ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/01/1991

העלייה במספר המובטלים, 163 אלף, והתרחבות הפערים החברתיים בישראל -הצעה לסד-היום של חבר-הכנסת בי בן-אליעזר; התגברות האבטלה - הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת א' נמיר; התגברות האבטלה לנוכח העלייה - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ב' בן-אליעזר; מימדי האבטלה - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת א' נמיר, רן כהן, א' גמליאל

פרוטוקול

 
בכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 216

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ח בטבת התשנ"א (14 בינואר 1991). שעה 09:00

(ישיבה פתוחה)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

יו כוהן

ע' פרץ

י' פרח

י' צבו

י' שמאי

י' שפרי נצק

מוזמנים; השר לקליטת העלייה י"ח פרץ

חבר-הכנסת ב' בן-אליעזר

אי לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת עליית

די מנע - מנכ"ל שרות התעסוקה

י י ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ע' גדור - מנהל אגף שרותי קליטה, משרד הקליטה

ע' בן-שטרית - דוברת משרד הקליטה

י י אמסלם - עוזר לשר הקליטה

י י שפיר - סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית,

משרד העבודה והרווחה

ב' פפרמן - הרשות לתכנון כוח-אדם, משרד העבודה והרווחה

ת' בן-יוסף - סמנכ"ל תכנון וכלכלה, משרד התעשיה והמסחר

צי אנגל - סגן מנהל מחלקת מימון, משרד התעשיה והמסחר

די צרפתי - שרות התעסוקה

גי חביליו - שרות התעסוקה

אי קריסטל - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

מי גרובר - יושב-ראש המחלקה לעלייה וקליטה, ההסתדרות

י י שטרול - מנהל המחלקה לעלייה וקליטה, ההסתדרות

י' סעדון - סגן יושב ראש מטה התעסוקה, ההסתדרות

ג' בן-ישראל - ראש לשכת הקשר, ההסתדרות

יי מילגרם - רפרנט עבודה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; התגברות האבטלה לנוכח העלייה - הצעה לסדר-היום

של חבר-הכנסת בי בן-אליעזר

העלייה במספר המובטלים, 163 אלף, והתרחבות הפערים החברתיים

בישראל - הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת בי בן-אליעזר

התגברות האבטלה - הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת אי נמיר

מימדי האבטלה - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת אי נמיר

רן כהן, א' גמליאל



התגברות האבטלה לנוכח העלייה - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ב' בן-אליעזר

העלייה במספר המובטלים, 163 אלף, והתרחבות הפערים החברתיים בישראל -

הצעה לסד-היום של חבר-הכנסת בי בן-אליעזר

התגברות האבטלה - הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת א' נמיר

מימדי האבטלה - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת א' נמיר, רן כהן, א' גמליאל

היו"ר א' נמיר;

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מברכת את השר ואת מנכ"ל משרדו,

שמשתתפים היום זו והפעם הראשונה בישיבה שלנו.

אני רוצה לשאול את חברי רגו ועדה, אם הם לא מתנגדים שהישיבה תהיה פתוחה. הישיבה

פתוחה.

על סדר יומנו ארבע הצעות לסדר-היום בנושא התגברות האבטלה. שתי הצעות חן של
חבר-הכנסת בנימין בן-אליעזר. האחת
התגברות האבטלה לנוכח העלייה, והשנייה:

העלייה במספר המובטלים ל-163 אלף והתרחבות הפערים החברתיים בישראל. יש הצעה של

חברת-הכנסת נמיר בנושא התגברות האבטלה, והצעה בנושא מימדי האבטלה, של חברי-הכנסת

אורה נמיר, רן כהן ואריח גמליאל.

אדוני השר, הזמנו אותך לישיבתנו זו בגלל הצעתו של חבר-הכנסת בנימין בן-אליעזר

בנושא התגברות האבטלה לנוכח העלייה.

לפי הנוהג אצלנו, המציע יציג את הצעתו.
בי בן-אליעזר
בין ההצעות יש שתי הצעות שלי. את ההצעה בנושא העלייה במספר המובטלים, 163

אלף, והתרחבות הפערים החברתיים בישראל היגשתי ב-10 בינואר 1990 .את ההצעה בנושא

התגברות האבטלה לנוכח העלייה העליתי ב-6 ביוני 1990, כשהיו איתותים על מימדי

העלייה, ורציתי לשמוע איך מתמודדים עם האבטלה. אני חושב שהבעיה שהעליתי מחריפה

והולכת.

אני מקווה שהיום נשמע נתונים כיצד הממשלה ערוכה מול התהליך הזה. מדברים על

עלייה חדה במספר מקבלי דמי אבטלה ומקבלי הבטחת הכנסה בחודש דצמבר. מדברים גם על

120 אלף מובטלים בחודש דצמבר. עלייה זה לא רק מימד מספרי. זה עלול לגרום מימד

הרסני . אני רוצה לדעת כיצד הממשלה ערוכה היום כדי לתת תשובת על הבעיות שהעליתי

לפני שנה ולפני חצי שנח. מדובר על עלייה גדלה והולכת וחוץ מרצון טוב מישהו צריך

לדאוג לעולים גם לתעסוקה.
רן כהן
עבר זמן אבל מרפה לא בא. המצב, לדאבוננו, יותר חמור. מתפרסמים נתונים

שמצביעים על תופעות קשות וחמורות אחת מהן - גידול שיא במספר דורשי העבודה, 112

בחודש האחרון, שעליו יש נתונים. ויש מספר שהוא יותר מדאיג: בין העולים נרשמו

6,800 מובטלים דורשי עבודה העולים החדשים לעומת 1,800 בחודשים י נואר-אוקטובר.

כלומר, אנחנו נמצאים ממש על סף תקופה שבח אם לא תהיה פעולה דחופה ביותר מדי חודש,

המספר ילך ויגאה בצורה קשה ודרמטית ביותר. לכן העיתוי של הדיון חזה הוא דקה לפני

השעה השתים-עשרה ואולי עדיין ניתן לעשות משהו.



אני מבקש לומר משהו שיכול להצביע על כיוון בדיון. אתמול הייתי בהפגנה של

פועלי בניין מול משרד ראש הממשלה, שהפגינו נגד הבאת 10,000 פועלים זרים. בהפגנה

הזאת נגד ייבוא פועלים זרים השתלבה גם קבוצה של פועלי בניין עולים מברית המועצות.

שוחהתי איתם, עם העולים שיכולים להשתלב בתוך ענף המפתה הזה - הבניין - של מדינת

ישראל. מבחינתם אין מניעה להשתלב בענף הבניין, שהוא ענף מפתה, כמו היילים

משוהררים צעירים, בתנאי שיקבלו עידוד ודהיפה להשתלב בו. הם אומרים את זה ופועלי

בניין אומרים את זה. בקרב פועלי הבניין יש פועלי בניין מקצועיים - טפסנים

מקצועיים, טייחים מקצועיים, רצפים מקצועי ים. אין בעיה שהם יעבדו על יד פועלים

חדשים, עולים חדשים או חיילים משוחררים שילמדו ותוך חודש-חודשיים יוכלו לתרום.

אסור לייבא אפילו פועל אחד מחוץ-לארץ. אין סיבה לכך. יש לנו מקצוענים שיכולים

ללמד את המקצוע.

אני חושב שאין מספיק הבנה לכך שענף הבניין יכול לשמש היום מנוף לפיתוח התאוצה

של הצמיחה במשק. ענף הבניין הוא ענף מפתח שממנו מתפתחים ענפים נוספים. כלומר, יש

צורך למנוע ייצוא של ענף הבניין על-ידי ייבוא עובדים מהוץ-לארץ או ייבוא

קראוונים. אני טוען שאין מודעות שהענף הזה הוא ענף מפתח וצריך לעשות בו שימוש

יותר נמרץ.

היו"ר אי נמיר;

כאחת ממגישי ההצעות אני רוצה לומר, גם בעקבות סיורים שלי בהרבה מקומות בארץ

וגם מתוך הערכות שלי, שאני חושבת שעל נושא השיכון נתגבר. אני לא חסידה של אוהלים

אבל אני לא רואה טרגדיה גדולה אם שנה יצטרכו לגור באוהלים, בתנאי שלאנשים תהיה

עבודה. זו עלייה שבאה אלינו בגלל מצוקה כלכלית והיא לא תגיע אלינו ולא תישאר

כאן אם היא תצטרך להחליף מצוקה כלכלית אחת במצוקה כלכלית אחרת.

