ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/03/1991

דיווח על השכר; חוק משפחות חד-הוריות, התשמ"ט1989 - הצעת חוק של חברת הכנסת א' נמיר; מסקנות הוועדה בהצעות לסדר היום מסקנות הוועדה בנושא "תופעת בריחת מוחות מישראל" -הצעה לסדר היום של חברת-הכנסת א' נמיר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 238

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי, י"ט באדר התשנ"א (5 במרץ 1991). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

ע' דראושה

רן כהן

ע' פרץ

י' צבן

מוזמנים; י' ליפשיץ - מינהל הכנסות המדינה

י י תמיר - המוסד לביטוח לאומי

ר' הורן - המוסד לביטוח לאומי

ר' רדל - משרד האוצר

ד' דרור-הכהן - משרד המשפטים

ח' פוזנר - משרד העבודה והרווחה

אי בן-גרא - מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאליים

ר' תקוע - יו"ר ויצ"ו ישראל

אי רוזנבלום - ויצ"ו

עי פרידמן - נעמ"ת

עי שמיר - שדולת הנשים

נ' גולדמן - האגודה לזכויות האזרח

עי קרל - תנועת הנשים אמונה

אי אביעד - יו"ר הארגון למען גברים

והגי נות בגירושים

שי גרניט - הממונה על השכר באוצר

נ' אורי - משרד העבודה והרווחה

ח' הברפלד - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

אי ז'ילוני - משנה ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי

ג' בן-ישראל - מרכז לשכת הקשר בין ההסתדרות לכנסת

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צי ספרן

סדר היום; א. חוק משפחות חד-הוריות, התשמ"ט-1989 - הצעת חוק של ח"כ אי נמיר.

ב. דיווח על השכר (ישיבה פתוחה).

ג. מסקנות הוועדה בהצעות לסדר היום.



היו"ר אי נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

אני רוצה לדווח לחברי הוועדה, שהסיבה שביטלנו הבוקר את הישיבה בענין מצוקתם

של בתי החולים היא שאתמול בבוקר נסע שר הבריאות לחוץ-לארץ ומנכ"ל משרד הבריאות

הודיע שהוא איננו לבוא לישיבה בלי השר.

א. חוק משפחות חד-הוריות, התשמ"ט1989 - הצעת חוק של חברת הכנסת א' נמיר

בתחילת הישיבה אני רוצה להתנצל בפני נציגות ויצ"ו על שלא הוזמנו לישיבה

הקודמת, שבה התקיים דיון שהיה בבחינת שמיעת עמדות, כי לא ידעתי שאתן עוסקות

במשפחות חד-הוריות, אבל תיקנו את המעוות.

ההצעה המקורית שלי היתה הצעה מאד גורפת מבחינת ההוצאה הכספית ואמרתי כמגישת

ההצעה שאני בהחלט בעד הליכה בשלבים בנושא זה. אפשר ללכת על חלק מהדברים, כאשר

נסמן לעצמנו מה הם הדברים החשובים ביותר והמשמעותיים ביותר.

נשמע את יוסי ונמיר ממחלקת המרקר של הביטוח הלאומי, שלהם למעשה יש מאגר

האינפורמציה המדוייק ביותר.

י י וזמיר;

אני רוצה להביא נתונים וגם לעשות את השינויים המתבקשים ממה שהיה בישיבה לפני

שבועיים, כשאז באנו עם נתונים לא הכי מבוססים ולא הכי מדוי יקים. בינתיים, יחד עם

מינהל הכנסות המדינה ועם גופים אחרים, הגענו לנתונים שהם פחות או יותר סבירים

ומקובלים על דעת כולם.

אני רוצה לסקור את הנתונים עצמם של משפחות חד-הוריות. אנחנו מדברים במסגרת

החוק הזה על משפרה חד-הורית, שהיא משפחה שמורכבת מהורה אחד עם ילד. זה סוג של

משפחה שכדי להוציא את הנתונים עבורה, מתוך מקורות אינפורמציה שונים שקיימים במשק

הישראלי, צריך לעשות הרבה מאד תרגילים. עמדנו בקשרים עם הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, ביקשנו מהם נתונים על משפחות חד-הוריות, ואין להם נתונים על משפחות

כאלה, כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את כל העיבודים שלה עושה על משקי בית. ברגע

שהיא עושה את העיבודים על משקי בית ויש ראש משק בית של משפחה חד-הורית שגרה אצל

האב או אצל האם, הדבר לא מתקבל כמשפחה חד-הורית, כאשר למעשה במסגרת החוק בוודאי

שמשפחה כזאת תוגדר כמשפחה חד-הורית. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבחינה זו, לא

עזרה לנו. אנחנו כבר ביקשנו שבמיפקד האוכלוסין והדיור החדש שיתקיים בעוד

בשנתיים-שלוש ייכנס וייבדק הנושא של משפחות חד-הוריות באופן ברור ומוחלט ותהיינה

שאלות ספציפיות לגבי הנושא הזה.

מקור אינפורמציה אחר שיש לנו אלה קבצי הביטוח הלאומי, כאשר בקבצים אלה משפחה

חד-הורית מוגדרת בהתאם לקבלת הגימלה שלה. הקובץ הגדול ביותר שבו אנחנו חושבים

שנמצאות כל המשפחות החד-הוריות, במיוחד אם אנחנו מגדירים משפחה חד-הורית כמשפחה

עם ילד, זה הקובץ שבו אנחנו משלמים קיצבאות ילדים. סביר להניח שאם יש למשפחה

החד-הורית ילד, המשפחה מקבלת קיצבאות ילדים - בדרך כלל המיצוי בקיצבאות ילדים הוא

כמעט 100% - כך שאין לנו בעיה עם הנושא הזה.

א' אביעד;

אתה מדבר גם על גבר שמגדל ילדים?

היו"ר אי נמיר;

אנחנו מדברים באותה מידה גם על נשים וגם על גברים. החוק לא יעשה שום הבדלה

בין גברים ונשים.



י' תמיר;

אנחנו מדברים ~ וזה סדר גודל שמקובל פחות או יותר על הגורמים שעוסקים בנושא

ויש להם נתונים, אם כי לא מדוייקים - על כ-50 אלף משפחות חד-הוריות מהסוג הזה.

אני כבר מתריע ואומר: יש לנו כ-50 אלף משפחות שמתחלקות כך: אלמנות או אלמנים -

כ-12 אלף משפחות; גרושים וגרושות - כ-26-25 אלף משפחות; היו;רה - רווקות. אני
רוצה להגדיר חד-משמעית ולומר
את הנתונים האלה צריך לקחת בערבון מוגבל, משום שאלה

לא רווקות שיש להן ילדים בקונסטלציה שאנחנו מכירים, של אשה שאין לה בעל ויש לה

ילד, אלא אלה יכולים להיות הרבה מאד מקרים, כמו: בדואי ות שמתחתנות בנישואים

שניים, אינן נרשמות כנשואות והופכות להיות משפחה חד-הורית. אני מקדים ואומר: ברגע

שחוק מסוג כזה יעבור, נצטרך לטפל באוכלוסיה הזאת באופן ספציפי, משום שאם לא נעשה

כן, הן ייכנסו למסגרת ולהגדרה של משפחות חד-הוריות, כאשר באופן מעשי הן אינן

משפחות חד-הוריות. או, למשל, הרבה מאד מקרים של נשים במזרח ירושלים, שהתחתנו אצל

הקאדי במזרח ירושלים ולא עברו לקאדי של טול-כרם וכתוצאה מכך הן לא רשומות כנשואות

ואז הן הופכות להיות משפחות חד-הוריות, וכן הלאה. אין להיבהל, אם כן, מהמספר של

11 אלף רווקות. חלקן הן רווקות אמיתיות, שיש להן ילדים, כפי שאנחנו מכירים אותן

באוכלוסיה היהודית; חלקן אלה תופעות שנובעות כתוצאה מכך שיש אנומליה ברישום. אם

אנחנו ננסה לתמצת את זה, נצטרך להוריד מהמספר של 50 אלף סדר גודל של 6,000-5000

משפחות כאלה, שבהן הטיפול יצטרך להיעשות בנפרד.
היו"ר אי נמיר
לכמה מאותן 11 אלף יש ילדים?
י י וןמיר
אנחנו מדברים על משפחות עם ילד.
היו"ר אי נמיר
אלה רק רווקות או שיש גם רווקים עם ילדים?
י י ונמיר
יש גם רווקים עם ילדים.

פילגנו את האוכלוסיה, לאחר מכן, לנשים ולגברים כדי לראות כנגה משפחות

חד-הוריות בראשן עומדת אשה, וכמה - בראשן עומד גבר. ואכן במרבית האוכלוסיה מתוך

ה-30 אלף שעליהם אנחנו מדברים - ב-46,500 - אלה משפחות שבראשן עומדת אשה, ורק

המיעוט אלה משפחות שבראשן עומד גבר - 2,500.

מי שרוצה לרדת יותר לעומק ולראות את ההתפלגות של המשפחות הללו לפי גודלן, לפי

מספר הילדים שיש להן במשפחה - יכול לראות זאת בלוח, וניתן לראות לגבי כל טיפוס

וטיפוס של משפחה חד-הורית - בין אם בראשה עומדת אשה ובין אם בראשה עומד גבר - את

ההתפלגות לפי מספר הילדים. אני חושב שמבחינת הנתונים הבסיסיים אלה הם הנתונים

שאליהם אנחנו יכולים להתייחס ואלה הם פחות או יותר נתונים שמבחינה זו הם שלמים

ויכולים אחר כך לענות על כל דבר שאנחנו רוצים במסגרת החוק.
רן כהן
הגדרת ילד היא עד גיל 18?
י' תמיר
כן.



רן כהן;

ואם מדובר במשפחה חד-הורית שיש לה שני ילדים בגיל 20 ו-21 - האם היא יוצאת

מהרובריקה, בה בשעה שהיא משפחה חד-הורית?

י י ונמיר;

כן.

רן כהן;

צודק יוסי תמיר שיש פה הרהבה בכיוון שלא התכוונו אליו, אבל יש פה גם צמצום.

היו"ר אי נמיר;

האם יש לכם הערכה מה המספר?

י י תמיר;

לא.
היו"ר אי נמיר
יש אפשרות לבדוק דבר כזה?

י י תמיר;

אני יכול להסתכל על קבצים קודמים שלנו ולנסות להעריך מרז קורה בין הגילאים

21-18.

היו"ר אי נמיר;

השוב שתעשת לנו את זה.

עי פרידמן;

הלקם הרי מקבלים אצלכם קיצבאות תלויים.
היו"ר אי נמיר
אבל לא זאת השאלה ששאלנו.

י י תמיר;

עוד נקודה חשובה שאני רוצה להעיר לגבי שלמות הנתונים: מבהינה נורמטיבית,

מהותית, אני סובר כך שהחוק היה אמור להתייחס גם לגבי משפחות שבהן האשה היא נפרדת,

והנתונים האלה חסרים לנו. נשים - אפילו אם יש להן פסק דין למזונות והן מקבלות

מאתנו דמי מזונות, אבל הן נשים שבהגדרה הן עדיין נשואות, לא גרושות - לא יכללו

במסגרת הזאת של הנתונים, וזאת אוכלוסיה שבוודאי ההתייחסות אליה צריכה להיות בראש

וראשונה, משום שאין שוני מהותי בין מי שנפרדה במשפחה חד-הורית לבין מי שהיא עדיין

נשואה מבחינה פורמלית, אבל למעשה היא היה בנפרד.



במסגרת המוסד לביטוח לאומי יש טיפול גם בנפרדות וגם במשפחות החד-הוריות,

שמוגדרות כך על פי ההגדרה שקיימת בחוק. יש לנו במסגרת חוק הבטחת הכנסה כ-14 אלף

משפחות חד-הוריות, על פי ההגדרה הזאת, שזכאיות לקבל גימלה. אני לא רוצה שנטעה:

במסמך שלנו מופיעים מספרים שונים לגבי משפחות חד-הוריות, כפי שהן מוגדרות במסגרת

החוק ומקבלות גימלה מהמוסד לביטוח לאומי. תזכרו שיש הרבה מאד סוגים של גימלאות

במוסד לביטוח לאומי. התייחסנו באופו ספציפי למסגרת האוכלוסיה של מקבלי הבטחת

הכנסה. בקרב מקבלי הבטחת הכנסה יש לנו כ-4,000 נשים שמקבלות דמי מזונות וגם

מקבלות הבטחת הכנסה, כללנו אותן כאן כמשפחות חד-הוריות; יש לנו עוד כ-4,500 נשים

שמקבלות הבטחת הכנסה פרופר; ויש לנו גם נשים שמקבלות קיצבת שאירים, אלמנות, והן

זכאיות להשלמת הכנסה במסגרת הבטחת הכנסה. בסך הכל אנחנו מגיעים אצלנו, במסגרת

החוק, לכ-14 אלף יחידות של משפחות חד-הוריות, לפי הגדרת החוק, שמקבלות מאתנו איזו

שהיא קיצבה במסגרת של הבטחת הכנסה. יש כמובן נשים אחרות שמקבלות קיצבת שאירים,

אלמנות, שלא מקבלות הבטחת הכנסה, וגם הן מוגדרות כמשפחה חד-הורית.

אני רוצה לנסות לעבור עוד פעם - כדי להיות יותר מדוייקים - על ההצעות השונות,

כפי שהן קיימות, על מנת לראות מה הם הנתונים שנמצאים מאחורי ההצעות השונות הללו.

הסעיף הראשון היה הסעיף הפרובלומטי בישיבה לפני שבועיים, ואני חייב פה להתנצל

במידה מסויימת ולומר שהנתונים שהבאנו אז לגבי נקודות הזיכוי שהחוק רוצה להעניק

היו נתונים שמבחינה מסויימת לא היו מדוייקים, משום שלא התחשבנו בהתפלגות ההכנסות

של המשפחה. בינתיים עשינו בקטע הזה שיעורי בית יחד עם מי נהל הכנסות המדינה והיום

אנחנו יכולים לתת לחברי הוועדה תמונה הרבה יותר שלמה לגבי הנושא של נקודות זיכוי.

היו"ר אי נמיר;

דיברתם אז על 40 מליון שקל.

י י תמיר;

נכון, והנתונים באמת היו מוטים כלפי מעלה, משום שלא התחשבנו בהתפלגות ההכנסה

ובנשים שנמצאות היום מתחת לסף המס ולמעשה לא תנצלנה נקודות זיכוי נוספות במידה

וכאלה תינתנה להן.

אני רוצה לומר מהו המצב הפורמלי הקיים כיום מבחינה חוקית; משפחה חד-הורית

ככזאת, מי שעומד בראש המשפחה - בין אם זה גבר ובין אם זו אשה - זכאי לנקודת זיכוי

נוספת. כל אזרח במדינת ישראל מקבל שתיים ורבע נקודות זיכוי. אשה במשפחה חד-הורית

או גבר במשפחה חד-הורית זכאם י לנקודת זיכוי נוספת, ומבחינה זו זה אותו הדבר כמו

במשפחה שבה הגבר עובד והאשה לא עובדת - מקבלים שלוש ורבע נקודות זיכוי במקום

שתיים ורבע נקודות זיכוי.

בנוסף לכך, משפחה חד-הורית זכאית עבור כל ילד לנקודת זיכוי, זאת בשינוי

ממשפחה דו-הורית, שבה האשה זכאית לנקודת זיכוי נוספת רק עבור כל ילד שני; כלומר,

עבור הילד הראשון, השלישי, החמישי וכן הלאה. במשפחה חד-הורית כל ילד זכאי לנקודת

זיכוי, ולמעשה אם יש לאשה ילד אחד היא תקבל ארבע ורבע נקודות זיכוי בסך הכל, אם

יש לה שני ילדים - חמש ורבע נקודות זיכוי וכן הלאה.

ביולי 1990 הונהגה במסגרת מס הכנסה פעולה נוספת של מתן זיכויי מס אישיים.

זיכויי מס אלה הם זיכויי מס שנקבעים באחוזים מההכנסה של הפרט שמשלם מס הכנסה,

במקרה זה של המשפחה החד-הורית שמשלמת מס הכנסה, והם בהתאם.למדרגות המס כפי

שקיימות היום במס הכנסה. זה מתחיל מ-4.3% במדרגה הנמוכה ביותר ומגיע עד אפס

במדרגות הגבוהות ביותר. אם רוצים לבדוק אם משפחה חד-הורית כזאת אכן תוכל לנצל את

נקודות הזיכוי שלה, כמובן שצריך להביא בחשבון גם את זיכויי המס האלה, משום שלא

נבוא וניתן נקודות זיכוי למשפחה חד-הורית מבלי שהיא תוכל לנצל אותן לגמרי. כדי

לסבר את האוזן נסיתי לעשות את התרגיל לגבי משפחה חד-הורית שיש לה ילד אחד; היא

תהיה זכאית לארבע ורבע נקודות זיכוי, ואם אביא בחשבון את העובדה שראש המשפחה

משתכר שכר שהוא בסביבות סף המס, אם הוא משתכר עד 1.730 שקל, הוא לא יצטרך לשלם מס

הכנסה כלל. רק החל מהסכום הזה ואילך הוא יצטרך לשלם מס הכנסה.



היו "ר א' נמיר;

ארבע ורבע נקודות זיכוי זרז מה שיש היום או מה שאנחנו מציעיםז בהצעת החוק?

י י תמיר;

זה מה שיש היום.

היו"ר אי נמיר;

מדובר על סכום של 1.730 שקל ברוטו?

י י וזמיר;

כן.

היו"ר אי נמיר;

כמה יוצא הנטו למשפחה כזאת?

י י תמיר;

אם אני מוריד את הזכויות הסוציאליות הבסיסיות, בהנחה שמשלמים ביטוח לאומי ומס

אחיד לקופת חולים יורד סדר גודל של כ-250 שקל. רק הביטוח הלאומי זה כ-90 שקל.

היו"ר אי נמיר;

אם כן, למשפחה כזאת נשארים כ-1,500 שקל.

י' תמיר;

כמובן, ברגע שיש יותר ילדים במשפחה, סף המס עולה בהתאמה, ואז אם ניתן נקודות

זיכוי, סביר להניח שהמשפחות לא תוכלנה למצות את נקודות הזיכוי האלה.

היו"ר אי נמיר;

בביטוח הלאומי או בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש ניתוח של המשפחות האלה מבחינת

ההכנסות שלהן?

י י וזמיר;

זה מה שאנחנו מגישים עכשיו.

