ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/03/1991

חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) - (של חה"כ אלי דיין ויעקב שמאי); חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (תיקון - גמלאות כפל), התשנ"א - 1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 239

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

מיום רביעי. כ' באדר. התשנ"א -6 במרס. 1991. בשעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה;

א' נמיר - היו"ר

נ' ארד

א' גמליאל

אי דיין

עי זיסמן

ר1 כה1

שי עמור

ע' פרץ

יי שמאי

מוזמנים;

ס/אל ע' פסנזון - פרקליטות הצבאית הראשית, משרד הבטחון

בי אברהמי - משנה ליועץ המשפטי משרד המשפטים

יי קיסר - מזכ"ל ההסתדרות הכללית

ג' בן-ישראל - ראש לשכת הקשר בהסתדרות הכללית

אי - T9סמנכייל לשעת חירום, משרד העבודה והרווחה

י' ברק - היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה

א' רוזובסקי - היועץ המשפטי, שירות התעסוקה

מ' אילת - מנהלת המח' למתן אישורי עבודה לזרים ודרום לבנון,

שירות התעסוקה

אי ברזני - ראש מדור תשלומים, שירות התעסוקה

מ' סן - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

ש' עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

מי הילב - התאחדות התעשיינים

ני חי-3יון - סמנכייל התאחדות הקבלניס

י' ארבל - משנה למנכייל התאחדות הקבלנים

תנ"צ ט' גולן - ראש יחידת המטה שליד השר במשטרה

תנ"צ יי בינג - עוזר ראש אגף התכנון במשטרה

סנ"צ אי וולף - ראש מדור מערכות מינהל ושיטות תכנון במשטרה

ר/פק"ד ר' פוקס - מחלקת חקירות במשטרה

מזכירת הוועדה; א' אדלר

יועץ משפטי; מי בוטון

קצרנית ; שי צהר

סדר היום; א. הצעת חוק שירות הקבע בצה"ל (תיקון - גימלאות כפל).

ב. חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) (של חה"כ אי דיין, יי שמאי).



חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (תיקון - גימלאות כפל). התשנ"א - 1991

היו"ר א' נמיר!

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת .על סדר

יומנו שני נושאים. הנושא הראשון : הצעת חוק שירות הקבע בצה"ל (תיקון -גימלאות

כפל), של חברי הכנסת נאוה ארד, שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אלי בן מנחם, רן כהן

ויאיר צבן. לצורך הדיון בחוק זה נמצאים אתנו סגן אלוף עודד פסנזון, פרקליטות

הצבאית הראשית, משרד הבטחון, וברוך אברהמי המשנה ליועץ המש9טי במשרד המשפטים.

חברת הכנסת ארד תציג בקצרה את הנושא.
נ י ארד
ועדת העבודה והרווחה העבירה בהצלחה ב-1.8.90 בקריאה שניה ושלישית תיקון

לחוק שירות המדינה, גימלאות, שתיקן עוול לאלמנים ואלמנות עובדי המדינה. לפני

התיקון היו זכאיס אלה לקיצבת שארים על בן זוגס שנהרג בתאונת עבודה או נפטר, אך

כאשר יצאו לפנסיה הס נפגעו מכך שהחוק קבע תקרה לגימלה המשולבת (פנסיה ושאריס)

שלא תהיה מעל ל-90% משכרס ערב הפרישה.

כתשוצאה מעמדה מאד נוקשה וחד משמעית של ועדת העבודה והרווחה לא התקבלה

פשרה בנושא זה, והחוק עבר בקריאה שניה ושלישית, והעוול לעובדי מדינה אלה

בוטל. החוק שלפנינו מתכונן להחיל תיקון דומה גס על אלמנות ואלמניס משרתי צבא

קבע, שעליהס חלק חוק שירות הקבע ולא חוק שירות המדינה. לא מדובר בחיילים

שניספו במערכה, שעליהס חלה חקיקה נפרדת. אין שוס הצדקה להפלות לרעה את אנשי

צבא הקבע.
סא"ל עי פסנזון
ראשיתת, הצעת החוק אושרה בוועדת שריס ב-12 בנובמבר 1990. שנית, היות

ומדבריס על השוואה בין שני החוקיס, נראה לי שנשכח 9ה סעיף אחד, והייתי מבקש

שהוועדה תמליץ להחיל אותו. הכוונה לסעיף התחולה, שהוא סעיף 3.

היות ובהצעת החוק שאושרה לא הוכנס סעיף התחולה, ופאילו מבחינת ההגינות

והכוונה צריך היה להחיל אותו, הייתי מבקש לצרף את סעיף התחולה להצעת החוק

שלנו.

בתיקון מספר 30 לחוק שירות המדינה, גימלאות, ישנו סעיף נוסף והוא סעיף

התחולה, ממתי ועל מי החוק חל. בסעיף הזה נאמר שתחילתו של חוק זה בראשון לחודש

שלאחר פירסומו, ותחולתו מיוס תחילתו.

היו"ר א' נמיר;

ניתן לעשות זאת, והדבר ייעשה.
בי אברהמי
אנחנו חושביס שההצעה טובה, ואנחנו מברכיס עליה.

מי בוטוו 8

לגבי התחילה, כתבנו שתחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פירסומו כאשר היה

ברור לנו גם מתוך הנוסח, שהחל מהראשון לחודש אחר הפירסום זה יחול גס על כל אלה

שהתאלמנו או שהיו זכאיס לזה לפני כן. אבל כדי להסיר ספק אני מסכיס לכתוב את זה

בנוסח שזה נתקבל לגבי עובדי המדינה. ברשותכס, אקרא את החוק.



סעיף 1(1) (3) - תיקון סעיף 31
מ' בוטון
פסקה (1) שתימחק זו הפסקה המדבדרת על גימלאות כפל לגבי נפגעי עבודה.

סעיף (ג) זה הסעיף שבא לומר שההוראות לגבי גימלאות כפל שמשלמים עד 70%

ועד 90% לא יחולו על האוכלוסיה הזו.

רן כהן;

האס ברור שזו קיצבת פרישה שלו?
מ' בבוטון
בהחלט.

סעיף 3 - תחילה

מי בוטון;
לנוסח הקיים נוסיף את המליס
"ותחולתו מיוס תחילתו גס לגבי מי שהיה זכאי

לקיצבת פרישה או לקיצבת שאיר לפני תחילתויי.

היו"ר א' נמיר;

אני מעמידה להצבעה את חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (תיקון - גימלאות

כפל), התשנ"א-1990, תיקון סעיף 31, סעיף 1 וסעיף 3, בתיקון הנ"ל.

הצבעה

חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (תיקון - גימלאות כפל), התשנ"א-1990, עס

התיקון הנ"ל - אושר פה אחד.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת ממר בוטון להכין את החוק לקריאה ראשונה בשבוע הבא.

אני מודה למוזמניס שבאו לענין חוק זה. ואנחנו עוברים עכשיו לסעיף הבא

בסדר היום שלנו.

ב. חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) - (של חה"כ אלי דיין ויעקב שמאי)

היו"ר אי נמיר;

נמצאים אתנו אלי פז, סמנב"ל לשעת חירוס, משרד העבודה והורוחה. אברהם

רוזובסקי, היועץ המפשטי, שירות התעסוקה. מרגלית אילת, מנהלת המחלקה למתן

אישורי עבודה לזרים ודרום לבנון בשירות התעסוקה. מלכה סן, מהלשכה המשפטית

במשרד הפנים. מיכאל הילב, התאחדות התעשיינים. נחמיה חי-ציון, סמנכ"ל התאחדות

הקבלנים. יוסי דארבל, משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים. תת-ניצב טוביה גולן, ראש

יחידת המטה שליד השר במשורה. תת-ניצב יעקב בינג, עוזר ראש אגף התכנון במשורה.

סגן ניצב אינה וולף, ראש מדור מערכות מינהל ושיטות תכנון במשטרה. רב פקד ריקי

פוקס, מחלקת חקירות במשטרה. אהרון ברזני, ראש מדור תשלומים, שירות התעסוקה.

יצחק ברק, היועץ המשפטי של משרד העבודה. שמעון עיר-שי, מהלשכה המשפטית במשרד

האוצר. חבר הכנסת ישראל קיסר, מוכ"ל ההסתדרות. גדעון בן ישראל, ראש לשכת

הקשר.



מ' בוטון ;

אנחנו דנים בחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991. ועדת העבודה

והרווחה הכינה לקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית של בחרי הכנסת יעקב שמאי ושלי

דיין, ולפני כשבועיים היא עברה בכנסת בקריאה ראשונה. החוק חזר אלינו מהכנסת

להכנתו לקריאה שניה ושלישית.

גוני מצטער לווור שבנוסח הכחול שפורסם, ושלגביו התקיים הדיון במליאת הכנסת,

נפלו אי אלו שיבושים בדפוס, וזה שיבש קצת את המשמעות של מה שאנחנו הכנו לקריאה

ראשונה, ובעקבות כן הכנו נוסח אחר ברור יותר המחיל את אותן העקרונות ובלי

השיבושים שנפלו, והנוסח החדש מוכח לפניכם. ברשותכם אקרא את סעיפי החוק.

סעיף 1 - פרשנות

מי בוטון;

ההגדרה של "עובד זר" כוללת שתי קבוצות גדולות של אנשים. מדובר במי שהם

עובדים זרים פרופר, שבאים מחוץ-לארץ, כמו הפיליפינים, התאילנדים, הפורטוגלים,

וזה כולל גם את עובדי השטחים שאינם נחשבים אזרחי ישראל ואף לא תושבי ישראל. זה

כולל עובדים זרים מחוץ לישראל ועובדים שאינם תושבי ישראל, עובדים תושבי יש'יע.

ההגדרה של "קבלן כוח אדם" המופיעה כאן נלקחה מהצעת החוק שוועדת העבודה

הכינה לקריאה שניה ושלישית, חוק שירות תעסוקה תיקון מסי 7, והיא עבדה עליו די

הרבה, וזה מכסה למעשה תא כל קבלני כוח אדס. מי שעיקר עיסוקו ואפילו הלק

מעיסוקו הוא במתן שירותי כוח אדם של עובדים שלו אצל מישהו אחר הוא קבלן כוח

אדם. בנוסח בכחול קבלן כוח אדם היה גם מי שעוסק בתיווך עבודה. אבל כדי לא

לערבב בין המושגים, לגבי מתווך כוח אדם הכנסנו הגדרה נפרדת, והתייחסנו אליו

בנפרד בגוף החוק. הוספנו הגדרה של מתווך כוח אדם, שהוא אדם שעיקר עיסוקו או

מקצתו הוא בתיווך כוח אדם.

