ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/02/1991

היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל -הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת ע' סולודר; חזרת פועלים מיהודה ושומרון וחבל עזה לעבודות החקלאות - קשיים ביורוקרטיים ובטחוניים - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע' זיסמן; קשיים של לשכת התעסוקה בהחזרת עובדים למשק -הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר' ריבלין

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 236

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, י "ג באדר התשנ"א (27 בפברואר 1991). שעה 00;09

(ישיבה פתוחה)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

עי דראושה

ע' זיסמן

יו כהן

יצחק לוי

מ' נפאע (במקום חברת-הכנסת ת' גוז'נסקי)

ש' עמור

י י פרח

י' צבן

חברת-הכנסת עי סולודר

חבר-הכנסת ר' ריבלין

אלוף די רוטשילד - מתאם הפעולות בשטחים

תא"ל פ' זך - סגן מתאם הפעולות בשטחים

די מנע - מנכ"ל שרות התעסוקה

ב' שוורץ - מנהל מחלקת מדור תשלומים, שרות התעסוקה

א' ברזאני - מנהל מחלקת מדור תשלומים, שרות התעסוקה

ניצב ע' ברגר - ראש מטה חקירות במשטרה

סנ"צ ש' מר-חיים - מטה דקירות, המשטרה

סנ"צ גי יחזקאל - ראש מדור סיור, המשטרה

פקד ר' פוקס - קצינת מדור מחקר באגף חקירות, המשטרה

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ד' ברקי - קצין מטה עבודה בשטחים, משרד העבודה והרווחה

ר' שטיינר - מחלקת מיקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

מ' פינדר - רפרנט בטחון, משרד האוצר

ג' בן-ישראל - ראש לשכת הקשר של ההסתדרות

ח' ישראל - לשכת התאום

מזכירת הוועדה; א' אדלה

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל -

הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת ע' סולודר

חזרת פועלים מיהודה ושומרון וחבל עזה לעבודות החקלאות - קשיים

ביורוקוטיים ובטחוניים - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע' זיסמן

קשיים של לשכת התעסוקה בהחזרת עובדים למשק -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר' ריבלין



היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל -

הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת ע' סולודר

חזרת פועלים מיהודה ושומרון וחבל עזה לעבודות החקלאות - קשיים

ביורוקרטיים ובטחוניים - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ע' זיסמן

קשיים של לשכת התעסוקה בהחזרת עובדים למשק -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר' ריבלין

היו"ר א' נמיר;

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה ולהכריז עליה כישיבה

פתוחה. בראשית הישיבה אני רוצה לברך את מתאם הפעולות בשטחים החדש, אלוף דני

רוטשילד. אני מקווה שבתקופתך ייפתח עידן חדש שבו עובדי השטחים בישראל יהיו

מאורגנים ושיהיה יותר בטחון באזור.

על סדר יומנו שלוש הצעות לסדר-היום שהועברו אלינו מהמליאה: הצעתה של

חברת-הכנסת עדנה סולודר בנושא "היערכות מחודשת בנושא עבודת ערבי השטחים בישראל";

הצעתו של חבר-הכנסת עמנואל זיסמן בנושא "חזרת פועלים מיהודה ושומרון וחבל עזה

לעבודות החקלאות - קשיים ביורוקרטיים ובטחוניים"; והצעתו של חבר-הכנסת ריבלין

בנושא "קשיים של לשכת התעסוקה בהחזרת עובדים למשק".

כבר קיימנו שני דיונים על הצעתה של חברת-הכנסת סולודר אבל טרם הנחנו מסקנות

על שולחן הכנסת. בינתיים הועלו ההצעות לסדר-היום של חבר הכנסת זיסמן ושל

חבר-הכנסת ריבלין.

כפי שאמרתי, כבר קיימנו שני דיונים בהצעתה לסדר-היום של חברת-הכנסת עדנה

סולודר אבל טרם הנחנו מסקנות על שולחן הכנסת. המתאם הקודם, מר גורן, מסר לנו שיש

ועדה בינמשרדית שעומדת לפני גיבוש המלצותיה בנושא של עבודת ערביי השטחים בישראל.

החלטנו להמתין עד שהמסקנות האלה יהיו מוכנות, יובאו לפנינו, ואחר-כך נניח את

מסקנותינו על שולחן הכנסת. בינתיים פרצה המלחמה וחיים ישראלי הודיע שהמסקנות של

אוו1ה ועדה עדיין לא מוכנות.

מצבם של עובדי השטחים הולך ומחמיר. יש סגר וזה משפיע מצד אחד על משק העבודה

בארץ, שמאז שנת 1967 התרגל לעבודה של עובדי השטחים, ומצד שני הוא משפיע על עובדי

השטחים, בני אדם שצריכים להתקיים, וכל עוד מדינת ישראל אחראית על השטחים היא

אחראית גם על הגרים שם.

בישיבות הקודמות שקיימנו היה כאן סגן אלוף הלל שיינפלד. היתה אז אופנה לדבר

על סגר חד-צדדי. בשתי ישיבות שלנו, שהוא היה כאן, הוא התנגד לזה. הוא אמר

שהמדיניות של משרד הבטחון ומערכת הבטחון היא נגד סגר כזה, גם מהצד ההומני גם מהצד

הבטחוני.

אני מבקשת שבמהלך דבריך תאמר מה קורה בענין זה.

לפי הנוהג, מגישי ההצעות יציגו את עיקרי הצעתם. הראשון, חבר-הכנסת זיסמן

ואחריו - חבר-הכנסת ריבלין.

עי ז יסמן;

כפי שאמרה היושבת-ראש, קיימנו כאן דיון מהותי בסיסי וטרם היה סיכום.



בתאום עם חבר-הכנסת ריבלין - אם כי כל אחד מאיתני הגיש הצעה בנפרד - הדגשנו

דימויים ותופעות שנלוו לעוצר שהוקל בינתיים. הגענו למסקנה שחעוצר היה מחוייב

המציאות והוא היה פועל יוצא של מצב החרום והמלחמה. עם זאת, מאחר שאנחנו אחראים

לשלומם, לבטחו נם ולחייהם של התושבים ביהודה, שומרון ועזה, אנחנו צריכים להקפיד על

זכויות האדם והכבוד האנושי שלהם, ואנחנו פועלים גם לפי עקרונות המשפט הבינלאומי

וכללי הצדק הטבעי. זה אומר שחובה עלינו לא רק להקפיד על כללי בטחון אלא אנחנו

צריכים לדאוג לפרנסת התושבים כדי שיוכלו להתקיים בכבוד. מצד שני, האינטרס הוא גם

שלנו, והיו פניות גם של חקלאים ואנשי בנייה לשחרורם של פועלים מן השטחים, בתאום

עם שרות התעסוקה וכל הגורמים הנוגעים בדבר והטלת האחריות על מעבידים, כדי שאפשר

להגיע למספר גדול של פועלים מהשטחים, בעיקר לשני התחומים הבוערים שלהם נחוץ כוח

אדם - חקלאות, זאת אומרת קטיף, ובנייה - אלא שתהליך השחרור הוא איטי ומסורבל.

