ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/12/1990

אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת יאיר צבן, רן כהן, עמיר פרץ, יצחק לוי, יאיר לוי; הצעות לסדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 200

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

רביעי, י"ח בכסלו, 5 בדצמבר 1990, בשעה 09:00

(ישיבה פתוחה)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

אי גמליאל

רן כהו

י' פרח

עי פרץ

יי צבו

י' שפרינצק
מוזמנים
ש' סלאביו -מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' קנדל - משנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ומנהל האגף לשרותי טיפול במפגר, משרד העבודה ורורווחה

גי סקלי - אחראי על בריאות הנפש, משרד הבריאות

פרופ' ש. טיאנו - מנהל ביה"ח גהה מייצג את קופת-חולים

דייר עי בלום - פסיכיאטריה של הילד, בית-החולים גהה

ד"ר ר' מסטר - בית-החולים נס-ציונה

ד"ר ת' מוזס - מנהלת מחלקת ילדים, בית-החולים נס-ציונה

ד"ר ר' הגש - פסיכיאטרית לילדים, בית-החולים נס-ציונה

ד"ר אי יניב -ראש מחלקת בתי-החולים של קופת-חולים

ד"ר י' קדמו - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

ת' מורג - המועצה הלאומית לשלום הילד

אי בן-גרא - מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאליים

א' לנגרמו - אומבודסמן לילדים
מזכירת הוועדה (בפועל)
יי נקר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
1) הצעות לסדר

2) אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים - הצעות לסדר-היום

של חברי-הכנסת יי צבו, רו כהו, עי פרץ, יצחק לוי, יאיר לוי



הצעות לסדר

היו"ר א' נמיר;

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה ורוצה להציע שהיא תהיה

ישיבה פתוחה.

הצעה לסדר לחבר-הבנסת רן כהו.
רו כהו
אם היינו ועדה אחרת, הייתי מעלה הבוקר את הנושא של עיסקת הטיעון המזעזעת עם

הרב פרדס, אבל זה לא עניו שלנו.

מה ששייר לוועדה שלנו ומלווה אותנו כמעט באופן תמידי זה הנושא של "המשקם".

הסכסוך הנוכחי בין משרד העבודה והרווחה לבין הסוכנות מונע תשלום משכורת ל-4,000

מוגבלים - נכים וקשישים. פוליטיקה על גבם של האומללים האלה, זה דבר מזעזע.

אני מציע, או שנעקוב במשך היום מה קורה בענין זה או שנזמן את הצדדים לראשית השבוע הבא.
היו"ר אש נמיר
מנכ"ל משרד העבודה והרווחה צריך להגיע לכאן. נטיל עליו. אני אבקש גם את התערבותו

של הרב פרוש, שצריך להגיע היום לכנסת.

אני מכירה את סיפור "המשקם", הסיפורים הפוליטיים ומה שקורה שם. מלבד פוליטיקה

לא נשאר שום דבר, פוליטיקה זה הכישורים שדורשים. גם אתה, חבר-הכנסת רן כהן מכיר את

הסיפור שיש מנהל שהוא גם ראש עיריה. הוא צריך לפנות את מקומו ויש ויכוח מאיזו מפלגה

יהיה השני. כרטיס המפלגה, זה החשוב. המסכנים הם החשובים?

אדבר עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, שהוא לא בקטגוריה הזאת.

אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים - הצעות לסדר-היום של חברי-הכנסת

יאיר צבן, רן כהן, עמיר פרץ, יצחק לוי, יאיר לוי
היו"ר אי נמיר
הנושא שעל סדר-יומנו הוא הצעות לסדר-היום בנושא אשפוז ילדים בבתי-חולים פסיכיטריים,

של חברי-הכנסת יאיר צבן, רן כהן, עמיר פרץ, יצחק לוי ויאיר לוי.

אני רוצה לומר לדוקטור קנדל שחשוב שנתונים שמובאים לידיעת הוועדה יובאו לה לפני

הישיבה ולא עם פתיחתה. אין לי שום אפשרות לעיין בנתונים כשהם נמסרים לנו עם פתיחת

הישיבה. אני בטוחה שאלה נתונים שהם חשובים לדיון שלנו.
יי קנדל
שלחתי את הנתונים לפני שבוע. לצערי הם לא הגיעו.
רן כהן
היתה שביתה במשק, גם בדואר.
היו"ר אי נמיר
אני לוקחת את דברי בחזרה.



בישיבה הקודמת ביקשתי שנקבל דיווח הכולל רשימת ילדים ונוער עד גיל 18 שנמצאים

במחלקות סגורות ופתוחות של בתי-חולים לחולי נפש ושעל פי אבחנה רפואית, כפי שנמסר לנו,

אינם צריכים להימצא שם יותר.

באותה ישיבה ביקשתי, וכך הודעתי,שכעבור שבועיים מהתאריך של אותה ישיבה

נשמע דיווח מלא היכן סודר כל אחד מ-6 הילדים שנשארו בבית-החולים בנס-ציונה אחרי

שהסמכות הרפואית קבעה שאינם צריכים להישאר שם.

אני רוצה להודיע כאן שגם ממנכ"ל משרד הבריאות וגם ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה

קיבלנו מענה לבקשה שלנו. אקדא בפניכם את התשובות שקיבלנו.

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, מר סלאבין, כותב: "לקראת סוף שנת הלימודים תש"ו

נודע לראשונה לאנשי המקצוע במשרד העבודה והרווחה על אשפוזם של ילדים בבית-החולים

הפסיכיאטרי בנס-ציונה, מאחר ולא נמצאו להם מסגרות אחרות.

מר מוטי וינטר, מנהל השרות לילד ונוער, וגברת ציפורה בו זמרה, מפקחת ארצית

בשרות לילד ונוער, יצרו קשר עם מנהלת בית-החולים וסוכם עימה שתעביד את פרטי הילדים,

לפתרון הבעיה.

עד כה סודרו חמישה ילדים במוסדות המשרד: 1) עודד כץ - שולב במעון "אור שלום";

2) אבידן רועי - מועמד ל"אור שלום"; 3) קראוס עמית - שולב במעון "אהדה"; 4) נחום

שי - שהה בפנימיית "רננים" - אושפז בנס-ציונה. "רננים אינה מסוגלת לטפל בו. שולב

לנסיון בפנימיית "גבעת שמש"; 5) צור נועם - שולב לנסיון במעון "קרת". פגע בילדים.

נאלצנו להוציאו. מועמד לאחת המסגרת של השרות למפגר.