ההגדרה הבאה היא של "מעביד". היות ולפי העקרונות שגיבשנו בישיבה הקודמת,

וגם בחוברת הכחולה, אנחנו רוצים להחיל את האחריות למי שמעסיק עובדים זרים שלא

כדין גם על מעביד רגיל וגם על קבלן כוח אדם, הגדרנו "מעביד" - לרבות קבלן כוח

אדם.

יי שמאי;

במקור כתוב "מי שעיסוקו כולו או חלקו". אבל עכשיו אומרים "מי שעיקר

עיסוקו או מקצתויי. כאשר אומרים עיסוקו זה כולל גם חלק. וכאשר אומרים עיקר

עיסוקו, הכוונה שרוב עיסוקו, ואז צריך להוכיח אם רוב העיסוק שלו זה תיווך, או

מקצת. וצריך ךלהבהיר את זה.
רו כהן
על פי הניסוח שלפנינו יורשע גם מי שרק חלקית עוסק בתיווך כוח אדם.

י' קיסר;

אני מבקש לעשות הבחנה בהגדרה של עובד- זר בין עובדים זרים המובאים מחו"ל

לבין עובדים שבאים מיהודה שומרון וחבל עזה, כי גם בגוף החוק יש כללים שונים

לאלו ולאלו. לכן לא יהיה זה נכון, לדעתי, לכלול בהגדרה של עובד-זר את שתי

הקטגוריות. יש לעשות הבחנה ביניהם, כי על פי הכללים שבחוקים הקיימים לא דומה

מתן היתר ודרך הבאת עובדים זרים מעבר לים, שזו דרך אחת, למתן היתר עבודה

לעובדים מהשטחים, שזו דרך אחרת.



י' שמאי;

ההגדרה הנוכחית משאירה את המצב הקיים.

ת' הילב;

אני מצטרף לדעתו של חבר הכנסת קיסר. מגורת מציעי החוק היא להאבק בתופעה

של עובדיס זרים, בעלי אזרחות של מדינה אחרת, הבאים אלינו מארצות זרות. לא נראה

לי שצרין להכניס באותה הזדמנות למסגרת הזאת גם את תושבי השטחים, שהם באמת לא

אזרחים ולא תושבים של מדינת ישראל אבל הם בכל זאת במעמד מיוחד שלמדינת ישראל

יש אחריות מסויימת כלפיהם, וחל עליהם חוק שירות התעסוקה הרגיל ומי שמעסיק אותם

מתחייב בתשלום קנסות שעלו לפני שבועיים בצורה מאד משמעותית. אני מציע שההגדרה

של עובד זר לא תחול על עובדי השגוחים.

יי ברק;

בוועדת הכספים נדו1 נושא שהוא קרוב לנושא שהזה, במסגרת חוק ההסדרים במשק.

אחד התיקונים שם הוא תיקון של סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, שנגיע אליו בהמשך.

אני מעיר דברים אלה עכשיו, משום שגם בחוק ההוא מתייחסים לעובדים זרים. ההגדרה
שם אומרת את הדברים הבאים
מי שאינו רשום במירשם האוכלוסין לפי חוק מירשם

האוכלוסין. ובישראל יש מרשם אוכלוסין. ההגדרה של עובד זר בחוק ההסדרים כוללת

גם עובדים זרים הבאים מעבר לים וגם עובדי שטחים.

אני לא מביע בזה דעה לעצם התיקון שעומד שם לדיון. אבל מבחינת המטודיקה של

חקיקה רצוי שששבשני החוקים ישתמשו באותה הגדרה כאשר הכוונה היא לאותם אנשים.

אני מבקש להשאיר למשפטנים את האלפשרות להחליט באיזו הגדרה לבחור, אם בהגדרה

המופיעה כאן, או בזו שבחוק שהזכרתי, כאשר אני חוזר ומדגיש שההגדרה מתייחסת

לאותה אוכלוסיית אנשים.

מ' סן;

בהמשך להערה של מר ברק הייתי מבקשת שנוכל לבחון עוד הפעם את ההגדרה למלה

"תושב".

רוכהן;

האם משמעות דבריו של חבר הכנסת קיסר היא להוציא כליל מהחוק את עובדי

השטחים?

י' קיסר;

לא.

רן כהן;

עמדתך, חבר הכנסת קיסר, היא בעלת חשיבות מיוחדת לענין זה. האם אתה מתכוון

להוצאת כל נושא עובדי השטחים בהקשר לחוק הזה, או שאתה מציע קריטריונים

שונים. כי אחרת תהיה הפקרות בכל נושא הפיקוח והשליטה על העבודה מהשטחים.

י' קיסר;

מגורת החוק היא להכביד על המעסיקים להעסיק עובדים זרים אפילו על פי הגדרה

זו. אני שלם עם ההכבדה הזאת על מעסיק שפוגע בחוק או בכללים, בין אם זה עובד

זר מחו"ל ובין אם זה עובד מהשגוחים. אבל אני רוצה הכבדה נוספת לגבי עובדים

זרים, ששם מעורב גם משרד הפנים. אני נגד יבוא של עובדים זרים בכלל, לעומת זאת



גוני בעד עבודה מסודרת של עובדי השטחים. אבל אני שלם עם ההחמרה המוצעת בחוק

כלפי מעסיקים שמעסיקים עובדי שטחים שלא כדין.

החוק הזה חשוב לדעתי, אבל הוא אינו שלם, כי באותה הזדמנות יש להסדיר גם

את נושא העובדים מהשטחים ואת דרך העסקתם. ופה יש מקום לעשות הבחנה..אבל אני

בהחלט שלם בענין הענישה וההכבדה.

שי עיר ישי1

הערה משפטית בסעיף ההגדרה של מתווך כוח אדם. ונכון שיש הצעה לעשות שינוי

בנושא הזה בסמסגרת הצעת החוק שהזכיר מר ברק, אבל במצב החוקי כיוס מתווך כוח

אדם זו עבירה לפי החוק.

היו"ר א' נמיר;

במשרד האוצר היר אוהבים את זה, ורוצים לתת לגיטימציה למתווכי העבודה.

פתאום אתס שומרים על החוק?

ע' פרץ;

אתה מטעה את הוועדה, מר עיר ישי. לפני יומיים הופעת בוועדת הכספים ואמרת

שיש שינוי בחוקי תיווך עבוה. אי אפשר להשיג הישגים על חשבון זה שבעוד שבועיים

משהו ישתנה.

היו"ר א' נמיר;

אין בעיה בנושא תיאום הנוסחים, בעיקר כשאנחנו מבינים ששני הנוסחים

מתכוונים לאותו דבר. אנשי החוק ינסחו את זה בתיאוס. החוק הראשון מבין השניים

שיתקבל בכנסת יהיה הקובע לגבי הנוסח של הסעיף הזה.

אני רוצה להגיד לחבר הכנסת קיסר, שאני מאד מאד פקפקתי עד אשר החלטתי

לקבל את הנוסח המוצע כאן. מאז שנת 19667 הנושא של עובדי השטחיס איננו מוסדר,

ולא רק בגלל שירות התעסוקה הוא איננו מוסדר. הייתי אומרת ששירות התעסוקה אשם,

אבל אשם שולי. המעסיקיס אינם רוצךיס שהעובדיס האלה יהיו מאורגניס. זה נוח להם

כך. זה גם זול, ובשל העובדה שהעובדים האלה אינם מאורגנים עבודתם היא עוד יותר

זולה. וזה כל הסיפור. לכן גס ברורה לי עמדת התעשיינים בענין זה.

אני מאמינה שזה יהיה השוט לארגן את כל העובדים מהשטחים. ולכן אני רוצה

להציע לך, חבר הכנסת קיסר, שנקבל את הנוסח המוצע. זה היה השיקול שלנו, ולא שום

שיקול אחר. האמן לי שלא יעלו על 38 אלף עובדי שטחים מאורגנים. עומדים על 38

אלף אלה כבר למעלה משנה. לכן אני מציעה לך להסיר את ההסתייגות, כדי שלא נצטרך

לשנות בנושא הזה. מעניין שחברי ועדה בעלי תפיסות פוליטיות שונות הסכימו כאן

על הנושא של עובדיס מאורגניס.גס אנחנו מבחיניס הבחנה מאד ברורה בין עובדי

השטחים לבין העובדים הזרים.

י' קיסר!

בפני חברי הוועדה מונחת הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב שמאי שהתקבלה בכנסת.

גם אני הגשתי הצעת חוק מפורטת, ואין חילוקי דעות באשר לכוונה שבהצעת החוק 7/1

חברי הכנסת שמאי ודיין ובין זו שלי, אלא שאני בא לומר שכאשר יהיה מדובר בעובדי

שטחיטם יש להכניס תנאים נוספים. אין לי שום הסתייגות בנושא ההענשה, ובענין זה

אני תומך בשתי ידי ובפה מלא בהצעת החוק שלפנינו. כידוע, הממשלה התירה למעסיקים

להביא ארצה 3,000 עובדי בנין זריס, ואני רוצה להדויע שההסתדרות מתנגדת התנגדות

חריפה ביותר לכל הבאת עובדים זרים ארצה. זה פשוט מעשה פשע.



