ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/12/1990

היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל -הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת עדנה סולודר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מוטב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס 204
מישיבת ועדת העבודה
הרווחה

יום שני. לי בכסלו התשנ"א (17 בדצמבר 1990). שעה 09:00

(ישיבה פתוחה)

נכחו

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

ש' הלפרט

רן כהן

י י פרח

ע' פרץ

י י צבן

י י שמאי

י' שפרינצק

מוזמנים; חברת-הכנסת ע' סולודר

חבר-הכנסת ה' מתאמיד

די מנע - מנכ"ל שרות התעסוקה

עי כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

ש' גורן - מתאם הפעולות בשטחים

סא"ל הי שיינפלד - ראש ענף כלכלה, משרד הבטחון

ניצב-משנה ר' הלמן - עוזרת ליועץ המשפטי, המשטרהה

סגן-ניצב שי מר-חיים- מחלקת חקירות, המשטרה

סגן-ניצב ג' יחזקאל - ראש מדור סיור, המשטרה

אי פז - סמנכ"ל לשעת חירום, משרד העבודה והרווחה

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

יי קרוסמן - מנהל אגף הניכויים, מס הכנסה

ר' ברקאי - מנהלת אגף ילדים וגימלאות מחליפות שכר,

המוסד לביטוח לאומי

ר' שטיינר - מחלקת מחקר, המוסד לביטוח לאומי

בי שוורץ - אחראי בנושא עבודת ערביי יש"ע,

שרות התעסוקה

די דרור-הכהן - משרד המשפטים

ני זווילי - מזכ"ל תנועת המושבים

י' סעדון - סגן יו"ר מטה התעסוקה, ההסתדרות

די נגר - מנהל הוועדה לפועלי השטחים,

הוועד הפועל, ההסתדרות

פ' ג'אבר - סגן מנהל המחלקה הערבית במזרח ירושלים,

מועצת הפועלים, ההסתדרות

מי הילב - התאחדות התעשיינים

חי ישראל - התאחדות התעשי י נים

מזכירת הוועדה (בפועל); י י נקר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל -

הצעה לסדר היום של חברת-הכנסת ע' סולודר



היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל -

הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת עדנה סולודר
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני רוצה

להכריז עליה כעל ישיבה פתוחה.

על סדר-היום שלנו עומדות שתי הצעות לסדר-היום, הצעתה של חברת-הכנסת סולודר

בנושא "היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל והצעתו של חבר-הכנסת האשם

מחאמיד בנושא "פיטוריהם של מאות עובדים ערבים מעבודתם".

החלטתי לצרף את שתי ההצעות ולדון בהן במשולב, כי הן מתייחסות לאותו נושא.

לפי הנוהג אצלנו, המציע מעלה את עיקרי הצעתו. נשמע ראשונה את חברת-הכנסת סולודר.
ע' סולודר
הנושא שהעליתי במליאת הכנסת "היערכות מחודשת בנושא עבודת ערביי השטחים בישראל"

נעשה משבוע לשבוע יותר ויותר אקטואלי ויש לו גם היבטים פוליטיים ביחוד כשמדברים

על סגר.

עבודת עובדי השטחים בישראל נמשכת מאז שנת 1967 ומספרם נע ביו 80 אלף ליותר

מ-100 אלף; יש כאן עליות וירידות. רק 30% מעובדי השטחים עובדים בישראל בצורה מסודרת

ומאורגנת מטעם שרות התעסוקה. 70% מהם אינם מאורגנים ועובדים ללא אישור. לתופעה הזאת

יש השלכות גם על השכר ויש לה גם השלכות בטחוניות. במשך כל התקופה הזאת לא הוכנו תשתיות

אמיתיות -כלכליות ענפיות - שיכולות לתת פתרונות לערביי יש"ע לעבוד בתוך יש"ע.

הצעה שהוכנה על-ידי מר הר-מלך ושהביא השר מגו לממשלה לפני כחודש, לקצץ את מספר

העובדים ב 50%-ולהעביר אותם לשטחים, אי-אפשר ליישם אותה ללא הכנה.

גם הטלת סנקציות על מי שיעסיק בניגוד להוראות, שלא דרך שרות התעסוקה, גם זה

לא יפתור את הבעיה. צריך להתייחס לנושא הזה ביתר כובד ראש ולבחון איך מקטינים את

מספר עובדי השטחים בישראל. כשהאבטלה כל כך גדולה וכשיש עלייה גדולה אנחנו זקוקים

למקומות עבודה. אי-אפשר לטעוו שלישראלים ולעולים איו מקומות עבודה ובאותו זמו יש

מקומות עבודה שבהם מועסקים עובדי השטחים, בגלל תנאים ושכר שכדאים למעסיק.

זה לא מהפך שאפשר לעשות אותו באופו חד-פעמי, שאחד יוצא ואחר נכנס במקומו

באותם תנאים.

בדברי במליאת הכנסת הבאתי נתונים שקיבלתי מהסטאטיסטיקה. יושבים כאו מומחים

לנושא ולהם יש בוודאי נתונים יותר מעודכנים. לפי הנתונים שבידי, בשנת 1989 שיעור

ההשתתפות של ערביי השטחים בכוח העבודה היה % 37.7, לעומת 52% בישראל. שיעור הבלתי

מועסקים מכוח העבודה האזרחי ביש"ע באותה שנה היה 3.7%, ובישראל - 8.9%. לשם השוואה,

בשנת 1967 שיעור האבטלה ביש"ע היה % 15.

לעומת זאת, במחצית הראשונה של שנת 1990 שיעור האבטלה הממוצע ביש"ע היה 4.2%,

ובישראל -9.8%.

כמובו שבשנות האינתיפאדה חלו שינויים בכוח העבודה מהשטחים, ובשנת 1989 חלה

גם ידידה של 4.1% בכל הענפים פרט לבנייו, שבו מועסקים 53.5% מכלל פועלי השטחים

המועסקים בישראל. % 13 מהם מועסקים בתעשיה, % 13.5 - בחקלאות וכ-% 20 - בשאר הענפים.

אלה נתונים שהוצאתי מתוך סטאטיסטיקות. יכול להיות שליושבים פה יש נתונים מעודכנים

יותר.

מה שלא השכלנו לעשות בצורה מבוקרת ומתוכננת, זאת אומרת בניית תשתית בשטחים

וכו ענפים בתנאים כלכליים, נצטרך ונהיה חייבים עכשיו לעשות תוך זמו קצר.



איו לי ספק שצריך לצמצם את מספר המועסקים מבין עובדי השטחים, הו מבחינה

כלכלית והו מבחינת הצורך לספק תעסוקה לישראלים ולנקלטים. אבל, כפי שאמרתי, אי-אפשר

לעשות זאת ללא הכנות, בלי שבד בבד יוכנו תשובות לקליטת העובדים במקומותיהם. אי-

אפשר להגיע לזה רק באמצעות סנקציות שיקבעו שרק מי שעובר דרך שרות התעסוקה יוכל

לעבוד. כפי שאמרתי, ללא הכנות מתאימות זה לא יהיה.

נראה לי שזה הזמו לעשות, ומה שיותר מהר כך יותר טוב.
ה' מחאמיד
גבירתי היושבת-ראש, אני חושב שנפלה טעות בהצגת הנושאים, כי אני בהצעתי

דיברתי על ערביי ישראל, אזרחי מדינת ישראל.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אלה שתי הצעות שונות לחלוטיו זו מזו.
הי מחאמיד
נכוו, לכו איו פלא שסגו השר פרוש השיב על הצעתי אבל הבלבול הפוליטי בארץ

גרם גם לבלבול ביחס לעל מה מדובר.
היו"ר אי נמיר
אם כו, יש שאלה אם נכלול כאו את הדיון גם בהצעתו של חבר-הכנסת מחאמיד או

לא. אני בעד הכללת הנושא הזה. אני חושבת שהציבור מתייחס לשני הדברים באותה צורה.

אני עומדת להפעיל ועדת משנה לנושא האבטלה בקרב ערביי ישראל. חבר-הכנסת מחאמיד,

אם מקובל עליך שנפריד ביו הנושאים - יש הפרדה חוקית שמוכרחים לעשות אותה לנושא שלך -

נקבע מועד אחר לדיוו על ההצעה שלך. זה נושא שלא יורד מסדר יומנו.
רו כהו
חבר-הכנסת מחאמיד בוודאי מכיר את התופעה - זה קשור לנושא שהעלתה חברת-הכנסת

סולודר - כי יש תחלופה ביו ערביי השטחים לערביי ישראל. אחת הסיבות שמכת הפיטורים

של ערביי השטחים כבויה מעט היא שכל חברות כוח אדם עוסקות בהחלפה - ערביי ישראל

באים במקום ערביי השטחים.
היו"ר אי נמיר
אנחנו מפרידים ביו הנושאים. יש ועדת משנה לנושא האבטלה של ערביי ישראל.

היום נתחיל לדוו בהצעתה של חברת-הכנסת סולודר ועל הצעתו של חבר-הכנסת מחאמיד נדוו

בנפרד.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שלפני מספר שבועות דנו על הצעה מאד דומה להצעתה

של חברת-הכנסת סולודר, ולא הייתי מקדימה את הדיוו בהצעתה של חבר-הכנסת סולודר אילו

הנושא היה יורד מסדר-יומנו. הוא לא יורד מסדר-יומנו. זה נושא מאד חמור שמעורבים בו

גם רגש וגם הגיוו עד שאיו כל נקודה מפרידה ביניהם וזה הפך להיות נושא רגשי מאד כבד.