למעשה עשינו דבר נוסף ויחד עם מינהל הכנסות המדינה באנו לבדוק - דבר שלא היה

לנו בישיבה הקודמת - לכמה משפחות מתוך המשפחות החד-הוריות שעליהן אנחנו מדברים

תוספת נקודות זיכוי אכן תעזור. לפי הנתונים נמצאים בפניכם יש כ-22 אלף משפחות

חד-הוריות שנמצאות היום במערכת המס - החלק האחר של המשפחות החד-הוריות בכלל לא

נמצא במערכת המס ואלה אותן משפחות שמקבלות קיצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, מקבלות

הבטחת הכנסה וכן הלאה - ואנחנו מדברים על גברים או נשים שעומדים בראש משפחה

חד-הורית והם עובדים. ל-53% יש הכנסה שהיא נמוכה מסף המס ברמה שציינו קודם לכן.

כלומר, יותר מחצי מהמשפחות האלה גם היום, לפי הכלליים הקיימים היום במערכת מס

הכנסה, אינן צריכות לשלם מס הכנסה בכלל ולכן תוספות של נקודות זיכוי למשפחות

מהסוג הזה לא תשפר את מצבן , כיוון שהן לא יכולות לנצל את נקודות הזיכוי.
אגב, בהערה כללית
אנחנו מדברים על נקודות זיכוי כפי שהן נוהגות היום, לא על

מס הכנסה שלילי, שבו מישהו יילך לשלם להן נקודות זיכוי. כלומר, יפחיתו להן את זה

מחיוב המס, ואם אין להן חיוב מס הן לא ותהיינה זכאיות.

כ-10 אלפים משפחות מתוך 22 אלף - קצת פחות מחצי - יוכלו ליהנות באופן חלקי או

מלא מתוספת כלשהי של נקודת זיכוי כזאת או אחרת, וכמובן שככל שרמת ההכנסה של

המשפחה החד-הורית גבוהה יותר, סביר להניח שהניצול יהיה מלא יותר. מבחינה זו אני

חייב לומר שמתן נקודות זיכוי למשפחה שראש המשפחה משתכר 1,800 שקל יעזור, אבל

כמובן שצריך להסתכל בשוליים על מצב שבו חלק מהמשפחות, גם אם הן משלמות מס הכנסה,

אבל בפחות מנקודת הזיכוי שמגיעה להן או התוספת שלהן, לא ינצלו את זה באופן מלא.

אנחנו צריכים להיות ערים לזה ולדעת מה עומד לפנינו.
היו "ר אי נמיר
כמה יקבלו את מלוא הזיכוי לפי החלוקה הזאת?
י' תמיר
אני חושב שמתוך 10,000 משהו בסדר גודל של 8,000 בוודאי יקבל את מלוא נקודת

הזיכוי.

צריך להבין שככל שההכנסה של ראש המשפחה תהיה גבוהה יותר, נקודת הזיכוי תהווה

אחוז נמוך יותר מההכנסה שלה, כך שמבחינה זו ההצעה פרוגרסיבית ותורמת לשיפור חלוקת

ההכנסות בקרב האוכלוסיה הזאת.

לעצם הצעת החוק. בהצעה עצמה מדובר, ראשית כל, על תוספת נקודת זיכוי למשפחה

חד-הורית. כלומר, ברגע שיש משפחה חד-הורית, לא משנה נגה מספר ילדיה, אנחנו רוצים

להוסיף למשפחה הזאת נקודת זיכוי. כפי שאמדנו את ההוצאה לנושא הזה, היא מסתכמת

היום ב-10 מליון שקל לשנה. זו בהחלט הוצאה הרבה יותר קטנה מאשר המספרים שנזרקו בו

לפני שבועיים, כי היא כבר מתחשבת במיצוי. תוספת נקודת זיכוי ארזת למשפחה חד-הורית,

בהתחשב במיצוי שקיים בנושא הזה, היא 10 מליון שקל. אם נבוא ונרצה להוסיף עוד

נקודת זיכוי לכל ילד נוסף במשפחה חד-הורית, זה יכפיל את הסכום והוא יהיה 20 מליון

שקל.

כדי לאמת את הנתונים האלה עשינו עיבוד מתוך סקר הוצאות משפרה. אמנם זה מתייחס

לשנים 1986-1987, אבל זה נותן לנו אינדיקציה מספיק טובה לגבי התפלגות ההכנסה

במשפחות חד-הוריות, פשוט כדי להשלים את התמונה. ואכן הנתונים שהתקבלו מסקר הוצאות

משפחה בהחלט חופפים את הנתונים כפי שהתקבלו ממינהל הכנסות המדינה, ומבחינה זו אני

חושב שכרגע הנתונים שאנחנו מביאים בפני הוועדה הם מאד מבוססים ונכונים וזה סדר

גודל העלויות שיהיה להצעה מהסוג הזה.

הסעיף השני עוסק בנושא של הגדלת הגימלה להבטחת הכנסה. ההצעה היתה גורפת במידה

מסויימת והיא מדברת על הגדלת הגימלה של הבטחת הכנסה ב-10% מהשכר הממוצע. כלומר,

כל מי שמקבל גימלה להבטחת הכנסה במשפחה חד-הורית, לא משנה כרגע מה גובה הגימלה,

הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת, אומרת לתת לגימלה זאת תוספת של 10% מהשכר הממוצע

במשק והיום זה סדר גודל של כ-250 שקל. ההגדלה הזאת עלותה מאד גדולה, אנחנו

מדברים על סדר גודל של כ-40 מליון שקל, וזה באמת הסעיף הכבד ביותר בהצעה מסוג זה,

כי הוא ניתן לכל המשפחות החד-הוריות.

במסמך שלנו הבאנו לפני הוועדה את אחד הנושאים שלהערכתנו יש בו אנומליה, הוא

עלה כאן בדיון לפני שבועיים ולפי דעתנו צריך לתקן אותו. המוסד לביטוח לאומי,

בזמנו, התחיל ליזום הצעה של תיקון בנושא הזה ואפרט אותו, כי זה דבר שבהחלט אפשר
להעביר אותו במסגרת החוק הזה
כידוע לכם במסגרת הבטחת הכנסה יש שיעור מוקטן

ושיעור מוגדל. בשנתיים הראשונות מי שמקבל הבטחת הכנסה מקבל שיעור מוקטן. לגבי

אלמנות בלבד היתקנו בזמנו חריג ואלמנה זכאית לקבל מייד את השיעור המוגדל. אנחנו

סוברים שאין שום רציונל להבדיל, במסגרת של משפחות חד-הוריות, בין אלמנה לבין



גרושה או לבין רווקה, שהיא משפחה חד-הורית, ואנחנו מציעים להשוות מבחינה זו את

מעמדן של המשפחות החד-הוריות למעמדן של האלמנות במסגרת חוק הבטחת הכנסה ולתת

לכולם מייד את השיעור המוגדל. סדר גודל העלות של הצעה מהסוג הזה היא כ-12 מליון

שקל.

היו"ר אי נמיר;

על זה יש הסכמת האוצר?

י' תמיר;

אני מניח שאם נמצא מקורות מימון חילוניים זה אפשרי.

היו"ר אי נמיר;

ואיפה תמצאו את זה?

י י וזמיר;

בתוך חוק הבטחת הכנסה. בחוק הבטחת הכנסה ניתן לעשות שינויים - בהסכמה עם

האוצר - בעיקר בנושא של מבחני תעסוקה לאמהות ולילדים. במסגרת החוק היום אנחנו לא

מחייבים במבחן תעסוקה כשלאם יש ילד אחד מתחת לגיל 5 או שני ילדים לפחות, שהקטן

שבהם הוא מתחת לגיל 10. אנחנו חושבים שבנושא הזה, בזמנו, היה הגיון. היום, כשיש

מעונות יום והמסגרת התרחבה, אנחנו רוצים לעשות שינוי; לא להתחשב בילד אחד או בשני

ילדים אלא לבוא ולהגיד שאם יש ילד מתחת לגיל 7. בכל מקרה זה יזכה לא ללכת למבחן

תעסוקה. במידה מסויימת זה גם יכול לחסוך כסף.

י' צבן;

אם אתה אומר שיחסכו, זאת אומרת שאתה מניח שישלמו פחות הבטחת הכנסה לאמהות

כאלה, וזה אומר ששירות התעסוקה לא יתן להן את האישורים. השאלה היא בכל זאת; נשים

במשפחה חד-הורית, עם ילד בגיל 9-8, לאיזה עבודות אוזה הולך לשלוח אותן?

היו"ר אי נמיר;

לי יש הרושם שהם לא משלמים להן ומזה הם הולכים לקחת את הכסף.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

לא, הרי משלמים באופן אוטומטי.

רן כהן;

אבל יוסי וזמיר לא מדבר על משפחות חד-הוריות.

י' צבן;

הוא דיבר עכשיו על משפחות חד-הוריות.

היו"ר אי נמיר;

מאין פתאום יש כסף - 12 מליון שקל?



י' תמיר;

אין.

היו"ר אי נמיר;

בתחילת המשפט אמר יוסי תמיר, שבמסגרת השינוי בחוק הבטחת הכנסה אפשר לתת מימון

לענין הזה.
י' צבן
אני אסביר לך: היום משחררים נשים במשפחות חד-הוריות, שיש להן ילד מתחת לגיל

5 או שני ילדים שאחד מהם הוא מתחת לגיל 10, מללכת לשירות התעסוקה ונותנים להן

הבטחת הכנסה. הוא מניח שאם יהיה תיקון בחוק, חלק מהן יילכו ויקבלו עבודה ולכן לא

תהיה להן הבטחת הכנסה, וחלק לא יקבלו עבודה וגם כן לא יתנו להן הבטחת הכנסה, מפני

שיאמרו שהן לא יצאו לעבודה מתאימה להן.

י י וזמיר;

אני לא רוצה להיכנס כרגע לפירוט, אבל אני אומר; ההצעה שלנו, של השוואה בין

אלמנות לבין משפחות חד-הוריות, נראית לנו מאד הגיונית ונראה לנו שצריך ללכת

לקראתה. אני חושב שגם האוצר יסכים אתנו שיש הגיון בהצעה הזאת, ועלותה היא 12

מליון שקל. הייתי אומר אפילו, שאימוץ הצעה מסוג זה, במקום הצעה שאומרת להגדיל את

הגימלה באופן כללי, יכול אולי לתת יותר דחיפה לעסק הזה ויכול יותר להתקבל.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

מה תיתן ההשוואה הזאת?

י' וזמיר;

כל המשפחות החד-הוריות תקבלנה 25% נוספים לגימלה שלהן. אם משפחה כזאת מקבלת

היום 800 שקל, היא תקבל 1,000 שקל, וזה שיפור רציני.

צריך לזכור עוד נקודה רושובה בענין הזה; ברגע שאנחנו מדברים על הגדלת הגימלה

באופן גורף, זה גורר אחריו גם הגדלה של הסכומים הקובעים וכל מיני דברים נוספים

שקיימים במסגרת הבטחת הכנסה, והצעת חוק כזאת לא נכנסה, מטבע הדברים, לפרטים האלה.

לבוא באופן גורף ולהגדיל את הגימלה זה דבר שיצטרך להכניס אותנו להרבה מאד פרטים

ולהרבה מאד טכניקה איך בדיוק עושים את הדבר הזה. השוואה של כל הנשים לשיעור

המוגדל היא יחסית פשוטה.

רן כהן;

חשוב מאד לנסות ולהבחין פה מאיזה אוכלוסיה יימנע מלקבל את התוספת הזאת ואיזה

אוכלוסיה תתווסף למעגל המקבלים. אם אני לא טועה, מה שיקרה כאן בעצם הוא, שהתוספת

תלך בעיקר לגרושות, והיתרה תיפול בעיקר על החד-הוריות שיש להן ילדים יותר קטנים

מכפי שנקבע היום. יוצא שיש פה העברת תזרים ההכנסה מהחד-הוריות אל הגרושות,

והגרושות הן לא בהכרח עניות.

י' תמיר;

אני הולך לקראת כוונת היושבת-ראש, כי היושבת-ראש, גם בישיבה הקודמת וגם

בפתיחת הישיבה הזאת, הצביעה על כך שאנחנו רוצים לדחוף את העסק הזה קדימה.



הסעיף הבא עוסק בנושא של מבחן הכנסת לענין המזונות, הבטחת תשלום. כידוע לכם,

כיום, לפי רווק המזונות, הבטחת תשלום, לגבי נשים עובדות, יש להן פסק דין למזונות,

מתחשבים בהכנסה שלהן מעבודה, ובמידה והכנסה זו עולה על הסכומים הקובעים, הן לא

זכאיות לקבל מאתנו את פסק הדין למזונות. מה שמוצע כאן הוא לא להביא בחשבון כל

הכנסה מעבודה שיש למשפחה חד-הורית במסגרת הזאת של תשלום מזונות. היום יש כ-13 אלף

נשים שמקבלות דמי מזונות במוסד לביטוח לאומי. למעשה רק חלק קטן הן, 35% עובדות.

גם אלה שעובדות, השכר שהן משתכרות הוא יחסית לא גבוה, ולכן זה לא שולל מהן לגמרי

את העובדה שהן יכולות לקבל, במסגרת חוק המזונות, את פסק הדין ועדיין יכולות לעבוד

ולהשתכר, כי יש לנו סכום מסויים שאותו אנחנו מנכים ולא רואים בו הכנסה, וכן יש

אחר כך איזה שהוא שיעור מס - הניכוי הוא לא שקל תמורת שקל וכן הלאה - ולכן בדרך

כלל הנשים האלה זוכות לקבל דמי מזונות.

היו"ר א' נמיר;

כשאתה מדבר על הכנסה לא גבוהה - האם זה מתחת לסכום של 1,730 שהזכרת?

י' תמיר;

אשה שמשתכרת היום בסדר גודל של סף המס - 1.730 שקל, תקבל מהמסגרת שלנו

במזונות סדר גודל של כ-500 שקל, וזה תלוי בפסק הדין שיש לה. אם יש לה פסק דין

גבוה יותר, היא תקבל רק 500 שקל; אם היא משתכרת רק 1,000 שקל ויש לה פסק דין -

היא תקבל את מלוא פסק הדין ולמעשה היא לא תיפגע.

רק ל-10% מהנשים שמקבלות דמי מזונות אנהנו מפחיתים היום מהתשלום בגלל הכנסתן

מעבודה ואלה באמת הנשים שמשתכרות יחסית סכומים גבוהים. אבל - זה נעלם מעינינו

ואנחנו חייבים לציין את זה - אם נקבע שאין מבחן הכנסות למזונות, זה אומר שמחר כל

אשה, גם גרושתו של מישהו עשיר, תוכל לבוא למוסד לביטוח לאומי ולקבל את המכסימום.

אני רוצה להדגיש את הדבר הזה, כי פה התייחסנו רק לנשים שמקבלות היום דמי מזונות,

ואני רוצה להתריע, שזה פותח פתח. נכון שאשה שעובדת ומשתכרת הרבה מאד כסף עדיין

תקבל מפסק הדין רק את הסכום המוגבל בתקנות, אבל עדיין היא תוכל לבוא אלינו. אני

לא יודע אם זאת היונה הכוונה בהצעת החוק הזאת, אבל בוודאי זאת לא היתה הכוונה בחוק

המזונות, וצריך לבחון טוב את הענין.

לגבי הנושא של הכשרה מקצועית; לפני שבועיים הודעתי לחברי הוועדה שיש לנו

פרוייקט יחד עם האוצר לנושא הזה של הכשרה מקצועית למשפחות חד-הוריות. הפרוייקט

נמצא כרגע בעיצומו. אין לי כרגע כל הפרטים, אבל אני יודע שהוא עובד בכיוון של

הצלחה. יש שם כמה מאות משפחות חד-הוריות שאנחנו מצליחים להכניס אותן למסגרת של

שוק העבודה, ליישם אותן בעבודה, וזה בהחלט נותן תוצאות. תוצאות סופיות עדיין אין

לנו.

לגבי תשלום הקיצבאות לילד הראשון והשני; המצב כפי שקיים כיום הוא כזה שאנחנו

לא משלמים למעשה קיצבאות הילד הראשון למשפחה שבראשה עומד גבר שמשתכר מעל 95%

מהשכר הממוצע במשק. אם הוא משתכר מעל 150% מהשכר הממוצע במשק, אנחנו לא משלמים גם

את קיצבת הילד רגשני. ההצעה כאן היא, שמשפחה חד-הורית תהיה זכאית לקיצבה בכל מקרה

עבור הילד הראשון, כשסיכמנו לפני שבועיים שהכוונה היא גם עבור הילד השני,

שבינתיים נכנס למערכת הקיצוץ עבורו. הכוונה היא שמשפחה חד-הורית כזאת תהיה זכאית

לקיצבאות הילדים הללו מהמוסד לביטוח לאומי ללא שום מבחן הכנסות. כיום בפועל, מתוך

אותן 50 אלף משפחות חד-הוריות, 31 אלף מקבלות את קיצבת הילדים האלה ממילא, כי הן

מקבלות איזו שהיא גימלה מזכה מהביטוח הלאומי, או שיש להן יותר מארבעה ילדים. גם

מתוך יתר ה-19 אלף, שלא מקבלות את הקיצבה ישירות מהמוסד, חלק הן רווקות עם ילדים,

שעובדות אצל מעסיק, וגם הן מקבלות ישירות את הקיצבה מהמעסיק, וחלק אחר לא מקבלות

את הקיצבה ישירות מאתנו, ולגביהן באמת הנושא הזה יעזור. אם יבטלו את מבחן



ההכנסות לגביהן, הן תוכלנה לקבל את הקיצבה ישירות מהמוסד לביטוח הלאומי. אנהנו

מדברים על כ-16 אלף משפחות חד-הוריות כאלה, שיוכלו לקבל ישירות את הקיצבה מהמוסד

ללא מבחני הכנסה, והעלות של הנושא הזה יכולה להגיע לסדר גודל של כ-20 מליון שקל

בשנה, גם עבור הילד הראשון וגם עבור הילד השני.
לנושאים האחרים שכלולים בהצעת החוק
לנושא של עדיפות בקבלת ילדים למעונות,

אני מבין שיש פה נתונים של עורכת-דין עפרה פרידמן והיא תביא אותם. את הנתונים

האלה פשוט לא הספקנו להכניס למסמך שמוכן לפניכם.
לנושא של הלוואות וסיוע לשיכון
קיבלנו ממשרד האוצר מסמך מאד מפורט על מצבן

של משפחות חד-הוריות במסגרת הסיוע לשיכון, כפי שהוא קיים היום. אני רוצה להדגיש

בפני חברי הוועדה את העובדות כפי שהן: במסגרת הסיוע שניתן היום לזוגות צעירים, של

משפחות דו-הוריות, למשרד השיכון יש ניקוד מסויים, כשהניקוד הזה מוענק לפי הרבה
מאד גורמים
שירות בצה"ל, מספר האחים של הבעל ושל האשה, מספר שנות הנישואין,

מספר הילדים וכן הלאה. לגבי משפחות חד-הוריות אין ניקוד מהסוג הזה, אבל המשפחות

האלה מצויות ממילא כבר היום בדרגה הרביעית מתוך חמש דרגות. כלומר, הן נמצאות מאד

למעלה במעלה הסולם במסגרת של הזכאויות לשיכון. אפשר כמובן לבוא ולהיטיב איתן

ולהגיד שיש להביא אותן לדרגה המכסימלית הקיימת, אבל כבר היום הן נמצאות בדרגה

יחסית גבוהה.
י' צבן
תן לנו דוגמה איך זה נראה בחיים: מה ההכנסה של המשפחה, כמה היא צריכה בשביל

לרכוש דירה וכמה היא מקבלת כסיוע.
רן כהן
אני מבין שאם למשפחה חד-הורית יש כל הפרמטרים הנדרשים כדי להיות בדרגה

החמישית, היא יכולה להיכלל בדרגה החמישית.
י' תמיר
בוודאי.

