ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/01/1991

פיטורי עובדי מלונות בטבריה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 218

מישיבת ועדת העבודה והרו והה, יום ד', א' בשבט התשנ"א

16.1.91. בשעה 09:00
נכחו; חברי הוועדה
א' נמיר - יו"ר

ר' כהן

י י פרח

עי פרץ
מוזמנים
שר התיירות - גי פת

אי רוזנטל - מנכייל משרד התיירות

עי קדמי - יועץ משפטי, משרד התיירות

אי רוזנמן - מנכל פיתוח ותשתית, משרד התיירות

כי זריהן - רפרנטית תיירות, משרד האוצר

עי כץ - משנה למנכייל, שירות התעסוקה

מי בן-שמעון - מנהל אזור טבריה, שרות התעסוקה

ג'ינקוביץ - מנהל המחלקה לשירותי פרט, שירות התעסוקה

גי בן-יוסף - מזכיר מועצת הפועלים, טבריה

שי אפרתי - מזכיר כללי, עובדי אירוח, ההסתדרות

י' הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית

י' שפיר - סי מנהל האגף להכשרה מקצועית

י' ובמן - בעלים של מלון נהר הירדן, טבריה

אי בן-חור - מנהל מלון נהר הירדן, טבריה

אי אמסאלם - מנהל מלון רון, טבריה

י' רוזלנבלום - מנהל מלון גני חמת

י' אבינתן - משנה למנכייל התאחדות המלונות

אי זהבי - עוייד, התאחדות המלונות

י' שובל - דובר שר התיירות
מזכיר הוועדה
א' אדלר
רשמה
טי קוטלר
סדר-היום
פיטורי עובדי מלונות בטבריה.



היו"ר אי נמיר;

אני פותחת את הישיבה.

אני רוצה לברך את כל העמיתים שהגיעו. הנושא שעל סדר יומנו הוא, המשך

הדיון בפיטורי עובדי מלונות בטבריה, אני מבקשת להעיר, בהקשר לעו"ד זהבי,

שלוועדה זו לא נכנס עורך דין של שום גוף. אני לא ידעתי שאתה עומד להגיע.
י י אבי נתן
הוא עובד ההתאחדות.

היו"ר אי נמיר;

מאחר שהוא כאן, הוא יישאר, אבל לא יוכל להשתתף בדיון. לנו יש סדר. לא כל

אחד יכול לבוא בלי הזמנה.

י י אבי נתן;

עו"ד גטניו לא נכנס לוועדה זו?
היו"ר אי נמיר
אני מציעה לך לא להתווכח אתי. יש לשכת קשר של לשכת התיאום והתעשיינים עם

הכנסת, כמו שיש להסתדרות. אלה שני הגופים היחידים שיש להם לשכת תיאום עם

הכנסת. זה כלל אצלי, אני וחברי הוועדה לא מסוגלים להתמודד עם עורכי דין של

הברות שונות. הוא בא, הוא יישב, אבל הוא לא יוכל להשתתף. זה הנוהג. לתעשיינים

ולהסתדרות יש מעמד לגמרי אחר בכנסת. הם מייצגים את כל הסקטור ההסתדרותי

והתעשייתי.

בישיבה האחרונה סיכמנו כמה דברים. ביקשנו מהשר להעלות בוועדת השרים

לענייני כלכלה את כל הנושא של חשיפת היבוא. ראינו אותך כשליח שלנו לא רק לנשוא

המלונות, אלא לנושא התעסוקה בכלל. בפעם הקודמת היו כאן שני נציגים של טבריה,

גבעתי ספן וקלת, שבגלל מדיניות החשיפה המוחלטת עומדים בפני פיטורים מאד מאד

גדולים.

פנינו ליושב-ראש התאחדות בתי מלון, וביקשנו לקבל מכם רשימה מפורטת של

מספר העובדים, חלוקה למספר עובדים קבועים, למקצועי ים, לעובדים הארעיים

והעובדים הזרים. מר פדרמן איננו היושב-ראש שלכם, אדוני?

י י אבי נתן;

הוא הנשיא שלנו.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו התקשרנו למשרדו של מר פדרמן, כך נמסר לנו. אתם אולי תוכלו להשכיל

אותנו, אבל עד היום לא קיבלנו שום תשובה. ביקשנו גם לראות את התפלגות

המפוטרים. במהלך הישיבה האחרונה נמסרו נתונים מאד סותרים לגבי הפיטורים בבתי

המלון. היתה שאלה האם זה כצעקתה. הדבר היחיד שקיבלנו בכתב הוא ממועצת פועלי

טבריה. קיבלנו רשימת מפוטרים, ובה כל בתי המלון בטבריה, ובו מצויין שמלון

וושינגטון נסגר כליל, והאגף הישן במלון החוף שקט הושכר לעמידר לצורך איכסון

עולים. כמו כן נמסר שהרשימה איננה כוללת אכסניות פרטיות, מה שנקרא "צימרים",

מסעדות חופים, חניונים ומזנונים, וההערכה היא ששם מספר המפוטרים הוא 30. אין

לנו המספר של סך הכל העובדים.



באותו נתון נאמר שחלוקת המפוטרים היא כדלהלן: מבין הזמניים פוטרו 317,

מבין הקבועים פוטרו 338, חופשה ללא תשלום - 82. אני שומעת שבסך הכל עובדי

מלונות, כולל חופים וכל מה שמסביב, מגיע ל-2500.

שר-התיירות ג' פת;

שוחחתי עם שר התעשיה והמסחר ומצאתי עצמי מתפרץ לדלת פתוחה. הוא נלחם את

המלחמה שלא תהיה בארץ הצפה מוחלטת של מוצרים משווקי יצור בהם תנאי העלויות

הושכר מגוחכים בהשוואה אלינו, ועל כן מדובר בהיצף בכמויות גדולות מאד.

לצערי הרב ועדת השרים לענייני כלכלה לא מתכנסת, והסיבות ודאי ידועות.

לגבי נקודה אחת נוספת, מלון וושינגטון בינתיים נרכש על ידי יזם ואנחנו

מקווים שהוא יחזור להיות בית מלון. יש בו מעל מאה חדרים. חלק גדול מהמלונות

הקטנים בקרית שמואל נכנסו להסכמים עם משרד הקליטה. בינתיים חלקם הגדול ריק,

אבל אני מניח שהם יאוכלסו בעולים. לגבי החוף השקט, מדובר בחצי המלון, האגף

הישן.

אני רוצה להציע שנשמע את ההסדרים שנעשו מפי ה' ששון ודייר הכט. הופתעתי

לטובה לשמוע שבמערכת הכשרה מקצועית יש היום 90 אלף. זה דבר כביר מאין כמוהו.

דייר הכט אחראי לענין זה ואולי יספר על כך. היה ויכוח בין המלונות וההסתדרות,

ויכוח די צודק, ולבסוף זה סודר.

היו"ר אי נמיר;

נשמע את המלונות ונציגי טבריה ולאחר מכן נדון בהכשרה המקצועית. אני מבקשת

שיהיה ברור בוועדה שלנו יש סדר, ולפני הרשימה שהוקראה למזכירתו של מר פדרמן.

איננו כל כל בקיאים בהיררכיה. אנחנו יודעים שיש נשיא. אם הנשיא חושב שזה לא

בסמכותו, הוא יכול להעביר את זה למי שצריך לעשות את זה. ביקשנו נתונים

מפורטים, מספר העובדים, כמה קבועים, כמה מקצועיים, כמה זרים, כמה ארעיים,

התפלגות המפוטרים, כמה פוטרו בסך הכל, כמה פוטרו מכל בית מלון, כמה קבועים

מבין המפוטרים האלה, ונתונים על עובדי שטחים במלונות. זה לידיעתך. מי המנכ"ל

שלכם, אגב?

י י אבי נתן;

משה עמית.

היו"ר אי נמיר;

הוא לא יכול היה לבוא?

י י אבי נתן;

הוא יכול היה לבוא, אבל זה לא הנושא שהוא עוסק בו. אני מצטער שמה שקראה

היושבת-ראש לא הגיע אלינו בצורה כזו. חלק מאותם נתונים שאתם מבקשים, אינם

בידינו ואין לנו מנין להוציא אותם, ואין לנו אפשרות לעשות רישום מדוייק בבתי

מלון ודיווח עדכני לגבי החלוקה הספציפית הזו שנדרשה על ידי הוועדה.

