה, כי אילו היה כאן היה לי יותר קל לתקוף אותו. ובכן, מדברים על

מחסור ב-60 אלף עובדים רק כדי להצדיק הכאת עובדים זרים. זה למעשה כל המשחק. אל

תאמינו להם.

אינני יודע מה קרה למחירי הבנייה ששיגעו אותנו בשנתיים האחרונות, כשעלו

ב-%40. מדוע כך? הדבר היחידי במדינה שעלה בצורה משוגעת כזו זה הבניין. שום דבר

אחר לא עלה במידה כזו. והעובדים בבניין הם עובדי שטחים לא מאורגנים וזולים. הם

אמנם נותנים תפוקה ששווה לשכר שהם מקבלים. מחיר הבנייה עלה, ואין מעסיקים

עובדים יהודים, ואף לא עולים. רוצים רק עובדים זרים. ומי שנותן להם יד לעשות

את הדבר הזה עושה מעשה פשע למדינת ישראל. פשע ממש. בינתיים מדברים על 10 אלף

עובדים זרים, אבל שמענו שבארץ מצויים כבר 16 אלף עובדים זרים, כשרק ל- 4,000

מהם יש רשיונות. זאת אומרת שאפשר להכנס למדינה ולעבוד בה גם בלא רשיון. קרוב

ל-80 אלף עובדי שטחים, מתוך סך הכל של 120 אלף, אינם מאורגגים כלל, וניתנים

לניצול, וקיים לגביהם שיקול בטחוני. אנחנו בעד זה שהם יעבדו כאן בצורה מסודרת

ומאורגנת.

יצחק לוי;

האם יש בארץ די כוחות מקצועיים להדרכת עובדים בענף הבנייה?
יי קיסר
סולל בונה פיטרה 5,000 שלה, כולם בעלי נסיון ובעלי מקצוע א' א', והם- -

מוכנים להדריך וללמד. הכנתי רשימה של עובדים מומחים אלה, ואני רוצה לראות את

הקבלנים הרוצים עובדים זרים-
יי בן יקר
אני קולט את כולם.
יי קימר
אני אביא את כולם אליך ואני רוצה לראות אותך קולט אותם. אמרנו שיש לנו

רשימה של מפוטרים אלה, שרובם מקבלים פנסיה מוגדלת, כיוון שהוצאו מהעבודה לפני

הזמן, והם מוכנים לעמוד לרשות המדינה בנושא הזה. מה הקושי להכשיר פועלי בנין?

מה הבעיה בכלל? האם אלה מדענים, מומחים לגרעין, רופאים? מדובר בפועלי בנין.

חוץ מבית הספר בחולון, שקיים כל השנים, גם כשפועלי הבנין היו בשפל, לא עשו דבר

להקניית המקצוע הזה. רק מדברים, מדברים ומדברים. מה כן עשתה הממשלה? היא חתמה

על יבוא לא רק של פועלי בנין, אלא גם של כל הקראוונים הדרושים. ואם מהר לא

תהיה עליה, אנחנו נהיה תקועים עם המון קראוונים.



כאשר תע"ש פנתה אל הממשלה ואמרה שהיא מובנה לעסות הטבה ליצור של קראוונים

ובלבד שלא תצטרך לפטר בל בך הרבה עובדים, אמרו לה שהיא איחרה ובי בבר הזמינו

את הקראוונים מחו"ל. זו חרפה ובושה לממשלת ישראל שהזדרזה להזמין את הקראוונימ.

ואני רוצה להגיד שאינני יודע אם הבל נקי. ומי שמביר אותי יודע שאני לא אוציא

מפי מלה רעה על מישהו כשאין לי הוכחה לבך. אבל הרי אין זה מתקבל על ההדעת

שחותמים מהר מהר על הזמנת 40 אלף קראוונים מבחוץ. מה קרה? האם אי אפשר היה

להזמין תחילה 10,000 קרוואנים, ולראות מה יקרה בארץ? לבן אני מציע למי שבא

להסביר את עמדת הממשלה שיחזור לממשלה ויניד לה שאין יבוא של פועלים זרים.

שיסתדרו במה שיש בארץ. ואם צריר להבריז על מצב חירום, אני אהיה בעד זה. רק

עובדים ישראלים צריבים לעבוד בארץ. שיעלו את השבר. הם מרוויחים, והם יבולים

להעלות את שבר הפועלים, והפועלים מצדם יעלו את הפריון. ונגמור עם הסיפורים של

עשיית רווחים קלים על-גבם של העובדים ועל נבה של העלייה.
סנן שר העבודה והרווחה מי פרוש
אני יבול להבין ולהוש את ההתרנשות של חבר הבנסת קיסר. אני הושב שהנושא

הוא רציני ביותר, רציני עד מאד. בממשלה היה השבוע ויבוה, והבריעו שם בעד הבאת

עוד 5,000 עובדים מבחוץ. יש הברעת ממשלה בענין, ובדמוקרטיה יש לקבל בך את

הדברים. אבל חובתנו באן בוועדת העבודה והרווהה ללמוד את המצב ולרדת לשורש

הבעיה.

קראתם בוודאי שבחודש פברואר נוספו 11,000 דורשי עבודה בארץ. אין ספק

שלמספר הזה יתווספו מדי הודש במספר הזה של דורשי עבודה, בי עשרות אלפי העולים

שהניעו מרוסיה והלבו לאולפנים מתחילים בבר לצאת לשוק העבודה וימשיבו לצאת לשוק

העבודה. ולצערנו הנדול עוד לא נוצרו דברים שיובלו להעסיק את העובדים במנזרים

אחרים, ואינני רוצה להתעבב ברגע זה על הסיבות לכך.

ישנו ענף אחד שיבול להעסיק עובדים רבים בתקופת המעבר, עד שתהא צמיחה

בלבלית בארץ, והבוונה היא במובן לענף הבנייה.

העובדה שישנמ היום121 אלף מובסלים נובעת בחלקה הנדול בשל התהרות בשבר

של עובדי יש"ע,ומעכשיו נם של עובדים זרים. עובדי יש"ע מאורגנים ועם רשיונות

עבודה יבולים במובן להשתלב בעבודה בארץ, ואינני חושש מהם במתהרים שידחקו

הצידה את העובדים היהודים, אבל עובדי יש"ע לא מאורגנים מהווים גורם מתחרה

בגלל השבר הנמוך שהם מקבלים. בנלל האספקס הבלבלי והאספקס הבסחוני עלינו לדאוג

לבך שעובדי יש"ע הבאים לעבוד אצלנו יהיו מאורגנים. ברגע שתהא זו אבן יסוד

בגישה שלנו לגבי עובדי יש"ע, אנחנו לא נעמוד עוד בפני המציאות המרה שהיתה באן

בעבר באשר 35 אלף עובדי יש"ע עבדו בארץ עם רשיונות עבודה, וב-75 אלף עבדו בלא

רשיונות. עובדי יש"ע בלי רשיונות גרמו לבך שאין תעסוקה בשביל יתר האנשים.