לגבי מספר קטן של ילדים נוספים, יש לדון בוועדה הבינמשרדית כדי לקבוע סופית

האם הם שייכים לטיפול המשרד או משרד הבריאות.

בכל מקרה, המשרד פועל בתיאום עם בית-החולים הפסיכיאטרי בנס-ציונה, תור מטרה

לסייע לילדים למצוא את המקום המתאים להם." עד כאן מכתבו של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

אקרא גם את מכתבו של דוקטור משיח, מנכ"ל משרד הבריאות, כדי שאם תרצו תוכלו

להגיב על המכתבים האלה. דוקטור משיח כותב: "בהמשך לפנייתך מיום 31 באוקטובר 1990,

להלן רשימת הילדים המאושפזים בבתי-חולים לחולי נפש ואינם זקוקים להמשך טיפול בבתי-

חולים אלו.
בית-החולים הממשלתי נס ציונה
1) כהן אייל, יליד 1980 - פיגור שכלי. מוכר

על-ידי השרות למען המפגר. מאושפז מ-27.4.88; 2) מנשה ישראלי, יליד 1976 - פיגור

שכלי. מוכר על-ידי השרות למען המפגר. מאושפז מ-18.7.85; 3) מורבטי ליאון, יליד

1977 - פיגור שבלי. מוכר על-ידי השרות למען המפגר. מאושפז מ-22.9.87; 4) יורדוסקי

אדריאן, יליד 1980 - לדעת המטפלים פיגור שכלי עם איי.קיו 52, שלא הוכר על-ידי השרות

למען המפגר. מאושפז מ-29.11.87; 5) חגיגי משה, יליד 1979 - פיגור קל. חסך רגשי מוקדם וקשה.

זקוק לסידור לא במוסד למפגרים. מאושפז מ-14.8.86. 6) בורנשטיין עדיאל, יליד 1980 -

פיגור שכלי ומחלת ניוון שרירים. הוכר על-ידי השרות למפגר. מאושפז מ-9.9.90. 7) גולן

שרית, ילידת 1979 - אפילפסיה, בעיות התנהגות ופיגור שכלי. החומר נשלח לשרות למען המפגר.

עדיין לא נבדקה על-ידם. מאושפזת מ-15.8.90.

בבית החולים הממשלתי איתנים מאושפזת כהן רות, ילידת 1978 - מפגרת. לא ברור אם

מוכרת לשרות למען המפגר. מאושפזת מ-3.8.88.

בית-ההולים גהה, מחלקת נועד עד גיל 18: מדובר ברשימת נערים שעדיין מאושפזים

מאחר ואין סידור אחר עבורם, אולם יש לציין שכפי הנראה לא מקרים המתאימים למוסדות

למפגרים אלא למוסדות חינוכיים. 1) בולגרו נורית; 2) אוסקר דפנה; 3) מרציאנו

יובל; 4) גואדה תמר.



בית-החולים שלוותה, נערים עד גלל 18: 1) גוליאן ארז - פיגור קל. זקוק

לסידור יומי לא פסיכיאטרי; 2) אמיר שחר - נפלט מהמוסד גבעת-חיים וזקוק למוסד

חינוכי; 3) שמחוך אילו - משפחת פתולוגית, לא יכולה לקלוט אותו. זקוק לסידור

מחוץ לבית-החולים; 4) גוזלן עירית - בית פתולוגי, לא יכול לקלוט אותה. זקוקה

למסגרת מחוץ לבית-החולים.

בשל השביתה לא ניתן לקבל פרטים על משך האשפוז של הילדים בבתי-חולים של

קופת-חולים."

אלה שני המכתבים של שני המנכ"לים. דוקטור קנדל, המשנה למנכ"ל משרד העבודה

והרווחה הביא היום חומר רב שלא הספקתי לקרוא אותו. מתוך דפדוף בחומר הזה ראיתי שיש

בו נתונים המתייחסים למעונות הממשלתיים, הציבוריים והפרטיים. אני חושבת שזה נוגע

לדיון שנקיים בקרוב עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ועם סגן השר, סגן שר העבודה והרווחה

שיהיה כאן ביום רביעי הבא, דיון על כל הנושא של ילדים מפגרים.

ביום חמישי האחרון הייתי בטבריה. במהלך הסיור שערכתי ביקךתי במוסד פרטי - "רמות טבריה",

שבו יש מפגרים במצבים קשים מאד, קורעי לב. זה מוסר שרמתו טובה, רמת התנאים ורמת

הטיפול, בוודאי בהשוואה למה שיש במוסר "טללים". אני רוצה להדגיש ש"רמות טבריה"

הוא מוסד פרטי ואחזקת ילד במוסד הזה עולה 1,500 שקל לחודש ואילו ב"טללים" המחיר הוא

3,000 שקל לחודש. החישוב הוא פשוט, שאילו היו מעבירים את כל הילדים למוסדות פרטיים

או ציבוריים - אני בעד מוסדות ציבוריים - היתה נפתרת בעיה.

אני שואלת את יצחק קדמן, לגבי האינפורמציה שמסרתי, האם יש לך אינפורמציה

נוספת?
י' קדמן
הדברים אינם סטאטיים, הם דינמיים. עד שהמכתב נשלח מגיעות חדשות שלהן רקע

דומה מאד. אין די בכך שעושים סדר חד-פעמי אלא צריך לעמוד על הבעיות העקרוניות

שנמשכות. יש בעיה עם שני ילדים, שאחד מהם זכה לפרסום. אחד מהם היה בבית-מעצר

בחיפה על לא עוול בכפו. פרופסור טיאנו מכיר את הסיפור, כי הילד הגיע לבית-החולים

גהה.

ויש ילד אחר, רועי דדו, שלא שמעתי כאן את שמו. בית-החולים קבע שהוא לא חולה

נפש. הילד הזה נשלח מבית-החולים איתנים.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת שתיתן לי כל שם נוסף שיש לך.

אני ראיתי שיש צורך בטיפול אישי בפרט, כי אחרת, עד שנשנה את המקרו, הכל ילך

לעזאזל בדרך.

לפני כמה חודשים הייתי בביקור בבית-החולים בנס-ציונה. התרשמתי התרשמות בלתי

רגילה מהמוסד, שרובו מצוי במבנים מאד ישנים. התרשמתי מהיחס ומהנקיון. את זה עושה

הצוות. כל הכבוד.

