ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/12/1990

פיטורי עובדי המלונות בטבריה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 209

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. טי בטבת התשנ"א. 26.12.1990. שעה 9.00

(ישיבה פתוחה לעתונות)
נכחו
חברי הוועדה: א. נמיר - היו"ר

ת. גוז'נסקי

י. פרח

ע. פרץ

י. צבן

י. שפרינצק
מוזמנים
שר התיירות ג. פת

י. פרץ - ראש העיר טבריה

א. רוזנטל - מנכ"ל משרד התיירות

א. יושע - סמנכ"ל משרד התיירות

ש. שפרך - עודר שר התיירות

י. שובל - ראש אגף ההסברה, משרד התיירות

ע. כץ - מישנה למנכ"ל שירות התעסוקה

ג. ינקוביץ - מנהל מחי שירותי פרט,

שירות התעסוקה

נ. ג'ונה - ממונה מחוזי באגף להכשרה

מקצועית, משרד העבודה והרווחה

י. רוזנבלום - מנכ"ל מלון "גני חמת"

ש. אפרתי - מזכיר ארצי בוועד הפועל של

ההסתדרות

ג. בן-יוסף - מזכיר מועצת פועלי טבריה

פ. חבר - יו"ר הוועד "קלת אפיקים"

בייש יעיש - "קלת אפיקים"

צ. לוי - "ספן"

ד. ללוש - מועצת פועלי טבריה
מזכירת הוועדה
א. אדלר
קצרנית
ח. אלטמן

ע
סדר-היום
פיטורי עובדי המלונות בטבריה.



2L. פיטורי עובדי המלונות בטבריה
היו"ר א. נמיר
בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת באחור של

רבע שעה ומבקשת מאד מהמוזמנים להקפיד על לוח הזמנים. צר לי מאד שראש

עירית טבריה עדיין לא הגיע לישיבה.
הנושא שלשמו התכנסנו הוא
פיטורי עובדי

המלונות בטבריה. קודם שנפתח בדיון אני אציג. את הנוכחים (מציגה את

הנוכחים}.

אני מבקשת ממזכיר מועצת הפועלים להציג

בקצרה את הנושא, ואחריו נשמע את דבריו של נציג המלונות.
ג. בו-יוסף
טבריה נקלעה לאחד המצבים היותר קשים

שידענו בעשרים-שלושים השנים האחרונות

בגלל השפל בתיירות ובגלל מה שעומד לקרות בענף התעשיה.

מספר המובטלים בטבריה הולך וגדל מדי יום ביומו. אם לפני המשבר במפרץ

הפרסי היו לנו 850 עד 900 מובטלים בטבריה, היום אנחנו מגיעים ל-1700 עד

2000 מובטלים, מסך כוח העבודה הכולל 6000 איש. זה אומר כ30%-40%-

מובטלים בטבריה, וזה לא מספר סתמי. מדובר על אנשים שאין להם תעסוקה

בטבריה. למספרים האלה אפשר להוסיף את השפל בתיירות הפנים כיוון שבגלל

החורף שטרם הגיע איננו יודעים איך להגדיר היום את עצמנו, והתפוסה

במלונות בטבריה מגיעה בין 5% עד 40%- במקרה הטוב, זאת אומרת בסופי-שבוע.

לצערי הרב מספר בתי-מלון בטבריה סגרו את

שעריהם, 9 במספר, וחלקם הפכו להיות מרכזי-עולים למרות שהעולים טרם

הגיעו אליהם. חלק גדול מעובדי בתי-המלון כ, 50%- לא עובדים מישרה

מלאה אלא יומיים, שלושה, או ארבעה ימים בשבוע במקרה הטוב. לצערי הרב

האור לא נראה בקצה המינהרה. מיום ליום מתווספים למעגל המובטלים אנשים

מקצועיים ואני חושש מאד שאם אנשים כאלה יפלטו מענף התיירות אני מסופק

מאד אם הם יחזרו לענף הזה אי-פעם וזה יהיה חבל מאד כיוון שאנחנו

מפסידים כוח-עבודה טוב שהושקעו בו הרבה שנים של הכשרה.

חייבים לעשות משהו על-מנת להציל את המצב,

ולהציל את המצב זאת אומרת לא לתת לבתי-המלון להיסגר כיוון שבמצב של

היום אפשר להגיע, תוך תקופה לא ארוכה, למצב כזה שבתי-מלון גדולים בעיר

ינעלו את שעריהם.

טבריה מבוססת ברובה הגדול על תיירות.

מתוך 6 אלפים עובדים, 2500 איש עוסקים בענף התיירות, וכאשר אני מדבר על

ענף התיירות אינני מדבר דווקא על בתי-מלון אלא גם על בתי מסחר, חופי

רחצה, מסעדות, וכל מה שקשור לתיירות.

יושב אתנו יושב-ראש התאחדות בתי-המלון

בטבריה שיוכל לפרט את הנושא הזה. מכל מקום עד היום פיטרו מספר מאות

מעובדי בתי-המלון. חלקם היו עובדים זמניים. אם המגמה הזאת תימשך כי

אז הענף יקרוס תחתיו ויפול, ומבחינת טבריה זה אומר שעם ביטול תו התקן

של "ספן" ו"קלת" פשוט יגזר גזר-דין מוות על העיר. טבריה תהיה סגורה

ומסוגרת. יש בה מעט מאד תעשיה, ועכשיו עומדים לבטל את תו התקן לשני

המפעלים הגדולים ביותר בעיר "ספן" ו"קלת", כך שזאת אומרת שאפשר יהיה

לסגור את העיר.
ת. גוזינסקי
על כמה עובדים מדובר?
ג. בו-יוסף
בשני המפעלים עובדים 600 איש, 10%,

שבאים מאזורי מצוקה בטבריה, משיבונים גי

ו-די. גם עובדי בתי-המלון הם תושבי אזורי המצוקה של טבריה. השכר שהם

מקבלים הוא בקושי שבר-מינימום.
י. צבו
למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר שהשכר שלהם

הוא בקושי שכר מינימום?
ג. בו-יוסף
אם הם עובדים ארבעה ימים בשבוע במלונאות,

הכנסתם מצטמצמת.

אם נצרף לעובדי בתי-המלון את עובדי "ספן"

ו"קלת", כי אז מדובר פשוט על גזר-דין מוות על העיר טבריה.
היו"ר א. נמיר
תודה. רשות הדיבור למר יוסי רוזנבלום.
י. רוזנבלום
אני מבקש להציג את הבעיה שמועלית על

שולחנה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת

משני היבטים. בהיבט הכלכלי העירוני, ובהיבט החברתי הסביבתי. אני אציג

בפניכם מספרים יבשים, ועלי להדגיש בקשר אליהם שאני מדבר רק על ענף בתי-

המלון, לא כולל את אותם עובדים שעוסקים בתחומי תיירות שהם למעשה מוצרים
נילווים לתיירות כמו
מסעדות, חופי-רחצה, וכוי.

ב-30 בספטמבר הועסקו בכ-30 בחי-מלון

1700 עובדים קבועים. צריך לקחת בחשבון שכ 20%-עובדים נוספים, שאינם

עובדים קבועים, נפלטים ממעגל העבודה בסוף תקופת שיא התיירות של החודשים

יולי-אוגוסט. זאת אומרת שכ-1700 עובדים עבדו בבתי-המלון ב-30

בספטמבר, לפני המשבר או לקראת המשבר.

ב-1 בדצמבר מספר המועסקים ירד ל-1050,

ואני מדבר על נתונים בדוקים באופן יסודי עם כל מנהלי בתי-המלון, ועם

מנהלי כוח האדם. לא עשינו סקר אקראי על-מנת להציג נתונים - - -
שר התיירות ג. פת
אתה מוכן לחזור על הנתונים?
י. רוזנבלום
1700 עובדים עבדו ב-30 בספטמבר, וב-1

בדצמבר - 1050. זאת אומרת ש-650 עובדים

פוטרו.
שר התיירות ג. פת
עוד מעט היושבת-ראש תשמע איך העובדים האלה

פוטרו. 8 בתי-מלון הפכו להיות מרכזי

קליטה.
היו"ר א. נמיר
לא במקרה התאמנו את הישיבה הזאת כך שכבוד

השר יוכל להשתתף בה.

הילתי בסיור בטבריה לפני שלושה שבועות.

מזכיר מועצת הפועלים ביקשני להיפגש עם מנהלי בתי-המלון. נחרדתי

כאזרחית המדינה ממה ששמעתי באותה פגישה, ואמרתי שהדבר היחיד שאני

יכולה להציע הוא לכנס את ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולקיים דיון יחד

עם שר התיירות.
י. רוזנבלום
אנחנו מדברים בנקודת-זמן זאת על שלב-

ביניים כיוון שעומדים להיות מפוטרים עוד

כ-200 עובדים. צריך להיות ברור שבתי-המלון במידה מסויימת מנסים, מעל



לכוחותיהם, להחזיק את הגרעין המקצועי שבו הושקעו הרבה מאד אמצעים.

רוב בתי-המלון בנו את מערך התפוסה שלהם לתפוסה ממוצעת של כ--507. היום,

כאמור, עומדים להיות מפוטרים עוד כ-200 עובדים, ואם הם יפוטרו, כוח

האדם המקצועי שיפוטר מענף בתי-המלון בטבריה יגיע כדי 45% . בתי-המלון

עומדים, כאמור, בפני שלבי פיטורים נוספים.

טבריה עומדת היום על רמת תפוסה של בין 25%

ל-30% כאשר רוב התנועה מצטמצמת בה לסופי-שבוע. בתי-המלון כמעט ריקים

במשך כל ימות השבוע; הם עומדים על רמת תפוסה של 15%- 12%-10% בימי חול.

בסופי-השבוע, כאמור, התפוסה גדלה והיא קופצת ל-90%-80% עד 100%.

הממוצע בעיר נע בין 2555 ל-30%.

בתי-המלון לאורך זמן לא יוכלו להחזיק מעמד

בצוות המצומצם שנשאר להם. הם נמצאים היום בקשיים כלכליים וקשיים

בתזרים מזומנים בצורה קשה מאד. כאן נעוצה הבעיה הגדולה ביותר כיוון

שניתן היה עדיין לחרוק-שיניים ולהחזיק עוד 15%-10%.

על בתי-המלון רובצים חובות גדולים מאד,

חובות חפ"ת. בעיית המיסוי מעיקה בצורה קשה והיא לא מאפשרת למלונאים

להחזיק את הראש מעל פני המים. כיוון שכך נקודת-החולשה של בתי-המלון

היא בדרך-כלל העובדים. בתוך סל ההוצאות של בית-מלון תשומות העבודה

עומדים על כ 45%-מסך כל ההכנסות. לצערי יש לנו מערכת כלכלית שמתנהגת

בצורה כזאת ואין מה לעשות כנגדה. זאת אחת הבעיות הקשות. בהקשר הזה

של הדברים מן הראוי להזכיר כי אני מדבר על הנושא שהונח על שולחנה של

הוועדה הזאת רק מן ההיבט הכלכלי.

קיימת באזור בעיה קשה מאד שאנחנו צריכים

לקחת אותה בחשבון. אנחנו חיים בסביבה של בני-מיעוטים. טבריה והסביבה

קולטת כמויות גדולות של עולים חדשים, אנחנו שמחים ומאושרים על-כך שהם

באים למדינת-ישראל, אבל אני חושש שאם ייסגרו אותם מקומות עבודה מעטים

שיש בעיר טבריה, כאשר ענף התיירות מהווה הענף המרכזי בו משתלבים בני-

המיעוטים בתוך בתי-המלון, - כי אז אנחנו יושבים על פצצת-זמן. טבריה

נמצאת באזור של כפרי-מיעוטים ויש לי חשש, למרות שקשה לי לבטא אותו,

שבאופן טבעי תיווצר תחלופה כאשר חלק אחד של האוכלוסיה יפלט החוצה,

והחלק האחר במקרה הטוב ביותר יקלט באותם מקומות עבודה. חייבים לקחת

בחשבון את האלמנט הזה כדי שלא נתעורר באחד הימים ונשאל את עצמנו מדוע

לא שמנו לב לנקודה החשובה הזאת.

למפוטרים של טבריה אין אלטרנטיבה אחרת של

השתלבות במקצועות אחרים כיוון שאין להם הכשרה, ההכשרה היחידה נעשית

לגבי בתי-המלון.

קשה מאד להשיג בחזרה כוח-אדם מקצועי אחרי

שהוא נפלט מהמערכת. נלחמנו במשך שנים והשקענו אמצעים גדולים על-מנת

להכשיר כוח-אדם מתאים לבתי-המלון כיוון שתמיד אמרו שרמת השירות במדינת-

ישראל לא טובה. בתי-המלון השקיעו, כאמור, מאמצים מרובים על-מנת להכשיר

את אותו גרעין כוח-אדם שאם היום הוא יפלט החוצה, יבוא במקומו כוח-אדם

חדש. כאשר, ואנחנו מקווים לכך, המצב יחזור להיות נורמלי, לא יהיה

לנו מאין לקחת עובדים כיוון שהם לא יחכו אלא ינסו להשתלב במקצועות

אחרים.

זאת למעשה תמונת-המצב הכללית, שהיא מאד

מאד עגומה.
היו"ר א. נמיר
תודה. מאחר ונמצאים כאן נציגי מפעלים

אני אעביר אליהם עתה את רשות הדיבור.

אני מבקשת שהשר ישמע מה קרה לשני מפעלים מפוארים בגלל מדיניות של

חשיפה ליבוא, כיוון שהוא חבר הממשלה.
י. צבו
אני מבקש לדעת אם הנתונים שנמסרו לנו

מקובלים על שירות התעסוקה?

אגב, במה תושבים יש בטבריה?
ג. בו-יוסף
32 אלף.
י. צבן
מתוכם כוח העבודה עומד על 6 אלפים בלבד?
היו"ר א. נמיר
רשות הדיבור למר ציוך לוי מ"ספן".
צ. לוי
אני רוצה להסביר איך אנחנו קשורים לעניין

התיירות, כיוון שלא במקרה אנחנו יושבים

בישיבה הזאת. מדינת-ישראל עומדת בפני חשיפה שעליה החליטה ממשלת-ישראל,

כאשר תאריך היעד הסופי שלה הוא שנת 1992. בענף הלבידים, בחודש פברואר

1991, יבוטל כל תקן או כל פיקוח על נושא יבוא הלבידים והפורמייקה

למדינת-ישראל - - -
שר התיירות ג. פת
כוונתך לפיקוח; לא תקן.
צ. לוי
כל תקן יבוטל בפיקוח.
שר התיירות ג. פת
יקובל התקן האירופאי. לא יבוטל.
צ. לוי
יש תקן אירופאי היום. יבוטל התקן.
היו"ר א. נמיר
אתם מתכוונים לאותו דבר.
צ. לוי
אם אכן יקרה דבר כזה כי אז מפעל "קלת"

יפלוט קרוב ל-50% מהמועסקים שלו, וב"ספן"

יקרה אותו דבר. 300 עובדים שיפלטו לא ימצאו תעסוקה בטבריה. אם ענף

התיירות קלט עד היום כל עובד שנפלט מהתעשיה, היום הענף הזה לא קיים

עבורנו בגלל המשבר במפרץ, ומחר דבר כזה עלול לקרות בגלל משבר אחר.

טבריה נמצאת במצוקה כלכלית קשה. אם לפני

חצי שנה היינו 330 עובדים במפעל, היום אנחנו מונים 270. יתכן מאד

שבאזור תל-אביב היה אפשר לדבר במצב כזה על התייעלות, אבל אצלנו זאת

המטח אסון על המשפחות כיוון שלמפוטרים לא תימצא פרנסה. לא רק שלא

תימצא להם פרנסה, אלא אין להם אופציה אחרת.

אני פונה אליכם לא רק כמי שעוסקים אך ורק

בנושא התיירות, אלא במיכלול הבעיות. ענף התעשיה נוגע לכם בצורה ישירה,

כמו ענף התיירות. לפני שנה, אם זכור לכם, הופענו בוועדה הזאת בעניין

הלבידים.

אני מבקש שכאשר תתייחסו לבעיה הכללית של

התיירות, שתקחו בחשבון את המפעלים שעומדים בפני התמוטטות בגלל החלטות

הממשלה; בגלל החלטות הכנסת. תודה.
היו"ר א. נמיר
תודה לך. רשות הדיבור למר פהמי חבר.
פ. חבר
יש לי הכבוד להופיע בפני הוועדה הנכבדה

הזאת ואני רוצה לומר שכל מה שדובר עליו

בקשר התיירות, נכון. אני אזרח שגדל בעליה של המעברות, ונקלט בעבודה

ב"קלת". יש כמוני עוד הרבה עובדי לבידים שעובדים במפעל משנת חמישים עד

היום. המפעל מחזיק 600 עובדים; 600 משפחות.



לפני שנתיים-שלוש הודיעו לנו שעקב המצב

קיימת דרישה להתייעלות, ואנחנו אמנם התייעלנו. היום במפעל יש כ-300

עובדים; 300 משפחות מתפרנסות, כאמור, מ"קלת אפיקים".

אני שמח שכבוד השר נמצא כאן כיוון שמדובר

גם על הענף שלו. זאת לא שאלה של ענף כן רווחי או לא רווחי. אנחנו לא

רוצים לצאת להפגנות ולא רוצים שום דבר אחר; רק שיאפשרו לנו לעבוד.

יש כסף; יש עובדים,- יש עבודה; יש פועלים מיומנים. אם כך - תנו לנו

לעבוד.

אם למצבם של בתי-המלון יווסף כל מה שעומד

לקרות ב"קלת" ו"ספן", מה יקרה למשפחות? אני אקח את עצמי כדוגמה ואספר

לכם שאני סיימתי את שירותי הצבאי בשנת 1954. מאז ועד היום אני עובד

במפעל, ואני לא היחיד. יש עוד 200 אנשים בגילי, עם ותק כמו זה שלי,

במפעל. לאן נלך? לא סיימתי לימודים בבית-ספר, ולא למדתי באוניברסיטה.

מה אני אעשה אם מחר יזרקו אותי מהמפעל? לאן אני אלך? ילדי משרתים

בצבא ואני גאה בהם, אבל מאין אני אשלם חשבונות חשמל ומים. מאין?

אתם יודעים מה מצב הישובים שלנו. אתם

יכולים לתאר לעצמכם מה יקרה אם תהיה אבטלה עוד יותר גדולה? איך אני

אבוא לתושב משיכון ד' שיש לו 8-9 ילדים פלוס משכנתה ואומר לו שהוא צריך

לעזוב את העבודה?

אני לא מקנא בשר שכן הוא מבקר בשטח ויודע

מה קורה; הוא חי את הדברים האלה יום-יום. היושבת-ראש, חברת-הכנסת

אורה נמיר היתה במפעל שלנו וראתה מה המצב. היא ראתה מי הם העובדים

במפעל; תושבי שיכון ג' ו-ד' בטבריה. מה יהיה עליהם?

קלטנו בשמחה עולים חדשים מרוסיה בטבריה,

ואנחנו גאים בכך. מדברים על-כך שתהיה אצלנו תחלופה, ובקשר לכך אין לי

כל התנגדות כיוון שאני אומר שטוב יותר לקלוט עולה מרוסיה מאשר עובד

מאיקסאל - - -
י. רוזנבלום
אין ויכוח בינינו על הנושא הזה.
פ. חבר
אני לא ריצה להופיע בפני הוועדה הזאת
בזעקה
לחם - עבודה. אני לא רוצה לבוא

מחר בבוקר לעובדים ולומר להם שמתוך 300 צריך לפטר 100; אני לא יכול

לעשות זאת. אני לא יכול לגשת לאדם בן 62 או בן 63 שתומך במשפחה עם

ילדים ולומר לו שהוא מפוטר.

אני מבקש אתכם לעצור, ולחשוב עוד פעם,

אולי לפטר קצת מכל מקום כדי שנוכל לעזור האחד לשני עד שנעבור את התקופה

הזאת. לכם יש הכוח לפחות לחשוב עוד פעם קודם שאתם חותמים. תודה.
היו"ר א. נמיר
תודה לך. רשות הדיבור למר ששון אפרתי.
ש. אפרתי
קשה לי מאד לשבת ולשמוע את תיאור המצב

הקודר כיוון שמה שציירו בפנינו אנשי טבריה

קיים כמעט בכל הארץ. בטבריה יש בסך הכל 6000 עובדים, מהם 2500 - - -
ג. בך-יוסף
6000 בתי-אב.
ש. אפרתי
אלה מספרים גדולים. ליבי עם אנשי טבריה;

הם צודקים.



אנחנו, כהסתדרות, מפנים בתקופה הזאת הרבה

מאד ועדי עובדים בסופי שבוע לבתי-מלון, וזה מה שמחזיק את רוב בתי-

המלון. יחד עם זאת יש גם קילוח כזה או אחר של תיירים ואחרים, ובבתי-

המלון מתקיימים גם ארועים. הם עובדים. יחד עם זאת אני חייב לומר

שהמצב קשה.

לפני חודשיים באנו, ביוזמתנו, למשרד

התיירות, למשרד העבודה והרווחה ולהתאחדות המלונות ואמרנו שיש להכין

תכנית-אב כיוון שאנחנו יודעים מה שעומד להתפתח במפרץ. ביקשנו למצוא

איזושהי דרך כדי שהמעסיקים יקבלו תשלום ישיר ויזרימו אותו לעובדיהם, או

דבר טוב יותר - בניית תכנית לפיה העובדים בתקופה של עד 4 חודשים יצאו

לחופשה ללא תשלום כביכול, וילמדו במרכזים להכשרה מקצועית. לנו יש מרכז

לקידום מקצועי משותף עם התאחדות המלונות. החלטנו שחצי מזמן הלימודים

יוקדש ללימודים עיוניים והחצי האחר - לעבודה. המעסיקים יקבלו סיוע,

והעובדים לא יפגעו.

הכנו תכניות בכיוון הזה אבל לצערנו

המעסיקים לא מיהרו לחטוף את התכנית הזאת אם כי הם חייבו אותה באופן

עקרוני. המעסיקים, במשך כל הזמן הזה, עד היום, לא מפעילים את התכנית.

הם עשו הסדרים מקומיים במקומות עבודה; כפו על עובדים 4 ימי עבודה או 3

ימי עבודה כדי למנוע פיטורים, ויש מעסיקים שאפילו התרימו את העובדים

כדי להבריא את המקום. כמובן שגם פיטרו עובדים ארעיים.

אני מבקש להפעיל את התכנית הזאת מהיום

למחר כדי שהמעסיקים יוכלו לשלוח עד 40% של העובדים אליה, בתנאי שהם

יבטלו את ההסדרים הכפייתיים הקודמים. איננו יכולים להרשות שכל ההטבות

וכל המשאבים יופנו רק כלפי המעסיקים, מכל הכיוונים.

התיירות לא מתבטאת רק בבתי-מלון או

בניהול. תיירות ללא עובדים איננה תיירות. התיירות נחשבת לתעשיה אדירה

מבחינת כוח-אדם.

יש משאבים. מה שאנחנו טוענים הוא שצריך

לחלק אותם למעסיקים, גם לרווחת העובדים. אנחנו אומרים למעסיקים שיש

תכנית, אבל הם צריכים לבטל את ההסדרים הקודמים. הם יקבלו סיוע, וגם

העובדים יקבלו על-פי התכנית הזאת סיוע.

לגבי מי שהעדיף את ההסדרים הקודמים וממשיך

בהם, - לא נסכים שהוא יהנה משני העולמות גם יחד. אנחנו מוכנים לסייע,

וכבר ממחר להפעיל את התכנית כדי שכל הלחץ ירד מעל המעסיקים, אבל איננו

מסכימים, כאמור, להסדרים הקודמים.
היו"ר א. נמיר
תודה. רשות הדיבור למר עטר כץ.
ע. כץ
הנתונים שאני אתן לכם מסתכמים בחוברת

הסטטיסטית שאני מחזיק בידי בשתי שורות,

אבל הנתינים האמיתיים כוללים הרבה יותר משתי שורות כיוון שהמצב בטבריה

קשה. הנתונים שאני אביא בפניכם יבטאו את הנושא נכונה.

אנחנו מדברים על 47 אלף תושבים בטבריה, לא

כולל העולים החדשים - - -
היו"ר א. נמיר
כוונתך רק לטבריה או לאזור של טבריה

לצרכי שירות התעסוקה? אנחנו מכירים את

החוברות שלכם; הן מסודרות. הסטטיסטיקה שבהן מחולקת על-פי אזורים של

שירות התעסוקה. האם אתה מדבר על האזור או רק על העיר טבריה?
ע. כץ
אזור אצלנו נחשב אזור ארגוני. הנתונים

של טבריה הם של טבריה העיר, ומה שלשכת

טבריה משרתת - - -

היו"ר א. נמיר-. מה היא משרתת מלבד טבריה?
ע. כץ
את הקיבוצים שמסביב, וכמה ישובים ערביים
שמקבלים שירות בטבריה. מלבד זה יש
מנחמיה, ספר מרר, יבנה - - -

היו"ר א. נמיר-. אין לכם נתונים על טבריה?
ע. כץ
על טבריה בלבד, לא.

כוח-העבודה עומד על סדר גודל של 17 אלף ו-

571. 1487 הוא מספר דורשי-העבודה שהיו בחודש נובמבר. 425 מהם זכאים

להבטחת הכנסה. 1200 מתוך ה-1487 דורשי העבודה היו מובטלים 6 ימים

בשבוע ויותר. לאלה היו 164 הזמנות עבודה בחודש נובמבר. זאת אומרת 9,1

דורשי עבודה על כל הזמנה. 6,8% הוא שיעור המובטלים מכוח העבודה

האזרחי.
היו"ר א. נמיר
מתי עשיתם את הסטטיסטיקה שהתפרסמה בחוברת

של חודש נובמבר?
ע. כץ
אלה נתוני חודש נובמבר.
היו"ר א. נמיר
האם יש לך אינפורמציה בקשר המלונות?
י. צבן
האם ה-425 כוללים גם דמי אבטלה וגם הבטחת

הכנסה? או אלה הם רק מובטלים שעברו - - -
ע. כץ
ה-425 הם דורשי עבודה שטוענים לזכאות

להבטחת הכנסה ומטופלים על-ידי המחלקה

להבטחת הכנסה.
י. צבן
כמה הם מקבלים דמי אבטלה?
ע. כץ
אישורי אבטלה בטבריה היו בסך-הכל בחודש

נובמבר - 725.
היו"ר א. נמיר
נחזור לעניין בתי-המלון.
ע. כץ
המספרים: 1700 ו- 1050 ידועים גם לנו

ואנחנו יודעים שבין החודשים 'ספטמבר

נובמבר התווספו 304 דורשי עבודה חדשים שמהם 104 הם בעלי מקצועות

במלונאות. התוספת הזאת משמעותית מאד במקום כמו טבריה, עם מספר המישרות

שיש בה.
היו"ר א. נמיר
מלבד היריד שמתקיים, האם מישהו ירד משירות

התעסוקה לטבריה, מלבד אנשי הלשכה שקיימת

שם? כל הארץ יודעת שקיימת בעיה נוראית של פיטורי עובדים מבתי-מלון.

האם מישהו ירד לטבריה כדי לבדוק את המצב? לשוחח עם האנשים? כל מה

שקרה היו פיטורי 104 עובדים?
ע. כץ
לא אמרתי זאת. אמרתי שהם נוספו.
היו"ר א. נמיר
אתה מדבר על החודשים ספטמבר - נובמבר.

על-פי הנתונים שמסר לנו יושב-ראש בתי-

המלון בטבריה ב-30 בספטמבר היו 1700 עובדים בבתי-המלון בטבריה. לאחר

מכן, ב-1 בדצמבר היו 1050 עובדים, זאת אומרת שנפלטו מבתי-המלון 650

עובדים. איך זה שהתווספו אצלכם, בחודשים ספטמבר - נובמבר רק 104 - - -

שר התיירות ג. פתי. לא כולם אנשי טבריה.

הי ו"ר א. נמיר-. אדוני השר, הנתונים של שירות התעסוקה אינם

רק של טבריה. בבתי-המלון עבדו גם ערבים

ישראלים, וכל הכפרים שמהם באו אנשים לעבוד בבתי-המלון נמצאים באותו

אזור של שירות התעסוקה.
י. רוזנבלום
לא היו בטבריה כמעט עובדים מהשטחים.
היו"ר א. נמיר
יש לי נתונים שנתנו לי נציגי 15 בתי-מלון

בטבריה; הכל רשום אצלי.
ע. כץ
לשכה נוספו 300 דורשי עבודה חדשים שמהם

104 הם בעלי מקצוע. יש חלק שהוא לא בעל-

מקצוע, הוא לא נרשם כבעל-מקצוע אלא במחלקות בלתי-מקצועיות, ובנוסף אליו

יש כאלה שנרשמו בלשכות האחרות, וגם שם יש עליה. אני לא יכול לזהות כל

עובד שפוטר מבתי-המלון בלשכות התעסוקה אבל הנתונים של הקטנה ב-650 איש

ידועים גם לנו ומקובלים עלינו.
היו"ר א. נמיר
זה שהם מקובלים עליכם, יפה. אבל מה כתוב

אצלכם בחוברת לגבי העליה במספר המובטלים

בטבריה בחודשים ספטמבר - נובמבר? בכמה עלה מספר מספר המובטלים בטבריה?
ע. כץ
ב-300 איש.
ת. גוזינסקי
דורשי עבודה?
ע. כץ
כן.
היו"ר א. נמיר
ה-104 הם מתוך ה-300 עובדים באותה תקופה?
ע. כץ
ה-104 הם בעלי מקצוע.

היושבת-ראש שאלה עוד שאלה שבקשר אליה היה

ברצוני לומר כי ישבנו עם נציגי בתי-המלון ודיברנו על תכנית - - -
היו"ר א. נמיר
מי מנהל שירות התעסוקה בטבריה?
ע. כץ
מישל.
היו"ר א. נמיר
מדוע הוא לא הוזמן לישיבה הזאת? אני לא

מזלזלת בכם אבל היה רצוי שלישיבה הזאת

יבוא איש טבריה שמכיר יותר את העובדות. אני מבקשת למסור את דברי אלה

למנכ"ל שירות התעסוקה.
ע. כץ
אני אעשה זאת ברצון. מכל מקום אלה

העובדות שבדקתי אותן יחד עם מישל.



ישבנו עם נציגי בתי-המלון ואני חייב לומר

שנעשתה בכיווך הזה פעולה משולבת רצינית מאד של נסיון לפתור, בכוחות שיש

לנו, ובתיאום עם כל הגורמים - - -
היו"ר א. נמיר
מתי ישבתם לאחרונה?
ע. כץ
בחודש נובמבר. מכל מקום סוכם על תכנית

הכשרה של קורסים לאנשים מבתי-המלון.

אנחנו מוכנים להכניס עד 400 איש למערכת של לימודים שתמומן בצורה

המקובלת על-ידי הממשלה והקרנות. אנשינו התבקשו לגשת לבתי-המלון לרשום

את המועמדים לקורסים, ולהוציא להם את האישורים שנקראים-. 217, שמאפשרים

להם לקבל את דמי האבטלה, לאלה שיצאו לחופשה ללא תשלום, אבל לנו ידוע רק

על 28 אנשים שקיבלו את האישור - - -
היו"ר א. נמיר
ממי הם היו צריכים לקבל את האישור?
ע. כץ
מאתנו. אנשינו נתבקשו לגשת לבתי-המלוך

ולרשום את המועמדים - - -
היו"ר א. נמיר
לא היו יותר מ-28 מועמדים?
ע. כץ
לנו ידוע רק על 28. ידוע לנו גם שיש

כנראה 89 מועמדים, אבל הדברים לגביהם לא

הסתדרו ואני לא יכול להסביר מדוע. העניין הזה לא תלוי בנו.

המספר שהזכרתי יכול לעזור לתקופת-ביניים

שיכול להיות שמבסגרתה העניינים יפתרו, אבל זה מה שניתן לעשות במסגרת

הזאת כרגע,
ת. גוזינסקי
קורסים למה?
ע. כץ
את הצד המקצועי שלהם אני מציע שיסביר איש

האגף להכשרה ופיתוח כוח-אדם שיושב כאן.

מבחינתנו הקורסים האלה צריכים להעלות את רמת עובדי בתי-המלון ולאפשר

להם בתקופת הלימודים לא להיכנס למעגל של דורשי עבודה.
היו"ר א. נמיר
חברת-הכנסת גוזינסקי, בכנסת הקודמת,
בוועדה הזאת, קראנו להם
מבוטלים עם

דיפלומה. יחד עם זאת איננו מזלזלים בכך כיוון שבאותה תקופה האנשים

האלה לא מסתובבים בבית, לא מובטלים, והם לומדים מקצוע.

רשות הדיבור למר נעים ג'ונה.
נ. ג'ונה
לגבי התכנית שהוכנה לעובדי בתי-המלון

שפוטרו בטבריה היה ברצוני לציין כי מדובר
על מקצועות
טבחות, פקידי-קבלה, אחזקה, מלצרות, חדרנות ומשק. התכנית
הוכנה על-ידי כל הגורמים המשותפים
משרד התיירות, משרד העבודה

והרווחה, שירות התעסוקה, התאחדות המלונאים וכוי. מהנתונים שנמצאים

בידי כרגע מתברר שכ-17 בתי-מלון נרשמו לתכנית, דבר שמהווה כ-424 עובדים

בתחומי הטבחות, מלצרות, פקידי-קבלה, חדרנות, אחזקה, כוח-אדם, מכירות,

בטחון, חשבונאות, טלפניות ואחרים. בפועל נרשמו רק מספר בתי-מלון

לתכנית, והם מהווים 89 איש. בתי-המלון שנרשמו לתכנית הם: דפנה - 9;

גני-חמת - 10; נהר-הירדן - 62; מפרץ אמנון - 8. בתחילת חודש ינואר



יפתח קורס כפי שמסר לכם מר עטר, ל-28 איש במלון נהר-הירדן, וזה יהיה

הקורס הראשון. אנחנו מקווים שיתר בתי-המלון יצטרפו בהקדם האפשרי

לתכנית וימצו את האפשרות הזאת.

חצי מיליון שקלים הועמדו לרשות התכנית

הזאת על-ידי האוצר, באמצעות משרד העבודה והרווחה, ועוד תקציב נוסף
למקצועות
מלצרות, חדרנות, ומשק, על-ידי קרן מלונאות שהיא קרן משותפת

למשרד העבודה והרווחה, להסתדרות, משרד התיירות, והמלונאים.
היו"ר א. נמיר
מדוע ה-89 שנרשמו לא יכולים להתחיל

בקורסים להכשרה מקצועית? הרי יש כסף.
נ. ג'ונה
יש כסף, ואני מקווה שהקרן שקיבלה על עצמה

להפעיל את התכנית תמריץ את - - -
היו"ר א. נמיר
איזו קרן זאת?
נ. ג'ונה
קרן למלונאות שנקראית: מרכז לקידום

מקצועי - - -
ש. אפרתי
אני במקרה יושב-ראש הקרן.
היו"ר א. נמיר
תודה. לפני שנעבור לשמיעת דברי שר

התיירות אני מבקשת לומר שפרסנו יריעה יותר

גדולה בעניין המלונאות, אבל אני רוצה שתשמעו באיזה סגנון נוקטים מפעלים

לגבי פיטורי עובדים. איבדנו צלם-אנוש. מונח לפני מכתב שקיבלתי מעובד,

ואני מספרת את הדברים באלה בהמשך הדברים שסיפר לנו מה פהמי. מכל מקום

העובד הזה עבד בתה"ל 17 שנים והמכתב שהוא כתב אלי היה כל-כך מרגש שאי-

אפשר לתאר. אבל מה שהיה נורא היה המכתב שהוא צירף, של תה"ל, על

פיטוריו, ואני רוצה לקרוא באזניכם את המכתב הזה: הנדון: אי-הופעה

לעבודה. נא רשום או רשמי, המכתב הזה כתוב בסטנסיל שצריך רק להוסיף את

השם. נא רשום לפניך כי בהתאם להחלטה הנהלת חברתנו לא תופיע לעבודתך

בחברתנו החל מתאריך קבלת מכתבנו זה. חברתנו תמשיך לשלם לך משכורת

משולבת ללא תנאים נילווים, וזה למרות שלא תופיע לעבודה כאמור לעיל.

החלטתנו זאת כרוכה במיכלול תנאים של תכנית הבראה שהוגשה על-ידינו למשרד

האוצר, ופרטים בקשר אליה נמסרו על-ידינו להסתדרות הכללית ולוועד

העובדים של חברתנו. היננו תקווה כי תבין נכונה צעדנו זה ותטה שכם

לחצלחתה.
שר התיירות ג. פת
המכתב נכתב באישור הוועד; זה הדבר החמור.
היו"ר א. נמיר
מדוע הקראתי לכם את המכתב הזה? כי היחס

למפוטרים, לעובדים שמאבדים את מקום עבודתם

במדינת-ישראל, הפך להיות משהו נוראי. עובדים הפכו להיות אבק-אדם;

מפטרים אותם ולא מתביישים לכתוב להם מכתב כזה. האם מישהו מכם מעלה על

הדעת שפעם היינו מעזים לפטר אדם בצורה כזאת?

כאשר אדם עומד בפני ברירה או להיזרק

הביתה, או לקבל 400 או 500 שקלים עלובים לחודש, - אין לו ברירה. מה

עוד שהוא פוחד לפנות לאיגוד המקצועי שלו.

רשות הדיבור לשר התיירות.
שר התייררת ג.. פת
כאשר יושבים בוועדה הזאת קשה רק לדבר

מהשכל ולא מהלב, אבל אני רוצה לעשות

סינתזה בין השכל והלב. בתגובה לדברי החברים מ"ספן" ו"קלת" ברצוני

לומר כי אני מכיר את הנושא היטב, ותעיד עלי יושבת-ראש הוועדה שכאשר

כיהנתי כשר התעשיה והמסחר, לפני שביטלתי את נושא הרישוי, הואשמתי בכך

כי אני שר התעשיינים ולא שר התעשיה והמסחר. האשימו אותי בכך שהפכתי את

מכון התקנים למגביל היבוא החזק ביותר במדינה. אני רוצה לומר לכם

בהזדמנות הזאת שתמיד ידעתי מה נעשה במדינות אחרות. בצרפת, לדוגמה,

תפקידו היחיד של מכון התקנים הוא למנוע יבוא. אני יכול לספר לכם איך

פועל מכון התקנים שם. יבוא טלוויזיות מיפאן אפשר להכניס לצרפת רק דרך

נמל אחד שנמצא במרחק תק פרסה על תק פרסה מאיזשהו מקום ישוב, ושם המכס

פתוח פעם בשלושה חודשים, משעה עשר עד שעה עשר וחצי. כיוון שכך, לא

מייבאים. שלחו פעם משלוח, ראו שהוא נתקע חצי שנה, והפסיקו לייבא. אני

זוכר מצב ששלחנו לצרפת תפוזים ולא היה לצרפתים זמן לבדוק את המשלוח אלא

לאחר ששה שבועות, אחרי שהם הפכו להיות חומץ. כאשר הם פתחו את הסחורה,

- הם החזירו אותה מיד לארץ.

מה שקורה היום באוצר זה משהו שאני לא רוצה לבטא אותו

במלים כיוון שהן לא יאות לפרוטוקול. לדעתי מדובר על מישגה חמור מאד.

אני יכול להבין שיש לנו מחוייבויות. אני הבאתי את הסכם אזור הסחר

החופשי עם ארצות-הברית שאילוליא הוא היינו נראים היום רע מאד. אנחנו

מייצאים כיום כ-4 מיליארד דולר יצוא תעשייתי לארצות-הברית. תארו לכם

מה היה מצבנו אילו לא היה לנו השוק הזה? היינו עובדים על 3 עד 3,5

מיליארד דולר בסך-כל היצוא לאירופה.

אני מבין שקיימות הגבלות ויש הכרח לקבל עלינו גם

מחוייבויות לא נוחות בהקשר השוק האמריקאי או האירופאי, אבל אני גם יודע

שעלויות השכר באירופה ובאמריקה דומות לאלה שלנו. אז היכן שיש משחק

הוגן, אני דורש מהתעשיה הישראלית להתחרות. אבל היכן שלא משחקים משחק

הוגן, אי-אפשר לדרוש מהתעשיה הישראלית להתחרות, כיוון שאז זה דבר שגובל

בטמטום ממדרגה ראשונה. אנחנו רוצים להתחרות עם שכר-עבודה של דולר ורבע

ליום? בקוריאה משלמים לעובדים דולר ורבע ליום. איך אנחנו יכולים

להתחרות עם הקוריאנים? כאשר הייתי שר התעשיה והמסחר באו אלי יהודים

יצרני ג'ינס ובד ג'ינס בהונג-קונג שרצו להעביר את התעשיה שלהם לישראל

ואז אמרתי להם שאינני רוצה תעשיה כזאת אצלנו, כיוון שהם רגילים לשלם

2,5 דולר ליום שכר-עבודה, אבל אצלנו אני לא רוצה אפילו תעשיה שמשלמת

2,5 דולר לשעה. אז לעשות יבוא חופשי של מדינות שלישיות שבחלקן הגדול,

באופן רשמי, לא קונות מאתנו? - לא יאומן כי יסופר.

מערכת הבטחון עומדת לרכוש 500 מכוניות לקציני-צה"ל.

ב"מכה" הראשונה היא תרכוש 200. אני שואל אתכם מדוע נתנו למיציבושי

בכלל לגשת למכרז? היא מחרימה את מדינת-ישראל, מוכרת לנו סחורה באמצעות

סוכן שלה במדינה אחרת, ולא קונה מאתנו כלום, אפילו לא באגורה אחת. זה

לא תפקידי, אבל התערבתי בעניין כיוון שהוא כאב לי. שאלתי את נציגי

משרד הבטחון מדוע הם החליטו החלטה כזאת והם ענו לי שבסך-הכל יפאן כן

קונה מאתנו סחורה. אמרתי להם בתגובה לתשובתם כי 80% ממה שיפאן קונה

מאתנו אלה הם יהלומים, ולנו יש עניין ביהלומים רק כיוון שהם מספקים

תעסוקה לעובדים בארץ.

אני שואל אתכם: למה אנחנו צריכים לקנות סחורה מחברות

שמחרימות את מדינת-ישראל באופן רשמי?



יש דבר מסוכך ערד יותר ואתמול דיברתי על-כך עם ראש הממשלה

כיוון שקראתי באיזשהו מקום על ועדת שרים לענייני תעסוקה שהחליטה לפתח

תעשיות ביהודה, שומרון וחבל עזה, כדי שהעובדים לא יעברו לכאן. אתם

יודעים מה יכול לקרות אחרי החלטה כזאת? אתם יכולים להבין איזו תחרות

תהיה לנו?
ע. פרץ
איזו ועדה זאת? זאת ועדה ששר הבטחון הקים?
שר התיירות ג. פת
לא. קראתי את הידיעה בעתון ושם היה כתוב

על צוות שרים - - -
היו"ר א. נמיר
למה?
שר התיירות ג. פת
כנראה העניין הזה הוא ביוזמת משרד

הכלכלה והתכנון שרוצה לפתח תעשיות מעבר

לקו הירוק לשעבר, כדי שהעובדים לא יצטרכו לבוא לעבוד בישראל. אני

אומר לכם שאם יקימו תעשיות ביהודה ושומרון, כאשר מערך המיסוי

המוניציפאלי אצלם לא קיים, מס-ערך-מוסף כמעט לא קיים אצלם, מס אחר לא

קיים, מחירי מים הם כ 10%-מהמחירים אצלנו, עלות העבודה היא כ10%-20%-

מעלות העבודה אצלנו, - הסחורה שלהם תעלה בהתאם לכל אלה. לא נוכל

לעצור את הסחף הזה כיוון שהוא יכנס אלינו מכל פינה לאורך הקו הירוק

לשעבר. נחמד מאד להגיד שתושבי יהודה, שומרון וחבל עזה יעבדו

במקומותיהם, אבל זה כמו הרעיון לסגור אותם בעזה עם חומה גבוהה.

אני מסתכל על הנושא הזה מנקודת מבט כלכלית וטוען שעניי

עירנו קודמים; עובדי ישראל קודמים. להיות יפה-נפש זה דבר נחמד מאד

מעל במות, אבל לא בחיי היום-יום.

בעניין החשיפה שר התעשיה והמסחר מגלה עמדה הרבה יותר

הגיונית כאשר הוא אומר שצריך להתחיל עם ההחלטה, אבל בהדרגה, ובהדרגה

איטית. אבל משרד האוצר מדבר במשפטים שאף אחד לא מבין אותם בכלל כמו:

שינוי במבנה המשק, או שינוי בהרגלי ההכנסה. אלה דברים שאף אחד לא מבין

אותם לכן אנשי האוצר מדברים בלשון כזאת, ותחת המטריה הזאת הם רוצים

להרוס כל חלקה טובה.

מי שעמל קשות, לא באופן ישיר לעסק שלו, להביא מפעלים, יודע

כמה מהר הם נהרסים. הוא יודע כמה זמן אורך עד שמפעל מניח אבן-פינה,

עד שהוא מכסה את הגג, ועד שהוא משלם את המשכורות הראשונות. דבר כזה

אורך בין 3 ל-5 שנים. אני מדבר מתוך נסיון ויכול לתת לכם דוגמאות של

אינטל בירושלים, דיגיטל, לוז, ועוד ועד. שנתיים הסתובבתי אצל כל

הגורמים כעני בפתח לבקש שיאזינו לי וישמעו מה אני מציע. אבל רק אחרי

שנתיים הם פתחו את העיניים והתחילו לראות מה קרה, וגם אז הוציאו לנו

את הנשמה.

ברצוני לומר לחברים שהגיעו לכאן מטבריה שעלי הם לא צריכים

להשפיע; יושבת-ראש הוועדה מכירה את עמדתי.
תיירות
המצב קשה אובייקטיבית, והוא עוד יותר קשה

ויזואלית. מדוע? משום שהיו לנו 8 חודשים טובים מאד. ב-8 החודשים

הראשונים של השנה באו יותר תיירים מאשר בכל שנת 1988. כמעט אותו מספר

שבא בשנת 1989. אם לוקחים את 11 החודשים הראשונים של השנה, מול 11

החודשים של שנה שעברה, מגלים שאנחנו בסך-הכל עומדים במצב של 3% פחות.

אבל זאת סטטיסטיקה, והיא מדברת על ממוצעים. אותי מדאיגים 4 החודשים

האחרונים, ולא מה שקרה ב-8 החודשים הטובים. אם אכלתי טוב ב-8 החודשים

הטובים האם זאת אומרת שאני צריך לצום ב-4 החודשים האחרים?



לארח הדברים האלה אני מציע תכנית-חבילה שאומרת כך. יש 4

גורמים שעליהם מתבסס ענף התיירות; מלונות, סוכני הנסיעות, מורי הדרך,

והמובילים. כיוון שלגי המלונות קיימת הבעיה הגדולה ביותר, באנו בחודש

אוקטובר עם הצעה, ובהזדמנות הזאת ברצוני לתת קומפלימנט לדייר הכט, מנהל

האגף להכשרה מקצועית, איש ענייני מאד, ואני אומר את דברי אלה מתוך

נסיון עבודה אתו במשך שנים רבות. מכל מקום פניתי אליו בחודש אוקטובר

ואמרתי שחייבים לעשות תכנית, אבל אז הועלתה שאלה איך מפטרים עובדים וגם

שומרים את הזיקה שלהם למקום עבודתם? אני הצעתי הצעה שהחברים לא

יפוטרו באופן ישיר, טוטלי, או יקבלו מכתבים מהסוג שהיושבת-ראש הקריאה

בפנינו לפני דקות אחדות, אלא יוצאו לחופשה ללא תשלום. סידרנו עם

הביטוח הלאומי שהם יקבלו 70% דמי אבטלה. 30% הנותרים מהווים תנאים

סוציאליים אבל תעובד לא ירגיש הבדל במשכורת אם הוא לא יקבל אותם.

המטרה של ההצעה היתה לנצל את המצב שנוצר כדי לשפר את איכות כוח-העבודה

בענף התיירות על-ידי קורסים למיניהם.

באותה הזדמנות אני גם יעצתי דבר בלתי-חוקי, שכאשר ירחיב

והעובדים יחזרו מההכשרה למלונות, - יחזירו להם את ה-30%.
ש. אפרתי
הגענו לכלל הסדר בנושא הזה.

שר התיירות ג. פת-. אינני מבין מה קרה. היטלנו על דייר הכט

מטלה ואמרנו לו שאנחנו מדברים על בין 3

אלפים ל-5 אלפים עובדי בתי מלון, שמהווים יותר משליש מעובדי בתי-המלון,

והוא עשה את כל המלאכה שקשורה להצעה הזאת, אבל שום דבר לא יצא מזה.
היו"ר א. נמיר
מדוע?
שר התיירות ג. פת
אני לא יודע. י אני אמרתי למלונות שיפטרו

את כל מי שהם רוצים לפטר ממילא, וגם את

העובדים הארעיים. את הטובים הצעתי להם לשלוח לחופשה ללא תשלום. אבל

כנראה שהם לא נוטים לפטר את העובדים הטובים הקבועים; כך הודיעו לי

ממשרד העבודה והרווחה.

אני רוצה לומר לכם שכאשר מגיעים היום לבתי-מלון עד 4

כוכבים, מוצאים אותם מלאים. דבר כזה קורה בעיקר בגלל ועדי עובדים
והתארגנויות קבוצ
תיות. הנושא הזה מתחיל מיום חמישי, ולכן אני מבין את

המלונות. גם אני במקומם הייתי מפטר את אלה שהייתי רוצה לפטר בין פה

וכה ואת העובדים הארעיים, ואת הטובים הייתי משאיר כיוון שצריך אותם

לסוף שבוע.

כל אחד מבין היום שהבעיה שקיימת לגבי התיירות היא בעיה

זמנית; מדובר על כוח עליון; זאת מכת-טבע, אבל מכת-טבע טובה. יש

מכות טבע שאי-אפשר להתמודד אתן בכלל כמו זאת שקרתה בבהמס לפני 4 שנים

כאשר סופת הוריקן הרסה שני-שליש מבתי המלון. עד היום הם לא שוכנו.

אצלנו לא נהרס שום דבר בתשתית הפיסית. ובכל זאת ממה אני דואג? אני

דואג לתשתית האנושית.

כיוון שכך הגשתי את ההצעה שהיה עליה, כאמור, קונסנסוס.

כעבור שלושה שבועות התכנית היתה כבר מוכנה, וכעבור שש שבועות משרד

העבודה והרווחה ורשות התעסוקה נתנו לנו אור ירוק להתחיל בביצוע.

אם פוטרו 600 עובדים מדוע אנחנו מדברים רק על 96? היושבת-

ראש שאלה מדוע כל ה-96 לא נרשמו לקורסים?
היו"ר א. נמיר
רשומים רק 28 לקורסים.



שר התיירות ג. פתי. יכול להיות שמתוך ה-96 יש 3עובדים שרוצים

ללמוד אפיה, 6 שרוצים ללמוד טבחות, ועוד

כל מיני בקשות מבקשות שונות. צריך לארגן אנשים בתוך קבוצות כדי לשלוח

אותם לקורסים. אי-אפשר לפתוח לכל 3 או 6 עובדים הכשרה מקצועית. ובכל

זאת איך קורה שמתוך 600 עובדים יש רק 96? כנראה שהפיטורים אינם

כצעקתה.
ש. אפרתי
אני מאשר זאת. מטילים האשמה על אחרים,

ולא היא.
היו"ר א. נמיר
לא נכון שבטבריה מפטרים כל-כך הרבה עובדים

מבתי-המלון?
שר התיירות ג. פת
כאשר אני בא לבתי-מלון, לכבודי כנראה כל

הצוות של העובדים מתחלף בבני-דודינו.

הייתי בהרבה בתי-מלון ושמעתי מאותם עובדים שהם מגיעים לאו דווקה מאותו

אזור. הם באים גם ממרחקים. אני רוצה לומר לכם בהזדמנות הזאת

שאם אנחנו לא נסדיר את הנושא הזה ונדאג לכך שבני-הדודים ימשיכו לעבוד

בלי רישוי, באמצעות ראיסים, ובמחירי עבודה שמשמשים פתיון לנותני העבודה

- מצבנו יהיה רע מאד.

מה שאני טוען הוא שהבעיה הנוכחית היא בעיה זמנית, ויש

להניח שבעוד מספר שבועות נראה איזשהו שינוי מצב. צריך פשוט להחזיק עד

אז את הראש על-פני המים.

בחבילת ההצעות שלנו הצענו, בנוסף לדברים האחרים, דחיית

חלויות לגבי בתי-מלוך שחייבים כסף לחפ''ת. 9 חודשים הם לא ישלמו את

הכסף. הצענו בנוסף לכך קורסים והכשרה מקצועית, והלכנו לקראת פעולה

פרטנית להוריד את הארנונה בחודשים האלה. הארנונה הפכה להיות הפרה

החולבת הגדולה ביותר של הרשויות המקומיות לא כיוון שהרשויות כל-כך

מאושרות מכך, אבל אין להן ברירה אחרת. בזמנים טובים הארנונה מייצגת,

פחות או יותר בין 5% ל-6% מכלל ההכנסות, לעומת ארצות הברית שבה הנושא

הזה עומד על 0,7% תיקרה. בזמנים רגילים אפשר להבין שמדברים על בין 5%

ל-6% אבל כאשר המחזור יורד בחצי או בשני שליש הארנונה הופכת להיות פי

שניים או פי שלוש. היום, במקומות מסויימים, הארנונה מייצגת 15% מכלל

ההכנסה ברוטו. זה דבר לא מתקבל על הדעת. מכל מקום העיריות הלכו

לקראת בתי-המלון ובהרצליה, בירושלים, בתל-אביב ובחיפה הורידו את

הארנונה בשליש, ומי ששילם 8 חודשים בתקופה הטובה, לא יצטרך לשלם ב-4

החודשים הנותרים של התקופה הלא-טובה, ארנונה.

דבר נוסף שתבעתי הוא קרן מצוקה, כפי שהיא נהוגה בתעשיה,

כדי שאפשר יהיה לתת ממנה הלוואות לבעלי בתי-המלון. היום רוב בתי-המלון

חייבים להביא כסף מהבית, ובבית אין כסף - - -
היו"ר א. נמיר
קיימת כבר קרן מצוקה, או שביקשת להקים

קרן כזאת?
שר התיירות ג. פת
ביקשתי להקים קרן מצוקה. הנושא הזה עבר

אישור של משרד העבודה והרווחה, ואני מאד

אסיר תודה למשרד הזה, אבל לא כן לגבי כל מה שקשור לאוצר. מהאוצר לא

קיבלתי תשובה ואני חושש מכך שכאשר אני אקבל את התשובה, אני לא אהיה

מרוצה ממנה. מכל מקום אני אחזור עם הנושא הזה לוועדה.



ברצוני להגיע עתה לנושא שמדבר על הסכנה הנשקפת לבתי-המלון

והיא מתקשרת עם קליטת העליה. באים ארצה עולים, המלונות ריקים, ואז

מתחילים להכניס את העולים לבתי-המלון. אילו היו מבצעים את הנושא הזה

בתיאום אתי כי אז הייתי מצביע על מספר בתי-מלון - - -
י. צבו
עושים דבר כזה בלי תיאום אתך?
שר התיירות ג. פת
אני אפילו לא יודע מה עושים.

לא איכפת לי שבטבריה בתי-המלון בקרית-

שמואל יהפכו להיות מרכזי קליטה. אלה לא מלונות למעשה. אבל אני מודאג

מכך שמלוך נהר-הירדן, לדוגמה, שנמצא על חוף הים, יהפך להיות מרכז

קליטה. לא איכפת לי, לדוגמה, ששני בתי-מלוך באילת, בתוך העיר, יהפכו

להיות מרכזי-קליטה לעולים חדשים. אבל לא מלוך במרכז התיירות.

לצערי זה המצב היום. באים לבתי-מלוך ומפתים את בעליהם.

נותנים להם 700-800 דולר מראש לחדר לשנה, אומרים להם שהם יכולים לפטר

את כל העובדים ולהשאיר רק 2-3 אנשי תחזוקה, ומציעים מיד שיק בסדר-גודל

של 2,5 מיליון דולר. מי יכול לעמוד בפיתוי כזה? הבעלים קופצים על

המציאה.

אני פוחד מכך שנגיע למצב ש-50-60 אלף איש שעובדים בענף

התיירות יזרקו החוצה אל שוק האבטלה וכאשר התיירות תחזור לקדמותה, והיא

תחזור לקדמותה, לא יהיה היכן להכניס אורחים פרט לבתי-מלוך של 5 כובדים.

אז יהיו לנו 100 אלף תיירים בשנה במקום 2 מיליוך, הם יכניסו 120 מיליוך

דולר למדינה במקום 2,5 מיליארד דולר, ואחר-כך נבכה.

גברתי היושבת-ראש, הבעיה המדברת על 600 עובדים בטבריה לא

תהיה קיימת יותר בעוד 3 חודשים כיווך שתהיה בעיה של 50-60 אלף עובדים

בענף התיירות, שיזרקו החוצה. לא יהיר בתי-מלוך כדי להעסיק אותם.

מפתים בעלי בתי-מלוך לפטר את העובדים. תארו לכם מה יקרה לגבי מלוך של

250 חדרים שמחזיק מנגנוך של 150-170 איש.
ע. פרץ
מי הוא זה שאחראי לפיתוי הזה?
שר התיירות ג. פת
עמידר. אני אפילו לא יודע עם מי מנהלים

משא-ומתך ועל כמה כסף. אני כך יודע על 8

בתי-מלוך קטנים בטבריה, וכועסים עלי כאשר אני אומר ש-8 בתי-המלון האלה

לא יכולים להישאר בתי-מלוך. אני אומר או שהם יהיו מרכזי-קליטה, או שהם

יהיו בתי-מלון.

אני רוצה לספר לכם בהזדמנות הזאת שכבר

פנה אלי אחד מבעלי בתי-המלוך וביקש ממני אישור לייבא 470 מקררים.

אני לא יודע אפילו אם יש לו 470 חדרים. איך הוא מעז לבקש בקשה כזאת?

המלון שעליו מדובר מזה 5 שנים לא פועל בתור בית-מלון, דבר כזה עובר כל

גבול. אז אומרים לי שצריך להשאיר לו את הרישוי של בית-המלון, את מספר

הכוכבים על-מנת שהוא בכל-זאת יוכל לקלוט תיירים, ובלבד שהוא יוכל לייבא

את המקררים. בהקשר הזה של הדברים אני רוצה להוסיף ולומר שהמלון הזה,

לדוגמה, רוצה להביא מקררים, מלוך אחר כבר מדבר על יחידות מטבחים, ואני

לא יודע על מה מלוך שלישי ידבר, - הכל למעך קליטת העליה.

רבותי, אני רוצה לומר לכם שאותי לא ישברו עם העניין הזה.

אני לא אתך לשבור את ענף התיירות ולא משנה לי מה יגידו. אם הדבר יגיע

עד-כדי-כך שלא יהיה לי כוח לעצור את הדברים, מישהו אחר יצטרך לשאת

באחריות. אני אומר את הדברים האלה עם כאב לב כיווך שהנושא האנושי

שקשור לחלק של הבעיה הוא הנושא שהוועדה הזאת תצטרך לטפל בו, ומוטב שהיא

תתחיל לבדוק אותו כבר עכשיו.
היו"ר א. נמיר
ברצרני לומר לכם, לסדר הישיבה, כי נצטרך

לסיים את הישיבה הזאת כמה דקות לפני שעה

אחת-עשרה כיוון שהסעיף הראשון על סדר-יומה של מליאת הכנסת הוא.- חוק

מד"א.

אני אעביר את רשות הדיבור, למספר דקות, לראש עירית טבריה,

ואחר-כך אני אומר לכם מה אני מבקשת להביא לדיון הבא כדי שנהיה יותר

מוכנים לקבל החלטות. אז גם כל חברי הוועדה שנרשמו, יקבלו את רשות

הדיבור.

ברצוני לומר לראש עירית טבריה ברוח הטובה ביותר שאנחנו

מתייחסים בכבוד לנבחרי ציבור, אבל עם כל הכבוד, לא קרה לי במהלך 13

שנים בהם אני מכהנת כיושבת-ראש ועדה בכנסת, שראש עיר שהיה מוזמן לישיבה

הגיע באחור של למעלה משעה. חיכינו לך 20 דקות. טילפנו ללשכתך,

הימתנו, ולבסוף החלטנו להתחיל את הישיבה בלעדיך. אפשר היה להגיע

לישיבה בזמן; עובדה שאנשים אחרים מטבריה כן הגיעו בזמן. אני מבקשת

אותך, כדי שמערכת היחסים בינינו תהיה טובה, שתגיע לישיבות בזמן. אני

אבקש אותך להסתפק ברשות הדיבור שתינתן לך במשך 5 דקות כיוון שזמננו

מוגבל; מליאת הכנסת עומדת להיפתח ברגעים אלה.
י. פרץ
ברצוני לומר כי קיבלתי את ההודעה על

הישיבה הזאת רק 24 שעות קודם לכן, יחד- עם

זאת אני מתנצל על האחור.
היו"ר א. נמיר
תבדוק את הנושא הזה בלשכתך. אנחנו הודענו

למשרדך על קיומה של ישיבה זאת עוד ביום

רביעי.
י. פרץ
טבריה, למרות שנחשבת עיר תיירות, או אחת

מהערים המרכזיות של התיירות במדינת-ישראל,

ולמרות הדימוי הטוב שלה, מבחינת המצב הסוציו-אקונומי נמצאת אולי במקום

הראשון במדינת-ישראל, וזאת על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הסיבות המרכזיות למצב הקשה הזה הן: א. מיגוון מקומות העבודה שהעיר

יכולה לספק, והיא, כידוע, מתבססת בעיקר על מסחר, שירותים ותיירות, בהם

השכר בדרך כלל זקוק להשלמת הכנסה; ב. יחסי-התלות בתוך האוכלוסיה

בעיר. ממוצע הגילאים, מ-0 עד 18, ומ-65 ומעלה הוא מהגבוהים ביותר

במדינת-ישראל. החתך מגיל 21 עד 65 שאמור לתת את הצמיחה בעיר - קטן,

והסיבה העיקרית לכך היא כי העיר הזאת מתבססת על ענף התיירות שהוא ענף

מצויין ואנחנו גאים בו, אבל לשים את כל הביצים בסל אחד זה נחשב דבר לא

טוב. יש בעיר הרבה בוגרים במגמות טכנולוגיות שלא מוצאים מקום עבודה.

כפי שהשר הזכיר, הענף העיקרי שנפגע כאשר

יש שינויים פוליטיים אזוריים הוא ענף התיירות, ואכן אנחנו נפגענו בצורה

קשה מאד.

מאחר ואני מוגבל בזמן אני אעבור מיד

לעניינים המרכזיים שעליהם היה ברצוני לדבר; א. הפיכת בתי-מלון

למרכזי-קליטה. האמת ניתנת להאמר והיא שאני לא הייתי מעורב בנושא הזה

וכאשר החל המשא-ומתן חברת עמידר עשתה מה שעשתה בלי ידיעתם של ראשי

הערים בכלל. אני יכול לספר לכם בהזדמנות הזאת שמתנהל כיום משא-ומתן עם

בית-מלון במרכז העיר, נהר הירדן, שכולל 400 חדרים, - - -
שר התיירות ג. פת
מציעים להם 5 מיליון דולר בשיק אחד מראש,

לשנה, ואומרים להם שהם יוכלו להתפטר מכל

ה-250 זיפתים שיש להם. בלשון הזאת בפירוש.
י. פרץ
הפסקתי את המשא-ומתך, והפסקתי כל אפשרות

שבתי-מלון גדולים ירתמו לנושאים האלה, אבל

יש בקרית-שמואל, כפי שהשר הזכיר בדבריו, בתי-מלון כושלים שלהם אפשר היה

לעזור ולהפוך אותם למרכזי קליטה, אנחנו מסייעים בכיוון הזה.

מכאן אני עובר לעניין המפעלים ומבקש לומר

כי מפעלי "ספן" ו"קלת" הם המפעלים הבסיסיים שמחזיקים את טבריה מבחינת

התעשיה. מדובר על מפעלים משגשגים שכדאי לבקר בהם. דיברתי אתמול

בטלפון עם חבר ועדת השרים לענייני חשיפה, והוא הודיע לי שהוא ימנע עד

כמה שהוא יוכל את חשיפת הנושא הזה לתחרות עם מדינות רחוקות. אני מקווה

שהוא אכן יסייע לנו. היום אני אעשה סבב אצל השרים שהם חברים בוועדה

כיוון שאני מבין שהם עומדים לקבל בקרוב החלטה בנושא הזה. החלטה כזאת,

כאמור, תמית על טבריה אסון.

בחודשים האחרונים, בעקבות גלי הפיטורים

הלא-גדולים בבתי-המלון, נוספו כ-310 עובדים למעגל דורשי העבודה. דבר

בעייתי אחר שמצטרף לנושא הזה מתבטא בכך שלחלק מדורשי העבודה המקצועיים

שנמצאים במעגל הזה, השכר המוצע הוא פחות ממה שהם מקבלים מביטוח לאומי.

ברצוני לדבר שבחים בזכות שר התיירות,

המנכ"ל, ועובדי משרד התיירות, שהקציבו לנו סכומים גדולים לשיווק

תיירותי של טבריה, נושא שלא הוזכר במהלך הישיבה. מדובר על מיליוני

שקלים אם לא מיליוני דולר שעירית טבריה מקבלת על-מנת לאושש את המערכת.

לוליא הפעולה הזאת בתי-המלון היו היום נעולים.

אגף כוח אדם במשרד התיירות מציע מיגוון

גדול של קורסים והשתלמויות שלגביהם אפשר לומר שאנחנו כבר יוצאים לדרך

מבחינת כל מה שקשור לביצוע.

גולת הכותרת של העיר טבריה הוא הפיתוח שלה

זוכה העיר. מתנהל בה פיתוח אדיר שממומן באמצעות משרד התיירות.

התחלנו בעבודה יזומה של עבודות

ארכאולוגיות, שגם אליהן משרד התיירות קשור, יחד עם גופים אחרים.

בחודשים האחרונים העסקנו בחפירות כ-50 מובטלים, ובחודש מרץ אנחנו נעסיק

כ-100 מובטלים שמאושרים לעבוד בעבודה מעניינת כזאת.
היו"ר א. נמיר
אתה מזכיר לי עכשיו את הדוגמה של בית-שאן.
י. פרץ
יש לנו גילויים מרעישים שאי-אפשר לדבר

עליהם עדיין.

אני מבקש מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת

שתעזור לנו בנושא החפירות הארכאולוגיות גם בכל מה שקשור לשירות התעסוקה

וגם בכל מה שקשור למשרד הפנים ולמשרדים אחרים. אם כל אחד מהם יסייע

לנו בקטע שלו - נוכל להפעיל את המערכת. בכל מה שקשור לעניין הזה מדובר

על עבודה לעוד 200 שנה.

כיוון שאני רוצה לעמוד בלוח הזמנים

שהיושבת-ראש דיברה עליו, אני אסיים בזאת את דברי. תודה.
היו"ר א. נמיר
תודה לך.
שר התיירות ג. פת
יש לי הרגשה שכאשר היושבת-ראש נפגשה

בטבריה עם בעלי בתי-המלון, אלה שעברו

להיות מרכזי קליטה חיפסו אליבי למעשה שהם עשו, כיוון שכל בעל בית-מלון

מרגיש באיזושהי צורה עצבות כאשר בית-המלון שלו הופך להיות - - -
היו"ר א. נמיר
סליחה, דבריך לא מדוייקים. מר ששון אמנם

אומר כן, אבל אני לא יודעת על מה הוא אומר

כן, שכן הוא לא נוכח באותה פגישה. ישבתי בפגישה שהתקיימה במלון פלאזה

רק עם מנהלי בתי-המלון הקיימים; לא נכח באותה ישיבה אף אחד מבעלי

בתי-המלון שנסגרו. אני הבנתי מדברי בעלי בתי-המלון, ואני מבינה גם

מדברי ראש העיר, שיש מקום לדאגה בכל מה שקשור לעניין הזה.
ג. בד-יוסף
חשוב שחברי הוועדה יבינו ששיתוף-הפעולה

ביני ובין ראש העיר הוא שיתוף-פעולה פורה

רטוב. אנחנו עובדים יד ביד, וראש העיר רואה את הדברים יחד אתנו עין

בעין. הוא נרתם יחד אתנו לכל המשימות.
היו"ר א. נמיר
אנחנו צריכים לסיים את הדיון.

א. אנחנו דורשים מהשר, וככל שנוכל לסייע

נעשה זאת, לא לתת לשבור את ענף התיירות. ענף התיירות הוא הענף מספר

שניים המכניס כסף למדינת-ישראל. זה צריך להיות טירוף של מדינה לשבור

את אחד הענפים המפוארים ביותר שיש לה. אנחנו מצדדים בקליטת עליה, אין

בכלל ויכוח על הנושא הזה, אבל אי-אפשר לעשות דבר אחד על חורבנו של דבר

אחר.

ב. אנחנו פונים לשר, שהוא חבר בוועדת שרים לענייני כלכלה,

כיוון ששמענו כולנו את הכרזות השרים. לי אישית היה קשה מאד לשמוע את

השר דוד מגן. אני שואלת אתכם איך איש קרית-קת אומר בטלוויזיה שאפשר

לפגוע בשכר מינימום? 80% מתושבי קרית-גת משתכרים שכר מינימום והתיקון

בחוק מדבר על 720 שקלים ברוטו לחודש. היום הוא עומד על 1040 שקלים

לחודש, אבל אם חוק ההסדרים יעבור, כי אז יהיה מדובר על 720 שקלים

לחודש. יתנו לעובדים 80% ל-6 חודשים, זאת אומרת 80% מאותם 720 שקלים

לחודש? זאת מדינה? זאת ציונות? זה משהו נורא ואיום.

אני מבקשת משר התיירות להעלות את נושא

חשיפת היבוא בוועדת השרים לענייני כלכלה; אני מבקשת אותו להעלות את

הנושא הזה גם בישיבת הממשלה הקרובה.

ביקרתי ב"קלת" אבל אני יודעת גם מה קורה

ב"ספן" ובמפעלים אחרים בכל הארץ. יפטרו את כל העובדים בגלל כל מיני

הסכמים שכולנו יודעים שהם אינם הסכמי-סחר אמיתיים.

אנחנו ניפנה ליושבי-ראש כל התאחדויות בתי-

המלון בארץ ונבקש לקבל רשימה מפורטת של מספר העובדים; אנחנו רוצים

לדעת: כמה מהם עובדים קבועים? כמה מהם עובדים מקצועיים? כמה מהם

עובדים ארעיים? כמה מהם עובדים זרים? כמו-כן נבקש לקבל את רשימת

התפלגות המפוטרים. נשמעו דברים סותרים במהלך הישיבה בקשר לכך.

אני מבקשת לדעת כמה עובדים פוטרו בסך-הכל?

כמה מכל בית-מלון? ומי פוטר? האם פוטרו עובדים קבועים? בעלי מקצוע?

עובדים ארעיים? אני גם מבקשת לקבל נתונים על עובדי השטחים.

אני מבקשת מראש העיר, יחד עם מזכיר מועצת

הפועלים, 'להמציא לנו תמונת-מצב על מה שקורה נכון להיום בטבריה מבחינת

התעסוקה, ומבחינת הסכנות, האיומים או הידיעות שיש לכם על צמצומים,

פיטורים, רעל סגירות.

אנחנו נתאם את המועד הבא של הישיבה יחד עם

השר, ונבוא לדיון מסודרים.

תודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 11.00)

קוד המקור של הנתונים