אביא נתונים, והמספרים מצויים גם במסמך שבידיכם. משפחה חד-הורית מקבלת הלוואה

בת 63,500 שקל, היינו כ-30 אלף דולר.
ההחזר הוא יחסית קטן
היא אמורה להחזיר 177 שקל לחודש. למה אני אומר שההחזר

הוא ירוסית קטן? כי צריך לזכור שזה הסיוע, כפי שהוא ניתן ממשרד השיכון באופן

פורמלי. על הסיוע הזה יש הלוואות משלימות למיניהן, וכמובן שעדיין המשפחה

החד-הורית יכולה לגייס בשוק החופשי הלוואות, לפעמים מהקבלן. כאן חשוב גובה ההחזר,

כי גובה ההחזר, הקטן יחסית, של משפחה חד-הורית מאפשר לה לנצל את המקורות הנוספים

שקיימים בשוק. היא מקבלת 30 אלף דולר, ואני מניח שאם היא מקבלת הלוואה משלימה

נוספת של 15 אלף דולר או 20 אלף דולר ומחזירה פחות או יותר עוד סכום דומה כזה -

כלומר, מגיעה להחזר של כ-350 שקל לחודש - היא יכולה לעמוד בזה.
י' צבן
גוה אפשר להשיג בסכומים האלה?
ת' גוז'נסקי
קרוואן.



י' צבן;

ההלוואה לא צמודה?

י' תמיר;

צמודה.

י' צבן;

כתוב: לא צמודה.
י' וזמיר
בתוך ההלוואה יש היום מרכיב קטן מאד שהוא לא צמוד.
היו"ר אי נמיר
האם עבדתם יהד עם האוצר על נתוני השיכון?
ר' רדל
כן.
היו"ר אי נמיר
האם הנתונים האהרים שמסר יוסי תמיר מקובלים עליכם?
ר' רדל
הנתונים הארורים גם הם מקובלים עלי, כפי שהוא מסר.

טענתי בישיבה הראשונה שההצעה הזאת תעלה 100 מליון, אבל אם אנהנו מדברים עכשיו

על זה שההטבה בנקודת זיכוי תעלה 20 מליון ולא 40 מליון, אני טוען כעת שההצעה כולה

תעלה מעל 80 מליון שקלים בשנה ולא מעל 100 מליון שקל, וזאת מהסיבה שבישיבה

הראשונה אמרתי שאני מניח שהצי מהמשפהות נמצאות מעל סף המס, וכאן מתברר שרק רבע

מהן יהנו מההטבה הזאת.
י י ליפשיץ
הערה קטנה: לצורך מס הכנסה הגדרה של משפרה חד-הורית זה גרושים וגרושות,

אלמנים ואלמנות, רווקים ורווקות ובני זוג שהיים בנפרד ושכלכלת הילדים על אהד מבני

הזוג.
ר' רדל
לנושא השיכון: הנתונים שיוסי תמיר הציג הם הנתונים הנכונים. משפחה חד-הורית

נכנסת לקטיגוריה כזאת שמזכה אותה במשכנתא של 63,500 שקל ללא הצמדה.
י' צבן
כל ההלוואה ללא הצמדה?



רי רדל;

ללא הצמדה, וההחזר החודשי הוא 177 שקלים.
י' צבו
אם זה ללא הצמדה, לא צריך לומר, כפי שכתוב כאן - "התחלתי", כי זה קבוע.

ר' רדל;

כתוב פה שסך כל ההצמדה - אפס, אבל יש להבחין פה בין הצמדה לאינפלציה לבין

הריבית, שאם היא לא רשומה פה, אני מניח שהיא כמו לכל המשפחות האחרות.
י' צבן
באופן אופן, אם אין הצמדה, אפילו אם יש ריבית, התשלום הוא קבוע והוא לא

התחלתי.

היו"ר א' נמיר;

רונן, תבדוק את זה, כי אם כתבתם "התחלתי" אנחנו מוטרדים.

י י וזמיר;

יש במשרד השיכון הסדר כזה, שההלוואה גדלה עם הזמן, תוך ראיה שהמשפחה, ככל

שהיא מתקדמת היא יכולה להחזיר י ולנר. אתה צודק; מכלילים את הריבית מראש ומחלקים את

הסכומים, אבל ההחזר הוא לא קבוע, בשנים הראשונות הוא יותר קטן, לכן הם קוראים לזה

החזר התחלתי, למרות שאין הצמדה בכלל.

ר' רדל;

להבדיל ממשפחה שאיננה חד-הורית - שהסכום ההתחלתי גם אצלה יכול להגיע במקרים

מסויימים לסכום הזה - ששם יש הצמדה.

רן כהן;

כדאי שחברי הוועדה יידעו, שבמקרים אחרים זה לרוב 39 אלר לכלל האוכלוסיה.

ר' רדל;

למעשה האוכלוסיה הרגילה של משפחות דו-הוריות זכאית להלוואה בסיסית של 39 אלף

שקל, צמודה, עם 4.5% ריבית. יש קריטריונים מסו"מים שמעלים את גובה ההלוואה הזאת.0

הקריטריונים האלה הם; מספר שנות הנישואים של הזוג, מספר הילדים שיש לו, מספר

האחים שיש לבעל, מספר האחים שיש לאשה. במצב כזה משפחה עשויה לצבור נקודות ולהיות

זכאית לאותן זכויות שתקבל משפחה חד-הורית באופן אוטומטי.

רן כהן;

אתה אומר דבר פשוט; משפחה חד-הורית תקבל כמו משפחת מצוקה, שהאחים שלה משפחת

מצוקה, שיש לה הרבה ילדים. היא מושווית ישירות למשפחה שבאה מאזור מצוקה.

ר' רדל;

האמת שמשפחה שבני הזוג בה נשואים חמש שנים ויש להם שלושה ילדים ולכל אחד מבני

הזוג יש שלושה אחים לא תגיע לרמה הזאת של משפחה חד-הורית.



היו"ר אי נמיר;

זה קריטריון חדש?

ר' רדל;

הנתונים האלה נכונים מספטמבר 1990, זה המועד האחרון שבו הותקנו תכניות הסיוע

של משרד השיכון. עד כמה שידוע לי זה לא חדש, ההסדר הזה היה קיים גם לפני כן.

רן כהן;
השאלה של צבן נשארה בעינה
מה היא יכולה לעשות עם הסכום הזה?

ר' רדל;

מה משפחה רגילה יכולה לעשות עם זה - זו אורנה בעיה.

י' צבן;

השאלה של הכנסת המשפחה היא בדיוק הענין. במשפחה רגילה יש בכל זאת הכנסה של

שני בני זוג, מה שאין במשפרה חד-הורית.

ר' רדל;

אף משפחה, לא חד-הורית ולא דו-הורית, לא יכולה להרשות לעצמה דיור בעזרת

המשכנתא הבסיסית הזאת.
רן כהן
במשפחה דו-הורית, במידה ויש לה הכנסה נוספת, המצב אחר.
היו"ר א' נמיר
לכן המשפחה החד-הורית מקבלת כמעט כפול. בנושא הזח יש הליכה משמעותית לקראת

המשפחה החד-הורית.
רן כהן
הדירה הכי זולה שיכולה היום משפחה הכי קטנה להשיג במדינה עגלה בסביבות 70 אלף

דולר, 140 אלף שקל. יש לה אפוא כמעט מחצית, אבל היא צריכה שיהיו לה מקורות החזר

כאלה שהיא תוכל לקבל הלוואה של עוד כ-70 אלף שקל כדי שיהיה לה מאיפה להחזיר,

ומדובר כבר בהלוואה מסחרית, שזאת בעיה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
לא כל המשפחות החד-הוריות חסרות דיור. אם אשה יכולה ללדת ילד לבד סימן שהיא

גרה בדירה, שהיא חיה בנפרד מהוריה.
היו"ר אי נמיר
לי זה נראה מאד סביר. זה כפליים ממה שמקבלת כל משפחה אחרת.

ר' רדל;

אני לא טענתי שאין בעיה, קיימת בפירוש בעיה למשפחה חד-הורית, רק אני טוען

שבעיה זו מטופלת לפחות בתחום הזה של שיכון.



היו"ר א' נמיר;

הדוגמה שניתנה כאן היא לגבי ירושלים, וההבדל לגבי ישובים אהרים, ששם מקבלים

ב-3,000 שקל פחות בסך הכל, ו-9 שקלים פהות בההזר החודשי.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

זה כולל הלוואת המקום?

ר' רדל;

לא. הלוואת מקום תלויה כבר בקבלו שמוכר את הדירה - כל אחד עם התנאים שלו, אבל

בפירוש יש תוספות גם של הלוואת מקום וגם של הלוואות משלימות. אנחנו מדברים פה רק

על ההלוואה הבסיסית שמשרד השיכון נותן לזכאים - מעבר לזה יש הרבה תכניות, חלק

מפתות יותר וחלק פחות - כשהשורה התחתונה היא שמשפחה חד-הורית זכאית מיידית למה

שמשפחה דו-הורית זכאית רק לאיור שהיא עונה על מספר קריטריונים מסויימים.

רן כהן;

אם היא תעלה לדרגה הגבוהה ביותר, כמה היא תקבל?

ר' רדל;

אם היא תעלה לדרגה הגבוהה ביותר שקיימת למשפחות דו-הוריות היא תהיה זכאית

ל-81,500 שקלים באפס הצמדה, ואז ההחזר חחודשי שלה יהיה 227 שקלים. כלומר, קיים

יותר טוב מזה במערכת הסיוע של משרד השיכון, זו דרגה אחת לפני הדרגה הגבוהה ביותר

שיש במשרד השיכון.

יוסי תמיר ציין בנושא של נקודות הזיכוי ממס שזו הצעה פרוגרסיבית. אני רוצה

להבהיר שבאופן כולל ההצעה הזאת היא בפירוש רגרסיבית, מאחר ויחנו ממנה רק בעלי

ההכנסות הגבוהות יותר בקרב האוכלוסיה הזאת. זאת בפירוש הצעה רגרסיבית, אבל נכון

לומר שבקרב הנהנים מן ההטבה זוהי הצעה פרוגרסיבית, מאחר שככל שההכנסה תהיה יותר

גבוהה, ההנאה מההטבה של נקודות הזיכוי פחותה.
היו"ר אי נמיר
אחרי הכל כולנו חיים ממה שאנחנו מקבלים נטו ולא מהברוטו. אנחנו עשינו חשבון

שאלה שנמצאים בתקרת סף המס משתכרים 1,730 שקל ברוטו, ונטו זה יוצא כמעט 1,500

שקל. משפרה שמקבלת בברוטו יותר מ-1.730 שקל - אם זה 2,000, אם זה 2,200 שקל -

כשאתה תנכה לין גם את מס הכנסה ולאחר שהיא גם משלמת יותר ביטוח לאומי ויותר מס

אחיד, גם היא יכולה להגיע לנטו בסביבות 1,500 שקל לחודש. כלומר, העיוות הוא לא

אבסולוטי. אני לא הייתי מתנגדת שאלה שמגיעים עד 1,730 שקל יקבלו בונוס נוסף, ומאד

יכול להיות שתהיה לנו הצעה לקחת את האוכלוסיה שמצבה הכי קשה, שדווקא במקרה הזה

היא תהיה אוכלוסיית היעד והיא תהיה הראשונה שלה נעזור.
ר' רדל
כל מה שאמרתי הוא, שההצעה, כפי שנוסחה בהתחלה, היתה כזאת.

אני רוצה לומר שכל הנתונים שנמסרו כאן התבססו על קבצים קיימים שלא לקחו

בחשבון את העליה הצפויה. אני לא יודע כרגע את שיעור המשפחות החד-הוריות בקרב

העולים, אני רק יודע שזה שיעור שהפתיע את כולם והוא הרבה יותר גבוה משיעור

המשפחות החד-הוריות בקרב האוכלוסיה הישראלית היום, כך שגם כשאנחנו מדברים על

העלויות, אם ניקח ביושבון שהאוכלוסיה עומדת לגדול ברבע, פחות או יותר, וששיעור

המשפחות החד-הוריות הוא הרבה יותר גדול בקרב העולים, גם העלות תהיה בהתאם.



רן כהן;

אני מבין שלגבי נקודות הזיכוי גם היום יש כבר העדפה של משפהות הד-הוריות.

ר' רדל;

כן, בהחלט. יש הטבה לכל משפחה וכן נקודת זיכוי נוספת על כל ילד, לא חשוב אם

הוא ראשון או שני או עשירי.

רן כהן;

אם אני לא טועה, במשפחה דו-הורית מקבלים על כל ילד שני, ובמשפהה הד-הורית

מקבלים על כל ילד, כך שמשפחה חד-הורית מקבלת כפול.

י י ליפשיץ;

זה תלוי במספר הילדים. ילד אי זוגי מקבל יותר מילד זוגי, כי מתחילים באחד.

ר' רדל;

ההתייחסות האחרונה שלי היא להצעת הביטוח הלאומי לגבי שינויים בחוק הבטחת

הכנסה; האמת שעוד לא ניתחתי את ההצעה הזאת, אבל אני לא משוכנע שהתייחסות למי

שעומד בראש משפחה חד-הורית צריכה להיות אוטומטית כמו לאלמנות,במובן זה שאלמנות

מקבלות מייד את השיעור המוגדל בהבטחת הכנסה, וזה שיעור שניתן לכל שאר האוכלוסיות

רק אהרי ששנתיים הן נמצאות במערכת הבטחת הכנסה. אדם רגיל שנכנס למערכת הבטחת

הכנסה מקבל את השיעור הרגיל במשך 24 חודשים ולאחר מכן, אם הוא עדיין במערכת, הוא

זכאי לשיעור המוגדל. אלמנות, מיידית, מקבלות את השיעור המוגדל. כאן אנחנו שומעים

הצעה, שמשפחה חד-הורית תהיה מיד בקטיגוריה שמזכה בשיעור מוגדל. אני לא משוכנע שזה

מקביל. אני צריך לחשוב על זה ולבדוק גם כמה זה עולה.

יחד עם זאת, אם זה בא בליווי תוספת, כגון מה שהציע יוסי תמיר, יכול להיות

שבהיבט התקציבי לא תהיה לזה השפעה. זאת אומרת, שהדברים יקזזו האחד את השני. אם

נחליט על הגבלה בכל הקשור למבהן ההכנסות - נניח, אמהות שיש להן ילד אחד או יותר

עד גיל 7 - ולא כמו שזה קיים היום, יכול מאד להיות שזה מתאזן תקציבית. אני לא

יודע, אני צריך לבדוק, אבל אני לא פוסל את ההצעה.
י י ליפשיץ
השכר הממוצע של משפחות חד-הוריות עובדות הוא בסביבות 2,400 שקל לחודש. חצי מן

המשפחות הן בנות ילד אחד. ככל שמספר הילדים גדול יותר, השכר הממוצע של המשפחה

ההד-הורית נמוך יותר. כשיש כבר המישה ילדים ומעלה, השכר הממוצע הוא רק 1,490 שקל.

מספר המקרים תחת סף המס הוא גבוה יותר מ-50%. 22,133 משפחות חד-הוריות עובדות.

11,600 מקרים נמצאים מתחת לסף המס, כשסף המס היום הוא 1.730 שקל.

אנחנו מתנגדים למתן נקודת זיכוי נוספת, ראשית כל, מן הסיבה של הרגרסיביות.

שנית, אנהנו נגד הרחבה כלשהי במתן פטורים במסגרת מדיניות כוללת של אי מתן פטורים,

ואנחנו מנסים לצמצם פטורים ולא להרחיב אותם. חוץ מזה, משפהות חד-הוריות כבר נהנות

פעמיים, יש להן שתי הטבות שאין למשפחות רגילות; האחת - שהן מקבלות על כל ילד את

נקודת הזיכוי; השניה - שהן מקבלות עוד נקודה עבור המשפרה.

ר' תקוע;

קודם כל, אני מודה שהוזמנו, כי אנחנו מטפלות במשפחות חד-הוריות בכל האספקטים

של האוכלוסיה, שלא לדבר על העליה החדשה, שאנחנו בהחלט צריכים לקחת אווזה בחשבון.

התחזית היתה, עוד לפני המלחמה, על 30 אלף משפחות חד-הוריות שצריכות להגיע בשנה זו

מברית-המועצות. לפי הסטטיסטיקה של השנה ההולפת הן היוו כ-29% בין העולים.



היו"ר אי נמיר;

שליש מן העולים הן משפחות הד-הוריות? זה לא יכול להיות.

ר' תקוע;

הלא שמענו שמשפהות הד-הוריות כוללות גם כאלה שהיים בנפרד, גם אלמנים, גם

גרושים וגם אמהות מרצון.

יש בעיה, שאינני יודעת אם אפשר לפתור אותה בהוק הזה, אבל זו בעיה שהוזרת על

עצמה: משפהות שמגיעות ארצה נשארות הד-הוריות בגלל שהבעלים עוזבים את הבית. את סל

הקליטה ואת תעודת הקליטה מקבל הגבר והנשים נשארות ללא כלום. עד היום לא נעשה דבר

בענין זה, והאלה אם אפשר לכלול את זה באיזו שהיא צורה בהוק הזה.