הוצאתי הנחיה לכל חברינו, שנמצאים תחת לחצים איומים מצד הקבלנים המאיימים

עליהם בכל מיני צורות שלא תהיה להם עבודה, להתנגד ליבוא עובדים זרים. אמרו לנו

שרוצים בעובדים הזרים האלה כמדריכים. אמרנו להם שפיטרנו 5,000 עובדים יהודים

וערבים,, רובם יהודים, מסולל בונה, וכולם מוכנים להדריך עובדים חדשים תמורת

סכומים קטנים, כי הם מקבלים ממילא פנסיה, ויש לנו רשימה של אנישם שיכולים לשמש

מדריכים טובים. אבל לא רצו לקבל אף אחד מהם.
על כך אמרנו
אחרי שאישרתם יבוא עובדים זרים, תדאגו לכך שליד כל עובד זר

שהוא מדריך יעבדו 5 עובדים ישרלאים, יהודים וערבים. אבל הם לא רוצים אף לא

בעובד אחד מול אחד. לכן אני אומר שזו פשוט גניבת דעת. הם רוצים עבודה זולה,

והם גם לא יכולים לסמוך על עובדי השטחים בגלל השביתות הרבות, ומשהכניסו אותם

עכשיו לסד של עבודה מאורגנת, שהפכה גזת עבודתם של עובדי השטחים ליקרה ב-40%, הם

מבקשים לייבא ארצה עובדים זרים זולים. אנחנו לא מסכימים לזה, וזו עמדתה

המוסמכת של ההסתדרות. הודעתי להם שזו ההחלטה של הוועד הפועל של ההסתדרות, שגם

חבר-הכנסת שמגזי וגם חבר הכנסת רן כהן חברים בה, וזו גם עמדתה של הוועדה המרכזת

שהתקבלה שם פה אחד,

היו"ר א' נמיר;

לסדר הדיון גזני רוצה לקבוע שזו היתה הודעה שאינה שייכת לחוק עצמו. לאחר

מכן אאפשר לנציג התגזחדות הקבלנים להתייחס לזה.

י' קי

לא ד זאת עכשיו להצבעה, כי גזנחנו דנים רק בהגדרות. אבל יתכן שגזחזור

לזה אם יתברר בהמשך הדידון בחוק שיש חילוקי דעות בענין ההתניות לגבי שני סוגי
הקטגוריות של העובדים
העובדים הזרים, ועובדי השטחים.

היו"ר גזי נמיר;

בררתי גזמש עם היועץ המשפטי של הוועה גזם אפשר לעשות תיאוס בי1 שתי הצעות

החוק, והתברר שישנו מילכוד אחד, ושמבחינה פרוצדורלית איננו יכולים לעשות זגזת.

הצעת החוק של חבר הכנסת קיסר עוד לגז הוגשה לכנסת, היא רק הונחה של שולחן

הכנסת. זמנה יבוא עם תחילת המושב הבא. ברגע שהיגז תעבור בכנסת ותועבר לוועדת

העבודה והרווחה, נבדוק גזם ניתן לגזחד גזת שתי הצעות החוק. היום הדבר בלתי אפשרי

מבחינה פרוצדורלית.

י' קיסר!

גזני לגז מבקש זגזת. אני לא מבקש זכות יוצרים. כיוון שהכנסת גזישרה גזת הצעת

החוק של חברי הכנסת יעקב שמגזי וגזלי דיין גזני מקווה שהם לגז יתנגדו לשפר ולשבח

גזת הצעתם בכמה מההצעות שבהצעת החוק שלי, שלגז ייקראו על שמי, גזלגז על משם.
יי שמגזי
עוד לגז ראיתי גזת הצעת החוק של חבר הכנסת קיסר. גזבל כגזשר העלינו גזת ההצעה

שלנו בקיראה ראשונה בכנסת, שמעתי שהזכירו את הצעת החוק שלך, חבר הכנסת קיסר.

בעצם חשבתי שהצעתך כבר עברה קריגזה טרומית, וגזמרתי שנוכל לאחד גזת ההצעות. גזבל

גומרת כגזן היום שגזינך רוצה להעמיד גזותה בנפרד, גזלגז גזתה מנסה לשלב חלקים ממנה

בהצעת החוק שלנו. הכנסת יוצגזת לפגרה בעוד שבועיים, ונשגזלת השגזלה גזם כדגזי

שנדון פה היום על סעיפים שיקשו עלינו להצביע היום על החוק שלפנינו כדי שנוכל

להביגזו לכנסת בשבוע הבגז לקריגזה שניה ושלישית.



מתוך 110 אלף העובדים מיש"ע שעבדו בישראל, דק כ-35 אלף קיבלו אישורים

מצה"ל. כל היתר עברו אי9וא הם על עבירות הבטחון של מדינת ישראל. במלים
גוהרות
מעסיקים שהעסיקו את העובדים האלה העסיקו אותם גם בניגוד לחוקי הבטחון

של מדינת ישראל. כאשר הבטתי את ההצעה שלי חשבתי שלא יתכ1 שעובד יעבוד תמורת

22 שקל ליום, ואחר יעבוד תמורת 25 שקל ליום, וחשבתי שכדאי לשפר גם.את תנאי

השכר של עובדי השטחים. כאשר ישבנו ודנו בענין עםחמישה יועצים משפטיים דיברנו

רק על כללי הענישה, אף שישנם גם סעיפים סוציאליים חשובים, ואני רוצה להכביד את

ידי על המעסיק, כי לא יתכ1 שיעסיקו עובד יש"ע תמורת 400 או 500 שקל לחודש,

ולא יעסיקו עובד ישראלי יהודי מפני שזה יעלה להם 1500 שקל, כולל התנאים

הסוציאליים.

אם שלטונות הבטחו1 יתנו 70 אלף אישורים, במקום 35 אלף אישורים שניתנים

כיוס, אנחנו נשפר גס את ההכנסה של 35 אלף עובדים נוספים מיש"ע, ונוכל לדאוג גם

לתנאים הסוציאליים שלהם. אם וכאשר הנושא יעבור בצורה הזאת, אז כאשר יקבלום את

האישורים הדרושים בשירות התעסוקה יעבירו את הכסף לקופות הפנסיה ההסתדרותיות,

ואז לאפשר יהיה לקבל את הדבירם המהווים את רוח החוק של חבר הכנסת קיסר, אם אני

מבין את זה נכון.

אני חושב שגם לחבר הכנסת אלי דיין אין התנגדות לענין הזה, וגס לי כמובן

אין התנגדות. לפנינו איפוא שתי אפשרויות: או לעצור את המשך תהליך חקיקת החוק,

או שנקבל אותו עכשיו ונשפר אותו בשלב מאוחר יותר. אני מעדיף שנקבל אותו עכשיו

ונשפר אותו אחר כך.

אי דיין;

גם עלי זה מקובל.

היו"ר אי נמיר;

אני מעמידה להצבעה את סעיף 1 של ההגדרות, כפוף להודעתי שיהיה תיאום של

נוסחים, בתנאי שזה לא ישנה את המהות.

הצבעה

סעיף 1 - רפשנות, אושר פה אחד, כפוף להערתה הנ"ל של יו"ר הוועדה.

אי דיין;

רציתי רק להזכיר שחבר-הכנסת שחל העיר שכדאי לכתוב יימדינת ישראל", ולא

"ישראל".

היוייר אי נמיר!

המשפטנים בדקו את הדבר, ואיננו יכולים לקבל את ההצעה הזאת.

ס ע י ף 2 (1) (2) - העבדה של כדין

י' ארבל!

אין זו הפעם הראשונה שהנושא של העובדים הזרים עולה בדרך אגב, ולכן הייתי

רוצה להגיב לדבריו של חבר הכנסת קיסר. בהזדמנויות שונות מביעים נציגי ההסתדרות

דעות שונות, ואני שומע את הדברים. אני רוצה להבהיר שחברות הבניה, כולל חברות

הבנייה ההסתדרותיות, מוכנות לקלוט היום כל עובד מקצועי בענף הבנייה שמוכן

לעבוד בענף זה. הבעיה היא בכך שאין לשירות התעסוקה, ואף לא להסתדרות פועלי

הבנין, רשימות של עובדיס מקצועייס כאלה. מדי פעם מופיעות רשימות של בעלי-מקצוע



כמו אגרונומים, רופאים וכוי המחפשים עבודה והמוכנים לשקול מעבר לענף הבנייה.

אבל הם כמוב1 אינם עובדים מקצועיים. אני מצ9ה של9חות הנציגים הבכירים של

ההסתדרות יידעו שעובד בענף הבנייה אינו דומה לעובד שמתבקש לקטוף תפוזים, לשמל,

אלא הוא צריך להיות בעל מקצוע, ומקצוע רוכשים כידוע עם הזמן.

הממשלה דורשת מאתנו לבנות היום עשרות אלפי דירות לעולים חדשים, ובשביל

לבצע את העבודה הזאת אנחנו זקוקים לעובדים מקצועיים. וכל הרשימות שאנחנו

מקבלים הן של עובדים לא מקצועיים, ואם חלק מהם מתקבל לעבודה בבנייה הרי שכעבור

יום או יומיים נעלמים רוב העובדים מהשטח. הדבר הואר כזה בחברות פרטיות, והוא

כזה גם בחברות הסתדרותיות. משום כך באה הדרישה להתיר הבאת עובדים זרים לתקופת

זמן מוגבלת ל9חות. אשר למדריכים, אנחנו מוכנים לקבל במקביל גם מדריכים. אבל

מעבר לדיבורים לא נעשה דבר בתחום הזה, ועד היום לא הגיעו אלינו מדריכים

פנסיונרים, שעליהם מרבים לדבר, וגם לא מדריכים אחרים.

המצב כיומה וא כזה שאין מי שידריך עובדים חדשים ואין מי שיבנה את הבתים.

לכן חיפשנו פתרון למצב הזה על ידי הבאת פועלים מקצועיים. וחשוב לעשות הבחנה

בין פועלי בנין מקצועיים ובין עובדים לא מקצועיים, כדי שלא ישלחו אלינו מי שהם

מורים במקצועם ורוצים לעבוד כטפסנים או כגוייחים מבלי שעברו הכשרה מתאימה, כי

זה פשוט לא עובד.

היו"ר איי נמיר;

ביום רביעי הקרוב יתקיים בוועדת העבודה והרווחה דיון על מספר הצעות לסדר

היום של חברי-כנסת בענין הבאת עובדים זרים לארץ. הזמנתי לישיבה הזאת סג את

מזכ"ל ההסתדרות, וגם אתם נציגי התאחדות הקבלנים מוזמנים לאותה ישיבה. ביקשתי

ממזכ"ל ההסתדרות להגיב כאן על הידיעות הסותרות בדבר עמדת ההסתדרות בנושא

העובדים הזרים, ועל זה בלבד. כמו כן אנחנו מבקשים לשמוע מהמוזמנים את

הערותיהם לסעיפי החוק שלפנינו.

