ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/12/1990

"המלחמה באיידס"; "מקרי דלקת קרום-המוח"; "רכישת מדים לצה"ל ממפעל כיתן-דימונה; מסקנות הוועדה בנושא: "שביתת הרופאים" (מס' 3387/3402/3406/3412/3413/3414/3417/3421); גורלו של המענק המיוחד לחיילים משוחררים המוכנים לעבוד בעבודות מועדפות"; מסקנות הוועדה בנושא: "תכנית לאומית לעבודה ישראלית" של חבר-הכנסת עמיר פרץ (מס' 966); מסקנות הוועדה בנושא: המלחמה באיידס - הצעה לסה"י מס' 1042; מסקנות הוועדה בנושא: שביתת הרופאים ועובדי משק בשירות הרפואי ציבורי -הצעות לסה"י מס' 3032 ,3030, 3022 ,3020, 3014, 3012, 2994;

פרוטוקול

 
הכנסת התשים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 206

מישיבת ועדת העבודה והרווהה

מיום רביעי. די בטבת התשנ"א - 19 בדצמבר. 1990. בשעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

י י פרח

עמיר פרץ

י' צבן

י' שפרינצק
מוזמנים
ע' זיסמן

מ' נפאע

ג- שפט
מזכירת הוועדה בפיעל
י' נקר
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
דיון במסקנות הוועדה בנושאים הבאים:

1, שביתת הרופאים ועובדי משק בשירות הרפואי ציבורי - הצעות לסה''י

מס' 2994, 3012, 3014, 3020, 3022, 3028, 3030ף 3032.

שביתת הרופאים - הצעות לסה"י מסי 3387, 3402, 3406, 3412,

3413, 3414, 3417, 3421,

שביתת הרופאים - הצעות לסה"י מסי 3714, 3722, 3726, 3716.

2. תכנית לאומית לעבודה ישראלית - הצעה לסה''י של חה"כ עמיר פרץ (966).

3. מקרי דלקת קרום המוה - הצעות לסה"י מס' 2572, 2578, 2592, 2599.

4. רכישת מדים לצה"ל ממפעל כיתן-דימונה, הצעות לסה"י מסי2956, 2975.

5. אישפוז ילדים בבתי הולים פסיכיאטריים - הצעות לסה"י מסי

3231, 3247, 3272, 3276, 3292.

6. המלחמה באיידס - הצעה לסה"י מסי 1042.

7. גורלו של המענק המיוהד לחייים משוחררים המוכנים לעבוד בעבודות

מועדפות, של חה"כ יי פרח, מסי 3485.



1, מסקנות הוועדה בנושא: שביתת הרופאים ועובדי משק בשירות הרפואי ציבורי -

הצעות לסה"י מסי 2994. 3012. 3014. 3020. 3022. 3030. 3032
היו"ר אי נמיר
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. התבוננו לקיים

היום דיון בפיטורים הרבים בבתי המלון בטבריה, אבל שניים מהעוברים הבכירים

במשרד התיירות חלו, ושר התיירות ביקש לדחות את הדיון בנושא הזה עד אחרי

שיבריאו.
הנושא שעל סדר היום שלנו
אישור מסקנות הוועדה בנושאים שונים. והנושא

הראשון - אישור מסקנות הוועדה בנושא; שביתת הרופאים ועובדי משק בשירות הרפואי

ציבורי, הצעות לסדר היום של מספר חברי כנסת. למעשה חיו שלוש קבוצות של הצעות

לסדר היום בנושא שביתת הרופאים, ואני מודה שעל חלק מהן קיימנו דיון ועל חלק

מהן קיא קיימנו דיון. אבל מאחר ואנחנו ערב שביה רופאים נוספת, או הפסקה בין

שביתה לשביתה, החלטנו לכלול את כל ההצעות לסדר היום בנושא הזה במסקנות אחידות.

נ?זבירת הוועדה תקרא את המסקנות, ונתקן אותן במהלך הקריאה באם יהיה צורך

בבר,
י' נקר
(קוראת מסקנות הוועדה בסעיף הנ"ל. ראה נספח מס' 1 לפרוטוקול),
היו"ר אי נמיר
יש להוסלף את המלח "הכללית" אחרי "קופ"ה" בפיסקה 3, עמוד 2, המתחילה
במלים
הוועדה שמעה מפי מנכ"ל קופ"ח הבהרות לגבי הסכם קיצור התורים וכוי.

נראה לי שנפלה טעות בהדפסת הפיסקה מס' 4, בעמוד 2, ומנוסה הדברים קשה

להבין למה בדיוק הכוונה.
י י צבן
נדמה לי שהכוונה היתה להארכת ההסכם בענין קיצור התורים.
היר"ר אי נמיר
הגברת אדלר כתבה את המסקנות האלה, ומאחר ואינה נמצאת היום בעבודה לא נוכל

לברר זאת אתה עכשיו. נעשה זאת איפוא במועד מאוחר יותר ונתקן את ניסוח הסעיף.

מבלי שצריך יהיה להביאו שוב בפני חברי הוועדה נראה אותו כמאושר על ידה.
לי צבן
אני מציע להוסיף לסעיף 3 של הנ?סקנות פיסקה האומרת שמסקנות אלה של הוועדה

מונחות על שולחן מליאת הכנסת בצל התחדשות הסכסוך בין הרופאים לממשלה. אני לנסח

את הסעיף הזה עם תום הישיבה.

נדמה לי שהיה מובן לנו כל הזמן שההסכם לקיצור תורים הוא פר עבודה נוספת

שיעשו הרופאים לקיצור התורים, אבל זו גם צורה מסויימת להגדלת שכרם, מבלי לומר

זאת במפורש. אני חושב שאת ההתרשמות הזאת אנחנו צריכים לבטא במסקנות שלנו. אם

הרופאים יאמרו מחר שהם רוצים את כל התוספת הזאת בתנאי העבודה שהיו לפני ההסכם

לקיצור תורים, אנחנו לא נסכים. אם לעומת זה יבוא האוצר ויאמר שכל העסק הזה

היה זמני למספר איקס של ניתוחים, נם לזה אנחנו לא נסכים.
היו"ר א' נמיר
זה לא מקובל עלי, ואסביר מרוע. ההסכם על קיצור התורים נעשה בכנסת

הקודמת, ואתה לא היית אז חבר בוועדת העבודה והרווהה. אני נ7ודיעה חד משמעית שלי

היה ברור שזה לא הסכם לקיצור תורים, אלא שזו תוספת שכר לכל דבר. לכן אני מציעה

שלא נכנס לענין הזה. הניסוח שלפנינו נראה לי הכי זהיר לנושא הזה. בשעתו כעסתי

מאד על קופת חולים, כשלדב פלג היתה הופעה קשה שמאד בוועדה, והעימות היה בין

חייקה גרוסמן ואני לבין דב פלג, כשאמר שיש לקופת חולים מספיק כסף לשלם את מה

שנתנה עכשיו לרופאים.

אני מציעה שנשאיר את הנוסח שלפנינו כקביעת עובדה, כי זה אכן היה הסכם שכר

לכל דבר. מצד שני קופת חולים עשתה דבר שכל המערכת לא יכולה לעמוד בו היום, ולא

הייתי רוצה לחדד את זה במסקנות שלנו.

אני מקבלת את הצעתך, חבר הכנסת צבן, לציין שאנחנו מניחים את מסקנות

הוועדה על שלולחן הכנסת תחת צל שביתה חדשה של הרופאים. בשבוע הבא הנושא הזה

בוודאי יחזור שוב אל הוועדה שלנו. הסיבה שבגללה לא העמדתי עוד השבוע את הנושא

חזה לדיון, בעוד שתמיד נהגתי לעשות זאת מיד כשפרצה שביתת רופאים, היא שהרופאים

נהגו כאן בפעם הקודמת בחוסר כבוד ובחוסר נימוס ואף בזלזול גדול מאד. אנחנו

התגייסנו מיד לסייע ולעזור, והם החליטו שישלחו רק את הנציגה היושבת ראש, והיה

ברור שהם לא רצו שנתערב.
יי צבן
אני מציע את הנוסח הבא כפיסקה נוספת לסעיף 3 שבמסקנות הוועדה: "בעת הגשת

מסקנות אלה שוב החריף המשבר וגוברת הסכנה להתחדשות השביתות והעיצומים במערכת

הבריאות, שיגרמו סבל רב לאזרחים ונזק למערכה כולה". ניסוח יותר מדוייק אמסור

בתום הישיבה למזכירת הוועדה.

הוחלט - לאשר המסקנות של הוועדה עם התוספת הנ"ל של חה"כ צבן לסעיף

3 שבמסקנות הוועדה, ותיקון נוסח פיסקה 4 בדברי המבוא.

2. מסקנות הוועדה בנושא: "תכנית לאומית לעבודה ישראלית"

של חבר-הכנסת עמיר פרץ (מס' 966)
היו"ר אי נמיר
אנחנו עוברים למסקנות הבאות של הוועדה בנושא: תכנית לאומית לעבודה

ישראלית, של חבר הכנסת עמיר פרץ. מזכירת הוועדה תקרא את המסקנות.
י' נקר
(קוראת מסקנות הוועדה בסעיף הנ"ל. ראה נספח מסי 2 לפרוטוקול).
היו"ר אי נמיר
אני מציעה שינוי סדר המשפטים בסעיף 3 שבדברי המבוא. הנוסח המתוקן יהיה

כדלקמן; "המצב הנוכחי של חיכוך פוליטי-לאומי בין ערבים ליהודים יביא לצורך

בהפרדת המשק המשותף. ניתוק מהשטחים פירושו ניתוק ממקורות הפרנסה בישראל

וסגירת שווקים לשיווק תוצרת ישראלית".

אני מציעה נוסח קצת שונה לפיסקה הראשונה שבעמוד 2, המתחילה במלים "בישיבה

שקיימה הוועדה ב-12.11.90": בפני הוועדה הופיעו... וכאן יבוא פירוט כל הנציגים

שהופיעו וכן תפקידיהם. ואחר כך צריך לבוא; מתוך כך וכך ערביי שטחים שעובדים



מדי יום בישראל 70 אלף אינם מאורגנים, וכן מועסקים בישראל עובדים זרים מארצות

שונות,,. ויש לנקוב במספרים שנמסרו לנו על ידי משרד הפנים, עם פירוט ארצות

המוצע, כמה מהם עובדים עם היתר וכמה בלא היתר.

המשך הסעיר יהיה בנוסח הבא! "עובדה זו גורמת לתחרות בין עובדים ישראלים,

להם צריך לשלם על פי החוק שכר מינימום, לבין עובדים מהשטחים ועובדים זרים

שהשכר המשולם להם על ידי מעסיקיהם נמוך בכ-40% משכר המינימום".

הרישא של הפיסקה השניה בעמוד 2 ינוסח כדלהלן-. "גל העליה הגובר והולך

לישראל מציב סימן שאלה לגבי פתרונות תעסוקה לעולים. למרות שכ-50% הם אקדמאים,

רובם מוכנים לעבוד כפתרון ביניים בכל עבודה, כולל בתעשיות".

י' צבו;

אני מציע את הנוסח הבא להמשך הפיסקה, והוא; מאידך נמצא כי הגורם העיקרי

לאי השתלבותם של עובדים ישראלים בעבודות בלתי מקצועיות בתעשיה ובחקלאות נעוץ

בשכר הנמוך המשולם ובעבודות אלה".
היו"ר אי נמיר
הנוסח המתוקן של הפיסקה השלישית בעמוד 2 יהיה: "הוועדה דנה ביום

(התאריך המדוייק יוכנס אחרי שייבדק) בנעשה בתעשיות פולגת בקרית גת, כדגם למפעל

שמעסיקים בו כל סוגי העובדים במדלנת ישראל: ישראלים, זרים ועובדי שטחים. לדיון

זה הוזמנה גם הנהלת המפעל והתשלובת, אך לא נענתה להזמנה לקחת חלק בדיון".

מהסעיף האחרון שבמבוא תימחק הפיסקה האחרונה, המתחילה במלים "מפי יו"ר

ועדת עובדי היצור בפולגת" וכו'.

סעיף 1 במסקנות הוועדה לא נראה לי, ואני מציעה למחוק אותו.
יי צבן
אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של דיון על עובדי השטחים. לכן אני מציע לרכז

את כל נושא עובדי השטחים במסקנה אחת מאד כללית.
היו"ר אי נמיר
אני בדעה אחת עם חבר הכנסת צבן. אני חושבת שהסעיף הראשון במסקנות שלנו
צריך להיות מנוסח בצורה הבאה
"הוועדה הגלעה למסקנה שהשכר הנמוך המשולם

לעובדים הישראלים בעבודות הבלתי מקצועיות הוא הגורם לחוסר רצונם של ישראלים

רבים לעבוד באותן עבודות".

אני חושבת שההמלצה הראשונה שלנו צריכה להתייחס לנושא השכר.
עמיר פרץ
גם לקפאון הטכנולוגי של המפעלים יש משקל בנושא הזה, וכן גם חוסר הפיתוח

של המפעלים והעובדה שאינם עוברים לעבוד לפי שיטות טכנולוגיות מתקדמות. זח קשור

כמובן בשכר. אי אפשרגם להתעלם מהעובדה שגורמי בטחון הופיעו בפנינו והציעו את

פיתוח המערך הכלכלי במקביל.

אני לא חושב שנוכל עכשיו לנסח את הסעיפים מהדש. אני מציע שחבר הכנסת עמיר

פרץ יכין טיוטא של ההמלצות בעקבות הדיון הזה.
היו"ר אי נמיר
אני מציעה שחבר הכנסת פרץ יעבור על המסקנות שלפנינו, שהן אגב טובות מאד,

ויתקן אותן בשים לב לכר שצריך לתת דגש חזק מאד לענין השכר. במסקנות שלפנינו

יש ניסוחים טובים על העובדים הזרים ונם בענין ההכשרה המקצועית ועוד, אבל צריך

להפוך את סדר הדברים ולשים את הדגש על ענין השכר.

מאחר ולא הייתי רוצה לדחות את הנחת המסקנות עד שיידונו שוב בוועדה, אני

מציעה שאם חבר הכנסת צבן ואני נעבור על המסקנות שיביא בפנינו חבר הכנסת עמיר

פרץ ונסכים להן, יהיה זה כאילו אושרו על ידי הוועדה.

הוחלט - לאשר את המבוא למסקנות הוועדה בנושא הנ"ל בתיקונים הנ"ל

שנעשו במהלך הישיבה, כן הוחלט לאשר את מסקנות הוועדה

אחרי שתנוסחנה מחדש ע"י חה"כ עמיר פרץ ותאושרנה

על לדי יושבת ראש הוועדה וחבר הכנסת י- צבן.

3. מסקנות הוועדה בנושא; מקרי דלקת קרום המוח -

צעות לסה" מס' 2572. 2578, 2592. 2599
היו"ר א' נמיר
אנחנו עוברים למסקנות הוועדה בנושא; מקרי דלקת קרום המוח.
י' נקר
(קוראת מסקנות הוועדה בסעיף הנ"ל. ראה נספח מס' 3 לפרוטוקול).
י' צבן
דווקה משום שאני מקבל את רוח המסקנות, וזה מרמז על מצב הרפואה המונעת

בישראל, אני מציע להוסיף אחרי סעיף 2 למסקנות הוועדה סעיף 3 האומר; "הוועדה

פונה אל שר הבריאות לחזק את מערך הרפואה המונעת". סעיף 3 הנוכחי יהיה איפוא

סעיף 4, ובמקום "6 חודשים" בנוסח שלפנינו יהיה כתוב "3 חודשים".

הוחלט - לאשר המסקנות הנ"ל אחרי הוספת סעיף 3 כנ"ל, ותיקון כנ"ל

של סעיף 4 (סעיף 3 בטיוטא).

4. מסקנות הוועדה בנושא; "רכישת מרים לצה"ל ממפעל כיתן-דימונה"
הצעות לסדר-היום מס'
2956. 2975
היו"ר אי נמיר
אנחנו עוברים למסקנות הוועדח בנושא; רכלשת מדים לצה"ל ממפעל כית-דימונה.

י' נקר;

(קוראת מסקנות הוועה בסעיף הנ"ל. ראה נספח מסי 4 לפרוטוקול).

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשה לבדוק אם התאריך 3.5.1990, המופיע בשורה הראשונה של המבוא הוא

התאריך הנכון.



בפיסקה הרביעית שבמבוא, במקום המלים "שייצר למערכת הבטהון", צריך להיות:

"שתכנן המפעל לייצר עבור מערכת הבטחון".

בפיסקה הששית שבמבוא איננו יכולים לומר שהמספר הזה עמד במהלך שנת 1990 על

כ-26,500, מפני שבשנה זו הגיע מספר גדול של עולים לדימונה. לכן אני מציע לכתוב

"עמד בתהילת שנת 1990 על כ-26,500". כמו כן חשוב להוסיף את המלים "6 ימים

ויותר" בסוגריים, אחרי המלים "מהם 813 מובטלים". במשפט האחרון שבדברי המבוא יש

להחיף את המלה "ההאטה" במלה "המיתון".

אני חושב שהניסוח של מסקנה מס' 1 אינו חריף דיו, ואני מציע לתקנו.
היו"ר אי נמיר
אני מכירה את הנושא מקרוב, כי אין שבוע שבו אינני מדברת עם אברהם אורן

שהוא האחראי על נושא הרכישות. משרד הבטהון פועל בנושא העדפת המפעלים בארץ

ועושה דברים ששום משרד ממשלתי אחר אינו עושה דוגמתם. אנחנו גם יודעים את

המגבלות של כספי הסיוע האמריקאי. משרד הבטחון הינו היחידי שאצלו אנו מוצאים

אוזן קשבת, והמנסה לעזור ככל יכולתו. יש בו מודעות לנושא, ולא הייתי רוצה על

כן לנסח את סעלף 1 נפי שהוא מנוסח לפנינו.
י' צבן
מתוך הסכמה לדברי היושבת ראש אני מציע את הנוסח הבא לסעיף 1: "עם כל

ההבנה למגבלות הנובעות מתנאי הסיוע האמרלקאי בתחום ניצול כספי הסיוע לרכישות

בשוק המקומי, הוועדה קוראת לשר הבטחון להקפיד על הצורך להעדיף בשיקולי מינהל

הרכש את תוצרת הארץ, במיוחד ממפעלים מערי הפיתוח, על פני יבוא מתחרה".
היו"ר אי נמיר
בסעיף 3 של המסקנות יוחלפו המלים "דמי האבטלה" במלים "קרן האבטלה". כמו

כן יש למחוק את הסיפא מהמלים "במקום תשלום דמי אבטלה" ועד סוף המשפט.

הוחלט - לאשר המסקנות בתיקונים הנ"ל.

5. מסקנות הוועה בנושא: אישפוז ילדים בבתי חולים פסיכיאטריים

הצעות לסה"י מס' 3231. 3247. 3272. 3276. 3292
היוייר אי נמיר
המסקנות הבאות של הוועדה שעלינו לאשר הן בנושא": אישפוז ילדים בבתי חולים

פסיכיאטריים".
י' נקר
(קוראת מסקנוח הוועדה דבסעיף הנ"ל. ראה נספח מס' 4 לפרוטוקול).
היוייר אי נמיר
הנוסה המתוקן של השורה האחרונה של פיסקה 2 בדברי המבוא יהיה: "המשך

אישפוזם של ילדים אלה מסכן את בריאותם הנפשית ואף גורם למחסור במיטות לילדים

חולים הזקוקים לאישפוזיי.



הנוסח המתוקן של פיסקה רביעית בענ?וד 2 יהלה; "כמו כן נמסר כי קיימות שתי
מחלקות ילדים בשני מוסדות
בבית חוללם נס ציונה. ובבית חוללם איתנים. עלות

אחזקת ילד בבית חולים פסיכיאטרי היא 6,000 ש"ח לחודש. העברתו לפנימיה או למוסד

בקהילה, שאינם במסגרת השירות למפגר של משרד העבודה והרווחה, עשויה לחסוך חלק

ניכר מהוצאות המדינה על החזקת ילדים אלה".
י י צבן
חסר כאן משפט האומר שלא רק שאנחנו לא רוצים להאשים את הפרנוסל של בית

חולים נס ציונה, אלא ההיפר מזח הוא הנכון: אנחנו רוצים לומר להם מלה טובה, כי

הם עוררו את הבעיה, הם גם פנו בענין זה אל המועצה ולגורמים אחרים.
היו"ר אי נמיר
ביקרתי במוסד בנס ציונה והתרשמתי שהוא אכן מוסד לדוגמה.

אחרי פלסקה שנלה בעמוד 2 שבמבוא תבוא הפיסקה בנוסח הבא: "הוועדה התרשמה

עמוקות מיחסו של הצוות הרפואי בבית החולים נס ציונה לבעיית אישפוזם של ילדים

אלה, וממאמציהם הרפואיים והציבוריים לפתור את הבעיה".
י' צבן
אני חושב שצריך לומר שהדין וחשבון התייחס למספר ילדים (שאלננ' זוכר את

מספרם כרגע) שלא היה צירן באישפוזם. וצריך גס לציין כי בעת הדיון ירד מספרם ל-

6 או ל-3 בלבד.

הרופאה מבית חולים גהה דלברה על הסטיגמה של הילדים האלה, אבל איני רוצה

להרחיב על זה את הדיבור עכשיו. חלק מהמוזמנים שהיו בישיבה ציינו שלא כל הילדים

הם מפגרים, ואפילו לא רובם. יש ילדים שצריכים להיות מופנים למוסדות למפגרים,

אחרים לפנימיות ולמשפחות אומנה. אני מוכן להוסיף שני משפטים בענין זה במסגרת

המסקנות של הוועדה.
היו"ר אי נמיר
אני חושבת שסעיף 3 שבמסקנות צריך להיות למעשה סעיף 1. אני מציעה שחבר

הכנסת יאיר צבן ישבתב את המסקנות, מבלי שיהיה צורך להביא אותן שוב לאישורה של

הוועדה. אחרי שהמסקנות ינוסחו על-ידו על סמך המסקנות המונחות לפנינו, אני

מבקשת לראותן אותן, ואז נראה אותן כמאושרות.

הוחלט - לאשר המסקנות הנ"ל של הוועדה, כפוף לשכתוב המסקנות ע"י

חבר הכנסת צבן, ברוח הדברים שהועלו בוועדה, ואחרי שיושבת-

ראש הוועדה תראה אותן,

6. מסקנות הוועדה בנושא: המלחמה באיידס - הצעה לסה"י מס' 1042
היו"ר אי נמיר
אנחנו עוברים למסקנות הוועדה בנושא: המלחמה באיידס.
יי נקר
(קוראת מסקנות הוועדה בסעיף הנ"ל. ראה נספח מס' 6 לפרוטוקול)
היו"ר אי נמיר
בפיסקה השלישית שבמבוא יוחלפו המלים "בקרב הציבור הרחב" במלים "לירכתי

התורעה הציבורית",

בפיסקה החמישית שבמבוא (בעמוד ראשון) יש למחוק את המלים "עד היום". באותה

פיסקה, בשורה ראשונה בעמוד יש למחוק את המלה "השנה" כן יש למחוק את המלים"עם

המחלה" בשורה 4, עמוד 2, אחרי המלים: "...של חולי האיידס החיים כיום". המשפט
האחרון באותה פיסקה יהיה
"למרות התוספת במספר החולים פחת בשנה האחרונה מספרם

של הנפטרים".
ע' זיסמן
כאשר אני העליתי בכנסת הצעה לסדר היום בנושא הזה, השר צור השיב כי הוא

יתקצב את שתי העמותות, האחת - העמותה למלחמה באיידס; והשניה - העמותה שבראשה

עומדים הפרופסורים מבית חולים קפלן שעוסקים במחקר של המחלה. הוא הבטיח לי

שיתן 5,000 שקל, ולא עשה זאת. ומאז הם לא מקבלים סיוע ישיר מהתקציב.
היו"ר אי נמיר
מההערות ששמעתי מד"ר משיח התרשמתי שבשום פנים ואופן לא יתנו להם כסף.

במסקנות שלנו אנחנו יכולים לבקש את חיזוקם של הארגונים, אבל בדרך כלל איננו

נ?נ?ליצים במסקנות של הוועדה על נ?תן כסף.
עי זיסמן
יש מבצעים ארציים, כמו מבצע הקש בדלת, המבצע שדל הוועד למען החייל ועוד.

המבצע של העמותות האלה אינו מקבל שום תמיכה, פרט אולי לאיסוף כספים בתנאים

קשים ביותר ביום האיידס הבינלאומי. הם נמצאים במצוקה כפסית.
י' צבן
בדברי הפתיחה, במקום המלים "נציגי הארגונים למלחמה באיידס" צריך לציין את

שני הארגונים האלה. שמענו גם על שיתוף פעולה ביניהם. אלה בכל זאת שני הגורמים

ההתנדבותיים היחידים שעוסקי בנושא הזה. האם מהסכום של -800 אלף דולר לשנה לא

מעבירים איזה שהוא סכום לשתי האגודות האלה?
'Vזיסמו
הן אינן מקבלות דבר. הסכום הזה של 800 אלף דולר הוא לטיפול בחולי האיידס,

ולא למטרות של פרסום או הסברה בבתי ספר וכוי. הפעולות האלה נעשות מכספי

תרומות, ואין להם די תרומות.
היו"ר אי נמיר
ב-800 אלף דולר אלה אין די כדי- לטפל בחולי האיידס. זה הולך למחקר,

להסברה. הטיפול בחולים נעשה במסגרת מערכת הבריאות הכללית.

אני חושבת שאנחנו יכולים להוסיף אחרי סעיף 3 במסקנות סעיף 4 האומר:

הוועדה קוראת לשר הבריאות לסייע לאגודה למלחמה באיידס ולאגודה השניה (שאת שמה

המלא צריך לציין) בקידום מטרותיהן.



סעיף 2 במסקנות נראה לי כמתאים לזה ביותר, בי זה סעיף טוב מאד שכולל את

כל האלנטים של הסברה, חינוך וכדי. חליתי מוסיף אחרי סעיף 2 סעיף 3 האומר:

הוועדה קוראת לשר הבריאות לחזק את שיתוף הפעולה עם ... (שמות שני הארגונים

המתנדבים) ולסייע לפעילותם".
היו"ר אי נמיר
הנוסח הזה נראה לי. אנחנו נוסיף איפוא סעיף בנוסח זה אחרי סעיף 3 הקיים.

ולפי זה יהיה סעיף 4 הנוכחי מספר 5, סעיף 5 הנוכחי יהיה סעיף 6 וכך הלאה,
י י שפרי נצלו
האם אין מקלם לקרוא במסקנות שלנו לקופות החולים לא לסרב לבטח חולי איידס?

יכול להיות שבמצב הנוכחי הדבר אפשרי, וקופות החולים אכן נושאות בהוצאות

הטיפול בחולי האיידס. אבל אני חושש שאם מספר החולים יגדל, חלילה, קופות החולים

לא יעמדו בזח, בי נ?דובר בהוצאה של אלפי שקללם לחודש עבור תרופות לכל חולה

וחולה. לכן חשוב לרעתי לחזק את ירי קופות החולים העונ?דות בנטל הזה.
יו"ר א' נמיר
אני חושבת שאנחנו צריבים לומר בסעיף 7 (סעיף 6 במיספור הקודם) את הדברים
הבאים
"הוועדה מעריכה את הענות קופות החולים לפנייתה בהחליטן לממן על חשבונן

את מלוא עלות התרופות לחולי האיידס המבוטחים בהן, בסך אלפי שקלים לחודש

לחולה". כל השאר יימחק.
י' צבן
אני מציע סעיף נוסף, סעיף 8 כדלהלן: "הוועדה פונה לשר הבריאות ולשר האוצר

להערך, בתיאום עם קופות החולים, לקראת האפשרות של גידול במספר חולי האיידס".
היו"ר אי נמיר
מקובל עלי. סעיף 9 יהיה: "הוועדה מבקשת משר הברלאוה לדווח לה על ישום

המסקנות כעבור שלושה חודשים".

אני מבקשת לבדוק בסטנוגרמה של הישיבה האחרונה את תשובות קופות החולים

לשאלתי אם הן נושאות במלוא עלות התרופות של חולל האיידס המובטחים בהן. למיטב

זכרוני הן השיבו על בר בחיוב.

הוחלט - לאשר המסקנות הוועדה בתיקונים הנ"ל, ואחרי שיובאו

בפני יושבת ראש הו ועדה.

7. מסקנות הוועדה בנושא; גורלו של המענק המיוחד לחיילים משוחררים המוכנים

(לעבוד. בעבודות מועדפות (הצעה לסה"י של חה"כ י' פרח מסי 3485)
היו"ר א' נמיר
אנחנו מגיעים למסקנות הוועדה בנושא: גורלו של המענק המיוחד לחיילים

משוחררים המוכנים לעבוד בעבודות מועדפות.
י' נקר
(קוראת מסקנות הוועדה בסעיף הנ"ל. ראה נספח מס' 7 לפרוטוקול).
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת לברוק אם גם ענף התיירות נבלל בין העבודות המועדפות, כמצויין

בפיסקה השלישית שבדברי המבוא. לי נדמה שהוא לא נבלל.

יש לשנות את נוסח הפיסקה החמישית בדברי המבוא, (ראשונה בעמוד 2), והיא
תהיה כדלהלן
"במהלך השנתיים נכנסו 5,035 חיילים משוחררים למעגל העבודה,

מהם: 78,4% לתעשיה, 11 לחקלאות ו-7,5% לבניין. בחודש אוגוסט השנה השתלבו

630 חיילים משוחררים בעבודה בענפים אלה כתוצאה מהתמריץ שבחוק".
הפיסקה הבאה, המתחילה במלים
"בתמריץ זה יש משום הפיכת דמי האבטלה" וכו'

תימחק.

אני חושבת שהפיסקה הבאה אף היא מיותרת, כי זו חזרח על דברים שכבר נאמרו.

ואשר לפיסקה שאחריה האומרת, שהוועדה שמעה שבכוונת האוצר להאריך את התקנות

רק לגבי חיילים משוחררים שיפנו לעבודות בענף הבניין, ולקבוע דרישה לעבוד

בבניין 12 חודשים וכוי, אני יודעת שעד היום אין דרישה כזאת על שולחן המוסד

לביטוח לאומי, ולכן לא ברור לי מדוע אנחנו צריכים לכתוב את זה בדברי המבוא.

בביטוח הלאומי אין שום נייר המצביע על כך שמתכוננים לעשות את זח לגבי בנייח.

אני מצלעה לכן את הנוסח הבא לפיסקה רביעית בעמוד שני לדברי המבוא:

"הוועדה שמעה שאין בכוונת האוצר להאריך את התקנות, וזאת למרות הודעתם של נציגי

התעשיינים וההסתדרות כי תקנות אלה הביאו למספר ניכר של חיילים משוחררים הפונים

לעבודה בתעשייה". פיסקה שניה ושלישית בעמוד 2 של דברי המבוא תימחקנה.

הנוסח של הפיסקה הבאה יחיה כדלהלן: "לוועדה התברר בי ביטול התקנה על ידי

האוצר יפחית באורח ניכר את מספר החיילים המשוחררים הפונים לעבודה בענפים אלה,

ובמקביל יגדיל את הוצאות הביטוח הלאומי בתשלום דמי אבטלה".
י' צבן
במקום חפיסקה המתחילה במלים "הוועדה התדשמה כי ביטול התקנה" וכוי, אני
מציע את הנוסח הבא
"הוועדה מביעה את דאגתה העמוקה לנוכח המגמה הקיימת בקרב

גורמים מרכזיים האחראים לכלכלת המדינה וגורמים חשובים במשק להעדיף עבודה זולה

של עובדי השטחים ועובדים זרים על פני עובדים ישראלים".
הפיסקה המתחילה במלים
הווערה התרשמה כי על רקע קיומו של סל קליטה וכוי,

תימחק.

הנוסח של הפיסקה הבאה, המתחילה במלים "הוועדה חתרשמה כי מצב האבטלה
בישראל" וכו', יהיה כדלהלן
"הוועדה התרשמה כי מצב האבטלה והיעדר תמריצים

ליציאה לעבודה לחיילים משוחררים עשויים לגרום להגברת תופעת הירידה מן הארץ,

בעיקר בקרב חיילים משוחררים".



במסקנות הוועדה יהיה סעיף 1 בלבד, בנוסח הבא: "הוועדה קוראת לשר האוצר

להאריך לאלתר את התקנות לתשלום המענק לחיילים משוחררים בעבודות מועדפות".

הוחלט - לאשר את מסקנות הוועדה, בתיקונים הנ"ל, ואחרי שיושבת-ראש

הוועדה תאשר אותן אחרי הכנסת התיקונים,
היו"ר אי נמיר
אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)



הכנסת השתים-עשרה

מושב ששלישי

מס' 23



נספח מס' 1



ט י ו ט ה



מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

1) "שביתת הרופאים ועובדי משק בשירות הרפואי ציבורי"

מסי 2994, 3012, 3014, 3020, 3022, 3028, 3030.

3032)

2 ) "שביתת הרופאים" (מס' 3387. 3402. 3406. 3412. 3413.

3414. 3417. 3421)

3) "שביתת הרופאים" (מס' 3714. 3722. 3726. 3716)

הכנסת העבודה לוועדת העבודה והרווחה ביום די בסיוון התש"ן 28.5.90 את ההצעות

לסדר-היום של ח"כ ש.ארבלי אלמוזלינו, א.פורז, מ.נפאע, א.ויינשטיין, ג.שפט,

ח.פארס, א.רביץ, וש.הלפרט בנושא "שביתת הרופאים ועובדי משק בשירות הרפואי-ציבורי".

ביום יא' בתמוז התש"ן 4.7.90 העבירה הכנסת לוועדת העבודה והרווחה את ההצעות לסדר

היום של ח"כ ש.ארבלי-אלמוזלינו, י.צידון, א.ויינשטיין, רן כהן, מ.נפאע, ח.פורת,

מ.גפני וש.הלפרט בנושא "שביתת הרופאים".

הנושא הועלה בעקבות החלטת שר הבריאות לחגיש תביעה משפטית נגד מרכז קופ"ח בגין הסדר

חד-צדדי לקיצור תורים שחתמה הקופה עם רופאיה, המעניק להם העלאות שכר בניגוד

למדיניות השכר של הממשלה.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, במהלכן שמעה את שר הבריאות, את הממונה על השכר

באוצר, את מנכ"ל קופ"ח, ואת נציגי ההסתדרות הרפואית ומשרד האוצר.

הוועדה שמעה מפי שר הבריאות על שיקוליו בהגשת התביעה המשפטית, ועל דרישתו לבטל את

התוספות שאושרו ע"י קופת-חולים לרופאיה בניגוד להסדר לקיצור תורים שאושר

בממשלה בין 15.7.88 ושקופ"ח סמכה ידה עליו ביום 17.8.88. לדברי השר, ההסדר אושר

כמבצע חד-פפעמי לתקופה של תשעה חדשים, שמטרתו לחסל או לצמצם עד למינימום את התור

לניתוחים, ושבסיומה חוזר המצב לקדמותו מבחינת השתכרותם של הרופאים. הוועדה שמעה

מפי השר על דרישתו לחזור ולהשוות את התוספות בגין קיצור תורים של רופאי קופת-חולים

לאלו של רופאי המדינה, עד לסיום המשא-ומתן הכולל בנושא שכרם של הרופאים.

הוועדה שמעה על החלטת ההסתדרות הרפואית להכריז בתגובה על שביתה כללית של כל רופאי

בתי-החולים - שביתה שהקיפה את כל בתי-חולים של קופ"ח ושל משרד הבריאות, עם כ-10

אלפים רופאים, וכן 1300 מרפאות של קופ"ח וכ-26 אלף עובדי מינהל ומשק בבתי-החולים.



הוועדה שמעה על המצב ההמור בנושא התורים לניתוחים, על סבלם החמור של החולים ועל

התפתחות בלתי מבוקרת של הרפואה "האפורה" ו"השחורה" בעקבותיו.

הוועדה שמעה על תנאי השבר הקשים של רבים מן הרופאים במיוחד המתמחים והרופאים

בדרגות הנמוכות, שלמרות שעות העבודה הרבות ועבודתם הקשה - מתקשים להבטיח לעצמם

קיום הוגן בשכר הזעום שהם משתכרים.

הוגן .

הוועדה שמעה מפי מנכ"ל קופ"ח הבהרות לגבי הסכם קיצור התורים, בקופת-חולים,

שהוסיף 35 אלף ניתוחים בבתיה"ח של קופת-חולים והעמיד את מספר הניתוחים הכולל על

85 אלף,לעומת 50 אלף ניתוחים ב-1988. זאת בשעה שהשתתפות הממשלה בתקציב קופת-חולים

ירדת מ-29% בשנת 1978 לכ-2% בשנת 1989. מתוך תקציב כולל של 3,1 מיליארד ש"ח של

קופת-חולים באותה שנה.

הוועדה שמעה מפי יו"ר ההסתדרות הרפואית על המחלוקת עם הממשלה ועל דרישת ההסתדרות

למנוע מן הממשלה בכל הידברות אפשרות של הפסקה חד-צדדית של המשא-ומתן וחזרה למצב

הקודם.

הוועדה שמעה על החלטת בית-המשפט העליון מיום 20.7.90 להעניק לצדדים ארכה של שלושה

חדשים לסיום המשא-ומתן, שבמהלכה ישאר בתקפו הסכם קיצור התורים הקיים.

ביום הי בחשוון התשנ"א - 24.10.90 העבירה הכנסת לוועדה את ההצעות לסדר-היום של ח"כ

ג. שפט, מ. פרוש, נ. ארד ומ.איתן בנושא "שביתת הרופאים". זאת בעקבות המבוי הסתום

שאליו נקלעו כאמור השיחות בין הצדדים בתום פסק-הזמן של שלושה חדשים שקצב להם

בית-המשפט ביום 20.7.90.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
1) הוועדה רואה את עיקר המחלוקת בנושא ההסכם לקיצור התורים בשאלה האם ההסכם

מ-1988 היה הסכם שכר לכל דבר - כטענת נציגי הרופאים והנהלת קופת-חולים - או

שהיה הסכם חד-פעמי לתקופה של תשעה חדשים - כטענת נציגי הממשלה - שבסיומה חוזר

המצב לקדמותו מבחינת השתכרות הרופאים. הוועדה שמעה על הקשיים שאליהם נקלע

המשא-ומתן בתום שלושת החדשים שקצב בית-המשפט, ועל החלטת בית-המשפט מיום

22.10.90 לאפשר לצדדים ארכה נוספת של חדשיים לסיום המו"מ, שגם במהלכה ישאר

בתקפו הסכם קיצור התורים.

2) הוועדה רושמת לפניה את הודעת הממונה על השכר מיום 23.10.90 לפיה החליטו

הצדדים להמשיך במו"מ מרתוני במטרה להגיע להסכם מהיר בנושא, שיהיה מקובל על

הצדדים.

הוועדה קוראת לשר הבריאות, לשר האוצר, להנהלת קופת-חולים ולנציגי הרופאים

לעשות ככל שביכולתם כדי להביא לסיום חיובי ומהיר של המשא-ומתן. זאת במטרה

לצאת מהמבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת בכל הנושא של מבצע קיצור התורים, בעיית

שכרם של הרופאים - במיוחד המתמחים והרופאים בדרגות הנמוכות - ובעיית הפער בין

שכרם של רופאי קופת-חולים ורופאי המדינה. זאת על בסיס דו"ח ועדת זוסמן

לשירות הציבורי ובהתחשב במסקנות ועדת נתניהו על מערכת הבריאות.

3) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה כעבור חדשיים על תוצאות המו"מ ועל המצב

בשטח.



נספח מס' 2



מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"תכנית לאומית לעבודה ישראלית"

של ח"כ עמיר פרץ

בישיבתה מיום כ"ה בסיון התש"ן (28.6.90), החליטה הכנסת להעביר לוועדת העבודה
והרווחה את ההצעה לסדר בנושא
"תכנית לאומית לעבודה ישראלית" של ח"כ עמיר פרץ,

לדיון ולהסקת מסקנות.

הרקע להגשת ההצעה לסדר הוא "הצורד להתייצב מול המצב הכלכלי וההשלכות ההברתיות

הקשות שלו במדינת ישראל", התרהבות האבטלה ואיתה עליה במספר צרכני הסמים וכן גידול

מדאיג במספר הילדים המוגדרים כהיים מתחת לקו העוני. מצד אחד אבטלה ומובטלים

ישראלים, מצד שני העסקת עובדי שטחים בשכר נמוך, עובדה המשפיעה על רמת השכר

הממוצע במשק ומרחיקה ישראלים מעבודות התפוסות ע"י עובדי שטחים בשכר נמוך.

המצב הנוכחי של חיכוך הפוליטי-לאומי בין ערבים ליהודים, יביא לצורך בהפרדת

המשק המשותף. ניתוק מהשטחים פירושו סגירת שווקים לשיווק תוצרת ישראלית, וניתוק

השטחים ממקורות הפרנסה בישראל.



בישיבה שקיימה הוועדה ב-12.11.90 הוצגו נתונים בפני הוועדה המורים, כי 70 אלף

עובדי שטחים לא-מאורגנים מגיעים מידי יום לעבודה בישראל, בנוסף להם מועסקים עובדים

ערביים מאורגנים וכן עובדים זרים מארצות שונות, חלקם באיצטלה של "מתנדבים".

המעסיקים בישראל מעדיפים עבודה זולה על-פני עבודה של ישראלים, ואינם מדווחים על

העובדים הלא-מאורגנים לשלטונות המס. עובדה זו גורמת למעין תחרות בין עובדים

ישראלים, להם נחוץ לשלם עפ"י החוק, שכר מינימום, לבין עובדים מהשטחים ועובדים זרים

שהשכר המשולם להם ע"י מעסיקיהם נמוך בכ-40% משכר המינימום.

גל העליה הגובר והולך לישראל מציב סימן שאלה לגבי פתרונות תעסוקה לעולים.

למרות שכ-50% מהעולים הם אקדמאים, הם מוכנים לעבוד בכל עבודה, כולל בתעשיות. מאידך

נמצא כי עובדים ישראלים אינם מוכנים לעבוד בתעשיות, בעיקר לא בעבודה במשמרות ולא

בחקלאות, וגם לא בשכר מינימום, ומעדיפים קבלת דמי אבטלה.

הוועדה דנה, ביום 12.11.90, בנעשה בתעשיות פולגת בקרית-גת, כדגם למפעל שמעסיק

עובדי שטחים. לדיון זה הוזמנה גם הנהלת המפעל והתשלובת אך לא נענתה להזמנה לקחת

חלק בדיון.

לוועדה נמסר כי עובדי השטחים המועסקים במפעל מקבלים שכר הנמוך משכר המינימום

במשק. כן קלט המפעל 126 עובדים מפורטוגל. נמסר כי עובדים ישראלים אינם משתלבים

בעבודת משמרות הן בשל השכר הנמוך והן בשל בעיות חברתיות המתגלעות ביניהם לבין

עובדי השטחים. מפי יו"ר ועד עובדי היצור בפולגת נמסר כי עובדי השטחים גורמים נזקים

בעבודה וכי העבודה במפעל מושבתת בימי עוצר וסגר.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
( 1. הוועדה פונה לשלטונות הבטחון לחסום הדרכים לעובדים לא-מאורגנים מהשטחים

ולכבות החוק בנושא של כניסה לישראל.

2. הוועדה סבורה כי לעובדים מאורגנים מהשטחים, המשלמים לקרן ניכויים לביטוח

אבטלה, כאשר דנים אותם לאבטלה כפוייה בעיתות סגר, נחוץ לשלם להם דמי אבטלה

מכספי הביטוח.

3. הוועדה סבורה כי סגירת ישראל בפני עובדים מהשטחים פירושה אבטלה וחנק כלכלי

בשטחים, דבר המחייב היערכות לפתרונות חילופי ים לפרנסה בשטחים.

4. הוועדה מביעה דאגה מכך שהניתוק הכלכלי מהשטחים פוגע בשיווק התוצרת הישראלית

לשטחים, פוגע בהיקף הייצור של המפעלים בכ-30%. עובדה זו תביא לפיטורין נוספים

במפעלים.

5. הוועדה פונה למעסיקים וממליצה להכין תכנית מגירה להעסקת עובדים ישראלים לימי

סגר או לאפשרות של ניתוק כלכלי.

6. הוועדה ממליצה על בניית תחנות מסחר לשיווק התוצרת הישראלית לשטחים, ושיווק

התוצרת מהשטחים לישראל. כמו כן על הקמת מפעלים בשטח הישראלי ושלוחות של

המפעלים במחסומים בכניסה ליש"ע, והעסקת פועלים מהשטחים בשלוחות המפעלים

ביש"ע.

7. הוועדה תובעת ממשרד העבודה והרווחה לפקח על הסיוע הניתן לצורך הכשרה מקצועית

ועידוד קליטת מובטלים ועולים במפעלים ואינו מנוצל. במקום זאת ממשיכים להעסיק

עובדי שטחים וזרים. כמו כן נדרש הידוק הפיקוח על המשך העסקתם של העובדים, לאחר תום

הכשרתם במפעלים.

8. הוועדה מביעה דאגה חמורה מתופעת העובדים הזרים בישראל המובאים כ"מתנדבים"

המועסקים בשכר נמוך, ללא תנאים סוציאליים, בתנאי מגורים ירודים.

9. הוועדה תובעת משר הפנים להפסיק לאלתר את היתרי הכניסה לעובדים זרים לישראל,

ולהוציא את 126 העובדים הזרים המועסקים בתעשיות פולגת בקרית-גת.

10. הועדה תובעת משר העבודה והרווחה למנוע הבאתם והעסקתם של עובדים זרים בישראל,

באיצטלה של "מתנדבים".

11. הוועדה מבקשת משר הפנים ושר העבודה והרווחה לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך 3

חדשים.



נספח מס' 3



הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי

מספר 25



טיוטה



מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"מקרי דלקת קרום-המוח"

(מספר 2572. 2578. 2592, 2599)

הכנסת העבידה לוועדת העבודה והרווהה ביום י"ט בשבט התש"ן (14.2.90) אתע

ההצעות לסדר-היום של ח"כ נואף מסאלחה, , חסיין פארס. שמואל הלפרט ועבדל-אל-והב

דראושה. בנושא "מקרי דלקת קרום-המוח".

הנושא הועלה בעקבות התפרצות של מהלת דלקת קרום-המוח בעיקר בגליל. רובם בכפר

אהד. בתוך ארבעה ימים חלו ארבעה ילדים.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנים האחרונות אכן חלה עליית-מה במספר
החולים
ב-1989 חלו בדלקת קרום-המוח 83 ילדים; 11 מהם נפטרו. זאת לעומת 68 ילדים

שחלו בשנת 1983. שמהם נפטרו שבעה. ב-1988 הגיע מספר החולים ל-87.

הוועדה התייחסה לנושא במסגרת דיוניה על מדיניות החיסונים של המשרד. בעקבות

התפרצות מקרים של מחלת החצבת בארץ. לוועדה הוברר כי דלקת קרום-המוח היא מחלה

הנגרמת על-ידי חיידק המצוי במצב רדום ב-5% עד 7% מן האוכלוסיה; המלחמה נגד

התפרצותה היא ע"י מניעה ולא ע"י חיסון.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
1. הוועדה פונה לשר הבריאות להפעיל מעקב שוטף אחר ההתפרצויות העונתיות של דלקת

קרום-המוח ואחר ההתפתחויות בתחום אפשרויות החיסון מפני המחלה.

2 גם אם לדעת מומחים לא הוכח קשר ישיר בין זיהום מקורות הביוב והמים לבין התפרצות

אלימה של המחלה - וכדי למנוע כל ספק - תובעת הוועדה משר הבריאות לפעול בשיתוף

הגורמים האחרים הנוגעים בדבר לטיהור מקורות הביוב והמים. במיוחד בישובים צפופים

שרמת התברואה בהם ירודה.

3. הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה על המצב כעבור ששה חדשים.



הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי

מספר26



נספח מס' 4



טי וטה



נ? ס ק נ ו ה

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"רכישת מדים לצה"ל בנ?פעל כיתן-דימונה"

(מספר 2956. 2975)

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום ז' באייר התש''ן - 3.5.1990 את

ההצעות לסדר יהום של ח"כ שאול עמור ועמיר פרץ בנושא "רכישת מדים לצה"ל ממפעל

כיתן-דימונה.

הנושא הועלה בעקבות התראה ששלח משרד הבטחון אל התאחדות התעשיינים כי בשנת

1991 ייאלץ לקצץ בין היתר בהיקף ההזמנות ורכישת המדים למערכת הבטחון ממפעל

כיתן-דימונה ולעבור לרכישות ישירות בחו"ל, זאת עקב הקשיים התקציביים ותנאי

הסיוע האמריקאי.

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות, במסגרת דלון כולל על מצב התעסוקה בדימונה

ובאופקים.

הוועדה שמעה על מפעל כיתן-דימונה וקשריו עם מערכת הבטחון, על התכנית

התלת-שנתית שגיבש המפעל, על רכישת מכונה במיליון דולר והכשרת מחסנים עבור

מוצרים שתייצר למערכת הבטחון - זךאת ימים ספורים לפני שנודע על החלטת המשרד

לקצץ בהיקף ההזמנות ולמרות שהממשלה עצמה שותפה ב-38% בהשקעות במפעל כיתן

דימונה.

הוועדה שמעה על הקשיים והאילוצים התקציביים של מערכת הבטחון, ועל המגבלות

של תנאי הסיוע האמריקאי ובעיות התקציב השקלי מול התקציב הדולרי. הוועדה שמעה

על מדיניות המערכת להעדיף ככל האפשר, גם במסגרת האילוצים האמורים, רכישות

ממפעלים בעדי פיתוח.

הוועדה שמעה על האבטלה החמורה בדימונה, המרחיקה מן העיר צעירים משוחררי

צה"ל ומשכילים. מספר תושבי דימונה והסביבה, שבעבר הגיע עד 32 אלף, עמד במהלך

שנת 1990 על 26,500. מול כוח עבודה אזרחי של 8900 איש, היו רשומים באותה תקופה

1350 דורשי עבודה, מהם 813 מובטלים. על כל משרה פנויה מתחרים 6,7 דורשי עבודה.

אם תמומש תחזית הקיצוצים במפעל כיתן-דימונה יתווספו למעגל המובטלים בעיר 550

מובטלים נוספים. על כך יש להוסיף את החשש בקרב עובדי דימונה המעוסקים בענף

התיירות בים-המלח מפני ההאטה בענף התיירות, והחשש מפני התגברותה אבטלה בעקבות

גלי העליה לארץ.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות
1. עם כל ההבנה למגבלות הנובעות מתאי הסיוע האמריקאי בתחום ניצרול כספי

הסיוע לרכישות בשוק המקומי - הוועדה קוראת לשר הבטחון להגביר את המודעות של

מינהל הרכש לגבי הצורך להעדיף בשיקוליו את תוצרת הארץ על פני יבוא מתחרה,

במסגרת זו קוראת הוועדה לשר להורות למינהל הרכש לבצע את המדיניות בדבר העדפת

הזמנות ממפעים בערי פיתוח.

2. הוועדה קוראת לשר התעשיה והמסחר לבדוק אפשרויות לסייע למפעל כיתן-דימונה

כדי לאפשר לו להימנע ממשבר צפוי אם אכן תתממש התחזית של מערכת הבטחון בדבר

קיצוץ בהזמנות בשנה הבאה.

3. הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה לבדוק אפשרויות של שימוש בכספי דמי

האבטלה למימון פעולות שיאפשרו לעובדים להשאר במקום עבודתם - בין היתר פעולות

של הכשרה והסבה פנים-מפעלית, או אספקת תעסוקה חילופית לעובדים, במקום תשלום

דמי אבטלה למובטלים שאינם עובדים.

4. הוועדה מבקשת משר הבטחון, משר התעשיה-והמסחר ומשר העבודה-והרווחה לדווח

לה על המצב בכיתן-דימונה כעבור ארבעה חדשים.



נספח מס' 5



הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי

מס' 99



טיוטא

מס' 27



מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

אשפוז ילדים בבבתי-חולים פסיכיאטריים

(מסי 3231, 3247, 3272, 3276, 3292)

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום 27.6.90 את ההצעה לסדר-היום של
הח"כים
י. צבו, ע. פרץ, רן כהן, יצחק לוי, יאיר לוי.

הנושא הועלה בעקבות דו"ח של המועצה הלאומית לשלום הילד בעניין ילדים שאינם

חולי נפש, המאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים. הדו"ח מדבר על הנזקים הנפשיים

והחברתיים הנגרמים לילדים אלה, המוצאים בדרך-כלל מבתים קשים, מועברים לאיבחון

וטיפול בבית-חולים פסיכיאטרי ונשארים שם גם לאחר שהאבחנה הרפואית לא מחייבת המשך

האשפוז, וזאת מאחר שכל הנסיונות למצוא להם סידור מוסדי או מסגרת המשך אחרת נכשלים.

המשך אישפוזם של הילדים הללו גורם למחסור במיטות לילדים חולים שזקוקים לאשפוז.

הוועדה דנה בנושא בשתי ישיבות במהלכן שמעה בין היתר רופאים פסיכיאטריים, מנהלי

מחלקות ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים, נציגי המועצה הלאומית לשלום הילד, נציגי

משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות וקופת-חולים.



הוועדה שמעה הסברים על היקף הבעיה, על הנזקים הנפשיים והחברתיים הנגרמים

לילדים אלו, על מצוקת המשפחות בהיעדר סידור מוסדי, על היעדר מוסדות ומסגרות המשד

לקבלת הילדים, על ילדים שהוחזרו למשפחותיהם ואינם לומדים ומתדרדרים וחוזרים

לאשפוז. היעדר תיאום בין המשרדים והיעדר תקציבים למוסדות ומסגרות המשק מונע את

פתרון הבעיה.

הוועדה התרשמה שיש בתופעה גם פגיעה בזכויות הילד וכי נזקים רבים נגרמים לילדים

הללו כתוצאה מהסטיגמה שדבקה בהם בחברת הילדים והמשפעה על עתידם החברתי והמקצועי

כמאושפזים לשעבר.

לוועדה נמסר כי עד דצמבר 90, קיים תור ממתינים של 800 מפגרים לסידור מוסדי,

מתוכם 350 מקרים קשים. עוד נמסר כי עלות אשפוז ילד מפגר במוסד ממשלתי היא 3000

ש"ה לחודש, בעוד שעלות אשפוזו במוסד פרטי וציבורי היא 1500 ש"ח לחודש.

כמו כן נמסר כי קיימות שתי מחלקות ילדים בשתי מוסדות: בבית-חולים נס-ציונה

ובבית-חולים איתנים. עלות אחזקת ילד בבית-חולים פסיכיאטרי היא 6000 ש"ח לחודש.

העברתו לפנימיה או מסגרת קהילתית, שאינה בשרות למפגר של משרד העבודה והרווחה,

תחסוך למעלה מ-50% הוצאות למדינה.

בתום דיוניה תגיעה הוועדה למסקנות הבאות;

1) ועדת העבודה והרווחה קוראת לסגן שר העבודה והרווחה להעביר את כל המוסדות

למפגרים ממשרד העבודה והרווחה, למוסדות ציבוריים ופרטיים ברמה גבוהה, היות

ועלות אחזקת הילד שם היא מחצית מהעלות במוסדות של משרד העבודה והרווחה, וכדי

לפתור את בעיית תור הממתינים.

2) הוועדה קוראת לסגן שר העבודה והרווחה ולשר הבריאות לגבש מדיניות שיתוף פעולה

ותאום ביניהם לגבי המשך הטיפול והמעקב אחר הילד המשתחרר מאישפוז וכן ליישם את

הכרעות הוועדה הבינמשרדית שהוקמה לצורך מקרים הנופלים בין הכסאות, ולתת לה

שינ יים.



3) הוועדה פונה לשר הבריאות בבקשה לפעול להפסקת אשפוז ילדים שעל פי אבחנה רפואית

אינם צריכים להימצא בבתי-חולים לחולי נפש, תוך לחץ על משרד העבודה והרווחה

לפעול לסידורם של הילדים במסגרות מתאימות אחרות.

4) הוועדה מבקשת מסגן שר העבודה והרווחה לדווח לוועדה מתי שוחרר והיכן סודר כל

ילד וילד הנמצאים עדיין באשפוז בבית הולים לחולי נפש, ועל-פי אבחנה רפואית

צריכים להשתחרר משם. כמו כן, לתת את הדעת על חששות ההורים מהסטיגמה הנדבקת

לילד שהיה באשפוז פסיכיאטרי ואשר מערך השירות למפגר מתייחס אליו כאילו אינו

שייך למסגרת השרות. כמו כן לפעול לקיצור התור הארוך אל הצוותים הבודקים של

השרות למפגר.

5) הוועדה פונה לסגן שר העבודה והרווחה לפעול לפיתוח מסגרות יום, מסגרות קהילתיות

ופנימיות, בנוסף למוסדות, לנוכח הנתון שנמסר לוועדה של 15 מקומות לשנה, מול

כ-50 ילדים הנזקקים לשרות. וזאת בטרם נלקחו בחשבון צרכי העלית.

6) הוועדה פונה לסגן שר העבודה והרווחה ליישם את ההצעות וההמלצות בדו"ח המועצה

הלאומית לשלום הילד.

7) הוועדה פונה למשרד העבודה והרווחה בתביעה לשפר ולשנות את מערך הטיפול

בילדים המפגרים, גם אם כרוך הדבר במאבקים עם ועדי העובדים.

8) הוועדה פונה לסגן שר העבודה והרווחה ולשר הבריאות לתת את הדעת ולקבוע מדיניות

לגבי השפעת העליה על צריכת שרותי האשפוז ומערך המוסדות.

9) הוועדה פונה לסגן שר העבודה והרווחה להקצות תקציבים מתאימים לנושא מתוך תקציב

המשרד.

10) הוועדה קוראת לשר האוצר לפתוח את תקציב משרד העבודה והרווחה ולהגדילו.

11) הוועדה מבקשת משר הבריאות, משר האוצר ומסגן שר העבודה והרווחה לדווח לה על

ישום המסקנות במשך שלושה חודשים.



נספח מס' 6



הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי

מס' 24



טיוטא



מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

"המלחמה באיידס"

(מס' 1042)

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום 19.7.89 את ההצעה

לסדר-היום של ח"כ עמנואל זיסמן בנושא "המלחמה באיידס".

הנושא הועלה בעקבות המודעות הגוברת בציבור הרהב למהלת

האיידס, מצבם של החולים בה, התופעות החברתיות והקהילתיות הנלוות

אליה, והצורך לתת תשובות נכונות לבעיות שהיא מעוררת.

הוועדה דנה בנושא בשתי ישיבות, במהלכן שמעה בין היתר את

נציגי משרד הבריאות, את נציגי הארגונים למלחמה בא"דס, רופאים

מומחים בנושא האיידס, ונציגים של משרד האוצר, קופת-חולים,

ועובדים סוציאלי ים.

הו ועדין שמעה הסברים על מחלת הא"דס ועל דרכי התפשטותה, ועל

הבעיות הנפשיות והחברתיות שהיא גורמת בקרב החולים

ובני-משפחותיהם. הוועדה שמעה כי ידע בלתי מספיק בקרב העוסקים

בנושא והדחקת הנושא בקרב הציבור הרחב גורמים לניכור כלפי החולים

וחוסר נכונות לטפל בהם.

עד 1.12.90 נרשמו בישראל 137 חולי א"דס, מהם 130 גברים

ו-7 נשים. 80 מהם נפטרו עד היום - 76 גברים ו-4 נשים. ב-1988

נרשמו 21 מקרים חדשים; ב-1989 - 27. ב- 9 החדשים הראשונים של

1990 נרשמו 15 חולים חדשים, ועד סוף השנה צפוי המספר להגיע ל-20

- ירידה לעומת השנתיים הקודמות; זאת בניגוד לתחזיות שדיברו על



נספח מס' 7



הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי

מס' 28



מסקנות

ועדת העבודה והרווחה

בנושא

גורלו של המענק המיוחד לחיילים משוחררים המוכנים

לעבוד בעבודות מועדפות (של ח"כ יהודה פרח)

(מס' 3485)

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה ביום 18.7.90 את ההצעה לסדר-היום של ח"כ
יהודה פרח, בנושא
"גורלו של המענק המיוחד לחיילים משוחררים המוכנים לעבוד בעבודות

מועדפות",

הנושא הועלה על רקע ההחמרה במימדי האבטלה בישראל ועל רקע אי-הארכת התקנה 3(ב)

לתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת) (תיקון), התשמ"ח-1990.

החל מ-1.9.90.

בכנסת ה-10 נתקבל חוק המעניק לחייל משוחרר הפונה לעבודה מועדפת במשק בתחומי

התעשיה, החקלאות, הבנין והתיירות, מענק בגובה מחצית מדמי האבטלח החודשיים בנוסף

לשכר, וכן אושרו תקנות שתקפותן מיולי 88 עד אוגוסט 90.

לדיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה הוזמנו נציגי משרד העבודה והרווחה, שירות

התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי, ההסתדרות, התעשיינים והאוצר.



במהלך השנתיים נכנסו 5,035 חיילים משוחררים למעגל העבודה; מהם: 78.4% לתעשיה,

11,7% לחקלאות ו-^7.5 לבניין. בחודש אוגוסט השנה השתלבו 600 חיילים משוחררים

בעבודה בענפים אלה כתוצאה מהתמריץ שבחוק.

הוועדה שמעה שאין בכוונת האוצר להאריך את התקנות, זאת למרות הודעתם של נציגי

התעשיינים וההסתדרות כי תקנות אלה הביאו למספר ניכר של חיילים משוחררים הפונים

לעבודה בתעשיה.

לוועדה התברר כי ביטול התקנה על-ידי האוצר, יפחית באורח ניכר את מספר

החיילים המשוחררים הפונים לעבודה בענפים אלה ובמקביל יגדיל את ההוצאה של הביטוח

הלאומי בתשלום דמי אבטלה.

הוועדה מביעה את דאגתה העמוקה לנוכח המגמה הקיימת בקרב גורמים מרכזיים

האחראים לכלכלת המדינה וגורמים חשובים במשק, להעדיף עבודה זולה של עובדי השטחים

ועובדים זרים על פני עובדים ישראלים.

הוועדה התרשמה כי מצב האבטלה והיעדר תמריצים ליציאה לעבודה לחיילים משוחררים

עשויים לגרום להגברת תופעת הירידה מן הארץ בעיקר בקרב חיילים משוחררים.
בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנה הבאה
1) הוועדה קוראת לשר האוצר להאריך לאלתר את התקנות לתשלום המענק לחיילים משוחררים

בעבודות מועדפות, ולדווח לה תוך Jחודשים.

ירושלים, א' בטבת התשנ"א

18 בדצמבר 1990

קוד המקור של הנתונים