והקבלנים והמעסיקים מחבים לעובדים האלה.

אין לבם מושג איזו הרגשה היתה לי בשנמסר לי שבאשר אוטובוסים עם עובדים

שנשלחו לעבודה בקסיף הגיעו למקום העבודה הם מצאו שם עובדי שטחים. ולמה העסיקו

שם עובדי שטחים? - מפני שהם יותר זולים. אם אנחנו לא נשרש את התופעה הזאת

אנחנו נגיע בעוד זמן קצר למצב חמור ביותר.

נבון שברוסיה גרו העולים בתנאים די קשים, במה משפחות בדירה אהת, ובבל זאת

יש להם בעיית דיור בארץ, אבל בעיית הדיור שלהם היא חמורה הרבה פחות מבעיית

העבודה שלהם. בי בלא עבודה יהיה מצבם גרוע וקשה ללא נשוא, מה נם שרוצים להקפיד

על בך שלא יקבלו דמי אבטלה. המדינה הוציאה השנה סבום של 600 מיליון שקל לתשלום

דמי אבסלה, ותגיע ללא ספק ל-800 מיליון דולר דמי אבסלה ואף למעלה מזה. האמנם

זו דמות המדינה שאותה אנחנו רוצים לבנות? ועם מי נבנה אותה? אני חוזר ואומר

שאני מעוניין שעובדי יש"ע ישארו בעבודה במדינה, אבל הם צריבים להיות מאורננים

ועם רשיונות, ואז לא יהוו גורם מתחרה, ואז יימצא פתרון לבולם.



אינני רוצה שנשלח את עצמנו להאמין שבארץ מחכים לעובדים זרים מפני שהם

מקצועיים. אם רוצים חלכשיר עובדים מקצועיים בענף חבנייח יש חרבח דרכים לעשות

זאת. אני מאד מצטער, חבר חכנסת קיסר, על שסולל בונה נתנח בידי שר חשיכון קלף

חזק כאשר חיא בעצמח קיבלח 600 עובדים זרים.

חיו"ר אי נמיר;

אם שומרים על עקרון אז נם חברת סולל בונח לא תזמין עובדים זרים.

סבו שר חעבודח וחרווחה מי פרוש!

ב-כ"ז טבת, בדיוק לפני חודשיים, אושר בממשלח בואם של 3,000 חעובדים חזרים

חראשונים, אחרי חוויכוח חסוער שהתנחל בח. כמח מ-3,000 אלח נמצאים בארץ?

מי אילת!

נכון לאתמול חוצאתי 1,000 רשיונות.
סנו שר העבודח וחרווחה מי פרוש
זאת אומרת שחם לא מיממשו את חרשות שניתנח להם. הם מחכים שיבואו 10,000,

מחכים שיבואו 20,000 ו-50,000, מפני שאימנ רוצים לחעסיק את העובדים חיהודים

שעולים יותר ביוקר.
חיו"ר אי נמיר
אז למח לא חביאו עוד 2,000 איש שחבאתם אושרה?
י' טוב
עד לבוקר זח אישרנו בינתיים לחברות חבאת 1,000 עובדים. מתוך המספר הזח

קיבל חקיבוץ הארצי 25 עובדים זרים, ועוד 18 עובדים יקבל הבוקר. סולל בונח

קיבל 317 עובדים, והבוקר יקבל עוד 283 עובדים. בסך חכל 600 עובדים זרים

לסולל בונח.
יצחק לוי
חבר חכנסת קיסר, איר זה שכל הפועלים הזרים המניעים לארץ הולכים דווקח

למקומות חאלח שעליהם שמענו?
י' קיסר
שחממשלה לא תיתן אף לא אישור אחד.

יצחק לוי!

למח אתח לוקח אישורים כאלח? נאח דורש צריך נם נאח לקיים. חעובדים הזרים

היחידים שחניעו עד כח חניעו אל חקיבוץ ואל סולל בונח.

מי אילת!

חקבלנים מוכנים לחביא את 3000 חעובדים הזרים ואת העובדים חזרים. אני

מקפידח לשמור על חחלטת חממשלה, דהיינו - אחד תמורת אחד. במידה והם לא

מקיימים את התנאי, הם לא מקבלים את הרשיון לחבאת חעובדים חזרים.



י' פרח!

איזו מין פרופורציה זו? אם האיש הוא מומחה הוא צריך להכשיר 6 עובדים.
מי אילת
שלשום ביקרתי בצפון הארץ והייתי בנווה-דוד שזה מרכז להשכרת עובדי בנין,

וכואב הלב לראות את המצב שם. מתקיימים שם למעלה מ-30 קורסים בעבודת הבנין.

בנווה דוד יש עולים הדשים שהפכו מבנה לבית, חילקו אותו למדורים ועשו את עבודת

הספסנות, הריצוף, השיח וכוי. העולים רוצים לעבוד. אבל לא רוצים אותם. נגמר

קורס של עובדי בנין אתיופים, ואף קרבלן לא רוצה להעסיק אותם.

סנו שר הבינוי והשיכון אי רביץ!

מדוע לא?
היו"ר אי נמיר
כמה זמן הם למדו בקורס?

אי אילת!

במשך שלושה חודשים ניתן להכשיר בל עובד להיות עובד מקצועי. עבודה עם

אגורנים דורשת לימוד משך תקופה יותר ממושכת.

עי פרץ!

מאיפה מניעים העובדים?

יי טוב!

בסך הכל יש לנו המלצות של שירות התעסוקה לנבי 1,010-עובדים. וזה אושר

כרגע. לחברת בן יקר 150 עובדים; לסולל בונה - 600 עובדים; לקיבוץ הארצי - 42

עובדים. בכדי להבטיח קיום החלטת הממשלה שתמורת בל עובד זר יתקבל עובד ישראלי

אנחנו מחייבים כל חברה קבלנית לתת לנו ערבות בנקאית בנובה של 1,000 שקל על כל

עובד זר. אם יתברר שהחברה לא מכשירה עובדים ישראלים כמספר הזרים, היא תאבד את

הערבות הבנקאית.

הי מחאמיד!

האם לאנשים האלה יש מומחיות מסויימת? איזה סונ אנשים הם אלה? חשוב לדעת

אם הם באים מפני שאין פועלים בארץ, או שהם באים מפני שאין שכל בארץ.

יי טוב!

ארצות המוצא של העובדים האלה הן: טורקיה,ך רומניה, פולין. כולם מקצועיים,

וזה על פי המלצה של שירות התעסוקה.

מי אילת!