היו"ר אי נמיר;

נכון שבין העולים מספר המשפהות ההד-הוריות יותר גבוה מן הממוצע, אבל זה לא

יכול להתקרב ל-30%. נפנה במכתב לשר הקליטה ונבקש ממנו שני דברים; א. את הנתונים

ואת ההתפלגות. ב. נשאל אם זה באמת כך שכאשר הגבר נוטש את המשפהה, הוא שמקבל את סל

הקליטה ותעודת הקליטה. לאהר שנקבל את תשובתו נדע היכן אנהנו עומדים ומה ניתן

לעשות כדי לתקן את המצב.

ר' תקוע;

לא אכנס לפרטי הטיפול של ויצ"ו במשפהות הד-הוריות ובילדיהן - במעונות יום,

בקייטנות ובשאר הספקטים של הטיפולים. אומר רק שאנהנו תומכות בהצעת ההוק, מקבלות

בשמהה רבה ורואות בעין יוצאת מהכלל את העובדה שהגענו סוף סוף להצעת ההוק הזאת.

אני באמת מברכת אותך על הרעיון לתתה, עד כמה שאפשר, הטבות יתר לאותן משפהות

הד-הוריות, ואני הושבת שזה רק יהיה לטובת האוכלוסיה כולה.

אי רוזנבלום;

לויצ"ו יש 14 אלף ילדים שמטופלים במעונות היום,. מתוכם כ-800 באים ממשפהות

הד-הוריות. ניתן לציין ריכוזים בערים הגדולות, כשלמעלה מ-50% מהילדים במעון הם

בני משפהות הד-הוריות. על סמך הנתונים שיש לנו, שהם הרבה יותר המורים מהנתונים

של מינהל הכנסות המדינה, השכר הממוצע של הנשים הוא 1,200-1,000 שקל. בררתי באופן

אישי לגבי אותן אמהות ומצאתי שיש להן בעיות ספציפיות.

היו"ר אי נמיר;

אני מכירה משפהות הד-הוריות בצפון תל-אביב, שאי אפשר להגיד שהכנסת המשפהה היא

1,200-1,000 שקל להודש.

אי רוזנבלום;

כשמדברים על ממוצעים, הגבוהים מושכים את זה כלפי מעלה, אבל בסך הכל, בריכוזי

הערים הגדולות, יש מעונות שבהם 50% כשהילדים הם ממשפהות הד-הוריות.

היו"ר אי נמיר;

בהלק מהמעונות. ברמת אביב גי אני מניהה שיש 50% והם לא מתקרבים לממוצע הזה,

הם בממוצעים הרבה יותר גבוהים. אבל אם את הולכת למעון בשכונה, לא תגיעי, גם

בתל-אביב, ל-50% ילדים של משפהות הד-הוריות, אף על פי ששם היותך הוא אהר - אלמנות,

גרושות.



א' רוזנבלום;

אני יכולה להיות ספציפית: בקי נג-ג'ורג ', שהוא במרכז תל-אביב, 50% מהילדים הם

של משפחות חד-הוריות והשכר של ראש המשפחה מאד נמוך.

אחת הבעיות המרכזיות של אמהות במשפחות חד-הוריות היא, שהן מאד פגיעות לכ

הנושא של פיטורים, הן מאד פגיעות לנושא של שעות עבודה - לא יכולות לעבוד בשעות

הערב והלילה, הן מוגבלות רק לשעות פתיחת המעון - וכאשר יש מצב שהילד חולה או

מסיבה כלשהי לא ניתן לשלוח אותו למעון, האם נשארת איתו וזה גורר כל מיני תשלומים

מצדה. לענין הזה אפשר אולי היה למצוא פתרון במסגרת אותם חמישה ימי חופשה, שנחשבים

כימי מחלה, שהאם נוטלת בעקבות מחלתו של הילד, ולהגדיל את מספרם של הימים האלה

לגבי אמהות חד-הוריות, למרות שיש בזה מחיר מסויים, שהמעביד לא ירצה אז להעסיק

נשים כאלה.

היו"ר אי נמיר;

צודק מה שאת אומרת, אבל אנחנו עומדים כבר על סף מצב שהרבה מאד מעסיקים לא

רוצים יותר להעסיק נשים צעירות עם ילדים.

אי רוזנבלום;

זו באמת הסיבה שאנחנו תומכים במצב שזה יבוא ממקורות אחרים ושהמעסיק - בעיקר

המעסיק הפרטי - לא ישא את זה על חשבונו.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
הבעיה היא לא רק התשלום אלא ההיעדרות מהעבודה, כי אם אשה נעדרת ימים רבים

מהעבודה זה מפריע למקום העבודה.

אי רוזנבלום;

אנחנו יודעים שמדובר על 20%-30% מאותן אמהות - שהצהירו על עצמן במעונות

כאמהות עובדות, באותן הכנסות ממוצעות שציינתי - שבמהלך השנה הן מפוטרות ממקומות

עבודתן. יש עוד נקודה; הילדים שלהן לא מתקבלים למעון אם הן לא עובדות, אבל

במהלך שנת הלימודים הן מפוטרות, בעיקר בגלל ההיעדרויות.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

קשה להאמין שאחוז כל כך גבוה מפוטה בגלל היעדרויות.

היו"ר אי נמיר;

כאשר מדובר במשפחות חד-הוריות של נשים שלא נישאו, ברוב הגדול של המקרים מצבן

הכלכלי מאד טוב ולהן אין בעיה, כי הן יכולות לעשות סידור חליפי בבית. הבעיה הכי

קשה היא של אלה שהן גרושות או אלמנות, או של אלה שהם גרושים או אלמנים.

האם תוכלי לתת לנו בכתב את הנתונים שיש לך?

אי רוזנבלום;

כן.
ע' פרידמן
לגבי נושא המעונות: המצאתי להברי הוועדה נתונים, גם ממשרד העבודה והרווחה,

איך מחושב שכר הלימוד במעונות גם לגבי משפחות חד-הוריות וגם בנושא של קביעת העדפה

שקיימת כבר למשפחות חד-הוריות במעונות. יש הבדל בחישוב של שכר הלימוד בין משפחות

חד-הוריות מגירושים ואלמנות ובין אלה שהן משפחות חד-הוריות אחרות, כשלגבי משפחות

חד-הוריות מגירושים ואלמנות דרגת הזכאות נקבעת על פי 50% משכר ההורה שבהחזקתו

ילדים, לעומת משפחות אחרות, שהזכאות שלהן נקבעת על פי 50% משכר ההורה מחולק למספר

הנפשות פלוס אחד.

היו"ר א' נמיר;

הטבלה שמפורסמת כאן היא לא טבלה שלכם, היא טבלה של משרד העבודה והרווחה.

ע' פרידמן;

נכון, אנחנו עובדים לפי טבלה של משרד העבודה והרווחה.

היו"ר אי נמיר;

הייתי במעון בחדרה במפגש עם הורים לפני כשלושה חודשים והיו קובלנות מצד
ההורים
קודם כל, חלק מהם לא יודעים מה מגיע להם. שנית, המצוקה של ארגוני הנשים

נוראה וקשה להם לתת הנחות. שלישית, יש הרבה תלונות של משפחות חד-הוריות שלא

מקבלות את מה שמגיע להן. צריך אולי ליידע יותר את המעונות.
ע' פרידמן
אנחנו עובדים לפי הנחיות.

מאחר ובערים הגדולות הביקוש למעונות הוא הרבה יותר גדול מאשר בערים קטנות

יותר - ובדקתי את זה גם לגבי נעמ"ת - ממילא גם אחוז המשפחות החד-הוריות בתוך ילדי

המעונות בערים הגדולות הוא יותר גבוה, כי יש להם העדפה.
לענין המיסוי
אני שמחה שאישרו כאן את מה שטענתי עוד בישיבה הקודמת לגבי

הנושא של נקודות הזיכוי במס הכנסה. באשר לאותה אוכלוסיה שהיא מתחת לסף המס ועשויה

לא ליהנות גם מנקודות זיכוי, אחת האפשרויות שהעלינו היא לשלם לה באמצעות מערכת

קיצבאות הילדים. שווי נקודת קיצבה לענין מס ולענין קיצבאות הילדים הוא אחיד

ומכיוון שהמערכת שמשלמת למשפחות האלה מדי חודש זו מערכת קיצבאות הילדים, יש אולי

מקום למחשבה לתת להם את זה באמצעות המערכת הזאת.

לגבי הנתונים שהמציא כאן יוסי וזמיר כשדיבר על נושא המזונות: מאחר שנאמר שאם

מבטלים את מבחן ההכנסה עלולים להיות מוצפים בפניות של נשים שהיום אינן נמצאות

בתוך המערכת, חשוב אולי לדעת מהו הסכום המכסימלי שמשולם על פי התקנות, כי אלה

שבאמת בכומים הגבוהים לא תוושענה הרבה כשמערכת של הביטוח הלאומי.
אי אביעד
במאמר מוסגר אני רוצה לציין שהיום, מבחינה חברתית וכלכלית, מעמדה של האשה אכן

השתפר ללא היכר, ומן הראוי לתת איזון בין הגברים והנשים בכל מה שמתייחס לטיפול

במשפחה חד-הורית.
היו"ר אי נמיר
זאת הכוונה.



א' אביעד;

אני רוצה להתייחס למצב נתון: יש גברים ונשים שבהסכם הגירושין מרולקים ביניהם

את החזקת הילדים. יש להם, למשל, ארבעה ילדים והם מחליטים ששני ילדים יהיו אצל

האשה ושני ילדים יהיו אצל הגבר. הביטוח הלאומי עולה טרמפ על הנושא הזה ומשפחה זו

לא מקבלת קיצבה עבור ארבעה ילדים, אלא יש מקרים שהיא מקבלת קיצבה רק עבור שני

ילדים. מן הראוי לתקן את הנושא הזה, מכיוון שיש הבדל בין התשלום שהביטוח הלאומי

משלם עבור ארבעה ילדים לבין התשלום שהוא משלם עבור שני ילדים.

היו"ר אי נמיר;

במקרה הזה לא מקבלים את קיצבת הילד הראשון והשני אוטומטית?

אי אביעד;

לא. הם מקבלים עבור שני ילדים, במידה ויש קיצבה בנושא הזה. היום ארבעה ילדים

במשפחה מקבלים יותר משני ילדים ועוד שני ילדים, והביטוח הלאומי עולה טרמפ על

הנושא הזה ומצמצם את הכנסות המשפחה. מן הראוי לתקן את הנושא הזה, שהביטוח הלאומי

אכן ישלם עבור ארבעה ילדים, כמו שמתחייב, כי מדובר בארבעה ילדים של אותה משפחה.

אני רוצה להתייחס גם לנקודת זיכוי לגברים שמשלמים מזונות; לא מעט גברים

משלמים מזונות, במצבים העכשוויים, מעבר לכושר ההשתכרות שלהם, כי השופטים קובעים

מזונות בצמוד למדד, לא בצמוד לתוספת היוקר - דבר שאנחנו פועלים על מנת לתקנו.

בנקודת הזיכוי לא היתה התייהדות לאלה שמשלמים מזונות - אם גם הם מקבלים 4.5

נקודות זיכוי, או שהם מקבלים באופן רגיל.

הלוואות לדיור; מה הדין של גבר שהתגרש, שאינו נחשב למשפחה חד-הורית אלא אשתו

נרושבת למשפחה חד-הורית כיוון שהיא מטפלת בהורים? אם הוא רוצה להקים משפחה, האם

הוא זפאי להלוואה באותו סדר גודל שלה זכאית משפרה חד-הורית? הענין לא ברור ואשמח

לקבל תשובה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אתה מתכוון למקרה שהדירה שהיתה לבני הזוג נשארת אצל האשה?

אי אביעד;

יש מקרים שהאשה נשארת בדירה, לפי הסכם הגירושין, עד הגיע הילדים לגיל 18 ורק

אז מוכרים את הדירה. מה קורה, למשל, כשיש ילדים קטנים, בני שלוש או ארבע,

והגברים יוצאים ללא שום דבר, כשאין להם אפשרות לקנות דירה נוספת והם לא זכאים

להלוואה? מן הראוי יחשוב בכיוון הזה.

יש מקרים בהסכמי גירושין שזוגות מתחלקים בנטל החזקת הילדים שווה בשווה -

הילדים נמצאים שבוע אצל האם, שבוע אצל האב, או פרק זמן אחר שווה אצל האב והאם.

האם יש לזה התיירוסות בביטוח הלאומי?

י י תמיר;

חוק הביטוח הלאומי מסתכל, במערכת קיצבאות הילדים, על הילדים שנמצאים בחזקת

אותו הורה. נכון - ומבחינה כספים הטענה מאד צודקת - שהיום משפחה עם ארבעה ילדים

יכולה לקבל כ-600 שקל לחודש עבור קיצבאות הילדים, ואם היא יורדת למצב של שלושה או

שני ילדים לפעמים - בגלל גזירות האוצר על קיצוץ קיצבת ילד ראשון, שני וכן הלאה -

היא אפילו לא תקבל כלום. ברגע שיש משפחה שיש לה ארבע ילדים ובעקבות הגירושים הם

התפצלו לשניים-שניים, לפעמים אכן קורה שלא הגבר מקבל ולא האשה מקבלת, ובמקרה הטוב



הם יקבלו את הקיצבה עבור שני ילדים בלבד, שזאת קיצבה מוקטנת יחסית לקיצבה שהיתה

מקבלת המשפחה אם היתה ביחד. הם יקבלו היום - כשנקודת קיצבה היא 78 שקל - במקרה

הטוב, כ-156 שקלים עבור שני ילדים , בעוד שאם היו ביחד הם היו מקבלים לא 300

שקלים אלא 600 שקלים.

יחד עם זאת, אני חושב שאי אפשר לתפוס את החבל בשני הקצוות. אנחנו לא שומעים

אותו טיעון, למשל, גם לגבי הנושא של מס הכנסה. אם ארנה רוצה, אחרי הגירושין, לראות

את המשפחה כמשפחה אחידה - אז בכל. נעשה להם חישוב מס משותף, לא ניתן את כל נקודות

הזיכוי של משפחת חד-הורית וכן הלאה. אנחנו לא יכולים, במסגרת של מערכת קיצבאות

הילדים כפי שהיא, לבוא ולהתחיל לעשות את ההבחנה הזאת של איחוד משפחות לאחר
הגירושין. ההסתכלות שלנו היא ישירה
אנחנו מסתכלים בחזקת מי הילדים, על מי

כלכלתם ואיפה הם נמצאים.

הי ו "ר אי נמיר;

אבל כלכלת שני ילדים, במקרה כזה, מוטלת גם על הגבר.

י י צבן;

אני מסכים במידה מסויימת למה שאמר יוסי תמיר, אבל אני רוצה לדעת מה תהיה

גישתכם אם חלק משיפור מצב המשפחות החד-הוריות יהיה באמת דרך קיצבאות הילדים, מעבר

למה שנאמר כאן. אנחנו נותנים קיצבאות מוגדלות, קיצבאות יוצאי צבא, במשפחות רגילות

שיש בהן ארבעה ילדים ויותר בהתחשב בנטל הכלכלי הרובץ על המשפחה. על פי אותו הגיון

יש לתת למשפחה חד-הורית - אולי על פי מבחן הכנסה - קיצבה מוגדלת החל מהילד

הראשון. יכול להיות שזה הדבר הכי פרוגרסיבי, כי אז הענין עם סף מס ההכנסה משתנה.

אני חושב שזה הכיוון שצריך ללכת בו.
י י תמיר
בהחלט כן, אני רק רוצה להדגיש שאנחנו לא מתנגדים להצעה כפי שהועלתה פה, אני

פשוט מסביר את המצב כפי שהוא היום עם הבעיות שיש מאחוריו.
ר' הורן
לענין המזונות: על פי חוק הבטחת הכנסה, לצורך הזכאות להבטחת הכנסה, לא רואים

במזונות שהגבר חייב לשלם לאשתו הכנסה. מורידים את סכום המזונות מההכנסה שלו והוא

יכול להיכלל בזכאות לגימלה.
אי אביעד
זה דבר חדש, זה לא מתבצע.
ר' הורן
זה נמצא בתקנות שלנות.
הי ו"ר אי נמיר
יש הגיון במה שהעלה כאן אמנון אביעד. הוא דיבר על מספר נקודות: האחת - הורים

במצב של הסכם גירושין, כשהילדים מחולקים ביניהם שווה בשווה. השניה - נקודת זיכוי

לגברים שמשלמים מזונות מעבר לכושר ההשתכרות שלהם.
י' ליפשיץ
עניתי על זה קודם, שהם מקבלים נקודת זיכוי נוספת. הם לא צריכים להיות גרושים,

מספיק שהם חיים בנפרד.
היו"ר אי נמיר
הגברים מקבלים?

י' ליפשיץ;

כן.

היו"ר אי נמיר;

כנראה שהגברים לא יודעים. אם כן, נקודה זו יורדת.
נקודה נוספת שהעלה אמנון אביעד
מה הדין לגבי גרוש שאין בהחזקתו ילד, הזקוק

להלוואה לדיור, כאשר האשה נשארה בדירה עם הילדים? והנקודה הארורונה שהועלתה היא

לגבי זוגות שמתהלקים שווה בשווה בנטל החזקת הילדים מבהינה כלכלית. קחו את הנקודות

האלה ותבדקו אותן.

אי אפשר להתעלם מכך שיש הרבה מאד גברים גרושים שנמצאים במצב מאד קשה, ואם

אנחנו מדברים על חוק שצריך להיות שוויוני, הוא חייב לקחת בחשבון גם את הצד השני

במצב שהגבר נחות.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אבל כשמדברים על משפרה חד-הורית, מדברים על משפחה עם ילד. אניי לא יודעת אם

גם אשה, שנשארת לבד בלי הילד, זכאית להלוואה ממשרד השיכון.

היו"ר אי נמיר;

אבל אם לשני בני הזוג יש דירה והגבר מפנה את הדירה לאשה שנשארת בה עם הילדים

עד הגיעם לגיל 18, אין לו איפה לגור. אני לא מביעה עמדה אלא מציעה לבדוק את

הנקודה הזאת, גם תוך כדי השוואה עם דברים אחרים.

ע' קרל;

מאיור שאיחרתי - ואני מתנצלת על כך - אני רוצה לשאול אם התייחסו לעובדה ששכר

הנשים במדינת ישראל נמוך משכרם של גברים והאם השוויון מבחינת ההטבות ונקודות

הזיכוי פועל גם במשפחה חד-הורית שבראשה עומדת אשה כמפרנסת יחידה?

היו"ר אי נמיר;

ניתן לך את כל הנתונים, כי היתה כאן פריסה של הביטוח הלאומי על הממוצעים של

השכר.