כפי שאמרתי, הנושא הזה לא יורד מסדר-יומנו וגם ביום רביעי האחרון, כשהיה כאו סגו

שר העבודה והרווחה עלה הנושא הזה.

על השולחו שלנו יש שתי הצעות חוק בנוגע לעובדים זרים ויש גם הצעת חוק של השר

מגו, שעברה לוועדת השרים והיא תגיע לכנסת. ברור לנו - אני אומרת את זה כמעט בשם

כל חברי הוועדה-שאיו אותו דיו לערביי השטחים ולעובדים זרים אחרים. כל עוד איו

פתרוו מדיני - למדינת ישראל יש מחוייבות לערביי השטחים. לא רק הם אשמים בכך שהם

לא מאורגנים, ואני משתמשת בלשון המעטה.



נשמע את דבריו של שמואל גורן, מתאם הפעולות בשטחים. בבקשה.
ש' גורן
אנסה לתת תמונה לגבי המצב כפי שאנחנו רואים אותו היום ואציין במה מהאמצעים

שאנחנו נוקטים בהם.

בראשית דברי אני רוצה להביא לידיעת הוועדה שהוקמה ועדה בינמשרדית שעומדת

לפני גיבוש המלצותיה בתהום שעומד כאן על הפרק. ההמלצות טרם גובשו וטרם אושרו.
היו"ר אי נמיר
איזו ועדה זאת?
ש' גורן
חברים בוועדה הזאת כל הגורמים הרלוונטיים - משרדי ממשלה, גורמי בטחון ומשטרה.

אני מקווה שבימים הקרובים יוגש הדו"ח שלה שנמצא בשלבים סופיים של גיבוש. אנחנו לא

ממתינים עד שהוועדה תסכם את המלצותיה. אנחנו חייבים לפעול בשטח.

היושבת ראש אמרה שאנחנו, ישראל, הריבון בשטח וחלה עלינו אחריות כלפי האוכלוסיה

בשטחים. אני לא רוצה לנגוע בנושא הפוליטי. האחריות שלנו היא אחריות כוללת, בוודאי

בתחום הכלכלי.

ולשאלות השונות. אין לנו ענין ואנחנו לא סוגרים שטחים כמדיניות, בוודאי לא

לתקופות ארוכות כל הפעולות וכל הסגרים שאנחנו עושים, כולל עוצרים, מיועדים ונתפסים

כאמצעי מנע, עקב/מידע מוקדם שיש לנו וכדי למנוע אירועים שונים. אנחנו לא מפעילים את

האמצעים האלה כדי להעניש את האוכלוסיה אלא הם מיועדים למטרה מוגדרת. אנחנו, מבינים

מהי המשמעות של סגירת שטחים לתקופות ארוכות.

תמונת המצב בתחום הכלכלי. המשבר במפרץ והאירועים בשטח אצלנו מהווים שני כוחות

שמשפיעים משמעותית על כלכלת האוכלוסיה.

לפני המשבר במפרץ נהנתה אוכלוסיית השטחים מסיוע מסיבי מבחוץ, אם על-ידי עובדים

שעבדו בחוץ ואם סיוע של בני משפחות שעבדו בחוץ. מאז פרוץ המשבר נקטע הסיוע הזה, ברובו

הגדול.
היו"ר אי נמיר
מה היו המימדים שלו?
שי גורן
אנחנו מעריכים שאנשים היו שולחים כספים בסדר גודל של 140 מיליון דולר לשנה.

הסיוע הזה צומצם משמעותית, בוודאי עד כדי חצי. אני מדבר על אותם אנשים שהיו שולחים

כספים. הסיוע של המפרץ נפסק כמעט לחלוטין. גם הסיוע של גורמים עויינים לנו, אותם

גורמים שהיו נוהגים לסייע, גם הסיוע הזה צומצם. לפיכך יש פגיעה ישירה בכלכלת האוכלוסי

ועוד: בארצות המפרץ, כולל סעודיה, יש מגמה לסלק מתוכן עובדים פלשתינאים, ואינני

מדבר על בווית שבה עבדו רבים. אנחנו מדברים על עשרות אלפי עובדים שנפלטו מעובדתם, חלק

מהם נמצאים בירדן וחלק מהם חזרו לשטחים או מתעתדים לחזור לשטחים בגלל אובדן פרנסתם.
היו"ר אי נמיר
כמה הם?
שי גורן
כמה חזרו אלינו? מדובר על כמה מאות או כמה אלפים. כל עובד כזה תמך לפחות

במשפחה אחת.



בעיות ייצוא. כתוצאה מהמלחמה וגורמים נוספים צומצם בצורה דרסטית הייצוא

מהשטחים. הייצוא מהגדה מזרחה צומצם ב-50% והייצוא מעזה, שם המוצר העיקרי הוא

הדרים, צומצם לכדי 20%, כלומר הוא פחת בכמעט 80%. בשנה שחלפה הם קיבלו מחירים

גבוהים, וזה הציל אותם.

רן כהן;

איזה היקף כספי זה?

שי גורן;

עשרות מיליוני דולרים.

אותם הדרים נמכרו אמנם למקומות אחרים אבל האנשים הפסידו כסף. חלק מההדרים הלך

בלית ברירה לתעשיה.

נכון שיצואני ההדרים מהרצועה לא סובלים מאבטלה אבל הם מקבלים פחות הכנסות על

התוצרת שלהם, וזה משפיע על העובדים, על האריסים ועל כל מי שמעורב בנושא הזה, וזה

אלפי אנשים.

המצב בירדן היה חמור עוד לפני הפלישה העיראקית לכווית, והפלישה החמירה אותו.

נוסף לזה ירד ערך הדינר בסדר גודל של 50%, ואזכיר שהמטבע העובר לסוחר ביו"ש הוא

הדינר. עוד אזכיר את האבטלה בישראל שפלטה עובדים, ולאחרונה - החששות בקרב ציבור

המעסיקים. אנחנו עדים היום למצב שמעסיקים שהעסיקו עובדים לאורך תקופה ארוכה מאד

מחפשים תחליף וחלק מהם משלח את העובדים החוצה, ללא סיבה, אלא מתוך חשש של פגיעה

בהם לאחר מה שקרה, והמקרה שארע ביפו בוודאי מוסיף לכך.

כוח העבודה בשטחים, גברים בגיל עבודה, הוא בסדר גודל של 300 אלף עובדים. זו

הערכה שלנו. אם כשליש מהם עובדים בישראל, וזה פחות או יותר סדר הגודל - יש אומרים

שזה יותר - משמעות הדברים היא שאחד מתוך שלושה מתפרנס בישראל. ועוד לא מדובר על

מסחר, על קנייה, על מכירה, על ביקורים. אחד מתוך שלושה מתפרנס בישראל. זה פחות או

יותר סדר הגודל. ביו"ש היחס קצת יותר קטן. בעזה אחד מתוך שניים מתפרנס בישראל ואם

לא - כמעט אין לו אלטרנטיבה.

כל זה מחייב אותנו למסקנה מעבר לאחרי ותנו המשפטית, מוסרית ומעמדנו בקהילה

הבינלאומית, ואני לא מציע לזלזל בזה. אני מדבר על ישראל. כלומר, החזרת 100 אלף

עובדים לשטחים בלי שתהיה לחם אלטרנטיבה - זה עלול לפגוע באינטרס הישראלי. אם,

נניח, בשבוע הבא לא ניתן לערביי השטחים להיכנס לישראל - זאת אומרת שהחל מהשבוע

הבא אין להם אלטרנטיבה.

כבר עכשיו יש תופעה שלא היתה - של תושבי השטחים שאינם פליטים לפנות לאונר"א

לקבלת מזון. לא שיש שם רעב ואנשים גוועים אבל מצבם קשה מאד, והזכרתי את עיקרי

הסיבות שגרמו לכך.
וסיבה נוספת
יש כבר למעלה מ-1,000 הרוגים, כולל אלה שנהרגו על-ידי אחינו -

350; יש אלפי פצועים ויש עשרות אלפים שעברו תי כלא; ויש עוצרים ושביתות.
י' צבן
כמה עברו בתי-כלא?
שי גורן
50-40 אלף, ב-3 שנים. יש שישבו פעמיים. זה רק מוסיף על מה שהזכרתי קודם,



כשאני מדבר על מפרנס זה לא כולל נשים ולא כולל ילדים מתחת לגיל 14. עיקר

היושבים הם מפרנסים וזה משפיע בצורה ישירה על המצב הכלכלי.

רן כהן;

כמה נכים יש?
שי גורן
הסיוע שהם קיבלו מאש"ף ואהרים גם הוא צומצם בגלל מצבו של אש"ף, שמשאביו

צומצמו ואין לנו להצטער על כך. כווית היה אהד הגופים שמימן את אש"ף. עיראק

הסיוע שהם מקבלים מאש"ף ואחרים, בגלל מצבו של אש"ף, גם הוא צומצמו משאביו

ואין לנו להצטער על כך. כווית היה אהד הגופים שמימן את אש"ף. עיראק לא ממלאת את

מקומה של כווית.

היו"ר א' נמיר;

יש חקיקה של שר המשפטים שבאה לעצור כל הזרמה של כספים כאלה.