לא כולם מקצועיים.

היו"ר אי נמיר!

אין ביקוש למקצועי ים?

אי אילת!

יש ביקוש למקצועי ים, אבל אין בית ספר לטפסנות, למשל.
סגן שר העבודה והרווחה מ' פרוש
עם כינון המדינה עבדתי עם הרב מאיר ברלין, והוא היה אומר: הכלל המנחה

אותי בחיים הציבוריים זה להיות תמיד ותרן, אבל לעולם לא ארשה שירמו אותי. אחרי

שלמדתי וחקרתי את הנושא של אחד תמורת אחד, שעובד זר ילמד עובד ישראלי, אני

יכול להניד לכם שזו רמאות. אין בכלל משמעות כזאת שהעובד האחד ילמד את השני.

אני יכול להבטיח לכם שהעובדים הבאים מבולגריה, מרומניה ומקומות אחרים אינם

יותר מקצועיים מהיהודים הבאים מרוסיה ועוברים כאן הכשרה פנים מפעלית.

אחרי שזכינו סוף סוף לראות את מאות אלפי אחינו עולים אלינו מרוסיה איננו

יכולים שלא להרים קול זעקה נגד הכאת עובדים זרים. ונם הקבלנים צריכים להבין

שלא יורשה להם להביא עובדים זרים. רק מי שאיבד כל הבנה לנושא ולמצוקת העולים

הנאבקים על קיומם לא יסכים למה שאמרתי. אתם בוודאי זוכרים נם שהקבלנים לא היו

מוכנים להתיל לבנות אלא אחרי שהבטיחו לחם שהממשלה תרכוש את כל הדירות שיבנו.

אחרי שיחות רבות שקיימתי, אישיות ונם לא אישיות, הנעתי למסקנה שאם נמצא

את הפיצוי המתאים לקבלנים כדי שהדבר ישתלם להם הם יוותרו על העקרון של העסקת

עובדים זרים.

אריק שרון "מכור" עכשיו לנושא אחד: לבנייה, ולזכותו ייאמר הדבר. הבל רק

שלא השתכנע שהבנייה כיום יכולה להעשות כפי שנעשתה בשנות לה-70.

אני מעריו מאד, יושבת ראש הוועדה, את היוזמה שלך בקיום הישיבה הזאת.
היו"ר א' נמיר
מספר חברי כנסת הגישו את ההצעה לסדר היום בנושא הזה. ואני מקווה שגם החוק

שעבר אתמול יעזור בנושא הזה.

סנז שר העבודה והרווחה מי 5רוש!

אין ספק שעם פיקוח מתאים ונאות החוק הזה יעזור. כל מי שמתמצה ומתעסק

בנושא יודע שאהד מאכני היסוד לשינוי הצב בענף הבנייה זה הצורך בכל שהעובדים לא

רק יחזיקו ברשיונות עבודה בארץ, אלא יהיו גם מאורגנים. איננו יכולים להסתפק

ברשיונות בלבד, אלא העובדים הייבים להיות נם מאורננים. עובדים שאינם מאורגנים

מהווים נורם מתחרה ויוצףרים מצב לא בריא מכל הבחינות.
יצחק לוי
אני מבקש לשאול את חבר הכנסת קיסר, אם לאור הדברים ששמענו הוא יהיה מוכן

להודיע כאן שחברת סולל-בונה לא תעסיק את העובדים הזרים שעליהם שמענו? שיקחו

במקומם עובדים עולים מאתיופיה.
סגו שר העבודה והרווחה מי פרוש
יהיה זה מחווה יפה מאד אם תודיע כאן שסולל בונה מוותרת על העובדים האלה.
היו"ר אי נמיר
הבר הכנסת יצוקה לוי, את מה שעשית כאן בעל פה עשיתי אני בכתב.
יצחק לוי
חשוב שהדברים יישמעו.
י' קימר
אני מתכונן לטפל בענין הזה מיד.
מ' ציפורי
בחודש ינואר שילמנו דמי אבטלה ל-60.959 איש. באותו חודש היו בשירות

התעסוקה 27,000 הצעות-עבורה, וזה מוקדש הבעיה.

רמי אבטלה זה לא סבסוד של קבלנים או תעשיינים. אבל קיימים טירורים בין

משרד העבורה והרווחה לשירות התעסוקה לניצול כטפים אלה לעריככת קורסים

והשלמויות, בולל השתלמויות פנים מפעליות. עשינו זאת בעבר, ואפשר לעשות זאת נם

בעתיד.

אני יכולה להצביע ער כמה המור הנושא של יש"ע מבהינת כספית. בעוד נביית

התשלומים עבור דמי הביטוה של עובדי יש"ע מניעה ל-6,5 מיליון שקל, הרי הלשלומים

ששילמנו להם מניעים ל-9,5 מיליון שקל, וזה אומר שיכול מאד להיות שבענין זה

נעשים מעשים שונים ומשונים. 1הדבר נעשה כך שעשרה איש אנונימים עוברים, ועבור

שניים מהם בלבד משלמים ביטוח. את התנמולים צריך לקבל האדם שנפנע, ויש מטפר

נרול של נפנעים, ונוסף על כך משלמים מענקי לידה וכוי. ויש פער נדול מדי, וזו

בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. מבחינתנו חסר למשרד העבודה והרווחה ולשירות

התעסוקה מכשיר של בקרה ואכיפה בשטח.

אני סבור שיבוא בתים מוכנים, בין אם בתים ממבטון ובין קראוונים, זו

שערוריה ממדרנה ראשונה, כי יש לנו בארץ את הפוטנציאל לעשות זאת בעצמנו. ויש

בארץ הרבה מפעלים לבנייה טרומית שהם סנורים. ולדעתי אסור נם לעבור בשתיקה

בנושא תע"ש.
י י בן-יקר
לאחר הדברים ששמעתי כאן הבוקר התחזקה דעתי, ששיש חוסר הבנה מוחלט מצד

הזרוע שמקבלת את ההחלטות לנבי הבעיה, ברברים הקשים וההרסני ים שנאמרו כאן בעיקר

כלפי המעסיקים, אף שנם כלפי הממשלה.

הייתי מבקש שלא להנביל אותי ב-5 או ב-10 דקות, כדי שיתאפשר לי להעביר

לכם מהשרה את הדברים האמיתיים לאשורם. כמעסיקים בףענף הבנייה אין לנו למעשה

בעיה. נם אנחנו לא רוצים עובדים זרים. אנחנו אבל רוצים עובדים מקצועיים,

ועובדים כאלה אינם בנמצא. עד דצמבר 1989 נבנו כ-20 אלף יהירות דיור בממוצע

בשנה. הממוצע הרב שנתי ב-10 השנים האחרונות הניע ל-24 אלף יחידות דיור בשנה.

מנתונים שפורסמו ברצמבר 1990 מסתבר שבאותה שנה התחילו לבנות 29 אלף יחירות

דיור, וזה מצביע על דפיציט של 16,000 התחלות בנייה בין מה שתכננו לבנות לבין

מה שהתחילו לבנות. תכננו לבנות 45 אלף יחידות דיור בפרונרמה ו-20 אלף יחידות

במנזר הפרטי, ולפי הפרסומים לא התחילו בבניית 45 אלף יחירות דיור.
רו כהן
עד סוף פברואר התחילו 16 אלף יחידות.
יי בן-יקר
ענף הבנייה נררש לעשות כ075 אלף התחלות בנייה בשנת 1991. זו הכפלה של פי

4 ממה שיכולנו לעשות במאצעי היצור שלנו בשנת 1989. ענף הבנייה שסבל קשות ממצב

כלכלי קשה וממצב קשה של ביקושים, הצטמצם ב-10 השנים האחרונות והצטמק. נכון

שעובדי סולל בונה יצאו לפנסיה ואמצעי היצור שלו קטנו. אבל לנו אין בעיה. אנחנו



יכולים להשאר עם אותן 20 אלף התחלות בנייה בקונה. לא אנהנו צריכים לדאוג

למגורים עבור העולים החדשים, מישהו אחר צריך לדאוג לבך, ולכן אנחנו לא צריכים

עובדים.

מוזר לי לשמוע כאן שיש לנו אינטרסים זרים ומשונים בדרישות שלנו להבאת

עובדים זרים. אנחנו צריכים עובדים בדיוק כמו שאנחנו צריכים מלס, ברזל, קרמיקה,

כלים, חול וחצץ. ואני מודיע לכם שייחסר מלט בארץ, יחסר ברזל וכוי, ונצטרך

לייבא את הדברים האלה.

אני מדבר בשן הענף, אבל יושב מולכם קבלן נקי כפיים, ויעידו על כך רבים

אחרים, שהתחיל לחכשיר עובדים ישראלים עוד בחודש יוני שנה שעברה, לפני המלחמה

ולפני שנקלענו למצב קשה עם עובדי השסחים. החברה שלנו הכשירה כ-600 עובדים

ישראלים, וצר לי לומר שישנה נשירה של כ-60% מבין העובדים האלה. אף אחד לא

יאשים אותי בהעסקת עבודה זולה, כי אנחנו היינו הראשונים - ועל כך כעסו עלי

חברי למקצוע - שהצענו לעובד שבא לקבל אצלנו הכשרה פנים מפעלית משכורת התחלתית

של 1,500 שקל לחודש גם כשלא ידע להחזיק פטיש ביד, וכל זאת בזמן שהתעשיה המשיכה

לשלם 880 או 1,000 שקל לחודש. אנחנו חסידים של שכר מול תפוקה. ואני שמח מאד

לחתום על שיקים של עובדים שלנו שעברו הכשרה ושרמת השכר שלהם מגיע ל-3,000 שקל

לחודש, כי הם נותנים תפוקה מתאימה. הענף מוכן לעשות הסבה לשיטת העבודה הזאת.

במה מלים על הצרכים של הענף, לפי המספרים שלנו. בענף הזה עבדו כ- 8sאלף

עובדים, נם בתקופה שבה בנו 20 אלף יחידות דיור בשנה. אל לנו לשכוח שענף הבנייה

הוא ענף עתיר ידים עובדות, לצערנו. היום הוא עובר תהליך של תיעוש, שקצת מקל על

הבעיה, ואחרי שיעבור תיעוש נזרקק לפחות ידים עובדות. בתקופה בה עבדנו בבנייה

בדרן הקונוונציונלית העסקנו כ-85 אלף עובדים. 25 אלף מתוכם היו ישראלים, ו-60

אלף העובדים הנותרים הגיעו מהשטחים.

השקלול של אותם 60 לאף עובדים מהשטחים שאמורים לחזור לעבורה בצורה

מאורגנת, ואני בהחלט מסכים שהם צריכים לעבוד בצורה מאורגנת, הוא כ-20 אלף,

בגלל כל מיני סיבות מצטברות. ראשית, הם לא מגיעים יום יום לעבודה. טבלת השנה

של ימי האינתיפאדה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות", מצביעה על העדרות מתוכננת מראש

של 120 ימי עבודה בשנת 1991. אם נוסיף לזה את ההעדרות בגלל ימי המלחמה, ונוסיף

גם את ההחמרה שישנה היום מצד שלטונות הבטחון, ואני בהחלט מצדיק אותה, אפשר

לשקלל את אותם 60 אלף עובידם ל-20 אלף בלבד. בימים מסויימים הופיעו אולי 60

אלף עובדים, אבל התפוקה הכללית השנתית שלהם תבא שווה ללא יותר מ-20 אלף

עובדים. ואם מצרפים לזה את העובדים הנוספים שהענף זקוק להם נכון לרגע זה,

ואני נוקט במספר זהיר ביותר של 40 אלף עובדים, אנחנו מניעים למסקנה שבענף

הבנייה חסרים היום בין 80 ל-90 אלף זוגות ידיים מקצועיות עובדות.

אשר למדריכים אחד מול אחד, אני רוצה להניד לכם שאני בעצמי הייתי איש בנין

ואני מכיר את הנושא. ירוע הדבר שבענף הבנייה, הקונוונציונלית בעיקר, שיטת

העבודה היא כזאת שהטפסן עובד עם העוזר שלו, הרצף עובד עם העוזר שלו, הטייה

עובד עם העוזר שלו, וכך הלאה. אחד מול אחד. והמצב היום הוא כזה שמי שהיה עוזר

של טפסן הוא הטפסן של היום, ומי שהיה עוזר לטייח הפך להיות הטייח של היום, וכך

הלאה. המונח של אחד מול אחד גולד מהמציאות ומהתהליך הזה.

ענף הבנייה מתנגד לשחרור חברות זרות מהצורך לנהוג לפי השיטה של אחד מול

אחד. אנחנו נפנה אל משרד הבינוי והשיכון ונביע את מחאתנו, כי אנחנו רוצים לקבל

תנאים שווים לאלו של חברות זרות, כי אנחנו חוששים שמא זה יביא לאבטלה לא רק של

עובדים אלא גם של קבלנים.

לאחרונה אנחנו עושים מהלבים כדי לקבל עובדים ישראלים לענף שלנו, ואני

מצהיר שאין כאן בעיית שכר. היום ישולם בענף הבנייה שכר שעולה על שכרו של חבר

כנסת.
י' קיסר
לא אתה, מר בן יקר, ולא מרדכי יונח הנכם הדוגמא לקבלני בנין. 99% מתוך

70 אלף העובדים הבלתי מאורננים עבדו בבנין, והם קיבלו קובר עבדים. אתה מדבר על

שניים או שלושה קבלנים שהם באמת אנסים טובים וישרים, אבל אתה אינך הדוגמה לכל

הקבלנים ולכן גם לא השליה שלהם.