מצאתי לנכון להתריע על כך ולבקש שיהיו הקלות ושיתגברו על קשיים ביורוקרטיים,

מינהליים ואחרים.

ועדת הכלכלה של הכנסת ביקרה לפני כמה שבועות בבקעת הירדן וחברי הכנסת עבדו

שלוש שעות במושב תומר. חבר-הכנסת ריבלין ואני עבדנו במשפרוה שהעסיקה גם ערבים מכפר

ערבי סמוך, ממש ליד מושב תומר, והיו גם ערבים שהובאו על אחריות המעביד לעבוד, היו

מובאים ומוחזרים.

לדעתי, צריך לבחון את האפשרות לתת לפועלים ערבים לצאת מהעוצר, לעבוד בישראל

ולחזור לבתיהם.

ר' ריבלין;

גבירתי היושבת-ראש, הוויכוח בנושא פועלי השטחים חוצה את הקווים. הוא יכול

להיות בין אנשי הליכוד, בינם לבין עצמם, אותו דבר במערך. יש כאלה שרצו להנציח את

הקו הירוק.

כמובן שהבעיה היא פוליטית אבל היא גם כלכלית. אני מתייחס היום רק לנושא

הכלכלי. בבעיה הכלכלית יש שני חלקים: : 1} אזור מדינת ישראל; 2) תושבי

ארץ-ישראל. בשני העשורים האחרונים זו היינה כלכלה אחת על הצדדים החיוביים

והשליליים. פרצה מלחמה. במלחמה היו דרישות של כוחות בטחון צה"ל שנגזרו מצרכי

הבטחון של מדינת ישראל. התקבלה החלטה שאנחנו יכולים להתחיל בחיים של שיגרת חרום,

כפי שבאה לביטוי במשך שלושת השבועות האחרונים שבהם היו קרבות במפרץ ואנחנו היינו

באיום.

כשהיה סגר ביהודה, שומרון ועזה ביקשו השלטונות הישראלים לבוא לעשות סדר חדש

גם בענין זה. זה התנגש בצורך חיוני ביותר של אזור מדינת ישראל שבו היו עבודות

דחופות ביותר - בנושא החקלאות ובנושא הבנייה - ופועלי השטחים, אותם שרצו להגיע

ולעבוד במקומות עבודה שעבדו בהם קודם, לא היו יכולים להגיע אליהם בגלל הסדרים

חדשים שגרמו לקשיים ופגעו בחקלאות וביכולות וביכולת של אנשים להתפרנס. שני

הדברים קשורים זה בזה והחשיבות של שניהם לא פחותה זו מזו.

משרד העבודה והרווחה טוען שעיקר הקשיים באו בעיקר בגלל נושאים בטחוניים ומשרד

הבטחון טוען לעומת זאת שיש קשיים ארגוניים מצד משרד העבודה והרווחה.

צריך לעשות דברים, וכוחות הבטחון יכולים לעשות. אנשים שלגביהם לא היתה בעיה

צריך להחזיר לעבודה מיד בשטח מדינת ישראל, כדי שהעבודות בשטח החקלאות ובבנייה

יוכלו להתבצע. אני מוכרח לציין שבשבוע האחרון, בעשרת הימים האחרונים שרות

התעסוקה התארגן בצורה משביעת רצון בכל מה שקשור לנושא. החקלאים מוצאים פתרונות

אם כי זה כרוך בהסעת הפועלים למקום העבודה והחזרתם ממנו.

לעומת זה נושא הבנייה נמצא בהקפאה, והצורך שלנו כמו הצורך של העובדים לעבוד

ולהתפרנס הוא חיוני. אנחנו צריכים לתת דעתנו לענין זה ולמצוא פתרון כדי שהעבודה

תחזור למסלול הרגיל.



היו"ר א' נמיר;

אלוף דני רוטשילד, בבקשה. אני חוזרת ומברכת אותך בשם הוועדה לכניסתך לתפקידך

החדש כמתאם הפעולות בשטחים.

אלוף ד' רוטשילד;

תודה על הברכות.
בראשית דברי אני רוצה להדגיש
אין מדיניות של סגר. שלא תהיינה אי-הבנות,

מבחינת משרד הבטחון אין מדיניות של סגר על תושבי השטחים.

אנחנו עושים היום מאמצים רבים, במגבלות שהמלחמה הזאת הציבה בפנינו, כדי שאפשר

יהיה להתקיים בכבוד בשטח ולשמור על זכויות אדם. אני שמתי את זה בעדיפות ראשונה.

ההסדרים שהיו עד כה, להם רקע בטחוני. אני מקווה שאחרי המלחמה אפשר יהיה להרחיב את

ההסדרים המקלים.

מערכת הבטחון קבעה מספר קריטריונים ליציאה לעבודה. 1) שהיא תהיה מוסדרת. זה

חשוב גם לנו וגם לפועלים שיקבלו זכויות שמגיעות להם. אני חושב שהמערכת הזאת צלעה

בהתחלה. היום היא הולכת הרבה הרבה יותר טוב. 2) מבחינה בטחונית היה חשוב לנו

להסדיר מיד בהתחלה שהמצב הבטחוני שנוצר לא יגרום לכך שמשני הצדדים ייעשו דברים

שלא היינו רוצים שייעשו. נפלו טילים בכל מיני מקומות במדינת ישראל ורצינו למנוע

חיכוכים במערכת היחסים בין פועלי השטחים לבין חלק מהתושבים במדינה. לטעם מערכת

הבטחון לא היה נכון לאפשר עבודה של פועלי השטחים באזורים א' ו-ב', שכולנו מכירים

אותם. אני מקווה שכשהמלחמה תסתיים נרחיב את האזורים שאליהם יגיעו פועלים מהשטחים.

האיסורים נקבעו רק מטעמים בטחוניים. אלה הקריטריונים.

אני מבקש לציין שאין מגבלה על מספר הפועלים שיכולים להגיע לישראל. אין מגבלה

אם הפועלים יהיו מוסדרים. היום יצאו 20 אלף ויכולים לצאת יותר.
י' צבן
ממתי זה תקף?

אלוף די רוטשילד;

מאמצע השבוע שעבר אין מגבלה. גם כשהיתה מגבלה היא היתה תמיד על הסף.

רן כהן;

לפי מה נקבע המספר של 18 אלף?

אלוף די רוטשילד;

זה נקבע לפי הקריטריונים. זה לא משאת נפש. היו מקרים שאנשים חששו לצאת

לעבודה. היו מקרים שפועלים לא רצו לצאת לעבודה, הם חששו. יש פועלים שאינם רוצים

להיות מוסדרים והם יוצאים לעבודה שלא באמצעות ההסדרים שאנחנו רוצים בהם, זאת

אומרת לא באמצעות שרות התעסוקה או המעסיקים.

תא"ל פ' זך;

בוקר טוב ליושבת-ראש הוועדה ולחברי הכנסת. המלחמה יצרה קשיים כלכליים

רציניים ביותר ביהודה, בשומרון ובעזה אבל בניגוד לדימויים שנוצרו אני אומר; אין

מצב של רעב או חוסר מזון. יש קשיים כלכליים. יש חוסר מזומנים אבל אין רעב.

