ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 02/01/1991

טיפול ראשוני בנפגעי תאונות וחבלות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 212

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

ביום רביעי ט"ז בטבת התשנ"א - 2 בינואר 1991, בשעה 09:00

נ כ ח ו -
חברי הוועדה
א' נמיר - היו"ר

רו בהו

ע' פרץ

יי צבו

י' שמאי
מוזמנים
דייר מי משיח - מנכ"ל משרד הבריאות

תא"ל פרופ' יי דנוו - קציו רפואה ראשי בצה"ל

אי ריפטיו - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, משרד הבריאות

יי ארד - מנהל האגף לשעת חרום, משרד הבריאות

ד"ר י' ברלוביץ - עוזר ראשי שרותי האשפוז, משרד הבריאות

ני בהו - מנכ"ל מד"א

ד"ד אליעזר הדס - מנהל אגף רגואה, מד"א

פרופ' יי שפירא - סמנכ"ל רפואי, קופת-חולים הכללית

אי שפניץ - סמנכ"ל כספים, קופת-חולים הכללית

ר' אלול - ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה

רפ"ק אי אהרוני - קציו מטה מבצעים, המשטרה
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
טיפול ראשוני בנפגעי תאונות וחבלות



טיפול ראשוני בנפגעי תאונות וחבלות
היו"ר אי נמיר
רבותי, בוקר טוב. לפי תקנון הכנסת מספיקה נוכחותו של היושב-ראש כדי לקיים

ישיבה. אני מניחה שמיד יגיעו חברים נוספים. הנה, חבר-הכנסת עמיר פרץ מגיע.

לנושא שעל סדר-יומנו קראנו "טיפול ראשוני בנפגעי תאונות וחבלות". רצינו לשמור

את הדברים בפרופיל נמוך וגם בנושא הזימון היינו זהירים וזו אולי הסיבה שאולי היתה

תקלה עם משרדך, דוקטור משיח. החלטנו גם לא לקיים את הישיבה הזאת כישיבה פתוחה ולהיזהר

בהודעה לעתונות, אם בכלל תוצא הודעה לעתונות.

כולנו מקווים שלא תהיה מלחמה אבל מדינת ישראל לא צריכה את סדאם חוסיין דווקא

לענין הזה.

הרבה אנשים מאד מוטרדים ושואלים, אם חס וחלילה תפרוץ מלחמה, האם המערכת הרפואית

אמנם ערוכה במידה כזו שיכולה להיות בנו תחושה שאנחנו יכולים להיות פחות או יותר שקטים,

מה גם שהיום מדובר על סוגי נשק שלא היה מדובר עליהם בעבר, ויש להניח שלא יודיעו לנו

שיש לנו 24 שעות כדי להתכונן.

אדוני מנכ"ל משרד הבריאות, מה יש לך לומר לנו.
ד"ר מ' משיח
אשתדל לתת סקירה קצרה על מה שנעשה בתחום הזה בעיקר בחודשים האחרונים.

באופן שגרתי קיים בישראל גוף שנקרא הרשות העליונה לאשפוז ובריאות בשעת חרום,

שהוקם לפני שנים רבות. הגוף האחראי במשרד הבריאות מורכב משלושה גורמים שהראשיים

בהם הם קצין רפואה ראשי ומנכ"ל קופת-חולים או נציגו. יש מוסד שהוא אגף לשעת חרום

הכולל ציוד ופק"לים שמיועדים לשעת חרום. הגוף הזה פועל כל ימות השנה. הנהלת הרשות

מתכנסת פעם בחודש, דנה בנושאים שונים וקובעת את תכנית העבודה שלה להצטיידות, תרגולים

ומסקנות.

מאז המשבר במפרץ, בסוף חודש יולי או התחלת אוגוסט, נערכו מספר פגישות. לפי הכוונה

של קצין רפואה ראשי התקיימה ישיבה בראשית חודש אוגוסט, ישיבה שלא היתה מתוכננת, מחוץ

לבניין. מאותו מועד הרשות מתכנסת לעתים תכופות כדי ללבן את כל הדברים וכדי להיות

מוכנים למלחמה בכלל ולמלחמה מהסוג החדש, שאולי תפרוץ, בפרט. בהתאם לזה קודמו במיוחד

נושאים של רכש והצטיידות הקשורים להכנתם של בתי-החולים לקליטת נפגעים מסוג חדש. אנחנו

מדברים על בתי-החולים המפוזרים באזורים, חוץ מארבעה: פוריה, רוטשילד, השרון וביקור-

חולים.
היו"ר אי נמיר
מה זאת אומרת חוץ מבתי-החולים האלה?
ד"ר מי משיח
לבתי-החולים יש תחליף. חוץ מאשר לבית-החולים פוריה, יש בתי-חולים סמוכים וערוכים.

הבעיה היחידה היא ביחס לבית-חולים פוריה. בראשית חודש אוגוסט חלק גדול של בית-החולים

לא היו מוכנים. היום כל בתי-החולים מוכנים. יש בעיה של תרגול. יש הליכי תרגול מזורזים.

צריך לתרגל את המיתקנים והצוות. במשך החודשים האלה נעשתה גם בדיקה מחודשת נוספת של

המלאים; גם של ציוד מתכלה וציוד רפואי. בדיונים מיוחדים בהשתתפותם של גורמים צבאיים,

ביהוד הקצ"ר, ובהשתתפותם של שר האוצר ושר הבטחון, קודמו נושאי רכש בסכומים משמעותיים

שמביאים אותנו, נכון להיום, למצב של מוכנות יותר טובה מזו שהיתה בסוף חודש יולי או

התחלת חודש אוגוסט.



כמובן שבכל יום ובכל דיוו מתבררים רברים נוספים. אני יכול לומר שהאמצעים שהמדינה

מוכנה להעמיד הם כמעט לא מוגבלים. ואני רוצה לומר שכל מה שנראה לרשות היוני ודרוש,

יש לא פתרון. יש היענות לפי סדר קביעת הקדימויות בעיקר על-ידי אנשי התקציבים באוצר.

אני מבקש לציין שללא קשר עם המצב הנוכחי באזור תוכנן לפני חודשים רבים תרגיל

שהכינוי שלו היה "אור יקרות", שאמור היה לתרגל את המטות של המשק לשעת חרום - מל"ח -

ורשות האשפוז תורגלה ברמת מטה. התרגיל היה לקראת סוף חודש נובמבר והשתתפו בו כל הגורמים.

חוות הדעת של המבקרים היתה טובה. התרגול היה מוצלח והוכיח שיש יכולת ומוכנות להפעיל

את הרשות אם וכאשר יהיה צורך בכך. מאז אנחנו מפיקים לקחים שנלמדו במהלך התרגיל, כמו

גם זמינות כוח אדם. אנחנו לוקחים בחשבון שפערים גדולים בכוח אדם עשויים למצוא כיסוי

על ידי עולים חדשים, בעיקר רופאים שהגיעו ארצה.

עי פרץ;

יש פערים בכוח אדם?
דייר מי משיח
הרשויות מודעות לכך שהפער בין הצרכים בשעת חרום ובין המצאי בשעת רגיעה היה

באחוזים גדולים דווקא בנושאים הקריטיים. אני מדבר על כוח אדם. כוח האדם במדינת ישראל,

בשעת שלום, מועסק בעיקר במערכת הציבורית ואיננו חסר מטלות. העלייה שיפרה את מצבנו,

במספרים בצורה משמעותית מאד, בכמויות, ואני לא מדבר על איכויות.

לנושאים של הצטיידות ותרופות ניתן תקציב מיוחד ונעשתה רכישה שהיא לקראת סיום.

בנושא ההצטיידות נעשתה רכישה מרוכזת. שר הבריאות הצליח לגייס מהוץ למדינת ישראל

סכום של כמיליון וחצי דולר, והרכישה מתבצעת-בימים אלה.

הדיונים האחרונים של הרשות התרכזו כדי לבחון את הנושאים הקשורים בסוג החדש

של המלחמה, מלחמה כימית, שבה הגז הכימי יהיה כנראה מרכיב דומיננטי. לכן התייחסנו

גם לתפקידו של מד"א במלחמה כזו.

מד"א לא היה מצוייד ולא היה ערוך בכלל לטיפול בנפגעים של מלחמה מסוג כזה. במשך

החודשים האחרונים, תודות לסיוע מסיבי שניתן למד"א על-ידי הג"א, הוא צוייד בהתאם לאפשרויות

כדי שיוכל להיות מעורב בפינוי נפגעים. נעשו גם מספר תרגולים ואימונים שלא הושלמו. יש

צורך בתרגולים נוספים כדי להביא את הצוות להכנה טובה יותר לסוג כזה של פינוי, שעד היום

צוותי מד"א לא התנסו בו.

במערכת הבריאות יש גם מערכת מחוץ לבתי-החולים ויש תהליך מסויים שבו יש חלוקת

עבודה בין ו;ג"א לבין מערכת הבריאות במרחב. גם זה עובר רענון וליבון ואנחנו מודעים

לנקודות התורפה שיש. יש עוד צורך בתרגולים ובהשלמה של ציוד ותרופות. יש להניח שתוך

שבועיים נהיה במצב יותר טוב מאשר בהתחלת חודש יולי אבל להכנות הללו אין גבול ואין

סוף.

אני מבקש לציין שברשות העליונה לאשפוז בשעת חרום יש שיתוף פעולה הדוק בין שלושת

הגורמים - הצבא, משרד הבריאות וקופת חולים, בין המנכ"לים או נציגיהם. אפשר לומר ששיתוף

הפעולה בין שלושת הגורמים האלה יכול לשמש דוגמה למערכות שלא תמיד נמצאות ביחסים אידיאליים

ביניהן. יש ועדות מומחים שהעבודה בהן שוטפת יומיומית. בחלק מהוועדות הראשות היא בידי

קופות חולים, או משרד הבריאות או צה"ל והמסקנות מיושמות ללא קשר למה שייך למי בשעת רגיעה.
ע' פרץ
אולי המנכ"ל יכול לתת דוגמה מה ההבדל בין טיפול לפגיעה כימית לבין טיפול לפגיעות

אחרות.
היו"ר אי נמיר
הסקירה של מנכ"ל משרד הבריאות היתה מאד מאד כללית.



נכוו.

היו"ר אי נמיר;

הפחד הפעם הוא מסוגי נשק ארורים, מדובר על נשק כימי, על טילים שיש להם ראש כימי.

כפי שאמרתי בראשית הישיבה, איש לא יודיע לנו קודם שדבר כזה עומד להתחולל. יש להניח

שהמטדה הראשונה תהיה ריכוזים גדולים של אוכלוסיה. כמו כולם גם אני הלכתי לקבל את ערכת

ההתגוננות. ישבתי פעמיים, הקשבתי פעמיים לדברי אותה חיילת שהסבירה מה עושים עם המערכת

אם קורה משהו, חלילה. לא הבנתי שום דבר. אני אומרת לך, אדוני, קצין רפואה ראשי, אני

חושבת שבדברי אלה אני מביעה הרגשה של חלק גדול מהאוכלוסיה. חלק גדול מהציבור לא יודע

מה לעשות. תהיה פאניקה. יש ילדים, יש תינוקות ולא לוקחים מסכות לבתי-הספר. תמסרו לנו

איר אתם נערכים. אם תבקשו, לא תימסר הודעה לעתונות.
תא"ל פרופ' י' דנון
אנחנו נתונים במצב של לוחמה פסיכולוגית כאשר כל גורם מנסה להביא דברים חדשים -

כימיים, שאינם חדשים - ולעת מצוא ישתמשו גם בגורמים פסיכולוגיים ויגידו שיש דברים

שחודרים דרך המסכות, ועוד כל מיני הודעות ושמועות שמטרתו להביא לחרדה. מבחינתנו

ומבחינת ההכנות שלנו, כל אלה אינם דברים חדשים.

ההצטיידות של מדינת ישראל להתגוננות מפני לוחמה כימית החלה ב-1967. יכול להיות שאם

היום היינו צריכים לצייד, לא היה מושט דגש על מיגון הפרט אלא על מיגון קולקטיבי. קשה

להגדיר מצב של שעת הרום שבו אנשים יסתובבו עם מסכות ומזרקים. זה בלתי סביר ובלתי הגיוני

החלוקה של המסכות נעשתה, בהחלט, כדי להעביר את האחסון מהמחסן הקהילתי של הג"א

לביתו של האזרח, ואין כוונה שיהיה בזה שימוש יומיומי. בחיי יום-יום האחריות לבטחון פנים

היא על משטרת ישראל. יכול להיות מצב שמחייב החלטת ממשלה לפיה האחריות על בטחון הפנים

עובר לצה"ל.
היו"ר אי נמיר
איר זה היה תמיד במלחמות?
תא"ל פרופ' יי דנון
עד כה בטחון הפנים נשאר על משטרת ישראל והאחריות לא הועברה לצה"ל, פרט למקרים

מיוחדים בנושא רפואי, שאז האחריות היא על הרופא הפיקודי של צה"ל, כי יש לו רשת קשר

שמגיעה לבתי-חולים ויש לו יכולת פיקוד,ית לווסת את הנפגעים לבתי-החולים השונים ומשם

הלאה.

אנחנו מדברים על 4 מצבי שעת חרום שרק 2 מהם מביאים למשטר הג"א מלא או חלקי.

ברגע שפורצת מלחמה במפרץ זה מצב שבו תהיה השבתה של החיים הסדירים במדינת ישראל,

כי אנחנו לא רואים מצב שילדים הולכים לבית-הספר עם מסכות גז.

מערך ההתראה של הג"א שופץ ומומשה יכולת האזעקה למקרה של תקיפה כימית,זאת אומרת

אזעקה נוספת.

כפי שאמרתי, אם היום היינו צריכים לארגן את המערכת בגלל מלחמה כימית, ייתכן

שהיה עדיף שתהיה מערכת קולקטיבית ולא הליכה על מיגון אישי. איטום דלתות וחלונות נותן

מיגון של 70%.

הבעיה העיקרית היא בעיית ההתגוננות. מאז 4 באוגוסט אנחנו מחזיקים בצבא באופן קבוע

70 מחלקות רפואיות בכוננות. זה סדר גודל של 500 איש. בכל אחת יש רופא ו-7-5 חובשים.

כל גוף כזה יכול לטפל ב-100 נפגעים. מעבר לזה יש כוננות של גופי מד"א ועם אמצעי פינוי

ניתנו להם אמצעי מיגון.



מד"א. החל מהשבוע שחלף אנחנו מחזיקים בכוננות נוספת 59 אמבולנסים, 50 נהגי

אמבולנסים. זה פרוס על שלושת הפיקודים לפי גודל האוכלוסיה.

מאחר שמערכת הבריאות עדייו לא ממוחשבת, נבנתה מערכת נוספת כדי לעבות את מערכות

התקשורת הנוספות. זו מערכת מחשבים שפרוסה על פני כל בתי-החולים במדינה, למעט שלושה.

המערכת הזאת תתורגל ותישאר פרוסה עם בתי-החולים ששלובים עם צה"ל.

יש מערך אשפוז עורפי, 13 אלף מיטות אשפוז, 2.7 מיטות ל-1,000 איש.
היו"ר אי נמיר
כמה יש בעולם המערבי?
דייר מי משיח
4.5.
היו"ר אי נמיר
למה אומרים שיש אצלנו מספיק מיטות?
דייר מי משיח
לא אומרים.

אומרים גם שאנחנו לא יעילים ובזבזנים.
תא"ל פרופ' י' דנוך
מדובר על 30 ימי לחימה והרחבה פנימית של 13 אלף מיטות.

אנחנו מדברים על הרחבה, 20 אלף מיטות, ושלוחות - 27 אלף מיטות. אנחנו יודעים

שסבב המיטות הוא סדר גודל של 8.4 ימים לכל נפגע. כלומר, מדובר על טיפול ב-80 אלף

נפגעים.
היו"ר אי נמיר
אצלנו יש 2.7 מיטות ל-1,000 נפש. כמה מקובל בעולם המערבי?
תא"ל פרופ' י' דנון
זה שונה מארץ לארץ, ביו 3.5 ל-6-5 מיטות ל-1,000 איש. 4.5 מיטות, זה הממוצע

בעולם המערבי.
דייר מי משיח
באיסלנד זה 8.5.
יי שמאי
ואומרים שאצלנו יש עודף של מיטות.
היו"ר אי נמיר
אומרים שיש עודף בירושלים. קציו רפואה ראשי מדבר על ממוצע ארצי.
תא"ל פרופ' י' דנון
אשר לכוח אדם. קשה לאייש את כל המשרות עם כוח ארם שקיים במצבות של מרותקי משרד

העבודה, משק לשעת תרום, מחוייבי גיוס וכוי, אבל העלייה הזרימה כוח ארם שיכול לענות.
עי פרץ
יש תכנית פריסה איך להשתלט על זה?

תא"ל פרופ' י' דנון;

עדייו לא.

הפערים בכוח אדם היום הם בסרר גודל של 40%, זה במערכת שאמורה לטפל ב-80 אלף

נפגעים.
היו"ר אי נמיר
על איזה פערים את מדבר?
תא"ל פרופ' י' דנון
כוח אדם במערכת האשפוז, לצורך הרחבת המערכת והרחבת מספר המיטות. זה לא היה למעט

במלחמת ששת הימים בשנת 1967. מאז מערכת השלוחות לא הופעלה.

לכל בית-חולים יש בתי-מלון שבהם הוא מרחיב את הפעילות שלו. עם העלייה ניתן יחיה

לאייש את המשרות שבחרום.
עי פרץ
על כמה את מדבר?
תא"ל פרופ' י' דנון
היום המערכת היא 13 אלף מיטות ומתרחבת ל-20 אלף מיטות.

למעשה אין יכולת לרכוש מערכות וציוד מגן לכל התושבים. ציוד המגן שחולק לאוכלוסיה

הישראלית, עלות כל מערכת - 50 דולד. הציוד התרופתי - 20 דולר, כלומר סדר גודל של 150

ש"ח. איו סבירות שביו"ש תהיה תקיפה של מטוסים עיראקיים שיפציצו את מרכז שכם, או שיפציצו

אולי את עזה. לכו, מערכת הגיונית צריכה להיות בנויה על אפשרות של טעות או של פגיעה

בטעות.

ביו"ש מדובר על השבתה. ב-5 בתי-חולים נבנו מיתקני טיהור כמו בארץ. 900 איש,

רופאים אחיות ואזרחים עברו הכשרה לטיפול בנפגעים ובמחנה אחד צפוי להיות תרגיל ראשון

ואחר-כך בשאר המקומות.
היו"ר אי נמיר
מה בישראל?
תא"ל פרופ' יי דנוו
אנחנו מדברים על סוגי פגיעה שאינם שכיחים בחיי יום יום. כשמדובר בנפגעי גז

חרדל או חומרים זרחניים - זה מחייב מיתקני טיהור. המערכת הזאת כוללת את כל מוסדות

האשפוז למעט אלה שצייו דוקטור משיח.



ניתנה הדרכה לכל הרופאים במדינת ישראל. יש סרטון שהוכן לנושא הזה ויש פרוטוקול

מחייב. פה איך בעיה של אבחנה או מכשור מיוחד שהרופא נזקק לו. יש פרוטוקול בו מצויין

איזה טיפול נותנים לאיזה נפגע - ילדים, בני נוער ומבוגרים. כל זה הועבר לכלל המערכת.

התרגולים הם יותר ארגוניים, של המערכת כולה, וכן בדיקת מיתקנים של הזרמת מים

ודטרגנטים כדי שחומרי הלחימה לא יעורבבו במים שבאזור.

בדיר אל אסר קרה שמישהו שרף חומרי הדברה וגרם לפגיעה באנשים, למעלה מ-200 איש

נפגעו והם טוהרו על-ידי בית-החולים בנהריה. זה היה אמנם תרגיל פתע אבל חוץ מזה רוב

בתי-החולים במדינת ישראל תורגלו ועושים סבב של תרגול לאותם בתי-חולים שלא תורגלו.

התרגול הזה זה עולם ומלואו. אם יש שאלות, אני לרשותכם.
נ' כהן
עד לפני 6 חודשים מגן דוד אדום לא היה אמור להיות שותף בארוע מסוג כזה. מרגע

שנפלה החלטה, הארגון החל להיערך, קיבל את הציוד ועבר סידרה של תרגילים. בשלב ראשון

התרגול התרכז בכיוון של אמון הפרט - הדרכה ברכב עם מיגון. לפני חודש התברר שהאמון הזה

לא מספיק והוחלט על סידרה נוספת של תרגולים. זו סידרה שאמורה להסתיים ב-8 בחודש זה.

הארגון מעורב בתרגולים של כלל המערכת - גם צה"ל וגם מערכת הבריאות. בגלל מגבלות

כספיות ההשתתפות היתה לא כפי שהיינו רוצים.
היו"ר אי נמיר
ההשתתפות של מד"א.
ני כהן
כן. היו לנו קשיים בכמה תחומים שקשורים בהיערכות לקראת ה-15 בחודש.

מרגע ששר הבריאות קיבל בתוקף החוק אחריות מלאה על מגן דוד אדום, נעשתה פעולה

מסיבים גם של בדיקת הצרכים וסיוע למגן דוד אדום לקראת היערכות. גובשה תכנית שאמורה

להביא את הארגון להיערכות מלאה עד 10 בחודש, זה כולל נושאי תרגול, ציוד, דם.
היו"ר אי נמיר
מה עם אמבולנסים? מכרתם חלק של האמבולנסים כדי לשלם משכורת.
ני כהו
היה צירוף מקרים מעניין. הגענו למחזור מכירה של אמבולנסים, שאנחנו מוכרים פעם

בחצי שנה. זה היה בדיוק כאשר צריך היה לשלם משכורת. כרגע מצבת האמבולנסים שלנו לא

קטנה.

הציוד - גם עזרה ראשונה גם אמבולנסים - לא שונה ממה שהיה לפני המלצות ועדת רווח.
היו"ר אי נמיר
מה עם דם?
עי פרץ
מיתקונים של אמבולנסים מתאימים?
ני כהן
כן. אין צורך במיתקונים מיוחדים, כי האנשים יכולים לשבת.



עי פרץ;

הצוות מוגן?
היו"ר אי נמיר
הזמן מהווה גורם משמעותי. עלול להיות צורך לפנות ילדים מגן או מבית הספר.

לוקחים את הילד לאמבולנס ומעבירים אותו לבית-חולים. בזמן הזה צריך לפעול. זה יש

באמבולנס?

נ' כהן;

תפקידו של מגן דוד הוא בעיקר לפנות ולתת טיפול מיידי, זה עיקר התפקיד של מד"א,

לזה אנחנו ערובים. קיבלנו ציוד מהצבא. יש מזרקים נגד החומר הכימי.

יש בעיה של אמון מפקדים. אנחנו עושים את זה.

לנושא הדם. בגלל מצוקה כספית, הרמה ירדה לכ-2,000 מנות. אנחנו רוצים 3,000; מנות

במלאי. אנחנו עושים מאמץ להגדיל את המלאי מעל ל-3,000 מנות.
היו"ר אי נמיר
מה המלאי הסביר שלכם?
נ' כהן
3,000 מנות.

היום יש קצת מעל 2,000. תוך מספר ימים נגיע ל-3,000. הרמ ה ירדה מתחת ל-2,000 מנות.

כפי שאמרתי, אנחנו עושים מאמץ והיום יש קצת יותר מ-2,000 מנות. אנחנו עושים מאמץ להגדיל

את המלאי ליותר מ-3,000 מנות.

הנושא של חומרים מסוכנים לא היה מכוסה. מגן דוד אדום לא יכול היה לקבל ציוד כניסה

לשטח שיש בו חומרים מסוכנים. סוכם לצייד בזה את הארגון עד 15 בחודש. לפי לוח זמנים,

עד 11-10 בחודש אנחנו אמורים להיות ערוכים, בהנחה שגורמים אחרים יעמדו בזה, ואין סיבה

להניח שלא.
ר' אלול
גם הרשויות המקומיות מעורבות בנושא שלפנינו, בעיקר בחודשים האחרונים. מאז חלוקת

ערכות המגן היה תרגול כולל בנושא של פינוי ואיתור המקומות לפינוי, אם חס וחלילה תהיה

לוחמה כימית.

להערכתנו אין מספיק הסברה. להערכתנו, אנשים לא מבינים את נושא ההתראה, אם צריך

או לא צריך לקחת מערכת. לכן, נוסף להסבר שכל אחד קיבל הוספנו הסבר בכל בית-ספר, העברנו

סרטונים למורים.
היו"ר אי נמיר
מי עורך אותם?
ר' אלול
הגייא.

נוסף להסבר שהיה לתושבים ניתן הסבר נפרד למורים.



לא נעשה תרגול לילדים. אני לא יודע אם זח מכוון או לא.

ואשד לעולים. צדיר למצוא פתרון לעולים שלא קיבלו מעדכות. עולה חדש לא יגיע

למדכזלם שנפתחו אתמול בכל הארץ. בכל מחוז יש מדכז שבו מעדכות.
היו"ד א' נמיד
זח חדש ונוסף?
ד' אלול
זה לכל אלה שלא הגיעו ולא קיבלו מעדכות.

לגבי העולים, אני חושב שצדיר היה לעשות פעולה נוספת - הסבדה בשפה הדוסית. אני
יכול לדבד בשם היישוב שלי
אני לא בטוח שמבינים הכל. משיחות שלי עם העולים הם חושבים

שזה צ'רנוביל.
היו"ד א' נמיר
הבוקד, בשידוד היומן של "קול ישראל" נעשה נסיון עם כל המשדדים שמטפלים בעולים

מדוסיה, כולל משדד הקליטה. ביקשו אינפודמציה. בשום משדד, חוץ ממשדד הקליטה שם ענו בחצי

משפט, לא ידעו להשיב בדוסית.

אני חושבת שצדיר להיות מדכז מידע.
די אלול
כל יישוב יודע כמה עולים הגיעו אליו. בקדוב יהיה איתנו איש הג"א כל שלושה ימים.

יש שאלה של זמן התדאה.

ואשד למד"א. דווקה בזמן שכולנו מודאגים ומד"א אמוד לקחת חלק חשוב בהיעדכות לשעת

חדום, חשוב שמפה תצא הקדיאה שיפסיקו את הוויכוחים והדיונים על קיצוצים בסניפים.
היו"ד אי נמיד
אושד חוק. לשד יש מלוא הסמכות לנהל את מד"א.
די אלול
ולנושא התקציבים. נעשתה פעולה חשובה לגבי הנושא של אזעקה והתדאה. עד כה היתה

מעדכת ישנה. היא חודשה. התקנת המעדכות הושלמה לפני חודש.
עי פדץ
לפני שדוקטוד משיח עוזב, אני מבקש שנקבל הסבד על הסכום של מיליון וחצי דולד,

שהוא הזכיד אותו.
רן כהן
אני חושב שאחת הבעיות המודכבות, וזו הבעיה שמטדידה אותי, היא בעיית ההתדאה.
היו"ד אי נמיד
לא יודיעו לנו מעידאק 24 שעות מדאש על פדיצת מלחמה.



דייר מי משיח;

אני רוצה לעמוד על עניו הפער ביו הצרכים למצאי. הפער, כפי שתורגם על-ידנו,

בשנתיים האחרונות הסתכם בכ-100 מיליון ש"ח. זה קיבל התייחסות של אגף התקציבים

ותור התקופה הזאת צומצם ב-15-10 מיליון. זאת אומרת הפער צומצם ל-85-80 מיליון.

נוסף לזה שר הבריאות השיג סכום של מיליון וחצי דולר, זה לענין המלחמה הכימית בלבד

ולא לשום נושא אחר. הסכום הזה מיועד למנשימים וציוד אשר קשור לנפגעים מחומרים כימיים.

ר' אלול;

ברשויות המקומיות יש נוהל מסודר. לכל רשות יש מטהר חרום.

הופעל מערך כוח אדם שמבוסס כולו על מתנדבים והג"א. יש לנו כוחות של עולים

שהספיקו להיכנס למערך.

היו"ר א' נמיר;

בתי-הספר וגני ילדים, זה הכי מטריד. מה יהיה עם הילדים? ההוראה היא להשאיר

אותם במקומות?

ר' אלול;

כן. להערכתי אין הסבר לגבי מערכות אב"כ.

היו"ר אי נמיר;

אין מערכות בגן.

תא"ל פרופ' יי דנון;

ארבעה מצבי כוננות תורגלו לעורף. יש מצב ייחודי לנושא של מלחמה כימית. יש מצב

כוננות בי שבו נפסקים הלימודים.

היו"ר אי נמיר;

ברגע זה פורץ משהו, איך עם הילדים?

תא"ל פרופ' י' דנון;

אין תשובות לכל השאלות. אין מצב שמדינת ישראל נמצאת תחת ענן.

יי שמאי;

אני חושב שערכות האב"כ, זה היה ואליום לאזרחים. יודיעו שיש כוננות, פותחים

את הערכות, משתמשים, האם יש לזה שימוש חוזר? נגמר הסיפור. צריך לקבל עוד מלאי.

רן כהן;

לא נכון.

היו"ר אי נמיר;

מחליפים פילטר.

נשמע עכשיו את רפ"ק אלי אחרוני, שהוא קצין מטה מבצעים במשטרה. על בטחון הפנים

אחראית המשטרה.
רפ"ק א' אהרוני
בראשית דברי אני רוצה לומר שתדבר הכי לא נכון לעשות במקרה של התקפת אב'יכ זה

לרדת למקלטים. הנכון הוא לעלות למקום גבוה.

היו"ר אי נמיר;

הכל נשמע כמו קישון. כבאלגן הזה ערד לא היה.
רפ"ק אי אהרוני
משטרת ישראל וצה"ל אמורים לטפל בפגיעה המונית. יש חלוקה מה שייר לצה"ל ומה

שייר למשטרה.

אנחנו מפרידים ביו רגיעה לביו מצב חרום. במצב רגיעה עלול להיות אסוו תעופתי של

ריסוק מטוס, התמוטטות מבנה או שריפה בתור מבנה, אירוע של פיזור הומרים מסוכנים או

רעילים. לפני יומיים היה אירוע כזה בתל-אביב, פריצת גז.
רו כהו
נפגעו שם 22 עובדים.
רפ"ק אי אהרוני
זה לא מימד של אסוו לאומי.

מצב חרום זה כשיש התקפת טילים, אב"כ, התקפת מטוסים או פגיעה במיתקו לאחסון

דלקים או חומרים מסוכנים.

יש מקרים שמחייבים הפעלת שרותי פינוי בהיקף רחב. תפקידה של משטרת ישראל הוא

ריכוז ותאום ביו כלל הגורמים שעובדים במקרה של אסוו כזה, כמו צה"ל ומד"א. יש יחידה

לחילוץ בזק. במקרה כזה מעורבת גם תחנת החשמל וגם הכוחות לכיבוי אש. יש מפקדה. השלבים

הם: ריכוז נתונים, ריכוז כוחות והקמת מפקדה; השלב השני - פינוי אוכלוסיה; והשלב השלישי -

החזרת החיים למסלולם התקיו והבטחת אזור האירוע מפני כניסת אנשי שוד או מפני פגיעה באתרים

מסוכנים בו.

צה"ל מקצה למשטרת ישראל כוחות ומשאבים כל עוד האחריות על האירוע היא של משטרת

ישראל.

גורמי הרפואה נערכים ומעובים על-ידי צה"ל בהתאם לסוג האירוע.

אם משטרת ישראל רואה שמבחינת השליטה שלה והמשאבים שלרשותה היא לא מסוגלת לטפל באירוע

בכוחות עצמה ויש חובה להעביר אחריות לצה"ל, יש הליר ביו שר המשטרה לשר הבטחוו ונקבע

הזמו להעברת האחריות. מתחיל הליר תאום ביו צה"ל למשטרה וזה יורד עד לרמה הנמוכה ביותר.

יש שלבים של העברת מידע.

ואשר לתחומים ולגבולות במה מטפלת משטרת ישראל ובמה מטפל צה"ל. כאשר האחריות

היא של משטרת ישראל יש סיוע של צה"ל, ולהיפר, כאשר צה"ל לוקח את האחריות, במצב מלחמה,

אז כל הכוח, כוח האדם שעומד לרשות המשטרה עומד לדשות צה"ל, לפי החלטות שלו.

יש לנו קשר שוטף ויומיומי עם צה"ל. יש מרכז דיווח בינינו לביו צה"ל. כל אירוע

שמתרחש אצלנו, פרטים עליו מועברים לצה"ל, ולהיפר. הפעילות של משטרת ישראל, כאו יש

נוהל מתואם עם צה"ל. אנחנו מבצעים תרחישים, תחקירים והפקת לקחים ויש לזה השלכה על

היערכות. אחרי האירוע שמיה בקו 495 הפקנו לקחים, היו תחקירים והופקו לקחים מתאימים.

אנחנו מבצעים תרגילים שוטפים בתרחישים שונים שמטרתם לשמו את המערכת ולהציב על פני השטח

בעיות אפשריות בתרחיש שאנחנו מתרגלים.

אנחנו שותפים בוועדה שהקים שר התחבורה בנושא אסוו תעופתי.
היו"ר א' נמיר
למה בית-חולים השרון לא ערוך? הוא צוייד כאחד מבתי-החולים שאינם ערוכים.
תא"ל פרופ' י' דנון
הם ערוכים אבל איו להם מיתקן טיהור שמיש. זאת אומרת, הטיהור צריך להיעשות

במקום אחר.

רן כהן;

הבעיה היא יחידת טיהור?
תא"ל פרופ' יי דנון
יש מיתקן לחיי יום יום. אמצעי מאולתר אפשר תמיד להסדיר.
רן כהן
זה ניתן?
תא"ל פרופ' י' דנון
בוודאי.
פרופ' י' שפירא
יש לנו השתתפות באחריות. אנחנו שותפים בוועדת האשפוז לשעת חרום. יש לנו חברים

בוועדות. יש לנו גם ראשויות בוועדות ואחת הדוגמאות - בוועדת ציוד לשעת חרום עומד בראשה

רופא של קופת-חולים שהוא גם איש צבא. אנחנו נמצאים בתוך המערך לא רק לעתים אלא באופן

שוטח כמעט יומיומי.

וסוג אחר של אחריות זה אחריות תפעולית. כל בתי-החולים שלנו מוכנים לקליטה המונית.

כולם תורגלו. לכולם יש כל היידע. יש נוהלים כתובים כיצד המערך הזה פועל בתרחישים שונים,

מי עושה מה, חלוקה של כוח אדם בתרחישים שונים, הכל תורגל וכתוב. למערך יש יכולת להתגייס

ולטפל בנפגעים רבים.

ואשר לנושא הספציפי של ציוד לטיהור. כל בתי-החולים מוכנים. לבית-חולים השרון יש

בעיה של מיתקן טיהור רטוב, אבל ליד בית-חולים השרון נמצא בית חולים בילינסון שממנו

אפשר להעביר נפגעים מטוהרים. כמובן שהיינו מאושרים אם גם בית-החולים השרון היה מצוייר.
היו"ר אי נמיר
זה יקר?
פרופ' יי שפירא
זה ענין של 300 אלף עד 600 אלף שקל.

במדינת ישראל יש מצב ייחודי, שבכל בית חולים שלנו, בעמדות ניהול, יש אנשי צבא

בכירים, במילואים או בסדיר. יש קשרים אישיים והיכרויות אישיות בין מנהלי בתי-החולים

לבין אלה שצריכים להפעיל את המערכת במצבי חרום. זאת אומרת שנוסף לקשרים פורמליים יש

קשרים בלתי פורמליים וזה מוסיף להפעלת המערכת בצורה יעילה.



יש לנו מערך של תכניות מפורטות איך להפעיל שלוחות. לכל בית-חולים יש בתי-מלוו.

נערכו סיורים בתוך בתי המלון. יש תכנית איר להעביר לשם ציוד וכוח אדם. אם יהיו מצבי

התראה נוכל להעמיד מערך גדול שיענה למספר נפגעים צפוי, במנות ראשונות ושניות.

אנחנו לא נמצאים בסוף תהליך. אנחנו נמצאים בתהליך. לפני שנה היינו במצב הרבה יותר

טוב מאשר לפני חמש שנים והיום אנחנו במצב יותר טוב מאשר לפני חודשיים, וזה לא סוף פסוק.

גם אחרי 15 בחודש לא נראה בזה סוף פסוק אלא נמשיך ונשפר את המערך.
היו"ר אי נמיר
באוכלוסיה יש בלבול גדול. אם חס וחלילה יקרה משהו - לא יודעים מה לעשות.

באתי לתחנה באזור שלי כדי לקבל את הערכה. ישבתי. באותה תחנה היו אנשים משכונתי.

אתה פוגש שכנים. אתה מכיר אותם. החיילת מתחילה להסביר לנו מה עושים, איך פותחים. היו

שם גם גימלאים. מטבע הדברים הם מפוחדים. והיו גם שני בני זוג, הורים עם ילדים, כדי לשמוע

תדריך. אני מדברת על צפון תל-אביב, על שכונה שיש בה אנשים די אינטליגנטים. איש לא הבין

מה שהסבירה החיילת. אשה יותר מבוגרת ביקשה מהחיילת: אולי לא איכפת לך להסביר את זה עוד

פעם. היא הסבירה שוב; אחרי זה התחילו שאלות. שתקתי. החיילת אומרת: צריך להיות בחדר אטום,
חלונות אטומים. שואלים
איך אוטמים? היא אומרת: יש דבר שמדביקים. אני שואלת: במה מדביקים?

בסרט רגיל? לא, היא אומרת, צריך משהו מיוחד. איפה קונים את זה? היא לא יודעת. ומוכר
העתונים שלי, מוניה, אומר לי
אל תדאגי, בקיוסק שלי אני מוכר את זה.

זו הרמה. החיילת עברה קורס קצר. היו בחוץ הרבה חיילים וחיילות עד שאפשר היה לחשוב

שברחוב בארי-סאלד התחילה מלחמה.

קיימנו כאן ישיבה והצענו לפנות בשם הוועדה לשר הבטחון, שיהיה תשדיר שרות בטלוויזיה,

שיסביר לקהל מה עושים. אני מוטרדת בנוגע לילדים הקטנים. במקרה הייתי בחדר מיון בבית-חולים

איכילוב. באה לשם אמא עם ילד, שאחרי שהוא ראה את הערכה הוא הזריק לעצמו את הכמות שנועדה

למבוגרים. שר הבטחון אמר שהוא חושש מפאניקה ולכן הוא לא רוצה לעשות תשדירים. אני שואלת:

אם לפתע פורצת מלחמה, האם אתם ערוכים לתת הנחיות לאוכלוסיה? יש להניח שאנשים יפתחו מיד

את הטלוויזיה. מה יהיה? האם יש הנחיות למורים? לגננות?

מנכ"ל מד"א אמר שיש ירידה משמעותית, אולי היא מסוכנת, ברמת מנות הדם. מה עושים?

לא די שהעברנו סמכויות לשר הבריאות, צריך גם לעשות.

ודבר נוסף זה עניו התרופות. חבל שפרופסור שפירא יצא. אני יודעת שבמרפאות של קופת-

חולים, בבתי-המרקחת יש מחסור בתרופות. לכן אני שואלת- האם יש מלאים של תרופות? אני לא

יודעת. יש לי תחושה שיש בלגן אדיר בכל הנושאים האלה.

יושבים כאן שני חברי כנסת שיותר מכל חברי הכנסת מלווים את מד"א שבע שנים. אנחנו

יודעים מה עבר על מד"א ומה קורה במד"א. אני לא שקטה שמד"א אמנם ערוכה. אני לא יודעת

אם היא ערוכה.

כולנו אזרחים במדינה הזאת. אני מדברת בשמי. יש לי הערכה מה קרה לתפקוד הצבא בגלל

האינתיפאדה. יש לציבור סיבה להיות פחות רגוע. פעם, כשצה"ל אמר משהו היו מאמינים לו בעיניים

עצומות.
רו כהו
אני מברך על הדיוו הזה משום שהוא מטפל בפינה שנמצאת בתחום האפור שקצת מודאגים

מלטפל בו. אני רוצה לומר הנחת יסוד: אי-אפשר להכיו את כל המדינה מפני פיגוע המוני

מנשק כימי. אי אפשר שכל אחד, כל ילד, כל פרט, כל בית יהיו מוגנים מפני זה, כי אז זו

מדינה אחרת. אני מביו שאנחנו רוצים לדאוג לכך שלא יהיה מצב של קטל המוני, של השמדה

המונית, מפני שלא נתנו לזה את הדעת מראש.



אני רוצה להעלות שני דברים בקשר לעניו הזה. כל ההתכוננות של מדינת ישראל איננה

על-ידי ספיגה ולחיות אלא על-ירי בלימה, וזה מה שצריך לעשות עם מדאם חוסיין, צריך להשמיד

אותם שם או בדרך. עם זאת, יש חשיבות להתארגנות ציבורית בעניו זה. עצם השקט הנפשי, עצם

התחושה של קהילה שמודעת בבטחון עצמי לקבל את העניו - אני מצטרף לתחושה שבציבור איו

פאניקה, וזה נפלא - זו אחת המעלות שהושגה תודות לצורת הטיפול בעניו הזה. אבל יש דאגה,

יש אי-שקט שנמצא בשלב שאנשים מפחדים להעלות אותו על דל שפתיהם, זה אי-שקט לפני השלב

של העלאת העניו למודעות, ואני פוחד שפה ושם יהיו אמהות או אבות היסטרים. איו לי תחושה

שבסטרוקטורה האזרחית הקיימת יש מוכנות לעניו, זאת אומרת לקתת את הזמו שבו עלול להתרחש

אסוו ולראות איפה תהיה האוכלוסיה באותו שעות.

בשעות הבוקר האנשים נמצאים בעבודה, בגני ילדים, בקניונים, פה ושם יש אוכלוסיה

גדולה. אבל גורמים שמנהלים את הענין - ועדי שכונות, הנהלות אזוריות, מקומות עבודה

ואפילו בתי-חולים - לא בשלים. איו תחושה שברור איך מגוננים על האנשים במקומות האלה.

בית-החולים הדסה זה דבר אדיר, ענק. חס וחלילה שמשהו יקרה שם, איו לי תחושה שהמקומות

האלה יכולים להיות מגוננים. אני רוצה להאמיו שב-% 99.9 הכלים השטניים האלה לא יגיעו וכלי

ההשמדה שלנו ישמידו אותם בדרך, אבל עם זאת אני רוצה שאנשים יידעו מה עושים.

ובעקבות הדברים של היושבת-ראש. הסברה חייבת להיות במענה לאי-בטחוו של אנשים.

נוסף לדברים שאמרה היושבת-ראש, יש דבר שהוא ליקוי מאד משמעותי: בבית שבו עלולה לפרוץ

שריפה יש תדריך מה צריך לעשות בשעת שריפה; במפעל שבו עלול להיות פיגוע - יש תדריך. אני

לא מוצא שום סיבה בעולם מדוע לא- יהיה בכל בית תדריך מה עושים בשעה של פיגוע כימי, שזה

יהיה תלוי על המקרר שלי, קרה דבר כזה - אני רץ וקורא מה לעשות. דברים אלמנטריים בבחינת

התנהגות אזרחית, אז יש השלמה של ההסברה שנעשתה. לדעתי, זה יכול לגרום שקט גם למי שדוחק

את העניו.

אם חס וחלילה קורה משהו - צריך להיות פירוט איך נוהגים. זה חייב להיות בצורה

מוסדרת דווקא כדי להרגיע. אני נגד פאניקה. הצלחתם למנוע פאניקה. זה נפלא. אבל מניעת

פאניקה לא יכולה להיות על חשבוו אי-ידיעה של הציבור מה לעשות. זה אותו חבל שחייבים

לתפוס אותו משני הצדדים, מצד אהד למנוע פאניקה ומצד שני - שאנשים יידעו מה צריך לעשות

אם קורה משהו.
ר' אלול
הצעה למד"א: מבצע של ביטוח דם לכל התושבים. היה אצלנו מבצע ונתקבלו 500 מנות.

אני מעריך שאם תהיה פנייה לעוד 4-3 יישובים תפתרו את בעיית הדם.
חלוקת הערכות
זה עבד בסדר מופתי וללא פאניקה, אבל אנשים מודאגים לקראת 15 בחודש.

זה אולי המקום לחשוב על העברת נוהלים לציבור, בשדרים.

דייר א' הדס;

פינוי אוכלוסיה, מהצד הרפואי של מגו דוד אדום. אני חושש שעלולה להיות סיטואציה

שלא ידוע מי מטפל בפינוי. מי אחראי להליך הזה? נצטרך לקבל גיבוי רפואי.
י' ארד
אם היום או מחר פורצת מלחמה, שום דבר לא מתחיל מאפס. יש סדרי גודל של מלאי

לשבועיים. חוץ מזה ובהפרדה מוחלטת, יש מלאי לשעת חרום, % 60 מהתקו.
היו"ר א' נמיר
זה מספיק?
היו"ר אי נמיר
זה מספיק?
יי ארד
זה פונקציה של כסף.
היו"ר אי נמיר
ואם לא יהיה?
יי ארד
זה מה שיט.
היו"ר אי נמיר
אתה אומר שיש 60% מהתקן לשעת חרום.
יי ארד
עשינו בדיקה אצל הספקים המקומיים. יש מלאי בין חודש ל-3 חודשים.
רפ"ק אי אהרוני
כשהתחיל להתגלגל העניו של אב"כ פרסמנו חוברת הוראות איך להתנהג בעת הפגזה. אשתי

היתה בפאניקה. הסברתי לה והיא נרגעה. אני חושב שהחוברת ערוכה יפה וכל אחד יכול להביו

את הנאמר בה.

אם ניתו לפנות לגורמי העתונות שיצרפו את החוברת הזאת לעתוני שישי-שבת, אז יש הסברה.
ני כהו
בנושא הדם יש בעיה של כסף. אני מקווה שעד 10 בחודש הבעיה של מלאי תיפתר, אם יעמדו

בהתחייבויות.
רו כהו
עתונות, זה לא פתרוו. אנשים עוטפים דגים בעתונים.
היו"ר אי נמיר
עיתוו זה לא התשובה להרגעת הציבור, כי עיתוו זה לא מסמך רשמי.
רו כהו
צריך להיות משהו תקני מטעם הסמכות.
תא"ל פרופ' יי דנוו
הטיפול בפיגוע מסוג זה הוא על-ידי הרבה גורמים שחלקם לא נמצאים כאו.
היו"ר אי נמיר
מי לא מיוצג?
תא"ל פרופ' י' דנון
הג"א, מל"ח. כל רשויות מל"ח לא מיוצגות כאן, או מי שממונה על רשויות מל"ח. היה

תרגיל גדול של מל"ח. יש פס"ח שאחראי על פינוי.

התראה ומערכת הסברה. פה יש מאזן מאד עדיו. במלחמת העולם השנייה היה איום טילי

על בריטניה, כולל לוחמה כימית וביולוגית. היתה מערכת הכנות שכללה בנייה של 250 אלף

מיטות אשפוז, בבריטניה וברחבי האימפריה. כאשר היה איום על בריטניה, בשלב מסויים

הפסיקו להפעיל את מערכת ההרגעות בלונדון, כי התועלת היתה פחותה ממערכת הפאניקה

שהיא יצרה.

ולהסברה. מצב הכוננות הנוכחי הוא א'. ההחלטה של שר הבטחון שלא נמשך מסע ההסברה

בנושא של פיגוע כימי באה ביו היתר כדי לא לגרום לפאניקה.

יש תשדירים שונים, עלונים המתאימים לרמה של כל אזרח, שיש בהם הסבר מה לעשות. זה

לא חולק. זה יהיה ברגע שעוברים למצב כוננות בי, שיכול להיות לפני 15 בינואר.

אני יודע שהאכזבה יכולה להיות כגודל הציפיות, כי צה"ל לא מסוגל למנוע באופו

מוחלט פגיעה.
היו"ר אי נמיר
אתה מתכוון לסגירה הרמטית של מדינת ישראל?
תא"ל פרופ' יי דנוו
נכוו. איו מצב של סגירה הרמטית. מאירך, אסור להיכנס לפאניקה.

במצב כוננות בי תתחיל מערכת הסברה. תהיה השלמה אקטיבית של אספקת ציוד. 20%

מהאוכלוסיה לא לקחו את הציוד.
רו כהו
600 אלף.
תא"ל פרופ' יי דנוו
אני מדבר על אזורים מסויימים, לא כל הארץ, בלי להתייחס לאוכלוסיה הכפרית.

יש מצב כוננות שבו נפסקים הלימודים ויש מצב שבו מושבתת העבודה במדינת ישראל,

זה משטר הג"א.

איו מצב שבו מטילים על ועדים במפעלים ובשכונות לדאוג לפינוי.
רו כהו
מה עושים במצב של הפתעה?
תא"ל פרופ' יי דנוו
בכלי התקשורת תהיה הודעה מה עושים, תתחיל מערכת הסברה ברדיו ובטלוויזיה ויחולקו

לבתים עלונים שיהיה בהם הסבר מה עושים. המטרה היא לא להכריז על מצב כוננות היום.

15 בינואר זה תאריך מסויים שעלול להימשך שנה שלמה. יש פה מערכת שיקולים עדינה וקשה,

בלי שמכניסים נושאים שונים של מידת המעורבות שלנו מול הקואליציה. לכו ההחלטה של שר הבטחו

לא לעשות בינתיים מערכת הסברה.



באמצע חודש דצמבר היה תרגיל גדול. אתמול היה תרגיל במחוז הצפון, והיום - בבאר

שבע.

יש מצב ביניים לקראת 15 בינואר. זה מצב ביניים שעלול להיות תקופח ארוכה.

במקביל יש פריסה של אמצעי התראה באמצעות המשרר לאיכות הסביבה, שלא מיוצג כאן, כי

פיגוע מאותם חומרים יכול להיות פיגוע של טרור ולא טיל. לצורך זה יש פריסה של תחנות מנטרות

את האוויר באזור תל-אביב, חיפה. יש פריסה של תחנות מטאורולוגיות שצריכות לתת את כיוון

הרוח במקרה של פיגוע.

המערכת היא מאד מורכבת ולא תמיד הורדת הפרטים מועילה לצורכי התכוננות. קבענו

לוח זמנים כפייתי ולא נותנוים לכל אחד ללמוד את הנושא.

יש ספר של הג"א, שהג"א הפיץ.
היו"ר א' נמיר
למי?

תא"ל פרופ' יי דנון;

זה הופץ בצורה חופשית. ער היום נמכרו 60 אלף עותקים של הספר. מי שרוצה, יכול לקבל

מידע. אין פה מידע סודי.
היו"ר אי נמיר
מי שבא לכאן, זה תלוי בלשכת שר הבטחון. ההחלטה היתה שזה תהיה אתה. אותנו הטרידה

השאלה, האם המערכת הבריאותית ערוכה למצב של מלחמה. זו היתה הסיבה לישיבה זו.

מאחר שהצבא יהיה אחראי במקרה של מלחמה, אני מבקשת להפנות את תשומת הלב למה שנמסר

כאן בנושא המלאים. אני חזשבת שחבל על הזמן שלי ועל זמנה של הוועדה לפנות לשר האוצר.

אנחנו מכירים את הסיפור הזה. אם הצבא יגיד שאין מלאי מספיק של תרופות או דם - מדובר

על 60% בלבד - לו ישמעו.

אני מחזיקה בבית כל חוברת של כל עתון שפרסם מה לעשות. אלה חוברות שונות. זה לא

הדרכה לציבור.

הבקשה שלנו, בנושא ההסברה, שתבדקו את עצמכם. גם אני לא חושבת שצריכה להיות פאניקה.

אם אתם מוכנים בתשדירי שרות, טלוויזיה לימודית, הערוץ השני, רדיו, גלי צה"ל, ביחוד

רדיו וטלוויזיה, זה חייב להיות במספר שפות, גם בשפה הערבית. יש ערביי ישראל ויש ערביי

השטחים שמדינת ישראל אחראית להם.
אי ריפטין
זו שפה רשמית.
היו"ר אי נמיר
ובשפה הרוסית וגם בשפה האמהרית.

צריו להנחות את עקרות הבית וקשישים שבבית, עובדים במפעלים, מורים, גננות, רשויות

מקומיות. צריכות להיות הודעות של צה"ל ולא של מישהו אחר. ההודעות של הצבא מאד מאד

אמינות. לכן אני מדברת על הודעות רק של צה"ל. המשטרה יכולה להודיע על דרכים חסומות.



בתשדירי השרות צריך להודיע גם מה הם מספרי הטלפון של מד"א, מכבי אש, פס"ח. אני

זוברת איך במלחמת ששת הימים תל-אביב נערכה לנושא של פס"ח, ביחוד באמצעות נשים מתנדבות.

צריו להיות גם מודיעין מיוחד. אלה דברים שצריך לטפל בהם שיהיו.

ויש דבר שאינני יודעת איך עושים אותו בלי לעורר פאניקה. היום איש איננו יודע -

אני אומרת את זה במלוא האחריות - מה הם הדברים ההכרחיים שצריך להחזיק בבית. צריך

שאנשים יידעו מה הם הדברים האלמנטריים שצריכים להיות בבית.

בלי פאניקה. עם הרבה אחריות בציבור יש חוסר יידע. בגלל דברים אחרים שקורים במדינה

הציבור לא מאמין לשום דבר. הוא מבולבל. לצה"ל לעומת זאת מאמינים. תנצלו את זה. גם

למשטרת ישראל מאמינים. אני חסידה שלה. אין הרבה גופים במדינה שמטפלים כמו המשטרה,

שעושה עבודה מועילה בצנעה.

הצבא צריך לקחת פיקוד. אנחנו לא מתערבים. אתם המפקדים. לא ניקח על עצמנו שום

תפקיד שלא שלכו. אנחנו רוצים להיות לפחות שקטים שמי שאחראי עושה את הדברים על הצד

הטוב ביותר.

אולי נודיע שהיתה ישיבה. מכל מקום, פרט לזה לא ייצא שום דבר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים