ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/02/1991

הכשרה מקצועית לעובדי בנין

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 230

ועדת העבודה והרווחה

יום ה', 14 בפברואר 1991, לי בשבט התשנ"א, בשעה 10:00. תל-אביב

(ישיבה פתוהה)
נכחו: חברי הוועדה
אי נמיר - יו"ר

אי בן-מנחם

ע' פרץ
מוזמנים
מי יונה - יו"ר התאחדות הקבלנים

עי ברעם - מנכ"ל " יי

י י ארבל - יי "

יי גורן - " " מנהל הקרן לעידוד הבניה

אי בן-נון - מנכ"ל התחנה המרכזית ההדשה בתל-אביב

שי רז - סמנכ"ל " " " "

חי יגרמן - מנהל בית הספר למקצועות הבניה בתחנה המרכזית

י' ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ני ארז - משרד העבודה והרווחה, הכשרה מקצועית, ממונה אזור ת"א

י' שפיר - " יי " יו"ר האגף להכשרה מקצועית

י' קריסטל - " " " סגן יו"ר " " "

ממונה על הכשרה פנים-מפעלית

אי איזן - שירות התעסוקה

עי כץ - " " משנה למנכ"ל

גי פיש - " " מנהל אזור ת"א

ב' שורץ - " "

י' מילגרם - משרד האוצר, אגף התקציבים, רפרנט עבודה
מ"מ מזכירת הועדה
י י גידלי
קצרנית
אי אשמן
סדר-היום
הכשרת מקצועית לעובדי בנין -

סיור וישיבה באתר התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב



הכשרה מקצועית לעובדי בנין
היו"ר אי נמיר
אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. הדיון בנושא של סדר היום יהיה

משולב בנושא הבאת עובדים זרים לישראל, שועדת הכנסת העבירה לועדת העבודה

והרווחה.

אנחנו מרבים לדון בועדת העבודה והרווחה בעניני תעסוקה ואבטלה. לאחרונה

היו לנו מספר דיונים בנושא הבאת עובדים זרים לישראל והבענו התנגדותנו. בישיבת

הועדה בשבוע שעבר דנו רק על הכשרה מקצועית ורק בסוף הישיבה עלה נושא העבודה

בבנין, ומשום כך לא הוזמנו הקבלנים לאותה ישיבה.

מדברים היום על הבאתם לארץ של 13 אלף עובדים זרים. קבוצה ראשונה של 3000

עובדים כבר אישרה הממשלה, ואמר לנו השר שרון שכדי להתחיל להדביק את הפער בדיור

יש צורך להביא עוד 10 אלפים עובדים, בסך הכל 13 אלף. לנו ברור שאם לא תהיה

תשובה בדרך של הכשרה פנים-מפעלית, שבצידה תשלום מתקבל על הדעת, במימדים הרבה

יותר רחבים ממה שקיים היום, אי אפשר יהיה רק לומר לא, משום שהמציאות תכתיב

כללי משחק אחרים לגמרי.

ביום ראשון השבוע הייתי אורחת של מר מרדכי יונה בסיור באתר הזה. הסיור

נקבע כבר לפני חודש. ראיתי כאן הרבה ציונות. כדי לעשות את המפעל הזה של הכשרה

פנים-מפעלית בבנין צריך להיות משוגע לדבר. אין לי ספק שהרבה יותר פשוט, הרבה

יותר קל ואולי גם יותר זול, למרות המימון שמקבלים לנושא זה, יותר קל להביא

פועלים מהשטחים או מחוץ לארץ. אבל אם יכול מרדכי יונה לעשות זאת, אני חושבת

שאם אנחנו נעזור ויעזרו המערכות שנוגעות בדבר, אפשר יהיה לעשות פעולה כזאת

בעוד עשרה ואולי בעוד עשרים מקומות. הבעיה של ישראל בדרך כלל היא

הבירוקרטיה. עד שהדברים זזים, אפשר לצאת מהדעת, להיות מותשים לגמרי.

הזמנו את כל הנוגעים בדבר לישיבה של הועדה כאן באתר, לא בחדר הועדה

בירושלים, כדי לראות איך הדברים נעשים ולנסות להתיר חלק מהפלונטרים שמקשים על

קבלנים אחרים ואולי גם על מר יונה עצמו להרחיב את הפעולה.

אני מבינה שיש בעיות בקשה עם המוסד לביטוח לאומי, יש קשיים בקביעת זכאות.

אני מבינה שיש גם בעיות עם האוצר, ויש גם בעיות עם האגף להכשרה מקצועית בענין

המימדים, ולעתים יש בעיות עם שירות התעסוקה בהעמדת כוח אדם לנושא זה.

מר יונה, אני מבקשת ממך לפתוח, גם משום שאתה המארח וגם משום שאנחנו רוצים

ללמוד מהמפעל שהקמת ולראות בו דגם.

אני מכריזה שהישיבה פתוחה לתקשורת.

מי יונה;

ברוכים הבאים. אני מברך את היושבת ראש ואת הועדה שעשתה מאמץ ובאה לאתר

התחנה המרכזית בתל אביב. אני חושב שזה יהיה חשוב גם לחניכים, כי כל ביקור של

גורמים ציבוריים מעודד אותם. מאתיים איש מצפים לביקור של ועדת העבודה והרווחה.

הקורס ללימוד מקצועות הבנין נפתח במאמץ משותף עם משרד העבודה והרווחה.

הכוונה היתה לקלוט מעל מאתיים איש בשני מסלולים. למחזור הראשון נרשמו 130

ונקלטו 120. היום יש 112 מתוך 120 איש שהתקבלו. לפי בדיקה שערכנו, שמונת

האנשים שעזבו עשו כן בגלל בעיות שכרוכות בזכאות שלהם בביטוח הלאומי. הלימודים

נמשכים זה חודשיים וחצי, בחמישה מקצועות.



כאשר נכנסים העובדים לתקופת ההכשרה, אני קורא להם עובדים למרות שהם

לובשים חולצת תלמיד, אנחנו רוצים שכל אחד מהם יקבל בסוף החודש אותו סכום -

1500 שקל.

ע' פרץ;

אולי אפשר להסביר את בעיות הזכאות.

חי י גרמן;

בשלושת החודשים הראשונים האנשים מקבלים תשלום מהביטוח הלאומי או ממשרד

הקליטה, אם הם זכאים לפי הקריטריונים של הגופים האלה. אנחנו רוצים שכל אחד

יקבל 1500 שקלים לחודש, 54 שקל ליום, בין אם זה יום לימודים עיוניים ובין אם

זה יום לימודים מעשיים. התשלום הוא לפי 25 יום בחודש.

אנחנו רק בהתחלת הדרך, זה פיילוט- פרויקט. ככל שאנחנו מתקדמים אנחנו

לומדים יותר את נושא הביטוח וזכאויות אחרות. יש לנו כמה סוגים של אוכלוסיה.

אנשים שעבדו במשך השנה האחרונה לפחות שישה חודשים זכאים בתקופת הקורס להחזר

מביטוח לאומי בשעיר 60% מהשכר האחרון שקיבלו, כדמי אבטלה. עם האוכלוסיה הזאת

אין לנו בעיה מבחינת זכאות בביטוח הלאומי.

האוכלוסיה של חיילים משוחררים מצבה די דומה מבחינת הזכאות, אם כי הסכום

קטן יותר - 37 שקל ליום.

יש אנשים שעזבו מקום עבודה מרצונם, התפטרו מהעבודה והם רוצים ללמוד מקצוע

חדש. בחודש הראשון ללימודים הם לא זכאים לתשלום מהביטוח הלאומי. לאחר מכן הם

מקבלים דמי אבטלה רגילים. זה מצבם של רוב עולי אתיופיה שלומדים אצלנו, הם

עזבו מקומות עבודה אחרים על מנת לבוא ללמוד בקורס אצלנו.

אוכלוסיה אחרת היא של אנשים שלא עבדו כשכירים במשך ששה חודשים בשנה, אלה

זכאים לפי מצבם האישי להבטחת הכנסה כ-450 שקל לחודש. זה מותנה בכל מיני

קריטריונים, אם לבחור יש לו טוס-טוס הוא לא זכאי לכלום. היה אצלנו בחור כזה.

הבטחת הכנסה ניתנת לפי בדיקה של מצב כלכלי אישי.

יש אנשים שהיו עצמאים והחליטו ללמוד אצלנו ולעבור לענף הבניה. אלה לא

זכאים לאגורה מהביטוח הלאומי.

עולים חדשים זכאים רק לדמי קיום ממשרד הקליטה - 444 שקל לחודש לאיש. זה

בוודאי לא מגיע למינימום של 54 שקל ליום, זו הריצפה שהחלטנו עליה.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לסכם. מובטלים מקבלים דמי אבטלה בשעור 70% משכרם האחרון. חיילים

משוחררים מקבלים 37 שקלים ליום, כפול 25 - כ-900 שקל בחודש. עובדים שלא

פוטרו לא זכאים לתשלום בחודש הראשון, בשני החודשים שלאחר מכן הם מקבלים 70%

משכרם האחרון, לפי הנסיון שלכם אלה מקבלים כ-1000 - 1200 שקלים לחודש. עובדים

שלא עבדו ששה חודשים בשנה מקבלים הבטחת הכנסה.

י י ערד;

492 שקל ליחיד, לזוג 860, לזוג עם יחד 920 שקל.



ע' פרץ;

הבטחת הכנסה גבוהה יותר מדמי קיום לעולים?
י י ערד
בדרך כלל מצמידים את התשלום לעולים לתשלומי הבטחת הכנסה של הביטוח

הלאומי. אני מוכן לבדוק את המספרים.

אי בן-נון;

משרד העבודה נותן 54 שקלים לשעת לימודים בקורס.
היו"ר אי נמיר
סליחה, היה לנו בועדה דיון על חומרים רעילים, והסבו את תשומת לבנו שבתחנה

המרכזית החדשה השתמשו או משתמשים בחומר רעיל.
מי יונה
תקרות אסבסט. זה נעשה לפני עשרים שנה. אנחנו איתרנו את זה ביוזמה שלנו

ואנחנו מטפלים בבעיה.
אי בן-נון
בקורס יש 254 שעות הוראה ועבור כל שעה נותן המשרד 54 שקלים. החישוב נעשה

ל-12 תלמידים בקורס. בכסף זה משלמים למורים עיוניים ומקצועיים. אבל בעבודה

הקבוצות הן לא 12 תלמידים אלא 5 - 6. אי אפשר בעבודה מעשית להדריך קבוצה של 12

איש, זה מתאים לבית ספר. באתר העבודה מנהל העבודה הוא המדריך, והוא לא יכול

לעבוד עם 12 איש. אנחנו צריכים לסבסד את ההפרש בין השעות עבורן משלם משרד

העבודה ובין שעות ההדרכה שאנחנו נותנים בפועל, כי אנחנו צריכים מנהל עבודה על

כל 6 תלמידים. רוב הזמן התלמידים שלנו עובדים עבודה מעשית. זאת לא

אוניברסיטה.

נוסף לזה אנחנו משלימים את ההכנסה של התלמידים במה שאנחנו קוראים

מילגות. אני מודיע לכם כאן שאנחנו מעקמים את הדברים, קוראים לזה מילגות כי

אסור לשלם כאן שכר. זה כסף שלנו שמעבירים אותו בצורת מילגות כדי להשלים את

ההכנסה של התלמידים ל-1500 שקלים. זאת מעמסה כספית גדולה מאד עלינו, אבל אם

אנשים לא יגיעו להכנסה של 1500 שקלים לא ירצו לבוא לעבוד.
ע' פרץ
מה החלוקה של התלמידים לפי קבוצות ההכנסה השונות?
ח' יגרמן
יש 30 עולים חדשים שמקבלים 444 שקל. 20 תלמידים לא זכאים לשום תשלום, מי

שלא עבד 6 חודשים בשנה האחרונה ומי שהיה עצמאי. לעולים חדשים משלימים את

ההכנסה מ-444 ל-1500 שקל לחודש. ל-20 תלמידים צריך לתת 1500 שקל לחודש, כי הם

אינם מקבלים שום תשלום. יש 20 חיילים משוחררים שמקבלים 900 שקל וצריך להשלים

את הסכום ל-1500.



מי יונה;

אני מבקש להבהיר שהדיון הוא לא על הפרוייקט שלנו, אנחנו מדברים עליו רק

כדגם.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו רואים בפרוייקט הזה דגם ללימוד. לכן באנו הנה. אנחנו יודעים

שהענין יקום או יפול על הענין הכספי. אנחנו רוצים לדעת כמה כסף דרוש כדי

לעשות עוד עשרה פרוייקטים כאלה. לכן אנחנו מבקשים את המספרים, לא כדי לבדוק את

מצבך הכספי...
ח' יגרמן
יש 20 בעלי זכאות להבטחת הכנסה, שבממוצע צריך להוסיף אלף שקלים על מה שהם

מקבלים. יש אנשים שזכאים לדמי אבטלה, אבל לא כולם מקבלים ל-1400 שקלים. יש

ביניהם מי שעבד כשומר בסופרמרקט ושכרו היה נמוך. מ-40 איש שזכאים לדמי אבטלה

לפחות המחצית לא מגיעים להכנסה של 1400 שקל. אלה שהיו עצמאיים מקבלים את כל

הסכום מאתנו. אנשים שהתפטרו מרצונם ממקום עבודה קודם, לא מקבלים דמי אבטלה

בחודש הראשון אלא רק לאחר מכן.

אי בן-נון;

לפי הניסיון בהכשרה מקצועית במסגרות השונות, אם מקיימים רק לימודים בבית

ספר הנשירה היא גדולה מאד. המצב שונה כשנקלטים מיד בעבודה. אני חושב שאחד

ההישגים הגדולים שלנו הוא שמ-120 שהתחילו את הקורס ממשיכים 112. זה הישג בלתי

רגיל. כשהתחלנו לחפעיל את בית הספר צפינו שיישארו 40% - 50% לפי דברים

ששמענו מאנשי משרד העבודה וכל הגורמים. החשיבות של המודל הזה היא בהצלחה

להחזיק את האנשים במקצוע.

לאחר שלושה חודשים של לימודים בבית ספר, אחר כך מתחילה הכשרה פנים-

מפעלית. בהכשרה פנים-מפעלית משרד העבודה לא משלם עבור מורים ומדריכים, אבל הוא

משתתף בשכר של האיש ב-500 שקלים. על הסכום הזה צריך לשלם מס ערך מוסף כ-40

שקל. מענקי השתלמות לאקדמאים כן פטרו ממע"מ. אם לא פוטרים את הסכום הזה ממע"מ,

אנחנו צריכים לשלם עוד 18%.

עי פרץ;

בתום שלושה חודשים העובד מפסיק לקבל - - -

היו"ר אי נמיר;

מר יעקב הכט אמר לנו דברים ברורים; יש הכשרה פנים-מפעלית שנמשכת שלושה

חודשים, אפשר להאריך אותה לשלושה חודשים נוספים, ועכשיו אפשר יהיה להאריך אותה

לעוד שלושה חודשים, ביחד תשעה חודשים.

י י שפיר;

לא.



היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת להבין. אם מר יונה מבין את הדברים כמוני, לכם יש בעיה. אני

הבינותי שעם ענין השכר למדריכים כבר גמרנו, לכם זה עולה יותר כי במקום 12

חניכים למדריך יש לכם 6 חניכים למדריך. אני רוצה לדעת על מה ביקשו עוד 250

שקלים, ואם זה אושר בישיבת הממשלה ביום ראשון. השר שרון צריך היה להביא את זה

ביום ראשון לאישור הממשלה. אולי תוכל להסביר לנו את הדברים.
י' שפיר
מה שהוסבר עד עכשיו נוגע לשלב אי. היתה בינינו הסכמה להכריז על המיתקן

הזה כבית ספר, ואז כל מי שלומדים כאן הם בסטטוס של תלמיד, ותאורטית אין להם

עדיין שום קשר עם המעסיק. בפרוייקט הזה המעסיק נכנס עמוק לענין, אבל עקרונית

זאת תקופת לימודים כמו בכל בית ספר אחר. התלמיד מקבל דמי אבטלה או בכל

האפשרויות האחרות שהוזכרו. נוסף לזה אנחנו ממנים את עלות ההוראה בסך 54 שקל

לשעה כפול מספר השעות בקורס. זה לא קשור להכשרה פנים מפעלית. אלה שלושת

החודשים הראשונים. אחרי שלושה חודשים התלמידים ניגשים לבחינות, ומי שמצליח

מקבל תעודה של סיווג מקצועי בבנין, סוג 3. בזה נגמר הפרק הראשון. הלימודים

יכולים להיות בבתי ספר רגילים ועכשיו עושים את זה גם בפרוייקט הזה.

בתחום הבנין התחלנו בשיתוף פעולה פרוייקט חדש. נוכחנו שהלימודים בניתוק

ממקום עבודה לא נותנים כלום, אין שום סיכוי שאנשים ירצו בכלל לבוא לדבר כזה או

שיישארו במקצוע. לעומת זאת ראינו שלפרוייקט הזה אנשים כן רצו לבוא, כי כאן יש

המשכיות. אנשים רואים כבר בעין את המעסיק הפוטנציאלי.

לאחר שלושת החודשים נכנסים להכשרה פנים-מפעלית. כל ההסדר הקודם נפסק לאחר

שהקורס נגמר, החניכים נכנסים לתקופה של שלושה חודשים של הכשרה פנים-מפעלית.

בתקופה זו אנחנו כבר לא משלמים למורים ולמדריכים אלא מסבסדים את השכר של

הלומד. הסכום היה 500 שקל. אני לא מעודכן ואינני יודע אם הסכום העלו את הסכום

ל-750 שקל, או 650 שקל..
י י מילגרם
יש החלטה עקרונית על עידכון הסכום, אבל הפרטים המדוייקים יפורסמו כנראה

בתחילת השבוע הבא. יהיה לנו דיון עם משרד העבודה בענין זה. יש שתי אפשרויות:

האחת - הגדלת הסכום; אפשרות שניה - להשאיר את הסכום 500 שקלים אבל להאריך את

התקופה משלושה לארבעה חודשים.
ע' ברעם
התשלום היה 500 לששה חודשים.
היו"ר אי נמיר
לא במקרה אנחנו עורכים את הדיון עם כל הגורמים. אני כבר למודת ניסיון

שלכל אחד יש סיפור אחר. עד שהבעיה הזאת לא תיפתר, לא ישתנה כלום. מר מילגרם,

אני מבקשת שתסביר לנו בדיוק איפה עומד האוצר בענין זה.
י י מילגרם
הושמעו כאן טענות כאילו יש בעיה של תקציב. אין בעיה של תקציב. הממשלה

אישרה ב-14 למאי תקציב של 10 מיליון שקל להכשרה פנים-מפעלית, והלוואי שאפשר

היה להוציא את כל הסכום. עד עכשיו הוציאו רק כמחצית התקציב. אפשר להגיד:

הממשלה אישרה תקציב, בואו נעלה את התשלום ל-1000 שקלים, ל-750 שקלים.



אבל החכמה היא לא רק לשפוך כסף. צריך לראות שבניגוד להרבה ענפים אחרים

במשק לענף הבניה יש בעיה, שהוזכרה לא פעם בועדת העבודה והרווחה. ענף הבניה

בארץ שונה מענף הבניה בחוץ לארץ מפני שהוא נשען כבר עשרים שנה על עבודה זולה

מאד, עובדים מעבר לקו הירוק ומחוץ לארץ. התוצאה היא ששיטות הבניה בארץ הן

מי ושנות.

אם אנחנו מגדילים את מסכום למתלמד מעל 500 שקל ומאריכים את תקופת התשלום,

אנחנו עלולים להגיע למצב שגם כשהקבלן מעסיק עובדים ישראלים תהיה לו עבודה

זולה. כאשר העבודה זולה מדי, למה לעשות את ההתאמות הדרושות, למה לעבור

לטכנולוגיה מתקדמת, למה להשקיע בציוד. אנחנו עלולים, וזה החשש במשרד האוצר,

לגרום לכך שגם עם העובדים הישראליים ימשיכו לעבוד באותן שיטות, לא יהיה שום

תמריץ לעבור לבניה מתועשת.

לכן צריך לתת את הסכום של 500 או 700 שקל, ככל שייקבע, לתקופה מוגבלת,

למימון הכשרה. הקבלנים שטוענים שהם משקיעים בעובד הם גם יפיקו את הרווח

מהעובדים. אם אתה נותן בחינם, כך גם מתייחסים למה שאתה נותן.
היו"ר א' נמיר
מה אתם מציעים?

י י מילגרם;

טענו שניתן תשלום במשך שישה חודשים. התוכנית לכל הענפים היא שאם עובד בא

ברמה מקצועית מסוימת לתחילת הכשרה פנים-מפעלית ותוך השנה לאחר מכן הוא מגיע

לרמה מקצועית גבוהה יותר והוא עובר בחינות של משרד העבודה, הוא מקבל עוד שלושה

חודשים מענק נוסף בגובה הסכום של תקופת ההכשרה - הסכום היום הוא 500 שקל

לחודש.
אי בן-נון
בגלל תיאום מס ערך מוסף הוא מקבל רק 400.
י י מילגרם
כך אפשר להגיע לתשעה חודשים, אבל זה מורכב מחלקים שונים.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה להבין מה מקבל התלמיד-העובד. בשלושת החודשים הוא לא מקבל כלום

מהמדינה. התקציב הוא לשכר מורים ומדריכים.
מי יונה
מרגע שאדם מתחיל ללמוד את המקצוע הוא צריך לקבל סכום מינימלי למחיה, ולא

חשוב איך תיקרא המסגרת, אם זו הכשרה פנים-מפעלית או חוץ-מפעלית. זו בושה לשלם

לאדם פחות מ-1500 שקלים בחודש. זה לא מתקבל על הדעת. העבודה היא קשה. לא

אמליץ לאף אחד מהקבלנים להעסיק אדם בשכר נמוך מ-1500 שקל.

אני רוצה להתייחס לבעיה מזוית אחרת. במקצועות שאנחנו מדברים בהם אדם

שקיבל הכשרה במשך פחות משנה התפוקה שלו לא תצדיק את עלותו. רצף שאינו מצליח

לעשות 15 מטר ריצוף אם ירצה מחר לעבור מקבלן אחד לשני, הוא לא ירוויח 1500

שקל. השוק הזה הוא תחרותי, כדי להגיע לתפוקה סבירה הוא צריך לעבוד לפחות שנה.

אם הוא מפיק רק 10 מטר ריצוף, במקום 1500 הוא שווה מבחינת תפוקה רק 1000 שקל.



בשלושת החודשים הראשונים עובד חדש גורם נזק ישיר. הוא מקלקל חומר. לפי

חוק המכר שחל היום על הקבלנים יכול דייר להגיש תביעה תוך עשר שנים. בתנאים אלה

לא אמליץ לשום קבלן להעסיק מתלמד ולהסתכן בתביעות. במשך עשר שנים יכול דייר

לתבוע את הקבלן על ריצוף שאינו ישר או על פגם בטיח. מה אפשר לעשות? החונך

צריך להיות צמוד אל המתלמד, אם צריך גם לפרק ריצוף שיש בו פגם, כדי להגן על

הקבלן מפני תביעות. זה עולה כסף לקבלן.

אחרי שלושה חודשים העובד מתקדם, אבל התפוקה עדיין לא מצדיקה את עלותו.

כדי להצדיק את העלות הוא צריך לעבוד לפחות שנה. המינימום שאפשר לדבר עליו הוא

אותם תשעה חודשים. אבל גם תשלום של 750 שקל הוא רק 750 מהשכר שישולם.

חי י גרמן;

בהכשרה פנים מפעלית, פועל כזה עולה היום לקבלן מאה שקל ביום.

מי יונה;

העלות לממשלת ישראל, 750 שקל לעובד במשך תשעה חודשים, היא עלות מזערית

ליצירת מקום תעסוקה. בכל תעשיה צריך להשקיע 50 - 60 אלף דולר כדי ליצור מקום

עבודה. בענף שלנו הסכום הדרוש הוא 5000 - 6000 דולר, כ-10% הסכום הדרוש

בתעשיה. מה עוד שאנחנו צריכים בניה, מה עוד שאנחנו מבינים שאלטרנטיבה אחרת היא

להביא 50 אלף עובדים זרים. צריך לראות את הדברים בראיה רחבה.

חשוב לדעת שענף הבניה התארגן לעבודה באמצעות קבלני משנה. יש גופים גדולים

כמו סולל-בונה שעדיין עובדים בעצמם והם יכולים ביתר קלות לקלוט עובדים ישירות.

ברוב הענף כמעט אין יחסי עובד ומעביד בין הקבלן הראשי לקבלני המשנה. לכן צריך

ליצור קבוצות עבודה, ופירוש הדבר עלות נוספת למי שמכשיר עובדים, כי הוא צריך

להעמיד חונך שילווה אותם עד שיהיו די עצמאיים. הקרן שלנו תטפל בקטע הזה,

גייסנו כסף בין החברים שלנו. חברי אולי ישלימו את הדברים בנושא זה. כפי שאני

רואה את הדברים, השותפות צריכה להיות 50% הקבלנים ו-50% הממשלה.

יש בעיות ביורוקרטיות. אני חושב שלכל מי שרוצה ללמוד מקצוע ולעבודה צריכה

להיות זכאות, אם הוא זכאי או לא זכאי, אם יש לו או אין לו טוס-טוס. צריך לפרוש

לפניו שטיח אדום כדי שיבוא ויעבוד. סיכמנו עם משרד העבודה ועם שירות התעסוקה,

הם הלכו לקראתנו בקטע הזה בניגוד לקריטריונים שלהם, והוסכם שעושים הרשמה אחת

לשבוע. יושבת ראש הועדה שהיתה כאן ביום ראשון פגשה 50 - 60 איש ששלח שירות

התעסוקה. אבל מנהל בית הספר לא קלט אותם כי אמר שאחר כך ירוצו ויבדקו למי יש

ולמי אין זכאות, מוטב לקבל רק מי שיש לו זכאות. מה שקורה הוא שמפסידים

שבועיים, ומתוך אותם אנשים שבאו (גי פיש; ביום ששל שלחתי 70 איש) נוכל אולי

לקלוט 20 איש. אני מבין את זה, אני מבין שהפרוייקט הזה לא יכול לממן את כל

התשלום של 1500 שקל לעובד, שילמו "קנס" בפעם הראשונה, לפעם השניה כבר למדו ולא

יקלטו אנשים שאין להם זכאות.

ע' פרץ;

זכאי להבטחת הכנסה או עולה שלומד במיתקן הכשרה רגיל מקבל 400 שקל לחודש?

י י שפיר;

זה הכל. מי שבא לבית ספר שלנו ללמוד מקצוע, ואין הבדל איזה מקצוע, כל

אחד מקבל לפי הזכאות שלו בביטוח לאומי - הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, חיילים

משוחררים, או עולים חדשים שמקבלים 440 שקל לחודש. זה מונע בעד עולים חדשים

מלבוא למיתקנים הכלליים כי הם לא יכולים לעמוד בתנאים אלה. אני מדבר על הכשרה

מוסדית.



עי פרץ;

שאלה. אדם זכאי לדמי אבטלה במשך שישה חודשים. אם הוא הולך ללמוד

בפרוייקט בתחנה המרכזית, המדינה חוסכת שלושה חודשים. אילו היה מביא אישור

שהוא לא מתאים לעבודה, היה נותן סטירה ומביא אישור שהוא לא מתאים לעבודה, הוא

היה מקבל מהמדינה תשלום שישה הודשים. אם מ-120 איש שנכנסו לפרוייקט הזה 100

איש ייקלטו בעבודה, המדינה הרוויחה תשלום 3 חודשים שהאיש יכול היה לממש, כי

הוא מממש זכותו רק בשלושת החודשים, את התוספת של 500 שקל נותנים לכל אחד, בכל

מקרה, בלי קשר לדמי אבטלה.