והדימוי כאילו כל האזור נתון בעוצר - זה לא נכון.



לפני שבועיים החליטה מערכת הבטחון לעשות כל שביכולתה להחזיר את המצב התקין

למרות המלחמה והאיום. במעגל הפנימי, בתוך השטחים הוסר העוצר ממרבית השטה, בכל

שעות היום, משעה המש בבוקר עד שעה שש בערב. עדיין יש עוצר לילה, מטעמים בטחוניים.

זה נכון לגבי יהודה, שומרון ועזה. זאת אומרת יש מסחר, מפעלים נפתחים ואפילו

החינוך חוזר למסלול תקין. נפתחו בתי-ספר יסודיים, כיתות י"ב, והתהליך הזה נמשך

בהדרגה.

במעגל החיצוני, התחלנו לאפשר לפועלים לצאת לעבודה בישראל. זה אינטרס משותף,

גם של המשק הישראלי - היו הרבה פניות ובקשות לפועלים לקטיף ולבנייה - וזה גם

אינטרס כלכלי בתוך השטחים עצמם. לוועדה נאמר שמדי יום עבדו בישראל כ-110 אלף איש

מהשטחים - זה חלק ניכר מכוח חעבודה בשטחים, כ-40% מכוח העבודה בעזה ו-30% ביו"ש -

מרביתם, שני שלישים מהם היו בלתי מוסדרים. זאת אומרת שלפני המלחה עבדו בישראל

כ-40% מכוח העבודה בעזה ו-30% מכוח העבודה ביו"ש. הצורך בעבודה הזאת קיים. אמרנו

שעל אף מצב הלוהמה והמצב הבטחוני נתחיל להשיב לעבודה בישראל בכמה תנאים. הראשון -

עבודה מוסדרת. כלומר שהאנשים יהיו רשומים בשרות התעסוקה בישראל, על פי החוק.

החוק מחייב את זה. העובדים המוסדרים מקבלים תנאים סוציאליים בשעה שהלא-מוסדרים

לא מקבלים אותם. זה גם מהווה שסתום בטחון, כי אלה שרשומים ומוסדרים נבדקים ולפי

זה נקבע אם הם יכולים לצאת לעבוד בישראל.

נושא תעודה ירוקה, מפועלי יו"ש, מנוע מלצאת לעבודה בישראל. הרשאים לצאת מאזור

עזה נושאים תעודה מגנטית. זאת אומרת, שמי שמגיע באמצעות שרות התעסוקה נבדק.

רן כהן;

האם זה בלעדי לשרות התעסוקה או שיש גם חברות אחרות?

תא"ל פ' זך;

אנחנו מדברים על שרות התעסוקה. אנחנו לא מתחילים בתהליך בלי שרות התעסוקה.

בענין זה יש שיתוף פעולה הדוק.

כתוצאה משיתוף פעולה פורה שיש בתקופה האחרונה עם שרות התעסוקה נפתרוה לשכת

תעסוקה מאוחדת באזור התעשיה ארז. המעסיק מגיע לשם ומקבל כל השרותים. זה מקל על

המעסיקים.

והתנאי השני - הסעה. בשל הצרכים הבטחוניים המעסיק צריך לארגן הסעה מתוך

השטחים - יהודה שומרון ועזה - למקום העבודה בישראל והחזרת הפועלים לשטחים, לפני

חשיכה.

היו"ר א' נמיר;

מי מארגן את ההסעה?

תא"ל פ' זך;

המעסיק. זה צורך יושעה בגלל המצב הבטחוני.

רן כהן;

זה תנאי שעדיין קיים?

תא"ל פ' זך;

נכון. המצב הבטחוני עדיין לא השתנה.



ע' פרץ;

הרכב, האם הוא מישראל?

תא"ל פי זך;

כשיש מסות גדולות ההסעה היא באוטובוסים או בטיוליות. קבוצות קטנות של עובדים

מוסעות במיניבוסים וטרנזיטים. אנחנו מדברים על עבודה בשעות היום. עדיין לא ניתנו

אישורים לעבודות לילה. ניתנת עדיפות לנושרא הקטיף ולנושא הבנייה. בנושא הקטיף,

נכון לסוף השבוע שעבר, הגענו לרוויה. אין ביקוש נוסף לעובדים בנושא הקטיף.

יש מגעים רהבים באמצעות שרות התעסוקה ואיגוד הקבלנים, בנושא הבנייה. בניגוד

לעבר, שעבדו בצורה בלתי מוסדרת, יש היום באיגוד הקבלנים היענות לרשום את העובדים

ויש גידול משמעותי במספר העובדים שנרשמים והמעסיקים שרוצים לרשום.

גם באיגוד הקבלנים יש היענות לרשום את העובדים. בעבר עבדו שם בצוראה בלתי

מוסדרת. היום יש נכונות לרשום עובדים ויש גידול משמעותי העובדים שנרשמים

והמעסיקים רוצים לרשום.

בסוף השבוע שעבר והשבוע יצאו מיש"ע מדי יום 20 אלף איש לעבוד בישראל. ניתנו

אמנם 30 אלף היתרים אבל בשל המצב הבטחוני אנשים קצת חוששים. הבוקר יצאו 20,800.

המספר עומד על כ-20 אלף יש מדי יום. להערכתנו, המספר יגדל.

יש שיתוף פעולה הדוק מאד עם גורמי בטחון אחרים, עם המשטרה ועם שרות התעסוקה.

ללא שיתוף הפעולה הזה אי-אפשר להגיע להישגים בתהום הזה. צריכה להיות אכיפה של

החוק. מדינת ישראל עושה ככל שביכולתה כדי לאכוף את החוק על העובדים בלי רשיון.

י' צבן;

כמה יש היום?
תא"ל פ' זך
אנחנו מעריכים שיש אלפים שיוצאים בצורה לא מאורגנת, בעיקר מיהודה ושומרון.

בעזה יש שליטה טובה יותר. אנחנו לא משלים את עצמנו בענין זה. הבוקר יצאו, כפי

שאמרתי. 20,800 איש - קרוב ל-12 אלף מיהודה ושומרון ו-8,800 מאזור עזה.
ע' פרץ
כמה לנים כאן?

היו"ר א' נמיר;

על כך תשיב המשטרה.

תא"ל פ' זך;

השיקול שמנחה אותנו בנושא ההחזרה לעבודה הוא בטחוני. למערכת הבטחון אין

שיקולים אחרים, שהם לא בטחוניים. עבודה בשעות היום, אישור לעבוד בכלל ובגוש דן,

הסעה, כל אלה הם שיקולים בטחוניים.

יש יותר ויותר מגעים כדי לעזור לקבלנים לחזור לעבודה שיגרתית. כאן יש קשיים

שלא קשורים במערכת שלנו.

הוועדה הבינמשרדית שאותה הזכירה היושבת-ראש סיימה את עבודתה. הדברים שנעשים

היום בשטח, בעיקר מול שרות התעסוקה, הם על דעת הוועדה.



י' צבן;

כמה בקשות נפסלו בחודש האחרון?

תא"ל פ' זך;

לא ידוע לי על פסילה. יש 8,000 נושאי תעודה ירוקה מאזור יהודה ושומרון

ו-6,000 מעזה, זאת אומרת 14 אלף איש שאסור להם לצאת מהשטחים. זה לא אומר שכולם

עבדו בישראל.

י' צבן;

האם אין קשיים ביורוקרטיים בהשגת האישורים?

תא"ל פ' זך;

הגענו לביצוע מהיר למדי בין קבלת הרשימות מהמעסיק עד שאנחנו מספקים את

העובדים. הגענו להסדר עם שרות התעסוקה שמעסיק יכול לבקש 20 איש מכפר מסויים והוא

מתחייב שעד שהוא יקבל את העובדים הוא יסדיר את רישומם.

אלף די רוטשילד;

עדיין יש קשיים. לא היה נסיון בתחום הזה. עם הנסיון פוחתים הקשיים.

ניצב ע' ברגר;

אין לנו מידע מדוייק כמה לנים בישראל. מכל מקום, התופעה שלנים כאן עשרות

אלפים, כפי שהיה בעבר, לא קיימת.

מאז פרוץ מלחמת המפרץ, במהלך כל התקופה הזאת, עצרה המשטרה, במסגרת הפעילות

השוטפת, 12-10 אנשים ששהו בישראל שלא כדין. זאת אומרת, למרות התנאים המי וחדים

שהיו בתקופה הזאת היו עובדים שבחרו להישאר בישראל. גם היום יש עובדים כאלה, בסדר

גודל של עשרות, שאנחנו מצליחים למצוא אותם במסגרת פעילות שיגרתית. אנחנו מאתרים

עשרות עובדים שחורגים מהאזור ומהזמן שמותר להם לעבוד.

מסטטיסטיקה שיש לנו לגבי עזה, שם השליטה לגבי עובדים שיוצאים לעבודה כמעט

מוחלטת, מדובר על סדר גודל של 300 עובדים שלא כחוק. פעילות האיתור של אותם

פועלים שלא מקיימים את הסדרים והחזרתם לשטחים וכן טיפול צהייל בהם וענישתם יגרמו

לכך שעם הזמן יקפידו על ההסדר והתופעה הזאת תלך ותצטמצם, אבל בינתיים היא קיימת.

יש פה רבים שבעבר היו לא מוסדרים והם רוצים לחזור לעבודה במתכונת הקודמת. יש

גם מעסיקים שרוצים להמשיך בזה.

עי דראושה;

למה?

היו"ר א' נמיר;

זה יותר זול.

ניצב ע' ברגר;

גם כשיש מחסומים וגם כשיש תאום לא ניתן לחסום את כל הכניסות. יש בשטחים

תושבים, בעיקר אלה הגרים סמוך לקו הירוק, שעוברים ברגל במעברים שונים ומשונים

והמעסיקים מחכים להם עד שהם מגיעים אליהם. זה לא ניתן לחסימה מוחלטת. יש כמה

אלפים כאלה. אין לנו מושג כמה. אין לנו שום יכולת להעריך את מספרם.



היו"ר א' נמיר;

2,000? 3,000?

ניצב ע' ברגר;

אינטואיטיבית, אולי זה המספר.

כוונת המדיניות של עבודה מוסדרת להגיע בתום המלחמה למצב אחר משהיה בעבר, מצב

שבו תהיה עבודה יותר נכונה מבחינת ההסדרים ושליטה איכותית יותר על השוהים.

היו"ר א' נמיר;

מה היה מספרם של אלה שנכנסו לפני המלחמה ולא היה ידוע עליהם?

רן כהן;

כ-70 אלף.

היו"ר א' נמיר;

זה מספרם של הבלתי מאורגנים.

לפי נתונים של שרות התעסוקה, מדובר על 118 אלף עובדים, ש-38 אלף-40 אלף מהם

מאורגנים. היתר הם בלתי מאורגנים.

כשהמשטרה מדברת על כניסת בלתי מאורגנים, האם הכוונה היא לקבוצה הזאת או

לקבוצה נוספת שלא נספרת?

ניצב עי ברגר;

בקרב ה-118 אלף נמצאים כל אלה שנכנסו לישראל בכל דרך ולא היו מוסדרים באמצעות

שרות התעסוקה. לאחר המלחמה, כך אנחנו מקווים, תהיה עבודה מוסדרת בלבד. מדברים על

אנשים ששייכים לקבוצה קודמת של בלתי מוסדרים שנכנסים לישראל ועובדים, ויש כמה

אלפים. אנחנו מקווים שזה יצומצם ככל שהאכיפה על-ידי המדינה ושרות התעסוקה תהיה

יותר אפקטיבית.

היו"ר א' נמיר;

כלומר, זו בעיה רק של תקופת המלחמה כשיש סגר.

ניצב ע' ברגר;

כן.

רן כהן;

אני מבין שאתם, גם גורמי המשטרה וגם צה"ל, מדברים על שתי תקופות, התקופה

שלפני המלחמה ותקופת המלחמה. ונראה כאילו מתגבשת הנחה לגבי תקופה שלישית, אחרי

המלחמה. אני מבקש לדעת אם אותם מגבשים קריטריונים ופרמטרים לתקופה השלישית הזאת,

שאחרי המלחמה, או שמיד לאחר המלחמה נחזור למה שהיה לפני המלחמה.

ניצב ע' ברגר;

אני חושב שעל זה יוכלו להשיב נציגי שרות התעסוקה וצה"ל.



הכוונה היא ליצור בתקופת הביניים מצב שיהיה מאופיין גם לתקופה שאחרי המלחמה,

זאת אומרת עבודה מוסדרת ומאורגנת רק לאלה שיש להם היתר.

למשטרת ישראל שני תפקידים וזה מכתיב את פעילותה. האחד - להבטיח את הסדר

והבטחון בתוך ישראל, זאת אומרת לוודא ששהות הפועלים בישראל תהיה רק לנושא שבגללו

הם נכנסים הנה, ולא לאפשר להם לעשות דברים אחרים. והשני - למנוע סיטואציה שהם

יחושו כאילו הם קורבנות. עכשיו כאשר המתח גבוה והצלחה של טיל יכול להיות מרכיב

לתגובה קשה, זה מחייב אותנו להיערך ולהצטרף לדעת אלה החושבים שכל זמן שיש הסתברות

לנפילת טילים וכל זמן שהאיום הזה טרם הוסר מן הרצוי לא לאפשר כניסת פועלים

מהשטחים לאזורים א' ו-ב'.

י י מנע;

גבירתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מברך את האלוף רוטשילד לכניסתו לתפקידו

החדש.

אני רוצה למסור כמה נתונים דווקה על המאורגנים. כפי שצויין פה, 20 אלף עובדים

נכנסים לתחומי הקו הירוק. יש אמנם יותר היתרים אבל אין נכנסים בגלל חששות. בין

האישורים שנתנו לאחרונה יש 13 אלף אישורים שניתנו לעובדים שבעבר לא היו מאורגנים.