י' קיסר;

אני מציע לקבל את שני סעיפי המשנה של סעיף 2, אבל אני מציע להוסיף סעיף

קטן נוסף שיבטיח שסכומי הקנם יהיו צמודים למדד. בהצעת החוק הקיימת היו קנסות,

אבל במהלך השנים איבדו הקנסות מערכן, ואז המעסיק הסכים להעסיק עובדים זרים בלא

רשיון ולשלם את הקנם. לכן אני חושב שצריך לעדכן את גובה הקנסות אחת לשנה, כדי

שלא יתברר כעבור שנתיים, במקרה ותהיה אינפלצךיה גבוהה, שהקנם בגובה של 15 אלף

שקל איבד את כוח ההרתעה שלו מפני שאיבד מערכו.

מי הילב;

העבירות האלה הן עבירות לפי חוק שירות התעסוקה. חוק שירות התעסוקה קובע

עונשים על העבירות האלה, לפי סעיף 32 בחוק שירות התעסוקה, והקנסות שם

משמעותיים. זו עבירה מינהלית שהקנס עליה הועלה עכשיו ל- 2,000 שקל. כשיש

חוק, שהוא חוק שירות התעסוקה, הקובע עונשים מסויימים על עבירה לפי אותו חוק,

אין זה נכון מבחינה משפטית לחוקק עכשיו חוק אחר שיקבע הגדלת קנסות על עבירה

לפי חוק שירות התעסוקה. אס רוצים להגדיל את הקנסות צריך לעשות זאת בצורה

ישירה על ידי תיקון חוק שירות התעסוקה. אולי יהיה ויכוח על גובה הקנסות, אבל

לא לחוקק חוק אי שיטיל עונשים על עבירה לפי חוק ב'.

הקנסות בחוק שירות התעסוקה הן על עבירות מינלהיות, ואילו בחוק שלפנינו

מדובר בעבירות שצריך יהיה להביא את העובר עליהן לבית המפשט, וזה כבר משהו אחר

לגמרי.



י' שמאי;

בחוק ההוא אין מממשים את הקנס1ת, ובחוק הזה יממשו אותם.

יי בר?;;

רציתי לענות להערה של מר הילב. פה מדובר בחוק ספציפי, בהטלת ונש מיוחד על

העסקת עובד זר שלא כדין. זה חוק מיוחד למניעת העסקה שלא כדין של עובדיס זריס,

והעונשיס שבתוביס פה הס רק למקרה של העסקה שלא בדי1 של עובדיס זריס. זה השוני

שבין החוק הזה לבין חוק שירות התעסוקה.
נ' חי-ציון
בענף הבנייה יש שתי בטיות יחודיות. האחת, לגבי עובדים ארעייס. עובד שעובד

לפעמים ח3י יום או יום, ולא יותר, כי הוא עושה עבודה ארעית. אינני יודע אם לפי

החוק הזה אותו דין יחול לגביו ולגבי עובד שעובד שנה, שנתיים או עשרה שנים. אני

מבקש התייחסות הוועדה לשאלה הזאת.

יש אצלנו תופעה מאד רחבה של עבודה של קבלני משנה. כאשר קבלן ראשי מעסיק

קבלני משנה, האם האחריות של קבלן המשנה היא אחריות של מעביד כמו האחריות שיש

לקבלן הראשי?

מי הילב;

רציתי לציין שהענין הזה קשור בחוק ההסדרות שנדון עכשיו בוועדת הכספים

ועוד אינני יודעים כיצד יצביעו שם, והוא למעשה משאיר במסגרת סעיף 32 כעבירה רק

עובדים זרים ועובדים זרים,
מ' בוטון
קודם כל כדאי לציין שהחוק ההוא עוד לא התקבל.

מי הילב;

אמרתי שזה נדון בוועדת הכספים, ולא אמרתי שהתקבל. בסעיף 32 שם נשארת

כעבירה בדיוק העבירות שישנן פה. הוא ישאיר רק עובדים שאינם עובדים ישראלים,

שאינם רשומים במרשם התושבים. זו בדיוק אותה אוכלוסיה שאת העסקתה אנחנו רוצים

לאסור כרגע. זה בדיוק אותו הדבר, ולכן אני לא מבין את ההבחנה.

מי בוטון;

בסעיף 61 בחוק העונשין יש מנגנון אוטומטי של הצמדה, שמצמיד למדד את כל

הקנסות בכל החוקים. הדבר נעשה אחת לחצי שנה, או לתקופה אחרת שאינני זוכר כרגע.

אם המעביד הראשי מעסיק קבלן משנה, והקבלן משנה עמסיק עובדים, אז הקבלן

המשנה הוא המעביד שלהם, ולכן החוק חל גם לגביו באופן חד משמעי. אשר לעובד

ארעי, החוק תופס גם לגבי מקרה כזה, כי הענישה היא של המעביד ולא של העובד. אין

מבדילים בין מקרה שמעביד לקח עובד ליום אחד, ליומיים או ל-10 ימים. אם עשה זאת

שלא כדין הוא עבר עבירה. הוא יצטרן לשלם 2,000 שייח קנם על כל יום בו שבו נעברה

העבירה, וזה כמובן בנוסף ל-15,000 שקלים.



היו"ר מי נמיר;

אני מעמידה להצבעה את סעיף 2.

הצבעה .

סעיף 2 (1) (2) - העבדה שלא כדי1 - אושר פה אחד

ס ע י ף 3 - תיווך שלא כדין

מי בוטון;

התיווך הוגו חד פעמי, ולכן הפרדנו בין קבלן כוח אדם ומעביד רגיל לבין

תיווך. מי שמתווך עבודת עובד זר שעבודתו אסורה ייענש לפי המוצע. סעיף 2 מדבר

על מעביד, וסעיף 3 מדבר על המתווך.

היוייר מי נמיר;

במין הערות מני מעמידה מת סעיף 3 להצבעה.

הצבעה

סעיף 3 - תיווך שלמ כדין - מושר פה מחד.

ס ע י ף 4 - מעביד בפועל

מי בוטון;

סעיף 4 מומר שמס קבלן כוח אדס, כמו מו.מר.אס. למשל, העסיק עובד זר ושלח

מותו לעבוד במפעל מסויים, בעבירה יימשס למ רק קבלן כוח המדס אלא גס המעביד

שהעסיק מותו בפועל. מבל ניתנה הגנה למעביד בפועל, וזה דבר די מקובל בחקיקה

הישרלמית. היות והומ וקיבל מת העובד הזה דרך קבלן כוח מדס, ומין לו מת כל

המידע על מותו עובד, מומר החוק שהמעביד בפועל יהיה פטור ממחריות פלילית אם

יוכל להוכיח שהעבירה נעברה שלמ בידיעתו, ושהומ נקט בכל הממצעים הסביריס למניעת

העבירה.

יי שממי;

הסעיף הזה מדבר על הליך משפטי, ואנחנו יודעיס שהליך כזה נמשך זמן רב ממד

והומ גס מתיש. לפי הסיפא יכול המעביד לטעון "אמרו לי שענין העובד הזה מסודר",

ומז צריך לסמוך על שיקול הדעת של בית המשפט שישמע מת הטעון הזה. מנחנו יודעיס

גס שבתי המשפט בישרמל נוטיס בדרך כלל לקולמ, ולא לחומרמ. לכן מני חושב שהסיפא

של הסעיף נותנת למעביר מת המפשרות שלמ לדעת מת מצבו של העובד. מס נבטל מת

הסיפא צריך יהיה המעביר להוכיח בבית המשפט שלמ ידע זמת, ומז בית המשפט למ

יעניש מותו.

שי עמור;

מני חושב שהתיקון בקשר לתוס לב מצד המעסיק מו חוסר תוס לב מצדו הומ תיקון

מיותר, כי מין שוס קושי לזהות מת העובד. די בתעודת זיהוי מו בפספורט כדי להעיד

מס העובד הומ תושב זר מו תושב השטחיס. כמשר העובד במ למקום עבודתו צריך לבקשו

להציג מת התעודה שלו, וקל מז לקבוע מי הומ. הסיפא של הסעיף המוצע כמן פותח

פתח לפנייה לבתי משפט.



י' קיסר;

אני מצטרף להערות של חבר הכנסת שמאי ולאלו של חבר הכנסת שאול עמור. אנחנו

לא מתכווכיס לעודד את קבלני העובדים, ולמעשה היינו צריכיס להשתחרר מהם בכלל,

כי הם סוחרי עובדים. ואילו המוצע כאן יצור מצב בו יהיה כדאי עוד יותר. להזמי1

עובדים באמצעות המתווכים, כי אז יוכל המזמין לטעון כי הוא לא ידע וכוי,

ובינתיים יעסיק את העובד וזה ישתלם לו אפילו אם ישלם 15 אלף שקל קנס כי זה

תיווך חד פעמי.

גם אני מציע לוותר על הסיפא, ולמחוק את המשפט המתחיל במלים: אלא אס הוכיח

וכו'.

אי דיין;

אני מצדד בסעיף הזה כמות שהוא, כילא מדובר כאן בעבירה מוחלטת. משפטנים

מבחינים בין עבירות מוחלטות ובין עבירות שיש עליהן הגנה. אתן דוגמה. גום אני

נוהג בלילה ברכב ולא מעמעם את האורות, עברתי עבירה מוחלטת. בחוק שלפנינו

אנחנו רוצים להעניש את המעסיק שביודעין מעסיק עובד זר.
י' שמאי
אני מבקש להתמש בדוגמה שנתת. אתה מבקש מחברן את הרכב שלו כדי לנסוע בו,

וחברךנענה לבקשתך ואומר לך שלרכב יש טסט. תפס אותך שוטר, ומתברר שהרכב בלי

טסט. האם זו עבירה מוחלטת או לא?

אי דיין;

נטל ההוכחה בחוק שלפנינו הוא על המעביד. במשפט פלילי נטל ההוכחה הוא בדרך

כלל על התביעה, ואילו בחוק שלפנינו מספיק שהתביעה מוכיחה שהמעסיק העסיק עובד

זר, וכבר יש האשמה אס נוריד את הסיפא. אבל תארו לעצמכס מקרה של עובד מזדמן,

ארעי א? דומה. אנחנו הרי לא רוצים להטיל האשמות במקום שלא צריך. למעשה אנחנו
אומרים למעסיק
שיס לב, כי מספיק לתביעה להוכיח שזה עובד זר. ואילו אתה צריך

לשכנע את בית המשפט שנקטת בכל האמצעים הסביריס כדי לוודא שהעובד אינו עובד זר.

בדרך כלל ייצא המעסיק אשם, אלא אס כן יוכיח שהיו נסיבות כאלה או אחרות.

כמו אותה עקרת בית שהעסיקה עובד זמני בהאמינה שהוא עולה מברית המועצות, ופתאום

הסתבר לה שהוא מתאילנד.

מי הילב;

ישנם בארץ קבלני כוח אדם, והתופעה הזתא מוכרת לכל. אס חבר הכנסת קיסר

מתנגד לתופעה הזאת, אפשר אולי ליזום הצעת חוק שתאסור על קיומם של קבלני כוח

א7ס. אבל המצב היום הוא כזה שיש חברות מוכרות שמעסיקות אלפי עובדים, אס לא

עשרות אלפי עובדים, וגם משירות התעסוקה מפנים אליהם אנשים. אי אפשר איפוא לבטל

את התופעה הזאת, גם כשיש הטוענים שאלה סוחרי עובדים על משקל סוחרי-עבדים.

היום מכירים בקבלני כוח האדם, הם מקבלים כוח אדם באמצעות שירות התעסוקה,

נשלחים אליהם עובדים ישראלים וזרים.

אני רוצה לתאר מה יכול לקרות אס הסעיף הזה יתקבל בנוסח הנוכחי שלו. קבלן

כוח אדם, שהוא מעסיק מוכר, יבצע עבודה כלשהי במקום מסויים, וגם הוא וגם המעסיק

יכולים להיות מואשמים לפי הנוסח שלפנינו. גם כאשר לקבלן יש אישור העסקה עדיין

קיימת האפשרות שמקום העבודה המעסיק את אותו אדם יו8שם בעבירה, מפני שלמקום

העבודה 8ין 8ישור העסקה.



יזי הילב!

חושב שהנוסח של הסעיף אינו נכון. אני מציע שאת הקנסות הקטלניים האלה

יטילו על קבלני כוח האדם, שהם מעסיקים מוכרים לכל דבר וענין. לא צריך להטיל

קנסות כאלה על המשתמשיס בשירותים של קבלני כוח האדם.
היו"ר א' נמיר
האם גם אתה מציע לוותר על הסיפא של סעיף 3, ולשים נקודה אחרי המלים "...

שהעסיק בפועל את העובד הזר"?

מי הילב;

אני אומר שהסעיף הזה מיותר. חבר הכנסת קיסר רוצה להלחם נגד חבורת כוח

האדס, שלדבריו הן סוחרי עובדים. מה זה נותן לנו אם באותה הזדמנות נעניש גם את

המעסיק? במה הוא אשם?

א' פז;

אנחנו חושבים שהמעביר בפועל צריך לשאת בקנס, בנזק שהוא גרם וכוי. אבל

מאחר ויש מקרים לא מעטים שבהם לא קל לזהות את העובד הזר, ואנחנו יודעים שיש גם

מקרים כאשר לגו מעט יהודים מזוהים כעובדים זרים כי הם עונים לקטגוריות

הנקובות כאן, והזיהוי שלהם איננו קל, צריך לחשוב על זה. הנוסח שלפנינו נותן

הגנה לאותם מקרים שבהם היתה כוונה טובה וננקטו הצעדים המתאימים.

י' ברק;

אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת שמאי. אם נמחוק את הסיפא של הסעיף

הדבר לא יעזור למעביד, אפילו אם יבוא ויוכיח את הדבריס האלה. בית המשפט ירשיע

אותו. לא במקרה הכנסנו את הסיפא הזאת.
הרי לפנינו דוגמה
מעביד פנה לקבלן כוח אדם וביקש ממנו שישלח אליו

עובדים זרים עם היתר, והדגיש בחוזה שהוא רוצה בעובדים עם היתר. קבלן כוח האדם

שלח אליו מספר עובדים כמבוקש, וביניהם כמה עובדים בלי היתר, והמעביר לא ידע

זאת. בלי הסיפא שבסעיף הזה, יואשם המעביד בהעסקת עובדים ללא היתר, ולא יעזור

לו דבר. לדעתי זה יהיה לא הוגן כלפיו כי הוא בפירוש ביקש ודרש עובדים עם היתר.

נגול ההוכחה הוא על המעביד, והוא יצטרך להוכיח בבית המשפט שהוא לא ידע שלעובדים

אלה אין היתר.

היו"ר אי נמיר;

גם אם זה צודק, וגם אם צריך בכל זאת להתחשב במעסיקים, אין לי ספק שזה

יוצר סיבוך פרוצדורלי גדול. ומאחר ואני מכירה מקרוב איך עובדים קבלני כוח אדם,

ואת סוללת עורדכי הדין שהם מחזיקים, אני יכולה לנחש שזו תהיה השיגוה. אילו

היינו מחוקקים חוקים רק בשביל אנשים ישרים, אנשים שעושים מאמצים כדי לשמור על

החוק, כי אז ספרי החוקים שלנו היו תופסיס פחות מחצי איצטבה. אבל במציאות יש

לנו המון ספרי חוק מפני שאנחנו צריכים להתגונן באמצעותם מפני אלה שמנצלים לרעה

את החוק.

לגופו של ענין אני מסכימה לסיפא של הסעיף, אבל אני חוששת שזו תהיה פירצה

אדירה, בעיקר שאנחנו מכירים ויודעים איך קבלני כוח אדם עובדים. אבי חוששת מאד,

כאמור, שזו תהיה פירצה גדולה להעסקת הרבה עובדים זרים. עד שיגיע התור של אותו

מקרה להישמע בבית המשפט, קבלן כוח האדם יחליף 10 פעמים את העובדים הזרים.
מ' בוטון
אני רוצה להבהיר שזה לא חל על הקבלן, כי קבלן כוח האדם יואשם בעבירה בכל

מקרה. אין לו שום הגנה. זה חל על המעביד שקיבל את העובד באמצעות קבלן כוח

האדם.

היו"ר א' נמיר;

יתכן והנוסח צריך להיות יותר חד.

מ' בוטון;

הנוסח מספיק ברור. זה גם הנוסח המקובל.
מ' סן
אני חושבת שאין זה מספיק שהמעביר דרש מקבלן כוח האדם עובדים עם היתר

וכוי, אלא הוא צריך לבקש לראות את דרכונו או תעודת זהות אחרת שעל פיה ניתן

לזהווז את האיש. בדרכון אפשר לראות אם למחזיק בו יש רשיון עבודה, או לגז. יהיו

אלה מקרים נדירים ביותר שהמעסיק נקט בכל האמצעים ואף על פי כן לא דיע שלאיש

אין היתה.

היוייר א' נמיר!

בלב כבד אני מקבלת את דעת המשפטנים. אני מעמידה להצבעה את סעיף 4.

הצבעה

סעיף 4 - מעביד בפועל - אושר פה אחד.

ס ע י ף 5 - אחריות תאגיד
מ' בוטון
מדובר כאן על מקרה שמיש שעושה את העבירה הוא חברה, תאגיד. תאגיד הוא גוף

ארטילעי ואי אפשר כמובן לאסור אותו. ורצים להטיל ענישה על מי שהיה מנהל או

פקיד אחראי שקיבל את העובד הזר ללא היתר. סעיף כזה מקובל בכל החקיקה שמטילה

ענישה על פרטים ובאה לתת תשובה למקרה והעבירה נעברה על ידי תאגיד. לא רצינו

שאנשים לא יוכלו להסתתר מאחורי החברה. לכן זה בא להאשים גם מי שבמזן ביצוע

העבירה היה אחראי באופן ישיר להעסקתו לש העובד הזר.

הקטע השני של הסעיף, המדבר על פקיד בתאגיד האחראי לענין וכוי נראה לי

הגיוני בהחלט, וזה גם מוגדר בבירור. החלק הראשון של הסעיף מדבר על מנהל

פעיל, אז אם מדובר בתאגיד גדול אני לא בטוח שזה לא רחב מדי. האבל אני לא בטוח

אם החלק הראשון, המדבר על מי שהיה בעת ביצוע העבירה מנהל פעיל וכוי, אינו רחב

מדי.
מי בוטון
המשפטנים שניסחו זאת העתיקו את הסעיף מחוקים דומים. אני מציע לא לסטות

מהנוסח המקובל בכל החוקים.



היו"ר מי כנזיר;

אני מעמידה להצבעה את סעיף 5.

הצבעה .

סעיף 5 - אחריות תאגיד - אושר פה אחד.

סעיף 6 - פיקוח
מ' בוטון
בדיו1 הטדומי הרחבנו את הדיבור בנושא זה. סעיפים 73 עד 76 לחוק שירות

התעסוקה עוסקים בפיקוח על ביצוע הוראות החוק. היות ולחוק שלפנינו אין מנגנון

פיקוח בפני עצמו, אנחנו ניצלנו את מנגנון הפיקוח הקיים בחוק שירות התעסוקה כדי

לתת לו סמכות לבצע את הפיקוח גם על החוק הזה.

היו"ר א' נמיר;

וור רוזובסקי, האם אתם מצליחים לפקח על מה שקורה בתחום שלכם? כיווון שלא,

למה לא לערב כאן גם את המשטרה?

מי בוטון;

צריך להגיש תלונה למשטרה.
היו"ר א' נמיר
כאשר ועדת העבודה דנה אין ספור פעמים בנושא עובדי השטחים והעלתה את השאלה

שמתעוררת מדי פעם, השיבו לנו שאין מספיק מפקחים. אז איך תפקחו גם על החוק הזה?