ש' גורן;

חקיקה לא מונעת הכנסת כספים. משפחה שפנתה לכווית וקיבלה 100 דינר - היום היא

לא מקבלת או שמבקשים וחוזרים ריק.

אני לא עוסק בנושא הבטחוני. זה לא באחריותי. אני מדבר על טיפול באוכלוסיה.

יש אוכלוסיה שלא איכפת לנו שתיפגע, בעיקר זו העוסקת בטרוריזם. אני מדבר על מיליון

והצי תושבים, ואולי יותר. המדיניות שלנו בתחום הזה גורסת שצריך להימנע מנתק בין

שתי האוכלוסיות.

אני רוצה להזכיר שכשהתחילה האינתיפאדה, הקריאה הראשונה של הנהגת האינתיפאדה

לאוכלוסיה היתר להתנתק מהסמכות השלטונית. אני מאמין שהם מעונינים בזזה גם עכשיו.

אני יודע שאני נכנס כאן לתחום הפוליטי אבל אני חוזר ואומר שאין מדיניות שגורסת

שצריך לנתק. מכאן הנגזרת פשוטה מאד; בשלב ראשון אנחנו מקטינים את מספר העובדים

שמחשיבים אותם כפוטנציאל שלילי בתחום הפלילי או הבטחחוני, אלה מנועים לצאת

מהשטחים לישראל. אנחנו מגיעים לסדר גודל של כ-12 אלף מנועי יציאה מיוש" ועזה.

בשיתוף פעולה עם גוף שמערכת הבטחון מרכזת אותו וששותפים בו משטרת ישראל וגורמי

הבטחון, נקבעו קרטריונים. חם קבעו קריטיונים שעל פיהם אנחנו פועלים.

בעזה המצב יותר פשוט מבחינת אכיפה. שם כל מי שרוצה לצאת מהרצועה חייב לקבל

אישור בצורת כרטיס מגנטי. אלא שהחלטנו עליהם, הם לא מקבלים את האישור. ביו"ש המצב

שונה. למנועי היציאה משם הוחלפת תעודת הזהות, הם מקבלים תעודת זהות ירוקה במקום

תעודת זהות צהובה. כל נושא תעודת זהות ירוקה מנוע לצאת מיו"ש לישראל.

ולגבי העובדים המוסדרים. בשורה של פעולות עם משרדי ממשלה אחרים נקטנו בשורה

של פעולות כדי להגדיל את מספר העובדים המוסדרים כלומר, אלה שעובדים בישראל דרך

שרות התעסוקה.

לפני האינתיפאדה מספר העובדים המוסדרים נאמד על-ידנו בכ-% 50, אולי קצת פחות.

כשהתחילה האינתיפאדה, בעיקר בחודשים האחרונים, ירד מספרם לפחות משליש.

י' צבן;

איך מתארגן הרישום?



שי גורן;

אנחנו עודדנו עובדים. אבל בעיקר כתוצאה מהסברה וכתוצאה מהמצב שהיה בשטה, גם

המעסיקים התחילו לשתף יותר פעולה, אם כי לא כולם. הרבה מעסיקים הבינו שעבודה

מוסדרת י ותר בטוחה.

עובד מוסדר פונה ללשכת התעסוקה בטשהים, אם באמצעות המעסיק שלו אם באמצעות

דרישה אהרת. זה נבדק ומאושר והוא מקבל אישור בכתב עם תמונה, זה נותן גם מעין

תעודת יושר. מספרם של המועסקים עלה בסדרי גודל של עשרות אחוזים ואנהנו מתקרבים

למצב של טרום אינתיפאדה, 50%.

הי ו"ר אי נמיר;

איד עושים את זה?

שי גורן;

את התעודות מנפיקים משרדי התעסוקה של המינהל שלנו, שכפופים לשרות התעסוקה.

היו"ר אי נמיר;

בתקופה קצרה היש עלייה של 20%?

שי גורן;

באים מעסיקים שקודם העסיקו ערבים לא מוסדרים, והם שינו את התמונה. גם

המעסיקים הבינו שלטובם רצוי שהעובדים יהיו מוסדרים. פנינו למעסיקים. המניע העיקרי

שלהם היה בטחוני. הם מבינים שעל-ידי רישום והסדרת הענין יש להם יותר בטחון. עם

זאת, הרוצהים ביפו, היו להם אישורים, האיש שדקר בבקעה בירושלים את שלושת היהודים

היה פועל מוסדר, נקי, לא היה לו שום רקורד שלילי.

ע י פרץ;

ובאשקלון?

ש' גורן;

כנ"ל.

מי שניסה לרצון את שתי ההיילים באלונים, כנ"ל.

אם זה המצב, יכולה להישאל השאלה; אם כך, מה הועילו הכמים בתקנם?

הי ו "ר א' נמיר;

זו הוכהה שצריך להיות פתרון מדיני.

שי גורן;

אנהנו הושבים שצריך לפתח מקורות תעסוקה בשטהים עצמם.

ע י פרץ;

איך?



שי גורן;

אתחיל מהסוף. למדינת ישראל, אם האמצעים שלה יום, אין כסף.

אני רוצה להזכיר שלפני למעלה מ-10 שנים מדינת ישראל תרמה מתקציבה סדר גודל של

כ-% 60 מההוצאות לאחזקת השטחים. היום - אפס. התקציב של המינהל האזרחי בשטחים הוא

ממקורות פנימיים כלומר, אנחנו גובים ומחזירים. זאת אומרת, הערבים מממנים את עצמם.

סדר גודל של 300 מיליון דולר בא רובו ככולו מגבייה עצמית.

י' צבן;

מה ההבדל בין רובו לכולו?
שי גורן
יש אחוז קטן מאד שולי.

י' צבן;

שי גורן;

לא יותר.

אני מעריך שהשנה נוכל להקציב יותר לסעיף הפיתוח אבל בדרך-כלל האפשרויות שלנו

לפיתוח מקורות תעסוקה הן מוגבלות מאד. השנה נקצה קצת יותר אבל גם זה סדרי גודל

קטנים.

אנחנו מעודדים גופים בינלאומיים שיגבירו סיוע שלהם. התנאי היחיד שלנו הוא

שהסיוע יהיה מתואם איתנו, כדי שלא יופנה למטרות עוינות. לאחרונה אנחנו נענים יותר

לשיתוף פעולה. מדובר בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים ואנחנו דוחפים אותם לזה.

היום אנחנו מאפשרים יותר מאשר בעבר לפתח מפעלים בתוך השטחים. לאחרונה אישרנו

עשרות מפעלים. אני רוצה להבהיר שכאשר מדובר על מפעל בדרך כלל זה מפעל קטן, זה לא

מפעל סאייטקס. על כל פנים, בענין הזה אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים.
ע' פרץ
תן דוגמאות, מה הוקם.
שי גורן
מפעלים למיץ ביו"ש ובעזה, מפעלי פלסטיקה, מפעלים של מחלבות. זה מה שיש, זה מה

שמציעים.
היו"ר אי נמיר
מה עם מפעל מלט?
שי גורן
בשלב זה לא מאושר, אבל זה לא מאושר מקדמא דנא.

מדובר על סדר גודל אדיר של כסף. אולי טעינו שסרבנו.



היו "ר א' נמיר;

כמה עובדים מועסקים במפעלים שאישיותם?

שי גורן;

כמה מאות. אנחנו מדברים בסדרי גדול קטנים ביחס לצרכים ולדרישות של התושבים.

היו"ר אי נמיר;

על כמה אינם מדברים?

שי גורן;

500.

ת' גוז'נסקי;

פועלים או בני משפחה?

רן כהן;

כ-500 מקומות עבודה.

שי גורן;

בגלל מצבם הכלכלי הקשר והחיים של חוסר ודאות, הרצון שלהם להשקיע לא גדול.

אנחנו מוכנים לקבל השקעות גם מארצות ערב, קיבלנו ושמחנו. בעזה יש כסף סעודי בסדר

גודל של למעלה ממיליון דולר. ברכנו על ההשקעה הזאת. עד כהן מה שאני יכול לומר

בתחום הזה.

ע י פרץ;

האם תוכל לומר משהו על נושא הדייג? הקמתם מעגן. אני יודע שתהליך המעורבות של

דייגים הלך ופחת, זאת אומרת מספר המועסקים ירד.

שי גורן;

לא מדו י יק.

מפעל הדייג בעזה הוא דוגמה יפה מאד.

הי ו "ר אי נמיר;

כמה עובדים שם?

שי גורן;

יש כ-1,000 דייגים שמתפרנסים מדייג. זה מפעל קירור והחסנה. מתקציבי הפיתוח

הקמנו מעגנים שנועדו להקל על הדייגים, וגם מבחינה בטחונית. אנחנו מאפשרים להם

לדוג בחוץ, כי אם לא - זה סגר.

הדייגים ככלל, כמו החקלאים ככלל, הם אלמנט שקט. אבל זה פוטנציאל אדיר לפגיעה

בבטחון. ענין הדייג הוא בעיה. חיל הים לא מאפשר להם להשתמש במנועים מגודל מסויים

או שעות מסו י ימות.



הבעיה העיקרית היא תחומים כלומר, התקרבות לגבול המזרחי.

ע' סולודר;

איפה משווקת הדגה?

שי גורן;

בגדה, בישראל.

היו"ר א' נמיר;

יש מספיק שווקים בגדה?

שי גורן;

כן.

הבעיה העיקרית היא התוצרת.

היו"ר אי נמיר;

יש ביקוש גדול?