ע' פרץ;

מהפועלים המאורגנים, אלה שהיו מאורגנים גם קודם, יש כאלה שאינם מגיעים לעבוד.

י י מנע;

חלק מאלה שהיו מאורגנים עבדו באזור תל-אביב והיום אסור להם להיכנס לאותו

אזור.

13 אלף עובדים שהיו לא מאורגנים הצטרפו למעגל המאורגנים.

יש שיתוף פעולה פורה בין שירות התעסוקה למי נהל האזרחי כדי להכניס רק פועלים

מאורגנים.

הייתי היום במחסום ארז. נפגשתי עם עובדים מהשטחים ועם מעסיקים. פתחנו שם

הבוקר מדור תשלומים והמעסיק יכול לרשום את העובד ולהוציא אותו.

ע' פרץ;

האם לרכב ערבי, לאוטובוס מותר לצאת?

די מנע;

מותר.

זה נסיון ראשון להסדיר את העבודה של עובדי השטחים.

למרות הכל יש עובדים בלתי מאורגנים שיוצאים לעבודה. לפעמים, אפילו כשיש עוצר,

הם יוצאים והולכים בדרכים שונות ומשונות. למשל, הם יורדים בהרים ליד מבשרת ציון

ומגיעים לבית שמש. ביהודה ושומרון קשה לאכוף את החוק. בעזה זה יותר קל.



שרות התעסוקה יכול אמנם להיכנס למפעלים ולבקש פרטים אבל איו לנו סמכות לעצור.

היו"ר א' נמיר;

יש לכם הערכה כמה נכנסים מיהודה ושומרון?

ד' מנע;

לא.

לפני שבועיים היה מבצע באזור עטרות. מצאנו 20 עובדים בלי רשיון.

רן כהן;

למשטרה יש סמכות לעצור?

ד' מנע;

כן.

רן כהן;

יכולה להיות עבודה משותפת.

ד' מנע;

יש שיתוף פעולה.

למינהל האזרחי יש תכניות להקים טרמינל עם 7 שלוחות, במחסום ארז, כדי להסדיר

שהיציאה תהיה מהירה יותר.

י' צבן;

כמה זמן הם מחכים היום?

ד' מנע;

חצי שעה, שעה. הרשיונות נבדקים וזה נמשך זמן.

הכוונה היא שכולם יגיעו לקו הירוק בהסעה מאורגנת. אם תהיה הסעה מאורגנת זה יקל

על כולם. לשכות שרות התעסוקה ביש"ע לא כפופות לשרות התעסוקה אלא למשרד העבודה.

קריאה;

זה אותו משרד.

ד' מנע;

כן.

היו"ר א' נמיר;

אתה יכול לבקש להסדיר את זה.

ד' מנע;

ביקשתי. זה בטיפול.
ר' ריבלין
אתה חסר ישע בגלל זה.
ד' מנע
אני הסר קב"טים.

פעם בשלושה שבועות אנהנו יושבים במטה שבו משתתפים גורמים שונים.
ר' ריבלין
לשכת התעסוקה בארז, למי היא שייכת?
היו"ר אי נמיר
שמענו שהיא נפתחה הבוקר.
ר' מנע
זו לא לשכה. זה מדור תשלומים.
ע' דראושה
כל המאורגנים באים רק דרככם.
ד' מנע
כן.
ע' פרץ
חברות כוח אדם מבקשות ממכם עובדים?
ד' מנע
כידוע, רוב העובדים אינם מאורגנים. מתוך 120 אלף יש כ-70 אלף שאינם מאורגנים.

הם מגיעים לראיסים ושם יש בעיות.

מרכז הקבלנים התחייב שכל קבלו שיעסיק עובדים או קבלני משנה או ראיסים, כולם יהיו

רשומים בשרות התעסוקה. זה לא קל. על מעסיק ישראלי אני יכול להטיל קנס אבל לא על

עובדי ישי'ע. את זה יכול לעשות רק המינהל האזרחי.
ר' ריבלין
העבירה היא בישראל.
ד' מנע
אני יכול להגיש תלונה נגד המעסיק אבל לא נגד עובד מיש"ע, שכפוף למינהל האזרחי.

והנושא נדון בבית-דין צבאי.

כפי שאמרתי, ואני חוזר ומצייו, איו חסימה מוחלטת. בעזה הביצוע יותר קל.ביהודה

ושומרוו איו חסימה מוחלטת. רוב המגיעים לארץ הם מיהודה ושומרוו.



מחר תתקיים ישלבה אצל סגן השר, בנושאים הקשורים להיערכות מחודשת של עבודת

ערביי יש"ע, שבה ישתתפו כל הגורמים, כדי לייעל ולהסדיר את הנושא הזה. ביו היתר

אנחנו מתכוונים להציע שיהיה כרטיס מגנטי כדי שלא יהיה צורך בבדיקה במחסום, וכן

הסעות מאורגנות.

אני מקווה שבשיתוף פעולה בינינו לביו המינהל האזרחי אפשר יהיה להגביר את

האכיפה שיהיו רק עובדים מוסדרים. היום הנטייה של המעסיקים היא לרשום את העובדים.

לפני המלחמה מספר העובדים המאורגנים הגיע לכ-40 אלף והכיוון היה הגדלת המספר הזה.

עכשיו יש נטייה להעסיק רק עובדים מאורגנים ובשיתוף פעולה עם המינהל האזרחי אפשר

להגיע לכך שיכנסו רק עובדים מאורגנים.
ד' נגר
אני מברך את המתאם החדש ומקווה שהוא יצליח בתפקידו.

ביום חמישי שעבר ביקרתי במחסום ארז וראיתי מהו התהליך. שמעתי דברים מפי אריה

רמות. איו ספק שצריך להקים במקום טרמינל עם כמה מסלולים. הצעתי שאריה רמות יתאם עם

אגד, ארגוו הקבלנים, חברות פרטיות, בעלי אוטובוסים, שיקחו חלק בהקמת הטרמינל שבעתיד

יוכל לשרת 40 אלף-50 אלף פעולים.

מספר הפועלים הבלתי מאורגנים, כך אמרתי לרמות, יפחת אם ישימו עיו על המעסיקים

הישראלים שמתגנבים ובאים מאחורי המחסומים כדי לקחת פועלים.הפועל הערבי רוצה לעבוד

ולהתפרנס. הבעיה היא אצל המעסיק הישראלי שלא נוהג לפי החוק אלא לפי הכיס.

יש לנו מזכירי מועצות פועלים ואם תינתו להם סמכות מטעם שרות התעסוקה שיותר

להם לכתוב דו"חות נגד אלה המעסיקים בלתי מאורגנים, הנושא יכול להתקדם לפתרוו.

אני מבקש לצייו שאנחנו תרגמנו לערבית 6 הסכמים קיבוציים וחוק שכר מינימום.

זה עניו של שבוע, ואנחנו מפיצים את זה.

מאחר שהוקם סניף של מדור התשלומים, במחסום ארז, הצעתי למינהלה שלנו שיהיה שם

עורך דיו דובר ערבית, עורך דיו ישראלי דובר ערבית.

ע' פרץ;

גבירתי היושבת-ראש, חברי הוועדה, איו לי ספק שלא נגיע לפתרוו שישביע את רצוננו,

גם מההיבט של זכויות אדם שנאבק על פרנסתו, אלא כאשר יהיה באזור פתרוו מדיני שיתו תשובות

לכל השאלות.

בגלל ההתערערות במצב הבטחוו באזור היתה פגיעה, אולי לא מתוכננת, במקור הפרנסה של

תושבי השטחים. כל סגר והגבלה גורם לפגיעה במקור ההכנסה של תושבי השטחים.

גבירתי היושבת-ראש, אולי נפטרנו משווקי העבדים שהיינו עדים להם, וזה דבר מבורך

במפני עצמו. אינני יודע איך אפשר לגדל ילדים במדינה שיש בה תופעות שאם היינו רואים

אותו במדינות אחרות היינו מקימים זעקות נוראיות. עם זאת אני חושש מתופעות חדשות שעלולות

להיות בגיו הסדרים חדשים שאינם מושלמים.

צריך ויש נסיון לטפל באלפי אנשים. כמה עובדים מקצה לזה שרות התעסוקה? ואינני

יודע מה מספר העובדים שמקצה לזה המינהל האזרחי. אנחנו מדברים על 20 אלף איש הנכנסים

היום לישראל. צריך לטפל בהם. כמה עובדים מקצים לשם כך?ככל שיעבור הזמו שוק העבודה

בארץ ידרוש את העובדים ואנשים ימצאו דרך להגיע לעבודה. צריך לתת לזה תשובה.

שרות התעסוקה מטפל גם בישראלים. כמה עובדים יש בשרות התעסוקה?
קריאה
900.
ע' פרץ
900 עובדים מטפלים גם בציבור והישראלי, ב-120 אלף הנזקקים לטיפול טל שרות התעסוקה.

המלחמה במפרץ עומדת לפני סיום והמצלמה תגיע למהסום ארז. אנשים מגיעים לשם,

צריך לטפל בהם במהירות, כדי למנוע תורים, ולתת תשובות ברורות וחד-משמעיות.

אני רוצה לציין את מספר כלי הרכב שנכנסו למדינת ישראל לפני המשבר במפרץ. דובר

אז על 15,000-10,000 כלי רכב, זאת אומרת ש-15,000 אנשים איבדו את פרנסתם.

ש' עמור;

אתה מדבר על מאז המלהמה?
ע' פרץ
מאז הההלטה על הסעות מאורגנות.

ביש"ע יש ציבור גדול שמקור פרנסתו הוא נהיגה.
רו כהו
אני מקווה שאנהנו נמצאים בסיומה של תקופת המלהמה שגרמה סבל רב מאד לאוכלוסיה

בשטחים, נזק גדול מאד למשק הישראל וסבל גדול מאד לתושבי ישראל.

אני חושב שהצעדים לפתיחה מבוקרת ונשלטת של השטחים הם נכונים. הבעיה העיקרית

היא מה יהיה לאחר המלחמה. לעניות דעתי יהיה זה אסון גדול מאד, גם לאומי, גם כלכלי,

גם תעסוקתי, אם נחזור למשהו דומה/שהיה לפני המלחמה ואם חלילה ישאר חלק ממה שהיה

בתקופת המלחמה.

אני חושש שרוחו הקטלנית והמובסת של סדאם הוסייו תעודד אחרי המלחמה סכינאות ורצהנות

גדולה משני הצדדים. אסור לזלזל בזה בתקופת הביניים אחרי שיוצאים מו המלחמה והדברים

מבוקרים.

עלינו לזכור שהמשק הישראלי עדייו לא בנוי כך שיוכל בלי העובדים מהשטחים, ושלעובדים

מהשטחים איו משק להתקיים ממנו ללא המשק הישראלי.

אני מביו שמה שקיים עד עכשיו זה לא רק סגר אלא יש גם הסתגרות, כי האוכלוסיה

פחדה לצאת.

ההשפעה של העבודה הערבית הזולה מן השטחים והתאבון ההיסטרי של מעסיקים בישראל

לעבודה זולה ולרווחים קלים גרמו למשק הישראלי נזק טכנולוגי בל ישוער, במשך 23 שנות

הכיבוש.

לעניות דעתי, זה הזמו לעצב תכנית איר נצא מהצרה הצרורה של תקופת המלחמה, איך

נוכל לצאת מתקופת המלחמה לתקופה חדשה, איך נוכל להוציא מתוק מהעז הזה. תקופה חדשה

חייבת להיות מאופיינת בהקפדה בטחונית מקסימלית גם על אזרחי מדינת ישראל וגם על תושבי

השטחים שאנחנו אחראים להם. כי בשני הצדדים יהיו אנשים שיהיה להם תאבוו לרצוח, אצלם

יהיו כאלה שיהיה להם תאבוו לרצוח בנו ואצלנו יהיו אנשים שירצו לרצוח בהם.

לכו חשוב בעיני לעצב מדיניות של הפרדה מקסימלית, וזה מחייב זרוז הקמתו של

משק תעסוקתי וכלכלי בשטחים. אם זה לא יהיה - על זה ישלמו בדמם יהודים וערבים.

השקעה כזו, זו צריכה להיות המדיניות הראשית. אני מדבר על השקעות מכל המקורות -

מהשטחים, ערבים, מהקואליציה שנלחמה בסדאם חוסיין, מגופים בינלאומיים - היום זה

חייב להיות המוטו.



לדעתי, צריכה להיות מקסימלית, לא מדיניות של גשרים פתוחים או כבישים פתוחים.

צריכה להיות מדיניות מבוקרת. זה חייב להיעשות בשיתוף פעולה של כל הגורמים.

גם היום יש אלפי עובדים בלתי חוקיים. תסתובבו בשוק מחנה יהודה בירושלים ותראו.
היו"ר א' נמיר
היום?

רו כהו;

היום.
ר' ריבלין
תסגור את ירושלים?

רו כהן;

לא אמרתי את זה.

אני חושב שאסור לחזור למצב שבו הממשל הצבאי ומשטרת ישראל יהיו טרף קל בידי

מעסיקים שרוצים ברווחים אדירים, וזה מה שהיה לפני המלחמה. דיברו אז על 70 אלף

איש המועסקים בניגוד לחוק, ודיברו על זה באופו גלוי ביותר.

האלוף רוטשילד, ברכות עם כניסתך לתפקיד החדש, אני אומר לך: אתה איש צבא,

זה האתגר שלך כמתאם הפעולות בשטחים, תחתור להפרדה מקסימלית.
ש' עמוד
זה נושא לממשלה.
רך כהו
אני יודע מה משקלם של המייעצים. אני רוצה שלעניו הזה יהיה פרימט גדול מאד

בבניית יחסים בינינו וביו השטחים.
מ' נפאע
הנושא שאנחנו דנים בו קשור בחיי בני אדם ובפרנסתם. אני ביקרתי ברצועה וראיתי

את המצב החמור. איו ביכולתו של מישהו להיכנס לפרטי הפרטים של חיי התושבים שם. יש

שם משפחות רעבות ממש ולכו יש קריאות לעזרה ולכו יש היענות לקריאות האלה, גם של יהודים

וגם של ערבים מישראל.

אומרים שיש מניעים בטחוניים ולכו לא נותנים לפועלים להגיע לישראל. אבל מדוע לא

נותנים לחקלאים לעבוד בשטחים שלהם בתור הרצועה? יש שם אנשים שיש להם חקלאות, למה לא

נותנים להם לעבוד בה? היו שבועיים שבהם חקלאים לא היו יכולים להגיע למטע שלהם ולטפל

בו. גם רועי צאו לא היו יכולים לצאת עם העדר שלהם.ולמה נתנו, עוד לפני המלחמה, תעודות

ירוקות לאנשים? כפי שידוע, מי שנושא תעודה כזו מנוע לצאת לעבוד במדינת ישראל. אני

מדבר על תושבי בית חנוו, שם ניתנו תעודות כאלה למאות אנשים, וזה יישוב שרוב הגרים בו

מתפרנסים רק מעבודתם, חיים שם העניים שבעניים שברצועה, והתעודה הירוקה ניתנה גם למי

שאיו להם לא תיק פלילי ולא תיק בטחוני. אני שואל: על פי מה נותנים תעודה ירוקה המונעת

מהאדם להגיע למדינת ישראל?

אני לא חושב שתקופת העוצר היה זמו מתאים לפנות לתושבים שישלמו מיסים וחובות. האם

זה הזמן המתאים לדפוק בדלת ולבקש תשלומים? אני חושב שזה מעשה לא הומני.



יש עובדים מאורגנים שפוטרו מעבודתם מפני שלא היה באפשרותם להגיע לעבודה בגלל

העוצר, האיש רצה להגיע למקום העבודה שלו אבל הוא לא יבול היה להגיע בגלל האוצר.

אנשים עם רשיון הגיעו מרבת-עמון לגשר אבל מחזירים אותם. ויש גם החרמת כסף.

יש אלפי תלונות. אנשים לא מבינים למה מתנהגים בבה. יש לי רשימה של אנשים שהחרימו

מהם סבומים גדולים של כסף.

וצריו לפתור את בעיית ההמתנה בארז. הייתי שם. לפעמים יש המתנה של יותר משעה

וחצי. זו השפלה.

תקוותי היא שאזרחי מדינת ישראל, יהודים ועדבים, יחיו בשלום, בשוויון, בדמוקרטיה,

ושהפלשתינים יחיו במדינה העצמאית שלהם לצד מדינת ישראל.

צריך לגמור עם הבלטוי "עבודה ערבית זולה", בי יש בו לא פגיעה בערבים אלא פגיעה

בקדושת העבודה כדבר נחוץ ביותר.
ע' דראושה
אני יבול להבין שיש סיבות בטחוניות בתקופה זו של המלחמה במפרץ כדי לנהוג כך או

אחרת אבל אינני יכול להבין איזה סיבות בטחוניות יש היום למנוע מהחקלאים באזור יריחו

להגיע לאזורים שלהם ולקטוף פרי שנרקב. ולמה מונעים מהפרדסנים בעזה לקטוף את הפרי?

למה מונעים מהם להגיע לפרדסים שלהם? מה הן הסיבות הבטחוניות לכך? אני מדבר על עובדות

ועל נתונים שהתפרסמו בעתונות.
ר' ריבלין
אם מה שאתה אומר נכון, זה חמור מאד. אם זה לא נכון - זו הוצאת דיבה.
היו"ר אי נמיר
אנשי הצבא יבדקו את זה.
אלוף די רוטשילד
זה נבדק. שר הבטחון בעצמו היה בשבוע שעבר בעזה. אני נפגש עם מגדלי הדרים.בעזה.

למרות העוצר ניתן להם אישור גם לנוע וגם לקטוף. בחלק מהמקומות יש לאנשים בעיה, הם

מעדיפים להשאיר את הפרי על העץ בגלל בעיות שיווק לירדן. יש להם סדר עבודה שלהם. מבחינתנו

אין להם מניעה לקטוף את הפרי.
עי דראושה
וביריחו?
אלוף די רוטשילד
אותו דבר.

המיגזר הראשון שניתן לו אישור לצאת בעוצר ולעבוד, למרות העוצר, היה המיגזר .

החקלאי. יש תשובה פרטנית על כל נקודה. אפשר לבדוק את זה. אם יש רשימה, אפשר לבדוק

למה איש זה או אחר לא יצא לעבודה. חקלאים ורועים במקומות שהם מחוץ לערים ואפשר לתת

להם אישור לעבוד - ניתן להם אישור כזה לפני שהוא ניתן לאחרים.
עי דראושה
אני מקבל קובלנות מהשטח. קיבלתי תלונה מיריחו. כתבתי לשר הבטחון. לא קיבלתי

תשובה.
אלוף ד' רוטשילד
כל תלונה תיבדק לגופה.
ע' דראושה
עבודה בישראל, זה אינטדס הדדי וזה יימשך. אם איו פתרון מדיני אי-אפשר לדבר

על הפרדה. במצב הנתון צריך להמשיך בתעסוקה. אני בעד ארגון העובדים. אבל כשמדברים

על ארגון מתעלמים מן הבעיות שיש. אני יודע כמה קשיים מערימים במינהל האזרחי ובמחסומים

עד שאנשים מעדיפים לברוח ולעבוד בלתי מאורגנים. האיש צריך להגיש בקשה לקבלת רשיון

עבודה בישראל. זה תהליך לא פשוט. כשהאיש עובר במחסום ארז יש פגיעה בכבודו, הוא צריך

להמתין ולשהות שם, במחסום, שעה ושעה וחצי. אם לאיש כזה תהיה אפשרות לברוח לתל-אביב,

ללון שם אפילו זה בלתי חוקי ולעבוד אצל מעסיק, בעבודה בלתי מאורגנת, הוא יעשה את זה.

אני רוצה לציין כאן שההכנסה מעבודה לא מוסדרת גבוהה יותר מאשר בעבודה מוסדרת, בגלל

הניכויים.

היו"ר א' נמיר;

ההעסקה הזאת זולה יותר למעביד.

עי דראושה;

אני מדבר על שכר נטו לעובד. לעובד בעבודה מוסדרת מנכים 16% -18%והוא לא נהנה

מתנאים סוציאליים. זה הולך לקופה שאיש לא יודע מהי ומיהי.

ע' זיסמן;

יש גם מעסיקים ערבים-ישראליים שמנצלים ערבים.
ע' דראושה
אני מדבר גם נגד זה.
די מנע
שילמנו 70 מיליון שקל עבור תנאים סוציאליים לעובדים מאורגנים.
עי דראושה
אני בעד ארגון. אני חושב שצריך לארגן. אני חושב שזה לטובת כולנו אבל צריך

לבדוק את כל הדברים - איזו הכנסה מגיעה לעובד ולמנוע קשיים בנוהלים של המינהל האזרחי.

בשטחים יש הרגשה שאי-אפשר להתעלם ממנה, שיש מגמה של הענשה קולקטיבית. זו התחושה שם.

צריך לנקוט צעדים מעשים כדי לעודד תעסוקה בתוך השטחים. למה לא יאושרו מפעלים

של יזמים מהשטחים בתוך השטחים כדי לעודד תעסוקה פנימית שם? יש בקשות שלא אושרו.

אפשר גם להזרים הון מבחוץ ואפשר לנצל הון בתוך השטחים. צריך לעודד את המסחר, התיירות

וענפים אחרים בשטחים, ולא להרוס את הכלכלה שם.
יי צבן
ברכות לאלוף רוטשילד.

אני שותף להערכה של חבר-הכנסת רן כהן שאנחנו עומדים בפני סכנות של התגברות

מעשי יאוש פלוס מעשים שיכוונו להפעיל לחץ להחשת פתרון מדיני, וצריך להביא בחשבון

תסכולים של חודש קשה שעברו תושבי השטחים.



אני גם שותף לרצון של חבר-הכנסת רן כהן בנוגע להפרדה אבל אני הרבה פחות אופטימי
בנושא הזה, משתי סיבות
א) צרכי המשק כפי שנבנו במשך דור שלם בנויים כך שהם תלויים -

זה סיפור של הסוס ורוכבו - והתלות היא הדדית. C2ויש הנושא של ההעסקה של תושבי

השטחים. מצד אחד הממשלה היתה מעוניינת להבטיח שקט ויציבות, וזה מחייב תעסוקה, ומאידך

המדיניות שלה היתה למנוע היווצרות של משק לאומי בשטחים. אבל דיבור על הרס המצב

הכלכלי הקיים שם, איו לו שום שחר. היום מעוניינים להרגיע את הדברים ולא ליצור מוקדים

של תסיסה.

אני רוצה לשבח כאן את הממשל שהגיע למסקנה - אם כי באיחור רב מאד - כן לאפשר

אישורים של יזמות בשטחים, הרבה יותר מאשר היו בעבר. יש לי נתונים. ברקנו את זה בוועדת

החוץ והבטחון.

יש הרבה מקום לביקורת על הנעשה בשטחים אבל ביקורת לא מבוססת גרועה מבומרנג. אני

מציע שהביקורת תהיה ספציפית.

נאמר לנו שאיו קורלציה ביו הרישום של העובדים לביו מניעת פיגועים. כל העובדים

שנתפסו במעשי טרור היו עובדים רשומים כחוק, כך נאמר לנו. זה נאמר לנו גם בוועדת החוץ

והבטחון.
די מנע
זה לא מדוייק.
י' צבן
כך נאמר לנו.

חברים יקרים, ישראל תחשף לשערוריה בינלאומית אם הכספים של קרו הניכויים שנוכו

מעובדי השטחים במשך עשרות שנים על-חשבוו דמי ביטוח לאומי לא יינתנו להם כזכויות ואם

אנשים שנכפתה עליהם אבטלה מאונס, אנשים שנוכו מהם דמי אבטלה לא יקבלו שום דבר לתקופה

הזאת.
ש' עמור
ברכות לאלוף רוטשילד, למשטרת ישראל ולצה"ל על הפעילות שלכם בתקופה הקשה.

פניתי השבוע לשר הבטחוו בהצעה שעובד ללא היתר שייתפס תישלל ממנו אפשרות הכניסה

לישראל, וזה כדי להגיע לכך שתהיה עבודה מאורגנת ומוסדרת שתעניק זכויות לעובדים ושלא

ינוצלו.

אני מסכים שהגיע הזמו ליצור תשתית תעסוקתית בעזה וביו"ש, ללא הפרדה. זו ארץ

ישראל אחת וכמו שמפתחים פה צריך לפתח גם שם, כמו שערבי יכול לעבוד פה, יהודי יכול

לעבוד שם. למה שתהיה הפרדה?
היו"ר אי נמיר
אני רוצה לסכם את ישיבתנו היום ולומר לאלוף רוטשילד: התרשמתי בעיקר ממשפט

אחד בדבריך, שהיה משב רוח רענו, כשאמרת ששמירה על כבוד האדם, זה עומד בעדיפות

ראשונה, כי יש לי תחושה קשה שזה זמו רב שכחנו מה זה כבוד אדם באשר הוא אדם, ומה

הו זכויות אדם. מי שבא לתפקיד כמו שלך, שהוא קשה ומורכב, ומדבר על כבוד אדם וזכויות

אדם ראוי להרבה קרדיט. זה נותן תקווה.

הנושא של ארגוו פועלי השטחים לא יורד מסדד יומה של הוועדה הזאת זה שבע שנים,

שאני יושבת-ראש שלה. אני לא מאמינה ששרות התעסוקה לבדו יכול להרים את הנושא הזה,

ולא בגלל מחדלים שלו. הוא עושה מאמצים גדולים אבל לא מצליח להתגבר על הנושא הזה.



אני שמחה שאמרת לנו שהיעד הראשון לגבי עובדי השטחים הוא שהם יהיו מאורגנים.

לשבחך ייאמר שבצד הדיבור על הצד הבטחוני דיברת גם על זכויותיהם של העובדים בעובדים.

עובדה היא ששרות התעסוקה לא מצליח לעבור את המספר של 40,000-38,000 עובדים

מאורגנים, זה משום שרוב המעסיקים, יהודים וערבים, התאהבו מאז שנת 1967 בעבודה בלתי

מאורגנת. הם רוצים בזה. הם מעודדים את זה. זה כדאי להם. בתחום הזה תהיה לכם עבודה.

ראה את זה כאתגר ראשון. המצב שהיינו עדים לו הוא חרפה למדינת ישראל. אם תצליחו ותעשו -

זה הישג מרשים. זו תהיה מהפכה.

ההערות שנשמעו כאן ביחס לעוצר, זה צריך להיבדק. אלה דברים שאסור להשאיר אותם

ללא תשובה.

אני שותפה לדעה שספק אם יהיה יותר שקט בשטחים.

אנחנו צריכים להניח מסקנות על שולחן הכנסת ולכן אנחנו מבקשים לדעת מה הן

ההצעות האופרטיביות שלכם קודם כל ובראש וראשונה בנושא הארגון של עובדי השטחים,

מדובר על 118 אלף. אני מבקשת שנקבל את זה תוך שבועיים.

אנחנו מבקשים שתור חודשיים תבדקו את נושא היזמות בשטחים. חבר-הכנסת דראושה,

כמי שטיפלה בנושא הזה אני יכולה לומר לך שהענין הזה מורכב ולא פשוט. אלוף רוטשילד,

אם יש לכם תשובות, אני מבקשת שנקבל אותן. חשוב שנדע אם יש יזמים ולא נותנים להם

או שאין יזמים.

רן כהן;

בחצי השנה האחרונה מעודדים יזמות ויש תוצאות רבות לטובה.
היו"ר א' נמיר
אנהנו קובעים ישיבה לעוד שבועיים ומבקשים שתתנו לנו תשובות. ידברו חברי-

הכנסת ריבלין, זיסמן, פרח.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.

קוד המקור של הנתונים