נשמע את דבריו של דוקטור מסטר.
ר' מסטר
אני מניח שלא מדובר רק בפתרון בעייתם של הילדים שברשימה, שנמצאים כרגע בטיפול

אלא גם, ואת זה ברצוננו להעלות, בקביעת מדיניות לזמן ארוך, שיאפשר העברת ילדים למוסדות

מתאימים, מדיניות כללית של שיתוף בין המוסדות השונים שמטפלים בילדים שיש להם בעיות.



במצב הנוכחי, לפי המצב של השנים האחרונות, יש במוסדות 15 מקומות לשנה

ילדים, ויש 50 ילים לשנה, בלי עלייה.

יש לזרז תהליכים של העברת ילדים למוסדות מתאימים, אחרי שמסתיימת העבודה שלנו

בבית-החולים, העבודה שלנו בתחום הפסיכיאטריה. כרגע התהליכים מורכבים ומסורבלים.

אני מבקש לציין שיש ילדים שיצאו מהמוסד שלנו כשהיתה הבטחה שהם יתקבלו במוסד

רווחה. בינתיים הם בבית וממתינים, כי מסיבות שונות המקומות במוסדות לא נפתחו.
ת' מוזס
בראשית דברי אני רוצה לומר שהשמות שקיבלנו במכתבו של מר סלאביו אינם תואמים

את השמות שהיו ברשימה הראשונית שלנו.

עודד כץ התקבל לבני ברית ולא ל"אור שלום". לא היתה בעיה. עודד כץ נשאר בבית-

החולים שנה נוספת, בגלל גילו, עד שמוסד בני ברית קיבל אותו. זה מוסד טוב וכדאי היה

לחכות.

אבידן רועי נמצא עדייו בבית. הוא לא נקלט בפנימיה.
היו"ר א' נמיר
כתוב.

רו כהו;

הילדים שאת מדברת עליהם לא צריכים להיות בבית-החולים בנס-ציונה. הילד שנשאר

שם שנה נוספת לא היה צריך להיות שם.

ת' מוזס;

כו.

אבירו רועי נמצא בבית. המצב לא טוב.
היו"ר אי נמיר
אנחנו ביקשנו ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה להמציא לנו שמות של ילדים. דוקטור

מוזס מתייחסת לילדים שלא צריכים להיות בבית-החולים.
ת' מוזס
קראוס עמית סודר.

נחום שי, זה שייר לעבר הרחוק. אני מנהלת את מחלקת הילרים בבית-החולים נס-ציונה

רק מחודש אפריל. אני לא מכירה את הילד.

צור נועם, הוא לא אחד מהילדים שהיו ברשימה הראשונית.
היו"ר אי נמיר
מה זאת אומרת?
ת' מוזס
הכל התחיל להתגלגל בגלל הדו"ח של דוקטור קדמו.



העברנו את הרשימות למשרד הרווחה. היתה לנו פגישה עם מוטי וינטר ועם ציפורה בן-

זמרה. ב-14 בינואר אמור להתקיים כנס עם מפקחי השמה של משרד העבודה והרווחה, כדי לנסות

וליצור עבודה משותפת.

לא זכינו לאיזה שהן הקלות או סידורים לילדים קשים. ילד אחר שסודר, עמית קראוס,

זה בגלל לחצים של הצוות שלנו,-שנסע איתו לפנימיה וניהל משא-ומתן עם מנהל הפנימיה

ולא כל כך עם משדר העבודה והרווחה. זו היתה עבודה מוצלחת של הצוות והמחלקה. דוקטור

הגש נסעה עם הילד לפנימיה כדי לשכנע. כל יתר הילדים ששמותיהם מופיעים ברשימה לא שייכים

לרשימה הראשונית.

יש ילדים ששייכים לשרותי טיפול במפגר.
היו"ר א' נמיר
עכשיו?
ת' מוזס
שלושה ילדים מתוך הרשימה שערך משרד הבריאות מוכרים לשרותי טיפול במפגר. שלושה

ילדים - כהן אייל, מנשה ישראלי ומורבטי ליאור מוכרים לשרותי הטיפול במפגר. הם נמצאים

אצלנו, בבית-החולים. קיבלנו מכתב מדוקטור קנדל שבו נאמר שאיו מקומות.
היו"ר אי נמיר
מתי הודעתם שהילדים האלה לא צריכים להיות בבית-החולים?
ת' מוזס
שנים.
היו"ר אי נמיר
כמה?
ר' מסטר
לגבי אחד מהם - 3 שנים.

מנשה ישראלי מאושפז אצלנו משנת 1985. הוא בא ממשפחה שיש לה ילד במוסד בטבריה.

מיד עם קבלתו ביקשו לצרף אותו. שנתיים אנחנו מטפלים בזה. נמסר לנו שהטיפול הוא בהילוך

גבוה.
ת' מוזס
ולגבי ילדים אחרים. חגיגי משה נמצא אצלנו משנת 1986. המקרה שלו הגיע לוועדה

הבינמשרדית ב-1987. השנה קבעה הוועדה הבינמשרדית שהילד לא צריך להיות במוסד. צריך

למצוא לו סידור. הוועדה קבעה, בראשית חודש יוני, שהילד לא יהיה יותר בבית-החולים.

עד היום איו סידור לילד. יש אמנם ועדה בינמשרדית אבל איו לה שיניים.
היו"ר אי נמיר
איו לה מקומות.
ת' מוזס
יורדוסקי אדריאן נמצא אצלנו כמה שנים. האלי.קיו שלו 52, לא בגלל בעיות נפשיות

אלא בגלל פיגור. פעם, אחרי לחצים, הוא נבדק על-ידי השרות לטיפול במפגר. נקבע שהפיגור

שלו קל. התיק שלו נמצא בוועדה הבינמשרדית והיא תדון בו שוב. אגב, רק עכשיו קיבלנו

את הדו"ח של השרות לטיפול במפגר.

עדיאל בורנשטיין, הסובל ממחלת ניוון שרירים, מטופל בתל-השומר. נמצא אצלנו זמן

קצר יחסית, חודש וחצי.
היו"ר אי נמיר
לפי מה שמצויין ברשימה - מספטמבר השנה.
ת' מוזס
היום אין לאן לשלוח את הילד הזה. שום מוסד לא מתאים לו. הוא לו יכול לחזור

הביתה. יש לו אח הסובל מאותה מחלה.
ש' סלאבין
אני בודק כל שם וכל מקרה, וכמנהל משרד העבודה והרווחה ולא כאיש מקצוע אני שואל:

מה עדיף, שהילד יהיה בבית או אצלכם בבית-ההולים, אם אין עבורו מקום אחר.
ת' מוזס
אתה מדבר על טובת הילדים.
שי סלאבין
כן. רק טובת הילדים.
ת' מוזס
יש רשימת ממתינים שצריכים לקבל טיפול פסיכיאטרי אצלנו. אי-אפשר לנתק את זה

ממספר המקומות המוגבל במחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים.
ר' מסטר
יש שתי מחלקות ארציות לטיפול פסיכיאטרי לילדים. לילדים קטנים יש מחלקה רק

בנס-ציונה.
ת' מוזס
אנחנו בית-חולים וצריכים לטפל בילד כל זמן שהוא צריך טיפול. אתה שולח לתל-

השומר ילד חולה בדלקת ראות. האם אתה יכול להשאיר אותו שם כי אין מקום בבית? המערכת

היא מערכת טיפולית.

אני חושבת שאולי לא כדאי לעבור על השמות.
היו"ר אי נמיר
זה חשוב לנו מאד.
ת' מוזם
יש לי עוד שמות. מילשטייו שחר למשל, היה מועמד ל"אור שלום" ונאמר שהוא

מתאים, אבל יש ילדים שהיו יותר מתאימים אחד מהם אבידן רועי, שיושב בבית ויש ספק אם

יגיע לשם.

אנחנו מבירים את הילדים הרבה זמן. לנו יש היכרות הכי טובה עם הילדים.
משרד העבודה והרווחה לא אומר
יש 2 מקומות ב''אור שלום", תגידו מי יותר מתאים.

זה נתון לשיקולה של מפקחת ההשמה, בלי לשאול אותנו. אני חושבת שילד כמו שחר ישאר

אצלנו בבית-החולים בגלל שאבידו רועי נמצא בהמתנה.

הילדה שרית גולו סובלת מאפילפסיה ופיגור שכלי קל. משרד הבריאות החליט לא

לשלוח אותה, כי יש לה פיגור קל, והרשויות הודיעו שאין סידור.

אנחנו שינינו את המדיניות של המחלקה ו-2 ילדים - גם עדיאל בורנשטיין וגם

שרית גולו - חוזרים הביתה.
היו"ר אי נמיר
מתי החלטתם?
ת' מוזס
בחודשים האחרונים.
רו כהו
כמה זמו נמצאת אצלכם שרית גולו?
תי מוזס
כשלושה חודשים.
היו"ר אי נמיר
מה תור הממתינים?
ר' הגש
במחלקה הפתוחה איו ממתינים. למחלקה הסגורה יש הרבה ממתינים. חלק מהם נדחים

על הסף. יש לנו 3 חולים פסיכיאטריים שמחכים לאשפוז. התחלנו לקבל ילדים אוטיסטים.

יש גם ילדים מפגרים עם בעיות התנהגות. הודענו שלא נקבל אותם.
ת' מוזס
יש ילדים שאנחנו יודעים שהם יושבים בבית ללא סידור. מילואה אליהו, עולה

מאתיופיה, היה מאושפז. סרב לחזור. הוא לא חולה נפש ולא היתה עילה להפעיל עליו

צו. הוא בבית. ועוד ילד, ארז רוביו, ילד דחוי, מוכה. בתחילת שנת הלימודים סודר

בפנימיה. נקלט יפה בפנימיה אבל נשלח הביתה בגלל ויכוח בשאלת התשלום עבורו.
רו כהו
כל הילדים שמנית, כולם נמצאים עם ילדים שבטיפול פסיכיאטרי?
ת' מוזס
כו.
רן כהן
האם שקלתם אפשרות, לפחות בזמן הזה, כדי למנוע פגיעה בילדים הללו, ליצור

הפרדה לילדים שאינם זקוקים לטיפול פסיכיאטרי? הם תופסים מיטות ומקום. אם הם

נמצאים באותו מחלקות - הנזק עלול להיות בלתי הפיך.
ת' מוזס
אני מזמינה אותך לבוא לביקור ולראות איך הדברים נעשים.
רן כהו
ברצוו.
ת' מוזס
החלק הפתוח של המחלקה מתנהל באווירה של פנימיה טיפולית.

איו אפשרות לניתוק מוחלט. יש כיתות משותפות לפי הרמה. אי-אפשר לבנות מערכת

אחרת ואני לא חושבת שיש הצדקה לכך. אי-אפשר לבודד ילדים ולעשות חלוקה. אנחנו משתדלים

להשאיר את הילדים במסגרות המתאימות. אני לא חושבת שתפקירה של מערכת רפואית ליצור

פתרונות סיעודיים.
רי הגש
לגבי נועם צור, ששמו מצוייו ברשימה של משרד העבודה והרווחה, זה מקרה שמאפייו

טיפול בחלק מהילדים. הוא התקבל בחשד למחלת נפש. ילד שאיו לגביו חשד כזה לא מתקבל

אצלנו. אנחנו צריכים לבדוק אם הילדים צריכים לקל טיפול פסיכוטי. אחרי תקופת אבחוו

אנחנו מססנים את הילדים ומחליטים. נועם צור סובל מפיגור שכלי קל. הילד איננו פסיכוטי

אבל אי-אפשר להחזיר אותו למשפחה. הודענו על כך למשרד העבודה והרווחה. הילד נשלח

הביתה וכעבור זמו נתבקשנו לקבל אותו. אמרתי, נקבל אותו לתקופה קצרה. צריכה להיות

מסגרת אחרת, מתאימה. הגבלנו את תקופת האשפוז לשבועיים. הילד יצא, והגלגל עלול לחזור.
רו כהו
אולי זו מדיניות לא נכונה להסכים לקבל?
ר' הגש
ואם אומרים שהילד עלול לרצוח את אמו?
היו"ר א' נמיר
איו

זו הבעיה, על זה הוויכוח. אם/נזק חמור לילדים - מוטב להחזיק אותם במסגרת.

השאלה מה קורה לילד.

דוקטור מוזס דיברה על 3 ילדים.
רו כהו
הילדים שממתינים לא מקבלים טיפול מתאים ועלול להיגרם להם נזק.
ר' הגש
במחלקה המוגנת יש עוד בעיה. יש אצלנו נערים בגיל 19 ללא סידור.
היו"ר א' נמיר
האם יש עוד מחלקות לילדים?

עי בלום;

יש מחלקה באיתנים.

אני דוצה להרחיב את הבעיה בעוד נקודה. אנחנו מדברים על ילדים שצריכים לצאת

מבית-חולים פסיכיאטרי ולהגיע לפנימיה. זה לא נעשה. יש ילדים שיצאו מהמוסד אבל לא

מוצאים להם מסגרת מתאימה. זאת אומרת, יש ילדים ששייכים לשרות למען המפגר. הילדים

האלה נמצאים בבית, אינם יכולים להיות בו ולא הולכים לבית-הספר. אומרים: מחר, מחר,

מחר, עובר חודש והילד עדיין בבית, ללא מסגרת, והוא מידרדר, על אחת כמה וכמה ילד

שבא ממשפחה מדורדרת - מצבו הנפשי מתערער.
שי טיאנו
מה הנזק שעלול להיגרם לילד? השיקול צריך להיות מה יקרה אם לאחר בדיקה רפואית

הילד ישאר במחלקה ומה יקרה אם הוא יחזור הבית.

יש לנו בסך-הכל 2 מחלקות לילדים, ב-2 מוסדות, ולא צריך יותר מזה. אני מדבר

על נס-ציונה ואיתנים. זה מספיק. יש 5 מחלקות שמטפלות בנוער, ולא צריך יותר. מכיוון

שמספר המחלקות קטן, אלה מחלקות פעילות. מחלקות פעילות אינן מיועדות לאשפוזים ממושכים.

יש לנו בעיה ביחס של השרות למפגר, בעיה של תפיסה: ברגע שמפגר חלה במחלה פסיכיאטרית,

היחס אליו משתנה. הדברים הגיעו לכך שהורים אינם רוצים לאשפז ילדים מחשש שמא תהיה

אבחנה פסיכיאטרית. אם ילד היה במשבר פסיכי, יש נטייה להתייחס אליו כאילו הוא לא

שייר למסגרת השרות למפגר. הורים מתחננים שלא נתערב ולא נבקש מוסד; הם חוששים שהשרות

למען המפגר יידע שהילד היה בשרות פסיכיאטרי כי, כפי שאמרתי, התפיסה היא שמרגע שהילד

היה באיזה שהוא מגע עם פסיכיאטריה - הוא נגוע. זו בעיה עקרונית מאד. לא ייתכן שאנשים

יתביישו כשילד עובר משבר פסיכוטי.

אשר למתבגרים. בשנת 1973 הצעתי, למען הנוער במדינת ישראל, ש-%10 מהמיטות במחלקת

הנוער בבית-החולים גהה יהיו לנוער הסובל מהפרעות בהתנהגות, סמים וכו'. מאז אנחנו

לא המחלקה היחידה.

אני רוצה לציין שהשופט מלמד ראה שנוער יכול להיות משוקם לאחר תקופה ארוכה של

אשפוז. אני רוצה להצהיר שתקופת האשפוז היא פי 3 מתקופת אשפוז רגיל. אנחנו מתמודדים

עם זה. הבעיה היא אם אין המשך זאת אומרת, אם אי-אפשר לתת לנערים את הרצף של יציאה

למוסד חינוכי ואז יש התלבטות קשה אם אנחנו יכולים להמשיך ולהחזיק אותם.

הפחד שלי הוא שמא אנחנו, אנשי המקצוע נחליט שמכיוון שאין המשך - נפסיק את מה

שיש. אני חושב שזה לא יהיה נכון אבל אני חושש שנגיע לזה. אני לא רוצה לראות את הילרים

בני ערובה, ואני חושש מזה. אני חושש שילדים ישארו בחוץ. אנחנו לא צריכים להגיע לכך

שמפני שאין מקום הם ישארו בחוץ. אני לא רוצה שנגיע לזה.
גי סקלי
הדוברים לפני תארו את המצב האובייקטיבי, ולא נשאר לי אלא להוסיף רק מעט מאד.

בשתי המחלקות, גם באיתנים וגם בנס-ציונה, יש צוות רפואי פסיכיאטרי ופסיכולוגי,

יש עובדים סוציאליים, ואפשר לעשות אבחנה. האבחנה שלנו לגבי ילדים שנמצאים אצלנו

שנים או חודשים, האבחנה הרפואית שלנו יכולה להיות יותר טובה מאשר בשרות למפגר.

נכון, הרבה פעמים יש חילוקי דעות בין שני המוסדות. הבעיה מתחילה בתור הארוך כדי להגיע לאותם

צוותים שבודקים את הילדים מטעם השרות למען המפגר. עוברים חודשים כדי להגיע לבדיקה,

ואם אנחנו קבענו אבחנה של פיגור שכלי - הילדים נשארים במחלקות שלנו עד שהם מתקבלים

לבדיקה על-ידי צוות של השרות למען המפגר.



הייתי רוצה שיהיה לנו קצת יותר קרדיט לגבי המקרים האלה, כדי למנוע אשפוזים

ממושכים והמתנה בתור עד שהילד יוכר על-ידי השרות למען המפגר.
יי קנדל
לא כל כך נעים לי שאני-צריר להתנצח עם משרד הבריאות. עם חלק מההערות שהושמעו

אני לא תמים דעים.

אשר להערה בדבר קביעת אות קין על מפגר שהיה מאושפז בבית-חולים פסיכיאטרי, וכאילו

הוא לא יקבל טיפול בשרות למען המפגר. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. יש אינטאקציה

טובה בין שני המשרדים.

היו"ר אי נמיר;

קיימנו למעלה מ-20 ישיבות על חוק חולי נפש. האם אתה בטוח שאכן איך סטיגמה כזו?

יש כאן בעיה אמיתית והשאלה היא מה קורה בשטח.
ש' סלאבין
יש התייחסות קשה. יש פה קושי. אי-אפשר להתעלם מזה. ישבנו שעות וימים על מקרה אחד

קשה מאד. לא מצליחים להגיע לאיזון.
שי טיאנו
מי שאושפז, יש עליו תו.
יי קנדל
אני עוסק בתחום הזה כ-28 שנים. מבחינת דעת הקהל והציבור יש שוני בהתייחסות.

פעם עדיף להיות חולה נפש ופעם מוטב לחיות מפגר. האוטיסטים שייכים לתחום הטיפול של

בריאות הנפש. בשעתו היתה פנייה שהם יטופלו על-ידי האגף לשרותי טיפול במפגר ואחר-כך

חשבו שהם יטופלו יותר טוב על-ידי שרותי בריאות הנפש. בכל אופף, אנחנו לא נטיל סטיגמה

שמפני שמישהו קיבל טיפול במקום מסויים הוא לא יטופל על ידנו.

היום יש 800 מקרים הממתינים לסידור מוסדי, 450-400 מהם הם בסדר עדיפות עליונה

בהשוואה לאחרים.

השנה אנחנו אמורים לסדר 60 מקרים במסגרת פנימייתית. אני עובר על כל תיק

מתלבט ושוקל איפה לסדר את המקרה. אני רוצה לבטל כל השפעה זרה בשיקולים.
היו"ר אי נמיר
יש התמוטטות נוראה של כל שרותי הרווחה. כל אחד מאיתנו מקבל פניות המבקשות

לעזור לסידור פנימייתי. אני רוצה להזכיר מה אמרה לי גברת בוארון, שאני לא מכירה
אותה. היא אמרה לי
אני אתן לך את הרשימה ותגידי לי את מי להעדיף.
יי קנדל
יש מקרים שלגביהם יש תמימות דעים. כתבתי בעניו זה גם למנכ"ל משרד הבריאות.

אני רואה את המקרים האלה במקום העליון בסדר העדיפויות.

יש עשרות מקרים שמשפחה החליטה להחזיק את המפגר בבית. במשך השנים נפטר האב

ואחריו נפטרה גם האם, והמפגר, איש בן 54 נשאר לבד בבית, ככלב בודד. אלה מקרים

קטסטרופליים.



כשמדובר על מקרים שאיו עליהם הטכמה, יש ועדת הכרעה בינמשרדית. זו ועדה שלכאורה

צריכים להיות לה שיניים. כל משרד יכול להפנות בקשות אל הוועדה הזאת. יש מקרים רבים

שהוועדה החליטה לגביהם ויש הכרעה אבל הם אינם מיושמים.
רן כהן
אולי יש פה חוסר נכונות להחלץ מהמסגרות הרגילות? שמענו את סיפורה של דוקטור

מוזס, שלמרות שאיו זה תפקידם הם לקחו ילד ושכנעו להכניס אותו למקום שצריך. זה

תפקיד של השרות למעו המפגר. אני שואל אם אתם נחלצים מהפורמליזם, שלכל אחד יש נתח

שלו. לפעמים מדובר על מקרים שבקצת רצון טוב ובקצת לחץ אפשר היה לפתור אותם.
יי קנדל
לוועדת ההכרעה הבינמשרדית איו שיניים, כי איו פתרונות. לא פעם יש זיקה ביו

פיגור שכלי לבעיות פסיכוטיות אני שוקל אם להעלות את כל הבעיות ואת כל המקרים -

מאות מקרים - בפני הוועדה הבינמשרדית, להכרעתה, והאם תהיה החלפה של אוכלוסיה.

בעבר הועלתה מחשבה מאד ברוכה, על-ידי שני המשרדים, להקים מסגרת משותפת לנו

ולמשרד הבריאות שתטפל במקרים הנופלים ביו הכסאות. התכנית הזאת הועלתה שוב לדיוו

ואולי נגיע להקמת המסגרת המשותפת.
יי צבו
זה מוסכם גם על-ידי הפסיכיאטריה?
י' קנדל
כו. מדובר על מסגרת משותפת לפרק זמו קצר ותוך אותו פרק זמו ייקבע לאו שייך

האיש.
שי סלאביו
יש מקרים גבוליים הנמצאים על הגבול שביו פיגור לביו מחלת נפש.
יי קנדל
יש בעיה של דמי אחזקה.

כפי שאמרתי, בדקנו 800 תיקי ממתינים. יש מאות מקרים שהם דחופים ביותר, מקרים שנב

בלשכות הרווחה, תיק אחרי תיק. אני ציינתי קודם את המספר 450-400. יש המדברים על 600.
רן כהו
כולם מאובחנים?
יי קנדל
כו.

יש הממתינים 5 שנים לסידוד פנימייתי.
שי סלאביו
אני לא איש מקצוע. אני עוסק בעיקר במקרו. ביקשתי מאנשים במשרד שיעבדו על 800

תיקים. אני רוצה לדבר על 350 מקרים קשים ביותר ולא על 450 או 600.



כשמדברים על 300 או 350 ממתינים, מקרים דחופים ביותר, סופר-דחופים, שאי-אפשר

לטפל בהם, מדוע ניתן עדיפות למקרים שהגיעו לכאן?

אני סבור שחייבים להקים מסגרת משותפת של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.
היו"ר אי נמיר
אז יוציאו כסף על עוד פקידים. לא מעט בגלל מסגרות כאלה ואחרות עולה אחזקת

ילד כפליים מאשר במוסד ציבודי. אם לא יהיה פתרון מבני, שום דבר לא יקרה. למה אחזקת

ילד במוסד טללים עולה 3,000 ש"ח ובמוסד של אקי"ם 1,500 ש"ח, והרמה במוסד ציבורי

יותר גבוהה.

ש' סלאביו;

לכו יש החלטה על העברת 2 מוסדות ממשלתיים למסגרת של מוסדות ציבוריים או פרטיים.
היו"ר א' נמיר
מוסדות ציבוריים או פרטיים טובים מאד.
ש' סלאביו
יש שאלה מה עדיף, שילד יחזור לבית שאיו ליו או שישאר במוסד. אני צריך לבדוק

ולהחליט ביו הרע לביו הרע יותר.
ת' מוזס
אנחנו מדברים על העברה לפנימיה ולא הביתה.
יי קדמו
בראשית דברי אני רוצה להדגיש שהדגש הוא על ילדים ששייכים לשרות למפגר. חלק

מהילדים שנמצאים בשרות הפסיכיאטרי הם ילדים רגילים עם הפרעות התנהגות, שהיו יכולים

להיות במוסדות טובים שבהם איו תור של ממתינים, מוסדות שבהם יש מקומות פנויים אלא

שיש בעיה של מכסות. וכאו אני שואל: כשילד כזה נמצא בבית-חולים פסיכיאטרי, זה לא עולה

כסף?

אם היו לוקחים 50% מהעלות שבבית-חולים פסיכיאטרי ומעבירים את זה למסגרת קהילתית

או פנימייתית, לא במסגרת של שרות למפגר, אפשר היה לפעול ולעשות; זאת אומרת יש כאן

חסכוו גדול.
שי סלאביו
יש ילדים במצב קשה שההורים התנערו מהם. הוצאות האחזקה בבית-חולים גבוהים פי 3

יותר מאשר במשפחת אומנה.
שי טיאנו
מכיוון שאני חובש שני כובעים אני רוצה לדבר עכשיו כשאני חובש אחד מהם ולומר

שאני לא חושב שקופת-חולים צריכה לממו עלות גבוהה של אשפוז פסיכיאטרי.
היו"ר אי נמיר
כמה זה עולה?
רו כהו
1,500.
היו"ר אי נמיר
הרבה יותר.
ש' טיאנו
6,000 שקל.

אני סבור שבמציאות הישראלית, ולא רק הישראלית, היה רצוי שאורך האשפוז יהיה

ריאלי. יש הבדל אם היית מאושפז 5 שנים או 6 חודשים. היית מאושפז 6 חודשים - הבראת

ויצאת.

רו כהן;

קודם בל אני רוצה לומר שמישיבה לישיבה ההתרשמות שלי יותר חמורה מזו שהיתה במקור,

כאשר העלינו את הדברים במליאת הכנסת. המצב חמור לא רק בגלל הכמות אלא מפני שהתהליך

שעליו הזעקנו נמשך ולא נעצר , גם אחרי שדיברנו הוכנסו למוסדות פסיכיאטרים ילדים שלא

צריכים להיות בהם.

800 ממתינים שמהם 300, 350, 450,400 או 600, כל אחד לפי שיטתו, הם במצב קשה מאד,

זה חמור מאד, זה מחריד. הפתרון צריך להיות בלי שום סנטימנטים, לא נוסטלגיות ולא

אידיאולוגיות. הילדים האלה צריכים פתרון. אם מוסדות פרטיים וציבוריים עולים מחצית

המחיר של מוסד ממשלתי - צריך להעביר את כל הילדים למוסדות ציבוריים. לא ייתכן שבגלל

תפיסות שונות נזרוק כסף לשווא.
שי סלאבין
יש בעיה של עובדים.
רן כהן
זו בעיה שהוועדה הזאת לא בורחת ממנה. לענין הזה צריך לתת פתרון ענייני.
קריאה
הם ממשיכים לעבוד במוסדות הציבוריים.
רן כהן
על הוועדה הזאת היו גם איומים, וידענו לעמוד בזה. צריך לפעול בשכל ובנחישות.

קודם כל צריך לאתר מקום, ומבחינתי זה יכול להיות פרטי או ציבורי, בתנאי שזה

יהיה יעיל. אין סיבה בעולם שהמצב הזה לא ימצא את פתרונו.

התמונה שהועלתה כאן היא מחרידה, לא בגלל המספר אלא בגלל ההליך שילדים נורמלים

או הסובלים מפיגור קל מאושפזים. זו קטסטרופה. זה פגיעה בנפשו ובמהותו של הילד כאדם.

הוא הופך להיות פחות ממה שהוא כבן-אנוש. זו הבעיה.

אם כן, קודם כל תוציאו את הילדים האלה ותעבירו אותם אפילו לפנימיה. צריך למצוא

להם מסגרת שבה לא ייגרם להם נזק, אולי לא תהיה זו המסגרת האידיאלית אבל היא לפחות

לא תגרום נזק שיש באשפוזם בבית-חולים פסיכיאטרי. צריך להוציא את הילדים מבתי-החולים,

לעשות את זה השבוע, לא לחכות.

מנסיוני, אם בצבא אם בקיבוץ, למדתי לדעת שכאשר אתה עומד בפני דבר לא שיגרתי

אתה צריך לנהוג לפנים משורת הסדר הרגיל ולהגיד לאנשים: אולי זה לא ענין שלכם אבל אתם

מוכרחים לטפל בבעיה הזאת, זה מחוץ לסדר הרגיל. וכאן אני אומר לדוקטור קנדל, קח צוותים

של השרות ותערב אותם בזה.



אני מודה, לא ערכתי ביקור, לא השתתפתי בביקור, לא ראיתי את המציאות אבל הדברים

שאנהנו שומעים - ערבוב בין הילדים - זה מטריד אותי. ??

התשובה לעניו הזה היא להוציא את הילדים ולהעביר אותם למקום מתאים. הבעיה הזאת

מוברהה לבוא על פתרונה. מר סלאבין ודוקטור קנדל, אתם מוכרחים לדאוג להוצאת הילדים

מבתי-החולים. פתרון ל-800 ממתינים - זה סיפור של זמן אבל לבעיית הילדים המעטים בבתי-

ההולים, לזה צריך למצוא פתרון מיד. בענין זה אין זמן.
יי צבן
אין ספק, זו פדשה קשה ביותד, והיא צומחת. אנחנו מתמקדים בנקודה הכי חמורה.

מכמה בחינות לש כאן היבטים מפלצתיים, כי המערכת כולה נמצאת במשבר ללא פתרון.

ברור שכל עוד זו המדיניות וכל עוד ממשיכים להחזיק בהמתנה 3, 4, 5 ו-6 שנים

מקרים המוגדרים כדחופים, הרי גם אם נפתור את הבעיה הזאת, הגילויים הקיצוניים של

הפקרות ופגיעה בזכויות הילדים מוכי הגורל האלה, הבעיה הזאת תפרוץ בנקודות אחרות.

מוסכם שאנחנו עוסקים בקטע הכי רגיש, הכי בעייתי וכואב. אני שותף לדבריו של

חבר-הכנסת רן כהן, שצריך להיות כאן מאמץ.

יכול להיות שיש כאן פיתוי שכל אחד מאיתנו עלול היה להיכשל בו. הפיתוי הוא לומר:

רבותי, אם אתם לא נותנים פתרון כולל למחלה - תאכלו את פרי הבאושים שלה. ופרי הבאושים

הכי מסריח זה שילדים מפגרים ולא-מפגרים נמצאים בבית-חולים פסיכיאטרי. הדבר כל כך

חמור שצריך לטפל בענין הזה טיפול נמרץ ביותר. אנחנו חייבים לטרטר את הממשלה בנקודה

הזאת.

אני תומך בהעברת המוסדות הממשלתיים. הדבר שעמד במבחן זה אגודה כמו אקי"ם. יש שם
שלישה אלמנטים
1) זה לא-ממשלתי במובן הגרוע של המלה; 2) זה לא פרטי בנושא הכספי;

3) זד. פרטי במובן החיובי.

אני לא מציע לזלזל בעובדים, ולא רק מבחינת העוצמה שיכולה להיות לוועד העובדים.

עם זאת אני מציע שלא נדתע מהתמודדות לתת פתדונות. נכון, יש בעיות אמיתיות של עובדים שיגידו:

היום יש לי הגנה של הסכם עבודה, אתה בא ויוצד מצב שאני עלול להיות מופקר. אני מאמין

שאת זה אפשר יהיה לפתור.

אנחנו חייבים לפתור את הבעיה שלפנינו, כי לא לאורך זמן נוכל לומר שאנחנו בעד

העברה אבל לא נעשה דבר בענין קיצור התור.
היו"ר א' נמיר
כשאני באה לסכם עומדים לנגד עיני שני דבדים: 1) איך הייתי מחליטה לו הייתי

הורה לילד מפגר או זקוק לטיפול פסיכיאטרי; 2) איך הייתי מכריעה אילו הייתי במערכת.

אתם למדתם את המקצוע ותפקידכם להגן ללא סייגים על הילדים האלה.

אני חוזרת לדבר על המוסד בטבריה, שביקרתי בו ביום חמישי האחרון. לא ראיתי שם

שום מקרה המכונה קל. אני מסיירת הרבה. מקרים כל כך קשים כמו במוסד הזה לא דאיתי.

אני מלאת הערצה לאנשים העובדים שם. חלק מהילדים הנמצאים במוסד הזה מקבלים הרבה

אהבה מהבית. יש הורים שלא יכולים להתנתק מהם. יש שם ילד שמצבה קל יחסית. היא לא

הרפתה ממני. היא זקוקה לאהבה. עמדתי מולה והתאמצתי להגבר על בי. זו בת של מנתח ראש.

לילדה הזאת יש מחר יום הולדת. ההורים באים. אינני יכולה להרגע מהילדה הזאת, וזה מקרה

קל. לא ידעתי שיש מקרים כאלה. לא הפסקתי לחלק לעובדים שבחים על עבודת הקודש שהם עושים.

ב"דמות טבדיה" אמדו לי שיש 3 מקומות פנויים, אולי מפני שהין כסף למימון.

היום אנחנו מדברים על סדר גודל של 10-8 ילדים. וכאן אני רוצה לחזור למה שאמרתי

בראשית דבדי ולהוסיף ולומד שאילו הייתי ג'ינה, האחדאית להשמה, אינני יודעת מה הייתי

מחליטה.



אני בטוחה שלגבי חלק מהילדים האלה זה פשוט שואה להשאיר אותם מחוץ למסגרת,

ואני יודעת מי מחכים בתור.

אני אומרת למר סלאבין: זח שבע שנים אנחנו דנים על הנושא של ועדות רפואיות לנכים

ולא מתקדמים. אנחנו דורשים שהוועדות האלה יועברו למרפאות של בתי-חולים. אם כי משרד

הבריאות מסכים עקרונית להצעה -שלנו להעברה, זה לא מבוצע מפני שמשרד הבריאות לא מסוגל

למצוא פתרון ל-12 רופאים. אני אומרת לך, אתם מוכרחים להשתחרר מכל המוסדות שלכם למפגרים

ואתה יכול לבטל את תור הממתינים או להקטינו עד לחצי. לא יעלה על הדעת שהעלות במוסד

ממשלתי, שרמתו לא גבוהה, תהיה 3,000 שקל לחודש לילד ובמוסד פרטי - 1,500 ש"ח.

אני לא בעד פיטורי עובדים, אבל זו לא יכולה להיות הסיבה למצב שאנחנו עדים לו.

אילו היה חל שינוי במוסד "טללים" והעלות היתה מופחתת, אפשר היה לקלוט שם עוד 100.

נגיד את זה גם לסגן השר, חבר-הכנסת פרוש, שיהיה אצלנו ביום רביעי הבא. חייבת להיות

החלטה מהירה. נלחץ מאד על סגן השר.
ש' סלאבין
העלות בממשלתי, בממוצע, יקרה יותר בכ- 40%.
היו"ר א' נמיר
בטבריה מטפלים במקרים הכי קשים. התשלום- 1,500 שקל. הבעיה העיקרית היא שלא

מעבירים את הכסף בזמן. אף על פי כך לא שמעתי תלונה מצד המנהל.

איר יכול להיות שהעלות במוסד פרטי, שמוכרח גם להרוויח משהו, ושרמתו יותר גבוהה מז

שבמוסד "טללים", תהיה 1,500 שקל לילד, ובמוסד "טללים" העלות היא 3,000 שקל לילד?

מר סלאביו דיבר על העברת .2 מויסדות למסגרת ציבורית. זו המגמה הכי חשובה. זה חשוב

ודחוף ביחס לילדים, כי צריך לעשות הכל כדי להתחיל לפתור את בעיותיהם של המקרים הכי

קשים.

ולדוקטור קדמו אני אומרת, אתם יודעים על מקרים - תעבירו אלינו.
רן כהו
אני חושב שאנחנו צריכים לקבוע לפחות עמדה עקרונית ולומר שהעמדה העקרונית שלנו היא

שמפסיקים לאלתר לאשפז במוסדות פסיכיאטרים ילדים שאינם חולי נפש.
היו"ר א' נמיר
זה לא אשפוז. נאמר, להפסיק להחזיק אותם לאחר הטיפול.
רו כהו
אני אומר "לאשפז", כי זה נכוו גם לגבי ילדים שנמצאים שם היום וגם ביחס לעתיד, כי

ממשיכים לקבל ילדים.
יי צבו
לבדיקה.
רו כהו
מביאים אותם לבדיקה והם נשארים שם.
היו"ר אי נמיר
איו ויכוח על הניסוח. זה מקובל.
י' צבן
אני הבנתי שיש התנגדות לקבל ילד שאיו לו בעיה נפשית באותו רגע. זה רק לבדיקה.

בישיבה הקודמת אמר דוקטור קדמן שיש שורה של הצעות והמלצות שלא קשורות בתקציב.

יש דברים מבניים, שיטות, שזה עניו של החלטות ולא כסף. אני מבקש שנתייחס לדברים האלה.
היו"ר אי נמיר
איפה ההמלצות?

מזכירת הוועדה הזכירה לי שלפי בקשה שלנו היא ביקשה שמר סלאביו יביא המלצות בעניו

העזבונות. חבר-הכנסת צבו ביקש דבר אחר.

גם מר לנגרמן אמר שהיו מסקנות. לא ברור לנו איזה ומתי.

רן בהו;

אני ראיתי המלצות.
יי קדמן
במסמר שפרסמנו, בסוף עמוד 5 היו 13 המלצות שלנו, שחלק מהו לא נוגע בתקציב.

אני מדבר על הדו"ח שכתבנו בעקבות מה שהתברר לגבי נס-ציונה.
היו"ר אי נמיר
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.

קוד המקור של הנתונים