שי גורן ;

כן. יש סוג מסויים שרק הם רוצים בו.

אשר לשעות השהייה. מדינת ישראל בודקת את הקטנת שהות השהייה בישראל.

הי ו "ר אי נמיר;

כל הרציהות היו בשעות שמותר להם להסתובב כאן.

שי גורן;

הפעילות הפלילית שלהם היא בעיקר בלילה.

י' צבן;

היינו עדים למקרים כאלה דווקא מצד אלה שעם רשיון, ובשעות העבודה.

שי גורן;

לסיכום; אני מניה שהוועדה שהזכרתי תבוא עם כמה הצעות לאמצעים.

היו"ר א' נמיר;

מי עומד בראשה?

שי גורן?

אני.



היו"ר א' נמיר;

מתי זה יהיה?

שי גורן;

אני מעריך שתוך כמה ימים.

סגן-ניצב ג' יחזקאל;

המעורבות שלנו במישור התעסוקתי היא נמוכה. המעורבות שלנו בתחום הזה באה

לביטוי כאשר שרות התעסוקה זקוק לכך. אנהנו מעורבים בנושא של מסורבי כניסה

לישראל, שהוכרזו ככאלה. אנחנו באים לביטוי לגבי אוכלוסיה שמפרה את הכללים של שעות

השהייה בישראל.

נכון להיום שעות השהייה המותרות הן משעה חמש בבוקר עד שעה אחת אחרי חצות.

היום יש למעשה היתר כללי המאפשר לתושבי יש"ע לשהות בישראל ללא התניה בעבודה. זאת

אומרת, כשאנחנו עומדים לצמצם את השעות אנחנו לא פוגעים בעובדים. אם מדובר בעובדים

- תהיה אפשרות שהם ישארו כאן, אבל נצמצם את היקף האוכלוסיה שאיתה אנחנו מתחככים.

יציאה מהשטחים בשעה חמש בבוקר זה כדי לאפשר להם להגיע למקום העבודה. שעה אחרי

חצות - האיש לא הוזר למקומו. הפריסה של משטרת ישראל היא לא בסד"כ כזה שאנחנו

יכולים לפקח.

אני ער לעובדה שחלק מהמקרים הקשים בוצעו בשעות היום. הרעין המרכזי הוא להגביל

את שעות השהייה כדי שנהיה יכולים לפקח. כאשר מדובר בעובדים, אם העבודה מחייבת את

זה, ניתן אישורים. אני לא חושב שמישהו מהעובדים ייפגע כתוצאה מזה.

הי ו "ר א' נמיר;

מה עם עובדי מסעדות?

סגו-ניצב ג י יחזקאל;

העובדים לא ייפגעו כתוצאה מהשינויים שאנהנו מציעים. אנהנו לא מתנגדים שהם

ישהו, זה יהיה במסגרת שעות העבודה, בצורה מוסדרת.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מה עם לינה?

סגן-ניצב ג י יחזקאל;

אין התניה. אם צריך ללון, אנחנו לא מתנגדים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אתם יודעים איפה לנים?

ד' נגר;

אנחנו כהסתדרות פעלנו כדי להגן על פועלי יש"ע ולתת להם כל הזכויות המגיעות

לפועל בישראל על-פי החוק, בהתאם להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. אנחנו עובדים

בתאום מלה עם שרות התעסוקה.
י' צבן
כמה זמן אתה בתחום הזה?
ד' נגר
12-10 שנה.

שנתיים-שלוש לפני האינתיפאדה דרשנו מגורמים ממשלתיים, ביניהם גם משרדו של

מתאם הפעולות בשטחים, ששרות התעסוקה ומשרד העבודה ינקטו בפעולה מסיבית כדי למנוע

עבודה בלתי-מאורגנת. היינו במצב אחר אילו היו שומעים ופועלים אלא שאז נאמר לנו:

לא מעניין אותנו לארגן פועלים. זו עבודה שלכם. אנחנו מעוניינים שכל אלה יכנסו

לישראל למצוא פרנסה, כי אחרת הם ימצאו עיסוקים אחרים שיפגעו בבטחון. זה לא היה

משכנע אבל קיבלנו את זה. אחר-כך בא הענין של ראיסים שמנצלים מאות ואלפים של

פועלים ומעסיקים אותם בתנאים ירודים, ושרות התעסוקה לא עושה דבר בנושא זה. היום

יד מצב נורא שפועלים מאורגנים רוצחים את אנשינו באמצע היום.
היו"ר אי נמיר
מה עשיתם במהלך עשר השנים שאתה בתפקיד? הסתפקתם בזה שאמרו לכם שלא מוצאים.
י' צבן
כמה פעילים של ההסתדרות עוסקים בנושא של פועלי השטחים? האם יש אנשים שעניינם

הוא לעסוק בתחום הזה? זה דבר שיש בו עבודה "פול טיים ג'ובי'. כמה אנשים במחלקה שלך

עובדים בנושא הזה "פול טיים גיוב"?
ד' נגר
לכל עובד הסתדרות יש הרבה עיסוקים נוסף לעיסוק הקבוע שלו. יצחק גלעדי מהאיגוד

המקצועי, מזכ"ל רווחה ואנכי, אנחנו מעסיקים 2 עורכי דין ערביים, עקב הפיטורים

האחרונים. נתנו הוראה וקבענו מועדים לקבלת קהל בכל מועצות הפועלים וזה הולך

ומתרחב.

בנושא של הבלתי-מאורגנים. אנחנו עושים הסברה בכתב ובעל-פה כדי לעודד להיות

מאורגנים. אני פרסמתי בצמתים כרוזים בערבית ונתתי דוגמאות.
שי ארבלי-אלמוזלינו
יש לכם זכות להיות פעילים בשטחים עצמם? איך אפשר לארגן 100 אלף מהשטחים? קל

מאד להטיל האשמות. איך יארגנו את הפועלים מהשטחים?
רן כהן
המעבידים הם בישראל. הם מעסיקים בניגוד לחוק ובניגוד לעמדת ההסתדרות.
שי ארבלי-אלמוזלינו
זה תפקיד של שרות התעסוקה ולא של ההתסדרות.
הי ו "ר א' נמיר
גם לחברי ההסתדרות מותר לחשוב שההסתדרות היינה יכולה לעשות יותר.



ד' נגר;

חברי פאיז ג'אבר מטפל בתלונות והוא יכול למסור פרטים. הרבה חברי הסתדרות

מגישים תביעות נגד מעסיקים. אנחנו לא נוכל להיכנס למעסיק בלי איש שרות התעסוקה

שצריך לאכוף את החוק. ההסתדרות אינה יכולה להיכנס לכל אתר כדי לכפות על מעסיק

להעסיק פועלים מאורגנים.
רן כהן
יש כאן עבירה על החוק.

מה עמדת ההסתדרות לגבי הפיטורים האחרונים של עובדי השטחים?
די נגר
ההסתדרות נגד הפיטורים. יש פיטורים שרירותיים. אנחנו נגד זה ומטפלים בזה

באופן מעמיק וביסודיות. הרבה פועלים פנו אלי ולמזכירי מועצות הפועלים. יש מעסיקים

שמגרשים פועלים ללא פיצויים. אנחנו תובעים אותם ועושים הכל כדי שהענין לא יחמיר.
פ י ג 'אבר
אני עוסק בנושא זה מיום שהתקבלתי לעבוד בהסתדרות ויום יום אני מטפל בבעיות

האמיתיות של העובדים.

עבודתם של עובדי השטחים בישראל היא מחוסר ברירה, כי אין להם תחליף של עבודה

במקום מגוריהם. אם תהיה עבודה חלופית בשטחים אולי יפחת מספר העובדים שיכנסו לעבוד

בישראל, גם מרצונם. כל אחד מעדיף לעבוד במקום שבו הוא לא יסתכן. עובדי יש"ע

עובדים באווירה קשה. הם תלויים ברצון המעסיקים לתת להם עבודה ועובדים בשכר נמוך.

הם מגיעים ממקומות מרוחבים. לפעמים הםמ עובד מגיע למקום העבודה אחרי נסיעה של
שעתיים. המעסיק אומר
לא מעניין אותי מה הסיבה שאחרת. זה קשה.

ויש איומי אינתיפאדה ושביתות. העובד אומר: אני רוצה לעבוד כי אם אני לא עובד

אין לי פרנסה. ואומרים לו בכפר: אל תצא. מצד אחד העובד רוצה להזדהות עם הכפר

ומצד שני הוא זקוק לפרנסה. כולם לא יוצאים והוא כן יוצא.

אני מצטער שמסתכלים על עובדי השטחים מזווית שלילית ושוכחים שהרבה מפעלים

שגשגו על-ידי עובדים השטחים, שיש עובדים שנאמנים למקום עבודתם ושבלעדיהם מקום

העבודה יתמוטט. יש מקומות כאלה בירושלים.
שי גורן
לא רק בירושלים.
פ י זאבר
אני מדבר על מפעלים שאני אישית מכיר אותם.

יש מפעל שיש בו תנור. הפועל מבקש לצאת. הוא אומר: אם אני לא אגיע - התנור

יתפוצץ. זו אחריות.

לאחרונה נשמעו קולות שלא להעסיק עובדים ערביים. מאיימים על מעסיקים. אני יודע

שהמשטרה מטפלת בזה. אני מבקש מהוועדה לחזק את ידי משטרת ישראל שתיאבק בתופעה

השלילית הזאת. אני מבקש מהוועדה לחזק את ידי המשטרה לחסל את התופעה המאיימת לא

להעסיק ערבים, כל זמן שאין עבודה תחליפית בשטחים.



צריך להילחם גם בתופעה של פיטורים המוניים ללא תשלום של פיצויי פיטורים,

לפחות. לצערי הרב, ההסתדרות לא עשתה מספיק. גם משרד העבודה לא עשה מספיק לתת

גיבוי לעובדי השטחים.

לשאלתו של חבר-הכנסת צבן, האם יש בהסתדרות עובדים ב"פול טי ים ג'וב" בתחום של

פועלי השטחים? אין. מי שעושה למען העובדים עושה את זה בהתנדבות. המחלקה שלי דורשת

כל הזמן לקבוע צוותים לעבודה מלאה בתחום הזה כי זה גם אינטרס ישראלי וגם שאלה

מוסרית. אם העובד מקבל פחות שכר - הוא יפגע במי שפוגע בו.

רן כהן;

מה עושים עם הכסף שההסתדרות גובה?

פי ג'אבר;

הלוואי שיכולתי לענות לך. אני לא יודע. אני בעצמי שואל את השאלה הזאת.

רן כהן;

ענית.

הי ו "ר א' נמיר;

מכיוון שמנכ"ל שרות התעסוקה טרם הגיע, אני שואלת את עטר כץ, המשנה למנכ"ל

שרות התעסוקה, האם יש אמנם עלייה של 20% במספר פועלי השטחים המאורגנים?

ע' כץ;

לפי הנתונים שלנו, בחודשים האחרונים יש אכן עלייה. אני מעריך שעד סוף דצמבר

נגיע ל-40,000 עובדים מהשטחים שיהיו רשומים, זה לעומת 32 אלף עובדים שהיו רשומים

בחודשים האחרונים.

הי ו "ר א' נמיר;

זה רחוק מ-50%.

ע' כץ;

זה בתהליך. אני מציין מספרים. זה בעלייה.

אם אכן זה יהיה עד סוף דצמבר ואם התהליך יימשך, יכול להיות שנעבור את ה-50%,

שזה לפי הסקרים.

רן כהן;

מקור העלייה, האם זה בגלל המעסיקים או חברות כוח אדם?

ע י כץ;

לחברות כוח אדם אסור לעבוד בשטחים.

היו"ר אי נמיר;

ביניים הגיע מנכ"ל שרות התעסוקה. אני פונה אליך: מתאם הפעולות בשטחים אמר שיש

עלייה מאד משמעותית במספר העובדים העוברים דרך שרות התעסוקה. מספרם היה 30% מהכלל

עובדי השטחים בישראל ומתאם הפעולות בשטחים אומר שהמספרם גדל וחזר למה למה שהיה

לפני האינתיפאדה, הוא עלה ל-50%. עטר כץ אומר שיש עלייה אבל זה עדיין לא 50%. יש



לכם נתונים או שאין בידכם דבר.

די מנע;

מאז הסקר האחרון הגיעו בקשות להעסקת עובדים מיש"ע באמצעות שרות התעסוקה. באגף

התשלומים מעריכים שבהודש הבא נגיע ל-40 אלף עובדים מאורגנים. כלומר, מספר הפועלים

המאורגנים יעלה מ-33 אלף ל-40 אלף, זו הערכה.

י' צבן;

ומהי ההערכה לגבי הלא-מאורגנים?
די מנע
מספרם של הלא-מאורגנים ירד. לעומת זו עלתה המודעות של מעסיקים להעסיק באמצעות

שרות התעסוקה. המעסיק מעדיף לשלם יותר כסף ולא להסתכן. 11,700 אישורים ניתנו

בגין עובדים בשרות התעסוקה. 500 מעסיקים הדשים נכנסו כהוק לשרות התעסוקה, הם

מוכנים לשלם תנאים סוציאליים. עד כה הסיבה להעסקת לא-מאורגנים היתה כסף.

ת' גוז'נסקי;

קודם כל אני מבקשת שנד"ק בהגדרות. לדעתי, לראות בעבודה מוסדרת באמצעות

שרות עבודה כאילו זו עבודה מאורגנת, זו טעות. עבודה מאורגנת זו עבודה של איגוד

מקצועי מאורגן. צריך להבין שעובדי השטחים הם נטולי זכות להתארגן במסגרת של

איגודים מקצועיים. הקשר שלהם להסתדרות הוא הלש ומתבטא באמצעות אותו מס שהם

משלמים, מס ארגון. לכן אני מציעה לדבר על עבודה מוסדרת ולא על עבודה מאורגנת.

ולשאלת המדיניות. במשך שנים קיבלתי קריאות אס.או.אס בגלל המצב הקטאסטרופל'

מבחינת התנגדות שיטתית של הרשויות בשטחים לפיתוח בשטחים. לפי שידוע לי בשטחים היו

ויש מקורות כספיים שאינם מושקעים רק משום שהממשלה מסרב באופן שיטתי לתת אישורים.

אני מבינה שלאחרונה ניתנו כמה אישורים לבתי-מלאכה. אבל אם מדברים על רבבות

פועלים, שלא לדבר על המנועים לצאת, צריכות להיות עובדות יותר משמעותיות בשטח.

אני מבקשת לדעת כמה בקשות להשקעה התקבלו ב-23 השנים האחרונות, כמה אושרו, מה

היה היקף האישורים, כמה עובדים הועסקו או מועסקים עכשיו בשטחים תודות לכך. אם

נקבל נתונים נראה שהתמונה היא יותר מעגומה. לכן חשוב שנקבל נתונים מדו"קים.

השאלה היסודית היא האם אנחנו מכירים בכך שיש שם "שות, יש שם עם, יש שם כוחות

שרוצים לפתח את השטחים לצרכים שלהם.

אשר להשקעות של הממשל.יש כאן פטנט שעם כבוש מממן את הכיבוש. מר גורן אמר:

הממשל משקיע מעט. כמה זה מעט? מה עשיתם לפיתוח השטחים? אני מעריכה שהאינטרס

היסודי של הפלשתינאים זה לפתח את השטחים. אם המדיניות הרשמית היא עידוד של גופים

שונים, האם לא הגיע הזמן לעודד את הגופים המקומיים להשקיע עד כמה שהם יכולים

בתנאים הקיימים?

אשר למועסקים בישראל. התכנית להפרדה מוחלטת וסגירה, זו לא המדיניות הרשמית.

עם זאת, המציאות בשטח היום היא שככל שיש מקרים נוראים של פגיעות, ההסתה הגזענית

נגד העסקת ערבים הולכת וגוברת והאווירה נעשית עכורה יותר. מה עושה המשטרה כדי

לבלום את הפעולות האלה של הקבוצות והחוגים הקיצוניים כולל שלטים שבהם נאמר: "כאן

לא מועסקים ערבים", וכן הלאה, הבעיה של העסקת פועלים ערבים והזכויות שלהם. אני

חושבת ששהמצב היום הוא בלתי נסבל, וזה לא מביע הכל.



אפשר להביא עשרות דוגמאות. אסתפק בדוגמה אהת. במוסך של אגד על-יד מהסום ארז

עבדו 4 פועלים מעזה, בין 3 ל-4 שנים. בסוף חודש אוגוסט היתה פריצה ונגרם נזק

לרכוש. הפועלים נחקרו. 3 מהם שוחררו עוד באותו יום. הפועל הרביעי שוחרר כעבור

שבוע. הפועלים שבו לעבודה. כעבור שבועיים קיבלו מכתב פיטורים בתירוץ של צמצומים.

המשכורת שלהם לא נכנסה לבנק. הם קיבלו תלוש לתשלום פיצויים שמהם ניכו את

סכום הנזקים. לאחר חישוב נמצא שכל אחד מהם נשאר חייב 1,500 ש"ח.

זו רק דוגמה אחת ליחס יקר כל מעצורים שיש לגבי ערבים לא רק מצד מעבידים קטנים

בבית-מלאכה קטן ומסכן שם פוטרו פועלים מהשטחים ללא זכויות וללא כל חוק אלא גם

מוסדות וארגונים בעלי יכולת כספית מרשים לעצמם התנהגות כזו. משרד העבודה והרווחה

לא מגן וההסתדרות לא כתובת לפועלים האלה. כתוצאה מכך קמה מסגרת, "קו לעובד",

שממלאה את התפקיד של ההסתדרות, והם מגישים תביעות. כמה תביעות הגישה הסתדרות

העובדים.
רן כהן
אני רוצה להקדים ולומר שני משפטים בסיסיים. הראשון - הנושא שאנחנו דנים בו

איננו נוגע ישירות למניעת פיגועים בתוך מדינת ישראל. העובדה שנתגלתה כאן שכל

הפיגועים שהיו נעשו על-ידי פועלים שעבדו ברשיון, לאור היום, מעידה כבואה עדים

שהפתרון כדי שלא יבוצעו מעשי תועבה נגד יהודים לא יהיה על-ידי פיטורי עובדים. אם

כי היום יש קרוב ל-40 אלף עובדים מאורגנים, עדיין הפוטנציאל של העימות קיים, כל

זמן שיש כיבוש בצורתו הנוכחית. הפתרון הוא פוליטי מדיני - מציאת יכולת של חיים

משותפים בנתק בינינו לבין הפלשתינאים. בלי זה לא יהיה פתרון.

והדבר השני - הפיטורים שהיו עד כה הם מעטים מאד ביחס למה שעלול להיות, אם כי

כבר היום הם כואבים מאד. הם כואבים מאד גם מהבחינה המספרית - 12 אלף מנועים לעבוד

בישראל.

שי גורן;

אין לזה שום קשר לפיטורים.

רן כהן;

הם צריכים למצוא פרנסה שלהם בשטחים. אם נוסף לאלה יש פיטורים, זאת אומרת

שבמציאות 20 אלף, 25 אלף, 30 אלף עוברים היום שינוי תעסוקתי. אבל אנחנו רק בראשית

הקרחון. יש תכנית לפיטוריהם של 35 אלף פועלים מן השטחים שעובדים בבניין. אגב,

רובם לא מאורגנים.
ת' גוז'נסקי
החלפתם של העובדים.

הי ו "ר א' נמיר;

בזרים.

רן כהן;

בישראל יש היום למעלה מ-80 חברות כוח אדם.

היו"ר אי נמיר;

למעלה מ-140.
רן כהן
רובן מתקיימות מהחלפת פועלים מהשטחים בפועלים ערבים.

גם העיריות, שהן מעסיקות גדולות של פועלים מהשטחים, מפטרות בהמונים - עיריית

בני-ברק, עיריית תל-אביב, עיריית קרית אונו. זו מסה גדולה. הולכה להיות פה תופעה

מסיבית של פיטורים.

כפי שאמר שמואל גורן, לנו יש אחריות. אנחנו שולטים בשטחים. לנו יש אחריות על

מה שקורה בהם ומה קורה בתעסוקה. אי-אפשר לברוח מזה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אתה מתנגד לנתק?

רן כהן;

אני בעד נתק.

היום יש העסקה של אפרטהייד. הם מוכרחים לעבוד אצלנו. מכריחים אותם לעבוד

אצלנו בתנאי השפלה. אין להם מקומות עבודה אצלם. המדינה חייבת לעקוב אחריהם כי היא

חייבת לשמור על בטחון הישראלים. אלה תנאי חיים? אלה תנאי כלבים. דיברנו על עבודת

זרים כעבדים, פה מדובר על עבודת כלבים. זה בין דבר לחולירע.

אין ברירה אלא שמדינת ישראל תאפשר להם להתארגן ולהשקיע ממקורות שלהם. לפתח

500 מקומות עבודה זה לעג לרש. אנחנו חייבים לפנות ולעודד קרנות בינלאומיות כדי

שלא יהיה אסון.

מה שקרה ביפו עלול להיות משחק ילדים. אני לא רוצה לומר מה עלול להיות

בכבישים, תישרף לי הלשון.
שר הבטחון אמר
אנשים עושים דברים מתוך יאוש. הוא צריך לתת לזה תשובה. אם

מכניסים אנשים ליאוש - מי שמכניס אותם ליאוש צריך לתת להם תשובה. צריך לתת לאו"ם,

לקרנות בינלאומיות להקים מפעלים בשטחים. בשנים האחרונות לא נתנו להקים כמעט כלום.

כשעשיתי מרדפים אחרי שר התמ"ס היו לי רשימות. הוא מנע. אנחנו בעצמנו יצרנו את

המצב הנוכחי. האנשים האלה עבדו פה 20, 22, 23 שנים, 10 שנים, שנתיים - אי-אפשר

לזרוק אויש כמו כלבים. זורקים אנשים מהיום למחר בלי לשלם להם שכר, בלי פיצויים.

מנצלים את העובדה שאנחנו הצד החזק, כדי לדפוק את האנשים האלה. זה מפליל אותנו. זה

פשע.

אני בעד הפרדה. אני בעד הפרדה לשתי מדינות. אני בעד מדינה פלשתינית, וצריך

לבנות את זה דרך הכלכלה בשטח, כי אין לי תקוה לא משמיר ולא מאש"ף.

לא יכול להיות שההסתדרות ושרות התעסוקה לא ידאגו לנושא הזה. ארגון מתנדבים

צריך לעשות את זה? אני מבקש שזה יהיה תחת קונטרול. אני חס עליהם ועלינו. אנחנו

מכוערים אם אנחנו עושים דברים כאלה. ההסתדרות חייבת להיכנס לענין הזה, הלא בשביל

זה היא מקבלת כסף, מיליונים.
ע' פרץ
אני בהחלט חושב שגם ההסתדרות צריכה לתרום את חלקה במאבק נגד העסקת עובדים

ערבים בלתי מאורגנים. עם זאת אי-אפשר לשחרר את מדינת ישראל. היא הכתובת הראשונה,

הכתובת האחראית, החוקית.



אני יודע מה מתרחש בשטח. לשכות התעסוקה מעלימות עין, לא נותנות להסתדרות

ועולבות בה. יש תהרות בין שרות התעסוקה למזכירי מועצות הפועלים. אינני רואה תשובה

במספר הפועלים במחלקות המסויימות.

אני חושב שהנהגת ההסתדרות צריכה, בשעה הקשה, להכריז על משימה. כל מזכיר צריך

לדעת שלעובד צריכים להיות תנאים ואין לפטר עובד ולהשליך אותו לכלבים. ברגע שזו

ונהיה משימה היא תביא את שרות התעסוקה להגביר פיקוח ולשתף פעולה.

אשר למצב הכלכלי ומקורות התעסוקה בשטחים. המציאות טופחת על פני כל הגורמים

שקבעו תלות כלכלית שתפיג מתח בטחוני. זה פשט את הרגל. המציאות שמתהווה - לא ממשלת

ישראל תכתיב אווזה. האלימות והניכור בין שתי אוכלוסיות יכתיבו סגר, הפרדה,

הינתקות. אם נרצה או לא, פועלים יברחו ומעסיקים יירתעו. זה תהליך בלתי נמנע.

צריך לבוא עם תכנית אלטרטיבית כדי להעסיק עובדים שיהיו ללא עבודה. הענין לא

נתון לא בידנו ולא בידי איש. המציאות בשטח מוכיחה שיש חששות וחשדות. שמעתי על

גננת בעיר גדולה שיצאה לטייל עם 35 ילדים. היא ראתה עובד ערבי בגינון, מיד סובבת

אחרוה את 35 הילדים וביטלה את הטיול. המעשים גורמים לכך שאנשים מפוחדים עד כדי

אימה ואני חושש שמחר יחששו גם מחלק מאיתנו, כהי עור שאולי נראים למישהו כערבים.

זו מציאות קשה מאד.

אני מוטרד מההענין של מקורות המים. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבמדינת ישראל יש

משבר מים עצום. חלק גדול ממקורות חמים ברצועת עזה הם מקורות פרטיים, ועדיין הם

מסוגלים להשקות ללא תשתית נוספת והקטנת הצריכה.
צריך לחשוב על נקודה נוספת
במדינת ישראל יש מפעלים רבים המשווקים לשטחים

סחורה במילוני דולרים, כצריכה. אני חושש מפגיעה בתעשיה הישראלית.

אני מתנגד התנגדות מוחלטת להצעה שמדברת על תחבורה וארגון של אוטובוסים שבהם

יוסעו רק פועלים מהשטחים, שכמו בדרום-אפריקה יגבילו את התחבורה. אני חוזר ומציע

שתבחנו ותבדקו את הצעתי ביחס לתחנות מעבר גדולות: כל קו ייצור במדינת ישראל

שמועסקים בו רק עובדים מהשטחים - יש בתי אריזה ומפעלים שלא מצליחים להעסיק יהודים

- צריך להעביר אותו למחסום ארז ובמקום שהפועלים יצטרכו לנסוע ליבנה או למפעל

בתל-אביב, הם יבואו ויעבדו בתחנה הזאת. ואותה תחנת מעבר תהיה מקום מפגש שבו יקנו

וימכרו סחורות, כדי שתהיה תקופת ביניים ושהחיים יוכלו להימשך.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

ההידרדרות שחלה בשטחים ובמערכת היחסים בין ערביי השטחים לישראל הלכה והחמירה

מאז התחלת האינתיפאדה. גם אלה שעד התחלת האינתיפאדה השלו את עצמם שניתן להמשיך

ולחיות באותה צורה נוכחו לדעת שזו היתה אשליה מאין כמוה. גם כאשר האווירה היוגה

טובה יותר הם לא שאפו לקדם את הנושא המדיני. עד האינתיפאדה הושקעו כספים לפיתוח

בשטחים. שיתוף הפעולה היה שונה מאשר הוא היום, בכל התחומים, גם בין משרדי הממשלה

לאוכלוסיה בשטחים. היה פיתוח בתחום רבים, גם בתחום השרותים, והיינו עדים לכך. יש

להצטער שזה השתנה. מאז האינתיפאדה ההסתה גוברת, ההידרדרות גוברת והמשבר במפרץ

החמיר את המצב בשטחים. מאז החלה האינתיפאדה השתנתה המדיניות הן לגבי ההשקעות והן

לגבי השתתפות התקציב של מדינת ישראל בתקציב הפיתוח.

י' צבן;

זה היה לפני האינתיפאדה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא. אני לא אומרת שהיה פיתוח במידה מספקת, אבל המדיניות היתה שילוב כלכלי בין

השטחים לבין ישראל. חשבו שעבודתם של ערביי השטחים בישראל זה הפתרון, לכן העלימו

עין מעבודה בלתי מאורגנת, והמעסיקים ניצלו את עובדי השטחים.
י' צבן
ב-1987/88 השתתפו ב-5% מהתקציב.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

לא כל כך מדוייק.

מי שמדבר על נתק איננו יודע מה הוא שח. נתק זה לא הומני. צריך לדאוג

לאוכלוסיה הזאת למחיה יום יום. ממה היא תתקיים? מה זה נתק? לסגור אותם בשטחים? לא

יכנסו לעבוד בישראל? מה נשיג? נרעיב אוכלוסיה? זה הפתרון?

ע' פרץ;

תוך שנתי ים.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
תוך שנתיים אפשר לפתח מפעלים למדינה פלשתינאית שאתם רוצים שהיא תוקם אחרי

הנתק? מישהו בר-דעת יכול לקבל את זה? הנתק איננו פתרון. מי שרוצה נתק מתכוון

למדינה פלשתינית בעתיד הקרוב, ובתוך שורותינו נאמר, להקים מדינה, לפתח מקורות

תעסוקה.

י' צבן;

רק בעזה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מתחילים בעזה.

הפתרונות צריכים להיות משולבים. אי-אפשר רק על-ידי סנקציות, הרעבה, הסגרה.

הפתרונות צריכים להיות משולבים וצריך לקדם את התהליך המדיני. שני הדברים צריכים

להיות ביחד. אני מתנגדת לנתק. נתק לא יפתור את הבעיה.

על מדינת ישראל מוטלת אחריות. כל עוד היא מחזיקה בשטחים האלה ואין פתרון

מדיני, זו אחריות בלעדית שלה. לכן היא צריכה גם לאפשר תעסוקה בישראל, בצורה

מאורגנת ומסודרת, עם הבטחת אותם תנאים שיש לפועלים החיים במדינת ישראל ולא בתנאים

מחפירים של ניצול ורעב. זו היתה המגמה בשטח כאשר התחילו להעסיק פועלים.

צריך לאפשר פיתוח בשטחים על-ידי יוזמות מקומיות או סיוע של גורמים בינלאומיים

שיבואו להשקיע בשטחים. לזה לא צריכה להיות התנגדות. הפתרון צריך להיות משולב.

צריך להגביר את ההסברה בקרב הפועלים הבלתי-מאורגנים, שיוצאיו אישורים משרות

התעסוקה ו יצטיידו באישור לעבוד במדינת ישראל בצורה מסודרת ומאורגנת. אולי זה

יפתור את הבעיה של חששות של מעסיקים במדינת ישראל וגם את הבטחון הפנימי של

אזרחים, שהלך והתערער. אם פועל שעבד כמה שנים במקום עבודה מנסה לרצוח את מעסיקו,

כמו שקרה בבני-ברק, המעסיקים פוחדים. הפועלים צריכים להיות מאורגנים באמצעות שרות

התעסוקה וצריך להיות גם פיקוח על מקומות הלינה שלהם. המעסיקים חייבים להודיע איפה

הם מלינים את הפועלים. הם מוכרחים לשתף פעולה בענין זה. עד כה הם לא מסרו פרטים

על מקומות הלינה. צריך לבקר ולפקח באיזה תנאים לנים הפועלים. את זה.



ארגון פועלי השטחים - אני לא מטילה את האשמה על ההסתדרות. יש שרות תעסוקה,

חובתו למלא אחרי הוראות החוק. להסתדרות ולעובדים בה אין רשות להיכנס למקום עבודה

ולארגן את העובדים. היא לא יכולה לצרף אותם להסתדרות. היא רצתה לצרף אותם לקרנות

הפנסיה ונתקלה בהתנגדות של הממשלה. אל נזרוק את הילד הזה לחצר של ההסתדרות. אני

דורשת מההסתדרות שתגן על העובדים ושתהיה להם זכות שווה ללא אפליה, את זה היא

חייבת, ובוודאי אסור שיפוטרו פועלים ללא קבלת פיצויים. ההסתדרות צריכה להקים

צוותים לטיפול בענין הזה ואם יש מעסיק שלא משלם פיצויים - הוא ייתבע. המעסיק חייב

בתשלום פיצויים.
ולמר גורן
אני מציינת בהערכה את העבודה שאתם עושים. אנחנו יודעים שזו עבודה

קשה, זו עבודה אנושית, מצד אחד צריך להגן על האנשים האלה ומצד שני צריך להגן על

בטחונה של מדינת ישראל. שרות התעסוקה גובה כסף מהעובדים אבל הם לא מקבלים את מלוא

הזכויות הסוציאליות. לאן הולך הכסף הזה? כמה ממנו מופנה להסתדרות?

הי ו "ר אי נמיר;

3 מיליון זה ההסתדרות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני שואלת את שמואל גורן. מה הכסף שהולך להסתדרות כמס ארגון כביכול, כמה הולך

למדינת ישראל וכמה מושקע בשטחים לטובת תושבי השטחים.

י י צבן;

אני לא אומר שאין מה לעשות במצב הנוכחי. יש כמה וכמה דברים שאפשר לעשות. עם

זאת אני מציע שלא נטפח לא בעצמנו ולא בזולתנו שום אשליות למכלול הבעיות המטרפות

את דעתנו. במצב המדיני הנוכחי - נחיה מרצח לרצח, מפוגרום לפוגרום. לא יעזור שום

דבר. גם כשיהיה תהליך מדיני זה לא יעזור, אבל בלי זה לא יהיה שום דבר.

צריך להבין שאנחנו עוסקים בטרור מיוחד במינו. רוב הרציחות האחרו נות הן

התארגוניות שמופעלות בדרכים שונות. יש הרבה מאד התפרצויות ספונטניות, גל של

פנטיזם. זה טרור הפגנתי וראוותני. רוב הרוצחים מביאים בחשבון שייתפסו ויהיו

קדושים. זה לא בנוי לפי שכל נורמלי ולכן כל הפרדוכסים. מי שהצליח להגיע לכנסת,

אני בטוח שיש לו רשיון. אנחנו מיטלטלים בין קוטב לקוטב, סגר ולא סגר. זה לא

יעזור.

יש אילוצים כלכליים שלנו ויש אילוצים בטחוניים שלנו. מי שמטעמי בטחון יזרוק

30 אלף, 40 אלף לתוך השטח הזה - זה יחזור אליו בריבית דריבית, המיואשים האלה

יגיעו למצבים יותר מטורפים. לא תהיינה השקעות רציניות בשטחים בלי תהליך מדיני.

נוציא את זה מהראש שלנו. כל הגורמים שמדברים על זה לא יודעים מה זה. צריך להבין:

השקעות רציניות מהקהיליה האירופית, מארצות-הברית, מארצות ערב לא תהיינה בלי שיהיה

ר1הליך מדיני. אנחנו עוסקים בבני-אדם לא בחפצים או סמרטוטים. אנחנו פועלים בתחום

הזה רק לפי האינטרס שלנו, עם הרבה מליצות. 20 שנה לא שמענו דקלומים על עבודה

עברית. מה פתאום מזעזעים את עצמות א.ד. גורדון? פתאום מתעוררות לחיים כל

התיאוריות היפות. מנעו השקעות והיום שונה הקו כי האילוצץ הוא כזה. אני לא אומר

שאז לא היו בשטח אנשים שראו דברים מעבר לאף שלהם, ראו, אבל הדרג שהיה צריך להחליט

לא עשה את זה.



אני מבקש שנקבל משרות התעסוקה נתונים כמה תביעות הוא הגיש במשך 10 השנים

האחרונות, שנה שנה, כמה תביעות הוא הגיש נגד מעבידים בגלל עבודה בלתי-מאורגנת.

וכמה פעמים הגישה ההסתדרות תביעות. אני מבקש שנקבל נתונים בכתב.

בשביל מה משלמים מס ארגון? אם יש מס ארגון - זה בשביל לקדם את הענין הארגוני,

זה למאבק נגד עבודה בלתי-מאורגנת. זה הגנה על יסוד ההסתדרות, אחרת ההסתדרות תתפורר.

ההסתדרות היתה צריכה לצאת בפרסום ולקרוא להגשת תלונות.

הנושא של קרן הניכויים, זה אהת השערוריות הגדולות ביותר. הופקדתי על-ידי

ועדת החוץ והבטחון על הכנת חומר לקראת דיון. התיק בנושא זה הולך ומתעבה.

צודקת חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, גובים כספים. מדובר בסכומים גדולים מאד

שמנכים /מעובדי השטחים. זה צריך היה להיות מושקע לרווחתם של העובדים. היו שנים

שנעשה משהו. לפני 3 שנים קרה נס והעבירו 34 מיליון.

יש ניכוי לביטוח הלאומי, מהמעביד ומהעובד, וזה כולל ביטוח אמהות ולידה. החוק

קובע שאם האשה העובדת במפעל טקסטיל תלד ב"הדסה" היא תהנה מהזכויות, אם לא - היא לא

תקבל. הדברים האלה בלתי נסבלים.
ולפני סיום אני חוזר להתחלה
נתקן בנושא הניכויים, ארגון, השקעות. זה חשוב.

עם זאת, אל נשלה את עצמנו, זה לבד לא יעזור. נמשיך לחיות בין אבן לאבן אם לא יזוז כאן

משהו.
י' פרח
הנושא שלפנינו טעון ניתוח רציונלי, אנושי ורגשי. 110 אלף עובדים ערבים נכנסו

למדינה ותפסו מקומם של עובדים שלנו. איש לא ערער על כך שזכותם לעבוד. האם מישהו

העלה על דעתו להפסיק את עבודתם?
יי צבן
רצו אותם, כי זה היה זול.
יי פרח
110 אלף עובדים נכנסו למדינה ועבדו.

אני מקורב לנושא הזה ומכיר קבלנים יהודים שהפקידו בידי עובדים ערבים נושאים

רציניים, וסמכו עליהם. לא נכון לומר שרדו בהם כאילו הם היו עבדים. עם זאת, לדאבון

הלב יש גם מעסיקים שמתייחסים בצורה משפילה לעובד, גם ליהודי. לא עליהם אני מדבר.

אפשר לחשוב שכל המעסיקים מתייחסים אל העובדים כאל עבדים. לא נכון. ראיתי קבלני

משנה, גם ערבים, שהוטל עליהם תפקיד רציני והמעביד היהודי סומך עליהם. גם בבתי-

מלון תופסים הערבים עמדות חשובות.
צריך לשאול את השאלה הנכונה
מדוע יש תופעה שלילית של פיטורי עובדים ערבים..

צריך לבחון מה הסיבות שגרמו לפיטורים האלה.

כניסתם של עובדי השטחים לעבודה נבעה גם מהרצון להעסיק אותם וגם מהחישוב הכלכלי,

שהם מועסקים תמורת שכר זול יותר. אם כך, מדוע לגרש אותם? לפי השיקול הזה הפיטורים

אינם מרצון המעסיקים אלא יש סיטואציה שהמעסיקים מיואמים, מעסיקים נרצו על-ידי עובדים

שלהם. הזמן עושה את שלו, קדחת השכחה תוקפת אותנו ואנחנו שוכחים שעובד רצח את המעסיק

שלו. האם לא נשים על כפות המאזניים את הדברים האלה זה מול זה?

אני בטוח שיש עובדים טובים שהופכים להיות מוכים בגלל עובדים רוצחים. אזכיר

שעובדים בקיבוץ געש, שעובדים שם 13 שנים, הכניסו רעל לקפה. אני אומר: נעשה ניתוח

רציני של הדברים.



אני נגד סגר הרמטי. טעות חמורה היא לסגור את הכניסה בפני עובדים ערבים, אבל

היא חייבת להיות מבוקרת. נכון, יש לנו אחריות כלפיהם, אחריות להעסיק אותם אבל

זה צריך להיות הדדי ולא חד-צדדי. אם תהיה אחריות הדדית, לא תהיה בעיה.

אני חושב שעלינו להגיד מיהם עובדים מאורגנים, עובדים מוסדרים, מיהם הנכנסים

לקטגוריה הזאת. אם נגדיר את זה בצורה נכונה, נתרום לנושא הזה. צריך להגדיר מה

זה עובד מוסדר. אם תהיה הגדרה, נוכל להכניס לכאן עובדים אמינים, המעסיק יוכל להעיד

שהם בסדר, זה ידביק אחרים להאמין שמקום התעסוקה איננו זירת רצח.

ש' גורן;

אנחנו צריכים לזכור שהכניסה לישראל היא לא רק לצרכי עבודה. הכניסה לישראל

היא גם לצרכי מסחר, לקנות ולמכור, לעבור מיו"ש לעזה, לנסוע מעזה לירדן, להתרפא

ולדבר עם ישראלים. מי שמדבר על נתק צריך להבין את המשמעות של זה. מדינת ישראל

מוכרת לשטחים למעלה מחצי מיליארד דולר. אין זה תפקידה של מערכת הבטחון לדאוג לנושא

הזה מבחינה כלכלית.

ואשר לאיגודים המקצועיים. האיגודים המקצועיים שיש היום בשטחים עוסקים בהסתה.

הם שליחי אש"ף. חם לא דואגים לפועלים כפי שצריכים לעשות איגודים מקצועיים. אם

מישהו מבקש הוכחות - אני מוכן להביא אותם לידיעתו.
פיתוח
אני מוכן להעמיד את כל הנתונים. רק בשבוע האחרון אושרו למעלה מ-50

מפעלים. נכון שהמפעלים האלה הם לא תעשיה כבדה.
ת' גוז'נסקי
כמה למעלה מ-50?
שי גורן
זה 53.

ככלל אנחנו מאשרים כל מפעל שאנחנו משוכנעים שהוא נועד לצרכי האוכלוסיה. אני

מזמין את כל מי שיושב כאן להגיש לי אישית בקשות של מפעלים שסורבו. יכול להיות שיש,

אני מבטיח לספל בזה אישית.

גיוס של ארגונים בינלאומיים. הפכנו את העולם כדי לעודד ארגונים בינלאומיים

לבוא ולסייע. לצערי, ההצלחות מוגבלות מאד. גם כשהם זורקים מאות מיליונים, זה פסיק.

כל ארגון זר, כולל מארצות ערב, מוזמן להשקיע. אני לא יודע בכמה סכומים מדובר.
ע' פרץ
זה נמסר בישיבה הקודמת.
שי גורן
אני חוזר לנושא הפיתוח ואומר: המגבלה היחידה שלנו היא תקציבית. גרדנו ממקומות

שונים והקמנו מפעל בהשקעה של 20 מיליון דולר, בית-חולים בעזה - 20 מיליון דולר.

ב-3 השנים האחרונות - 10 מיליון מכספי פיתוח. בנק אחד פועל ויש אישור לבנק נוסף,

וזה חרף האמירות שאנחנו לוקחים על עצמנו סיכונים.

אני חוזר ואומר: המגבלה היחידה שלנו לפיתוח היא תקציבית. אין מגבלה שקשורה

במדיניות.
הין"ר אי נמיר
לסדר הדיון. מר גורן כתב לי בפתק שהמסקנות של הוועדה שהוא עומד בראשה, זה

ענין של כמה ימים.



ביקשתי לקבוע את הישיבה הבאה לעוד שבועיים ואז מר גורו יציג לפנינו את

המסקנות, ההחלטות וההצעותה של אותה ועדה ואנחנו נוכל להתייחס לדברים.

ראשונת הדוברים תהיה חברת-הכנסת עדנה סולודר ואחריה ידבר מר גורן. אני

מבקשת ששמואל גורו יפרוש לפנינו בכתב פרטים של המפעלים.

אני חושבת שבנושא של שמירה על זכויות עובדי השטחים - אמרתי את זה גם בדיון

בשבוע שעבר - משרד העבודה והרווחה איננו עומד על המשמר. כשדיברתי על ארגון העבודה

הבינלאומי התכוונתי לזה שאנחנו חברים בארגון הזה. אני מבקשת מהיועץ המשפטי של משרד
העבודה והרווחה
לישיבה הבאה תביא נתונים, אם יש בידכם, אם פנו אליכם, אם ידוע

ללשכה המשפטית על עיוותים כאלה.

גם ממנכ"ל שרות התעסוקה אני מבקשת לבדוק במחלקה המשפטית של שרות התעסוקה

את נושא התביעות.

וגם מההסתדרות - זה תפקידה הבולט של ההסתדרות - עובדים שלגביהם לא ממוצות

הזכויות שמגיעות להם על פי החוק.

לפני כמה שנים היינו בוויכוח על נושא המפעלים בשטחים. אני אומרת זאת למר גורן.

אני שייכת לאותם חברי כנסת החושבים, ואני נחושה בדעתי, שללא פתרון מדיני אין שום

תשובה לכל הנושאים הללו. הכל זה עזרה ראשונה שעלולה אפילו לא להחזיק מעמד כמו שרות

של אמבולנס. שום דבר לא יעבוד ואפילו יאריכו את שעות הסגר. היינו עדים לכך שרוצחים

בשעות העבודה, היו להם כרטיסים. הם באו דרך שרות התעסוקה.
ד' מנע
הם לא היו מאורגנים.
היו"ר אי נמיר
המשטרה מסרה לנו נתונים אחרים.

איש לא ישקיע שם כסף. לא התהאבתי באש"ף אבל אני חוששת שכולם יתגעגעו לאש"ף.
יי שפרינצק
. אתם רואים את עצמכם מדברים עם אבו נידל.
היו"ר אי נמיר
אני מדברת בשמי. עדיין מותר גם ליושבת ראש לומר את דעתה הפרטית. כולנו

מדברים מתוך כאב.

המשק שלנו התאהב בכוח עבודה זול, וערביי השטחים זה הנתח הגדול ביותר של כוח עבודה

זול. זו מחלה מידבקת. היום זה הכוח הזה ומחר זה יהיה כלפי יהודים שירצו תנאים במקומות

העבודה, שלא תהיה אי-הבנה.

למדינת ישראל, כל עוד אין פתרון מדיני, יש מחוייבות כלפי עובדי השטחים.

בישיבה קודמת, כשדנו על הצעתו של חבר-הכנסת עמיר פרץ, שמענו את סגן-אלוף
שיינפלד. הוא התחנן
אל תדברו על סגר, אתם לא יודעים מה זה, אם יהיה סגר, מבחינה

בטחונית למדינה.

אני חוזרת ומבקשת את רשימת המפעלים. כל מה שאפשר להקים - תבוא עליכם ברכה.

חברת-הכנסת גוז'נסקי העלתה כאן את המקרה של "אגד". תמסרי את זה בכתב דרך היועץ

המשפטי. נטפל בזה. אם לא במקרו, נטפל במיקרו.

תודה. הישיבה נעולה.

- (הישיבה ננעלה בשעה 11:15.

קוד המקור של הנתונים