י' בן-יקר;

השכר ההתחלתי כיום לעובד בנין הוא 1,600 שקל. את הסכום הזה יקבל מי

שלומר חיום את המקצוע.

י' פרח;

איר אתה מסביר את העובדה שלמרות זאת לא רבים הם הפונים לענף הזה?
יי בו יקר
לא אמתרי שלא מונים. רוב הבנייח בארץ תבוצע כיום כפי הנראה על ידי אותם

קבלנים שהיו מאורננים. התאחדות הקבלנים פירסמה במודעות ענק, שעלו לה בלא מעט

כסף, קיום יריד תעסוקה פרסי. בעקבות המודעה האהרונה שלנו, שקראה לעובדים

מקצועיים בתחום הבנין, הניעו אלינו 200 עובדים, וכולם מסודרים היום במקומות

עבודה אצל חברנו.

חברי בהתאחדות ואני פנינו לשירות התעסוקה, שנמצא במצוקה אמיתית בתחום

הזח, ומשם ענו לנו שאין לשירות אף עובד מקצועי מובסל שאפשר לשלוח אלינו.
סבו שר הבינוי והשיכון א' רביץ
מח עם הסיפור של הגברת מרגלית על הקורס של העולים מרוסיה שסיימו את

לימודיהם, ואף אחד לא לקח אותם לעבודה.
י' בן-יקר
אנחנו נקלוט אותם.
היו"ר אי נמיר
הוועדה משמשת לא פעם מקום המפגש היחידי לגורמים השונים הנוגעים בדבר.

רן כהן;

אתמול נאמר לנו על ידי נציגי לשכות התעסוקה, שקבלני בנין לא פונים כלל

ללשכות התעסוקה כדי לבקש עובדים.
יי בז יקר
המצב שאותו אני מציג בפניכם אינו זחה לגבי כל חלקי הארץ. בצפון הארץ,

למשל, אין בעיה של מצוקת עובדים. יש שם עובדים יהודים וערבים ישראלים. ואני

רוצה לציין שיהודי ישראלי וערבי ישראלי משתכרים אותו שכר. במרכז הארץ יש מצוקה

אדירה בעובדים, וכך נם בדרום הארץ. רוב הבנייה מתנהלת במרכז הארץ בודרומה.

התחלות הבנייה בצפון הארץ הין די זניחות, ולכן אין שם מצוקה בעובדים.



הכשרת עובד מקצועי בענף הבנייה זה תהליך די ממושך, ואי אפשר לדרוש ממנו

להגיע לתפוקה נאותה תוך זמן קצר. כדי להכשיר אדם להיות פועל מיומן בענף הבנייה

יש צורך בתקופה של לא פהות משנה. זה תלוי כמובן ברצון של העובד, במוטיווציה

שלו ובכישורו. אנחנו עובדים עדיין בשיטות מיושנות בטפסנות, בטיח, צריוף וכוי.

היו"ר אי נמיר!

אני מאד מצטערת שאני נאלצת לבקש ממך לקצר, כי עלינו לסיים כאן ולהכנס

לישיבת המליאה. אנחנו ניתן לכם אפשרות נוספת להופיע בפני הוועדה.

יי בו יקר;

אני מבקש להתייחס עוד לנושא של עבודה זולה. החברה שלנו ביקשה אישור להבאת

עובדים זרים, ולא קיבלה אישור להבאת מספיק עובדים. אבל אני רוצה להבהיר שעובד

זר עולה להברה יותר משעולה לה עובד ישראלי. עולה מתורכיה, למשל, עולה לחברה

בין 1,300 ל-1,500 דולר לחודש עבור עבודה של 8 שעות ביום. לעובדים הזרים אין

תעודה מקצועית, אבל הם עובדים מקצועיים ברמה נבוהה. העובדים המניעים מתורכיה,

מפולניה או מרומניה הם עובדים מקצועיים פר-אקסלנס.

י' קיסרי.

באיזו שפה הם מלמדים את העובד הישראלי?
י' בן-יקר
המטרה שלהם היא להתחיל לייצר ממחר בבוקר, לפני שיתחילו ללמד, כי אנחנו

במצוקה נוראה. קיבלנו 8 שיחות טלפון ממשרד הבינוי והשיכון ובכולן נשאלנו מדוע

לא התחלנו בבניית 300 יחידות דיור במקום זה, ו-800 יחידות במקום אחר וכוי.

למעשה אין לי שום בעיה. אני יכול שלא להתחיל לבנות. חייתי טוב מאד במשך הרבה

שנים עם 20 אלף התחלות בנייה. אני לא חייב להניע ל-40 או ל-100 אלף התחלות

בנייה. אבל אם הדמיה צריכה הרבה דירות, אז אנחנו צריכים מחר לייצר ולהכשיר.

אכל קודם כל אנחנו צריכים לייצר דירות. כי כאזרח נראה לי שאנחנו מחמיצים את

השעה הגדולה.

ההמלצות שלנו הן כדלקמן-. יבוא מיידי של לפהות 30 אלף עובדים זרים, לצורך

יצור מידי ממחר בוקר. ואשר לשאלה לכמה זהמן נייבא את העובדים הזרים האלה, אני

רוצה להשינ שאני חושב שזה צריך להיות לזמן קצוב, ולא לנצח. צריך להנביל את זמן

שחותם בארץ של העובדים הזרים לשנה בערך. כל עובד זר צריך לעזוב כעבור שנה.

במקביל צריכות ההברות להתחייב לקלוט ולהכשיר 30 אלף עובדים על בסיס של אחד מול

אחר.

כמו כן אני ממליץ לתת הטבות במס הכנסה לעובדים בענף ולהעדיף אותם על פני

הישראלים שבכל זאת לא מניעים לענף הזה, כי תנאי העכורה כו כאמת קשים.
היו"ר אי נמיר
אני מקווה שבשבוע הבא נוכל להמשיך את הריון בנושא כדי שנוכל לשמוע באופן

יסודי ורציני את דעת הקבלנים.
ע' פרץ
אני רוצה לומר לקבלנים, שאתם מתמחים בהצגה המצב הקשה של ענף הבנייה

לפנינו, ואת אי היכולת שלכם לעמוד בתביעות משרד השיכון, וכן את הבעיה המורכבת

של תחרות בין קבלנים, ואת הצורך ביצירת תנאי תחרות שווים בין החשברות הזרות

וחחברות המקומיות, ובענין האחרון אנחנו נם נעמוד לצדכם.



מעולם לא באתם אל הוועדה הזאת עם תביעות. אף פעם לא באתם אלינו ואמרתם,

למשל, שאתם מוכנים לקבל עובדים ישראלים להכשרה קצת יותר מתמשכת בתנאים אלה

ואחרים. מעולם לא הבאתם בפנינו מסמך כזה, כל הזמן אתם מביאים מסמכים המציגים

אלף סיבות למה לא. תנו לנו פעם סיבות למה כן, ואז נוכל להניד לכם שבענין זה

אנחנו מסוגלים לכופף את הממשלה, בענין זה אנחנו אל מסוגלים לכופף את הממשלה.

אבל תאם לא עשיתם זאת אף פעם.

אדוני סנן שר הבינוי והשיכון, ההחלטה שלכם לתת מענק של 35 אלף שקל לדירה

בנין קיצור לוח הזמנים של הנייה מבלי להתנות את זה במספר עובדים ישראלים בהברה

נורמת לכך שהחברות נאלצות להשביא ארצה מספר נדול קול עובדים מכל מקום אפרי. כי

לקבלן כדאי לגייס עובדים מכל מקום שהוא בעולם ובלבד שיעמוד בלוח הזמנים של 7

חודשים ולקבל 30 אלף שקל.

סגן שר הבינוי והשיכון אי רביץ;

אני מאלץ את החבורת על ידי זה לגמור את הבנייה בזמן קצר ככל האפשר.
ע' פרץ
למה שישקיע 3 או 4 חודשי הכשרה בעובד ולהפסיד את 30 אלף השקלים? מדוע לא

תקבע שעל כל אלף דירות שהקבלן בונה הוא צריך להעסיק כך וכך עובדים ישראלים,

ותן לו אפילו 3 חודשים נוספים לסיום הבנייה. ולעומת זאת, חברה שבונה רק עם

עובדים זרים תהא חייבת לסיים את הבנייה תוך 7 חודשים.
סגן שר הבינוי והשיכון אי רביץ
לנו יש משימה: לדאוג לדיור עבור העולים, ומהר ככל האפשר.
ע' פרץ
העולים לא מתרגשים מהמשימה שלכם. העולים נ וברים בזבל בחיפוש אחר מזון. תן

להם עבודה, כי זה חשוב להם יותר, והם יחכו עוד שלושה חודשים עד לקבלת קורת ננ.

אם תגיד להם שנגזר עליהם לסבול עוד שלושה חודשים בהעדד קורת ננ, ותהת זה הם

יקבלו עבודה כדי שיוכלו להתפרנס, ולא יצטרכו לחפש עוד עגבניות רקובות בשוק

הכרמל, אני בטוח שהם יעדיפו את זה.

אני לא יכול להתעלם מהנתונים שנמסרו לנו בקשר לעובדים זרים שהוזמנו על

ידי חברות שאותן היינו מאד רוצים להציג כדוגמה. לא יתכן שהקיבוץ הארצי יכפיש

את שמו בגלל 42 עובדים זרים וישמוט במעשהו זה מאתנו את התוקף המוסרי לנהל מאבק

נגד התופעה של הבאת עובדים זרים ארצח.

הבר הכנסת ישראל קיסר, מזכי'ל ההסתדרות, שמעתי אותך פעם נושא דברים בפני

אלפי חברים מוועדי עובדים, ואמרת להם את הדברים הבאים: תדעו לכם, שועדי

העובדים ה סדין לבן-, אבל בתוככם יושבים כמה הבדים שהפכו את ועד העובדים למקור

לאבסלה סמויה, והם הופכים להיות נקודות שחורות על אותו סדין לבן ומכפישים את

כולנו. אם אתה לא תקבע מחר, בצורה חד משמעית, שסולל בונה תחזיר את 380

העובדים הזרים שהניעו עבורה, אתה משמים מאתנו את היכולת להאבק בתופעה הזאת.

אין לו ברירה אלא לעשות את הדבר הזה.
יי פרח
אני רוצה לומר דבר שאולי לא ייקלט באזני חלק מהנוכחים כאן. אנחנו עושים

כאן את הדבר החמור ביותר שאפשר לעשותו במדינה הסובלת מבעיה קשה של חוסר

תעסוקה, שיש בה כוח אדם עצום המבקש עבודה, שישנם בה חיילים משוחררים צעירים



המבקשים אף הם להכנס למעגל העבודה, בהתירנו יבוא של עובדים זרים. החוק הנותן

תמריצים לחיילים משוחררים העובדים בבניין הוצע עוד בכנסת העשירית, שאז הבאתי

את הצעת החוק, והיום אנחנו נמצאים בכנסת ה-12. אז מה קרה? יש לנו הרבה חיילים

משוחררים וצריך לתת להם תמריץ כדי שיילכו לעבודה מועדפת. נתנו להם תמריץ

בנובה של כמחצית דמי האבטלה בלבד, והאוצר התלונן שזה עלה לו 17 מיליון שקל,

ולא עשה חשבון שלמעשה הוא הרוויח סכום גדול מזה, כי אילו ישבו בבית ולא היו

מייצרים דבר היה משלם להם 40 מיליון שקל דמי אבטלה. האמת היתה שלא רק שלא

בזבזנו כסף, אלא חסכנו כסף למדינה כאשר נתנו תמריץ למי שהלך לעבוד בבניין.

לחוק הזה מלאו כבר 7 שנים, הוא עבר קריאה טרומית ובשבוע הבא הוא יובא לקריאה

ראשונה והוא יעבור ברוב גדול.

בענף הבנייה יש מקצועות שונים, ולא כל מקצוע דורש הכשרה של שנה שלמה.
שמענו קבלנים גדולים אומרים
אנחנו לא מחפשים עובדים מקצועיים. תנו לנו כוח

עבודה, כי אין לי כוח עכודה.

זח גם לא כל כך נכון לדבר על אחר מול אחד. בעל מקצוע רציני זקוק לקבוצת

עובדים לידו. לכן אני אומר שהיחס צריך להיות של אחד לחמישה. אני מסכים שצריך

עכשיו לייבא עובדים, כי פשוט אין ברירה, אזש זה אמור רק לגבי מומחים שהם בעלי

מקצוע ממש, ולא להניע לממדים מדהימים כמו אלח שעליהם שמענו כאן.

דיברתי בענין זה עם השר שרון, והוא שאל אותי מדוע אני צועק חמס ננד הבאת

עובדים זרים, שהרי חייבים למהר לבנות בארץ. אני מסכים שבחוסר ברירה עלינו

להביא אנשי מקצוע מבחוץ, אבל לא 30 אלף איש, כי זה בוודאי מוגזם. אני מבין

שיביאו אלף מומחים, או אפילו אלפיים, אבל איך אתם מניעים ל-10,000 עובדים

מקצועיים זרים, 20,000 ואפילו 30,000 אלף? תחליטו באיזו מדינה אתם רוצים.