הובא לידיעתנו שמדובר בפיטורי עובדים וצימצום כוח עבודה במלונאות, ולגבי

זה יש לנו נתונים. הנתונים הם לחודש נובמבר 1990, והם מסתמכים על נתונים

שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנובמבר 1989 ואוגוסט 1990. הנתונים

לנובמבר 1990 הם מתוך סקר שנעשה על ידי ההתאחדות על למעלה משליש מבתי המלון

בארץ.



מספר העובדים מקבלי השכר במלונאות, באוגוסט 1990, היה 23,666. בחודש

נובמבר 1989, היו 19,929. כלומר, היתה ירידה עונתית של 3,737 עובדים. מה

שמעניין אותנו כרגע הם נתונים של נובמבר 1990 לגבי ההשפעה של המשבר שפוקד את

הענף. בנובמבר 1990 היו בענף 15,620 עובדים. כלומר, ירידה של 4,309 עובדים

נוספים, מעבר לירידה העונתית אם משווים זאת לנובמבר 1989. מחודש אוגוסט נפלטו

מבתי מלון כ-8,046 עובדים, שהם 34%מסך כוח האדם שעבד באוגוסט 1990. ולעומת

נובמבר 1989, כשמשווים עונה מול עוני;, זו ירידה של 21% מעבר לירידה העונתית.

בדקנו את הנושא של מספר ימי העבודה. כאן הירידה הרבה יותר גדולה. לעומת

נובמבר % 31 - 2989, ולעומת אוגוסט 41% - 1990. זו כמובן תוצאה של הסדרים שנעשו

במלונות ספציפיים בכל מיני מקומות בארץ, לגבי קיצור שבוע עבודה מעבר לשבוע

עבודה מקוצר של 4 ימים וגם ל-3 ימים, כדי להקטין עד כמה שניתן את מספר

המפוטרים.

יש לי נתונים לגבי טבריה, אמנם לא מלאים.
היו"ר אי נמיר
יש מוקדים שהם במיוחד מאד קשים?
י י אבינתן
טבריה הוא אחד המוקדים הכי קשים. גם נהריה, צפת, שם כמעט לא נשארו מלונות

פעילים.
רן כהן
מה הסיבה לייחוד של טבריה?
י' אבינתן
בנובמבר 1989 היו בטבריה 1,796 עובדים. בנובמבר 1990 היו בטבריה 431

עובדים פחות, כלומר 1,365. וזאת לעומת אוגוסט - שגם זה שיא העונה בטבריה -

לפי סקר שלנו היו קרוב ל-1000 עובדים פחות לעומת מספר העובדים באוגוסט. מספר

העובדים באוגוסט היה קרוב ל-2,500.

הסיבה מדוע טבריה היא מוקד קשה, נעוצה בשניים: ראשית, המשבר בטבריה יותר

עמוק מהממוצע הארצי שלנו. אילת וים המלח מטים את הכף קצת כלפי 'מעלה, תל-אביב

והרצליה וחיפה נמצאים על הממוצע הארצי, ואילו ירושלים וטבריה מורידים את

הממוצע הארצי.

סיבה שניה היא, שאין כמעט הבדל בין מספר ימי העבודה בטבריה בנובמבר 1990

יחסית למספר העובדים לעומת נובמבר 1989. כלומר, בטבריה לא הוקטן מספר ימי

עבודה וגם לא השתמשו בתכנית שד"ר הכט ודאי יספר עליה - היא מתחילה רק בתחילת

ינואר והיו להם קשיים להכנס לתכנית הזאת, וזה בגלל התנהגות מוזרה שלא כל כך

מובנת לנו של מזכיר איגוד בתי המלון במועצת הפועלים.
היו"ר אי נמיר
אני מציעה שעל טבריה נדבר עם אנשי טבריה. ישנם כאן כל אנשי טבריה.



י' אבינתן;

לגבי כלל הארץ, התחלנו ביוזמתו ובביצועו וניצוחו של ד"ר הכט בתכנית שאני

מבין שדווח עליה לוועדה, תכנית חל"ת למניעת פיטורים. -זוהי תכנית שמאפשרת לשלוח

כ-40% מכוח העבודה המקצועי הקבוע של בתי המלון לחופשה ללא תשלום, שבמרוצתה הם

מקבלים דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, אבל חייבים לעבור הכשרה מקצועית במקצועם הם.

ההכשרה הזאת חציה בלימודים עיונים וחציה בעבודה מעשית. זה כדי להקל על בתי

המלון לא לחייב אותם להתנתק מהעובדים האלה, כדי שבתום התכנית יוכלו לקבל אותם

הזרה ברמה יותר גבוהה. התכנית הזאת, בגלל ויכוח שהיה לנו עם ההסתדרות לגבי

תנאי כניסת העובדים לתכנית הזאת, התארך זמן הביצוע והיא יוצאת לפועל עכשיו.

כרגע נמצאים בתכנית הזאת כ-350 עובדים ב-9 קורסים באילת, ותוך ימים

ספורים נפתח קורס אחד בירושלים. אני מבין, שאמנם לא במסגרת שלנו, מתקיים קורס

אחד בטבריה, ואני מקווה שיהיו גם נוספים, אם אולי יובהר איך אפשר להסיר את

ההתנגדות שקיימת שם לעריכת הקורסים. יש לנו כרגע מועמדים לעוד 600 עובדי בתי

מלון שנרשמו לתכנית זאת. יש נוספים, שעם גמר המשא ומתן בנושא זה, מתכוונים

להצטרף לכך. אני מעריך שאם לא יהיו קשיים מיוחדים, התכנית תצא לפועל לגבי

1200-1300 עובדים.
י' ובמן
אני רוצה לדבר על נושא התיירות בטבריה והמרכיב הכלכלי שלו. טבריה במבנה

הגיאוגרפי והדמוגרפי שלה הלכה לכיוון כלכלי מובהק, חד-עסקי, וזה נושא

התיירותי. בעצם לא היתה ברירה אהרת. זה בעצם אילוץ וגם נתוני טבע. עד שנות ה-

70 היתה בטבריה תיירות פנים, תיירות בריאות, תיירות חורף, מלונות בלי מיזוג

אויר שפעלו בחורף ונסגרו, ואת יתר הנושאים הכלכליים פתרו על ידי התעשיה

הקיבוצית, החקלאות הקיבוצית, כשאלפי פועלים מהעליה החדשה עבדו ומצאו את הפרנסה

שלהם בענפים אלה.

משנות ה-70 והלאה היו דיונים מה לעשות בטבריה, תעשיה או מלונאות או

מרכיבים אחרים. הגיעו למסקנה שתעשיה לא תתפתח בטבריה, וצריך לנסות לנצל את

נתוני הטבע, את היכולת, ולהמשיך בתיירות. ואז אני הלכתי לבנות את מלון פלאזה

על בסיס זה שטבריה תתפתח לתיירות. התחיל עידן חדש של תיירות. אני עצמי בנתי

1000 חדר ברמה של 5 כוכבים. זה התחיל ללכת וקיבל תאוצה. העיר התפתחה בצורה

יוצאת מן הכלל. נפסקה התלות הבלעדית בתעשיית הסביבה.

כתוצאה מכך שהעיר התפתחה לכיוון התיירות, נוספו בה כל המרכיבים שבאים ליד

התיירות. עשינו חשבון שמלון כמו נהר הירדן,, כשהוא בתפוסה של 50%, עושה מחזור

של כ-12 מיליון שקל, ולפחות חצי מזה מפרה את תוך טבריה. אני רואה את זה לפי

התשלומים שאנחנו משלמים לספקים, לשירותים שונים, לבעלי מלאכה שונים. מכניסים

לטבריה מיליוני קלים. זה מפרה לא רק את העובדים במלון, אלא לפחות כמות כזו

נוספת של עובדים בטבריה.

התייר שבא, מלבד מה שהוא משלם למלון, לפחות 50% מהסכום הזה הוא מוציא

בחנויות ובמסעדות וקניות. זה לא רק המלון שנבנה ומעסיק 200-300 איש. זה יוצר

תעסוקה שהיא הרבה מעבר לכך. מלון שמעסיק 300 איש, אני חושב שמפרה 300 איש

נוספם אם לא י ותר.

המלונות בנויים בעיקר על תיירות פנים. תיירות חוץ נפגעת מדי פעם, בכל פעם

יש תקלה ויש ירידה בתיירות חוץ. אם אנחנו מגיעים ל-30%-20% לתיירות חוץ, אז

הממוצע שלנו הוא הישג. זה בזמנים טובים. תיירות החוץ היא בעיקר צליינית. אנחנו

עושים הרבה מאד בשניםה אחרונות, ומשרד התיירות היה שותף גדול בכך, למה שאנחנו

קוראים .GO GALILEEלאחר שיש כבר 3000 חדרי מלון בטבריה, אנחנו פונים לכל

סוכני התיירות הגדולים בעולם להכניס אותנו לתיירות הנופש, מה שיביא אותנו לכך

שיכירו גם באזור. אנחנו עושים זאת בסכומים גדולים.



רוב הזמן אנחנו תלויים בתיירות פנים. לכן טבריר! סובלת קשר; יותר מכל עיר

אחרת כשיש משברק בתיירות. לאילת שי כמה וכמה נתונים שאיננו יכולים להתחרות

אתם. עכשיו באילת המלון עולה 18% פחות.

רן כהן;

זה משפיע על כולם.

י' ובמן;

אני אומר זאת, כי טבריה בנויה על תיירות, כפי שאילת בנויה. למה נתנו לה

את זה? כי ביססו אותה על תיירות. טבריה מבוססת אך ורק על תיירות ומקומות עבודה

הבסביבה, שזה שולי. הכלכלה של העיר עצמה מבוססת, כמו אילת, על התיירות. לכן,

אם היא יקרה יותר ב-% 18, אז היא הראשונה שסובלת. לכן אנחנו לא ברי-תחרות.
רן כהן
זה מוזכר, כי זה לא חדש. זה לא כל כך משכנע. עובדה שיש מצב קשה. אני רוצה

להבין מה השתנה באופן מיוחד שגורם לטבריה היום לסבול. הנימוקים שאתה אומר אינם

שייכים לענין.

י' ובמן;

אנחנו מבוססים על תיירות פנים. אין בעיה גדולה עם תיירות חוץ במעיים. אם

אנחנו מבוססים על 100%-90% על תיירות פנים, זה משפיע יותר מאשר אם היתה לנו

תיירות חוץ.

כשיש לנו 30% או 50% תיירות חוץ, הנתונים יכולים להיות זהים. אנחנו

בנויים אך ורק על תיירות פנים ואנחנו נחותים ב-% 18. עובדה באילת יכולים להציע

מחיר ב-% 18 יותר זול מאתנו.

הרבה זמן היה מדובר על הכנסת הנושא של חוק הנופש. לו היו מעבירים את חוק

הנופש, שהסכומים שהעובד מקבל עבור נופש אמנם יוצאו על נופש, הדבר היה יכול

להכניס עוד מיליארד שקל למחזור התיירות, דבר שמס הכנסה לא היה סובל מזה, כי

היה מקבל אותו בדרכים אחרות. זה היה יכול להפרות את כל הנושא של התיירות.

היו"ר אי נמיר;

אתם חושבים ענין המע"מ % 18 יכול להועיל לכם.

י' ובמן;

בצורה דרמטית. דבר שני הוא חוק הנופש, שהעובדים יקבלו את הכסף למטרות

נופש ולא ככסף לכיס. היום זה לא מפעיל שום מנגנון כלכלי בארץ. את המיליארד שקל

של הבראה, אם היו מכניסים להבראה דרך המלונות, והיו פוטרים את זה ממס הכנסה -

זה היה מניע לצאת להבראה. האוצר בסופו של דבר היה מקבל זאת דרך המלונות

והמערכת הכלכלית שזה מפעיל. לגבי טבריה זה היה מאד מאד משמעותי, יותר מאשר

תל-אביב שבנוייה על מלונות מסחריים ועסקיים. זה היה טוב גם לעובד בסופו של

דבר.

א' בן-חור;

במלון נהר הירדן 400 חדר. יבואן של 150 אלף איש בשנה לאזור טבריה והצפון,

כאלה ששותים במלון, ונסועים בסירות ואוכלים במסעדות ובדרך לטבריה עוצרים

בחרמון.



נשאלנו לגבי מספר האנשים שפוטרו. היום במלונות טבריה לא עובדים יותר מ-

1200 איש. הלכו החוצה 1300, אם הבסיס של 2500 הוא נכון. אני לא מדבר על בעלי

סירותש העלו על החוף ולא המסעדות שנסגרו.
שר-התיירות גי פת
כולל קרית שמואל והעברת המלונות למשרד הקליטה. במלון כזה נשאר עובד או

שניים, וזה גם פיתיון לפיטורי האנשים.

א' בן-חור;

בכל המלונות שהופכים להיות מרכזי קליטה, קורים שני דברים. ראשית, הם

מפטרים עובדים. אתה צריך שם בסך הכל שני אנשים שיחזיקו את העסק, שיגבו כספים

מהעולם. ודבר שני, הם יוצאים ממעגל היצור ולא ייצרו יותר, וכשיגיעו התיירים,

הם לא יהי ו מוכנים.

היו"ר אי נמיר;

כמה פוטרו להערכתך במלונות בטבריה באלה שהפכו למרכזי קליטה?

אי בן-חור;

רובם מלונות קטנים עד 100 חדר. הנושא הזה נשמר עדיין בסוד. אנחנו

מעריכים שמדובר ב-300 חדרים שהעסיקו כ-200 עובדים.

שר-התי ירות ג י פת;

אם טבריה, בניכוי עונתי, פיטרה כ-400 איש בין נובמבר לנובמבר, 200 איש

פוטרו כתוצאה מכך שמלונות הפכו להיות מרכזי קליטה. קיבלתי רשימה של בתי מלון

שאתם נחתמו הסכמים בלי ידיעתנו. מאתנו יש חוצפה לדרוש שנשאיר את המלונות האלה

כבתי מלון עם דירוג. כלומר, אדם יעשה רזרבי ישן בוושינגטון, ויבוא וימצא את

עצמו במרכז קליטה, כי הם השאירו כמה חדרים בתור מלון. מדברים על קרוב ל-7000

חדרים. חלק מהם לא איכפת ליש הם לא במערכת התיירותית. במלונות מפוארים יותר

כמו נהר העובדים, על 400 חדרים יש כ-300 עובדים. במלונות האחרים זה בערך 50%.

כלומר, בערך חצי איש לחדר במלונות הפחות טובים, ו-% 75 במלונות הטובים.

בגבוהים ביותר זה אחד מול אחד. כלומר, כ-3500 איש נזרקו בכל הארץ, ועוד ידם

נטויה. מספרים למלון אחד שמלון נהר הירדן הולך להסדר להפוך למרכז קליטה, ולכן,

למה שהשני לא יילך? מציעים מחירים מראש, לשנה שלמה. היום, כשבעל בית המלון

במצב שהוא צריך להביא כסף מהבית כדי להחזיק את המלון, הוא אומר לעצמו; למה לי

להביא 200 אלף שקל לחודש מהבית עם גיבנת כזו של עובדים, זו הזדמנות לפטר את

העובדים ולקבל הביתה ציק לשנה שלמה. מה יקרה לענף התיירות בעוד שלושה-ארבעה

חודשים - מי חושב על זה בכלל?

אי בן-חור;

השינוי הדרסטי נובע מכך, שזו עיר שכל כלכלתה על תיירות בלבד. אמר מר

גבעתי, שיש לו 600 עובדים בספן. 600 עובדים זה 2.5 מלונות. בקיץ האחרון היתה

פריחה, וזה נפל. יש ירידה דרסטית בכניסות התיירים, יש עלייה נוראה במחירי

תשומת היצור של מרכיב האירוח. אם הסובסידיה של מזון נעלמה, וארוחתה בוקר

הישראלית, שזה המרכיב העיקרי באירוח, אם זה לא מסובסד, אנחנו לא יכולים לעמוד

בזה. נציגים שלנו חתמו על הסכם עבודה חדש. אנחנו היחידים שעובדים 7 ימים

בפועל, ובעצם חתומים על הסכם עבודה של 5 ימים. למעשה פגעו בשכר המינימום של

העובדים שלנו, והפכו את כולם לעובדים לקיים. אני זה שהתקשרתי עם חברת הכנסת

אורה נמיר ואמרתי שקורה שם משהו. וכועסים עלי בענין זה. במקום לבנות את הענף,

נלחמים בו.



אלולא משרד העבודה, 32 איש שלי היו היום מחתימים את הישרכארט שלהם בביטוח

הלאומי. מה שנאמר קודם שלא מאושר בטבריה נוגע אלי אישית. אני עצמי פתיחתי קורס

ב-1 בינואר, קורס לכללי ים ולא למקצועי ים. אנחנו עומדים ומרצים, ולולא משרד

העבודה והביטוח הלאומי, לא היה לנו קורס. מה שהם נתנו, עודד אותי ואני הולך

לפתוח עוד קורס. העובדים יודעים שיש להם אבא. לאן הם י ילכו? לאותו נציג
הסתדרות שאומר להם
חבריה, אני לא יכול כברגע לסגור אתכם? הם מגיעים יום יום

לעבודה ומחתימים כרטיסי עבודה, והם לא הולכים ללשכת העבודה להחתים את הכרטיס.