י' צבן;

אני מאד רוצה לשבח את הצעת החוק. אני חושב שזאת יזמה מאד יפה וגם זכותה בכך

שהיא מציגה איזו שהיא תפיסה יותר כוללת שמתייחסת לא להיבט נקודתי זה או אחר אלא

למכלול של בעיות שבהן נתקלת המשפחה החד-הורית. על כך בהחלט מגיעה כל הברכה ליוזמת

הצעת החוק, חברת-הכנסת אורה נמיר.

יחד עם זה כולנו יודעים היכן אנחנו חיים ולא יהיה מנוס אלא להתקדם בחקיקה שלב

אחרי שלב. רצוי שכל שלב יהיה משמעותי ככל שניתן, ולכן חשוב לפי דעתי לדרג את

הסעיפים השונים מבחינת הפרוגרסיביות שלהם והשפעתם במיוחד על המשפחות החד-הוריות,

שככל שהן במצוקה יותר, כך אותו סעיף עשוי לסייע בידן יותר. מצד שני יש סעיפים שהם



בגדר קביעת איזה נורמה עם השלכה תקציבית ישירה - אם כי אני מניה שדבר שאין עמו

השלכה תקציבית ישירה עשוי להישאר מליצה יפה - כמו, למשל, הכשרה מקצועית. אין שום

מניעה לקבל את הסעיף על הכשרה מקצועית, ואם יצטרכו לבצע את זה ברצינות, יש לזה

משמעויות, אבל טוב שנקבל את זה ומה שנקבל יהיה אהר כך בסיס למאבק.

הבעיה הרצינית היא באמת בשאלה באיזה כיוון ללכת: האם ללכת בכיוון של נקודות

זיכוי במט הכנסה או לכיוונים אחרים? האוצר אמנם מכריז על מדיניות של היפטרות מן

הפטורים, אבל אנהנו יודעים שההתקדמות בתחום הזה היא בצעדי צב, ולכן בשאלת הביניים

כיוונתי לענין הזה של קיצבאות הילדים. אנחנו יודעים מתוך כל המחקרים של הביטוח

הלאומי בדיונים על קו העוני, שהגורם שמצמצם את הפערים במדינת ישראל ותורם

לשוויוניות ולהתגברות על אי השוויוניות, יותר מכל דבר אחר, אלה קיצבאות הילדים.

מכיוון שהנושא של משפרה חד-הורית הוא נושא קשה במיוחד בהקשר לעובדה הזאת שהאשה

בדרך כלל, לפעמים גם גבר, נשארים עם ילד או שניים או שלושה ילדים והם בגפם -

השאלה היא לא רק שאלה כלכלית, היא גם שאלה של ארגון החיים, לא כל הדברים ניתנים

לפתרון בכסף - יכול להיות שהכיוון של טיפול דרך קיצבאות הילדים יהיה יותר נכון

מאשר בנושא של מס הכנסה. יש כאן צעד אחד בכיוון זה שלפחות את קיצבת הילד הראשון

מוציאים מחוץ למשחק של האוצר עם הביטולים, אבל לפי דעתי זה לא מספיק. מה שמוצע

כאן,וטוב שזה נכנס כאן, הוא בעיני סופר טריוויאלי.

ת' גוז'נסקי;

הם טוענים שזה קיים.
י י צבן
טוב מאד.

לכן אני חוזר לטיעון שהצגתי קודם ואומר במפורש: מדינת ישראל גיבשה קונספציה -

שעל בסיסה מוצאים היום סכומי עתק בתחום של קיצבאות הילדים - האומרת שמשפחה מרובת

ילדים - למעלה משלושה ילדים - תקבל קיצבה מוגדלת על כל ילד, ולגביה גם אין שום

ביטולים ופגיעות בילדים הראשונים. אני אומר: על פי אותו הגיון, אם מכירים בזכות

הזאת לזוג שיש לו ארבעה ילדים, אנחנו צריכים להכיר בזכות הזאת לגבי משפחה

חד-הורית, לטעמי, מן הילד הראשון.

אנחנו רואים את הנתונים לגבי השאלה של משפחות מתחת לסף המס ולומדים מייד

שהסעיף הראשון, שהוא כבד, לא יעזור להם שום דבר. אני מניח שכשאת יזמת את הצעת

החוק, הברת-הכנסת נמיר, חשבת ראשית כל על המשפחות האלה, שמצבן הכי קשה. הדרך

היחידה לעזור להן היא דרך קיצבאות הילדים, וכאן זה גם פרוגרסיבי: ילד אהד זה

סיפור אחד, ילד שני זה סיפור שני. לפי דעתי זה חייב להיות האפיק העיקרי לעזרה

למשפחות חד-הוריות. יכול להיות שנתקדם בשלבים בענין גודל הקיצבה.

לא יוכלו לטעון נגדנו שאנחנו מדברים על שני סוגי קיצבאות, כי קיימים כבר שני

סוגי קיצבאות ולא אנחנו המצאנו את זה. יש קיצבה ברמה איות ויש קיצבה ברמה שניה. את

אותם שני סוגי קיצבאות נפעיל גם לצורך החוק הזה.

אני מציע בכל זאת שתהיה כאן הערכה מה התרומה של כל סעיף לפרוגרסיביות ולעזרה

למשפחות חד-הוריות במצוקת.
לנושא של הלוואה לשיכון
אני מבין את הבעיה, ביחוד שהיום אנחנו נמצאים במצוקת

שיכון נוראה, אבל במאהלים שביקרנו בהם הנוכחות של משפחות חד-הוריות היתה בולטת

בצורה חריפה ביותר - אלמנות, גרושות, והדברים שיש כאן יעזרו להן. הלוואה של 63

אלף שקל, לא צמודה, עם החזר חודשי של 177 שקלים, זאת עזרה עצומה - אם אשערך את זה

בתנאי אינפלציה של % 20לשנה, יש כאן בונוס עצום - אבל זה כמי לתת בהינם, למישהו

שצריך לטפס ששה מטרים, סולם שגבהו שני מטרים. הסולם הזה עולה כסף, הוא יפה, הוא

חזק, אבל גבהו רק שני מטרים ואי אפשר להגיע בו לגובה של ששה מטרים. יכול להיות

שלא תהיה ברירה אלא לקבוע שסף המבחן לעזרה בשכר דירה סוציאלי למשפחה חד-הורית



אינו מתאים, כי אתה צריך להיות סופר מסכן בשביל ליהנות מזה. היום, בתנאים של

מצוקת השיכון שאנהנו הולכים לקראתה, אני מאד מודאג, אבל אם הולכים כאן לחקיקה,

הכיוון הוא טוב ואנהנו צריכים לתת לזה פתרון אמיתי. יכול להיות פתרון יותר צנוע,

יכול להיות שהוא צריך להיות רק לגבי הלק, אבל פתרון אמיתי.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני קודם כל מברכת על הצעת החוק, ובמיוחד אני מברכת את יוזמת הצעת החוק, שבאה

לרכז את המכלול בהצעת חוק איות לגבי משפחות חד-הוריות.

בנוסף לטרגדיה שפוקדת את המשפחות החד-הוריות -הנפרדות, האלמנות - מצוקתן

גדולה, גם של אלה שמחליטות להביא ילד בלי נישואין, בתחום החברתי ואנחנו מחוייבים

לפחות להקל עליהן את הצד הכלכלי, שיוכלו לתת את החסר לילדים גם באפיק הזה.

אני תמימת דעים עם חבר-הכנסת צבן, שהדבר היחידי שיכול לפצות באופן שוויוני

לגבי כולם זו קיצבת הילדים. אווזה מדיניות שהאוצר נקט לגבי הדיפרנציאציה בתשלום

קיצבאות הילדים - ראשון, שלישי, חמישי - לא צריכה לחול על משפחות מהסוג הזה, כי

זה עוול משווע לשמיים. קיצבת הילדים, במתכונתה הלא המוקטנת, חיונית לסוג זה של

אנשים. משום כך אני חושבת שבקטע הזה של קיצבאות הילדים חייב להיות תיקון משמעותי

ביותר.
צודק אמנון אביעד בטענה שלו
כאשר משפחה קיבלה עבור ארבעה ילדים 600 שקל

וההורים נפרדים וכל אחד מחזיק שני ילדים, למה הם צריכים לקבל קיצבה מוקטנת? לאחר

שמצבם נעשה יותר קשה גוזלים מהם את קיצבת הילד? יש להכניס פה תיקון הכרחי וחיוני,

שצריך לנסח לו את הסעיף המוזאים, כדי להחזיר לאנשים האלה את הקיצבה המוגדלת, כפי

שקיבלו כשארבעת הילדים היו ביחד. הרי הם לא אוכלים פהות והצרכים שלהם אינם קטנים.

להיפך, הצרכים גדלים, כי הילדים גדלים. מספיק שהם גדלים עם כל המצוקות שעוברות על

משפחה כזאת כאשר ההורים נפרדים. גם לבוא ולהציק להם מבחינה כלכלית?
לנושא של הכשרה מקצועית
אני בהחלט מקבלת את כל הקונספציה שמונחת בהצעת החוק.

יושבת-ראש הוועדה, יוזמת הצעת החוק, אמרה שאולי אפשר יהיה ללכת בשלבים, אם ההוצאה

הכספית שתידרש תהיה גדולה. הייתי מבקשת שהביטוח הלאומי יאמר לנו מה, לדעתו,

הנקודות שניתן לקחת אותן, שהן משמעותיות מבחינת ההטבה שבאה לתקן עוול קיים, כדי

שנוכל להתייחס אליהן ולדעת אם הן מספקות אותנו או לא.
באשר לשיכון
בוועדת הכלכלה מונחת הצעת חוק של חברי הכנסת רן כהן ושמאי על

הלוואות לדיור, שבאה להכפיל את הסכומים, כי היום אי אפשר לקנות בהלוואה שניתנת

דבר - דירה סטנדרטית בבאר-שבע עולה היום 80 אלף דולר - והיום אנחנו דנים בה.

ההצעה הזאת יכולה לתקן גם לגבי משפחות חד-הוריות.
היו"ר אי נמיר
לפי מה שתחליטו באווזה הצעת חוק נתקן גם כאן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
הצעת החוק שלפנינו היא הצעת חוק שוויונית לגבי גבר ואשה. אם לאשה גרושה יש

היום זכאות במשרד הבינוי והשיכון, גם לגבר צריכה להיות זכאות. אם אין לה, לשניהם

אין. אולי צריך להתרחב במצב החדש שהם נתונים בו, אבל אנחנו לא קובעים את

הקריטריונים הללו, קובע אורנם משרד הבינוי והשיכון. אנחנו באים לקבוע לגבי גובה

ההלוואה, תנאי ההחזר, ההצמדה, לגבי הפרעון המוקדם, במידה שמישהו רוצה לפרוע את

המשכנתא שלו - את כל זה אנחנו באים לקבוע בהצעת החוק וזאת יכולה להיות הקלה גדולה

בנושא הזה.

אני מברכת את הביטוח הלאומי על הנתונים שנמסרו לנו.



ת' גוז'נסקי;

אני מצטרפת לברכות על החוק. ביסודו של דבר הוא חוק שנועד לעמוד לצידן של

נשים - בלי לקפה כמובן גברים שעומדים בראש משפחות חד-הוריות - כי גם המספרים

מעידים שאנחנו מדברים על 95% משפחות שבראשן שעומדות נשים. זו סוגיה חברתית שנוגעת

לנשים, קודם כל, וזאת מבלי לקפח את הגברים. מדובר פה בשכבה, שלפי כל הקריטריונים

הכלכליים והחברתיים, סובלת מקיפוח ונמצאת תמיד, לפי כל המבחנים, ברמות הנמוכות של

הכנסה ושל רמת חי ים.
בשאלת ההכנסה
היה כדאי לקבל יותר פירוט של הכנסות המשפחות החד-הוריות. מן

הנתונים הרושובים שהובאו בפנינו עולה שמחצית מן הנשים נמצאות מתיות לסף מס הכנסה,
אבל השאלה היא
כמה מתחת -50%? 70%? 80%? כדי לתפוס באיזו מידת חומרה מדובר

חשוב מאד לדעת איך מתחלקת הקבוצה הזאת, כמה מן המשפחות מתקיימות רק מהבטחת הכנסה

ולכמה יש מקורות הכנסה אחרים.
לגבי ההכנסה הממוצעת
המספר שהובא כאן על ידי מינהל הכנסות המדינה על 2,400

שקל שכר ממוצע של משפחות חד-הוריות נראה לי גבוה, אלא אם כן יש פה קבוצה גדולה של

משפחות חד-הוריות שכלל לא נכנסת.
י ' תמיר
2,400 שקל זה היום השכר הממוצע במשק.
י י ליפשיץ
יש כאן קבוצה של משפחות חד-הוריות עם הכנסה מאד גבוהה.
ת' גוז'נסקי
אני חושבת שמספר כזה שנזרק כאן, של 2,400 שקל, הוא מספר מטעה, לא משום שהמרושב

של מינהל הכנסות המדינה אינו בסדר, אלא משום שאם יש איזו שהיא שכבה מאד קטנה,

שמקבלת שכר גבוה, זה יוצר תמונה לא נכונה לגבי הרוב המכריע. הנתונים שהובאו כאן

על ידי גב' פרידמן, שהם אולי נתונים לא ברמה ארצית של סטטיסטיקה אבל ברמה של היום

יום, נראים לי הרבה יותר אמינים לגבי הרוב המכריע של המשפחות החד-הוריות בגלל מה

שכאן תואר, בין שמדובר בעבודה לא יציבה, בין שמדובר בעבודות חלקיות, בין שמדובר

בכך שנשים שעומדות בראש משפחות חד-הוריות מוגבלות בשעות העבודה ואינן יכולות

לעבוד במשמרות או ולעבוד שעות נוספות.

טוב שבעזרת החוק חזה אנחנו מתגברים גם על סטריאוטיפים חברתיים מסויימים שהיו

כלפי משפחות כאלה, אבל לגבי התיגמול: אם, למשל, היום קיצבה לילד ראשון ושני היא

78 שקל ואם ייקבע בחוק שהקיצבה הזאת מוכפל, כשאז מדובר על 150 שקל, הרי העזרה היא

מאד מיידית. מובן שזה יוצר שאלות רציניות, אבל זה נראה לי לפחות יותר משיב לבעיה

מאשר רק להיאחז במקרה הספציצי של ארבעה ילדים, שעכשיו גרים שניים שניים וכל אחד

מהם יקבל 300 שקל. כי למעשה אם אלמנה, שמגדלת שני ילדים ולא היו לה אף פעם ארבעה

ילדים, מקבלת היום 150 שקל, וגרושה, שהיו לה ארבעה ילדים, תקבל היום 300 שקל, זה

לא נראה יותר צודק. אני חושבת שככל שזה יהיה אוניברסלי יותר זה, ההסדר יכלול גם

את המקרים של הגרושות והגרושים שעליהם דובר.

ההצעה שהביא יוסי תמיר - שהביטוח הלאומי יסדר את הענינים הפנימיים על ידי

שינוי גיל הילד ואז יהיו פתאום מקורות ולא תצטרכו אפילו להיעזר באוצר - נראית לי

יותר מדי טובה מכדי שתהיה מועילה לנשים. כדאי לפרט פה בדיוק מי המפסיד, כי מי

המרוויח כבר הבהרת לנו.
לענין השיכון
להוציא שכבה מסויימת שיכולה כנראה להיעזר, אני מניחה שרוב

המשפחות החד-הוריות יתקשו, ללא התיקון הזה, להיעזר.



היו"ר אי נמיר;

דבר שחשוב לנו מאד להמשך הדיון הוא הנתון על התפלגות השכר של המשפחות

החד-הורי ות.

אני יודעת שיש דברים שמשרד העבודה והרווחה מעניקה למשפחות חד-הוריות וחשוב לנו

- וכאן אני פונה לחיים פוזנר - לקבל את הרשימה של הדברים הללו. הרשימה הזאת חשובה

לי, כי אני בעד הליכה בהדרגה, בשלבים, כאשר ההתמקדות הראשונה תהיה בשכבות הכי

חלשות.

למעשה גמרנו לשמוע את כל הגופים שהופיעו בפנינו ויש להם נגיעה לחוק. נקים

צוות, אותו ירכז משה בוטון, היועץ המשפטי של הוועדה, ובצוות יהיו נציגי המוסד

לביטוח לאומי - אני מבקשת שיהיו יוסי תמיר ורות הורן - נציג משרד האוצר - חשוב

שיהיה רונן רדל - נציגת משרד המשפטים - דלית דרור-הכהן - ותהיה גם התייעצות עם

הנציגות של ארגוני הנשים. הצוות יכין הצהרת מדיניות חדשה של סדר העדיפויות, אחר

כך נחזור לוועדה לדון בפרטי החוק ואז יוזמנו כולם להמשך הדיון ונראה, מבחינת

הדגשים שנשים, במה נתחיל ובמה נמשיך.
מאמנון אביעד אני מבקשת
תמציא לנו בכתב את ההערות שלך. אני יכולה להבטיח לך

שהחוק יהיה שוויוני, הוא לא יהיה חוק מפלה בין גבר שעומד בראש משפחה חד-הורית

לבין אשת שעומדת בראש משפרה כזאת. הנקודות שהעלית היום בישיבה מקובלות עלי

כנקודות שמחייבות תשומת לב מאד רצינית. כשנגיע לעיקרי החוק תוכלו לשלוח אחד

מטעמכם, שישתתף בדיונים.

תודה לכם, ביחוד לאוצר ששיתף הפעם פעולה בהכנת החוק.

ב. דיווח על השכר

היו"ר אי נמיר;

אני מכריזה על הישיבה כישיבה פתוחה.
ש' גרניט
למעשה לא חל שינוי מהותי בין הפגישה האחרונה לפגישה הנוכחית. באשר לתקופה של

ימי המלחמה שבהם נאמר לעובדים לשבת בבית: לגבי תקופה זאת של שלושת הימים - הנושא

נמצא במשא ומתן, אבל טרם סוכם. בנושא ההורים שנאלצו להישאר בבית כתוצאה מסגירת
מערכת החינוך
הנושא הזה סוכם והוקם מאגר ימי חופשה בשירות הציבורי. כמובן

שמשכורת פברואר שולמה במלואה ונקבעו גם הקריטריונים שלפיהם נפצה אותם הורים.
רן כהן
נציגי העובדים קיבלו את ענין מאגר ימי החופשה?
שי גרניט
כן, יש לנו על כך סיכום.
רן כהן
שמעתי תלונות מצד האחיות וקבוצות אחרות ולכן אני שואל אם ענין זה מוסכם על

ציבור העובדים.



היו"ר אי נמיר;

אני מבינה שיש פיצוי לאלה שהיו מרותקים למקומות העבודה.

שי גרניט;

בנושא הזה הוצאנו הנחיה שנחשב את התשלום בגין עבודה שנעשתה בשעת חירום בבתי

החולים או במערכת הבריאות בהתאם להסכמים הנוכחיים, אבל נשלם רק חצי על העבודה

הנוספת שנבעה כתוצאה ממצב החירום. זה החוזר שיצא מטעמי בענין הזה.

היו"ר אי נמיר;

את מי זה כולל?

שי גרניט;

זה כולל אחיות, רופאים, עובדי משק ומינהל.

היו"ר אי נמיר;

ונגה עם עובדי רשות השידור, שהיו מרותקים לעבודה?

שי גרניט;

לגביהם לא היתה התייחסות בעניו הזה, שילמו להם רגיל.

ע' פרץ;

החוזר שלך חוקי?

שי גרניט;

החוזר שלי חוקי.

הי ו "ר אי נמיר;

מי כלול בחוזר הזה?

שי גרניט;

אני מדבר עכשיו רק על מערכת הבריאות.

היו"ר אי נמיר;

ומה קורה עם עובדים אחרים במפעלים שבהם רותקו לעבודה?

שי גרניט;

במפעלים משלמים רגיל, בהתאם להסכם הקיבוצי.

היו"ר א' נמיר;

את מלוא מה שמגיע להם?



שי גרניט;

כן.

היו"ר אי נמיר;

מה קורה עם העובדים שהמפעלים שלהם לא נפתהו או אין שם עבודה והלקם נשלהו

להופשות? מי ישלם את שכרם בין 1 ל-9 במרס את שכרם?

שי גרניט;

הנושא של אותם עובדים שנאלצו להישאר בבית בגלל צמצום הפעילות העסקית של

מפעלים או ענפים מסויימים נמצא במשא ומתן, כאשר יש הצעה שישתמשו בקרן שהוקמה על

ידי האוצר עם הבנקים לקבלת הלוואת גישור לשם תשלום. בענין זה צריך אולי לעשות

הבחנות בין המפעלים והענפים השונים - אם כי הפתרון הוא אותו פתרון, אולי עם תנאי

אשראי יותר טובים - כי אנהנו כבר רואים עליה משמעותית בפעילות העסקית. המתח.

כלומר, יש ענפים שאין לי ספק שיחזירו לעצמם פהות או יותר את היקף הפעילות ואז הם

יוכלו לשלם, ויש ענפים שלא יצליחו להגיע לזה.
רן כהן
מה שנובע מהדברים שלך הוא, שההוראה לגבי תשלום מחצית מה שמגיע על פי ההסכמים

לעובדים במערכת הבריאות היא הוראה שלך. לא אמרת שזו הוראה מוסכמת מוסכמת בינך

לבין ההסתדרות והמעסיקים.

שי גרניט;

זו הוראה שלי.

רן כהן;

זוהי הוראה חד-צדדית.

שי גרניט;

זו הוראה שלי, חד-צדדית. שלא ישתמע שזאת הסכמה, אלא זו הוראה חד-צדדית שלי

למערכת הבריאות לשלם 50%.

ע' פרץ;

מאגר ימי החופשה פותר גם את בעיית המגזר העסקי או רק את בעיית המגזר הציבורי?

שי גרניט;

בשלב זה הוא פתר את הבעיה של המגזר הציבורי בלבד, ששם זה הרבה יותר פשוט, כי

מדובר במגזר מאורגן.

היו"ר אי נמיר;

מה עם הגננות הפרטיות, המעונות?

שי גרניט;

לגבי המורים; אני מקווה שהיום יסגרו על החזרת ימי הלימוד, הן בבתי הספר

היסודיים, הן בחטיבות הביניים והן בתיכון.



היו"ר אי נמיר;

על פי איזה מתכונת? גם כן ינתן רק חצי?

שי גרניט;

לא. מדובר על החזר ימי הלימוד שהלכו לאיבוד.

היו"ר אי נמיר;

המורים יחזירו הכל? יש על nrהסכם?

שי גרניט;

עומד להיות הסכם. היו אזורים שהתהילו ללמד בהם לפני כן, היה ההינוך הגמיש

ומורים התייצבו בבתי הספר, אבל סך כל הנתונים נמצאים גם בידי המורים וגם בידי

משרד ההינוך ואני מקווה שהיום הענין ייסגר.

זה כולל גם את הגנים, למרות שיש איזה שהוא בג"ץ בענין הזה, שבו מתבקשות

הגננות לההזיר את הימים שהלכו לאיבוד בימי ששי.

היו"ר אי נמיר;

מה עם כל הגננות הפרטיות והעסקים הפרטיים? מה לגבי הורים ששילמו בעד מעונות

של נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, והילדים לא באו למעונות? ההורים שילמו כסף בעד כל הזמו,

הארגונים לא יכולים לההזיר להם את הכסף עבור הימים שהילדים לא היו במעונות, כי הם

צריכים לשלם את שכר העובדים שלהם, ומדובר כאו בהורים שבהלקם הגדול מצבם הכלכלי לא

כל כך שפיר.

ע' פרץ;

אותם הורים גם נאלצו לקהת מטפלת, כי המעון היה סגור, כדי שיוכלו לצאת לעבודה.

היו"ר אי נמיר;

הלק מהם.

שי גרניט;

אני לא מטפל בנושא זה של המעונות וההסדרים עם המעונות.

היו"ר אי נמיר;

מי צריך לטפל בזה, לדעתך?

שי גרניט;

מי שאחראי על המעונות - משרד העבודה והרווחה.



היו"ר אי נמיר;
לנציג התעשיינים אני רוצה לומר
על שולחן הכנסת יש הצעות חוק, אבל אמרתי גם

לדן פופר וגם לדב לאוטמן שאני לא בעד רקיקה בנושא הזה. בכל זאת, אם המצב הוא כזה

שיש הסדר לגבי המשק הציבורי, והוא מתבצע, ולא קיים הסדר לגבי המשק המאורגן.

התעשייתי היצרני, והבלתי המאורגן - כל העסקים הפרטיים למיניהם וחלק מהמפעלים הלא

מאורגנים, תדעו לכם שאתם יכולים להעמיד אותנו במצב שלא תהיה לנו ברירה אלא ללכת

לחקיקה.

מ' הילב;

המגזר העסקי, בניגוד למגזר הציבורי, בנוי על עסקים, לא על תקציב, והעובדה היא

שהמפעלים סבלו ונפגעו והלק לא התאוששו כתוצאה מהמצב של עצירת הפעילות המשקית.

מפעל שנעצר ואין לו הכנסות מאורנה תקופה, קשה לו ולפעמים בלתי אפשרי להמשיך ברמת

ההוצאות שהיועץ לו, כשחלק מההוצאות זה שכר העובדים שלא עבדו וכשיש גם הוצאות אחרות

שלא שולמו. צריך לראות את התמונה באופן מאוזן.

למרות זאת הוצאנו חוזר עוד בתחילת המלחמה וביקשנו מהחברים -אני יודע

שהמפעלים ביצעו את זה - לשלם לעובדים את השכר ולנכות מימי החופשה את הימים של

האנשים שנעדרו.

היו"ר אי נמיר;

את מלוא הימים שהם נעדרו? מה עם ה"פול" שהוחלט עליו - זה לא חל עליכם?

מי הילב;

בינתיים אני שומע שזה הוחלט בין משרד האוצר לבין ההסתדרות.

היו"ר א' נמיר;

הכוונה שלכם, בהתחלה, לא היתה שזה יהיה "פול" בשביל כל המשק?

ח' הברפלד;

כן.

היו"ר אי נמיר;

כך דובר עם דן פרופר.

מי הילב;

ה"פול" הזה גורם לבעיות משפטיות מאד כבדות. למדינה, כמעסיק אחד, זה הרבה יותר

קל. לשכת התיאום היא ארגון שחברים בו אלפי עסקים. אני מעריך שחלק לא קטן מהעסקים

מוגדרים כמפעלים היוניים. אני מעריך שבתעשיה מוגדרים כמפעלים חיוניים כ-300

מפעלים מתוך 1,100 מפעלים שחברים אצלנו.

רן כהן;

איזה חלק זה של העובדים?

מי הילב;

אם ב-1,100 מפעלים יש כ-150 אלף עובדים, אני מעריך ש-300 מפעלים מעסיקים כ-50

אלף עובדים.



לגבי עובדים שבאו ועבדו אין בעיה, הם קיבלו שכר. הבעיה היא שאם נעשה פול,

ניקח גם מאויש עובדים שעבדו והם יצטרכו לסבסד את העובדים שלא עבדו. הלק המפעלים,

שמוגדרים כלא חיוניים, גם הם עבדו. למרות שהיתה הוראה לא לבוא לעבודה, היו כאלה

שעשו מאמצים ובאו לעבודה. הלק לא באו לעבודה מסיבות שונות - נשמעו להוראות, או

שפחדו.

היו"ר אי נמיר;

הם לא באו כי מוסדות ההינוך היו סגורים.

מי הילב;

למרות שכל מוסדות החינוך היו סגורים, היו אמהות ואבות שכן באו לעבודה לאחר

שמצאו סידורים חליפיים. בהרבה מפעלים עשו שמרטפיות לילדים והיתה אפשרות להביא את

הילדים ולעבוד. עכשיו יוצא שאותם הורים שעשו את כל המאמצים כדי להגיע לעבודה,

מחייבים אותם לתרום יום חופשה עבור אלה שלא עשו באמץ כזה.

היו"ר אי נמיר;

אבל העובדים שלא היו יצטרכו להחזיר מחצית הימים שלא היו.

שי גרניט;

עד לתקרה מסויימת.

היו"ר א' נמיר;

האם על דן פרופר לא היה מקובל הסידור של המאגר?

ח' הברפלד;

הוא אמר שזה מקובל, אבל הוא חייב לראות ולבדוק, להתאים את זה לתנאים שלהם

ולהגיד לנו באיזו שיטה הוא רוצה את זה. לדעתי זה הולך להיעשות בשיטה מפעלית.

ע' פרץ;

אני מבין שהתחלנו את הדיון כאן מתוך הנרד? שהפרק של שלושת ימי המלהמה ראשונים

נסתיים.

היו"ר אי נמיר;

לא.

שי גרניט;

דווקא זה לא הסתיים.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו מקיימים את הישיבה היום מפני ששום דבר, למעט במגזר הציבורי, לא הסתדר.

מי הילב;

שלושת הימים הראשונים של המלחמה נוכו מימי החופשה. לגבי המשך הזמן, כשמוסדות

החינוך היו סגורים, ינכו מאלה שלא באו ימי חופשה.



רן כהן;

למעשה שמתם את כל הנטל על העובדים. אולי תגיד לנו נגהו החלק שאינם, התעשיינים,

לוקהים על עצמכם?

מי הילב;

עצם המשך הפעלת המפעלים הוא נטל קשה ביותר. יש מפעלים שלא יכלו לתת עבודה

לעובדים שלהם, למרות שהעובדים רצו לעבוד, וזה נמשך עד היום. מפעלים גדולים

וגדולים מאד הוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום, של חודש, ששה שבועות, כדי לא לפטר

עובדים.

רן כהן;

תגיד תשובה פשוטה, שאתם לא לוקהים שום חלק.

הי ו"ר אי נמיר;

בנושא מימון ימי ההיעדרות הם לא לוקחים חלק, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה

שהמפעלים נקלעו למצב קשה.
רן כהן
אבל כל הנטל בגין ההיעדרות מימי העבודה הוא על העובדים.

מי הילב;

העובד קיבל את שכרו וניכו ממנו ימי חופשה.

רן כהן;

בלשכת התיאום ישנה קרן של תמיכה הדדית בין מעבידים למקרה של השבתה. בקרן הזאת

כל מעביד צובר סכום כדי שבמקרה של השבתה תהיה השוואה הדדית בין המפעלים. האם

העליתם בדעתכם אפשרות להיעזר הקרן הזאת כדי לסייע לעובדים במפעלים שהושבתו?

מי הילב;

זו קרן סגורה. היא לא שייכת ללשכת התיאום, היא שייכת להתאחדות התעשיינים. זו

קרן נפרדת, מנוהלת באופן נפרד, לפי תקנון מוגדר, והיא לא עומדת לרשותנו. היא קרן

מוגדרת למטרה מוגדרת.

ח' הברפלד;

הענין לא מוסדר, ולדעתי הענין לא מוסדר כי רוצים להסדיר אותו במסגרת העיסקה

הכוללת ולכן משאירים הכל פתוח. אני מתפלא מאד על האוצר שנותן למערכת יחסי העבודה

להתדרדר. מרור יהיו שביתות במגזר הרפואי. מישהו החליט שיוצא חוזר ובו החלטה לגבי

המגזר הרפואי - אני לא מניח שגרניט החליט על דעת עצמו, עם כל הכבוד וההערכה שאני

מעריך אותו ואת תפקידו - בלי לבוא בדברים לא עם העובדים ולא אתנו באופן עניני.

לגבי שלושת הימים המוסדרים; במגזר הציבורי, בשלב זה, שילמו. סימנו שזה על

תנאי, ומה שיסוכם - כך ינהגו. במגזר הפרטי, העסקי, היצרני, שלושת הימים האלה

שולמו ונוכו ימי חופשה או שיהיה החזר השעות של העובדים בעבודה לגבי כל שלושת

ימים. לא הגענו לשום הסדר בענין הזה, כי כל אחד מצא את הפתרון שיושני ישא על עצמו

את כל שלושת הימים הראשונים. בעצם רק חלק מהענין הוא שלושת הימים האלה, כי גם

בשלושת הימים האלה קשה מאד לדעת מה היה. אני מניח שביום הראשון היו יקרים הרבה

מאד, ביום השני פחות וביום השלישי עוד פחות ואחר כך חזרנו לקצב הרגיל. כל זה

עדיין לא מוסדר.



בנושא ההורים שלא יכלו לצאת לעבודה, כי היו בעיות במערכת החינוך: חלק מצא

פתרון, אבל החלק הגדול לא מצא פתרון, ומדובר בהרבה מאד אנשים.

היו"ר אי נמיר;

על איזה סדר גודל מדובר?

רן כהן;

אמרו שמדובר ב-80 אלף.

חי הברפלד;

הגענו להבנה, אבל לא חתמנו שום דבר, כי התנינו הכל בכל. לא רצינו לגמור

שאנחנו נושאים לעצמנו את כל ההחזר באמצעות הורדת יום חופשה מכל ציבור העובדים

בארץ. אמרנו; אנחנו צריכים לסגור גם את שלושת הימים, גם את הקטע הזה וגם עוד

שני קטעים, שיש לנו בהם בעיה. הגענו להבנה כי במידה והכל נסגר, נעשה בנק ימי

חופשה ולא כסף. במגזר הציבורי הענין היה יותר פשוט, אבל במגזר היצרני - בסיכום

הזה היו גם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בראשותו של דן פרופר והם דיברו

על כך - הבעיה יותר סבוכה, כי חם בנויים מפעל מפעל והרעיון היה לעשות בנק

חופשות בתוך כל מפעל, בתוך עצמו, ואם לא יספיק - לקחת מן ה"פול" הכללי ואיך

שהוא לעשות העברה, אם כי נכון שיש בעיות משפטיות. במגזר היצרני הנושא של

היעדרות אמהות יותר נמוך מאשר במגזר הציבורי, כי מספר העובדות הרבה יותר נמוך.

היו"ר אי נמיר;

לא רק בגלל זח. במגזר הציבורי אפשר גם לא לבוא.

חי הברפלד;

היחס בין הגברים והנשים שונה לחלוטין במגזר היצרני ושם גם העובדות חיפשו

סידורים יותר מהירים כדי להגיע למקום העבודה.

אני רוצה לומר למיכאל הילב; אם היינו מוותרים עכשיו על % תוספת יוקר,

הייתם מגיעים להסדר מיידי, שכל המפעלים היו פועלים על פיו.

היו"ר אי נמיר;

תגיד לנו דברים יותר ברורים.

ח' הברפלד;

אילו היינו מגיעים היום להסכם של ויתור על תוספת היוקר - אין בעיות

משפטיות וזה היה חל על כולם מייד. אם יש בעיה עם יום חופשה, מתעוררות הבעיות,

כי לא רוצים לבצע את זה. אם נוותר על משהו, הכל ירוץ, אין שום בעיה, ואז לשכת

התיאום היא לא רק לשכת תיאום, זה מחייב. אני כבר לא מדבר על צו הרחבה. גם פה

רצינו לעשות הסכם קיבוצי עם צו הרחבח. בסיכומו של דבר, מבחינת הענין, אמרנו;

כדי להתגבר על כל הבעיות נעשה הסכם קיבוצי מחייב, הפעם בין שלושתנו, כך שאפשר

להתגבר על הבעיות המשפחתיות.



הבעיה הנוספת, שהיא רק אצל המעסיקים, היא לגבי עובדים שלא היה להם לאן

לבוא. כלומר, ענפים שלא פעלו תקופת זמן, מערכות שצמצמו את הפעילות שלהם. אנחנו

הושבנו לפתור את זה בחופשה ללא תשלום, דרך ביטוה אבטלה, אבל בדיונים אצל שר

האוצר - אני לא יכול לומר שבנקודה הזאת לא היה בדבריו מן הענין - הוא אמר
לתעשיינים
אלה עובדים שלכם, אתם חייבים לשלם גם אם הם נעדרו, אני אדאג לתת

לכם כספים, במקום שצריך, בתנאים הכי טובים והכי נוחים כדי שתוכלו לשלם. אם אתם

לא רוצים את העובדים, תפטרו אותם. לזה אני לא מסכים כל כך, אבל כך הוא אמר.
הוא אמר
הפתרון הוא לא דרך ביטוח אבטלה, אלא תשלמו, תבואו אלי ואני אעזור.
היו"ר אי נמיר
כלומר, הם ישלמו ויחזירו להם?
חי הברפלד
לא יחזירו להם, אלא יתנו להם מימוני ביניים, אישור לתקופות זמן ארוכות

יותר, בתנאים נוחים.