אתמול התפרסם הנתון של 112 אלף דורשי עבודה. אני מעריכה ש-95 אלף מהם הם בני

הארץ.מה אמרנו לבני הארץ? - תהיה עלייה גדולה, זה יביא לצמיחה במשק: יבנו בתים,

יבנו שיכונים, יבנו בתי-ספר, יצטרכו להקים בתי-הולים, יצטרכו אדריכלים, מהנדסים,

פועלים, תהיה עבודה לכולם. זה אין. זה חלום שנגוז. מדברים על ייבוא פועלים,

במקום על 10,000 מדברים על 3,000. אתמול נמסר בחדשות שהושג הסכם בין סגן השר פרוש

לבין ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון להביא 3,000 במקום 10,000 עובדים זרים
לבנייה. אני אומרת
זו רק התחלה.
רן כהן
זה פשע.
היו"ר אי נמיר
בני הארץ לא ישארו כאן.

עד כאן ההערות.

אדוני השר, בבקשה.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
ברשות היושבת-ראש, חברת-הכנסת נמיר, ברשות ידידי מנכ"ל המשרד הרב לפידות,

ידידי מנכ"ל שרות התעסוקה, מר מנע, ברשותם חברי כנסת יקרים. מכיוון שזו הפעם

הראשונה שאני מופיע בפני הוועדה הנכבדה הזאת חשבתי שנכון שאמסור סקירה מנקודת מבט

שלנו.



אין ספק שעל מנת שהעולים ייקלטו בארץ שומה עלינו לטפל ב-3 נקודות מרכזיות: 1)

דיור, זו הבעיה הראשונה; 2) תעסוקה; 3) הנושא שנקרא קליטה חברתית, רוחנית

תרבותית. אין ספק שהנושא המרכזי בין שלושת הנושאים הללו, שאני נוהג לומר שעליו

יקום או יפול דבר, זה נושא התעסוקה. העולה, אם ימצא תעסוקה הוא יכה שורשים ויהפך

להלק טבעי של הנוף שלנו בארץ. עולה שלא ימצא תעסוקה יגלוש מהארץ. לכן שומה על כל

הנושאים בנטל של קליטת עלייה לשים דגש גדול וחשוב בנושא התעסוקה.

כוח העבודה שמצויי בעלייה הזאת הוא יחסית גבוה מאד. 54% מבין העולים נכללים

בהגדרה של כוח העבודה, גברים בגיל 65-18 ונשים בגיל 60-18. אם נוריד את מספר

הנשים שלא יוצאות לעבודה וגברים שלא יוצאים לעבודה, דורשי העבודה בפועל הם שליש

מהעולים, זאת אומרת 33%,

י' צבן;

שליש זה בתוקף הנסיבות של העלייה או שזו הנחה שלכם לאורך זמן? משפחה ממוצעת

מונה 3 נפשות שיותר מאחד מהן עובד.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
לפי הנתונים שבידנו כ-33% מצויים בכוח העבודה, חלק מהם נמצאים עדיין

באולפנים.

56% הם בעלי מקצועות אקדמאיים. זה אחוז גבוה. זה מראה שזו עלייה שהיא עשירה

מאד ביידע, במיומנות, בנסיון וביכולת לתרום למדינה.

יש לפני שתי טבלאות על ההתפלגות לפי משלוח יד. טבלה אחת היא ל-11 חודשים,

ינואר 1990-נובמבר 1990. והשנייה לנובמבר 1990. ברשותכם, אקריא את הטבלה לשנת

1990 .כוח העבודה - 54%. החלוקה היא: רופאים - 3.4%, 5,055 ב-11 חודשים; מהנדסים

- 13.5%, 20,036 ב-11 חודשים; אקדמאים אחרים - 5%. 7,569; אחיות - 2.5%, 3,653;

מקצועות טכניים - 13%, 19.507; פקידים, עובדי שרותים - 5.5%. 8.332; עובדי מלאכה

וייצור -8.2% , 12,239; אמנים - 2.9%, 4,262 אמנים ב-11 חודשים.
ע' פרץ
מה המספר המקובל באוכלוסיה?
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
אין לפני נתון, אבל האחוז בוודאי איננו כזה.

כפי שאמרתי, יש לפני גם טבלה לחודש נובמבר, שהיא כמעט העתק ההתפלגות של הטבלה

שהקראתי לכם. הנתונים האלה חוזרים על עצמם כמעט באותם אחוזים מדי חודש בחודשו.

הטבלה שהקראתי מראה פרופיל תעסוקתי גבוה מאד שיהווה בעזרת השם נכס מאד מאד

חשוב למדינה. זה נכס חשוב לטווח רחוק יותר, אם נדע ונשכיל וננצל את הנכס הזה כדי

להפוך אותו לכוח יוצר במדינה ואם נשלב אותו נכון במערך הכלכלי שלנו. לפי שעה הנכס

הזה הוא אתגר קשה מאד למדינה, כי הכלכלה שלנו צרה ועדיין לא נחלצנו ממיתון

ואבטלה.

המגמה שלנו צריכה להיות לגשר בצורה יעילה ונכונה בין הפוטנציאל התעסוקתי

הגבוה הזה לבין צרכי המשק. אם נצליח לנצל את הפוטנציאל האדיר בעלייה הזאת, היא

תיהפך למנוף אדיר לצמיחה כלכלית במדינת ישראל.



איש לא השלה את עצמו שכבר בצעדים הראשונים של העלייה נוכל לקבל צמיחה כלכלית

ולהפוך אותה למנוף. במשך הזמן, אם נשכיל, ואני מקווה שנשכיל לנצל את הפוטנציאל

הזה, היא תתרום להלץ אותנו ממיתון ותעביר אותנו לצמיחה.

אוכלוסיית דורשי העבודה מבריתי-מועצות מתחלקת ל-4 קטגוריות. יש עולים בעלי

מקצועות המחייבים רישוי זאת אומרת, כדי שיוכלו לעסוק במקצוע הספציפי שלהם הם

צריכים לעבור בחינות רישוי - רופאים, מהנדסים, עורכי דין, פסיכולוגים - ויחד עם

משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות אנחנו מקיימים עשרות קורסים שונים כדי להכין

אותם ולהכשיר אותם לקבלת רישוי. 1,000 רופאים עולים חדשים מקבלים ב-5 בתי חולים

הכשרה של 5 חודשים כדי להכין אותם לבחינות לקבלת רישוי.

היו"ר אי נמיר;

זה אמנם לא מעוגן בחקיקה אבל יש בנושא זה הסכם לגבי עולים חדשים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
יש תקנות.
היו"ר אי נמיר
על שולחן הוועדה מונחת הצעת תיקון לחוק המהנדסים, לפיה חלק גדול של

המהנדסים-עולים יחוייבו בבחינות.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

זה חידוש בשבילי.

היו"ר אי נמיר;

מדובר על חלק גדול של המהנדסים עולים.

חשוב שלדיון על החוק הזה יוזמן נציג קבוע של משרד הקליטה, כי הוא נוגע

לאוכלוסיה הזאת.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אני מודה על העדכון. בשבילי זה חידוש.

יש בעלי מקצוע הזקוקים לעדכון מקצועי. עד כה המהנדסים לא היו זקוקים לבחינות

רישוי אלא לעדכון מקצועי, ואותו דבר מאות רופאי שיניים, אחיות, הנדסאים וכוי.

בשיתוף פעולה עם משרדנו הוכנו קורסים כדי לתת להם עדכון מקצועי ולהעלות את רמתם,

שתהיה חופפת לרמה בארץ.

יש בעלי מקצוע שניתן לקלוט אותם בעבודה ללא בחינות וללא הכשרה, פועלים

בתחומים שונים - בניין, שרברבות, שרותים, טקסטיל.

וקבוצה רביעית - בעלי מקצוע הזקוקים להסבה מקצועית. מגיעים מהנדסים בתחומים

שלא קיימים בארץ - מהנדסים ליערות, רכבות, קרח, פרוות - תחומים שלא קיימים אצלנו.

האנשים האלה עוברים קורסים להסבה מקצועית, במטרה לנצל את היידע שלהם ואת הכישורים

שלהם בתחומים שיש אצלנו, הקרובים לתחומים שלהם.

י' צבן;

מה אתם עושים עם אנשים שמצהירים על מקצוע, אין להם תעודה או שהתעודה שלהם לא

מהי ימנת עליכם?



השר לקליטת העלית י"ח פרץ;

לצערנו, ידוע שאנחנו נתקלים בכל מיני תעודות מזוייפות. זה קיים לא רק בנושא

של יהדות. שר התהבורה דיווח גם על רשיונות נהיגה מזוייפות. כל אדם הוא בחזקת כשר

עד אשר מתברר ההיפך.

י' צבן;

כל יהודי.
הי ו"ר אי נמיר
השר מדבר על כל אדם.

רן כהן;

כל אדם חוץ מסדאם.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

בקבוצה הרביעית מצויים אמנים רבים. לא כולם יכולים להיקלט בתחום האמנות

במדינת ישראל אלא רק חלק קטן, הטובים והמוכשרים שבהם. האחרים חייבים לעבור הסבה

מקצועית.

ברשותכם, אמסור עוד נתונים על תעסוקה, לאחר שראינו בחתך כללי את ההתפלגות

המקצועית של העולים ואת הקבוצות השונות.

מתחילת גל העלייה מברית המועצות עד עתה הגיעו למעלה מ-200 עולים. זאת אומרת

מנובמבר 1989 עד היום הגיעו קצת יות מ-200 אלף עולים מברית המועצות.

כבר אמרתי שכוח העבודה בקרב העלייה הזאת 54%. דורשי עבודה 33%. זאת אומרת,65

אלף מתוך 200 אלף הם דורשי עבודה.50%-60% מ-65 אלף דורשי עבודה מצויים עדיין

באולפנים. מקרב בוגרי האולפנים נמצאים בשוק העבודה קצת פחות מ-50%, כ-25 אלף

עולים שסיימו את לימודיהם באולפן הם בשוק העבודה. עלינו לצרף למספר הזה כמה אלפי

עולים שבתקופת הלימודים באולפן יוצאים לעבודה. היום, בניגוד לעבר, משרד הקליטה

מעודד שעולים ישלבו עבודה עם לימודים, כדי להקל את קליטתם בארץ. בשוק דורשי

העבודה מצויים 30 אלף עולים והם נחלקים ל-3 קבוצות. כ-50% מבין 30 אלף אלה, זאת

אומרת כ-15 אלף מתוך ה-30 אלף מצויים כבר בעבודה, מיעוטם בתחום שלהם וחלקם

בעבודות מזדמנות. 15 אלף מתוך ה-30 אלף כבר עובדים. זה צריך לשמח אותנו. 50%

מבין בוגרי האולפנים עובדים ממש.

רן כהן;

אותם 6,800 שרשומים כמובטלים בחודש האחרון, האם הם בתוך ה-30 אלף?

היו"ר אי נמיר;

השר יסביר.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

בתוך ה-30 אלף.



השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

בשוק דורשי העבודה מצויים 30 אלף. 50% מהם, זאת אומרת 15 אלר כבר עובדים ממש.

על זה צריך לשמוה. 50% הנותרים נחלקים כך: 8,000 נמצאים עדיין בקורסים ובמרכזי

למידה. משרד הקליטה מפעיל אולפן בי, אלה אולפנים לתקופה של 4-3 חודשים נוספים

שבהם חלק קטן מהעולים ממשיכים ללמוד את הטרימינולוגיה המקצועית בתחום המקצועי ובו

זמנית משרד הקליטה מנסה לשבץ אותם בעבודה ספציפית. אם כן, 8,000 נמצאים בקורסים

שונים. 7,000 מובטלים. כשאני אומר מובטלים, זה כולל אנשים שממתינים לקורסים

המיוחדים שלהם.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו מכנים אותם "מובטלים עם תעודה".

יושר לקליטת העליה י "ח פרץ;

בכל חודש יגדל מספר דורשי העבודה בכ-10,000 איש, זאת אומרת שבסוף חודש

ינואר 1991,לפי החישוב שלנו, 10,000 עולים יוספו לשוק העבודה שמצויים בו, כפי

שאמרתי, בחודש דצמבר, 30 אלף עולים. אני מדבר על 4,000 בוגרי אולפנים ואותו מספר

של תלמידים באולפנים שעוד בזמן לימודיהם יחפשו עבודה. זאת אומרת שמספר דורשי

העבודה בחודש ינואר 1991 יגדל.

לסוף שנת 1991 תמנה יהדות ברית-המועצות בארץ, עולים שהגיעו אלינו בגל שהתחיל

בשנת 1989. 600 אלף איש. שליש מהם, 200 אלף, יהיו דורשי עבודה. בסוף שנת 1991

יהיו עדיין באולפנים 60 אלף עולים. 140 אלף יהיו בוגרי אולפן ודורשי עבודה

בפועל. אם נצרף אליהם עוד 10,000 תלמידים באולפנים שיחפשו עבודה, זאת אומרת

שבסוף 1991 יהיו 150 אלף עולים דורשי עבודה בפועל. אני חוזר; בסוף 1991 יהיו 140

אלף בוגרי אולפנים; 60 אלף יהיו באולפנים, כ-10,000 מתוך ה-60 אלף האלה ייצאו

לשוק העבודה. זאת אומרת שבסוף 1991 יהיו 150 אלף דורשי עבודה.

המשימה שלנו צריכה להיות ש-50 אלף מתוך ה-150 אלף האלה ישובצו בעבודה בתחומים

הספציפיים שלהם. וצריך לשאוף שעוד 60 אלף ישובצו בעבודה, לא דווקא בתחומים שלהם.

20 אלף עולים יימצאו בקורסי הכשרה והסבה מקצועית. לפי הערכה שלנו 20 אלף יהיו

מובטלים. כלומר, אם נרצה להיות ריאלים, עם כל המאמצים שלנו נוכל להגיע ש-50 אלף

יעבדו בתחומים שלהם, 60 אלף בתחומים שונים, אחרים, 20 אלף יהיו בקורסים, ו-20

אלף, לצערנו, יהיו מובטלים. סך כל המספרים האלה הוא 150 אלף.

צריך לשאוף שלמיגזר העסקי יכנסו 10,000 בעלי מקצועות טכנולוגי ים; למיגזר

הציבורי כ-15 אלף עולים בתחומים שלהם - רופאים, אחיות מורים. המדיניות של האוצר

היא לא להגדיל את המיגזר הציבורי אבל צריך להבין שהאוכלוסיה גדלה והסקטור הציבורי

חייב גם הוא לגדול. תוספת של 600 אלף עולים לסוף 1991 יצריך יותר אחיות, מורים,

רופאים.

היו"ר אי נמיר;

גם יותר פקידים.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אולי.

צריך לשאוף שהעולים ישתבצו בעבודה במקוצועות שלהם.



לענפי הבניין והייצור יכנסו 15 אלי עולים. בין העולים יש בנאים וסייחים,

וצריך להכשיר יותר עולים למקצועות הבנייה. כשאני מדבר על 15 אלף בבניין, זה גם

למקצועות נלווים - נגרות, שרברבות השמל.

ואנהנו מדברים גם על יזמות עסקית. זה נושא שמשרד הקליטה מטפה אותו מיום הקמת

המשרד. הקבינט אישר לאחרונה תקציב למשרד הקליטה להמשיך בזה.

י' צבן;

מה זה?כמה זה?

אי לפידות;

מדובר על יזמות קטנה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

עסקים קטנים.

י' צבן;

זה הולך מכם או שאתם מכינים את הרקע וזה הולך ממרכז ההשקעות?

הי ו "ר א' נמיר;

השר אומר שלמשרד הקליטה אושר תקציב.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
המשרד שלנו עסק בזה כל השנים והוא ממשיך לעסוק בזה.

הי ו "ר אי נמיר;

כמה יהיו בזה?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

10,000.

כדי להגיע לתמונה שציירתי עלינו - א) להכשיר עובדי בנין בכל התהומים. זה דהוף

מאד. זה עומד על סדר היום של הקבינט. ב) להכשיר מורים ומורות במגוון של מקצועות

הוראה, כולל גננות. ג) הצבת רכזי תעסוקה יישוביים, שיהיו פרוסים על פני כל הארץ.

התהלנו בזה לאהרונה עם שרות התעסוקה. רכז תעסוקה צריך לגשר בין העולה למפעל

המקומי, לארנר מקום תעסוקה כדי לשבץ את העולה למפעל שביישוב שלו או ברדיוס לא

רהוק. זה נעשה בתאום עם שרות התעסוקה.

אי לפידות;

עיסוקו עם עולים בלבד.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

לאהרונה שיבצנו 12 רכזי תעסוקה בארץ.



י' צבן;

דוברי רוסית או לא דווקא.

אי לפידות;

המגמה שהם יהיו דוברי רוסית.

השר לקליטת העליה י"ה פרץ;

יצירת מסגרות הדרכה מקצועיות. אמרתי שהלק יעבוד בענפי בנייה וייצור שונים.

לשם כך נצטרך לקיים סדרות של מרכזי הכשרה.

ויש נושא של עידוד במסגרת יזמות עסקית פרטית.

אם נשים את הדגש על הנקודות הללו ועל נקודות נוספות בתכנית שלנו נוכל, בעזרת

השם, לסוף 1991 לממש אותה.

ע' פרץ;

התכנית אושרה בקבינט?

השר לקליטת העליה י"ה פרץ;

היא הוצגה בקבינט בשתי ישיבות. היא צריכה להיות מאושרת.

היו"ר א' נמיר;

זה עדיין לא אושר.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

עדיי ן לו.

הי ו"ר אי נמיר;

אני מודה לך על סקירתך הבהירה.

הי ו "ר אי נמיר;

מר לפידות, יש לך מה להוסיף? אם אין לך מה להוסיף נשמע את דבריו של מר מנע

ואחר כך נעבור לדיון.

די מנע;

כבוד השר, כבוד היושבת-ראש, הברי הכנסת. הנתונים שמסר השר תואמים פהות או

יותר את הנתונים שלנו. אני רוצה לומר רק כמה דברים שהם בהזקת השלמה לדברי כבוד

השר. 40% מהרופאים העולים הם רופאי שיניים. 13.5% הם מהנדסים, בין 10% ל-%13.5 של

העולים הם מהנדסים, זה פי 13 מאשר בקרב הישראלים, כאן מדובר על 1.9% מהנדסים

ואדריכלים. בהקשר לזה אני רוצה לציין שהאבטלה הגדולה ביותר בקרב האקדמאים בני

הארץ היא של מהנדסים.

י' צבן;

1.9% זה בקרב דורשי העבודה?



די מנע;

כלל הציבור.

י' צבן;

כמה מהנדסים ואדריכלים יש בקרב דורשי עבודה?

די מנע;

אני מקווה שאוכל לעמוד על כך תוך כדי הדברים שלי.

מספר הטכנאים בקרב העולים הוא פי 4 מהישראלים. רופאים - פי 6. על פי הנתונים

אנהנו מובילים במספר הרופאים ל-1,000 נפש, 3 רופאים ל-1,000. בארצות-הברית יש

רופא אחד ל-1,000 נפש, וביפאן, רופא אהד ל-1,100 נפש.

אני מבקש לעמוד על נקודה נוספת. אני הושב שיש פהות הפניות של עולים לדרום

ויותר הפניות של עולים לצפון הארץ, למרכז הארץ. אני הושב שהיום צריך להפנות יותר

אוכלוסיה לדרום, כי צריך לחזק את הנגב.

ע' פרץ;

הפניות או שזה נעשה באופן טבעי?

די מנע;

השאלה מה הולך אהרי מה, האם הולכים קודם לתעסוקה או קודם לדיור? מה גורר מה?

במסגרת הקליטה הישירה 4.9% מהעולים הופנו לדרום בעוד ש-32.4% הופנו לצפון.

י' צבן;

כולל היפה?

די מנע;

היו"ר אי נמיר;

ביום שישי הייתי בהיפה, שם יש מספר העולים הכי גדול.

השר לקליטת העליה י"ה פרץ;

27 אלף לחיפה.

די מנע;

למרכז הארץ 25.8%, לירושלים 9.9%.

ברשותכם, אעמוד על הנושא של מוקדי אבטלה להודש דצמבר, זאת אומרת אחוז

המובטלים שמקבלים דמי אבטלה מקרב כוה העבודה האזרהי, שבמקומות מסויימים מגיע



היו"ר אי נמיר;

איך אתה מסביר את זה?

די מנע;

מוקדי אבטלה היום הם ערד, אור-עקיבא, ירוהם, מצפה רמון, מגדל העמק, רהט והכפר

מרר, אלה מוקדי אבטלה קשים, יותר מ-9%.

י 'צבן;

כמה יש במרר?

די מנע;

אבטלה בינונית יש בטבריה, צפת, נצרת עלית, כרמיאל, באר-שבע, דימונה.

במקומות אהרים יש אבטלה שולית.

י י פרה;

מה זה אבטלה בינונית?

די מנע;

בדימונה יש פרוייקט של חפירות לכן יש שם ירידה באבטלה ומצבה יותר טוב מזה של

ערד.

אני רוצה לספר לכם ש-950 מדענים בעלי שם עולמי עלו מברית-המועצות, אבל 800

מהם מהוסרי עבודה. היכן נקלטו 150? - במוסדות מהקר, באוניברסיטאות שתקצבו אותם

באמצעים עצמיים או ממשלתיים. יש ברכה רבה בתפן ובמה שעשה פרופסור ברנובר

בבאר-שבע. אמריקאים לא יבנו כאן מפעלים אבל מיקר ופיתוה למפעלים שלהם, זה אולי

כן. חברת I.B.Mהולכת לפתח פה מחקר ופיתוח, ואפשר להעסיק את המדענים שמגיעים. יש

המצאות שונות.

י' צבן;

את הרווחים הם יעשו.

די מנע;

בענף הבנייה יצטרכו 150 אלף עובדים תוך שנה-שנה והצי, ולא תהיה ברירה אלא

לגייס עולים חדשים ובני הארץ. יש תהליך שהתהיל. נקלטו אלפים בענף הבנייה, אם זה

חיילים משוחררים או עולים הדשים.

היו"ר אי נמיר;

כמה נקלטו?

די מנע;

בין 2,000 ל-3,000, מאז הסגר. רואים אותם בתחנה המרכזית בתל-אביב.
היו"ר אי נמיר
שם יש שכר גבוה.

די מנע;

1,600 שקל.

בענף הבנייה מוכנים לשלם יותר. הבעיה היא להביא אנשים לכך שייכנסו לענף

הבנייה. יצטרכו לקלוט בענף זה גם עולים הדשים ובני הארץ, עשרות אלפים.

מגיעים הרבה רופאים. צריך למצוא פתרון לרופאים. הצענו פרוייקטים של מרכזי

מרפא, לקליטת רופאים. יש תכניות להקים בתי-מלון בים-המלה, שיעסיקו הרבה רופאים.

כבוד השר ציין נושא האולפנים. יש אנשים שעובדים תוך כדי לימודים. צריך להתהיל

לחשוב על הקמת אולפנים במקומות עבודה. זה לא נדחה. יש מפעלי תעשייה שמפעילים

אולפנים תוך כדי עבודה, למשל מפעל פולגת ומפעלים בתל-אביב. נפגשתי עם לא מעט

עולים שהתהילו לעבוד בלי ללמוד באולפן, בעיקר באתרי בנייה.

היו"ר אי נמיר;

תודה.

אנהנו מתהילים בדיון. חבר-הכנסת צבן, בבקשה.

י' צבן;

אני מצטרף להערכה לסקירה הבהירה ששמענו.

אנחנו יודעים מי הם הגורמים המובילים בממשלה בתחום של המדיניות שצריך להתמודד

איתו, בשאלות הקשות, ואני מתכוון לנושא התעסוקה ולא לנושאים אחרים. להערכתי

הממשלה, ואינני מאשים את משרד הקליטה, אם היא מגיעה לתשובות נכונות, זה באיחור

מזעזע.

בתכנית הזאת, שזו התמודדות עם המצוקה, אפשר היה לראות בסיס לפני שנה. לצערי

הרב, לא לומדים מהנסיון. אני יכול להביא דוגמאות קונקרטיות בתחום של התעסוקה,

כיצד כיצד הממשלה התווכחה נגד רעיונות שונים שהיו ורק באיחור רב היא קיבלה אותם.

על כך נשלם מחיר כבד מאד, וזה חבל.

גם אם היינו עושים את הכל בזמן, לא היינו עונים על הכל. ועל כל המצוקה והסבל

להוסיף משגים שלנו, זה חמור.

התכנית הזאת לא תעמוד במבחן, לא באשמתנו. כל התכנית לא תעמוד במבחן. הדרך

היחידה להתמודד עם הבעיה זה לשנות את כל התפיסה. אילו היינו עושים את -זה לפני

שנה, מה שאני אומר היה נראה אחרת.

אני רוצה להזכיר למשל מה שבאיחור רב אמר שר האוצר דאז, בסוף 1987. חבה-הכנסת

שמעון פרס, או שזה היה ב-1988, על החלטה להקציב 250 מיליון ש"ח כהשקעה ראשונית

בתשתית התעבורתית והתקשורתית. גם זו היתה אמירה לאחר 3 שנים על התזה הזאת.

אמרנו שבמצב של קפאון במשק, כשיש 150 אלף דורשי עבודה והמעסיקים לא רצים

להשקיע, מה שצריך זה לתת את התנופה, הזרמה של הדם למשק, על-ידי הממשלה. ביצעו את

המגמה הזאת רק באופן חלקי.



אנחנו עם רשת תקשורתית עלובה. נחבר לזה את הנושא של משקל האקדמאים מהעלייה.

יש הרבה אנשי מחשבים. רק מהמשפחה שלי עלו 3 אנשי מחשבים, אחד מהם בעל שם עולמי

שנוסע להרצות בחוץ-לארץ, הוא בוכה על התשתית התקשורתית שלנו. לצורך מחשבים,

התשתית היא עלובה. כל הבדיחות על רשת הטלפונים שלנו הם נכונים. במקום ללכת על

הכיוון הזה שהדבר יתחיל להעסיק אנשים ויצור תשתית למשק יותר מודרני יזרים דם

למשק, אז יושב האוצר עם הקונספציות שלו, שפשטו רגל אצל תאצ'ר, לוחצים על הברזים

ולא יתנו וכאשר יתנו זה מעט מדי ומאוחר מדי.

וגם לגבי תעסוקות אחרות, מה שעשינו בשנות ה-50 נהיה מוכרחים לעשות בשנות

ה-90, לא יעזור. הייתי חבר קיבוץ, עם התימנים של אשתאול ואחר-כך מרוקנים יצאנו

ושתלנו את בל ההרים, והיום שער הגיא מיוער. זה היה רע? היום יש דברים אחרים

לעשות בתחום של עבודות ציבוריות. לא יעזור, יעסקו בעבודות יזומות. צריך לתכנן את

הדברים.

טוב שנתנו ערבות מדינה. מוכרחים לגשת בגישה אחרת שבה, גם למען היזמות

הפרטית, הממשלה היא שדוחפת דברים.

אני חושב, אדוני השר, שגם המשרד שלכם, גם משרד התעשיה והמסחר ואולי גם משרד

הבינוי והשיכון לא יוכלו לממש תכנית מפני שלא הוכרעה הכף, ובאין הכרעה של ראש

הממשלה - הפקידות הבכירה של האוצר, היא זו שמנהלת את המדינה. זו עובדה. אין

מנהיגות כלכלית אלטרנטיבית.

בי בן-אליעזר;

קודם כל ברכות על הסקירות הבהירות והמעמידות יותר סימני שאלה.

אני ממשיך את הקו של חברי, חבר-הכנסת צבן, ואומר: מדובר באוכלוסיה מצויינת,

עם מנטליות שונה. צריכה להיות אסטרטגיה לאומית כוללת - דיור, תעסוקה, קליטה

רוחנית - ולא די ברצון טוב. למרות הרצון הטוב של כולנו אני רואה בעירי,

ראשון-לציון, 4-3 משפחות, עם ילדים, המתגוררות בדירה קטנה של 3 חדרים. אני מתחיל

לראות ילדים של עולים המחפשים אוכל בפחי-זבל. זו תמונת המצב. זה לא יכול להיות.

יש ויכוח בממשלה. צריכה להיות ישיבה על אסטרטגיה. אם תוצג בפני הבית הזה

אסטרטגיה, היא תקבל את תמיכתו. בינתיים שומעים על מריבות שיש בין שרים.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
הם נגמרו.
הי ו "ר א' נמיר
עד להודעה חדשה.
בי בן-אליעזר
אני שואל אם לא פיתחנו סף ציפיות יותר מדי גבוה בקרב העולים. אני בוגר

אוניברסיטת מעברת פרדסיה. היום, כשאינה נפגש עם עולים, העולה יודע שהוא מקבל עבודה

ובית. האם לא שגינו שהלכנו יותר מדי גבוה? אולי כדאי להתחיל בפעולת הסברה כדי

להכין את העולים, בתנאי הכרח, למציאות יותר קשה.

במקום מצב ש-4-3משפחות נמצאות בדירה קטנה, אני חושב, אולי עדיף לראות אוהלים,

בדונים, שאנשים יוכלו לחיות בצורה אנושית יותר, שלילד תהיה פינה ולא שאחד יהיה על

השני כמו סרדינים. בדירה אחת 4 משפחות? איך אפשר?



רן כהן;

אדוני השר, אני מצטער שדווקא בעקבות הלום ציוני כל כך יקר והשוב, שרויכינו לו

כל כך הרבה זמן, אני צריך לומר כמה דברים לא קלים.

אתהיל בענין העושק. בסיור בבאר-שבע ראיתי איך חברה ממשלתית מוכרת לעולים

חדשים ולזוגות צעירים דירה של 60 ממ"ר, שהקרקע לבנייתה ניתנה לה חינם, ב-61.5 אלף

דולר כלומר, במחיר של 1,125 דולר לממ"ר, ומדובר על בנייה בלבד. אני אומר בכל
האחריות
זה פשע, זה נתעב. היום, ברמות הבנייה הרגילות המחיר הוא 500 דולר לממ"ר;

ברמת בנייה טובה - 600 דולר; ועם רווח של 7% - 700 דולר לממ"ר. לקחת מעולה 1,125

דולר לממ"ר, זו גניבה. אני חושב שמישהו חייב לשים יד על זה. מתחילה להיות

השתוללות מופקרת. רוב הכסף הזה זה כסף משעבד ל-30 שנה, בצורת משכנתאות. אני מציע

להתחיל לשים יד על הענין הזה. חברת שיכון ופיתוח מוכרת ב-61.5 אלף דולר.
ונקודה שנייה
אני ארגיש לא טוב אם לא אזהיר שלמרות שהתמונה שציירת היא

ברורה, מפורטת ובהירה, אני חושב שהיא אופטימית בהשוואה למציאות, קודם כל מספרית.

אל נשכח שיש עלייה לא רק מברית-המועצות, מאתיופיה יעלו השנה 12 אלף או 13 אלף.

שירצו להתפרנס. שנית, יש שחרור מחזור הכי גדול של חיילים מצה"ל, ולנו יש מובטלים

שלנו. שלושת הגורמים האלה מתחרים על אותו שוק עבודה. לדבר על רק 20 מובטלים בקרב

עולי ברית-המועצות, אני מעריך שזה אופטימי. המספר עלול להיות 40 אלף.

אם מדברים על מיליאדי שקל לשיכון, הייתי רוצה להרגיש שיש בממשלה מוטיבציה

להשקיע ביצירת מקורות תעסוקה שיוצרים נפח תעסוקתי של המשק, שיספוג ביקוש גדול

לעבודה. אני לא מרגיש את זה. הממשלה הולכת בדרך הקלה, חסרים עובדים - פונים

לחוץ-לארץ. מה פתאום השר שרון מבקש עובדים? הוא קבלן לבניין? חברה לבניין? מה

תפקידו בסיפור הזה? מקובל שחברה שרוצה לייבא פונה לשרות התעסוקה. שרות התעסוקה

נותן המלצה. זה הנוהג. אין עמדת תיווך של שום שר לצורך ייבוא עובדים. אני יכול

להבין שחסרים מומחים, אז בשרות התעסוקה יבדקו בעלי מקצוע שיקדמו את הענין. אבל

אני לא מבין שמישהו בממשלה מחליט על ייבוא זרים. אנחנו מייבשי אבטלה בחוץ-לארץ או

קולטי עלייה בארץ?

ייבוא קרוואנים. היום יש בסך-הכל שתי אניות פנויות לייבוא קרוואנים. עלויות

הביטוח והובלה עלו פי שלושה וקרוואן עולה פי שניים, אבל איש לא חושב שיותר כדאי

לייצר בארץ. איזה מין דבר זה? זה לא יאומן. הולכים להוציא כסף. אנחנו מבזבזים

אותו בעולם.

בעלייה הזאת יש דבר נפלא, היא יכולה סוף סוף לעורר את הגישה העממית לענין,

מאידך מנסים ללכת למוסדות. מצד אחד לא פותחים מספיק קורסים להכשרה מקצועית ומאידך

איש לא לוקח עולה חדש לשים אותו על הפיגום במקום העבודה, שילמד את העבודה במקום

העבודה. אין בעיה לעשות את זה. 40 אלף מובטלים מעלייה זו קטסטרופה, זה

אנטי-ציוני.

ואתיופיה. כל הזמן מדברים על עלייה מברית-המועצות, זה דבר מסיבי, אבל אל

נשכח שבתוך כל הענין הזה יש עלייה של שארית הפליטה של יהדות מופלאה אחרת, שאחרי

2,500 שנה באה הנה במצב הרבה יותר קשה, מסובך ונחות, שלהתחיל להתמודד יהיה פי מאה

יותר קשה. בתוך המסלולים השונים צריך למצוא נתיב לסייע לעלייה הזאת שתשתלב גם

היא.
י י פרח
בפתח הדברים אני רוצה לומר שצריך לברך את האנשים בעבודה הזאת. אני מברך את

השר. לא פשוט לעמוד בקליטה אדירה כזו.



רן כהן;

ברכנו אותו.
י' פרח
אני מוסיף.

שמענו נתונים על הכוחות שהגיעו אלינו, 13% מהנדסים, 950 מדענים. כמה מיליונים

היה צריך להשקיע במדינת ישראל כדי להגיע לזה? פגשתי מדען המדבר על התפלת מים.

אולי יש בזה רעיון רציני. האנשים האלה הם בעלי רמות, הם יכולים וצריכים להיות

מנוצלים. המדינה צריכה להשקיע כדי לנצל. האנשים האלה הם יצירתיים. האיש לא יכול

ליצור - יחפש מקום אחר. אני חושש שמא תהיה בריחת מוחות. אני מכיר מפעל קטן עתיר

יידע, של 7 אנשים. ההשקעה שם קטנה. מפתחים כלים קטנים שיכולים לשמש מודלים לתעשיה

עתירת יידע. אני הייתי מקים עיר מדע לאנשים כאלה, נותן להם תנאים כדי לנצל את

הכשרונות שלהם לתעשיה עתירת יידע. נרתק את האנשים האלה למדינה ולא ניתן להם מקום

לחשוב שזה לא מקומם.

ואם גם לא כל העולים הם כאלה, /.'30 לא כאלה, הם רוצים לעבוד, ויש אפשרות

להעסיק אותם. אני רואה בעיני רוחי עשרות אלפי צעירים עומדים על הפיגומים. צריך

להכשיר אותם. למה נייבא מהחוץ? צריך לקלוט את העולים לפני שקולטים אחרים. מדברים

על ערביי השטחים? - קודם כל ערביי הקו הירוק. קודם כל יעבדו אלה שבפנים ואחר-כך

אלה מהחוץ. עולים חדשים, למה שלא יבנו את ביתם בעצמם? יש חברות שיכולות להביא

עולים שיבנו את בתיהם וזה יוזיל את מחיר הבתים.

כבר קלטנו בעבר עלייה גדולה, ובמסירות. רבותי, אני הייתי שם, ביקרתי שם, זו

היתה עניות אומללה. היום אותם אנשים מקבלים אנשים שלא חלמנו עליהם.
ועוד אני רוצה לומר
תמיד זוגות צעירים במדינת ישראל הם המקופחים. עולים

חדשים מקבלים פי כמה מהם. זוגות צעירים פינו דירות לטובתם של העולים, כי לא יכלו

לעמוד בשכר דירה של 400 דולר לחודש.

וכאן אני רוצה לדבר על עולים חדשים, זוגות צעירים ומשוחררי צה"ל. נתנו תמריץ

ו-5,000 צעירים הלכו לעבוד, 800 מהם בבניין.
היו"ר אי נמיר
פחות.
י י פרח
800 הלכו לבניין, 5,000 הלכו לעבוד.
די מנע
יותר.
י י פרח
באתי לשר ושאלתי: למה אתה כורת את הענף? 400 הלכו לקטיף עגבניות בערבה. שמענו

דברים חיוביים של המעסיקים. כולם חזרו הביתה ובמקומם באו זרים מתאילנד שהעלות

שלהם כמעט זהה. זה עוול משווע.

אנחנו יכולים לקלוט את הצעירים שלנו שלא ייצאו מכאן, במקום לתת להם דמי

אבטלה. השכר נמוך. אמרנו שיקבלו תוספת של מחצית דמי האבטלה. הגשתי הצעת חוק,

בעידוד הוועדה. ההצעה שלי תעלה בשבוע הבא. אני מקווה שתעבור.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני מצטרפת לברכות לשר ולעובדים, שעל אף התנאים הקשים עושים עבודה נפלאה.

שמענו וקראנו שכאשר עולים מגיעים בשבת, אין עובדים של משרד הקליטה ולכן

העולים נשלחים לבתי-מלון ואהרי צאת השבת הם מוהזרים לשדה התעופה. אני שואלת: האם

זה לא טלטול מיותר? אם רואים בהבאת העולים בשבת ענין של קיפוה נפש, אולי גם

העובדים צריכים להיות שותפים לזה.

שמענו שמגיעים אלינו 13% מהנדסים וקרוב ל-4% רופאים, ומדברים על השתלמות

מקצועית שלהם. אנחנו למדים לדעת שלא כולם ברמה הנדרשת כפי שישראל רוצה לשמור עליה

מבחינה מקצועית. לכן אני מחייבת בחינות רישוי לרופאים ולמהנדסים. ברפואה פרצנו את

מסגרת ההתנגדות שהיונה ועושים את זה. צריך לעשות בחינות רישוי גם למהנדסים ולאפשר

קליטה של הטובים. יש ביניהם כאלה שרמתם לא כל כך טובה.

אשר לרופאים והכשרתם. במסגרת הדיונים שהיו בוועדה, משרד הקליטה קיבל על עצמו

לממן תקופת הכשרה של הרופאים. בית-החולים צפת היה חלוץ. אני יודעת שעד היום החוב

של משרד הקליטה לבית-החולים צפת עדיין לא שולם. רציתי להגיש שאילתה בענין זה.

אני מבקשת שהנושא הזה ייבדק. בית-החולים צפת היה חלוץ ואסור לא לינת לו את

ההשתתפות.

אני סקפטית ולא אופטימית ביחס למצב בשנת 1991. כאשר יבואו 400 אלף עולים

ש-200 אלף מהם יהיו דורשי עבודה שיתווספו ל-112 אלף דורשי עבודה שיש היום,

לחיילים שישתחררו ולאלה שייצאו מהאולפנים. אני חוששת שנגיע למימדים של אבטלה שלא

ידענו כמותה. אני חוששת שנגיע לשעור אבטלה של 30% . זו קטסטרופה.

איפה יקלטו עולים? - בתעשיה' בבניין, במקצועות חופשיים ובשרותים. אלה מסגרות

של קליטה. אבל בתעשיה לא רואים שיש צמיחח, שיש השקעות. ובמשך שנה לא יצוצו

מפעלים חדשים לקליטה. אני יודעת שלשר המדע יש תכנית שלא אושרה והוא לא מקבל

תקציב להחזקת המדענים עד שיהיו מקורות תעסוקה עבורם.

ונוסף לכל זה תהיה חשיפה שעליה החליטה הממשלה ואז תהיה פליטה של 80 אלף

פועלים ותיקים ועוד כאלה שי יזרקו לשוק העבודה. וכפי שאמרתי, אין השקעות. יש תכנית

של שר התעשיה והמסחר על קליטה מהירה. קראתי שוועדת שרים אישרה השתתפות של 20% עד

3,000 שקל, אם מועסקים למעלה מ-30 עובדים. רק אלה יקבלו עזרה. וכפי שאמרתי מפעלים

לא קמים בשנה. זה ענין של שנתיים-שלוש. לכן אני שואלת: על סמך מה האופטימיות

בנוגע למקומות עבודה שיוספו ב-1991?

שערוריה שהממשלה הסכימה לייבא 3,000 פועלי בניין. יש בארץ. לא צריך לייבא

אפילו מנהלי עבודה. אפשר לקרוא לפנסיונרים שפרשו לפני גיל 65 והם יכולים להתגייס

למשימה הזאת. הם יכולים להיות מנהלי עבודה ומדריכים באתרי הבנייה. למה נייבא

אבטלה וניתן תעסוקה לפועלים זרים? חברות בנייה, אם רוצים לבנות כאן, בבקשה, תוצרת

הארץ ולא משהו אחר.

ואשר לנכונות של העלייה הזאת לעבוד בכל עבודה שתהיה. אל לנו לנצל את הרצון

הטוב של העולים באולפנים, שמוכנים לעשות כל עבודה. אל ניקח את זה כדבר מובן

מאליו. העולים פוקחים עיניים וישראלים מתחילים לקלקל אותם. קראתי שעובדים ותיקים

כועסים עליהם, מדוע הם כל כך חרוצים ותפוקתם גדולה. זה יוצר מתחים. כאן תפקידה של

ההסתדרות ללוות את העולים במקום העבודה ולקיים שיחות עם ועדי העובדים שיגלו הבנה

כלפי העולים הנקלטים, יסייעו בקליטתם ובשילובם במקום העבודה גם מבחינת החיים

החברתי ים.



ע' פרץ;

אני מבקש לדעת מדוע צריך להיווצר מצב שהשר ייאלץ להביא החלטות ממשלתיות לפי
שעת יורום. אני שואל
האם מתחילים לראות את גגות המפעלים שבהם ייקלטו עולים?

מ' גרובר;

להסתדרות 70 מועצות פועלים. היא עוסקת במגוון רחב של פעולות בשטח, בעצם בכל

המגוון של חיי הקהילה בשטח. כל הדברים שאומר לאחר המשפט הזה מסתכמים ברצונה של

ההסתדרות לתרום לשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה.

כתבתי מכתבים לשר הבינוי והשיכון, לשר הקליטה, לשר התעשיה והמסחר. קיבלתי

תשובה אחת, משר התעשיוק והמסחר. לא משנה מה היונה תשובתו, רק ממנו קיבלתי תשובה, לא

מאחרים. אני חוזר ואומר; אנחנו רוצים לתת.

לנושא התעסוקה. אנחנו חברה קולטת ולא יכולים להתעלם שבעת שיתוף פעולה יש

שיקול גם לשרות התעסוקה. אמרתי שאנחנו רוצים שעולים יכנסו לעבוד בבניין, לאחר

שאלות חיכו לי בחוץ, בטירת הכרמל, 30 איש שמוכנים להירשם לבניין. אם כולם ישארו

בבניין, אני לא י ודע.

כשבאתי ארצה, בעלייה הגדולה, הייתי במעברה. בנינו את ביתנו, הקמנו חקלאות

שלנו, בנינו את המדינה.

כראש ועדת הקליטה בהסתדרות אני נמנע עדיין לצאת לרחובות. אבל עולים רוצים

לקיים הפגנות.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

הם יקיימו.

מ' גרובר;

אני חושש שילדי ישראל, כמוני במלחמת העולם השנייה, יחטטו בפחי אשפה. אני לא

יודע מה תהיה ההתפתחות במדינת ישראל. אני חושש מאד שהאבטלה תהיה הרבה יותר גדולה

ממה שמשערים.

היו"ר אי נמיר;

מה ההסתדרות מציעה?

מי גרובר;

אני מבקש שתינתן לנו אפשרות לעזור בקליטת העולים, מבחינה חברתית, בנתב"ג.

אני מבקש שנקבל רשימות של עולים כדי שנוכל לפנות אליהם ולתת להם תעסוקה, עבודה

עברית. העובדים האחרים, ערביי ישראל וערביי השטחים - במקרה הצורך עניי עירך

קודמים. קודם כל עבודה ישראלית.

ההסתדךרות מוכנה להעמיד לרשות הקליטה את כל מוסדותיה. יש עולים חדשים שמחכים

לאולפן עד 3 חודשים. יש לנו בתי-הבראה ומוסדות במועצות הפועלים, למה לא משתפים

אותנו? ההסתדרות רוצה להגיש עזרה אבל לא רוצים לקבל את עזרתה.

יש לנו בעיה גדולה מאד עם עולים בגיל 55 ומעלה. איש לא נותן דעתו בנושא זה.

מה יקרה כשיגיעו לגיל פנסיה ויצטרכו לחיות רק מביטוח לאומי? כתבתי על כך. מה יהיה

עם זוגות צעירים, עולים חדשים שגומרים אולפנים, עולים חדשים שייפלטו מהדירות.
עוד תופעה במדינה שקולטת עלייה
לקשישים אין אולפנים. ההסתדרות נותנת להם

אולפנים ואולפניות ללא תשלום. מי צריך לתת תשובות אם לא הבית הזה? זה בית

המחוקקים, פה העוצמה של מדינת ישראל, עם ישראל, ואני שומע שאלות בלי תשובות.

אני שואל: האם אין מקום לקבלת הוק על הקפאת שכר דירה. מי צריך לתת את הדעת

על כך? ממשלת ישראל. אם המצב לגבי שכר הדירה לא ישונה, מי שייפגע הם קודם כל אלה

ילדינו שיוצאים מהצבא, וגם העולים ההדשים שלא יוכלו לא לשלם שכר דירה ולא לקנות

אוכל מכיוון שהמינימום הניתן להם לא יספיק.
היו"ר אי נמיר
נציגי משרד התעשיה והמסחר, האם יש דברים קונקרטיים שעושה המשרד?
צי אנגל
תכנית השר ניטים הוגשה לפני 3 חודשים לממשלה והיא מתייחסת לקרנות שהמשרד מבקש

להפעיל. הרוב אושר. משרד ההשקעות עובד במלוא התפוקה.
היו"ר אי נמיר
כמה אושר?
צ' אנגל
100 תכניות.
היו"ר א' נמיר
כמה כסף?
צי אנגל
אני לא יכול לומר.
הי ו"ר אי נמיר
כמה כסף אושר למרכז ההשקעות?
צי אנגל
700 מיליון שקל רק בערבויות.
היו"ר א' נמיר
אין שום דבר שהממשלה יוזמת?
צי אנגל
יש מענקים, 200 מיליון שקל.
היו"ר אי נמיר
אין שום דבר שהוא יוזמה של המדינה בהקמת המפעלים?



צי אנגל;

50 מיליון שקל לתשתית באזורי תעשיה, דרך המחלקה לאזורי פיתוח במשרד שלנו.

מדובר על 5-4 אזורי תעשיה חדשים בנגב ובגליל. בסך הכל מדובר על 9 אזורים ביוזמת

הממשלה.

היו"ר אי נמיר;

לפי החישוב שלי מדובר על 5 מיליון לתשתית בכל אזור.

אי לפידות;

לאור הערותיהם של הדוברים אני מבקש להדגיש שמשרד הקליטה לא יוצר מקומות

תעסוקה. הוא עוסק בגישור בין העולה למקום עבודה. אין ספק שנושא התעסוקה מדאיג מאד

ואם לא הנהיה השלמה - אני מקווה שתהיה השלמה - של המשרדים היעודיים במקרו, אנחנו

בבעיה.

קליטה ישירה והפנייה, זה תרתי דסתרי. קליטה ישירה בנוייה על רצון חופשי, ילכו

למקום שיש דיור. הדיור קובע את פיזור העולים, למעט סקטור מסויים. שלחנו עולים

לבאר-שבע ולצפת, כי היו שם קורסים. מעבר לזה הדיור הוא שקובע.

ואשר לקליטה בשבת, ובהל שהשואלת יצאה. יש חוק מנוחה בשבת. עולה בקליטה ישירה

יוצא לשוק. זה לא פועל בשבת. עושים עם העולה חסד עד שייצא לשוק הזה. היו

בקשות שהעולה ינוח יממה אחת לפני שהוא יוצא לשוק. לא עושים עוול לעולים שנחים

בבית-מלון.

רן כהן;

התגובה בעקבות זה היא טובה?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

זה לא על יושבו נם. בתי המלון קרובים. לא נתקלנו בבעיה.

אי לפידות;

עמדתנו ביחס לפועלים זרים שלילית. משרד הקליטה רואה בעין רעה מאד הבאת עובדים

זרים מכל סוג, כולל לבניין.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

דבר בחיוב.

די מנע;

משרד הקליטה יראה בעין טובה אי-הבאת עובדים מהחוץ.

אי לפידות;

אין הצדקה לייבוא פועלים.

אשר לתכנית המשרד שאושרה או לא אושרה. משרד הקליטה לא חיכה לקבינט ופעל

לקליטת העליה. התכנית שלנו התגשמו. משרד הקליטה עובד על פי תכניות. יש לנו בעיות

תקציביות קשות ביותר, וזו תשובה ביחס לבית-החולים בצפת.



בספטמבר 1989 הכנו תכנית קליטה והיא מהווה הבסיס. התכנית שלנו התגשמה.

ואשר להערותיו של מר גרובר בקשר להשתתפותה של ההסתדרות. נקבל ברצון רשימה

מסודרת של בניינים, חדרים או כיתות שבהם אפשר לפתוה אולפנים ברחבי הארץ ונשתמש

בהם בשמחה.

אני מניח שאילו השר היה מדבר פעם נוספת הוא היה מביע הסתייגות מהרעיון של

קליטה רוחנית בשדה התעופה.

השר לקליטת העלית י"ח פרץ;

גם אנשי הסקטור שלי אינם רשאים לפעול שם.
אי לפידות
הקפאת שכר הדירה - זה יצמיח מיד שוק שחור ומי יודע אם תהיה מכך ישועה.

רן כהן;

למה אי-אפשר לפקח על חברה ממשלתית? שיכון ופיתוח, זו חברה ממשלתית.
היו"ר אי נמיר
המנכ"ל מתייחס לדבריו של נציג ההסתדרות.

אי לפירות;

זה מחייב בדיקה.

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בדברי הסיכום שלי אני רוצה לחזור ולהודות לך, אדוני השר. אנחנו יושבים

הרבה ישיבות ושומעים הרבה שרים. לא אומר שאיש לא מופיע כאן בצורה מסודרת, אבל ההופעה

שלך, מבחינת פריסת היריעה, היתה בהירה וברורה. אני מברכת אותך על הרוח האופטימית.

רן כהן;

זה היה מכובד.
היו"ר אי נמיר
שיתוף פעולה עם ההסתדרות, זה לא רק ענין של העמדת חדרים ומבנים. ההסתדרות היא

תנועה חברתית. מדובר על שיתוף פעולה של סיוע, עזרה ועצה. יש תחושה -יכול להיות שזה

לא נכון ואולי אתה אדוני השר לא מודע לכך - שיש העדפה פוליטית. אני אומרת זאת כי אני

חושבת שמוטב לשים את הדברים על השולחן. לרשותה של ההסתדרות עומדים היום גם מבנים וגם

כוח אדם שיכול להיות מנוצל ללא תוספת תקנים, והיא פרוסה על פני הארץ. חבל לא לנצל את

זה לנושא הקליטה, בהדרכה, בהנחיה ובפיקוח שלכם.

אלינו מגיעות קובלנות שדווקא בשדה התעופה יש נציגים של קופת-חולים מכבי וקופת-

חולים לאומית. אנחנו שומעים על כך בוועדה אין ספור פעמים.

רן כהן;

גם חב"ד.
היו"ר א' נמיר
מאד מקובלת עלי, אדוני השר, ההודעה שלכם בשדה התעופה. שיהיה דיו אחד.אתם הכתובת

של מדינת ישראל לנושא הקליטה.
ולמר גרובר
העוצמה היא לא כאן אלא ברשות המבצעת, ויש לנו כמה בעיות.

אדוני השר, אני מבקשת שתתחילו להיערך לביצוע חוק-המהנדסים. ביום שלישי ממשיכים

בדיון ונמשיך עד שנסיים. אנחנו מוטרדים, וזו הסיבה לזרוז החקיקה, מהעובדה, מהאינפורמציה

שהרמה שקיבלו רבים מהמהנדסים בברית-המועצות נופלת מזו שהארץ מעניקה בטכניון ובבאר שבע.

כאן יהיה אותו דבר כמו לגבי רופאים, אותם בוגרים שיציגו שלמדו בבית-ספר ברמה גבוהה,

ישוחררו אבל אני מניחה שמספרם של שלא ישוחרו מבחינות יהיה גבוה. אני רוצה להזכיר שכאשר

דנו על תיקון לחוק הרופאים היה אצלנו שר הקליטה דאז, חבר-הכנסת יעקב צור, הוא רגז על

החוק אבל זה נשתנה כשהוא היה שר הבריאות.

אני מציעה ומבקשת שינוצל הרצןן הטוב שיש במושבים. ראיתי שם מגורים בתנאים מאד

מאד טובים, כולל מטבחים. ואדוני השר, את ענין הכשרות, לעולי אתיופיה, אפשר להסדיר.

ואני בטוחה שיהיו צעירים מעולי ברית-המועצות שילכו לחקלאות לתקופה קצרה של חצי שנה,

שם יעזרו להם גם בנושא החינוך ואולי הם ישתלבו בעבודה הזאת.
רן כהן
יש תלונה מצד הקיבוצים.
היו"ר אי נמיר
על זה דיברתי גם באופן אישי. שמעתי ביטוי קשה מאד של אחד מעובדי משרד הקליטה,

שאמר: נשלח לאוכלי חזיר. סיפרתי את זה לשר. צריך לבדוק את זה. אני חושבת שלגבי העולים

מברית-המועצות, הנושא של הרופאים, כאן יכולה להיות קליטה של מאות משפחות.

ואשר לסל הקליטה. לא מקובל עלי שניתן כסף ללא תמורה. אני מציעה לבחון מתן סל קליטה

תמורת עבודה בעבודות יזומות. לא מקובל עלי לתת כסף חינם. לפני שבועיים הייתי ברעננה,

ביקרתי אצל עולים, שלוש משפחות בבית, ענין העבודה לא מציק להם. הם חושבים שהשנה תימשך

לנצח. מקבלים סל קליטה - זה חינוך לא לעבוד. אני מציעה, סל קליטה תמורת עבודה.

ולנושא התעסוקה. משרד העבודה איננו יזם ליצירת מקומות עבודה, הוא לא יוצר מקומות

עבודה. גם משרד הקליטה לא יוצר מקומות עבודה. אני רוצה לומר לך אדוני השר, שאתה חבר
בממשלה ובקבינט לקליטת העלייה
על נושא התעסוקה תקום או תיפול העלייה, על נושא התעסוקה

ולא על נושא הדיור.

אדוני השר, כל הקרנות - ואני לא מזלזלת במיליוני השקלים - זה לא יוזמות של המדינה.

אלה יוזמות פרסיות. מזה לא תהיה ישועה.

אנחנו מלכדים את חברי הממשלה המתנגדים להבאת עובדים זרים. לא יעלה על הדעת

שמדינה המצוייה בתקופה של קליטת עלייה מצד אחד ואבטלה מצד שני, תייבא עובדים זרים.

אדוני השר, הם תתנו היתר ל-3,000 עובדים זרים, זה ייגמר ב-5,000 לפחות, והממשלה תהיה

אחראית שוותיקים יעזבו את הארץ, ואולי גם עולים חדשים.

אדוני השר, תפקידך כחבר /ממשלה להיאבק ולהילחם על 2 דברים: 1) איסור מוחלט

לייבוא פועלים זרים לארץ; 2) יצירת מקורות תעסוקה על-ידי הממשלה.

אני חוזרת ומודה לך ולצוות שלך.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה על ניהול הישיבה בצורה מכובדת ומסודרת, וכן

לחברי הכנסת הנכבדים ולאורחים.



שמעתי בשים לב את כל ההערות. רשמתי לפני. אשתדל לתקו מה שניתן. אני מעיר עלי

שאני לא מערבב שום שיקול פוליטי בעבורתי, לא במשרר שלי ולא בעבורה בנתב"ג, אני לא

מרשה לשום גוף פוליטי לפעול, פרט לתנועות נוער: השומר הצעיר, בני-עקיבא, שמקבלים

עולים בזרי פרחים. איש לא מורשה להיכנס, פרט לאורחים מחוץ-לארץ שאנחנו מעוניינים

בביקוריהם.

יכול להיות שמישהו מגיע שלא ביריעתנו. אנחנו לא מרשים לשום גוף. אני לא מערבב

שום שיקול פוליטי. מול עיני נמצא העניו הקרוש והגדול של קליטת עלייה ותו-לא.
היו"ר א' נמיר
אם אנחנו כווערת העבודה והרווחה יכולים לסייע, אנחנו לרשותך ולרשות המשרד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.

קוד המקור של הנתונים