י' קיסר;

אמרנו לסגן שר העבודה והרווחה וגם לשר האוצר, שאם יתנו למפקחים שלנו

סמכות מתאימה, דוגמת זו הניתנת למשגיחי תנועה, נהיה מוכנים להטיל על המפקחים

שלנו, שממילא מבקרים במקומות העבודה, לפקח גם על הנושא הזה. מובן שבשביל זה הם

צריכים לקבל את הסמכות המתאימה ממי שממונה על כן. שר האוצר קיבל את הרעיון,

גם סגן שר העבודה מקבל את הרעיון אם רק יסדירו את הענין. אינני יודע אם סעיפי

הפיקוח שבחיק הזה מאפשרים את הדבר.

במערכת שלנו מצויים עשרות אנשים שמיומנים בנושא הזה, שממילא מבקרים

במקומות העבודה לצרכים שלהם, ואפשר בהחלט להגיד להם שבאותה הזדמנות יבדקו אם

העובדים שם נמצאים שם כדין.

י' שמאי;

האם אזרח מהשורה יודע מה לעשות כשהוא נתקל במעביד המעסיק עובד זר שלא

כדין?

מי בוטון;

הוא יכול בשירות התעסוקה, כפי שאנחנו מציעים, או במשטרה. המשטרה פותחת אז

תיק נגד המעסיק, כי מדובר במעשה פלילי.



י' שמאי;

כיוון שכן, נראה לי שהתשובה לשאלה הזאת נמצאת בחוק.

יי בר?.!

סמכות פיקוח פירושה גם סמכות לבצע חקירות, כמו המשטרה. לבוא למקום עבודה,

להכריח את בעל המפעל להשיב לשאלות, לקחת מסמכיס, ולפעמים להככס למקומות עבודה

גם כשזה בניגוד להסכמתו של בעל המפעל. זו סמכות הקרובה מאד לסמכות שיש

למשטרה. אם מישהו מגיש תלונה למשטרה, יש למשטרה הסמכות לפעול בענין. ואין לכן

צורך להעניק סמכויות נוספות למשגורה. אנחנו מבקשים את הסמכויות האלה כדי

שהמפקחים שלנו יוכלו לבצע את החקירות. כי כדי להעמיד מישהו למשפט צריך לבצע

תחילה חקירה, לאסוף ידיעות ופרטים וראיות. ורק אנחנו יכולים לעשות זאת, ולא

מישהו אחר.

למרות העובדה שעל ידי זה אנחנו לוקחים על עצמנו עבודה נוספת אנחנו

מסכימים לזה, כי אין מישהו אחר שיכול לעשות זאת.

אשר לרעיון שהעלה כאן חבר הכנסת קיסר, אנחנו בהחלט נעזרים ומוכנים גם

בעתיד להעזר בהסתדרות בכל הנוגע לנושא הזה. יש לבו גופים משותיפם ענו

ההסתדרות, יש לנו ועדות משותפות עם ההסתדרות, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק

מאד אתה בכל הנוגע לעובדי השטחים ועובידם זירם. אבל אי אפשר לתת סמכות פיקוח

כזאת לאנשים מבחוץ. כי המשמעות של הסמכות הזאת היא להכנס לעתים למפעלים ללא

רשות, ואפילו בכוח אם יש הכרח בדבר. צריך לזכור שההסתדרות היא איגוד מקצועי,

ואי אפשר לתת לאיגוד מקצועי סמכות חקירה בנושא כזה. אני משוכנע שההסתדרות

בעצמה לא תרצה לקבל סמכות לחקור בעלי מפעלים תחת איום של עונש פלילי. זה פשוט

לא מתאים ליחסים שבין ההסתדרות לבעלי המפעלים.

אני בהחלט מסכים שצריך להיות שיתוף פעולה בינינו, ולמעשה הוא קיים ואני

מקווה שימשיך גם בעתיד, אבל לא במסגרת סמכויות פיקוח לפי החוק הזה, אלא במסגרת

של שיתוף הפעולה השוטף והרגיל שיש לנו עס ההסתדרות.
רב פקד רי פוקס
העבירות המפורטות בהצעת החוק הן עבירות שבאחריות משרד העבודה, ועל פי חוק

המשטרה מטפלת בכל עבירה פלילית למעגן מקרים בהם יש גוף אחר שמוסמך לטפל בה.

אנחנו מעורבים בסוגיה הזאת, אבל מפאן אחר של הענין שהוא חוק הכניסה לישראל. זו

עבירה פלילית שהמשטרה אוכפת אותה.

לגופו של ענין, ניתן כאן לשירות התעסוקה מגוון הסמכויות שיש לה על פי

חוק, אבל בפקודת סדר הדין הפלילי, מעצר וחיפוש, יש לעובדי שירות התעסוקה סמכות

מעצר, אבל זה מוגבל לחוק שירות התעסוקה.מן הדין יהיה להתייחס גם לזה. לפי חוק

שירות התעסוקה יש לעובדי רשות התעסוקה אפשרות אפילו לעצור עבריינים. הענין הוא

שהחוק שלפנינו הוא חוק אחר שאינו נכנס במסגרת חוק שירות התעסוקה, וממילא לא

תהיה להם סמכות מעצר, אלא סמכות חקירה. כראי לשקול את הסוגיה הזאת.

יי שמאי!

אנחנו לא מתכוונים לאפשר באמצעות החקיקה הזאת לעובדי שירות התעסוקה

לעצור. אנחנו רוצים שבאמצעות החקיקה הזאת תהיה ענישה. איך אנחנו אוכפים את

הענישה? אנחנו לא רוצים לתת להם סמכויות מעצר. לא זו הכוונה.



רב פקד ר' פוקס;

לפי חוק שירות התעסוקה יש לעובדי שירות התעסוקה סמכויות מעצר מעצר מדובר

במעביר שמעסיק עובר זר, למשל. כאן אנחנו דנים בחוק ספיציפי. האם אתה רוצה

להמעיט בסמכויות שהיו להם ממילאל?

י' שמאי;

אני לא רוצה לעצור לפי חוק זה.

רן כהן;

לרעתי רצוי שבשלב זה תבהירו את כל הנושא של פרישת הסמכויות.
מי בוטון
החוק הזוז, בניגוד לחוק שירות התעסוקה, לא מטיל ענישה על עובד. בחוק המוצע

כאן אין עבירה פלילית לגבי עובד. זה חוק נפרד ועצמאי לחלוטין. נוי שעובר את

העבירה הוא המעביד, ולא העובד. בחוק שירות התעסוקה גם העובד אחראי אם הוא לא

בא דרך שירות התעסוקה. ואילו בחוק שלפנינו העבירה היא על המעביד.

היות וזה חוק עצמאי, ורצינו לתת למישהו את האפשרות לגלות את העבירות האלה

כדי להעמיד את המעבידים לדין פלילי, כאשר מדובר בענישה די ניכרת של קנס בגובה

של 15 אלף שקל קנס, וצריך לפנות לבית המשפט ולהגיש כתב אישום פליליל, וזו

עבירה פלילית שנרשמת במרשם הפלילי. לכל דבר וענין זו עבירה פלילית.

צוות המשפטנים שניסח את החוק חיפש דרך לקבוע מי יביא לידי גילוי

העבירות. לא הנחנו שהמשטרה תלך למקומות העבודה כדי לבדוק אם המעבירים מעסיקים

עובדים זרים, אם לעובדים הזרים יש היתר עבודה, אם הם עובדים בניגוד לחוק

הכניסה לישראל וכו'. לכן השתמשנו במנגנון שקיים היום בחוק שירות התעסוקה,

שמסמיך פקחים של שירות התעסוקה, לפי סעיפים 73 עד 76 בחוק שירות התעסוקה, שיש

להם סמכויות רבות מאד. בין היתר קובעות הסמכויות שעובד השירות שהוסמך לכך רשאי

להכנס בכל עת סבירה לכל מקום שמועסקים בו עובדים; הוא מוסמך לחקור כל אדם

שנמצא באותו מקום וכו'; לרשום את התשובות, לבדוק כל פנקס, כל מסמך, אישור או

תעודה וכוי. יש לו סמכויות רחבות מאד. לכן אמרנו שבמקום להקים מנגנון חדש,

נשתמש במפקחים של שירות התעסוקה כדי שהם יפקחו גם על ביצוע החוק הזה.
י' קיסר
אני רוצה לההעיר לחברי ברק מספר הערות. האחת, אנחנו לא "מתים" לעשות

עבודה נוספת, אבל אנחנו בהחלט רוצים לעזור. שנית, שירות התעסוקה הוא גוף

ממלכתי שההסתדרות היא חלק ממנו. שלישית, איננו מבקשים להיות חוקרים במקום

המשטרה. אנחנו מבקשים דבר אחד בלבד, אותו יכול שר העבודה להעניק לנו בצו. כשם

שאנחנו רשאים לקבל ולראות את רשימת העובדים לצורך תשלום מם אחיד ומס ארגון,

והוא אומר שזה לא שייך לגבי עובדים זרים ועובדי שטחים, אם כי הוא היה חייב על

פי הדין להעסיק אותם על פי הסכם העבודה הקיבוצי, ואני רשאי לכן לעשות את

הבדיקות האלה, אנחנו רוצים שזה יתאפשר לנו גם לגבי עובדים זרים. אנחנו מוכנים

לתת את השירות הזה, ואיננו מבקשים בשביל זה תשלום. שר האוצר וסגן שר העבודה

ראו את זה בחיוב.

אגב, דבר דומה לזה עשינו בנושא הפיקוח על המחירים, ושר התעשיה והמסחר ראה

זאת בחיוב. לממשלה יאן די כוח אדם, ואז החוק הוא בבחינת הלכה ואין מורין כן.

ישנו חוק אבל אין אוכפים אותו,ך וכולם חוגגים. אני לא רוצה שהעובדים שלנו

יבצעו חקירות, אלא שיותר להם לעבור על רשימת כל העובדים. לאנשי שירות התעסוקה



יש סמכות כזאת, אבל מאחר ואין שם די כוח אדם הצעתי שההסתדרות תעזור להם בנושא

הזה. אמרנו שאנחנו מוכניס להעמיד לרשות הנושא הזה את האנשיס שלנו, שזה התפקיד

שלהס מבחינת האיגוד המקצועי ויש להס סמכות בחוק לבקש רשימת עובדים לצורך פיקוח

על תשלום מס אחיד, מאחר ואנחנו גוף מוכר בחוק לצורך זךה. אמרתי שאם היו נותנים

לנו היתר לבקש את רשימת כל העובדים, היינו יכולים לעזור. הצענו זאת למרות

שאיננו מעוניינים להיות חוקרים ולנבור בדברים ובוודאי לא בקלקול היחסים שלנו

עם המעבידים.

גי ב1-ישראל;

כדי שהחוק יהיה אפקטיבי הענישה בלבד לא תעזור, אלא יש צורך באכי9ה. כל

תיאור התמונה כאן הוא אבסורדי. קיים צבא מפקחים, והמצב כיום הוא בכל זאת כפי

שהינו רק מ9ני שלא היתה אכי9ה. אם נגיד שאותה מערכת תעסוק באכי9ה תהיה זו

אשליה לדעתי. אבל יכול להיות 9תרון אם תהיה רשימה שמית של 100 או 200 משקי9ים

שלהם תהיה הסמכות ל9קח ולהגיש דו"ח, ולא כאנשי הסתדרות אלא כמי שמו9יעים

ברשימה המוכרת. אנחנו ננדב את האנשים. בלי אכי9ה החוק הזה ישאר כמו חוק

כנוביץ.

היו"ר טי נמיר;

אני' חושבת שהענין מחייב תשומת לב רצינית ביותר. הצעת החוק של חבר הכנסת

קיסר יגיע אלינו מיד אחרי הוועדה, ושם נעשה את התיקונים המתחייבים. אני מבקשת

מהיועץ המ9שטי של הוועדה לבוא בדברים עם היועץ המ9שטי של משרד העבודה ולמצוא

ביחד את הנוסח המתאים בענין סמכות ה9יקוח, בידי מי נותנים את ה9יקוח, איך

המ9קח נכנס למ9עליס וכוי. אנחנו לא יכולים דרך אגב להכניס את הנושא החשוב הזה

לסעיף שבו אנחנו דנים. אנחנו נכניס את זה במקום המתאים בהצעת החוק של חבר

הכנסת קיסר, אלא אם כן נחליט לעכב את ההצבעה על סעיף 6 שבהצעת החוק של9נינו.

י' קיסר;

אני מציע שלא נעכב את ההצבעה על סעיף 6 של9נינו. אנחנו הצענו את השירות

שלנו. ירצו בו, מה טוב; לא ירצו, נשלים עם זה.

חברי הכנסת שמאי ודיי1, שהם יוזמי החוק, הציעו להכנים שני סעי9יס

שמו9יעים הם בטיוטת החוק שלי, ואם זה יתקבל כאן אוכל לוותר על הצעת החוק שלי.

היו"ר אי נמיר!

עד לרגע זה לא שמעתי על הצעה כזאת, וגם היועץ המש9טי של הוועדה לא שמע

זאת.
י' קיסר
מלכתחילה אמרתי שבמקום שאני אגיש הצעת חוק נ9רדת מוטב אשתמש בהזדמנות זו

שחברי הכנסת שמאי ודיין הגישו הצעת חוק ונכניס בה תיקונים, ואז אוותר על הצעת

החוק שלי. כי אין לי ענין להו9יע כיוזם הצעת חוק, אלא יש לי ענין בשי9ורו של

החוק ובתיקונו. באתי בדברים עם מציעי החוק של9נינו וסיכמנו ששני סעי9ים

מהטיוטה שלי יוכנסו ל9ני סעיף 6 שבהצעת החוק הזו, האחד קובע את תנאי העבודה

של עובדים זרים, והשני - תשלום לקו9ות גמל. אם שני הסעי9ים אלה יוכנסו בהצעת

החוק של9נינו, אני מוותר על הצעת החוק שלי. הדבר הזה מקובל גם על חברי הכנסת

שמאי ודיין.



מ' בוטון ;

הצעת החוק של חבר הכנסת קיסר היא הצעת חוק די מפורטת ויש בה הרבה סעי9יס

והיא דנה בזכויות של עובדים, ובביטוח שלהם בקופות הגמל של ההסתדרות וכוי.

למעשה זו הצעת חוק מאד מקי9ה, שמסדירה גם מי רשאי לתת היתר להבאת עובדים זרים,

מי לוין רשאי לעשות זאת ומה הן הזכויות. יש בה גם הפרדה בין עובדי שטחים. לבין לא

עובדי שטחים וכו'.

הצעת החוק של חבר הכנסת קיסר לא עברה דיון טרומי, ולא הועברה לדיון

בוועדה. עכשיו מוצע כאן לשלב בהצעת החוק שלפנינו שני סעיפים מתוך הצעת החוק של

חבר הכנסת קיסר, שהס לדעתו הסעי9יס המרכזיים בהצעת החוק שלו, ואם הם יתקבלו

יוותר חבר הכנסת קיסר על הצעת החוק שלו.

בדקנו את הענין עם היועץ המשפטי של משרד העבודה, והממשלה מתנגדת להכנים

את הסעיים הטלה דרך אגב מבלי שיהיה דיון על זה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

סעיף 199 בתקנון הכנסת קובע! ייהוועדה רשאית להציע תיקונים בהצעת החוק ככל

שייראה לה ובלבד שתיקונים כאלה לא יחרגו מגדר הנושא של הצעת החוקיי. נשאלת

השאלה אם זה הנשא של הצעת החוק, או לא ך משרד העבודה טוען שהצעת החוק הזאת

היא הצעה שבטה רק להטיל עונשים על מי שמעסיק עובד זר, ולט בטה להסדיר טיך

יועסק עובד זר, מה תנטי ההעסקה שלו, מה הזכויות הסוציטליות שלו וכוי, ולכן זה

לט ממין הענין, ולכן זה נושא חדש.

סעיף 120 לתקנון קובע! הוצע לוועדה תיקון להצעת החוק, וחבר הוועדה טו

נציג הממשלה טוען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושט של הצעת החוק, יביט יושב רטש

הוועדה טת הדבר לפני ועדת הכנסת, ויושב רטש ועדת הכנסת יעמיד טת זה לדיון

כסעיף רטשון, והחלטת ועדת הכנסת תהיה סופית. זטת טומרת שאם יושבת רטש הוועדה

העמיד טת הצעתו של חבר הכנסת קיסר לדיון כטן, ומר ברק שהוא נציג הממשלה כטן,

יוטען שזה נושט חדש, נצטרך להפסיק טת הדיון ולהעביר טת הענין לוועדת הכנסת

שתקבע טם זה נושט חדש, טו לט.
י' שמאי
שמעתי טת דבריו של היועץ המשפטי, טבל טני אומר שטין זה נושט חדש משום שזה

במסגרת הכוונות והמטרות של המציעים. טני זוכר טת הדיון בוועדה כטשר חברת

הכנסת נמיר וחבר הכנסת צבן נבהלו מהצעת החוק כטשר הצעתיה, עז שהסברתי שבעצם

טני מתכוון לעזור לעובדים המועסקים בתנטי עבדות טצל מעסיקים שמעסיקים טותם

בתנטי עבדות, ושטני רוצה שגם התנטים הסוציטליים שלהם ימוסדו. ידעתי שבמסגרת

הקרנות השונות ישנן קרנות פנסיה מקובלות ולפי חוקי המדינה, וטנחנו מכירים טת

העיקריות בהן. טנחנו יודעים שיש פנסיה תקציבית, טבל מי שטינו עובד מדינה טינו

יכול להיות מבוטח בה. כל עובד טחר יכול לבחור לעצמו טת קרן הפנסיה שטליה הוט

רוצה להתחבר. לדעתי חשוב לחייב טת המעסיקים להבטיח טת תשלוס ה9נסיה של העובדים

שלהם, צריך להכנים טת זה בחוק ולטפשר לעובד לבחור בקרן הפנסיה שבה הוט רוצה

להיות מבוטח.
עי זיסמן
עקרונית טני תומך בשני הסעיפים של חבר הכנסת קיסר, טבל טני לט חושב

שטנחנו יכולים לשלבם היום בהצעת החוק שלפנינו. מטחר וחבר הכנסת קיסר עובד

בשיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה חשוב לדעתי שהוא יביט זטת גם לידיעת סגן

שר העבודה, כי צריך לעשות זטת בצורה מסודרת.

לדעתי חשוב מטד שהחוק הנדון כטן היום יטושר לפני צטת הכנסת ל9גרה. טלמלט

שני הסעיפים של חבר הכנסת קיסר היינו מסיימים היום טת הדיון בחוק ומעבירים

טותו בכנסת בשבוע הבט.



צריך ליצור מצב בו שמקיימים התיעצויות ומגיעים לידי הבנה עם כל

הגורמים, כדי שאפשר יהיה לדון בזה מבלי לעכב אישור החוק שלפנינו, שבגלל

חשיבותו רצוי מאד שיתקבל עוד לפני צאת הכנסת לפגרה.
י' קיסר
אני רוצה לה9נות תשומת לבו של היועץ המשפטי בוטון ששמו של החוק הוא חוק

עובדים זרים, העסקה שלא כדין של עובדים זרים, ולא חוק ענישה לעובדים זרים. גם

הצעת החוק שלפנינו מתייחסת להעסקה שלא כדין של עובדים זרים. גם ל9י החוקים

הקיימים הם חייבים בתשלומים, להוציא את ענין הגימלאות שעליו דיבר חבר הכנסת

שמאי.

טילו הממשלה נתנה הסכמתה לחוק, כי טז נכון שצריך לשטול טת הממשלה לגבי כל

שינוי בו. טבל כיוון שהממשלה היתה נגד החוק, והצעת החוק התקבלה בניגוד לדעתה,

טין היט בעלת הבית של החוק, טלט הכנסת שהעבירה טותו בקריטה רטשונה לדיון

בוועדה הזאת.

לט טעמוד בדרך קבלת החוק טם יבתרר שהסעיפים הטלה שלי כל כך כבדים. טבל

רציתי להזכיר שאחד מהם, זה הדן בתנאי ההעסקה, קיים בלטו הכי. הסעיף היותר כבד

הוט ענין התשלום לקופות הגמל, שזו כטילו מגוריה חדשה. טבל לט מבחינת העסקת

העובדים הזרים. טבל טני חוזר וטומר שלט טעמוד בדרך של קבלת החוק, כי טני רוצה

שהוט יתקבל.

סגן השר פרוש רטה טת החוק הזה, ורצה לטשר טותו עוד בישיבה שבה העלה טותו

חבר הכנסת שמטי. אל טמרו לו שצריך לפעול לפי פרוצדורה מסויימת, ובטותה ישיבה

הוסיף וטמר במליטת הכנסת שהוט תומך גם בהצעת החוק של חבר הכנסת קיסר. וזה כתוב

בפרוטוקול. מכטן, שטם רוצים בחוות דעתו של סגן השר פרוש, הרי היט קיימת והיט

חיובית.
י' ברק
הבעיה היט שהנושט שמעלה חבר הכנסת קיסר נמצט בדיון בין הממשלה ובין

ההסתדרות מזה 10 טו 15 שנה, ומתנהל ביניהם ויכוח מטר מאד רציני. כנציג הממשלה

טני טומר שחבר הכנסת קיסר הגיש הצעת חוק פרטית, ולפי התקנון יש לנו זמן של 45

יום לדון בזה. הממשלה עוד לט דנה בהצעת החוק הזטת, ועוד לט קבעה עמדה. טולי

תסכים טני לט חושב שיהיה זה נכון להכנים עכשיו ב"דלת הטחורית" טת הסעיפים הטלה

כטשר הממשלה עוד לט דנה בזה. צריך לתת לנו לפחות את ההזדמנות להגיב על הצעת

החוק הפטרית שהגיש חבר הכנסת קיסר.

עי פרץ;

הטם טין זה הליך חוקי?
י' ברק
טני לט נכנם לשטלה החוקית.

היו"ר טי נמיר;

טני רוצה שיהיה ברור שטני לט טעשה שום דבר בניגוד לתקנון הכנסת.

י' ברק;

מר בוטון יחווה דעתו לגבי תקנון הכנסת. טני טומר שיש ענין של תקינות של

הליך. לט יכול להיות שהממשלה תתבקש להגיב על הצעת חוק, ולפני שמוצה הזמן שניתן

לה בתקנון לעשות זטת יכניסו טת זה בדלת הטחורית בהצעת החוק שלפנינו. וטני חוזר

ומדגיש שטיכני יודע מה תהיה עמדת הממשלה להצעה הזטת.



אנחנו לא יכולים לסכם את הנושא הזה בישיבה הזאת. נביא את זה לדיון

בממשלה, והיא תחליט. זכותנו לדרוש זאת .
י' קיסר
אם כן, אני מוותר. אני רוצה שהחוק שלפנינו יעבור.
היו"ר א' נמיר
אני חייבת לתת להם שבוע, כי מקובל עלי שסגן השר פרוש אמר את הדברים האלה

במליאה, טבל היועצים המשפטיים חייבים להביא נוסח. אם אני נותנת להם עוד שבוע,

אז ברור שבעוד שבועיים לא נוכל להביא את החוק הזה לקריאה שניה ושלישית בגלל

צאת הכנסת לפגרה. יש לנו בעיה של פרוצדורה תקנונית, וזו הבעיה היחידה.

אחרי שעברתי על הצעת החוק שלן, חבר הכנסת קיסר, אני יכולה לומר לן שאני

במקומן לא הייתי מוותרת עליה. לדעתי יש שם דברים מאד מאד חשובים, מלבד אותם

שני סעי9ים שהזכרת ושרצית לצר9ם לחוק של9נינו.

י' קיסר!

כיוון שיש לחץ של זמן בקבלת החוק, ואני לא רוצה לעמוד בדרכו של החוק הזה

ורו3ה שהוא יתקבל ל9ני ה9גרה, אגיש את הצעת החוק שלי במועד מטוחר יותר.

היוייר טי נמיר!

אני מבטיחה לן שהוועדה תדון בהצעת החוק שלן מיד טחרי שתועבר לכטן על ידי

מליאת הכנסת.
י' שמאי
טני מוכן להצטרף ליוזמת החקיקה של חבר הכנסת קיסר.
היוייר טי נמיר
טני מעמידה להצבעה טת סעיף 6.

הצבעה

סעיף 6 - 9יקוח - טושר 9ה טחד.

היוייר טי נמיר!

טני מבקשת מהיועץ המשפטי שלנו לבדוק טת הנושט של ה9יקוח.

סעיף 7 - תיקון חוק בית הדין לעבודה
מ' בוטון
הסעיף הזה כדי להקנות לבית הדין לעבודה סמכות לדון על העבירות ל9י החוק

הזה. טם לט נכניס את הסעיף הזה, לא תהט לבית הדין סמכות לדון בזה.

היוייר טי נמיר!

טני מעמידה להצבעה טת סעיף 7.

הצבעה

סעיף 7 - תיקון חוק בית הדין לעבודה - טושר 9ה טחד



סעיף 8 - ביצוע
היו"ר א' נמיר
האם לא יידרש כאן אישור ועדת העבודה והרווחה?
מ' בוטון
הסעיף הזה לא אומר שחוק הזה לא נכנס לתוקף אם אין תקנות ביצוע. הסעיף

הזה נכנס לתוקף מיד עס התקבלו בכנסת.

היו"ר א' נמיר;

האם רשאי השר להוציא תקנות וובלי שצריך יהיה לקבל את אישור ועדת העבודה

והרווחה? אנחנו הרי לא יודעים מה יהיה בתקנות. כל עוד מדובר בחבר הכנסת פרוש,

אני סומכת עליו אבל אני לא יודעת מי במשרד העבודה ו ה ורוחה יהיה אחראי מחר על

התקנות האלה. זה לא נראה לי.

מי בוטון;

יש ?? שני סוגים של תקנות. יש תקנות שבדרך כלל קובעיס דבריס מהותיים יותר,

דבריס ראשוניים, דבריס של זכויות וכוי, שוועדת העבודה והרווחה מקפידה שיוצאו

באישורה. לעומת זאת יש סעיף של תקנות שהוא סעיף כללי של ביצוע, והוא מכני

ביותר כמו איזה טופס להגיש, בכמה העתקיס וכוי, דבריס טכניים מובהקים. בשביל זה

אין צורך באישור הוועדה.
היו"ר א' נמיר
אני מעמידה להצבעה את סעיף 3.

הצבעה

סעיף 8 - ביצוע - אושר פה אחד.

ס ע י ף 9 - תחילה

יי בר?;!

אנחנו מציעיס שתחילת החוק שלושה חודשים מיום קבלתו.

י' שמאי;

זה נראה לי יותר מדי. בדרך כלל קובעים חודש מיום פירסום החוק.
מי בוטון
אנחנו צריכים לקבוע כאן את היום המדוייק, כמו למשל הראשון באפריל 1991.
א' דיין
אני תציע אה ה-1 במאי 1991.

היו"ר אי נמיר!

ה-1 במאי נראה לי תאריך מתאים.



מ' הילב;

יושבת ראש הוועדה ציינה שזה חוק בעייתי, ולכן צריך לתת תקופה יותר ארוכה

כדי שאפשר יהיה להתארגן. אני מבקש לתת שהות של כמה חודשים, ואסביר מדוע. יש

כיום אנשים שמועסקים שלא בהתאם לחוק הזה, ובתעשיה אגב מספרם יותר קטן ויש לתת

להם תקופה של ששה חודשים או משהו דומה לזה כדי שהמעסיקים עובדים בניגוד לחוק

הזה יוכלו ל9נות לרשויות המתאימות כדי להסדיר את העסקתם של העובדים שיתכן

ועובדים במקומות טלה כבר מספר שבינן.
נ' חי-ציון
בעקבות מצב החירום שהיה הכל השתנה אצלנו בכל הקשור לשיטוות ההעסקה ודרכי

ההעסקה של עובדים, ויש לנו כבר סיכומים עם שירות התעסוקה, אבל הדברים האלה

לוקחים את הזמן שלהם. אנחנו הולכים בכיוו1 הזה, אבל אנחנו זקוקים למס9ר חודשים

כדי להתארגן .
היו"ר א' נמיר
מדובר כאן רק בעובדים ללא רשיון, ולא בעובדים זרים שעובדים ברשיון. גום

אנחנו קובעים את הראשון במאי בתאריך התחילה, זה נראה לי מספיק זמן.
נ' חי-ציון
זה חודש ושלושה שבועות בלבד, וזה בהחלט לא מספיק.

י' קיסר;

אני מתפלא עליכם, רבותי, האם אתם רוצים לקבל היתר לעבירה על החוק של

היום, שלא לדבר על החוק שלפנינו. יושבת ראש הוועדה אומרת שאם יש לך עובד זר

שעובד על 9י דין, אז אין בעיה. כאשר מדובר בעובד שעובד שלא כדין, הרי כבר יהום

אתה עובר הל החוק. אז אתה מבקש היתר לעבור על החוק עוד ששה חודשים?

מי הילב;

לא תא זה ביקשתיל.

י' קיסר;

אני מציע את ה-1 במאי1991, וזה מס9יק בהחלט.

היו"ר א' נמיר;

אני ורצה לומר להתאחדות הקבלנים שההערה של חבר-הכנסת קיסר נכונה מאד. גם

היום אסור להעסיק עובדיס זרים ללא רשיון. עשו את המאמצים הדרושים כדי שיתנו

לכם רשיון, או שיפסיקו לעבור על החוק.

(יוני מעמידה להצבעה את סעיף 9: תחילתו של חוק זה ביום 1 במאי 1991.

הצבעה

סעיף 9 - תחילתו של חוק זה ביום 1 במאי 1991 - ואשר פה אחד



היו"ר א' נמיר;

חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התנש"א-1991 אושר פה אחד.

אני רוצה להודות לכל מי שהיה לו חלק רב בחקיקת החוק, במיוחד. ליועצים

המשפטיים בראשותו של משה בוטון.אני רוצה להודות ליצחק ברק שנטל חלק מאד חשוב

בעבודה הזאת. אני חושבת שתודה מיוחדת לעובדה שיכולנו לסיים היום את החוק מגיעה

לחבר הכנסת ישראל קיסר, שבהתחשב במועד יציאת הכנסת לפגרה ובשל תמיכתו בעיקרו1

הוא תמך בקבלת החוק. כאשר הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל קיסר תאושר במליתא

הכנסת ותועבר לוועדה שלנו, היא תקבל זכות קדימה בדיונים שלנו.

תודה רבה לכולכס. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)

קוד המקור של הנתונים