י י מילגרם;

לא כל האנשים נכנסים לפרוייקט מיד בהודש הראשון שהם מובטלים. אם אדם נכנס

לפרוייקט בחודש האחרון, לאחר שקיבל דמי אבטלה כבר שישה חודשים, הוא מקבל עוד

שלושה חודשים. זאת אומרת שהוא יכול להשתמש בקורס כדי להאריך את הזכאות שלו עד

9 חודשים, מה שהוא לא יכול לעשות בדרך אחרת.

הנתונים של שירות התעסוקה וגם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך

שבממוצע המובטל בארץ הוא מובטל ארבעה חודשים ולא שישה חודשים.
הי ו"ר אי נמיר
גם באוצר אתה אומר שלא ממצים את מלוא הזכאות לדמי אבטלה...
ע י פרץ
מר מילגרם, הטיעון שלמען הפיתוח הטכנולוגי של הענף לא צריך להעלות את

התשלום ל-750 שקל, לא היה משכנע. אפשר חיה להביא טיעון יותר חזק, להציג שאלה

אם הקבלנים מסוגלים לשלם סכומים גדולים יותר, אם העובדים לא יפרשו מהעבודה

לאחר שתהיה נפילה בשכרם. יש די ספקות. אבל צריך לזכור שלרוב האנשים האלה יש

איזו שהיא זכאות. אדם יביא תעודת נרקומן ויקבל הבטחת הכנסה לכל החיים.

ע' ברעם;

אני מנצל את הישיבה הרשמית של הועדה להגיד כמה דברים, אם כי כבר דיברו

בענין זה עם יושבת ראש הועדה. אני מוחה נגד ההתקפות הבלתי מוצדקות על

התאחדות הקבלנים ועל הקבלנים בישיבה קודמת של הועדה.

צריך להבין שאנחנו מיגזר עסקי ואנחנו צריכים לקבל עובדים מקצועיים. אנחנו

לא בתי ספר, אנחנו לא פילנטרופים, אנחנו מיגזר עסקי. אבל אנחנו ראינו את

הנושא בראיה לאומית. לפני 9-8 חודשים, בישיבה הראשונה שלי בשירות התעסוקה,

דרשתי להתחיל להכשיר 25 אלף עובדים - והיה גיחוך סביב השולחן. אמרו; תקלוט
מאה. אמרתי
לא מאה, בואו נדבר על 25 אלף.

לכן אני מוחה ,נגד הדברים שנאמרו בועדה. אנחנו היינו המובילים, למרות שאין

זה מתפקידנו. האחריות להכשרת עובדים היא על משרד העבודה והרווחה. זו שעה

לאיחוד הכוחות ולא לפיצול.
היו"ר אי נמיר
היתה ישיבה של ועדת העבודה שנכחו בה גם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה,

נציגי האגף להכשרה מקצועית, שירות התעסוקה, והאשימו מאד את הקבלנים.



ע' פרץ;

גם אנחנו לא טמנו ידינו בצלחת.
הי ו"ר אי נמיר
אנחנו "קנינו" דברים ששמענו, והקבלנים יצאו כמי שאשמים בכל הענין, הם

אשמים שאין הכשרה פנים-מפעלית וכו'. זכותם של אנשים שעושים את העבודה, שהיא

לא בתחום תפקידם - גם אני חושבת שזה לא תפקידכם - להבהיר את הדברים.

עי ברעם;

אחרי שיישרתי קו, אני ממשיך. כבר מספר חודשים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה

מלא, ואני אופטימי מאד. רבותי, במשך שנתיים אנחנו צריכים לקלוט 60 עובדים.

הניתוח הוא פשוט לחלוטין. היו לנו 110 אלף עובדי שטחים, כאן אני מביע דעה

אישית, מה שלא יהיה, כן יחזרו או לא יחזרו, כבר לא יהיה מה שהיה ולא במספרים

שהיו. צריך לצאת מהנחת יסוד זו. יש לנו כרגע חוטר בעובדים.

נוצרו שיטה ותנאים חדשים; הקבלנות עובדת היום בעיקר עבור הממשלה. הממשלה

מעסיקה את הקבלנות והיא משלמת לקבלן מחיר שבקושי מכסה עלות. הרווח של הקבלן

הוא התמריץ שיקבל אם יסיים את הבניה בזמן קצר - שבעה חודשים. הממשלה צריכה את

הבתים האלה מהר והיא נותנת תמריץ.

הכשרת עובדים בדרך שאנחנו מדברים עליה עומדת בניגוד לתמריץ. כי עם עובדים

כאלה לא יוכל הקבלן לסיים את העבודה בשבעה חודשים ולקבל את התמריץ. רבותי,

מבחינת הקבלן זה כרוך בהפסד כספי. לכן צריך להבין את הקבלנים שהם רוצים גם

עובדים זרים. בלי עובדים זרים לא נוכל להניע את הגלגל.

כדי להבהיר, יש שתי צורות להכשרה פנים-מפעלית; האחת מתחילה בבית ספר, כמו

שעושה עמיתי מרדכי יונה; והשניה היא הכשרה פנים מפעלית מהיום הראשון. 90%

מהקבלנים לא יוכלו להרשות לעצמם אותה ציונות וגדלות רוח של הקבלן מרדכי יונה,

הם קבלנים קטנים יותר, הראיה שלהם אחרת. הם יצטרכו לכל היותר לרוץ בהכשרה

פנים-מפעלית, שם שיטת התשלום שונה.

כדי להניע את הדבר הזה דרושים מדריכים. מי הם המדריכים? מנחלי עבודה

והצוות שעובד באתר. אין לנו אחרים.

אני רוצה כאן לומר דבר לאנשי האוצר, לא כקבלן אלא כאזרח בישראל. התעשיין

לאוטמן אומר שהכשרה של עובד בתעשיה עולה 50 או 100 אלף דולר. כאן יש הזדמנות

היסטורית לקלוט 60 אלף עובדים, עולים חדשים, חיילים משוחררים, מובטלים. אנחנו

זקוקים ל-100 - 200 אלף עובדים תוך שנתיים-שלוש, רבע או שליש מהבעיה אפשר

לפתור. בכמה? ב-5000 - 6000 דולר לאדם. לא 50 אלף דולר.

ע' פרץ;

מר לאוטמן דיבר על 50 אלף דולר ליצירת מקום עבודה בתעשיה, לא להכשרת

עובד. וגם אתה מדבר על יצירת מקום עבודה.

היו"ר אי נמיר;

על דבר אחד נסכים; זה זול.



ע' ברעם;

נכון. יש כאן הזדמנות פז , גם זולה, גם ציונית. שלא תטעו רבותי, לנו יש

אינטרס להכשיר עובדים, מעבר לבעיה הלאומית הציבורית, יש לנו אינטרס לקלוט

עובדים באלה. זה ישנה את פני הענף. אנחנו הולכים לטכנולוגיות הדשות, העובדים

האלה יכנסו לטכנולוגיות החדשות. אנחנו צריכים אותם. הדברים אינם עומדים

בסתירה, אי אפשר להגיד שאם ניקח עובדים לא נכניס טכנולוגיות הדשות, ואם נכניס

טכנולוגיות חדשות לא נכניס את העובדים. הדברים משתלבים.

כדי שיבואו עובדים צריך להבטיח להם תשלום. אם לא יהיה תשלום, לא יעזרו כל

הגיינגלים וכל הדיבורים. אנחנו אומרים שתמורת תשלום 1500 - 1600 אנשים יבואו.

כדי שנוכל להגיע לסכום הדרוש, הקמנו קרן. אנחנו רוצים לשלם, אנחנו לא בורחים

מזה.
שואלים אותי
ומה יהיה אחר כך? אחרי תקופת ההכשרה, מי שיהיה פועל רציני

ירוויח 2500 - 3000 שקל לחודש. מאחר שהייתי בשירות קבע, אני קרוב לחוגים של

אנשי קבע. הזמנתי שלושים קציני קבע שיצאו לפנסיה, רס"נים, רס"רים, ושכנעתי

אותם להצטרף לענף. הם יושבים בבית ספר מלת"ב ולומדים את המקצוע. למה? לאדם יש

סיכויים בעוד שנה או שנתיים להיות קבלן קטן.

לסיכום, צריך לתת תשלום במשך תשעה חודשים. צריך להקים קרנות כדי שנוכל

לסייע לקבוצה של 5 - 6 אנשים לקנות טנדר, כלים, מכונה. היום כבר לא זורקים

טיח ביד, יש מכונה. באתרי הבניה צריך להבטיח תנאים נאותים של ניקיון, אכילה

ליד שולחן מתאים וכו'. כל זה דורש כסף.

זו השעה למהפך בתחום הזה. נצליח אם תהיה לנו קצת סבלנות ואם נתמוך זה

בזה, הקבלנים מצד אחד והממשלה מצד שני בכל מיני תמריצים. הבנתי מדברים שנאמרו

כאן שהאוצר עומד להגדיל את התשלום ל-650 שקל לעובד, אבל לוקח רוורס משישה

לשלושה חודשים, זאת אומרת שבסך הכל אין שינוי. אנא הזהרו, אל תתחכמו אתנו.

אני לא יכול לתת פקודות לקבלן, והמציאות יותר חזקה מהכל. קבלן ימצא דרך להחזיר

את עובדי השטחים הזולים ויתגבר על כל מיני בעיות. רבותי, מה שנוצר כאן בעשרים

שנה לא ישנו ביום אחד. אם נהיה כולנו מאוחדים ונעזור זה לזה, נוכל ליצור סדרים

חדשים.

נקודה נוספת. תהיה בארץ קבלנות זרה, אינני יודע אם מעט או הרבה. הקבלנות

הזרה באה עם עובדים זרים. אנחנו צריכים להתחרות. אם הקבלן הזר יסיים את בניית
הבית בשבעה חודשים יגידו
יופי, קפיטנו גמר, אתם לא מסוגלים, טכניקות...

רבותי, אנחנו יודעים לעשות הכל בדיוק כמו הקבלן הזר, אבל בתנאים שווים. אם

הקבלן הזר יביא עובדים זרים, הקבלנים שלנו ידרשו עובדים זרים.
היום עושה הקבלן חישוב
עובד מהשטחים או עובד זר הוא יותר זול, אבל מול

זה עומדת איזו שהיא סובסידיה שהממשלה נותנת ואני מכשיר עובד ישראלי. הוא בוחן

את הדברים. אבל אם לא יהיה סיוע, אם יעמוד עובד ישראלי שאינו מוכשר והוא יקר

יותר מול עובד זר או עובד מהשטחים, הוא בוודאי ירוץ לשם.

צריך לאחד את כל הכוחות, לפעול יחד ולצאת לדרך.
היו"ר אי נמיר
לפני שנמשיך, אני רוצה לבדוק אילו הן הבעיות שצריך לתת להן תשובה. אני רואה

ארבעה דברים, שלושה מהם תלויים במדינה. הקרן שהקימו הקבלנים היא סיפור אחר.

דבר ראשון - שיטת ההכשרה. כפי שהסביר מר יונה, החניכים חייבים להיות בתוך אתר

העבודה, עם מנהלי עבודה ועובדים ותיקים. ראיתי כאן פועלי בנין ותיקים שהם

המורים והמדריכים.



דבר שני - השתתפות המדינה בסכום של 750 שקל לתלמיד-עובד במשך תשעה

חודשים.
אי בן-נון
בלי תיאום מע"מ.

היו"ר אי נמיר;

נניח לרגע לענין המע"מ. אתה לא מכיר את האוצר. קודם נגמור ענין זה, אחר

כך נפנה למע"מ.

הדבר השני, שאני כבר אומרת שהוא הכי קשה - הבירוקרטיה בענין הזכאות.

בסיור שערכתי כאן ראיתי אדם שהיה עצמאי, העסק שלו ירד לטימיון, והוא לא מקבל

עכשיו כלום מהביטוח הלאומי. יש לו טוס-טוס - הוא לא זכאי.

אני רוצה לשאול את הקבלנים, האם אלה שלושת הנושאים המרכזיים שבהם צריך

להזיז את הענין?

עי ברעם;

כן. אני דיברתי גם על קרנות.

הי ו"ר אי נמיר;

קרנות זה כבר ענין למשא ומתן. אני מניחה שאם הקבלנים יבואו ויציגו את

הנדוניה שהם מביאים, אפשר יהיה לדבר על מטשינג כזה או אחר מצד המדינה. הענין

הזה תלוי יותר בכם. אני שואלת עכשיו על הדברים שהועדה אולי תוכל לסייע בהם.

יי גורן;

מוכרח להיות גוף שמטפל בכל הנושאים. היום יש מספר גופים שעוסקים בנושא

והם לא מאפשרים ריכוז של הטיפול. ישנו משרד הקליטה שנותן 400 שקל לעולה.

שירות התעסוקה אומר; אמנם מיניסטריאלית אני שייך למשרד העבודה, אבל אני תאגיד.

לכל הגורמים יש רצון טוב.

הי ו"ר אי נמיר;

אני מבקשת שתמנה את הגופים השונים.

יי גורן;

אני קשור היום עם שירות התעסוקה, האגף להכשרה מקצועית, משרד הקליטה, משרד

הבינוי והשיכון, המוסד לביטוח לאומי. חמישה גופים. מדי פעם כל אחד מהגופים

האלה, לפחות שירות התעסוקה מתחמה בזה, מוציא פרסומים משלו. אני תיכננתי איזו

מודעה, ופתאום ראיתי מודעה של שירות התעסוקה. חבל לבזבז פעמיים כסף.

חייב להיות גוף מרכזי אחד משותף למימסד, להתאחדות הקבלנים ולהסתדרות. אבל

שיהיה גוף אחד שירכז את הנושא.



גי פיש;

יושבת ראש הועדה אמרה שהמפעל של מר מרדכי יונה הוא ציונות, ואני מסכים

בהחלט. הפרוייקט בתהנה המרכזית יכול להיות דוגמה ליתר הקבלנים. אני הייתי

נלהב כשפתהו את התהנה המרכזית להכשרה פנים-מפעלית, כי ראיתי שכל האנשים שאני

שולח הנה ייקלטו. עשיתי מאמצים לשלוח עוד ועוד אנשים. ביום ששי זה שלחתי הנה

כשבעים איש, וכואב לי הלב שבגלל כל מיני בעיות נקלטו רק עשרים.

מאגר אחד לעובדים בבנין הוא עולים חדשים, מאגר שני הוא חיילים משוחררים.

אני לא רוצה כרגע להתייחס לא לזכאים להבטחת הכנסה ולא לעצמאיים, כי אלה מספרים

קטנים. המאגרים הם של עולים חדשים וחיילים משוחררים.

כדי ששירות התעסוקה יוכל להכניס כוח אדם לענף הבניה יש כמה תנאים. אם אני

שולח עולה לאתר בניה ואומר שישתכר שם 1600 שקל לחודש, יש סיכוי. אם הוא הולך

לאתר הבניה ולא מקבל תשובות, אם מתחילים להריץ אותו בין כל מיני מוסדות, הוא

יחזור לשירות התעסוקה. יש ציבור אינטלגנטי, יש אנשים משכילים שבתוך4 5 -

חודשים הם יכולים ללמוד את עבודת הבניה, ואחר כך צריך לתת להם אפשרות עוד

חודשיים או שלושה חודשים על מנת שיתרגלו לעבודה וירכשו הרגלי עבודה כדי שיוכלו

להיות כבר עצמאים.

אני בא בטענות לקבלנים, אבל גם לקבלנים יש טענות. באתרי הבניה צריכים

להיות תנאים מתאימים, תנאים סניטריים מתאימים. אם לעולה החדש או לחייל המשוחרר

לא תהיה פינת אוכל באתר, אם לא יהיה מקום לרחיצת ידיים, אם לא יהיה מקום

להחליף בגדים בסוף יום העבודה, יהיה לו קשה מאד להשאר בעבודה. אמר כבר מר

ברעם, התרגלנו לעבודה של פועלי השטחים והם יכולים לחיות על פיתה וזיתים. בצורה

כזאת לא נוכל להכניס לבניה את העולים החדשים ואת החיילים המשוחררים.

יש חשיבות רבה לתשלום שיקבלו העובדים. אם שירות התעסוקה שולח דורש עבודה,

עולה חדש או חייל משוחרר, ואומר לו שבזמן שילמד את מקצוע הבניה ישתכר 1600 או

1700 שקל, ולא יתחילו לבדוק אם הוא זכאי להבטחת הכנסה או דמי אבטלה ולכמה,

יהיה לו ענין להשאר בעבודה. אני לא בונה על עצמאיים או מקבלי הבטחת הכנסה,

ציינתי כבר איפה אני רואה את המאגר לעובדים בבניה: עולים חדשים וחיילים

משוחררים.

ביום ששי, בגשם שוטף, פתחתי את כל סניפי שירות התעסוקה, כאשר כל משרדי

הממשלה סגורים, הזמנתי ובאו כ-800 עולים. לא האמנתי שיבואו כה רבים. הזמנתי

כארבעים קבלנים, דיברתי אתם אישית, ובאו כ-15 - 20 איש והם רצו אך ורק עובדים

מקצועיים. עובדים מקצועיים לא נוכל לספק.

יש אלפי עובדים שפרשו מענף הבניה פרישה מוקדמת. אני מציע לצאת בקריאה לכל

הפנסיונרים לחזור כמדריכים ומורים. צריך לקלוט אותם כמורים ומדריכים באתרי

הבניה.
הי ו"ר אי נמיר
ראיתי מדריכים כאלה בפרוייקט של מר יונה.
אי בן-מנחם
המשבר בענף הבניה התחיל ב-1967, כאשר הקבלנים נעשו פיאודלים, תסלחו לי על

הביטוי, והתחילו להעסיק עובדים מהשטחים. כשהייתי בא לחוגי בית במערכות

הבחירות, בעלי הדעות הקיצוניות ביותר נגד החזרת השטחים היו הקבלנים הקטנים

והבינוניים, כי נוח היה להם להעסיק עובדים מהשטחים. יכול להיות שהם הרוויחו



יותר כסף, אבל ענף הבניה נסוג אחורה והיום הוא מפגר מאד לעומת ענפים אחרים

במדינה. שילמו משכורות נמוכות לעובדים, הקבלנים עשו הגיגה, והיום כולם נוכחים

שהבניה בארץ במשבר ומדברים על ייבוא עובדים זרים. פתאום כולם התעוררו.

אני קצת חושד שכל ההתעוררות הזאת היא בגלל הפחד שיביאו חברות גדולות

שיבנו בארץ. אם כבר מביאים את העובדים, יביאו גם את הבוסים שלהם והם יבנו הרבה

יותר טוב. אנחנו לא צריכים את הבוסים מכאן ואת העובדים משם.

אני מקווה שנבין את המשבר ונוכל להתגבר עליו, ובעתיד יכשירו כאן עובדים

ויהיו לנו קאדרים כאלה בבניה שיקבלו גם משכורות נורמליות שיוכלו לחיות. אם לא

ישלמו משכורות מגוכחוות יוכל הענף למשוך גם ימשוך חיילים משוחררים וגם עובדים

אחרים. יש גם איזה שהוא רווח בענף הזה, לא רק מפסידים שם.

ענין אחר. מסביב לתחנה המרכזית החדשה יש שכונות מצוקה, חלקן צריפים. בעית

המקלטים עולה יום יום לכותרות. תושבי השכונות באו למקלט בתחנה המרכזית. השבוע

הפסיקו את החשמל למסכנים שישנים במקלט הזה, בגלל הג"א ובגלל אנשים אחרים. אנא

מכם, תשאירו אור במקום, ואם אתם יכולים, שיהיו גם עשרה או עשרים שומרים בלילה,

כדי שלאנשים תהיה הרגשה טובה. בלילות באות הנה משפחות עם ילדים, תנו לחם

להכנס, עזרו לחם קצת כדי שירגישו בטחון בשעות הלילה. בין כך וכך בבוקר הם

מפנים את המקום וחוזרים לבתים שלהם. כבר לפני שבועיים הגשתי הצעה להקים ועדת

חקירה לכל נושא המיקלוט בישראל, אבל לא זה הזמן לדון בנושא.
אי בן-נון
חבר-הכנסת בן-מנחם, אנחנו קיבלנו הוראה חד-משמעית מהג"א ומהמשטרה. זהו

אתר בניה, אנשים שבאים לכאן עלולים להפגע, ואנחנו עלולים להמצא אחראיים ואף

אחד לא יכסה את ההוצאות. הרי אנחנו התנדבנו לתת את המקלט, בהסכמת הג"א. אבל

הג"א והמשטרה הודיעו לנו שחם לא רוצים שאנשים יירדו למטה, הם רוצים שיעלו.

בשבוע שעבר קיבלנו מכתב והודיעו לנו להוציא את האנשים.

אי בן-מנחם;

המשטרה והג"א יגנו על כל ההנחיות שנתנו עד היום: לשבת רק בחדרים אטומים.

אני אמרתי כבר לפני שבועיים שאני יורד למקלט, לא התביישתי, כי כשנופל טיל

בקרבת חדר אטום החדר הוא כבר לא אטום. המקלט ימשיך להיות אטום. תנו לאדם

לקבוע מה טוב בשבילו.

מי יונה;

בשמחה רבה נתתי את ההנחיה להכניס את האנשים, לתת להם חשמל, מים, כל מה

שאפשר. באו מאות ואולי אלפי אנשים שחיפשו קורת גג. אבל הבניה של המקלט לא

הושלמה, חסרים שלושה חודשים להשלים את המקלט כדי שיהיה מתאים גם להתגוננות

בפני אב"כ. עדיין אין ציוד, יש נזילה מלמעלה. אני לא חושב שלהג"א יש כוונות

רעות, בוודאי שלא. כששקלו את המצב נתנו הוראה בשום פנים ואופן לא להכניס

אנשים. יש בעיה אמיתית, ואנחנו לא יכולים לקבל עלינו את הסיכון.

אנחנו עומדים בדילמה קשה. אנחנו לא מפנים את האנשים. אתמול הצבנו שילוט.

הספקת חשמל זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות ביחד עם הפניה שלנו לאנשים לעזוב

את המקום. אני מוכרח לומר שעומדות דמעות בעיני כשאני יוצא בערב ורואה אנשים

שבאים עם תינוקות וילדים בקור ובגשם. קשה מאד לתאר מצב כזה. אבל אם נותנים לך

הוראה ואומרים שאסור, אי אפשר לפעול בניגוד להוראה.

אם מישהו יתערב בענין וישנה כיוון, לא תהיה שום בעיה, תהיה הכנסת אורחים

עם שתיה חמה. רק שמישהו יקבל על עצמו את האחריות.



היו"ר אי נמיר;

נפנה ישירות למפקד הג"א ולמפקד מחוז תל-אביב במשטרה לאפשר לאנשים להכנס

למקלט בתחנה המרכזית, כפוף לקבלת אחריות לביטוח ולבטיחות.
ע' פרץ
אני מבקש לדעת אם מלבד התחנה המרכזית יש מיתקנים אחרים להכשרה פנים

מפעלית בבניה.
ני קריסטל
פתחנו 19 כיתות לימוד. יש לנו רשימה, אוכל לשלוח אותה מחר לועדה. בתל-

אביב 6-5 ועוד 14 בכל רחבי הארץ.
גי פיש
אין מיתקן הכשרה נוסף.
נ' קריסטל
מר ברעם דיבר על התמריץ וראה בו דבר מרכזי. משרד השיכון נותן תמריץ כ-15

אלף דולר, אבל אי אפשר לקשור את הדברים ולראות בזה גורם שמכשיל את הנושא שלנו.

אם התמריץ אמנם מפריע לקבלן, הרי זה לא דבר קדוש. אם קבלן מעסיק עובדים

ובגללם הכשרת האתר שלו נמשכת יותר זמן, במקום 8 חודשים אפשר לקבוע 12 חודשים,

זה לא יפגע בתמריץ, הוא יוכל ללמד בשקט את העובדים וירצה לקלוט מתלמדים. אני

לא יודע מי אחראי לתמריץ הזה, אבל נדמה לי שזה נשצריך לבדוק אותו בגמישות.

סוגיה לא פחות חשובה היא מדריכים באתר, אין ספק שהחונך הוא האיש שמכניס

את המתלמדים לעבודה. ההסתדרות לוחצת עלינו בענין, ואכן פתחנו קורס לפנסיונרים

שיכולים להדריך. אבל זה כרוך בבעיה. יש מאות פנסיונרים שרוצים להצטרף, אבל

מרגע שיכנסו לעבודה תיפגע הפנסיה שלחם. העלינו את הבעיה גם בועדת הכלכלה,

וצריך להוסיף אותה לרשימת הבעיות שיושבת ראש הועדה רשמה. גם זו בעיה, אם תיפתר

הבעיה מצד מס הכנסה, נוכל להשיג יותר מדריכים.
נ' ארז
במשך שנים ניסינו לעשות הכשרה פנים מוסדית בבניה, יש לנו בית ספר מלט"ב,

אבל בשום פנים לא הצלחנו. חיה תקציב, אבל זה לא הלך.

מר מרדכי יונה עשה כאן דבר שלא העלינו על דעתנו שיצליח, והוא הצליח מעל

ומעבר למצופה, בגלל אופי הפרוייקט ובגלל הרצון והגישה שמאחוריו.

לאור הניסיון הזה אנחנו עומדים לפתוח עוד שנים או שלושה מיתקנים. פתחנו

בסולל-בונה ראשון-לציון קורס ארצי לעגורנאים. זו אחת מנקודת התורפה בעבודות

בניה. קורס ראשון כבר נגמר, שני מתחיל עכשיו. פותחים בית ספר לבניה, מקביל

לתחנה המרכזית. לפני יומיים התחלתי בטיפול עם האחים רויכמן, קבלנים בחדרה

ובפרדס-חנה. אנחנו רוצים לפתוח קורס למפעילי ציוד מיכני הנדסי כבד - מפעילי

בולדוזרים, טרקטורים, עגורנאים. לפני שמתחילים בבניה מישהו צרים לפנות ולהכשיר

את השטח. התשתית היא צוואר בקבוק בבנין. התוכנית היא להכשיר 50 מפעילי צמ"ה,

50 נהגים של סמיטריילר ומערבלי בטון, ועוד עגורנאים וכוי, בסך הכל קרוב ל-200

איש בכל מקצועות הבניה.
י' שפיר
יש כמה מושגים שכל אחד מבין אותם אחרת ולפעמים זח גורם בלבול. יש שני

סוגי הכשרה בבניה - מוסדית ופנים-מפעלית. למדנו מחניסיון בתחנה המרכזית

שהשילוב של הכשרה מוסדית עם המשכיות בהכשרה פנים-מפעלית היא הדרך הנכונה,

האידיאלית. בית הספר בתחנה המרכזית נותן שלושה חודשים הכשרה מוסדית.

ע' פרץ;

יש עוד בתי ספר מוסדיים לבניה?

י' שפיר;

המסקנה שלנו היא שבית ספר מוסדי שמנותק מאתר בניה, הוא לא טוב כי לא באים

תלמידים. יש בית ספר מוסדי במלט"ב. המסקנה היא שהדרך הנכונה להכשרה היא

שההכשרה המוסדית וההכשרה הפנים-מפעלית ניתנות באתר הבנייה, ויש כתובת, יש קבלן

מעסיק שאתו אפשר לדבר. אם ההכשרה מנותקת מן המעשה, העובדים לא באים למשרד

העבודה ללמוד מקצוע הבניה סתם כך כשאין המשכיות.

יש כאן סתירה מסוימת. מצד אחד כולנו מסכימים שההכשרה צריכה להיות באתר

וצריכה להיות המשכיות בקשרים עם הקבלן, ומצד שני אומר מר ברעם שהמדינה תכשיר.

אנחנו נערכנו להכשיר עובדים, ולא נתקדם מהר. כמו שאמר מר קריסטל, פתחנו 19

מוסדות שלנו שבהם מוכנים לקלוט מועמדים שילמדו בניה במשך חודש או שלושה

חודשים. אבל הכיתות עדיין ריקות, דורשי עבודה ששירות התעסוקה שולח לא באים אם

הם לא יודעים את המשך הדרך. כלומר, חסר לנו הפרטנר - הקבלן. אם יהיו לנו עוד

אנשים כמרדכי יונה מפוזרים בכל רחבי הארץ, יש סיכוי להתקדם. אם לא, כולנו

מדברים אבל לאגף להכשרה מקצועית ולמשרד העבודה אין כוח להרים את הנושא ולהכשיר

עובדים לבניה כי המועמדים לא יבואו.

י י ערד;

אני מבקש לעשות אבחנה ברורה בין מה שהמוסד לביטוח לאומי מוסמך לעשות לפי

החוק שקיבלה הכנסת, בדרך בית הלל, ובין השאלה אם הוא משתף פעולה בצורה נכונה

מהצד הבירוקרטי. הרי הכנסת אינה מצפה מאתנו שנעבור על החוק.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת להתייחס לצד השני, כי שמעתי איך עבדה כאן הנציגה של המוסד בתל

אביב. כל חוק, אם רוצים, אפשר להגמיש אותו ולטפל בו כמו שצריך. אני לא רוצה

בנוכחות כל המוזמנים לספר איך עובדת המוסד התנהגה כאן.

י י ערד;

אני לא מכיר את המקרה. אבדוק את הדברים.

אני רוצה לומר רק דבר אחד, אנחנו כן רוצים לעזור, אנחנו כן עושים את

המכסימום כדי לעזור. אם יתברר שאיזה שהוא עובד של המוסד פעל שלא כהלכה, אני

מתחייב אישית לפני הועדה הזאת לבוא לתחנה המרכזית עם מנהל הסניף ועם אותה

עובדת.

היו"ר אי נמיר;

עוד בקשה, לבוא בלי סטופר ולא להגיד; ברגע זה אני צריכה כבר ללכת הביתה.



י' ערד;

אני לא יודע מה היה באותו מקרה, אני גם לא יכול לקבל את הדברים ובמעמד צד

אחד לקבוע שהעובדת לא הלתה בסדר. אבדוק ואגיד את האמת גם אם היא לא נוחה

למוסד. לא פעם התנצלתי לפני הועדה. חובתי להתנצל אם עובדים שלי לא נהגו בסדר.

הפתרון הוא לא להרוס את חוק הבטחת הכנסה. בחודש ינואר יש לנו בסך הכל

7100 איש בכל ענף הבטחת הכנסה. זה בעצם התחליף של קיצבת סעד שאנשים מקבלים

בגין חוסר עבודה. זה הפוטנציאל, והוא רחוק ממספר המובטלים וממספר דורשי

העבודה. אם מדברים על בחור שיש לו טוס-טוס, אנחנו אומרים שלא ניתן תמיכת סעד

למי שיש לו רכב מנועי, גם אם עשרה אנשים מאלה היו אולי מגיעים לבניה. אין לי

פתרון להבטחת הכנסה ברמה של 1500 שקל. מדינת ישראל קבעה רמה נמוכה מזו

במחצית. הלוואי ויכולנו להעלות את הרמה. אני שותף לכל העמדות של ועדת העבודה

והרווחה בענין הפגיעה בשכר המינימום והמשמעות הנוראה שלה.

לא ניצור חוק מיוחד לענין דמי אבטלה לעצמאים. אין כמעט מדינה בעולם

שעושה את זה.

הבעיה העיקרית היא המובטלים למיניהם, חיילים משוחררים ואחרים. אנחנו

מתכוונים עד לסוף חודש זה להביא לכנסת תקנות שיאפשרו בצורה היקית לקבל גם דמי

אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בתקופת הכשרה.זה יאפשר לתת באופן חוקי את התשלומים

שנותן האגף להכשרה מקצועית בהכשרה הפנים-מפעלית במלי שתשלומים אלה ינוכו מדי

האבטלה. אני מקווה עד סוף החודש להביא לאישור הועדה הצעה חוקית כשרה למהדרין.

אני מציע לראות את הענין בפרופורציות הנכונות. אין טעם לדבר על מקבלי

הבטחת הכנסה ועל עצמאים, אלה מעטים מאד. המוקד הם 100 אלף איש שמסתובבים בשוק

העבודה ו-60 אלף מהם מובטלים, והעולים החדשים שאין להם זכאות לדמי אבטלה. צריך

לדון עם משרד הקליטה ועם האוצר שעולים שילכו להכשרה מקצועית בבניה יקבלו בדיוק

אותן זכויות שיש למובטלים. המוסד לביטוח לאומי מוכן להשתתף בדיון עם משרד

הקליטה ועם האוצר. ההכשרה המקצועית בבניה היא זולה מאד לפי כל קנה מידה, וצריך

להבטיח שאותם כללים יחולו על מובטלים ועל עולים חדשים.

אני מוכן ומתחייב שאנחנו נבוא לכל מיתקן הכשרה מסוג זה שיש בו יותר

מחמישים עובדים. אני מוכן להושיב את איש הביטוח הלאומי ביחד עם מנהל שירות

התעסוקה. מעולם לא הועלו לפני הבעיות האלה. יושבת ראש הועדה יודעת שאנחנו

מקבלים ברצינות כל ענין שמביאים אלינו. אבדוק אישית כל טענה, כי זו חובתנו וזה

רצוננו לסייע לפעולה. הציונות שלנו אינה פחותה משל אחרים ויש לנו עובדים

יוצאים מן הכלל. יכול להיות שפה ושם מישהו נכשל. נדאג שיהיה סדר בענין הזה.

נבדוק את הדברים ואם אמצא שנכשלנו, אודיע רשמית לועדה. אמנם אתבייש, אבל אודיע

לועדה כי האמינות חשובה מכל.

בי שורץ;

לפני שנתיים התחלנו לדבר על הכשרה לבניה, וכשדיברנו על אפשרות שעובדים

ישראלים ירצו לצאת לעבודה בבניה אמרו לי שזה לא יכול לחיות, והא ראיה שלא

יכולנו למלא את מלט"ב בתלמידים. עשיתי בדיקה קטנה, אני לא רוצה לחזור הרבה

אחורנה, מצאתי שמ-17 לינואר עד 2 בפברואר היו 1600 איש שהביעו רצונם לצאת

לעבודה בבניה, ולא תמיד היה מי שיוכל לקלוט אותם. לא היה מי שיאמר לחניכים

שאכן יש מי שיקלוט אותם בשכר של 1500 - 1600 שקל.

אנחנו בשירות התעסוקה חושבים שעדיין לא מיצינו את כל האפשרויות לקלוט

עובדים ישראלים מתוך 100 אלף דורשי העבודה. לכן אנחנו עומדים על כך שאין להביא

עובדים זרים ויש לעשות הכל על מנת למצות אפשרויות העבודה לעובדים ישראלים.

המשרד שלנו איננו מוכן היום לקבל את הדרישה לאשר הבאת עובדים זרים.



כשהועלה ענין העובדים זרים, הנושא הועלה השבוע בועדת הכלכלה, אמרנו שאם

בכל זאת יצטרכו לקבל עובדים זרים הרי זה רק לטכנולוגיות חדשות ובמקביל להכשרת

עובדים ישראלים כדי שיוכלו להקלט בעבודה.

עי פרץ;

אני חושב שנכון עשתה היושבת ראש שזימנה את ישיבת הועדה כאן. בדבר אחד יש

כאן הסכמה, ואני שמח שיש גם הסכמה של האוצר: יש אפשרות לעבודה עברית בבניה. זה

שינוי חשוב בגישה ובתפיסה.

הקבלנים הציגו כאן את הבסיס, שלדעתם הוא הבסיס הריאלי, לסיכויים להביא

עובר ישראלי לבניה - שכר של 1500 שקל לחודש למשך כשנה, ואחרי שנה כל אדם

לגורלו, מי שישתכר 2500, מי שישתכר 3000 שקלים, על פי היכולת, על פי הכישורים

ועל פי ההשקעה. זה סביר. אני חששתי שלאחר שבמשך שנה העובדים יגיעו להכנסה של

קרוב ל-2000 שקל, מהמקורות השונות, ולאחר שתיגמר השנה יצנח השכר ל-1200 - 1300

והאיש יברח מהענף. שמענו כאן הצהרה אחרת, והניסיון של חודשיים.וחצי בהכשרה

בתחנה המרכזית מלמד אותנו שיש לתת קרדיט להצהרות של מר מרדכי יונה. נוח לנו

לקבל את ההצהרות שלו, כי זה הסיכוי היחידי שיש לנו לחולל שינוי במבנה המועסקים

בענף הבניה.

צריך לבדוק למה אין בתי ספר מוסדיים להכשרת פועלי בניה. אני מבין שאין

בתי ספר כאלה, פרט לבית הספר של המוסד לבניה.

י י שפיר;

היו ונסגרו כי לא היו מועמדים. אפשר לפתוח מחדש אם יהיו מועמדים.

עי פרץ;

המציאות מוכיחה שהסיכוי לקיים הכשרה מוסדית לפועלי בניה בצורה רציפה הוא

רק בצמידות לקבלנים, בצמידות לעבודה בבנין, בצמידות להכשרה פנים מפעלית. אותו

מיתקן הוא במשך שלושה חודשים מיתקן הכשרה מוסדית ולאחר מכן הוא משמש להכשרה

פנים מפעלית. מחפשים מתכונת כדי לשמור על רצץ של הכשרה במשך תשעה חודשים עד

שנה, גם המבנה הכלכלי של החזקת מדריכים וכו' אינו משתנה לאחר שלושה חודשים,

יש רצף.

אם זה הבסיס, צריך לקבוע שהעובד יקבל 1500 שקלים לחודש. צריך להפסיק את

הבירוקרטיה הפנימית. הקבלנים צריכים להחליט איזה סכום תממן הקרן. אני מבין

שחקרן נותנת אפשרות לגמישות בהשלמה יותר ממה שנקבע בהוק. אני מתפלא שלא נוצרה

תסיסה בקרב העובדים. מובטל מקבל 1300 שקל וכאן מוסיפים לו 200 שקל, והוא רואה

לידו מי שזכאי בהבטחת הכנסה ל-444 ובסך הכל שניהם מקבלים אותו סכום. כל

הכבוד להם שמצליחים להחזיק מבנה חברתי כזה בלי מאבק שיפורר את הכל.

לא יתכן שחמישה גורמים יטפלו בנושא אחד. אנחנו עומדים בשעה קשה. הוכרז

מצב חירום בענף הבניה ובתחומים נוספים. בדרך כלל במצב חירום ממשלת ישראל מקימה

קבינט מיוחד. גבירתי היושבת ראש, המצב בענף הבניה היום הוא כל כך קשה, התעסוקה

היא כל כך משמעותית לקליטה, למצב המשק, להתמודדות עם השינוי בשוק העבודה

בישראל והירידה במספר עובדי השטחים, שאולי יש לתבוע הקמת קבינט שיעסוק רק

בנושא התעסוקה. הניסיון מלמד שאם יש תיאום בין כל הגורמים מצליחים לפתור חלק

מהבעיות.

כדי למצות את הפוטנציאל של המדריכים חייבים למצוא דרך לפטור ממס הכנסה

פנסיונרים שמוכנים לחזור לענף ולשמש כמדריכים.



מר יונה, אני חושב שהתאחדות הקבלנים צריכה להגיש הצעה להקמת שלושה או

ארבעה מרכזים גדולים. המרכז שלך יכול להכשיר אלף עובדים, לא כולם חייבים

לעבוד דווקא אצלך. קבלן שיקבל עשרה עובדים שהוכשרו אצלך במשך ששה חודשים צריך

להשתתף בקרן חמילגות שממנה אתה משלים את ההכנסה לעובדים. אתה לא חייב לממן את

כולם ולשאת את חבעיה הלאומית על גבך. אבל לא כל קבלן יוכל להקים לעצמו מיתקן

הכשרה, רק קבלן גדול שבונה בהיקף די גדול יוכל לספוג גם את הנשירה בדרך, גם את

הקיזוזים. מרכז הקבלנים צריך להגיש הצעה כוללת. אנחנו צריכים לקבוע מה תהיה

השתתפות האוצר בקרן שלכם, כי בשימוש בכספי הקרן יש גמישות ואפשר לפתור הרבה

בעיות ביום שהן מתעוררות. אם לא פתרת את הבעיה לעובד באותו יום, למחרת הוא ילך

וכבר לא תשיג אותו.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לסכם. קודם כל אני רוצה להודות למר מרדכי יונה על האפשרות

שניתנה לנו לקיים את הישיבה במקום הזי; ועל האירוח. אני מודה לנציגי התאחדות

הקבלנים ולנציגים של משרדי הממשלה. במפעל המלבב שנעשה באתר הבניה של התחנה

המרכזית אפשר לראות דוגמה.

ישראל זקוקה ל-60 אלף פועלי בנין בשנתיים הקרובות, ואפשר להכשיר עובדים

בארץ. המספרים ששמענו עליהם היום הם 200 תלמידים כאן, 200 בראשון לציון, עוד

200 בחדרה, ובסך הכל 600 איש - רק אחוז אחד מהמספר הדרוש. האתגר הוא גדול

ומורכב. אני נגד אשליות.

נהגי ציוד מיכני. מישיבות משותפות עם גורמי צה"ל אנחנו יודעים שבכוח

המילואים יש מחסור בנהגי ציוד כבד. אני חושבת שבנושא הזה אפשר וצריך לשתף את

צה"ל בפעולה שתעשה עוד בתקופת שירותו של החייל בצבא.

בשבילנו זח חידוש מרענן לשמוע שאתם מאמינים שעובד לא יכול להתקיים בפחות

מ-1500 שקל. התעשיינים מעולם לא אמרו כך. אם מדובר על שכר של 1500 שקל לחודש

זח יכול להיות עידוד לחייל משוחרר לבוא למקצוע. ההכשרה הזאת במקצוע היא לא

בזבוז זמן. אנחנו יודעים שרוב ההכשרה המקצועית כולל בתי הספר, ביחוד של משרד

החינוך והתרבות, זה פתרון לתלמידים חלשים. זאת לא הכשרה מקצועית.

בענין הפנסיונרים צריכה ההסתדרות להכנס יותר לעובי הקורה ולנהל משא ומתן

ישיר עם משרד האוצר. אחרת לא יסתדרו הדברים. אני מצטערת שלא נמצא כאן נציג

ההסתדרות. אני מוכנה לדבר בענין זה עם מר הברפלד שידון בנושא עם הממונה על

השכר. אם מגיעים להסכמה עקרונית מסתבר שאפשר לפתור בעיות.

אנחנו מוכרחים בנושא זה לחרוג מן השיגרה, אחרת לא ישתנה כלום. אני מתנגד

ללימודים רק בבית ספר, גם אם יקומו בתי ספר. אנחנו יודעים שברבים מאתרי הבנין

אי אפשר לקיים לימודים, גם אם יהיו תלמידים. אנחנו לא מדברים על דרישות

גבוהות, אבל צריכים להיות שירותים מסודרים, סככה מתקבלת על הדעת לאכילה גם

בימי החורף. אלח תנאים מינימליים שבלעדיהם אי אפשר לשלוח בני אדם לעבודה וגם

לא ללימודים.

מר יונה, מר ערד הודיע שהוא יבוא אליכם עם האנשים הנוגעים בדבר כדי לפתור

במסגרת הביטוח הלאומי מה שניתן, לא הכל ניתן, אבל לנסות מתוך רצון טוב לפתור

בעיות ולסייע.

השר פרוש הקים רשות מיוחדת לנושא התעסוקה. הקבינט לקליטת העליה, בראשותו

של שר הבינוי והשיכון, למעשה הוא דומה לקבינט תעסוקה. לא תמיד אני ששה להקמה

של גופים נוספים. אילו הרשויות הקיימות היו פועלות כמו שצריך, הכל היה נראה

אחרת.



אזמן לועדת העבודה והרווחה את שר הבינוי והשיכון ואת סגן שר העבודה

והרווחה, לאותה ישיבה נזמין גם את אנשי הביטוה הלאומי ואת נציגי הקבלנים, כדי

לדון איך להתקדם. יבואו הקבלנים ויאמרו לנו שיש עשרה אתרים וכדי להפעיל את

התנאים צריך לעמוד בשלושה תנאים. התנאי הראשון קשור לשיטת ההכשרה. התנאי השני

- השתתפות בסך 750 שקלים. את הקבלנים לא צריך לענין מאיזה מקור הכסף בא, 100

שקלים משם, 50 משם, 30 ממקום אחר. אילו הייתי קבלן, הייתי מיד מרימה ידים.

תנאי שלישי - זכאות לפי הגישה המכסימלית. תציעו לנו 10 - 15 אתרים שיכשירו

6000 עובדים, אולי נתחיל ב-3000, אבל לא 600. ואז נאמר לשר הבינוי והשיכון
ולסגן שר העבודה והרווחה
יש לכם פרטנר, יש לו נדוניה, הוא מוכן ללכת, עכשיו

עשו אתם את חלקכם. אם הממשלה לא תיתן את זה, אני אפסיק לדבר נגד עובדים זרים.

אבל אתם, רבותי הקבלנים, חייבים לבוא עם נדוניה. אי אפשר כל הזמן להציג רק את

התחנה המרכזית.
ע' ברעם
ברגע זה יש 3000 איש.
היו"ר אי נמיר
בבקשה, תביא את הרשימה ותאמר שאם הממשלה עומדת בשלושת התנאים, פותחים את

ההכשרה מחר.

בענין המקלט בתחנה המרכזית נפנה למשטרה ולהג"א. אני שמחה לציין שמר יונה

בהחלט מוכן שתושבי הסביבה ישתמשו במיתקן.

אני שמחה שנציג האוצר מר מילגרם בא להשתתף בסיור. אני רוצה לציין שאתמול

התקבלו בכנסת בקריאה טרומית שתי הצעות חוק לתשלום המענק לחיילים משוחררים במשך

6 חודשים, הצעה של חבר-הכנסת יהודה פרח, והצעה משותפת של כל חברי ועדת העבודה

והרווחה. נזרז את הליכי החקיקה והחוק הזה יתקבל בכנסת. עד עכשיו היו בנושא זה

תקנות. ואם כך, למה לכם לתת עוד פעם איזה נתח מהמענק ונתח מהבטחת הכנסה ועוד

איזה נתח אחר, לכו להסדר כולל. אתה יודע איך עובדת היום הכנסת - בנושאים כאלה

לא פועלים לפי קואליציה ואופוזיציה. הזעם על מה שנעשה עם המענק, כשמדובר על

עבודות מועדפות - - -
י י מילגרם
זה לא ענין של כסף.
היו"ר אי נמיר
אם זאת תפיסה, נעביר את החוק.

אנחנו יוצאים מכאן לסיור באתר ולפגישה עם תלמידי בית הספר למקצועות

הבניה. אני חוזרת על דברים שאמר מר פיש, אוכלוסית היעד צריכה להיות בעיקר

חיילים משוחררים ועולים חדשים. כל יתר האוכלוסיות הן בעיותיות מאד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)

קוד המקור של הנתונים