הם לא מובטלים.

היו לנו 295 עובדים והמספר ירד ל-140. אנחנו המפרנסים העיקריים של טבריה.

אנחנו מביאים את ה-150 אלף איש, מערכת השיווק שלנו מביאה אותם ואנחנו משלמים

לה את שכרה. אנחנו מפרנסים את ספקי המזון ועוד.

יצאה הוראה של משרדי הממשלה, של נציבות שריות המדינה, של שר החינוך,

לקיים קורסים רק באזור ירושלים, בגלל המצוקה. שלחתי מכתב לשר החינוך ושאלתי,

מה אתנו? היה מלון קיסר בטבריה, הוא אמר למר גבעתי, אל תבטל הסכמים, אבל תתאים

אותם במציאות. במציאות נלחמים במר גבעתי האנשים שלו. כולם נלחמים בכולם. הכל

ישנו, צריך רק לנצל את זה. אנשים שילמו ביטוח לאומי, משלמים מס הכנסה, שילמו

לקרן הכשרה מקצועית, וכשנצריך להתחיל את הקורס - יש ויכוחים.

י י רוזנבלום;

בטבריה היתה בניה ל-40%-30% תיירות נכנסת. ברגע שתיירות נכנסת יורדת

לאפס, אותו מאגר טבעי של תיירות פנים, מתפזר על פני הרבה יותר אזורים והרבה

יותר בתי מלון. ובמיוחד, כאשר אילת מתחילה להיות המתחרה של טבריה, כאשר אילת

באותה תקופהף מלאה בתיירות צ'רטר.

צריך לזכור שעלויות תשומות העבודה בבתי מלון הגיעו למצב אבסורדי של 45%.

על כל שקל שנכנס לבעלים או למלונאות, משלמים % 45 אך ורק על תשומות עבודה. מזון

נע בסביבות 18%-16% מהפדיון.

בתי מלון הגיעו לכך שיש להם רווח תיפעולי של % 8, כאשר באירופה הוא מגיע

ל-% 35. מכאן אפשר להבין באיזו מצוקה גדולה נמצא ענף המלונאות. יש גם מיסוי ויש

גם הלוואות, ונשאלת השאלה אי אפשר להגיע לקיום מינימלי. בענף הזה כל תוספת

תשומות, אם על ידי מסים או ביטול סובסידיות או הטלת קנס נוסף על הענף המסכן

הזה, זה מכרסם באותה רווחיות בלתי-אפשרית, ותביא את הענף מפשיטת רגל, ולא יהיה

מנוס מזה להערכתי בענף הזה הושקעו מיליארדים, מדינת ישראל היתה שותפה להקמת

המפעל האדיר הזה. בגני חמת יש 280 חדרים, % 50 למשקיע זר ששואל-את עצמו, איזה

אבסורד זה. התפוסה שלנו עכשיו כ-% 25. וזה מתחלק כך שזה 6%-5% בימי השבוע ובסוף

השבוע קופץ ל-% 100.

אני מעריך שלא נותרו יותר מ-700 עובדים שנמצאים עדיין בבתי המלון בטבריה.

אני לא מאמין שיש יותר. 700 אלה לא עובדים 5 ימים בשבוע. הם עובדים 3-4 ימיטם

לכל היותר. המצב הוא על סף קטסטרופה.

היו"ר אי נמיר;

מה קורה עם השכר כאשר העובד עובד רק שלושה ימים?
י' רוזנבלום
אם העובד צבר לעצמו איזושהי חופשה, הוא מקבל את ההשלמה באמצעות אותם

ימים. כאשר הוא מגיע בסופו של דבר לסוף החופשה, קיימת בעיה. אין לי ברירה אלא

לפטר אותו.

היו"ר אי נמיר;

בי אסור לך על פי החוק להעסיק אותו בפחות משכר המינימום? העובד מעדיף

שיהיו לו כמה שקלים בשכר. אתה מחזיק אותו שלושה ימים בשבוע, והשכר במלונות הוא

הרי שכר מינימום, כמה כסף הוא מקבל? בסוף החודש הוא מקבל עבור 12 ימים בחודש?

או אחד שעובד חמישה ימים בשבוע, מה אתו? אז הם מקבלים פחות משכר המינימום.

יי רוזנבלום;

כן. הוא מקבל פחות.
היו"ר אי נמיר
אדוני השר, שכר המינימום היום הוא 1042 שקל ברוטו, יש קצת תוספות שהשארנו

בחוץ כמו ותק וכן הלאה. אדם שמקבל 1042שקל ברוטו מקבל נטו כ-900 שקל. אני

פונה אליך כחבר ממשלה, אם יעבור חוק ההסדרים במשק, יהיה היתר ל-6 חודשים ואין

לי ספק שעובדי המלונות יהיו בקטיגוריה הזאת, לשלם להם 30% פחות, וזה יגיע ל-

726 שקל ברוטו, וזה, על פי אותו חוק, יהיה מותר במשך 6 חודשים לשלם % 80. שנדע

מה קורה לציונות, מה זה אדם עובד ומה זו עבודה. אחר כך יש טענות שמנצלים לרעה

את דמי אבטלה.

מר בן-חור צילצל אלי הביתה ואמר לי: אני רוצה שתהיה מודעת לכך שעובדים

מקבלים פחות משכר המינימום, והוא הסביר לי בגלל איזה אילוצים. שכר המינימום

בנוי לפי שעת עבודה. אם אדם אינו ממלא את מלוא שמונה שעות העבודה שלו לפי

חישוב של 45 שעות עבודה בשבוע או 40 שעות, הוא מקבל את חלקי המשכורת שלו.
שר-התיירות גי פת
אני מציע שחלק זה של הפרוטוקול יעובר למזכ"ל ההסתדרות. הנושא של שכר

המינימום והטריק הזה היו אחת הסיבות בגללן לא הצבעתי בעד תקציב המדינה, והוא

נמצא במשא ומתן עם ההסתדרות. אני מבקש שלא יעשו לינקג'. עושים לינקג' בין

התמיכה לכור לבין עלובי החיים של 700-800 שקל בחודש.
היו"ר אי נמיר
יש ברירה, או שזה יוסכם בהסדר בין שר האוצר ומזכ"ל ההסתדרות, או שזה

יבוא לוועדת הכספים של הכנסת. אני מודיעה לך, שאני עושה לובי בין כל חברי

הליכוד שלא יתנו יד לדבר הזה. ההסתדרות - אני ערה לזה ועושה את זה מדי יום.
י י אבי נתן
לנושא שכר המינימום, לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכר

העבודה הממוצע לשכיר בחודש ספטמבר האחרון במלונות היה 1890 שקל.
היו"ר אי נמיר
בשביל שיצטטו לנו את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו לא צריכים את נציגי

התאחדות המלונאים. יש לנו כל החבורות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני למדתי



בבית הזה דבר פשוט מאד, שהספרים זה סיפור אהד, והחיים זה סיפור אחר, ולפעמים

בדיוק להיפך.

י י אבי נתן;

רק חלק, ולא חלק גדול מעובדי בתי מלון, מקבלים שכר מינימום. רוב התעריפים

שלנו הם מעבר לשכר המינימום, גם בטבריה. רוב העובדים שמקבלים שכר מינימום

פוטרו עכשיו מבתי המלון, כי אלה העובדים הראשונים לפיטורי, עם הכי פחות ותק.

רוב העובדים בענף שנשארו, מקבלים מעבר, ולפעמים הרבה מעבר, לשכר המינימום, כי

הם המקצועיים והותיקים שעליהם רצה המלון לשמור.
היו"ר אי נמיר
נאמרו כאן דברים די קשים, מר אפרתי, היתה ביקורת על חוסר גמישות מצד

ההסתדרות. ודאי יש צד שני לסיפור טבריה, ואני מבקשת שתסביר לנו.

שי אפרתי;

בחודש ספטמבר, כאשר הרגישו שמשהו עומד להיות במיפרץ, פיטרו בתי המלון

עובדים ארעיים. בתחילת אוקטובר פיטרו גם עובדים קבועים, קרוב ל-1500-2000

עובדים, ושלחו עוד 1500-2000 עובדים לחופשה ללא תשלום ללא שום הסדר. זה בכל

הארץ. בירושלים ובטבריה שלחו עובדים לחופשה ללא תשלום, ללא שום תנאים

סוציאליים וללא שום הסדר שעשינו עכשיו עם משרד העבודה והתאחדות המלונות ומשרד

התיירות. לחופשה ללא תשלום גם כן שלחו כ-2000 איש. ה-2000 האלה, מבחינתי,

למרות שיצאו בתנאים משפילים, הם לא מפוטרים. שלחו אותם בלי תנאים סוציאליים,

ואמרו שכעבור שלושה-ארבעה חודשים הם יוחזרו לעבודה.

יש לי הערכות לגבי טבריה. אילו היה כאן איש נתניה, היו בוכים על נהרות

בבל. כי שם באמת חורבן. נכון שטבריה נפגעה, אבל אזורים רבים נפגעו, כולל

ירושלים שנפגעה קשה מאד, גם אילת. לתיירות יש חוקיות. בעונה זו של השנה, גם

ללא מלחמה, המצב בבתי מלון לא היה שונה בהרבה. חודשי דצמבר-ינואר-פברואר, הם

חודשים מתים בתיירות. נוסף לזה יש עכשיו מלחמה.

מה קרה בטבריה? בזמנו עשינו הסכם יחד עם התאחדות המלונות לקיצור שבוע

עבודה ושעות עבודה, והגענו ל-40 שעות עבודה ב-5 ימים. כולנו הבנו שזה מקל

ומשפיע לטובה על התיירות, גם על העובדים. יש זמנים שאין תיירות, העובד עובד

חמישה ימים, מקבל את אותו שכר שהיה לו, ובחודשים הטובים מעסיקים את העובד ביום

הנוסף ומשלמים לו סכומים יותר הוגנים.

המלון הראשון בטבריה שאמר שהוא לא יכול לחיות עם זה, בניגוד לכל הגיון,

כי אם אין לך עבודה, תעביד את העובדים 5 ימים, הלך וכפה הסדר שההסכם שלנו לא

יתבצע בתוך המלון שלו עד אפריל, תוך הבטחה שהוא לא יפטר עובדים. כשאמר זאת

ישראל קיסר לגבעתי, הוא אמר לו: תעשה את זה בהסדר מוסכם עם הסתדרות עובדי

האירוח, אם המצב קשה. בניגוד לדעתי, כי במלונות אחרים המצב לא פחות קשה, ואני

מבין את מר גבעתי, הוא עשה הסדר. אני שתקתי. ואחרי זה הוא פיטר עוד 90

עובדים.

אם עשית הסדר שלא יהיו פיטורים, למה פיטרת? גם פיטר בהתחלה, גם נכנס

להסדר של 90 עובדים, ועכשיו הוא רוצה חופשה ללא תשלום. מה יש בהסכם שחתמנו עם
התאחדות המלונות? אמרנו
מלון שמצבו קשה ובאמת לא יכול להחזיק את העובדים,

יוכל לשלוח עד % 40 מהעובדים שלו לחופשה ללא תשלום. העובדים יקבלו רק % 70 מדמי

אבטלה, אבל בתנאי שיקבלו את כל התנאים הסוציאליים על ידי המעסיקים. כדי שלא

יהיה ניצול לרעה, אמרנו שכל מזכיר מועצת פועלים ומזכיר אגודה, שמכירים את מצב

המלון בכל מקום, הם יהיו אלה שיאשרו את החתימה הסופית.



דיברתי על מזכיר האגודה שלנו בטבריה ועם מנהל מלון לפלאזה, והוא אומר דבר

פשוט: אני רוצה לבצע את ההסכם שעשינו כלשונו, אפשר להפעיל אותו מה-1 בינואר,

אבל אני מבקש, שאם במלון לפאזה יש עובדים לא ישראלים, שקודם יוציאו אותם.

היו"ר אי נמיר;

עובדי שטחים?
ש' אפרתי
לא. יש שם כנראה עובדים מלבנון.
הי ו"ר אי נמיר
מי נקרא "לא ישראלים", עובדי לבנון?
שי אפרתי
ישנם עובדי לבנון. מהזה אנחנו לפעמים מעלימים עין. אבל לא זה
היו"ר אי נמיר
אני רוצה להבין ברור. עובדים ישראלים, זה גם יהודים וגם ערביי ישראל,

אמרת שקודם יפטרו את העובדים הזרים. קודם נדע על איזה מינוח אנחנו מדברים.

עובדים זרים זה עובדי שטחים לא מאורגנים, זה עובדי לבנון - גם הם עובדים זרים,

שלא תהיה פה שום אי-הבנה בענין לבנון, ומי שבגליל לא יודע שהם נשארים לגור

ולחיות שם, הוא אולי לא יודע מה קורה תחת אפו. ועובדים זרים חם עובדים שבאים

מחוץ לארץ ומתנדבים שעובדים בשכר במקום עובדים. גם זה ישנו. למי אתה מתכוון?
שי אפרתי
בטבריה יש עובדים מלבנון. אם אני חורג מטבריח, יש מלון במרכז הרצליה,

מלון דניאל, שמעסיק עובדים לא ישראלים, מתאילנד. זה ברשיון. רשת מלונות ישרוטל

באילת, מעסיקים עובדים מגאנה. אנחנו אמרנו שאיננו מסכימים שיהיו גם עובדים

לבנונים ועובדים זרים, ואז יבואו לחל"ת. מעבידים את העובדים במקום 18-16 יום

במקום Z2יום בחודש, משלמים להם עבור 16 יום כי אין עבודה - אתה רוצה גם לנצל

את ענין החל"ת? ואת מי לשלוח לחל"ת? עובדים זרים לא יכולים לשלוח לחל"ת. לשם

אפשר לשלוח רק ישראלים.

לכן נתנו בידי מזכיר אגודה בכל מקום שמכיר את המצב במקומו, לתת את האיש.

זה חייב להיות בהסכמתו. באו ואמרו למר אורי בן-חור במלון נהר הירדן: את 90

האנשים שאתה פיטרת - - -
אי בן-חור
תסלח לי. זו לא אסיפה כללית. אמרו דברים מאד קשים על ההסתדרות. לפני

שחורצים את הדין, אנחנו נשמע.
שי אפרתי
אומרים לו: קודם עשית הסכם של % 5 פחות בשכר, כי אתה לא מכיר בהסכם בין

ההסתדרות לבין ההתאחדות. למה עשית זאת? כדי לא לפטר עובדים. לאחר מכן פיטרת 90

עובדים. לכן, תבטל את הדבר הזה ולך לפי ההסכם. ודבר שני, את 90 האנשים שפיטרת,

גם כן תכלול במסגרת החל"ת. כי היום הם לא בלימודים אלא בחוץ ומקבלים רק % 70

דמי אבטלה, אין להם תנאים סוציאליים, ואומרים לו לכלול גם אותם במסגרת הזאת.



הוא מתנגד, ואיש מועצת הפועלים אומר שהוא דורש את ביצעו ההסכם. התמנו על

הסכם. אנהנו משפיעים על כולם ללכת אליו. בינתיים יש 332 אנשים שלומדים בקורסים

באילת, וכנראה יהיו עוד 200 אחרים באזור הרצליה ותל-אביב.

י' הכט;

בחודש אוקטובר נקבעה פגישה עם התאחדות המלונאים, כדי להכניס יותר עולים

חדשים לתוך הענף. שבוע לפני כן קיבלנו את הודעה על המשבר. נאלצנו לדבר על

הפיטורים במקום לדבר על עולים חדשים. בזמנו נאמר שעומדים לפני פיטורים של

3000-5000 עובדים. תוך שבוע השגנו סיוע על ידי האוצר בשיתוף עם משרד התיירות,

שירות התעסוקה והביטוח הלאומי, וקיבלנו חצי מליון שקל כדי לממן את אותה הכשרה.

הכשרה זו, פלוס הכספים שנשארו עדיין פנויים במרכז לקידום ענף המלונאות - זו

אחת הקרנות היפות ביותר שישנה במדינת ישראל, בהשתתפות העובדים, המעסיקים ומשרד

העבודה - עומדים לרשות הענין. הכנו תכנית לימודים לאותם מקצועות עליהם סוכם,

טבחים, קבלה, מלצות, משק ואחזקה.

ראינו אתה אנשים בענף המלונאות כאנשים המדינת ישראל השקיעה בהם הון עתק.