בין ה-1 ל-9 אנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה במגזר היצרני. בשירות הציבורי

שילמו את ינואר ופברואר באופן מלא. כלומר, כל מה שסוכם , אחר כך נראה, ומה שלא

יסוכם - יש להם את המכונה לנכות, אם הם יגיעו למסקנה הזאת. כאן היתה הנחיה

לשלם, ואני חושב שלגבי ינואר לא היו בעיות - אולי פה ושם בשוליים - אבל לגבי

פברואר אנחנו עדיין לא יודעים, אנחנו אפילו לא יודעים את גודל הבעיה. מעריכים

את הענין בין 30 אלף ל-100 אלף עובדים שלא היו להם מקומות תעסוקה לתקופות זמן

כאלה ואחרות.
רן כהן
מעבר לשלושת הימים.
חי הברפלד
כן.
עי פרץ
עובדים שאין להם לאן לחזור.
חי הברפלד
שלא היה להם לאן לחזור, כי עכשיו כבר חוזרים.
הי וייר אי נמיר
ביום רביעי בבוקר דיברתי טלפונית, אישית, עם דן פרופר. בבוקר הוא אמר לי

שמדובר ב-100 אלף עובדים. כששאלתי אותו מי יממן, כי אין יש מאין והביטוח

הלאומי לא יוכל לממן, הוא בא ואמר לי כעבור שעתיים שמדובר רק ב-10 אלפים. לאן

נעלמו 90 אלף בשעתיים?
שי גרניט
ב-9 לחודש נדע מה ההיקף.



חי הברפלד;

לתעשיינים יש לשכת התיאום, אבל יש כאלה שלא שייכים להם אלא ללשכת המסחר

וכדומה. אומרים שבענף האירוח לבד זה 30 אלף איש שלא עבדו תקופת זמן, לפי

נתונים שלהם. מדובר במלונות וכן בבתי קפה, מסעדות, בתי שמהה, שבהם יש מעובד

אהד ועד 30 עובדים, כך שקשה לנו מאד לדעת. אני גם יודע שיש עובדים שאם לא

נארגן להם שום דבר, פשוט לא ישלמו להם. זאת בעיה שגם היא לא מצאה את פתרונה

ואין ההלטה לשלם ואהר כך ללכת לבקש מן האוצר.
לגבי מערכת החינוך
אם גרניט אומר שהם קרובים לסיכום, אני שמח, כי דיברנו

הרבה עם הסתדרות המורים וארגון המורים. אני לא יודע אם הם יחזירו את כל הימים,

או חלק מהימים, הם מחפשים את הנוסחה.
לגבי מעונות יום
הארגונים - נעמ"ת, ויצ"ו וכדומה - מנסים לחפש פתרון

להחזיר את הימים, גם בחופשת הקייץ ואולי משהו בפסח, כדי שהם לא יצטרכו להחזיר

את התשלום וההורים לא יפסידו. דיברתי עם מאשה לובלסקי, היא דיברה עם הארגונים

האחרים והם מחפשים פתרון.
הי ו"ר אי נמיר
כשדיברת על 30 אלף איש, זה כולל גם את עובדי בתי הקולנוע?
חי הברפלד
כן. בבתי הקולנוע כ-3,000 איש.
הי ו"ר אי נמיר
תיאטראות?
חי הברפלד
שר האוצר אמר שלתיאטראות הנתמכים הוא כבר נתן מימון לשלם והם חוזרים

לפעילות.
הי ו"ר אי נמיר
אתם צריכים לדעת ששם השחקנים עובדים על פרמיות מאד גבוהות פר הצגה, וחלק

גדול מהם יקבל עבור התקופה הזאת פחות משכר מינימום.
חי הברפלד
אין שום ספק שמלחמה היא פגיעה גם בעובדים.
רן כהן
גם אם ישלמו את כל מה שאנחנו מדברים עליו פה, העובדים משלמים טבין

ותקילין מחצית ההפסד.
חי הברפלד
בוודאי.



קטע נוסף נוגע לערביי השטחים המאורגנים, כ-35 אלף, שעבדו דרך שירות

התעסוקה ויש ביניהם כאלה שלא יכלו לחזור למקומות העבודה, בגלל העוצר שהוטל

עליהם, כיש מהם שעובדים במקום העבודה גם 10 וגם 15 שנה. הם פנו אלינו, ולגבי

תקופה זו שהם לא יכלו להגיע לעבודה אמרנו לשר האוצר שיצטרכו למצוא להם פתרון.

הם משלמים את כל הביטוחים דרך שירות התעסוקה - כולל ביטוח לאומי - ומוכרחים

למצוא פתרון, כי מעבר לזה שחייבים את זה להם, גם מדינת ישראל חייבת בענין זה.

יש גם לחץ אדיר מ I.L.O-בנושא, ואנחנו לא צריכים להתעסק עם 35 אלף עובדים כדי

להרוויח את הימים שלהם. הם לא פוטרו, זה בסדר, והם חוזרים עכשיו לאט לאט

למעסיקים שלהם.

היו"ר אי נמיר;

הייתי אתמול במפגש של עובדי מוסכים בירושלים ומסתבר שפשוט לא משלמים להם

את הכסף.
ח' הברפלד
השאלה אם הם עבדו דרך שירות התעסוקה.
היו"ר אי נמיר
הם ממזרח ירושלים וככאלה חלים עליהם כל הדינים שחלים על עובדים ישראלים.
חי הברפלד
חייבים למצוא להם פתרון.
רן כהן
חיים צודק, כי נכון להיום, העובדים מן השטחים שמאורגנים והעובדים מהשטחים

שאינם מאורגנים אינם במצב שווה, כי אלה שמאורגנים יצאו דפוקים מכל בחינה. לכן

מבחינת החוק, ברגע שהוא חל, חייבים לשלם.
ח' הברפלד
חייבים לשלם להם, כי הם מבוטחים בכל מיני דברים. שר האוצר אמר שצריך לחפש

פתרון, אבל בינתיים לא נמצא פתרון.
רן כהן
אין לו מה לחפש. בקרן הניכויים של הביטוח הלאומי, שזה הכסף של העובדים

האלה שמשלמים אותו כל חודש, יש עודפים. מתוך 68 מליון הם העבירו 32 מליון.

שיקחו את הכסף הזה וישלמו להם.
חי הברפלד
כל אלה שאנחנו מדברים בהם - בוודאי ערביי השטחים, אבל גם רוב רובם של

העובדים הישראלים שלא חזרו לעבודה - נעים מסביב לשכר המינימום. הם הכי

חלשים, אין להם רזרבות, והם במצוקה גדולה מאד. צריך למצוא את הפתרונות מהר.

אנחנו רודפים ורודפים, אבל שום דבר לא נעשה. לדעתי, הזעקה הגדולה תתחיל בחודש

הזה, ברגע שהם יראו שאין משכורת פברואר, כשבין כה וכה הם כבר זועקים.



ע' פרץ;

אנחנו צריכים להצטער על כך שחלילה, תוך כמה ימים, נמצא עצמנו לא מסוגלים

לשלוט בכל מיני התפרצויות עקב המלחמה. זה דבר מחריד מבחינתה של מדינת ישראל

לראות עובדים שובתים על זכויותיהם בזמן מלחמה. זו פעם ראשונה שאין ערבות הדדית

בנושא מלחמה, גם אם אין בקשר לכך מלה כתובה. לא יכול להיות שעכשיו יהיו כל

מיני טיעונים מי תומך במי ויעשו התחשבנות אם ההוא כן הבין נכון, לא הבין

נכון, וזה שלא הבין נכון כן בא, הוא כאילו עבד ולכן הוא נותן על חשבונו לאחר.

אני בטוח שהיום גם חברות הביטוח מתחילות לבנות להן כל מיני חוזים של ביטוח

רכוש, ואני בטוח שבכל החוזים האישיים יתחילו לעגן סעיפי המלחמה. רק העובדים
בשכר המינימום, להם אומרים
חכו, כי יש מי שיודעים להתאים את עצמם יפה מאד

למקומות שבהם המדינה משאירה חללים. הרבה תחומים שהגיעו לקטע של הטיפול האפור,

נסינו לתקן, נסינו לצמצם בהם פערים פה ושם, אבל לא יכול להיות שיהיה טיפול

מלחמה בשטח אפור. בתחום הזה של זמן מלחמה מעולם לא היו שום התחשבנויות לא בין

עדות, לא בין שכבות אוכלוסיה. אתם מכניסים פה מחלוקת,שהיא מחלוקת קשה מאד,והיא

תשאיר פצע פתוח בקרב האוכלוסיות. מי שיתאים את עצמו, יתאים את עצמו.

אני חושב שההסתדרות מגלה פה סבלנות בלתי רגילה ואם לשכת התיאום עושה פה

איזו פעולת איגוף כדי להשיג הישגים בדיונים על עיסקת חבילה, זה בכלל חמור מאד.

אני חושב שמתייחסים אליכם בכבוד רב, אף אחד לא מקל ראש בתביעות שלכם, מנסים

לבחון אותן, גם האוצר, גם חברי ועדת הכספים, ואתם צריכים להבין שלא יכול להיות

שהאינטרס שלכם לא יכלול מאבק על העובדים. זה צריך להיות אינטרס ראשון שלכם.

מוזר שגרניט אומר שמה שהוא עושה זה חוקי. אם יש הסכם עבודה שאתה צריך

לשלם לרופאים 300%, צריך לשלם אותו. נכון, זה נשמע אבסורד, אם יחיו מתוך 12

שעות 4 שעות 300%, כי אני מבין שזה מן השעה הראשונה, אבל עשיתם גם הרבה שגיאות

כמעסיקים. למשל, החזקתם רופאים בכוננות בבית באותו מחיר של כונן, כשלא היה

צורך, כי היה פרסונל מלא בבית החולים, ואחרי שבוע תיקנתם את זה. אתה לא יכול

לבוא ולומר לי שבאופן חד-צדדי אתה מחליט שאתה לוקח הסכם עבודה מאורגן ואומר:

אני משלם 50% מההסכם. לא שמעתי התייחסות מחיים הברפלד, אם זה חוקי או לא חוקי.
חי הברפלד
אמרתי: בהחלט לא.
ע' פרץ
אתה יכול לבוא ולומר שאתה מצפה מהצוות הרפואי להתחייב לאיזה שהן

התחייבויות לטווח רחוק יותר, לומר להם שתמורת זה שהם מוותרים באותו ויתור אתת

מבקש שההסתדרות תפנה אליהם שזה יהיה חלק מהמימון של האחרים שלא מקבלים משהו,

כדי שיידעו שגם כשהם מוותרים על איזה קטע בהסכם הקיבוצי שלהם, הם יודעים שהם

תרמו תרומה לאומית והם לא נכנעים לאיזו שהיא הנחיה. למה אתה מזמין מאבקים?

ואלה יהיו מאבקים שצבועים בצבעים לא יפים, אלה יהיו מאבקים שישאירו פצעים

פתוחים להרבה מאד שנים במערכת יחסי העבודה בישראל.

אני חושב שגם העובדים וגם התעשיינים עשו את כל מה שהם יכולים על מנת להגיע

להסדר. אתם צריכים לגמור את הענין הזה, ויפה שעה אחת קודם.
מי הילב
העובדה שהמפעלים משלמים על חשבון ימי החופשה זו מעמסה לא קטנה על

המפעלים. במצבם כרגע, כשאין תזרים מזומנים, הם מוציאים חוב, שאמנם הם חייבים

לעובדים, אבל זה חוב עתידי והם חייבים להוציא אותו כרגע. זה מטיל מעמסה לא קלה

על חלק מהמפעלים. אנחנו המלצנו על כך, ומכוח החברות וגם משום שאכפת להם מה

יקרה לעובדים, הם שילמו, אבל זה עול כבד מאד.

יש מפעלים לא מעטים שמצאו הסדרים חלופיים. אנשים לא עבדו מספר ימים והם

יעבדו בעתיד ויחזירו את הימים.
הי ו"ר אי נמיר
למה אתם לא עושים את זה בכל המפעלים?
מי הילב
יש מפעלים שאין להם עבודה והם גם יפטרו עובדים, אבל יש מפעלים שנכנסים

עכשיו לעבודה והעובדים יחזירו את הימים שלא עבדו בימים חלופיים, יעבדו גם בימי

ששי.
רו כהן
ההקפאה בדיונים, הציפיה כאילו הפתרון יבוא מאיפה שהוא ואין שום דבר

מתכונן מעידים בלי כל ספק שציבור העובדים מוחזק כבן ערובה, באיום שאם ציבור

העובדים לא יוותר בעיסקת חבילה, בתוספת יוקר, כי אז הוא נענש כבר, אפרופו סאדם

חוס"ן. סאדם חוס"ן עשה את העבודה למעסיקים. אי אפשר לנצל את מכת המלחמה

הזאת ואת ימי החירום ולתפוס כבני ערובה את העובדים. אחת התופעות הכי יפות

שהתגלו בארץ הזאת במלחמה הזאת, היתה תחושת שותפות, נכונות לסייע, כאשר

התבטלו הרבה מאד עימותים של ימים רגילים. והנה לא נגמרה המלחמה, והדבר הראשון

שקורה בשוק התעסוקה, שהמעסיקים באים ואומרים: פה ההזדמנות להכות את העובדים.

זה לא ייתכן.

מר גרניט, זה הרי לא תואם לא חוק ולא מוסר ולא נורמה, שלשירות הכי חיוני

שעבד בזמן המלחמה, שירות הבריאות - היו שם אנשים שממש גרו בבית החולים, שבועות
- פאום יבואו ויאמרו
ניתן לכם חצי ממה שמגיע לכם בגין העבודה שעשיתם. מישהו

היה מעלה על דעתו להגיד לאנשים שיצאו למילואים, שיקבלו רק חצי החזר מקרן

ההשוואה? לא. והרי זה חיוני וזה חיוני, זה למען המלחמה וזה למען המלחמה. איך

זה יכול להיות שלאנשים שעובדים בשירות הבריאות, שלא מקבלים מי יודע מה, באים
ואומרים
רק חצי? אני חושב שצריך מייד לשנות את הענין הזח. פה צריכה להיות

החלטה אדמיניסטרטיבית שלכם. אני חושב שאם ההסתדרות, בענין הזה, לא תתעקש עד

הסוף, הרי זה לא יתואר.

כל הצוות הרפואי שייך למגזר הציבורי. כלומר, מצד אחד חם יוותרו על יום

אחד, כי הם שייכים למגזר הציבורי, לטובת המאגר, שאני בעדו, אבל מעבר ליום הזה

הם יצטרכו לקבל רק מחצית מהשעות הנוספות, מהימים והלילות הנוספים. הציבור חזה

יוצא הציבור הכי פגוע.



הציבור השני הכי פגוע הוא הציבור של ההורים, שהיה מרותק או לבית או לבית

הספר. האנשים האלה נשארו בבית בפקודה, בהוראה, זה לא שמישהו עשה דין לעצמו.

המדינה על כל מרכיביה - הממשלה, המעסיקים, ההסתדרות, מנהלי המפעלים, בעלי

המפעלים - חייבים למצוא להם את הפתרון. את שלושת הימים הראשונים כבר הורדנו

מימי חופשה, ואילו לגבי השאר אין לנו פתרונות. התוצאה - זה יפול רק על

העובדים. הנה, עכשיו מתקבלת בממשלה החלטה על הגדלת תקציב חבטחון ב-600 מליון

שקל - דבר שאני מבין אותו לגמרי, כי מערכת הבטחון הוציאה הרבה מאד - למה שגם

בענין הזה לא ייעשה משהו?
חי הברפלד
בחינוך יש עוד קטע: במשך עשרה ימים או שנים-עשר יום, 50 אלף הורים, כל

יום, בפקודה, היו צריכים להיות בכיתות, וגם פה עוד אין פתרון וזה הולך על

חשבונם.

רן כהן;

זה לא יכול להיות, ומוכרחים לחפש את הפתרונות מתחת לאדמה. אני אומר
ברצינות
יש קרן ההשבתה של המעסיקים, צריך למצוא את הדרך לראות בזה כוח עליון

שפגע במפעלים האלה, פגע בעובדים. זאת סיבה קצת יותר חשובה מאשר סכסוך עבודה

שהיה בענף זה או אחר. עם ישראל חטף את המכה הקשה הזאת וצריך לפתוח את הקרן

הזאת ולעזור לאותם מפעלים וענפים שלא יכולים, ואולי להרחיב את זה על אותם 50

אלף שכן עבדו במפעלים חיוניים כדי לעשות מעין אותו מאגר. הלא המפעלים האלה

עבדו, הרוויחו, קיבלו הכנסה - אז מעט שותפות, לא רק שכל אחד מהמעסיקים בא

ליטול את הנתח שלו כדי לברוח עם הטרף בפה.
דבר שלישי - ערביי השטחים
ערביי השטחים המאורגנים משלמים כל השנה וכל

השנים. אני לא מדבר על הבלתי מאורגנים - אלה שייענשו, כי אני רוצה לעודד את

ההתארגנות. אני יודע מצויין שגם ביניהם הרבה מאד אנשים וילדים רעבים, אבל זה

קטע אחר ועל זה צריך לדבר עם המימשל הצבאי, והם יצטרכו לפתוח את קרנות הסעד

שיש להם, והם עושים את זה. אבל לגבי אותם עובדים מאורגנים שמשלמים כל ימות שנה

ומנכים להם קרוב ל-69 מליון שקל קרן ניכויים, שמזה מחזירים לחם רק חצי,

והמדינה ממש גונבת את הכסף חזה מכיסם - אם עכשיו לא, מתי? ואלה אנשים שאסרו

עליהם לצאת, שסגרו אותם על מנעול בתוך מחנה הפליטים. זאת בדיוק הקרן שאותה הם

שילמו, וצריך למצוא את הדרך איך לפצות אותם מהקרן הזאת.

אם המעסיקים והממשלה רוצים לנצל את העובדים בענין הזה כבני ערובה, צריך

לדעת שבזה הם מכריזים מלחמה תעסוקתית במשק, ופותחים אותה על זה ולא על עיסקת

החבילה. אם ההסתדרות לא תניף את הדגל הזה היום ותתחיל להילחם בענין זה היום,

בשעה שהמעסיקים מחזיקים את הנושא הזה כאקדח, אני חושב שזאת תהיה טעות קשה מאד.

היום צריך לפתוח את המאבק על זה, כי אם על השותפות הלאומית הזאת אנחנו לא

יכולים להגיע להסכמה, על המחלוקת המעמדית בוודאי שנגיע לעימות מוחלט, ואסור

בענין הזה לוותר.

קם יהודי ששמו פוגל, בעל משרד פירסום - ובפירסום הכל עמד -ואומר:

כשהרווחתי כל השנים לא התחלקתי עם העובדים שלי. עכשיו כשהם במצוקה, אתחלק

איתם. אולי גם אתם תלמדו שאפשר להיות מעסיק נאור וגם מעסיק שמתחשב עם

העובדים. אני מבטיח לכם, המעסיקים, שעכשיו תרוויחו. תנו לעובדים שלכם להתקיים.



היו"ר אי נמיר;

כאשר שלחו אלינו את נחמן שי בבוקר, בצהריים ובערב להודיע לנו לא לצאת,

המוסדות סגורים, מקומות העבודה סגורים - הוא דיבר על דעת עצמו? ואם מדברים על

כך שהמלחמה הזאת היתה מלחמת העורף, מדוע לעורף לא נותנים כלום, בשעה שלבטחון

מוסיפים עכשיו 600 מליון שקל?

אני יודעת שלחלק גדול מהתעשיה יש עכשיו בעיה גדולה. אני לא יודעת למה תמיד

מי שקיבל יותר, ומשמעותית יותר, מבחינת זכויות העובדים, היה הסקטור הציבורי.

הסקטור שעובד, ברוב המקרים, יותר קשה, בתנאים פיסיים יותר קשים, הוא הסקטור

שמקבל את הכלום שבכלום. אני לא יכולה להטיל הכל רק על התעשיינים, אף על פי

שאני חושבת שהם היו יכולים ללכת לפתרונות פנים מפעליים, כי יש מפעלים שיכולים

לעשות את זה. לכן, אני אומרת לתעשיינים: אתם לא באים אלינו בידיים נקיות. הלא

150 אלף שעובדים אצלכם זה לא כל הסיפור. יש לנו עוד לפחות 100 אלף עובדים

במקומות בלתי מאורגנים, שהם לא מסונפים ללשכת התיאום, עצמאיים, שאני משוכנעת

שלא יהיה במה לשלם להם שכר. לו הייתם באים ואומרים שבחלק מן המפעלים מצאתם

פתרון, ובחלק אתם מבקשים שיעזרו לכם, הייתי מבינה. אבל אתם אומרים: שום דבר.

בין ה-9 ל-15 לחודש נתחיל לדעת מה גודלה של המכה. על פי חוק הלנת שכר

חייבים עד ה-9 לחודש לשלם את השכר, אבל אני יודעת שהרבה מפעלים, למרות החוק,

לא משלמים עד ה-9, כי אין להם, לכן רק עד ה-15 בחודש נדע. מאחר שמדובר כאן

בהרבה מאד עובדים שמשתכרים שכר מינימום ואני הוששת שיתברר שיש עשרות אלפי

עובדים שבחלקם בכלל לא יקבלו שכר, כי המפעלים לא עבדו כלל בפברואר או שאין להם

ממה לשלם משכורת, ובחלקם יקבלו חצי שכר - אני מודיעה לך, מר גרניט: אם עד ה-

15 לחודש לא תתיישבו עם ההסתדרות ועם המעסיקים בחדר נעול עד שייצא עשן ותמצאו

הסדר, נכין הצעת חוק - זו הצעת חוק שתעבור בכנסת - כדי למצוא דרכים שבהן יפצו

את אותם העובדים. אתה מתאר לעצמך שיהיו 20 אלף עובדים - ואני הולכת למינימום -

שלא יקבלו משכורת של חודש פברואר? אני משוכנעת שיהיו הרבה יותר.

אני לא בעד הליכה לחקיקה - ואני חוזרת על זה כל הזמן - אבל לא ניתן

להפקיר את העובדים. אם זו מלחמה של העורף - כמו שאתם דואגים למערכת הבטחון,

תדאגו גם לפיצוי החלקי כאן.
אשר למערכת הבריאות
כאן אני רוצה ללכת לפשרה. יש גבול כמה יכולה המדינה

או המשק הציבורי לשאת בכל ההוצאות. ראינו איך בתי החולים עבדו, ביהוד האחיות,

שהיו בעימות קשה עם בני המשפחה שלהן על כך שהן לא יצאו משם. אני מציעה: אם יש

הסדר עם המורים והם נוטלים על עצמם להחזיר את כל אותם הימים, אפשר לבוא עם

הנדוניה הזאת גם לציבור של עובדי מערכת הבריאות. חייב להיות הסדר לגבי כל המשק

באשר לגובה הפיצוי.
חי הברפלד
שלושה בתי חולים שילמו את מלוא הפיצוי.
הי ו"ר אי נמיר
אם יש שלושה בתי חולים ששילמו, לא תהיה לכם בריהה, תצטרכו לשלם את זה בכל
בתי החולים. אבל אני מציעה
בצורה מסודרת, לא בצורה של מתח עצבים, לא בהוראה

חד-צדדית של הוצאת חוזר, אלא לשבת איתם ולהידבר. אני בטוחה שאפשר יהיה להידבר

על איזה שהוא גובה של פיצוי. אבל אם כבר מראש, מר גרניט, הוצאת את החוזר

והחוזר הוא חד-צדדי, אתה פשוט מזמין מלחמה. אנחנו, ועדת העבודה והרווחה,

בקרבות האלה כבר היינו ואנחנו יודעים כמה קשה לפתור את הדברים האלה.



אני שותפה לכל מה שאמרו כאן חברי בקשר לעובדי השטחים המאורגנים. ואני
שואלת בכלל
למה כדאי להיות עובד מאורגן אם הוא לא מקבל שום דבר? אם חכל תוהו

ובוהו ואפשר לעשות מה שרוצים?

אני פונה להסתדרות בענין מערכת הבריאות, כחלק מכל המערכות, לנסות להגיע

לאיזו שהיא הידברות. אני יודעת שבבתי החולים, שבנויים כיום כמשק עצמאי, המצב

קשה. איכילוב היה בתפוסה של 40%. אתם יודעים כמה מליונים זנ כל חודש אם נצרף

הכל יהד? יכולה להיות חלוקה, אבל זה לא יכול להיות חד-צדדי. שר הבריאות הבטיח

להם, אבל עד שהוא נסע לחוץ-לארץ הוא לא הצליח לקיים את מה שהוא הבטיח.

אני מציעה שה"דד-ליין" שלנו יהיה ה-15 לחודש הזה. מה שלא ייפתר עד אז

חייב לבוא הנה לדיון ולמסקנות עם שיניים, כי אנחנו מסתובבים סחור סחור. חשבנו

שענין שלושת הימים הראשונים מוסכם, והוא לא מוסכם. חשבנו שענין המאגר הוא נושא

של כלל המשק ומסתבר שהוא מוסדר רק לגבי המשק הציבורי.
יו כהן
אני מציע שבמידה והמעסיקים וההסתדרות לא מגיעים להסכם תוך שבוע, עד

התאריך שקבעת, נזמין את שר האוצר לבוא לכאן והוועדה תסיק את מסקנותיה. שנית,

לגבי הענין הספציפי של תשלום רק מחצית ממה שמגיע לעובדי מערכת הבריאות, נאמר

שאנחנו דוחים את ההוראה החד-הצדדית הזאת ואנחנו פונים למר גרניט, שיחזור שוב

אל שר האוצר כדי שעובדי מערכת הבריאות, לצורך נושא התגמול, יהיו ככל עובדי

המדינה וינהגו בהם על פי החוק.
היו"ר אי נמיר
אתה לא מציע שנאמר להם להיכנס איתם למשא ומתן? צריך לחול עליהם מה שיוסכם

לגבי כלל המשק.
חי הברפלד
האוצר קבע שכולם, למעט מערכת הבריאות, יקבלו בהתאם להסכמים.
היו"ר אי נמיר
לא יכול להיות דבר כזה.
חי הברפלד
אפילו עובדי מס רכוש, שעבדו יותר, יקבלו את כל הפיצוי, כך גם עובדי רשות

השידור. כל האחרים, להוציא מערכת הבריאות.
יו כהן
היחידים שיוצאים מקופחים הם עובדי מערכת הבריאות, לכן אין לנו דרך אלא

לדחות את זה מכל וכל, ובשבוע הבא נקבל תשובה.
שי גרניט
אני לא רוצה להיכנס לצדדים החוקיים של מערכת הבריאות. אנחנו יודעים שמערכת

הבריאות עבדה ושעובדי מערכת הבריאות עבדו שתים-עשרה שעות. אל תחשבו שלא ניהלתי

משא ומתן עם הסתדרות הרופאים והוצאתי חוזר. ניהלתי איתם משא ומתן ואמרתי להם:

ההסכם הקיבוצי התקף היום איננו תואם את המצב שנוצר במדינת ישראל כתוצאה ממצב

החירום. אני מדבר אך ורק על רופאים.



אצל רופאים אין מושג של שעות נוספות בהסכם הקיבוצי שלהם. אם הוא עבד 12

שעות נוספות, אתה משלם לו משהו אסטרונומי. אמרתי להם: בואו נעשה הסכם קיבוצי

לתקופת החירום ונגדיר איך משלמים את זה.
רן כהן
אבל זה לא רטרואקטיבי.
הי ו"ר אי נמיר
מה לגבי אחיות וכל המקצועות הפארא-רפואיים? מה קורה לגבי עובדי מינהל

ומשק? מה כתוב בהסכם שלהם?
שי גרניט
עם אחיות זה יותר מסובך.
הי ו"ר אי נמיר
יותר מסובך מאשר עם עובדי מס רכוש?
שי גרניט
כן, יותר מסובך, כי אצלן יש ארבע משמרות, הן גולשות מתהום לתחום.
הי הברפלד
מה זאת אומרת - יותר מסובך? זה עולה כסף.
שי גרניט
זה יותר מסובך, כי הוא גולש מתחום לתהום ומשלמים אחרת משמשלמים עבור שעות

נוספות.
אי ז'ילוני
הענין הוא שלא רוצים לשלם באופן מלא. אין שום בעיה לעבור מתחום לתחום,

כיוון שגם בימים כתיקונם האחיות עוברות לעתים מתהום לתחום ומשלמים. אם אתה

אומר שלגבי רופאים יש בעיה - כולם מודעים לזה, זה לא בדיוק כמו אחיות וכמו

רנטגנאים וכמו מישהו אחר. אבל בזה שאתה כורך את כולם ומצמיד את הבעייתיות של

הרופאים לבעייתיות של האחרים, אתה עושה עוול למערכת הבריאות.
חי הברפלד
ההצעה של האוצר אומרת כך: אם עבדתי שעה נוספת בתחום שלוש, אני אקבל

בשבילה פחות מאשר עבור שעה רגילה בתחום שלוש. המחוקק ראה את הענין וקבע, שגם

אם יוכרז משטר חירום, ההסכמים קבילים.
שי גרניט
אבל השעות הנוספות בטלות.



ני אורי;

ההסכמים הקיבוציים הלים גם במפעלים חיוניים.
רן כהן
לא ייתכן שנשלים עם העובדה שקבוצה שנשאה בנטל הכי קשה, עם הגדרה הכי

מובהקת של מצב רוירום, דווקא היא תיפגע.

הי ו"ר אי נמיר;

אני לא נכנסת לוויכוח אם ההסכם עם האחיות טוב או רע. מה שהיה טוב ורע

לימי שלום, מוכרח להיות טוב ורע לימי מלחמה. אנחנו לא יכולים לקבל שלמגזרים

האחרים אתם משלמים את מלוא הפיצוי, על פי ההסכמים, ורק למגזר הבריאות לא

משלמים. זה דבר שאיננו יכולים לקבל, גם אם אתה צודק, מר גרניט, לגבי ההסכם. את

הסדר תעשו בימי שלום.

רן כהן;

כל הישיבה אנחנו מטפלים בשאלה איך אלה שלא עבדו יקבלו בכל זאת פיצוי.

עכשיו אתה בא ואומר לנו, שאנשים שכן עבדו לא יקבלו פיצוי מלא.

היו"ר אי נמיר;

למה רק הם לא יקבלו?

רן כהן;

אם הם לא מקבלים פיצוי מלא, משמעו שעל מחצית העבודה שלהם הם כן יקבלו

פיצוי ועל מחצית העבודה שלהם הם לא יקבלו פיצוי, בה בשעה שאנחנו אומרים פה

שאנשים שלא עבדו בגלל ההשבתה כן יקבלו פיצוי.

שי גרניט;

בנוסף לעוד הבדלים יש פה הבדל אחד; לשבת בבית החולים בכוננות מתוכננת זה

לא בדיוק עבודה.

רן כהן;

ראיתי את העובדים - הם מותשים.

חי הברפלד;

יש בתי חולים שעבדו באופן מלא ועוד יותר.

שי גרניט;

בבתי החולים שעבדו באופן מלא וגם באלה שקיבלו פצועים אמרנו שנטפל באופן

מי וחד.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לתת לנו תשובה עד ה-15 לחודש. אינני מתנגדת להזמין את שר

האוצר, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת במהלכים הרבה יותר רציניים.



רן כהן;

אם ניכנס לדינמיקה של חוק, הכנסת תהיה יותר חריפה מאתנו.

היו"ר אי נמיר;

תודה רבה.

ג. מסקנות הוועדה בהצעות לסדר היום

מסקנות הוועדה בנושא "תופעת בריחת מוחות מישראל" -

הצעה לסדר היום של חברת-הכנסת א' נמיר

היו "ר אי נמיר;

בקטע הרביעי של הפתיחה יש לכתוב "כ-4,000 בעלי תואר דוקטור בישראל בלבד"

במקום "רק כ-4,000 בעלי תואר דוקטור בישראל".

במסקנה 1, שתי השורות הראשונות לא שייכות למסקנות. המסקנה צריכה להתחיל

במלים "הוועדה סבורה כי בימים אלה, עם העליה הגדולה" וכוי.

א' אדלר;

חבר-הכנסת יאיר צבן מציע להוסיף בסעיף זה את המשפט הבא; "הוועדה מזהירה כי

המשך המדיניות הקיימת, הבונה על שכר נמוך ועל העסקת עובדים זולה מהשטחים ומחו"ל,

גורמת לפיגור טכנולוגי של המשק הישראלי".

היו"ר אי נמיר;

זה אולי בדברי ההסבר, זה לא שייך בכלל למסקנות, אבל אני גם לא בטוחה ששם זה

צריך להיות.

א' אדלר;

בסעיף 2 מציע חבר-הכנסת יאיר צבן להוסיף; "הוועדה קובעת בצער כי מבחינת הקצאת

משאבים למרקר ופיתוח קיימת בישראל נסיגה חמורה..."

היו"ר אי נמיר;

זה הכל צריך להיות בדברי ההסבר, אלה לא מסקנות.

א' אדלר;

אז נכניס את זה לדברי ההסבר.

היו"ר אי נמיר;

מישהו העלה את מה שנאמר בסעיף 5? זה פרה-היסטוריה. צריך למחוק את הסעיף הזה.

א' אדלר;

חבר-הכנסת צבן מציע; "יש לתבוע בדיקה יסודית של הגדלת ההפרשה של התעשיינים

לצרכי מיקר ופיתוח".



לפני שמניחים את המסקנות על שולחן הכנסת חייבים להראות אותן לחברי-הכנסת

זיסמן.

א' אדלר;

לחבר-הכנסת צבן יש הצעה לפתוח ולומר: הוועדה רואה בחומרה את העובדה שבהסכמי

השכר האחרונים לא בוטחו כראוי זכויותיהם של העובדים בדרגות הנמוכות. העובדה

שמרבית העובדים בדרגות אלה הן נשים גרמה להרחבת הפער..."

היו"ר א' נמיר;

לא, זה כבר ישנו.
הוחלט; לאשר את המסקנות בתיקונים הבאים
במבוא, בקטע השלישי, תוזכר גם ד"ר לינדה עפרוני

באותו קטע, לאחר "האגף לתעסוקה" יבוא "נשים"

במסקנה 1, לאחר "ולממונה על השכר" יבוא "ולהסתדרות"

מסקנות הוועדה בנושא "בתי חולים גריאטרים פרטיים" -

הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת חי אורון

הוחלט; לאשר את המסקנות
היו"ר אי נמיר
יש להראות את המסקנות לחבר-הכנסת חיים אורון לפני שמניחים אותן על שולחן

הכנסת.

מסקנות הוועדה בנושאים - 1. העליה במספר המובטלים 163 אלף והתרחבות

הפערים החברתיים בישראל - הצעה לסדר חיום של חבר-הכנסת ב' בן-אליעזר

2. התגברות האבטלה לנוכח העליה - הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת ב' בן-אליעזר

3. מימדי האבטלה - הצעה לסדר היום של חברי חכנסת אי נמיר, רן כהן, אי גמליאל

4. התגברות חאבטלח - חצעח לסדר חיום של חברת-חכנסת אי נמיר

5. חממשלח ונושא חתעסוקח - חצעה לסדר חיום של חברת-חכנסת אי נמיר

הי ו "ר אי נמיר;

במסקנה 1 אני מציעה שיהיה כתוב בפתיחה: "הוועדה קוראת לממשלה להפעלת תכנית

צמיחה למשק, שתפתח מקומות תעסוקה לעשרות אלפי המובטלים" ואחר כך - "זאת לאחר

הדאגה..."

א' אדלר;

במסקנה זו מציע חבר-הכנסת יאיר צבן: "הוועדה מזהירה כי ללא הנעת גלגלי המשק

בכיוון של צמיחה כלכלית ויצירת רבבות מקומות עבודה נוספים תהיה השפעה שולית

ביותר על מימדי האבטלה לכל האמצעים והצעדים המוצעים כיום על ידי הממשלה".
היו"ר אי נמיר
את ההצעה הזאת תכניסי למבוא.
הוחלט; לאשר את המסקנות בתיקונים הבאים
כסעיף אחרון של המבוא תבוא ההצעה הראשונה של חבר-הכנסת י' צבן

מסקנה 1 תפתח בקטע "הוועדה קוראת לממשלה להפעלת תכנית צמיחה למשק,

שתפתח מקומות תעסוקה לעשרות אלפי המובטלים" ולאחר מכן הפיסקה הפותחת

במסקנה 2, לאחר "ולמנוע" יבוא "קבלת"

במסקנה 3 יבוא: "הוועדה תובעת לשוב ולכחון את התיקון לחוק ביטוח אבטלה,

במסגרת חוק ההסדרים במשק, זאת מאחר ולדעת הוועדה התיקון לא יוסיף

עובדים למערכת אלא יחמיר את מצבם של המובטלים"

במסקנה 4 יתוסף שהוועדה מזרזת את הליכי חקיקת החוק של חבר-הכנסת י' פרח

במסקנה 5 - במקום "הוועדה מביעה התנגדות" יבוא "הוועדה מתנגדת"

במסקנה 7 - אחרי "רק" יבוא "על"

ההצעה השניה של חבר-הכנסת י' צבן תבוא כסעיף נפרד
היו"ר אי נמיר
תודה רבה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים