ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/11/1990

קידום נשים ושכרן- במיגזר הציבורי הצעה לסדר-היום מאת חבר-הכנסת ע' זיסמן

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. טי בכסלו התשנ"א (26 בנובמבר 1990). שעה 00;09

(ישיבה פתוחה)

נ כ ח ו -
חברי הוועדה
א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

ע' פרץ

י י צבן

י י שפרי נצק
מוזמנים
חבר-הכנסת ע' זיסמן

מי גבאי -נציב שירות המדינה

א י שמחה - י ו עצת ראש הממשלה למעמד האשה

י' רחלבסקי - סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

ד"ר ל' עפרוני - יועצת כלכלית

א' סעדון - מנהלת האגף לתעסוקה ולמעמד האשה,

משרד העבודה והרווחה

נ' בן-צבי - שרות התעסוקה

ב' זיגלמן - מנהלת המחלקה לעובדת השכירה, ההסתדרות

עו"ד אי רוזנבלום - יועצת משפטית של המחלקה למעמד האשה, ויצ"ו

עו"ד א' פילפל - יועצת משפטית, נעמ"ת
מ"מ מזכירת הוועדה
י' נקר
יועץ משפטי לוועדה
מ' בוטון
קצרנית
מ' הלנברג
סדר-היום
קידום נשים ושכרן במיגזר הציבורי - הצעה לסדר-היום

מאת חבר-הכנסת ע' זיסמן



קידום נשים ושכרן- במיגזר הציבורי

הצעה לסדר-היום מאת חבר-הכנסת ע' זיסמן
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווהה. אני רוצה

להכריז על הישיבה ישיבה פתוחה.

הנושא שעל סדר-ומנו היום הוא הצעתו של חבר-הכנסת עמנואל זיסמן - קידום נשים

ושכרן במיגזר הציבורי. בהתאם לנוהג, הפותה הוא מגיש ההצעה, הבר-הכנסת ז יסמן.
ע' זיסמן
בוקר טוב. כולנו יודעים שיש קיפוה ואפליה של נשים עובדות בכלל ושל נשים

בשרות הציבורי בפרט. שרות ציבורי זה הסוכנות, האוניברסיטאות, העיריות מכל

הסוגים, עובדי מדינה וכו'. מתברר שבדרגות הנמוכות בשרות הציבורי אחוז הנשים הוא

גבוה, 58%, בעוד שבדרגה הגבוהה ביותר הוא 1% בלבד, ובהמש הדרגות הבכירות - רק 9%

הן נשים,

לפי הסטאטיסטיקה, 91% מהנשים נמצאות בשבע הדרגות הנמוכות ביותר. מתברר דבר

מדהים, ש-70% מהנשים בשרות הציבורי זקוקות להשלמת הכנסה.

הבעיה היא לא רק הצורך בהשלמת ההכנסה והימצאותן של הנשים בדרגות הנמוכות אלא

הבעיה היא גם הפער שהולך ונוצר בין התמורה המשולמת לגבר לבין זו המשולמת לאשה

עבור אותה שעת עבודה. לפני שנים רבות הייתי מזכיר הסתדרות עובדי המדינה אז הונהג

שכר שווה בעד עבודה שווה. זה אין. העיקרון הזה שרצו להנהיג בשנות ה-70 הראשונות

עורער במשך השנים.

דוקטור עפרוני, שנמצאת כאן, עשינה כמה עבודות יסודיות בנושא זה. לפי מחקר שלה

נמצא שהפער שלפני 10 שנים היה 22% הלך וגדל והיום הוא 30%.
י' צבן
לשעת עבודה.
ע' זיסמן
כן.

יש שכר יסוד ויש מרכיבים שונים. הפער הוא במרכיבים השונים שהם חלק מההכנסה של

העובד. הנשים המעטות שמצליחות לעלות בסולם הדרגות מגלות להפתעתן שככל שהן עולות

בדרגה עדיין יש פער גדול בין שכרן לבין שכרו של הגבר באותה דרגה. הסיבה לכך היא

שהמרכיב של החזר ההוצאות הולך ונעשה מכריע ככל שעולים בדרגה. מר יורם גבאי,

הממונה על הכנסות המדינה, ערך מחקר על מצבן של נשים בסקטור הציבורי וגם בסקטור

הפרטי והמסקנות שלו דומות למסקנה של הגברת דוקטור עפרוני, שיש פער של 30% בין

השכר של גברים לשכר של הנשים.

אני רוצה להסב את תשומת לבם של חברי הוועדה ושל כל מי שנמצא איתנו כאן היום,

שגם ועדת קוברסקי הצביעה על אפליה נגד נשים, בשכר ובקידום. השכר הממוצע היחסי בין

נשים לגברים ירד מ-80% ב-1972 ל-70% ב-1988. מקרב כלל המועסקים בשבע הדרגות

העליונות של הדרוג האחיד ירד חלקן של הנשים מ-11% בשנת 1978 ל-9% בשנת 1988.

הסתפקתי בכמה דוגמאות כדי להדגיש את האפליה שיש במעמד האשה העובדת, והנתונים

הסטאטיסטיים מדברים על כך. אני רוצה להדגיש דבר שלא הייתי מודע לו למרות שאני

מכיר את המאטריה הזאת שנים רבות: הסכמי השכר שנחתמים ואלה שנחתמו לאחרונה נותנים

תוספת שכר שמגדילה את הפער בין גברים לנשים.
היו"ר א' נמיר
מדוע?
ע' זיסמן
ניקח את תוספת השכר האחרונה, כל אחד צריך לקבל 5.7%.
י י גבאי
אתה טועה. זה השיעור של תוספת יוקר ולא תוספת שכר, שהיא 9% ולא 5.7%.
ע' זיסמן
תודה עבור התיקון. אם השיעור הזה של 9% מצטרף להכנסה הכוללת, מי שיש לו יותר

יקבל יותר ומי שיש לו פחות יקבל פחות והפער יגדל.
י' צבן
אבל יש תקרה. זה פרופורציונלי.

ע' זיסמן;

הדבר הזה בולט במיוחד דווקה בהסכמים. אני לא יודע מה המצב העובדתי ברגע זה

בקרב האיגודים האקדמיים.

ברשותכם, אצטט דברים שאמר מר גבאי, שנמצא כאן. הוא אמר: "לאור המצב הקיים,

שהוא בלתי מתקבל על הדעת לא רק מבחינת הנשים אלא מבחינת הציבור, אני סבור שלתקופת

מעבר מסויימת יש מקום לתבוע שאם יש מספר מועמדים למשרה בכירה ויש מועמדת אשה, הרי

שיש להעדיף אותה על הגברים, אף על פי שאולי מבחינת כישוריה איננה עולה על אלה של

הגברים אלא שווה להם". מתברר שגם זה נשאר בשרות הציבורי בגדר המלצה חזונית. הדבר

הזה לא מתבצע כפי שהוא צריך להתבצע.
היו"ר א' נמיר
תודה לחבר-הכנסת זיסמן. נשמע עכשיו את דבריו של מר גבאי, נציב שרות המדינה.
מ' גבאי
בשעתו, כאשר נתבקשתי לכהן בוועדת קוברסקי קיבלתי על עצמי, כמנכ"ל משרד

המשפטים, להיות יושב ראש ועדה שטיפלה במעמד הנשים. אחר-כך, כאשר נשארתי חבר

בוועדת קוברסקי ועזבתי את הוועדה של משרד המשפטים העברתי את התפקיד הזה לגברת

היבנר. יש דו"ח הוועדה הציבורית מקצועית לבדיקה כוללת של שרות המדינה וגופים

נתמכים מתקציב המדינה. אנחנו חושבים שבכך שאין נותנים את התמורה המתאימה, אנחנו

פוגעים למעשה במדינה ובכל הציבור. לכן אני רואה את הנושא הזה שייך למדינה. הבעיה

הזאת קיימת עקב המבנה המעוות של השכר בשרות הציבורי, שכידוע ועדת זוסמן ניסתה

להתגבר עליו, אבל עדיין לא יושמו לא המלצות ועדת זוסמן ולא המלצות ועדת קוברסקי.

אנחנו, נציבות שרות המדינה, ניסינו, במסגרת המשא-ומתן על הסכם השכר, ליישם

מספר עקרונות. זה לא עלה בידו. היינה התנגדות מצד ההסתדרות. סוכם שבשלב זה לא

ייושמו ההמלצות אבל צוות משותף יבדוק את הדבר.

חלק גדול מבעיית הפער נובע מתוספות שונות כגון אחזקת רכב, שזה האלמנט החשוב

ביותר, ובמידה מסויימת שעות נוספות. התוספת לאחזקת רכב מגיעה לפעמים ל-40% מהשכר.

זה עיוות. במשך שנים זה ניתן בפועל כחלק מהשכר.



17 אלף עובדים בשרות המדינה, מתוך 45 אלף מקבלים אחזקת רכב.
היו"ר אי נמיר
כמה נשים וכמה גברים?

מ' גבאי;

אחזקת רכב ניתנת לא על-ידי נציבות שרות המדינה אלא על-ידי האוצר, אגף

התקציבים, וזה גם כן עיוות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מי שאין לו רכב, גם הוא מקבל בעד אחזקה?
היו"ר א' נמיר
בטח.

מ' גבאי;

לא.
היו"ר אי נמיר
אל תגיד את זה בפסקנות.

מ' גבאי;

מי שיש לו רשיון נהיגה ויש לו מכונית, אפילו היא ישנה מאד, מקבל אחזקת רכב.

מי שאין לו לא רשיון ולא רכב לא מקבל.

הי ו "ר א' נמיר;

אני יודעת שיש הרבה מקרים שאפילו לא שואלים אם לאיש יש רכב.

מ' גבאי;

לא בשרות הממשלתי.

הי ו"ר א' נמיר;

כמה נשים מתוך ה-17 אלף מקבלות אחזקת רכב?
מ' גבאי
אני מוכן לבדוק את זה.

אחוז הנשים בדרגות הגבוהות, שבדרך כלל מקבלים בהן אחזקת רכב, הוא קטן ולכן יש

פער בהכנסה.

לפי מיטב ידיעתי, אין פער בשכרם של שני עובדים באורנה משרה ובאותה דרגה. אני

לא מדבר על אחזקת רכב.
י' צב
מה שיש בסוכנות לא קיים בשרות המדינה?
מ' גבאי
לא.
י' צבן
פקידה בכירה סיפרה שלגבר יש אחזקת רכב ולה לא.
מ' גבאי
בשרות המדינה זה לא קיים. אם שני אנשים ממלאים אותו תפקיד, כל האלמנטים

זהים.

אחוז הנשים בדרגות הבכירות לא עולה עם מעמדן בשרות הציבורי ובשרות המדינה.

עם זאת, יש משרות, בפרקליטות למשל, שם אחוז הנשים גבוה יותר. גם רוב פרליקטי

המחוז הן נשים. אבל אם לוקחים את השרות הציבורי ככלל, הבעיה קיימת. לכן הצעתי

שבתקופת מעבר תהיה אפליה חיובית לטובת הנשים, עד שנביא לאיזון רב יותר. זה שלב

שני להצעה שמקויימת היום לגבי רוב המכרזים, שחייבת להיות אשה בוועדת הבחינה,

בוועדת המכרזים למשרות בשרות המדינה.

י' צבן ;

כמה אנשים יושבים בוועדה כזו?
מ' גבאי
שלושה או ארבעה, תלוי במכרז, האם הוא פנימי או חיצוני.

אנחנו מקפידים שבכל ועדה תהיה אשה. לפעמים יש קושי, בגלל הדרגה.

כדי להתגבר על הפער הקיים חייבת להיות תקופת מעבר. אני מקווה שגם ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת תתמוך ברעיון הזה.
ד"ר ל' עפרוני
ברשותכם, אשיב לשאלה שנשאלה. 60% מכלל העובדים שזכאים להחזר הוצאות רכב הן

נשים. הדגש הוא על הזכאות. לא משווים את הממוצע הכללי מפני שבממוצע הכללי עלולה

להיות טעות, כי לאשה אין רשיון או אין רכב. אנחנו מדברים על האוכלוסיה שעברה את

המבחן של הזכאות ונקבעה כזכאית, מה שנקרא פקידות נדרשת. 60% הן נשים.

י' צבן;

מאיזו דרגה זה פקידות נדרשת?
ד"ר ל' עפרוני
ככל שהדרגה גבוהה יותר האחוז גדול יותר.
היו"ר א' נמיר
מתוך 17 אלף, 60% הן נשים?



אני לא מבינה. מר גבאי דיבר על 17 אלף עובדי מדינה שמקבלים אחזקת רכב. מהו

המספר של 60%?
ד"ר ל' עפרוני
מתוך המספר של המקבלים. יש פער של 40% באחזקת רכב. אם רוצים לראות מה ההבדל

בזכאות, אז היחס הוא לטובת הגברים. זאת אומרת, יש פער מבחינת הזכאות.
הי ו"ר א' נמיר
זה לא ברור. זו לא תשובה. זה מסובך. מר גבאי דיבר על 17 אלף שמקבלים תוספת

לאהזקת רכב. אני שואלת, מתוך אלה שכן מקבלים, מתוך ה-17 אלף, כמה מהם הן נשים?
ד"ר ל' עפרוני
יש נתון אבל אין לי אותו.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת שתציגי את המהקר.
ד"ר ל' עפרוני
הזכאות לא יכולה להיות כשאין לאדם קריטריונים בסיסיים. הוא צריך להיות בעל

רכב ובעל רשיון נהיגה. אם ההזר ההוצאות היה חלק ממשא-ומתן קיבוצי, מצב הנשים היה

הרבה יותר טוב, כי אז היו אומרים שכל העובדים מדרגה מסויימת מקבלים תוספת

מסויימת. זה הסכם אישי, אדם בא לעבוד ואומרים לו: אתה מקבל דרגה מסויימת ויש

אפשרות שתקבל כך וכך שעות נוספות, ואתה יכול לקבל אחזקת רכב מאפס עד 10,000

קילומטר. זה המילכוד של הנשים, כי אין זה ענין למשא-ומתן.
הי ו "ר א' נמיר
הבנתי שהצעתו לסדר-היום של חבר-הכנסת זיסמן התבססה על נתונים שאת פרסמת.
ד"ר ל' עפרוני
אני לא יודעת.
היו"ר א' נמיר
חבר-הכנסת זיסמן, ארגה התבססת על הצעתך לסדר-היום בעקבות כתבה בטלוויזיה.

הבהורה שהכינה את התהקיר לכתבה הגדולה נסעה לאוסטרליה.
א' שמחה
שני המהקרים, של 1988 ושל 1990. נעשו בהסות הלשכה שלי. הופתעתי כשראיתי את

גודל הפער ב-10 שנים, מ-1978. כשדוקטור עפרוני עשתה את המחקר הראשון. אמרתי, אני

רוצה עדכון. כמשפטנית הלכתי ובדקתי את החוקים הפיסקליים. מתברר שמקור כל הענין

הוא בחוקים הפיסקליים, מס הכנסה וביטוח לאומי. כאשר גובים ממך כסף יש הגדרה מה

זה שכר, שכולל את כל ההטבות והתנאים הנלווים לשכר. לעומת זאת, אין הגדרה של שכר

בחוק שכר שווה תמורת עבודה שווה ולכן כתבתי, בשנת 1988, הצעת חוק. אני לא יכולה

להגיש הצעת חוק. הצעתי אותה לחבר כנסת. זה הונה בכנסת הקודמת. הכנסת התפזרה

והענין נשכח. צרפתי את הצעת החוק לכל החוברות מטעם הלשכה שלי. זאת יכולתי לעשות.

ניסינו לקדם את הענין וזה חוץ מאשר לפעול עם מר גבאי, שאני משבחת את הגישה הנפלאה

שלו.



אם לא ישונה החוק - דבר לא ישתנה. הדבר היחיד שיכול להועיל לנשים זה שינוי

הרווק, לכלול את כל ההטבות והתנאים הנלווים בתוך המושג שכר. אני מבינה שהצעות

בענין זה מונחות עכשיו בפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. הייתי אחת מאלה

שהגישה את החומר לגברת זיכר ואני מבינה שהיה שידור טוב שעורר מודעות. ביקשתי

מדוקטור עפרוני, לקראת אירוע שיש לי מחר, לעדכן את הנתנים בנוגע לשכר. בידי

הנתונים חדשים שקיבלתי אויש רק אתמול. יש לי רק עותק אחד. אני מוכנה, אם תרצו

בכך, למסור כמה נתונים בסיסיים.

לדעתי, אפשר לתקן את העיוותים גם בהסכמי השכר שנחתמים במיגזר הציבורי.

לצערי, נשים אינן משתתפות במשא-ומתן, לא מטעם ההסתדרות ולא מטעם המעסיקים, זה

צריך לבוא על תיקונו.

בתיאום עם הנציבות אנהנו מתקנים לקונה. אני מציעה שבמקום שייאמר שבמקום שלא

נמצאה אשה בוועדת מכרזים זה לא יבטל את המכרז, ייאמר שהממונה על מעמד האשה באותו

משרד יכולה לכהן בוועדות מכרזים ומינויים, ואז לא תהיה סיבה לא לכלול אשר בוועדת

מכרזים.

לפני שלושה חודשים נפגשתי עם נציב שירות המדינה לשעבר, שעומד היום בראש מכון

ירושלים, עם מר פרידמן וגברת אורה אחימאיר, והעליתי בפניהם את ההצעה שהמכון הזה

יקח על עצמו את המחקר בנושא מעמד האשה בשרות הציבורי. באופן כללי, עדיין לא

גייסתי את המשאבים.
הי ו "ר אי נמיר
מה יש לחקור?
א' שמחה
לפני שלושה חודשים הדברים לא זזו. לא ידעתי שהם יתחילו לזוז. חשבתי, אולי

יהיה מכון יותר גדול שיעשה "בום" ויגלגל את הגלגלים. בינתיים נעשה מחקר בחסות

הלשכה, על-ידי גברת עפרוני.
הי ו "ר א' נמיר
אני מבינה שאת הנתונים נקבל אחרי הכנס שיתקיים מחר.
א' שמחה
ב-1990 הגיעה משקלן של הנשים בשרות הציבורי - כאן מדובר על 43 אלף עובדי

מדינה - ל-60% לעומת 58% באפריל 1988. זאת אומרת, המספר הכללי של הנשים גדל 2%.
י' צבן
אלה עובדי מדינה פרופר.
א' שמחה
אני מדברת רק על עובדי מדינה. המגמה במיגזר הציבורי, באופן כללי, היא עלייה

במספרן של הנשים.

ההנחה היא שלמרות שיש מגמה של פמיניזציה של השרות הציבורי זה לא תרם, לצערנו,

לשוויון בין המינים. המימצאים העיקריים: הפרשי השכר ברוטו למשרה מלאה היו 28%

לעומת 29% ב-1988.
י' צבן
יש לכם פער נטו?
א' שמחה
זה בממוצע. יש לי גם לוחות.

למרות שיש בשרות יותר נשים, אין להן יותר שעות נוספות - 71% לעומת 72% בשנת

1988.

עם הפיכת השרות הממשלתי למיגזר נשים, גדל אמנם אחוז הנשים בדרגות הבכירות אך

עדיין לא פרצו מחסום הכניסה לדרגות הגבוהות ביותר. ב-1988, לפי הנתונים של משרד

העבודה, בדרגות העבודה, כ"ג-כ"ד של הדרוג האחיד לא היו נשים בכלל. לעומת זאת יש

נתונים שמדברים על מזער, עכשיו מגיע מספרן למספר שהוא בטל בשישים.

ברשותכם, אקרא כמה נתונים. ב-6 הדרגות העליונות בדרוג האחיד - יט2-כ"ד - 29%

הן נשים. לעומת זאת, בדרגה הגבוהה ביותר בדרוג האחיד, בין 11 העובדים אין שום

אשה. בדרגה זאת אף אשה אחת. מבין 62 העובדים בדרגה כ"ג, שהיא השנייה בצמרת

הדרגות, יש רק אשה אחת המהווה 1.5% מהעובדים בדרגה, זה לעומת 8 נשים מבין 134

עובדים בדרגה כ"ב. מכאן שמתוך 207 עובדים ב-3 הדרגות העליונות בדרוג האחיד רק 9

הן נשים ומשקלן הכללי מגיע ל-4% בלבד.

המצב בדרוג האקדמאי הרבה יותר טוב, בגלל מקצוענות. ב-6 הדרגות העליונות של

מח"ר - 13-8 28% מכלל העובדים הן נשים. בדרגה הגבוהה ביותר יש אשה אחת מ-30,

זאת אומרת היא מהווה 3%מכלל העובדים בדרגה.

אני מדגישה: בשנת 1988, לפי הנתונים שניתנו לי מטעם משרד העבודה והרווחה, בין

העובדים בשתי הדרגות הבכירות לא היו נשים. היום המצב יותר טוב אבל הקומץ לא משביע

את הארי. אני מפרטת את הנתונים: מכלל 209 העובדים בדרגה 12 יש 7 נשים, זאת

אומרת בסך הכל 3% מהעובדים בדרגה. בדרגה 11 יש 65 נשים מסך הכל 473 עובדים, שהן

מהוות 14% מכלל בעלי הדרגה הזאת. ואני חוזרת ומדגישה: בדרגה 13 יש אשה אחת מבין

30, זאת אומרת 3%. אם כן, מבין 712 העובדים בדרגות 13,12,11 יש בסך הכל 73 נשים

שהן, באופן כללי, 10% מכלל העובדים, לעומת 4% בדרוג האחיד. ההבדל נובע בעיקר

מפריצת הנשים בדרוגים המקצועיים.

נשים עובדות במשרות חלקיות יותר מגברים. את זה צריך להביא בחשבון. כלל הנשים

בשרות הממשלה מגיע ל-60% אבל בצמרת, סליחה על הביטוי, חוגגים הגברים. ככלל מסתמנת

מגמה שבכל הדרוגים עלה מעט מספר הנשים, מתוך המספר הכולל, אבל העליה הזאת לא

משמעותית. רק בדרוג האחיד, באופן כללי, מסתמנת עלייה משמעותית במשקל הנשים ובאופן

כללי משקלן הגיע ל-54% לעומת 46% בשנת 1988.

המחקר מראה שבמספר משרדים יש צמצום משמעותי של הפער בשכר בין המינים. הבולט

ביותר הוא משרד ראש הממשלה, שם הצמצום בפער בשכר מגיע ל-11%.
היו"ר א' נמיר
כמה עובדים יש בו?
א' שמחה
בשנת 1988 היו בו 58 נשים, ובשנת 1990 - 60 נשים מכלל 558 עובדים.



היו"ר א' נמיר;

איזה הוא המשרד שבו המצב הכי חמור?
א' שמחה
יש משרדים שבחם הפער עלה במקצת. יש חריג מעניין במשרד הדתות, שם הנשים מקבלות

27% יותר מהגברים.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה זאת אומרת?

היו"ר אי נמיר;

זה לא ברור.

אני מבקשת שתציגי דברים עיקריים.

א' שמחה;

בסיכומו של דבר, פער השכר בולט בדרגה 11. הפער באופן כללי צומצם ב-7%. כנראה

בעקבות צמצום הפער בשעות נוספות. פער השכר למעלה, בדרגה כ"ג או 12, נשאר יציב.

ב-1990 הנשים הגיעו ל-98% משכר הגברים. התמונה הכללית הבולטת היא; באופן כללי יש

פער בשכר. אין ספק. הפער באופן כללי צומצם במימדים קטנים ביותר. הוא צומצם על-ידי

כך שהקצו יותר שעות נוספות.
היו"ר א' נמיר
לפי הדברים שהצגת, שום דבר לא צומצם. להיפך, לפי הנתונים שלך יש גידול של /1.
א' שמחה
1% פחות.
י' צבן
מ-29% ל-28%.
א' שמחה
זח שינוי מזערי. יש אמנם מגמה אבל המגמה איננה משמעותית כפי שהיינו רוצים

שתחיח. יש מקומות ששם זה יותר טוב. יש מקומות שם זה פחות טוב. אני רוצה להדגיש

שהפערים בשכר מוכרחים להיסגר על-ידי החוק ועל-ידי הסכמי השכר.
היו"ר א' נמיר
תודה.
א' סעדון
הבאתי היום לוועדה נתונים שהוצאתי מנציבות שרות המדינה, על השתלבות עובדים

בדרוג האחיד ובמה"ר, לא מורים ולא עובדים סוציאליים. הדרוגים המקצועי ים לא

נכנסו. אילו היו כאן הדרוגים המקצועיים, התמונה היתה משתנה לטובה. לפי הטבלה

שהוצאתי רק אתמול מנציבות שרות המדינה מדובר על נתון כללי של 47,838 . אני מבקשת
לציין שני נתו נים קיצוניים
בדרגות י"ד-ט"ו, 70.2% הן נשים ו-29.8% גברים. ואם

נלד לדרגות הגבוהות, כ"ג-כ"ד, בלי מקצועיים, 3.3% הן נשים. לפני שנתיים זה היה

פחות מ-1%. ובמספר - בדרגות האלה יש 12 נשים מתוך מספר כולל של 366 עובדים.

הנתונים האלה מדברים בעד עצמם.

אין לי ספק ששינוי משמעותי יכול להיות רק באמצעות חקיקה. בנושא השכר אנחנו לא

יכולים לעשות דבר. אילו המלצות ועדת זוסמן היו מתממשות והיו מצרפים את התנאים

הנלווים לשכר היסוד, התמונה היינה משתנה.

נציב שרות המדינה העלה את ההצעה שבכל ועדת מכרזים ונהיה אשה. הנציבות מקפידה

על זה הקפדה מירבית. לא מקובלת עלי הצעתה של היועצת לראש הממשלה בדבר הממונה על

מעמד האשה, כי לא תמיד היא מתאימה.
היו"ר א' נמיר
המכרזים היום תפורים, מה זה משנה אם בוועדה תהיה גם אשה?
מ' גבאי
לא מדו י יק.
הי ו "ר אי נמיר
אני לא חוזרת בי. אתן לך רשימה.
א' סעדון
מה שנותר לעשות זה לעורר את הנשים לשאוף לקידום ולתת להן כלים לכך. מתוך

נסיון שהצטבר קיימנו השתלמויות לעובדות המשרד, השתלמויות לנשים הן בדרגות

ניהוליות נמוכות ובינוניות והן בדרגות ניהול בכירות. ההשתלמויות התמקדו בנושאים

כגון התנהגות אפקטיבית בתפקידי ניהול, תקשורת אסרטיבית, התמודדות עם מצבי לחץ

ועוד. מטרת ההשתלמויות היא הגברת המודעות והעמקת היידע בכל הקשור להשתלבות נשים

בעולם הניהול המודרני.
היו "ר אי נמיר
היו 50 נשים בהשתלמויות האלה?
א' סעדון
למה? 200.

ערכנו גם סדנאות.

במשרד העבודה והרווחה נבחר צוות נשים כדי לעודד ולהמשיך ללוות את נושאי

הנשים. הצוות הזה מונה 12 נשים.
היו"ר א' נמיר
מה קורה לנשים אחראי העידוד שהן שמקבלות?
א' סעדון
ברור שזה טיפה בים, כי אין פריצה בנושא השכר, אבל זו דרך שמאפשרת התעוררות

ומצעידה קדימה.
א' פילפל
אני רוצה להביא דברים מהשטה. פנו אלי עובדים מלשכת התיירות בשדה התעופה, 16

עובדות, כולן במשרה מלאה, מקבלות השלמת הכנסה. לכולן לפחות 12 שנות לימוד, ואחת

מהן בעלת תואר.

הי ו "ר אי נמיר;

חלק לא מבוטל של עובדים מקבלים השלמת הכנסה. זה לא נתון שמזעזע אותי. מדוע?

כשחוקקתו את חוק שכר מינימום היו לנגד עינינו עובדי טקסטיל ומזון וקבוצה של עובדי

שרותים. עובדי מזון, טקסטיל ועץ, הוותק נותן להם תוספת. בגלל העיוות הגדול בשכר

הוצאנו מהחוק חלק מהמרכיבים. אומרים לי, מורים מקבלים השלמת הכנסה. הוותק אצל

המורים הוא מרכיב אדיר, לפעמים 30%-40% מהשכר. זאת אומרת, יש עובדי מדינה רבים

שמשתכרים 2,000-1,500 שכר לחודש ומקבלים השלמת הכנסה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
זו אחת הנקודות שיוצרת עיוותים של שכר מינימום.
היו"ר א' נמיר
נכון. ההסתדרות מוכנה להגיע להסכם עם נציבות שרות המדינה. ההסתדרות מוכנה

להגיע לגג מסויים שמעליו לא יקבלו השלמת הכנסה.
אי פילפל
רק אשה אחת, שיש לה ותק של 20 שנה, לא מקבלת השלמת הכנסה. הנשים קיבלו שכר של

3.3 ש"ח לשעה בזמן שהגברים קיבלו 5.80 שקל לשעה. הנשים לא מוכנות להיחשף והן לא

מוכנות לזעוק. לא פעם מדובר במפרנסות יחידות. יש קבוצה של נשים שעובדות במכס, גם

כן בשדה התעופה, והן מתלבטות אם לצאת או לא לצאת בזעקה.
הי ו "ר א' נמיר
יש כאן עבירה על חוק שוויון זכויות בעבודה.
א' פילפל
יש לנו הצעות לגבי שכר שווה לעובד ולעובדת אלא שזה העלה אבק, זה מיושן ולא

מתווכחים על זה.

צריך לזכור ש-70% מהנשים לא משלמות מס הכנסה, זאת אומרת שהן משתכרות פחות

מ-1,800 שקל, נכון ל-1989. אנחנו מצעים לתקן את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

אם היינו מתקנים את סעיף 26 שבו מדובר על תקנות לחוק, לרבות העדפת נשים, היינו

פותחים פתח לאפשרות שאכן תהיה הזדמנות שווה באמצעות קידום מואץ לנשים.



א' רוזנבלום;

גם לנו יש הצעה לתיקון חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, שהוא חוק מצויין אבל הבעיה

הבסיסית היא אכיפתו.

היו"ר אי נמיר;

כשיש לכן הצעות לתיקון חוקים, מה אתן עושות? מה קורה עם הצעותיכן לתיקון, האם

אתן נותנות את זה לחבר כנסת?

א' רוזנבלום;

כן. ללובי.

היו"ר א' נמיר;

זו השנה השביעית שאני יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. ויצ"ו מעולם לא פנתה

אלי. חוקים מחוקקים כאן. מהי הכתובת שלכן?
ש' ארבלי-אלמוזלינו
שרה דורון.

הי ו"ר אי נמיר;

כשאני הצעתי את הצעתי הוציאו את הצעתה של חברת-הכנסת שרה דורון מהכנסת

הקודמת.

ארגוני הנשים משתמשים בחומר הזה בחודש מעמד האשה אבל לחברי הכנסת החומר הזה

לא מגיע. מחוקקים כאן ולא במקום אחר. תפנו למי שאתן רוצות מבין חברי הכנסת אבל

בלי חבר כנסת אי-אפשר להביא הצעת חוק.

א' רוזנבלום;

אנחנו מודעות לזה. ויצ"ו זה ארגון אל-מפלגתי. יש לנו בעיה טכנית לגייס לנושא

הזה.

מכיוון שהנשים לא יודעות לאן לפנות, חשבנו על מנגנון תלונות אנונימי; כשם שיש

אפשרות להלשין למס הכנסה אולי במסגרת אותו חוק ניתן ליצור גם אפשרות של הגשת

תלונות אנונימיות של נשים לגוף המפקח על קיום החוק. אני מניחה שזה יהיה ענין

פרוצדורלי ותקציבי.

מאחר שאנחנו קולטים את התלונות, אנחנו מנסים לדובב את הנשים אבל זה נדחה, כי

הנשים מפחדות להתלונן. אם תהיה אפשרות לתלונות אנונימיות, זה יקל ויאפשר להן

להתלונן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
החוק מאפשר להגיש תלונה במקומן. אתם יכולים להגיש תלונה במקום האשה.

הי ו"ר אי נמיר;

הן לא מכירות את החוק.



א' רוזנבלום;

ולנושא של אפליה. סעיף 2 מדבר על איסור אפליה. הניסוח של סעיף (ג) נראה גורף

למדי, ניסוח שפותח פתח לתירוצים ומאפשר למעביד להסביר שהוא לא קיבל את האשה בגלל

אופי התפקיד.
נ' בן-צבי
המצב הזה נכון לא רק לגבי נשים. אנחנו מפנים עולים לעבודות שונות. כשמעביד לא

מוכן לקבל את האיש, למרות שהזמין עובד, הוא מתרץ את זה בתירוצים וקשה לבדוק אותם.

ב' זיגלמן;

אני שומעת שרוצים לתקן את החוק אבל לא ראיתי איך השתמשו בחוק שכר שווה ובחוק

שוויון הזדמנויות.

אנחנו בשטח. אנחנו עובדים. אין דרך ארחת. אנחנו עובדים עם ועדי עובדים בכל

הארץ,
היו"ר א' נמיר
זו השיטה היחידה.
ב' זיגלמן
יש לנו עכשיו תביעה בגלל הפרת חוק שכר שווה, במפעל לעיבוד שבבי בקצרין.

היו "ר א' נמיר;

היה של כור.

בי זיגלמן;

אני חושבת שבחוק שוויון הזדמנויות נעשה צעד קדימה. הארגונים צריכים לעבוד.

ברגע שנוקטים בצעד, זה גורם שמרתיע.

הבעיה נעוצה בנושא ההגדרות. צריך להגדיר תפקידים או לחלופין לטפל בנושא הרכב.
הי ו "ר א' נמיר
זה נמצא על שולחנה של ועדת העבודה והרווחה.

י' צבן;

אני חושב שהמציאות מבישה. אני רואה את הטבלה שהונחה על השולחן, והיא אומרת

הכל. יש בטבלה הזאת שני קווי שבר. קו אחד הוא בין דרגה י"ט1 לדרגה י"ט2, כאן

השינוי הוא בקפיצה גדולה, וביחוד אחר-כך, כל דרגה זה קו שבר עד כדי כך שהזווית של

הפירמידה משתנה.



אני חושב שהכנסת עשתה כמה דברים חשובים בתחום החקיקה. יכול להיות שצריך לתקן

ולהשלים פה ושם ויש לנו גם כמה הצעות חוק בנדון, אבל לא נמלא את כל חובתנו אם לא

נטיל את משקלנו על כל הגורמים הנוגעים בדבר, כדי לעשות כמה דברים דרמטיים וחדים

מאד.יש כאן בזבוז אדיר לחברה הישראלית. אני עוסק בנושא הנפגעים בתדיראן סוללות.

מטפלת בזה פועלת שיכולה היתה להיות מנהלת מפעל יותר טובה מכל המנהלים. יש לה

כשרון ניהולי טבעי, מנהיגות טבעית. החברה הישראלית מבזבזת כאן במאגרים אנושיים

בלתי-רגילים. אני חושב שזו חרפה לחברה הישראלית, שאנחנו מפגרים אחרי ארצות

אירופה.

הנתונים אל אבטלת נשים הם פיקטיביים, כי נשים מתייאשות מטיפולו של שרות

התעסוקה ולא הולכות לשם.
היו"ר א' נמיר
יש נשים שיודעות מראש שאין להן סיכוי לקבל עבודה והן לא הולכות להירשם.
י' צבן
נשים רוצות לממש את הפוטנציאל שלהן. דבר קשור בדבר - מעמד האשה בעולם התעסוקה

והעבודה ושאלת השכר לנשים.

אני מסכים להערות שנשמעו כאן, אבל הענין מתחיל בשאלה של אכיפה וביחס לתביעות

משפטיות, וכאן אנחנו מפגרים. אנחנו יודעים שמספר התביעות קטן. לכל הגורמים שהיו

צריכים לפעול ולא פעלו יש חלק בענין הזה. הייתי רוצה שגם ארגוני הנשים יניחו

נייר, מה הם עושים בשטח, לא מחקרים אלא איך הם מתמודדים עם הענין הזה. כשביקשנו

נתונים, מספר התביעות היה זעום שבזעום.
היו"ר א' נמיר
7 תביעות.
י' צבן
ידוע שההיקף הוא רבבות, ואתה שואל; מה קורה כאן? אני אומר שזה ענין של שרות

התעסוקה, הגישה בשרות התעסוקה. אתם לא מתמודדים עם הענין הזה.

איך בארצות-הברית התמודדו עם אפליה על רקע גזעי? גם אנחנו הכנסנו תיקון לגבי

ערבים, יש תיקון, סעיף 42, אבל לא הוגשה תלונה. אנחנו מוכרחים לעורר את הציבור

שיתמודד על הזכויות שלו.

אגף הפיקוח במשרד העבודה נמצא במצב משברי שלא היה כמוהו, ואין ברירה אלא

ללחץ.

בצה"ל יש הצלחה של נשים, אותו דבר במשרד המשפטים. צריך לתת להן והדברים

יזוזו.

אני רוצה שיהיה דיון מיוחד על מח שנקרא אפליה חיובית. אני לא חושב שתרגילים

אחידים יעזרו לנו להתמודד עם המספר המחפיר של 3.3%, כפי שאנחנו רואים בטבלה.

אני רוצה לתת דוגמה שקשורה לענין. כמה נשים יש בכל הדירקטוריונים של כל

החברות הממשלתיות בארץ? בחברות הנסחרות בבורסה המצב יותר חמור. אני הצעתי שתהיה

לפחות אשה אחת. אני רוצה לפרוץ ואז הרבה נשים יגישו מועמדות ותהיה יותר מאשה אחת.



לסיכום. דרושה כאן הכרזה ממשלתית, מעין מדיניות לאומית, לעשות מאמץ מרוכז

לשיפור מעמדה של האשה. ננסה לפעול לכך שתהיה מדיניות לאומית - זה קשור בשאלה של

מעונות יום - ושיהיה נייר הדש מעודכן של מדיניות לאומית לקידום מעמדה של האשה

בעולם התעסוקה ושוויון שלה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ישבתי כאן והקשבתי לדברים מראשית הישיבה. לא חכמתי, לא נתהדש לי דבר. במשך כל

השנים דשים באותם דברים.

נעשתה הקיקה אבל לא היתה אכיפה. זו הנקודה ההלשה ביותר שיש אצל כל אלה שהיו

ה"בים לשקוד על אכיפת ההוק. הגורם הראשון כאן הם ארגוני הנשים שהיו חייבים ליצור

בקרב הנשים מודעות לגבי הזכויות שלהן. יש הרבה זכויות לנשים אבל הן לא מכירות

אותן ולא יודעות עליהן. האלף-בית של ארגוני הנשים זה לההדיר למודעות של הנשים מה

הכנסת חוקקה למענן, חוקים שהן יכולות להשתמש בהם. מעט מאד נעשה בתחום הזה.

הגורם השני זה האיגוד המקצועי, המחלקה לעובדת השכירה. חל רפיון בתחום הזה.
היו"ר א' נמיר
עי יפות שגובלת בייאוש.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו זוכרים תקופות שהגישו תביעות משפטיות על אפליה שהיתה. היום, על אף

העובדה שהחוק נותן זכויות לגורמים שיכולים להיכנס לנעלי האשה ולהגיש תביעה

במקומה, זה לא נעשה. אין שיתוף פעולה בין הזרועות השונות, והראיה - מערכת היחסים

בין נעמ"ת לבין המחלקה למעמד האשה, אין שיתוף פעולה ביניהם. במקום לשתף פעולה כדי

להתמודד עם הבעיות הללו ולהביא לתוצאות חיובית, אנחנו עדים להתנצחויות

ולוויכוחים.

וגורם שלישי הוא משרד העבודה, שצריך ליצור מודעות בקרב ציבור הנשים ולדחוף

אותן לצאת לעבודה. אבל אנחנו רואים את העוול שנעשה על-ידי פגיעה בהשתתפות הממשלה

באחזקת ילדים במעונות יום וכן פגיעה בזכויות אחרות שיצרו מוטיבציה בקרב הנשים -

מס הכנסה וביטול נקודת זיכוי. זה מרפה ידיים והנשים עושות חישוב של כדאיות אם

כדאי להן לצאת לעבודה.

הנשים שרכשו השכלה משפטית הולכות למשרד המשפטים. הגברים פותחים משרדים

פרטיים. הנשים נשארות במשרדי הממשלה ומסתפקות בשכר נמוך והן אלה אשר מייצגות את.

הצד המשפטי. הנשים עושות עבודה נפלאה וזה לכבוד לא רק לנו כנשים אלא למדינה

ולשרות המדינה.

אני מבקשת להביא לתשומת הלב כי קבלת עובדים והעסקתם על פי חוזה אישי גורם

להגדלת הפער בין הנשים לגברים בשרות המדינה. את מספר הנשים העובדות על פי חוזה

אישי אפשר לספור על אצבעות הידיים. אלה שעובדים על פי חוזה אישי מקבלים יותר וזה

גורם לעיוות משווע ולפערים בין גברים לנשים.

ולענין ההעדפה והקידום. חשוב לקבוע מכסה כמה נשים יש בדירקטוריונים. צריך

לבדוק את כל הדיקטוריונים של החברות הממשלתיות, לראות אם יש שם נשים או לא. האם

אין נשים שיכולות להיות בדירקטוריון? יש. אולי צריך לקבוע מכסה, שבלעדיה אי-אפשר

למנות דירקטוריון. לא צריכה להיות רקיקה בענין זה אלא הוראה של נציבות שרות

המדינה או החלטת ממשלה. עם זאת, העדפה וקידום בעבודה, אני רואה את זה כדבי מורכב

ומסובך.



היו"ר אי נמיר;

מסוכן מאד.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אילי. לתת העדפה לאשה רק מפני שהיא אשה, זה מסוכן. בכלל, צריך להיזהר מחוק

שאי-אפשר לעמוד בו. לא חוקים חסרים. הוקים יש. תשקדו על אכיפה וביצוע ותהיו ערים

לעידוד נשים לתבוע את זכותן.
ת' גוז'נסקי
אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו ולהוסיף עליהם. במשך שנים התרענו על כך שנשים

רבות מועסקות מתהת לשכ המינימום, בלי שמשרד העבודה מתמודד עם זה. עכשיו הממשלה

מתכננת לזה גושפנקא רשמית, שמותר יהיה להעסיק מתהת לשכר המינימום. זאת אומרת,

במקום לקדם את הנשים נותנים עכשיו גושפנקא רשמית להעסקת עובדים מתחת לשכר

המינימום, וזה יהיה בעיקר לגבי נשים.

ולענין המעונות. הגענו למצב שהיום יש הרבה מקומות במעונות אלא שנשים לא

יכולות לשלם. בעבר דרשנו להגדיל את מספר המקומות ואילו עכשיו הבעיה היא להוזיל

את המחיר. אין דרך יותר יעילה לקדם השתלבות של נשים בעבודה מאשר ליצור מערכת

שתומכת בהן. בהקשר זה אני רוצה לציין את קיצור יום הלימודים, שפועל לא בכיוון

הרצוי. אם למרות כל זה אנחנו עדים לגידול בשיעור הנשים, זה מראה עד כמה הן

חזקות, כי הכל פועל נגדן.

יש בעיה של פמיניזציה של מקצועות מסויימים. יש הרבה משפטניות בשרות המדינה,

כי השכר שם נמוך ואולי אפשר לומר שהשכר נמוך כי יש שם הרבה נשים. עכשיו הגענו

לכך שגם על נשים אקדמאיות חלה אותה חוקיות כמו במפעלי טקסטיל.

מכיוון שאנחנו עוסקים בשרות המדינה, השאלה היסודית היא באיזו מידה שרות

המדינה מרשה לעצמו להעסיק נשים משכילות בשכר מביש. אם פה לא יחול שינוי אנחנו

נותנים אישור למצב הזה.

נכון שתוך כדי עבודה כמה נשים מתבלטות ומגיעות למעמד רושוב, אבל מספרן מועט.

הדבר המרכזי הוא שבעד עבודה שווה מקבלים פחות, והענין של ההוזים האישיים - זה רק

אחד מההיבטיום גרועים שלו. יש חוזים אישיים שבהם נאמר שלאשה אסור להיכנס להריון.
מ' גבאי
זו דמגוגיה.

הי ו "ר אי נמיר;

זו לא דמגוגיה. לפעמים לא כותבים את זה בחוזה אבל זה מוסכם בעל-פה.

ת' גוזינסקי;

חוזים אישיים זה יום עבודה לא-מוגבל. אשה לא יכולה לעבוד במשך יום שאין לו

סוף. נאמר שחייבים להישאר עד שנגמרת המשימה. חוזים אישיים ידונו את הנשים

למקצועות פחות מודרניים, יוציאו אותן החוצה ממקום שיש בו אפשרות קידום.

ואשר לפרסומים. יש הרבה פרסומים שיש להם מטרה ראשית - נגד העסקת ערבים -

מוסיפים לדרישות את התנאי "יוצא צבא".



היו"ר א' נמיר;

ראית פרסום כזה? זו עבירה בוטה על החוק. יש תיקון של הבר-הכנסת צבו, שהתקבל

בכנסת הקודמת.
ת' גוז'נסקי
לפעמים אומרים: דרושים פועלים למסעדה, התנאי "יוצא צבא".
י' צבן
זה לא רווקי .
ת' גוז'נסקי
ברגע שיש תנאי כזה זה גם נגד נשים שלא שרתו, וזה גם נגד דתיים.

ולאכיפה. בלי מודעות ובלי בטחון אישי של האשה לא ייעשה שום צעד משפטי. לכן

צריך לתת לנשים את ההרגשה שאם קורה משהו יש להן על מי להישען. אם אשה לא תרגיש

שיש לה גב, יהיה לה קשה. לכן יש צורך במסע הסברה ענף, וראוי שארגוני הנשים יקצו

לזה סכום משמעותי . אני חושבת שהרבה מאד נשים לא מודעות לזכויותיהן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אולי אפשר שנקבל השוואה בין ארצות שונות - ארץ אירופית, ארצות-הברית וארץ

אחרת - מה המצב שם ביחס לנשים, שכרן, איזו חקיקה יש בארצות האלה.
היו"ר א' נמיר
אעשה זאת.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
ויש הצד השני של המטבע - האשה. מה גורם לכך ששכרה נמוך ושאין היא תופסת מקום

בקרב הפקידות הבכירה ומה אפשר לעשות בקשר לזה.
ע' זיסמן
במדינת ישראל יש מאבק לקידום השוויון בין גברים לנשים, בחובות ובזכויות. זה

לא יתבצע במהפכה. יש אמנם הישגים רבים אבל מעמד האשה עדיין אשה לא הושווה למעמד

הגבר. הדיון היום הוא כולל וכוללני. בסך-הכל יש תחושה חזקה של נסיגה אבל יש

התקדמות בהכרזות. כשאני הגעתי לארץ, ב-1949, עשו ולא דיברו.

אני הבאתי הצעה לסדר בנושא מוגדר שאפשר לקדם אותו ואפשר להביא לכך שהאינטרסים

של האשה יקודמו. יש גם דברים שחוקקו בכנסות הקודמות. צריך לבדוק איך מיישמים

אותם. אני מדבר עכשיו על מעמד ושכר האשה במיגזר הציבורי. פה אפשר להתקדם.

כשהעליתי את ההצעה ביקש יושב-ראש הישיבה ממזכיר הכנסת - היושב-ראש היה אז

חבר-הכנסת שבח וייס -

להקריא מה המצב בין עובדי הכנסת. מתברר שהמצב בכנסת הוא מן הטובים ביותר.
הי ו "ר א' נמיר
כי מזכירת ועדה היא בתקן של מנכ"ל.
ע' זיסמן
הבעיה היא לא רק חוק אלא גם איך מוציאים לפועל את הדברים. זו הבעיה שיש לי

לגבי נציבות שרות המדינה והאיגוד המקצועי. כשאני טוען שהסכמי השכר מביאים אמנם

רווחה לעובד אבל מגדילים את הפער בתוך ציבור העובדים ובעיקר בין הגבר לאשה, האשמה

מוטלת גם על המעסיק וגם על האיגוד המקצועי.

הי ו "ר אי נמיר;

ברגע שיש פער וכולם מקבלים אותו אחוז, אלה שיש להם פחות יקבלו פחות ואלה שיש

להם יותר יקבלו יותר.
י' צבן
ואם התוספת בין הדרגות איננה שווה ובדרגות הגבוהות נותנים יותר, זה מגדיל את

הפער.

ע' זיסמן;

על ההסכם חותמת מצד אחד הממשלה, באמצעות הממונה על השכר, ומצד שני ההסתדרות.

אני מציע שנזמין את הגורמים האלה כדי לבדוק איתם את הנושא הזה.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה לנסות לסכם את הישיבה. הענין שלפנינו מורכב מהרבה מאד דברים. אני לא

מציעה לעצמנו לקיים אין ספור ישיבות. אנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות

כדי למנוע את הפער ההולך וגדל בשכר הנשים בהשוואה לשכרם של הגברים באותה עבודה.

אני רוצה לומר כאן לנציגות ארגוני הנשים; מונח לפני חוק שוויון ההזדמנויות

בעבודה. לא זכור לי, בכל שנותי בכנסת, נתק כזה בין ארגוני הנשים לבין ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת, שאני עומדת בראשה 7 שנים. אני מדברת על עצמי ולא על מישהו

אחר. אני רואה את עצמי כמעריכה גדולה מאד את מה שעושה ויצ"ו. אני יודעת שויצ"ו

זה ארגון אל-מפלגתי, אבל זה לא רלוונטי לענין שעליו אנחנו מדברים. אני חייבת

לומר שמעולם לא היה נתק כזה בין ארגוני הנשים לבין ועדת העבודה של הכנסת. במשך 7

שנים שאני יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה לא הובאה, ולא רק לי, שום פנייה, שום

שאלה. שום דבר לא קיים. מבחינתי, אני בעד שתמסרו לכל חבר כנסת שאתן רוצות רקיקה

שאתן רוצות בה.

בחוק שוויון ההזדמנויות, בסעיף 13 קבענו שבתובעות בשל הפרת הוראות חוק זה

רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויות נשים, כל ארגון, להשמיע את דברו,

בצורה שיורה. קבענו את זה כי ידענו שנשים תימנענה מהגשת תלונת. צר לי לומר שאני

חושבת שארגוני הנשים עושים מעט מאד בנושאים האלה וחלק מהם לא עושים דבר. אתם

צריכים ללכת אל הנשים, כי לא יבואו אליכם.

כדאי לכן לשמור קשר עם אנשים שעוסקים בחקיקה. כולנו מוכנים לסייע ולעזור מתי

שתרצו.

יש לנו בעיה בקשר לאכיפת החוקים. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שהוא

משמעותי ביותר בנושא מעמדן של נשים עובדות, לא נאכף. משרד העבודה, עם איש פיקוח

אחד, יכול לעשות זאת? הגברים באיגוד המקצועי, הם לא רגישים לנושאים האלה. חוק

שכר מינימום, אכיפתו לא היתה אלמלא שני גופים - התאחדות התעשיינים וההסתדרות.

בנושא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אני רואה בזה מחדל של ארגוני הנשים שלא

ראו בזה יעד מספר אחד.



חומר השוואתי. אפנה לפרופסור רות בן ישראל.

ולסיכום. על שולחן הוועדה מונחות הצעות חוק פרטיות, של חברת-הכנסת דורון, של

חבר-הכנסת רן כהן ושלי, שעברו קריאה טרומית. אנחנו נכלול בהגדרה אותם רכיבים שהם

משמעותיים ביותר - רכב ושעות נוספות. יהיה כאן מאבק אדיר עם האוצר ועם הממונה על

השכר, כי יש פריצה משמעותית בתקציב המדינה. אם אכן מרכיב הרכב הוא 40% ושעות

נוספות 30%, זה הרבה מאד כסף. נסגור את הפער. הדיון יתקיים. הדיון המזורז בשלוש

הצעות החוק האלה הוא התשובה היותר מעשית בנושא שהועלה במסגרת ההצעה לסדר-היום.

בשם הוועדה אני אפנה למנהיגות ארגוני הנשים ולאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות

להעלות את הנושא של אכיפת החוקים הקיימים ולהביא את דבר קיומם לידיעת הציבורים

הגדולים של הנשים. אני חושבת שהיום זה חייב להיות יעד מספר אחד שלנו, להביא את זה

לידיעת הנשים.

ובשם כל חברי ועדת העבודה והרוויו אני אומרת לארגוני הנשים: אנחנו עומדים

לרשותכם מתי שתרצו, בכל נושא, כי השרות שלנו הוא לאותו ענין. זו הוועדה שעוסקת

בחקיקה. אנחנו רואים את עצמנו מחוייבים מחוייבות גדולה מאד לנושא הזה.

זה הסיכום שאני מציעה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.

קוד המקור של הנתונים