יש לנו היום ארבעה בתי-ספר למלונאות בארץ, ונוסף לכך עשרות קורסים ברחבי הארץ.

באותה תופה ועד לפני שבוע לא התהיל אפילו קורס אחד.

היו"ר אי נמיר;

למה?

י י הכט;

ההסתדרות לא הגיעה לידיה סכם עם התאחדות המלונאים. הביצוע של אותם קורסים

היה צריך להעשות על ידי הקרן עצמה. התכוננו לבצע את זה דרך בתי הספר למלונאות.

לפני כחודש וחצי, ארגון סוכני הנסיעות וארגון מורי הדרך פנו אלינו ולפי

בקשתו המיוחדת של שר התיירות, הכנסנו אותם לאותו הסדר. הקורסים של סוכני

הנסיעות התחילו לפני חודש בהצלחה מרובה. את אותו חצי מיליון שקל אנחנו גומרים

בחודש מרס.

אנחנו מוכנים להרהיב את ההסדר גם מעבר ל-2000 עובדים גם אם לא נוכל לשלם

את נושא ההשתלמות. דרך שירות התעסוקה וביטוח לאומי אנחנו מסוגלים להותיא לחל"ת

עובדים ככל שנרצה.

היו"ר אי נמיר;

אתה אומר שמאוקטובר הייתם מוכנים ללכת מוכנים ללכת לקורסים ורק בחודש הזה

התחלתם. קיבלתם תקציב ל-2000 עובדים? וכמה יש בפועל?

י י הכט;

כרגע יש 450.

הי ו"ר אי נמיר;

האם עדיין שי קשיים בקיורם הקורסים?
י י הכט
במפורש כן?
היו"ר אי נמיר
אולי תסביר לנו? אנחנו לא בסגל הדיפלומטי. אני במקשת שהדברים ייאמרו. אנחנו

מוכרחים לבדוק את זה. אם יש תקציב ואפשר ללכת להכשר המקצועית, למה זה מתעכב?

י י הכט;

ההסכם היה מ-7 בינאור ולפני כן אי-אפשר היה להתחיל. קושי שני הוא, שאנחנו

מדברים על עובדים מקצועייםש התקדמו ברמה המקצועיתש להם. מסתבר שמספר המועמדים

בבתי המלון הוא הרבה יותר גדול ממה שנאחנו תכננו יחד עם התאחדות המלונאים.

היו"ר אי נמיר;

מספר המועמדים לקורסים?
י י הכט
כן.
היו"ר אי נמיר
אז לא רק ההסתדרות אשמה?

שי אפרתי;

עד לפני שבוע היו רק 80 אנשים מכל הארץ.

היו"ר אי נמיר;

כמה נרשמו אצלכם בהתאחדות המלונאות?

י י אבי נתן;

כ-600.

הי ו"ר אי נמיר;

זה סוד צבאי? למי גיליתם?

י י אבי נתן;

לא היינו צריכים לגלות לאף אחד.

היו"ר אי נמיר;

למה? מה אתם, איזו אכסופיציה? אתם איזו פלנטה?

י' אבינתן;

מי היה מעוניין בזה?
היו"ר א' נמיר
שר התיירות. לא היה שווה לפנות לשר התיירות או למנכ"ל משרדו ולומר שיש

לכם? אדוני, אני מהאופוזיציה, לי עם שר התיירותה זה יש נסיון בלתי-רגיל. יש

אמירה, מחליטים ועושים. לא היה שווה לפנות לשר, למנכ"ל שלו, ולהגיד: יש לנו

600 מועמדים? רק לומר שההסתדרות לא בסדר?
י י אבי נתן
מעולם לא ביקשנו התערבות שר התיירות בנושא של הסכמי עבודה. את התערבותו

של מי שכן ביקשנו הוא יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, חיים הברפלד.
היו"ר אי נמיר
הוא עושה קורסים?
י י אבי נתן
אבל התערבות שלו עזרה אולי לחתימת ההסכם.
היו"ר אי נמיר
מה שייכת חתימת ההבסכם לקורסים?
י י אבי נתן
אי-אפשר היה להפעיל את התכנית בלי לחתום על הסכם בין התאחדות המלונות

להסתדרות עובדי האירוח.
אי בן-חור
זו טעות. אני התחלתי את הקורס בלי אישור שלהם. כולם יכלו להתחיל כך.
י י אבי נתן
אבל הוא לא יקבל כסף תמורת ההדרכה.
אי רוזנטל
יש פה ענין הפוך. הממשלה השיגה תקציב ועשתה אתה דברים, ומצאנו את עצמנו

עומדים עם תקציב בלי אפשרות לבצע. ב-15 באוקטובר כשהצחילו לרגיש שהמשבר גדול,

באו המלונאים ואנשי הענף אל שר התיירות, ביוזמתנו. אז סוכמו ארבעה דברים:

האחד, דחיית חילויות למלונות, הלוואות שחייבים לנו. הדברים נתקל בחומה

בצורה.הדבר השני, שהשר יטפל עם ראשי העיריות בנושא הארנונה. הנושא טופל ועברנו

בכל עיר והושגו הישגים. דבר שלישי - הכשרת כוח אדם. ד "ר הבט זומן בצורה

דרמטית למשרדנו. ישבנו עם השר ועם כל האנשים ובישיבה אחת גמרנו את הכל.

בהתחלת נובמבר היינו ערוכים. היה לנו את הכסף, ואז נוצר מצב מוזר. מר
אפרתי אמר דברים פשוטים
אם המלונאים רוצים להעביר את האנשים לארבעה ימיםב

שבוע לחל"ת ובשלושה הימים הנותרים לעשות להם השתלמות מעשית שיעבדו בתור

עובדים. כלומר, שיעבדו בתור עובדים ויקבלו או לא יקבלו מהל"ת, ולכן כל הענין

הסתדר. אם אתה בחל"ת - אתה בחל"ת; אם אתה עובד -אתה עובד. אי-אפשר ללכת בשתי

הקטיגוריות.



יתרה מזאת, מצלצל אלי ד"ר הכט ואומר לי שיש חצי מיליון שקל ולבסוף יהיה

צורך להחזיר אותו לאוצר. אמרתי לו: מאחר שאנחנו מטפלים בסקטורים נוטפים, נפעיל

את זה על מורי הדרך וסוכני הנסיעות, באמצעות בתי הספר תדמור ואהרים. קודם כל

כדי להוזיל את הקורס, ושנית, שאנשים יקבלו אתה כסף. מתוך החצי מיליון השתמשנו

ב-200 אלף שקל.

אם לא תהיה התעוררות לעבוד יותר, נצטרך להחזיר כסף.

שר התיירות ג' פת;

כפי שאמר המנכ"ל, כשהערכתי את המצב שעומד להתפתח, הלכנו לחבילת עזרה

ראשונה לענף. אין התמוטטות פיסיתש ל הענף. בתי מלון לא נהרסו, סוכני נסיגות לא

סגרו. אבל צריך לשמור את הענף ליום טוב. ואיך אפשר לעשות זאת? אמרנו שאותו

מלון שחייב כסף לחפ'ית - החברה לפיתוח מפעלי תיירות -כמו שעשינו אתם הסדר ב-

1988 וב-1989 ודחינו חלויות, אם מלון צריך לשלם 30 אלףש קל בחודש, לא יהיה

אסון אם ששה חודשים הוא לא ישלם.

נושא שני, קרן מצוקה. בהתחלה רציתי את זה כמו בתעשיה, אבל נוכחתי לדעת

שזו קרן להכנסת אנשים למצוקה. ויתרתי על כך. אומרים כך: נותנים לך קרן מצוקה,

ואתר צריך לשלם ליברו + % 4. זה אומר כמו לקחת כסף בפינות של לילנבלום. מי שיש

לו בטחונות, לא צריך את קרן המצוקה, הוא יכול לקבל כסף בליברו +2%-%-1.5 . לא

ראיתי את קרן התעשיה.

אני מבקש לתת לתיירות הלוואות במסגרת של ליברו+1.25%-1%. יש להם בטחונות.

נושא שלישי הוא הכשרה מקצועית. לנגד עיני עמדה המטרה של שמירת הזיקה בין

העובד לבין בית המלון. אני רואה מה יהיה במרס ובאפריל כשהתיירות תחזור

לקדמותה.

נושא נוסף היה ארנונות. זה אבסורד ממדרגה ראשונה. בניו-יורק הגדולה שם

חדר בבית מלון עולה 250-300 דולר, הארנונה היא % 0.7 מערך המלון. אצלנו הארנונה

בשנה טובה מגיעה ל-7%-6% מהמחזור. בשנה שיש ירידה של שני שלישים בתיירות, זה

הופך להיות % 20 מהנזילות.

היה דבר נוסף שעשיתי ויתכן שיעירו לי על כך. הדברים שאני הכי גאה בהם

בארבע שנות תיפקודי בממשלה הם על הנושאים שמבקר המדינה "נתן לי על הראש". כך

קם אינטל, וכך עובדים 960 יהודים באינטל - ואני קיבלתי על הראש. למה? כי

הממשלה השתתפה, באישור ועדת כספים, בהכשרה מקצועית.

יש בעיה קשה מאד עם מורי הדרך. מורי הדרך אינם יכולים להוכיח 150 ימי

תעסוקה בשני!, ומשום כך הם לא מקבלים ביטוח אבטלה. בזמן שהם עובדים, הם משלמים

ביטוח לאומי, בזמן שהם זקוקים למטריה, והגשם שוטף, לוקחים מהם את המטריה.

מתוך 4000 מורי דרך, יש בערך 1500 פעילים. מתוכם כ-1200-1300 שכירים וכ-

200 עצמאיים. לא אלה ולא אלה מקבלים ביטוח אבטלה. הם רעבים היום ללחם.
ר י כהן
אם הוא שכיר, אם הוא עובד חודשי, אין חובת הוכחה שהוא הופיע לעבודה באותם

ימים. חובת ההוכחה היא, שהוא בעד חודש העבוד הנתן את עבודתו וקיבל את התמורה.



שר התיירות ג י פת;

גם אני חשבתי כך. הם נופלים בין כל הכסאות. הוועדה הזו צריכה לדעת זאת.

זימנתי אלי את היועצים המשפטיים של הביטוח הלאומי, ואמרתי להם, שאם לא יתנו

לי פתרון לענין זה, אני הולך לשבש את כל מערך הביטוח הלאומי. איך תעשה זאת,

שאלו. אמרתי שאני הולך לבקש מאחד מחברי הכנסת, מהאופוזיציה או מהקואליציה,

להגיש הצעת חוק, ובסוף זה יהיה גורף, כי זה לא יהיה רק למוריה דרך אלא גם

לעובדי במה ועובדי התאטרון ואחרים. הלכתי להשיג למורי הדרך הלוואות של 5000

שקל לשנתיים, כדי שלא ירעבו ללכת.

הביטוח הלאומי שאל, איזה חוק אציע. הם אמרו שאינם יודעים מה הבסיס.

אמרתי שבחוק שאציע, אציע שני שליש ממוצע השכר במשק. זה הגיוני. על שני שלישים

אלה יקבל % 70. כלומר, ממוצע השכר במשק הוא 2330 שקל לערך, שני שלישים מזה הם

1600 שקל. % 70 מהם, זה 1300-1200 שקל. לפחות יקבל את זה. וזה כדי לשמור על

הענף לבל יתמוטט.

למעט ענין הכשרה מקצועית, ולמרות שעובדי משרד האוצר הצדיקו את החבילה

שאני הצעתי, היתה החלטה בדרג גבוה שהדיון בנושא העזרה לענף התיירות יידון אחרי

ה-15 בינואר. למשרד האוצר יש לוח זמנים... 15 בינואר - הם מתחילים את השנה. זה

שענף התיירות נופל כבר ארבעה חודשים קודם, זה שבכל מקרה לפחות עוד 3-4 חודשים

יעברו עד שיתאושש - את זה לא לוקחים בחשבון. עכשיו יתחילו לדון בענין ענף

התי ירות.

אם אתם רוצים פתרון למה שייעשה היום, מחר, בשבוע-שבועיים האלה - נהיה

רציניים. בשבועות הקרובים, עד שהנושא במפרץ הפרסי לא יגיע לפתרון, אנחנו

נמצאים "על הפנים".

היו"ר אי נמיר;

שמענו על קורסים. אנחנו קוראים לרבים מהם "מובטל עם דיפלומה". לא נוצל

הכסף של ההכשרה המקצועית. רק ביוזמה פרטית בית מלון פתח קורס אחד וייפתח קורס

שני. עכשיו, כשכבר חתמו, האם ניתן לפתוח בטבריה מיד עוד מספר קורסים? ההסכם

נחתם. שלפחות עם זה יסעו אנשי טבריה הביתה, שהם יוכלו לפתוח בטבריה עשרה

קורסים.

שר התיירות ג י פת;

אין בעיה.

י' אבי נתן;

רק עם אישור של מזכיר האגודה במועצת הפועלים, והוא כתב כבר עשרה מכתבים

על זה שהוא לא מסכים.

היו"ר אי נמיר;

יושב כאן מזכיר מועצת הפועלים, יושב מר אפרתי שאומר שההסכם נחתם - - -

י י אבי נתן;

אף אחד מהם לא אומר את זה.



היו"ר אי נמיר;

אדוני, אתה מנהל כאן את הישיבה?
רן כהן
עושה רושם שזו פעם ראשונה שאתם נפגשים כדי להגיע לאיזשהו הסכם. מה קורה?

המנכ"ל עשה מה שצריך, השר עשה מה שצריך, מה קורה לכם?
שר התי ירות ג י פת
ברגע מסויים שאלתי את עצמי אולי באמת לא פיטרו אנשים? כאשר קראתי לד"ר

הכט וביקשתי ללכת להכשרה, כל רעיון ההכשרה בא לא לשם ההכשרה, אלא כדי שיוכלו

לצאת לחל"ת ולא יפוטרו ותישאר הזיקה ואדם לא ייזרק לרהוב. זה היה עיון סוציאלי

ממדרגה ראשונה ולא הכשרתי. ההכשרה סגרה את המעגל.
רן כהן
לא הבנתי את ענין הביטוח הלאומי.
שר התיירות ג י פת
בענין זה אנשי הביטוח הלאומי הבינו שהענין רציני. היתה ישיבה במינהלת

הביטוה הלאומי, והשבוע ניפגש עם מנהל הביטוח הלאומי, כדי להפש דרך שהביטוח

הלאומי יתן תשובה. אם הביטוח הלאומי לא יתן תשובה, אני אבוא לכנסת לבקש תשובה.
היו"ר אי נמיר
תזמין לפגישה את סגן השר האחראי. יש לו רגישות גדולה מאד לנושאים אלה.
שר התיירות ג' פת
אחרי שההסכם נחתם ויש מועמדים, למדתי שעל מערכת ההכשרה המקצועית של משרד

העבודה והרווחה, אפשר לסמוך. כסף יש לו, מפוטרים יש לו, תבנית הסכם יש לו. הוא

יעשה את העבודה. אני מציע לא להתרגש יותר מדי מחלק מהפיטורים. חלק מהפיטורים

הם עונתיים. היום יש מעט יירי חוץ לארץ? במידה שהם ישנם, גם סובב כנרת מתחרה

בטבריה. כשמקימים מערכת תיירותית כפי שהקימו במעגן, כשיש מעט תיירים, זה אוכל

מטבריה.

מלבד זאת, אמרתי לבעלי המלונות, שכל אחד מהם מחכה להפטר ממנגנון מסויים,

שהוא לא יעיל ולא טוב ולא משרת את הציבור ונותן שם רע למלון, שייפטרו מהם.

שיישארו עם האנשים הטובים. ואלה מבין הטובים, שמשום מצוקות העתים הם לא יכולים

להחזיק, הנה יש להם קורסי הכשרה וחל"ת. היום המצב טוב יותר מאשר בישיבה

הראשונה. יש הסכם, יש יוצאים לחל"ת ויש הכשרה מקצועית ואפשר להתקדם.
רן כהן
אני חושב שהמגמה לשמור על ענף התיירות, על המרכיבים הבסיסיים שלו,

המיתקנים, העובדים, מערכת יחסי עבודה, הפוטנציאל של מדריכי התיירות - זו מדרגה

ציונית ממדרגה ראשונה. בעוד שבוע-שבועיים יכול להיות מצב שהכל יפרח. לא קראתי

את כל ההסכם, אבל מה שאנחנו צריכים לתבוע הוא שאם יש הסכם, שההסכם יקויים

במלואו, ושיקבל את הגיבוי המלא גם מהממשלה, גם מההסתדרות.



שמעתי שיש יוזמות שהתרוילו לפני ההסכם. צריך להגיע למצב שבו ההסכם הזה, גם

במהותו וגם בפרטיו וגם ברוחו, יקויים בצורה מלאה על ידי כל הגורמים, כולל בעלי

בתי המלון. חלק גדול מאד מהצבירה שישנה, היא מדברים שצברתם גם כבנייה אנושית

של העובדים. כל בעל נכס שמפיק עבודה ותועלת - זה דבר שצריך להשקיע בו. אני

אומר שאם לשם כך מתחייב עוד מאמץ ממשלתי או של ההסתדרות או מהרשויות המקומיות,

צריך לעשות הכל, אבל צריך לעשות זאת - ודחוף.

אדוני השר, אני מצוי בנושא הביטוח הלאומי הרבה מאד שנים, ופתאום באת היום

והעלית דבר שלא עלה על דעתי. לא עלה על דעתי ששכיר יכול לקבל שכר קבוע ולא

לקבל את הבטחון הסוציאלי שמגיע לו. לגבי עצמאי שאיננו יכול להוכיח 150 ימי

עבודה, אני מבין שיש בעיה, שאגב, גם אותה צריך לפתור אבל שכיר שמקבל שכר פר-

חודש?

י י קדמי;

הם לא מקבלים שכר פר-חודש אלא פר-יום, כאשר הם עומדים במצב הכן.
רן כהן
זה מצב שמחייב טיפול. אם הדבר לא יסודר תוך פרק זמן סביר, אני מבקש שתפנה

אלינו ונגיש הצעת חוק, מר אבינתן, אני עוד לא ראיתי גורם תעסוקתי אחד בארץ

הזאת, שהיתה לו אינפורמציה על בעיה, שלא מצא את הדרך לשולחן הזה. אנא, זה ענף

מכובד מאד בעינינו.

י י פרח;

אני יודע היטב מה הזיקה שבין עובדי התיירות לבין מצב שהם חלילה מנותקים.

חבילת ההבראה שהשר הביא, מאד רצינית.א בל נער חייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי

תופעה כזאת. אני ידוע מנסיון העבר שכאשר אין כסף, עושים קורסים, ואחר כך

אומרים שאין כסף. השר אומר היום שכאן יש חצי מיליון שקל ולא מבצעים את הדבירם

הללו. את זה אינני תופס. כאן אנחנו יוצרים את המיפגש בין האנשים, שצריך להיות

דבר טבעי במצבים אלה. מה הבעיה? זה סופר-ביורוקרטיה. למה מחכים? חוסר יוזמה

שלא תאומן.

ענין מורי הדרך והביטוח הלאומי הוא עוולה שאין כמוה. לא די שהם מוכים מכל

ענין התיירות הגואה והיורדת והם נשארים פתאום בלי כלום, מכים אותם גם כאן. זה

צריך להיות מנותק. מי שנמצא בתוך האגודה ויש לו סיכה שלא נשללה ממנו, זכותו

האוטומטית ליהנות לביטוח הלאומי.
היו"ר אי נמיר
אנחנו כחברי וועדה מאד מעוניינים בתעשיה חזקה, בתעשיה רווחית, בענף

מלונאות חזק ורווחי. אם יהיה ענף חזק ורווחי, יהיו בו הרבה מאד מקומות עבודה

וגם רווחה לעובדים. אבל בו-בזמן, אני רוצה לומר חד-משמעית: אנחנו רגישים מאד

לזכויותיו ומעמדו של האדם העובד. וגםב שעות מצוקה, אנחנו יודעים על הרבה מאד

מקומות העודה - הדוגמא האחרונה, רפא"ל - כדי שלא יפוטרו 600 עובדים מרפא"ל,

עובדי רפא"ל ויתרו משמעותית על שכר ועל תנאי עבודה. אבל באיזשהו מקום יש גם

גבול. לא מדובר כאן על מקבלי השכר הגבוה.

לכן, אי-אפשר לזרוק בהנף יד, שכל דבר שלא מסתדר, כל דבר שההסתדורת מתעקשת

- ולכולנו יש לעתים מזומנות למדי ויכוח עם ההסתדרות - רק משום שגלגלי

הביורוקרטיה אינו פועל כהלכה. אמר לי השר בתחילת הישיבה, שההסכם שהתקבל עם

ההסתדרות, וההתמהמהות שהיתה עם ההסתדרות בגלל נושא ניצול ימי חופשה, היתה על

דעתו או בהסכמתו.



מר ובמן העלה כמה דברים, ה-% 18 מע"ם, פטור ממס על ההבראה, אלה נושאים

שהשר יצטרך להאבק עליהם ליד שולחן הממשלה והקבינט. הוא הדין בענין הארנונה. זה

ענין לכל עיריה בנפרד. הענין הכללי של מע"מ, זה ענין הממשלה. על זה הוא יצטרך

לעשות מאבק.

שר התיירות ג' פת;

אני לא אעשה, גברתי היושבת-ראש. אני לא יכול לבוא ולומר שבטבריה לא ישלמו

מע"מ.

הי ו"ר אי נמיר;

אני לא אומרת על טבריה. אני הושבת שבכמה נושאים, בייחוד בענפי היצור,

הממשלה צריכה ללכת בעקבות ממשלת יפאן, שאת כל כלכלתה היא מתכננת על פי מה שטוב

ליצור וליצוא. אני חושבת שהתיירות הוא מהיצואנים הגדולים ביותר למדינת ישראל.

צריך יהיה למצוא אתה דרך.

בענין ההסכם על ההבראה, אני יודעת שגם בתוך ההסתדרות יש ויכוה קשה מאד על

הענין. נתנו את זה, עכשיו מסתבר שאלה תוספות שכר לכל דבר, זה בכלל לא נושא

שהוא בתחום ההבראה. יכול להיות שכדאי להעלות שוב את הנושא. זה לא יהיה כל כך

פשוט להביא הצעת חוק לענין זה.

אני חוששת שהמתח הבטחוני ואי-הודאות הזה יכולים להיות לזמן ממושך. מאחר

שנחתם ההסכם עם ההסתדרות, אתה הסכם הזה חייבים כולם לכבד. לא חשבתי שיש פסיק

של ערעור על כך. הסיכום היחדי שאנחנו יכולים לקבל שעליו יש לנו שליטה הוא,

שמיד יארגנו קורסים ל-300 עובדי ענף התיירות בטבריה. אומר גם השר וגם המנכ"ל

שזה מספר שאפשר לבצע. מדובר על תקופה של שלושה חודשים. שלושה חודשים זה לא

הרבה זמן, אבל במהלך התקופה הזו נדע מה קורה. אני מאמינה שאם מיד תינתן תשובה

ל-300 עובדים שייצאו לקורסים, נוכל לעצור את רוע הגזירה, להקל על המלונאים,

לבסס מקומות עבודה ולעצור את גל הפיטורים. אני פונה בשם הוועדה, לאגף להכשרה

מקצועית במשרד העבודה וראשו, מאחר שההסכם חתום, והכל בידיכם - אין יותר שום

בעיותב דרךותר שום בעיות בדרך, ואני פונה אליכם לבצע את הדבר עם כל המלונות

שאתם תמצאו לנכון. אני פונה לא להעמיד שום מכשולים, לא של ביורוקרטיה .ולא של

תככים. אני שואלת את מזכיר מועצת הפועלים, האם מועצת הפועלים ערוכה להעמיד את

כל הסיוע הדרוש בנושא זה לרשות עריכת הקורסים בטבריה.

גי בן-יוסף;

אין בעיה. יש בעיה ספציפית מאד בגלל מערכת היחסים בין מלון נהר הירדן

ופלאזה ומועצת הפועלים. יש בעיה בין-אישית. עליה צריך לשבת, אבל אפשר לפתור

אותה רק דרך הדיבור. הברוגז של מלון נהר הירדן, לא יעזור.

הי ו"ר אי נמיר;

אם כך, אני פונה בבקשה למר אורי בן-חור. הבנתי שאתה מחופית. חיית וגרת

בחופית וגם אני באתי מאותו אזור. אני מכירה את הגזע שגדל שם. אני רוצה להציע

לך הצעה חברית, לשבת היום או מחר עם מזכיר האיגוד המקצועי ועם מר גבעתי. כל

אחד יוותר. כולנו מוותרים כל יום על משהו מהיוקרה האישית שלנו. נפתח דף חדש.

עוד תהינה לנו מלחמות כל כך קשות שנצליח בהן יחד יותר מאשר כל אחד לחוד. אני

לא רוצה לעסוק בכלל בנושא זה. שבו ותצעקו קצת, אבל תתחילו דף חדש לטובת המלון,

טבריה והעובדים.

- הישיבה ננעלה בשעה 11.10 -

קוד המקור של הנתונים