האמנם אתם רוצים במדינה שבה עובדים פועלים זרים?

ראו מה קרה עם החיילים המשוחררים שלנו. 400 צעירים יצאו מכוח החוק שלנו

לקטיף ענבניות בערבה. אומרים שהצעירים שלנו לא רוצים ללכת לעבודה, והנה 400

צעירים הלכו לקטיף עגבניות בערבה, ועשו שם עבודה נפלאה. בא השר וקיצץ בחוק,

ועובדים זרים ממלאים עכשיו את מקומם של החיילים המשוחררים שחזרו חביתח.

מר בן-יקר, אם כל הקלבנים היו נוהגים כמוך הייתי כורע ברך בפני הקבלנים,

אבל גם אתה יודע שלא כולם נוהגים כך. אבל יותר מכל אני משתומם על חבר הכנסת

קיסר, מזכ"ל ההסדתרות, איך זה הוא מסכים שסולל בונה יביא 600 עובדים זרים.

יי קיסר!

אני לא מסכים. בהחלט לא.
י' פרח
מה פירוש לא מסכים? תשים וטו על החלטה כזו, תצעק חמס. איך אתה יכול

להרשות שיותר ממחצית אלף העובדים הזרים הראשונים שיגיעו יעבדו אצל סולל בונה?

סגן שר הבינוי והשיכון אי רביץ!

הדבר החמור ביותר הוא שנם הוא כנראה "משחד" את שר השיכון...

יי פרח!

אני מבין שאתה אומר זאת באנלוגיה לדברים שנאמרו כאן.

רו כהל!

אני רואה שאתה יודע מקרוב מה קורה בלשכת השר. אבל אני לא דיברתי על שוחד.
י' פרח
בל נשלה את עצמנו להאמין ובמציאות הנוכחית נוכל קולא להביא עובדים זרים

מחוץ לארץ, אבל יהביא מספר ממקבל על הדעת קול עובדים אלה. ומצד שני צריך לדאוג

להכשרה מתאימה של עובדים מקומיים.

אני רואה בנושא הבנייה ובנושא קליטת העלייה נושאים חשובים ביותר, ואת

המצב בתהום הזה כמצב הירום, המחייב את כל המשרדים להטות שכם ולפעול בנדון.

משרד הבניוי והשיכון צריך לדחוף בכל כוחו תא נושא ההכשרה, ולבדוק בפועל כמה

אנשים מכשירים מדי יום בענף הבנייה.

רן כהו!

אני רוצה שהדברים יהיו גלויים על השולהן. הממשלה כולה, על משרד הכינוי

והשיכון, משרד העבודה והרווחה ומשרדים האחרים ידעו כבר לפני שנה שנצטרף לבנות

בהיקף נדול כזה, אבל לא היו בעלי מעוף ודמיון להשכיל להכשיר מספיק עובדים

בענף הבנין, דברים שאפשר וצריו היה לעשותם באותה תקופה, אלא שלא נעשו.

יבוא עובדים זרים הינו נם מכה כלכלית, נם מכה תעסוקתית וגם מכה מוסרית

ומורלית למדינת שיראל. מדינת ישראל שאינה מסוגלת לבנות בכוחותיה היא לצרכי

תושביה ואינה מסוגלת לבנות בשביל העולים הבאים אליה, והיא צריכה לייבא עובדים

זרים מתורכיה שיעשו את המלאכה, היא מדינת שיראל שנכשלה מבחינה מוסרית ומורלית,

ומי שאחראי לזה הם האנשים הפועלים בתחום הזה נם היום.

לדעתי יש פה פשוט כשלון קולוסלי. אם באמת רוצים שיהיו עובדים ישראלים

שיעשו את עבודת הבנייה בארץ, האם לא היה זה רק טבעי ונכון לפנות לצה"ל ולהניד

שאנחנו רוצים להכשיר היילים משוחררים, לפני שחרורם, לעבודת בניין?

עושים זאת.
רן כהן
אני מכיר את דן שומרון, את אהוד ברק ואת גורן, ואני אומר לכם שאם וזיו

עושים את הדבר הזה לפני שנה, כי אז היום כבר היו לנו בונרי שניים או שלושה או

ארבע קורסים כאלה שצה"ל היה מקיים, כמו שהתפנה לקליטת עלייה, לפינוי מחנות

ודברים אחרים. אכל לא עושים את זה.

אומדים לנו שאין פועלים ישראלים, אבל אלף פועלי תע"ש קמים ומכריזים שהם

פועלים ישראלים ושהם רוצים לבנות והם יודעים לבנות. אבל לא בונים. בעולם יש

יהום שיטות בנייה שיש בהם העדפה של טכנולוניה על פני עבודת ידיים. כמה אנשים

נשלחו מהארץ כדי ללמוד ולייבא מחו"ל את השיטות ואת המקצועיות? אף אחד.

מצויים בארץ אלפי עובדים ותיקים בענף הבנייה, שתמורת תמריץ או אפילו בלי

תמריץ אפשר היה להביא אותם אל הפינום כדי שיכשירו שם עובדים חדשים, כפי שנם

אני למדתי בשעתו את עבודת הבניין. את הדבר הזה אפשר היה לעשות לפני הצי שנה,

לפני שלושה חודשים ולפני חודש. אלא שאף אחד מהם לא התבקש לבוא אל הפיגום כדי

ללמד עובד ישראלי מתחיל. לעומת זאת נשואות העינים כל הזמן אל העובדים הזדים.

איזו מן ציוניות מוכפשת היא זו שמאמינה רק בפועל הבנין הזר, ולא חלילה בעובד

ישראלי שיעשה את העבודה הזאת? הרי זה מצב שלא יתואר. את כל הדברים שהזכרתי

ניתן בהחלט לעשות, אלא שהם לא נעשים.



אדוני מזכ"ל ההסתדרות, אני מכיר תא דעתך בנושא. אבל הרי ברור לכל שעל

ההסתדרות להסיל וסו על ענין יבוא העובדים הזרים. ברור נם כי מי שחשב על יבוא

עובדים זרים עבור זולל בונה תקע סכין בלב ההסתדדות, וזה צריך להיותב רור לך.

מי שעשה את הדבר הזה ראוי לפיטורין, או לפחות לנזיפה ציבורית חריפה. והרי אפשר

היה להכשיר אצלנו 10,000 עובדים ואפילו 20,000 עובדים בענף הבנייה. אתם

מוכיחים את המחדל של הממשלה בנושא הזה.

אנחנו צריכים ללמוד מהענין הזה, שהחוק שאותו אנחנו מכינים היום צריו יהיה

להיות יותר חריף במובן זה שנם ממשלת ישראל לא תוכל לייבא עובדים זרים ללא

אישור של הכנסת, שאי אפשר יהיה לייבא עובדים זרים לפי החלסה קונייקסורלית

בממשלה, אלא שהחוק יקבע שהחלסת ממשלה בענין זה תצטרך לקבל את אישורה של הכנסת,

ואז הממשלה תיערך בעוד מועד להכשיר ישראלים לעבודה הזאת, כדי שלא תצטרך לייבא

בחופזה עובדים זרים.

כל הרעיונות שעלו כאן מצד כל חברי הכנסת ניתנים לישום מהיום והלאה, כדי

שלא נצטרך לעמוד בעוד מספר שבועות בפני הכפשה כזאת.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת לסכם בקצרה את הישיבה. המונח "מחדל" בהקשר לכל מה שנעשה בנושא

הבנייה לקליסת העולים הוא מונח חיוור לתיאור הדברים שנעשו או שלא נעשו בתחום

הזה. לי אין ספק שזו נם הסיבה להתפטרותו של שר הבינוי והשיכון מראשות קבינט

הקליטה. התמודדות כזאת לא עושים באמצעות מכתבים, פאקסים או טלפונים. מישהו

צריך לדפוק על השולחן, ולעשות סדר בממלכה. כך לא בונים דירות.

אדוני מזכ"ל ההסתדרות, כמי שההסתדרות מאד השובה ויקרה לה, והרוצה בחיזוקה

של ההסתדרות נם אם יש לה ביקורת לנביה, אני אומרת שלא יעלה כלל על הדעת שאתה

כמי שמייצג את ציבור העובדים תהיה כל כך צודק בדברים שאמרת כאן בנושא הזה,

ובאותו זמן אנחנו נשמע שחברה שלנו מייבאת עובדים זרים. אם התופעה הזאת לא

תימחק, והמצב יוחזר לא יוחזר לקדמותו, לא תשאר קרקע לטעון שלנו בנושא הזה.

אני אומרת לקבלנים ולממשלה שלא ניתן לייבא 30 אלף עובדים זרים. תשכחו

מזה. יתכן מאד שאת המשנה הראשון עשינו כאשר הרשינו בזמנו לפועלים אמריקנים

לבנות כאן את שדה התעופה. כששמעתי על החיילים האמריקאים שהניעו אלינו עם

הפטריוטים זה הדליק אצלני המון נורות אדומות. יש דברים שהם בעקרון, וברנע שאתה

שובר אותם נגמר הסיפור.

אנחנו נלך יחד אתכם בדרך הקשה בנושא הזה, כי המדינה הזאת לא תיבנה

בעבודה זרה, לא של עובדי שטחים בלתי מאורננים, ולא של עובדים מיובאים.

ביום השלישי הקרוב אנחנו נמשיך את הדיון בנושא הזה, וכולכם מוזמנים

לישיבה שתתקיים בשעה 9:30. אני מבקשת משירות התעסוקה, ממר דוד מנע ומנברת

מרנלית, להכין עבורנו את מפת הפרישה של ההיתרים, כדי שנדע למי ניתנו.

את הסיפור על הקיבוץ הארצי שמעתי לפני שלושה שבועות. הלכתי אל חבר הכנסת

צבן, כי ידעתי שמדובר במספרים הרבה יותר נדולים, ושאלתי אותו איך יכול דבדר

כזה לקרות. הוא הסביר שמדובר במומחים, אבל הבטיח שהוא יבדוק את הדבר. אנחנו

מבקשים לדעת מי עוד עומד בצנרת, כמה בקשות נוספות יש ליבוא עובדים זרים, ומי

הם המבקשים. אני מבקשת ממשרד הפנים למסור לנו בישיבה הבאה למי ניתנו רשיונות

יבוא כאלה נכון לאותו יום.



בישיבה הבאה יהיו נציגי הקבלנים הראשונים להעלות את עמדתם, ולא אנביל

אותם בזמן. מהאגף להכשרה מקצועית אני מבקשת שיכינו עבורנו פירוש מלא על

הקורסים השונים, מספר חודשי הלימוד בקורסים, המקצועות השונים הנלמדים בהם,

הפרישה שלהם בארץ, כמה אנשים נקלטו בעבודה, כמה מהלומדים לא נקלטו, וכן הערכה

באשר לסיבות שבגללן מספר גדול כל כך של עובדים נפלט מהענף הזה.

אני מבקשת לקבל גם את ההתפלגות של השכר בענף הזה. כשאני שומעת שהשכר

הממוצע כבניין הוא 1,000 שקל לחודש, פירוש הדבר שמשלמים שם שכר נמוך ביותר. מר

בן יקר אמר שעובד מתחיל מקבל 1,500 שקל לחודש, אבל כך זה אצלו ולא אצל כולם.

חשוב לכן שהקבלנים יביאו לנו את כל הנתונים שנראים להם רלבנטים.
סגד שר העבודה והרווחה מ' פרוש
אנחנו הרי נותנים סובסידיה של 500 שקל לחודש. מר בן יקר אמר גם שעובדים

זרים עולים לחברה יותר משעולים עובדים מקומיים.
י' בז יקר
עובד זר עולה לחברה בין 1,200 ל-1,500 דולר לחודש. אננחו נמציא לכם

נתונים מפורטים.
היו"ר א' נמיר
הקבלנים היושבים כאן מייצגים כנראה ציבור קבלנים גדול ומאורגן, והם ימסרו

את הנתונים שלהם. אבל אני דיברי עם שני פועלים העובדים במפעל אורדן, האחד

ישראלי והשני פורטוגזי שדיבר אנגלית, ולמדתי שהם מקבלים את אותו השכר ברוטו.

אבל סיפר לי הפועל הפורטוגזי שהוא עובד באופן קבוע 12 שעות ביום, ללא הפסקת

צהרים, ללא חופשה, ללא ימי מחלה וכמובן בלי תנאים סוציאליים. והוא מנשק את היד

של בעל הבית שלו, מפני שבפורטוגל אינו מקבל אפילו רבע מהשכר שהוא מקבל כאן.

אני חוזרת ומבקשת מהקבלנים שיביאו את כל הנתונים, גם את אלה שלא הזכרתי.
י' ארבל
אנחנו מבקשים שהדברים שבהם מחייבים את החברות הישראליות בנושא העובדים

הזרים יהיו זהים לאלו שבהם מחייבים את ההברות הזרות.

היו"ר אי נמיר!

אני מבקשת שבישיבה הבאה נשמא גם את ההשגות של המשטרה בנושא הנדון. ממנכ"ל

המוסד לביטוח לאומי אני מבקש שיונח לפנינו הדף של מקבלי דמי האבטלה לפי

ההתפרשות בארץ.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:25)

קוד המקור של הנתונים