ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/11/1990

הצעות לסדר; מפעל פולגת בקרית-גת

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 189

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ד בחשון התשנ"א (12 בנובמבר 1990). שעה 09:00

(ישיבה פתוחה)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ת' גוז'נסקי

ש' הלפרט

רן כהן

י' פרח

ע' פרץ

י' צבן

י' שפרינצק

מוזמנים; ז' בויים - ראש העיר קרית-גת

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

עי כץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

י י כהן - מנהל שירות התעסוקה, דרום

מי אילת - מנהלת מחלקת עובדים זרים, שירות התעסוקה

ב' שוורץ - מנהל המחלקה לשירותי מעסיקים, שירות התעסוקה

אי פז - סמנכ"ל כוח אדם לשעת חירום, משרד העבודה והרווחה

חי דוקלר - סגן נציב מס הכנס

י י קרוסמן - מנהל מחלקת הניכויים, מס הכנסה

סא"ל ה' שיינפלד- ראש ענף כלכלה, תאום הפעולות בשטהים

י' גטניו - התאחדות התעשיינים

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

ר' אייזן - יו"ר הוועדה לקליטת עליה, התאחדות התעשיינים

י' סעדון - מטה התעסוקה, ההסתדרות הכללית

אי ארז - מזכיר מועצת פועלי קרית-גת

די חמו - יו"ר ועד עובדי יצור פולגת

ח' וייס - חטיבת הטקסטיל, משרד התעשיה והמסחר

מ"מ מזכירת

הוועדה; י' נקר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; 1) הצעות לסדר

2) מפעל פולגת בקרית-גת



הצעות לסדר

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני רוצה

להודיע שהישיבה הזאת תהיה פתוחה. לפני שאנחנו מתחילים לדון בנושא שעל סדר-יומנו

אני מבקשת שמירי ממזכירות הוועדה תרים טלפון לקונצרן פולגת ורנברר אם מישהו מהם

יגיע לישיבה.

קריאה;

הם לא יגיעו.

היו"ר א' נמיר;

אני יודעת שהם לא יגיעו. אם אני מבקשת לברר. אני יודעת מדוע אני צריכה לעשות

זאת גם כשאני יודעת שהם לא יגיעו.

לחבר-הכנסת רן כהן יש הצעה לסדר. בבקשה.
רן כהן
יש שני נושאים ישובים ביותר ומציקים ביותר במד"א, שלעניות דעתי אנחנו צריכים

להתערב בהם. צריך לברר אם היתה הונאה או שוב תרגיל לשחק במשכורות העובדים במד"א

לניהול מאבק ציבורי.

אתמול התפרסם רשמית שאם ועדת העבודה והרווחה והכנסת לא מקבלים את החוק כפי

שהוא מוצע - יהיו קשיים. יש בזה משום תכתיב לכנסת, ובמשטר דמוקרטי זה בלתי נסבל.

על זה צריך למחות ולקיים בירור.

ויש הנושא של בית-חולים הלל יפה. נתבשרנו שהחולים בבית-החולים הזה מתבקשים

להביא תרופות. בית-החולים הלל יפה נמצא היום בידיים טובות ואין סיבה לחשוב שהבקשה

הזאת נובעת בגלל מנהל מופקר. זה מחייב אותנו להיכנס לעובי הקורה.

י' צבן;

אדבר בקיצור. אני מציע שנקיים אצלנו דיון בנושא המשפחתונים. אני מקבל הרבה

פניות בענין זה.

ובענין דומה ואולי לא דומה - ענין הזכאות לשכר לימוד במעונות יום, לנשים

שעובדות פחות מ-24 שעות בשבוע, והחמרות בתחום הזה.

אני מבקש שנזמן דיון על מה שקורה בפזכים.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת למסור אינפורמציה בענין מד"א. שלא כדרכי אני שומרת עד כמה שאפשר על

פרופיל נמוך מאד בנושא זה. זה לא אומר שאין לי מה לומר. נקעה נפשי ממה שקורה

במד"א במשך 6 שנים. 6 שנים, כל חודש לא משלמים משכורות. כל פעם מישהו אחר מנצל

את העובדים. אם פתאום יש כסף - אני לא בטורה שבגלל האוצר לא משלמים.

אני בעד להעביר את החוק אבל שיהיה ברור; ברגע שאנחנו נותנים בחוק מד"א את

הסמכות לשר - לוועדת העבודה והרווחה אין יותר שום אמירה בנוגע למה שקורא במד"א.

לבוה אני דואגת? משום ששר הבריאות דעכשיו - נכון שהתחיל בזה גם השר הקודם - השר

הנוכחי דוגל ברפואה פרטית, ואני חוששת שחלק מהפתרון יהיה ללכת לשיטת שחייל. זאת

אומרת שלאנשים חסרי אמצעים אין שום אפשרות להיעזר בשירותי חירום. כפי שאמרתי לא

פעם, באוצר משתנים רק השרים. אני לא מאמינה להם, זה לא סוד.



לפני שבועיים בא אלי חבר-הכנסת צבן ואמר: אני מוכן לדבר עם דוד בועז, שמצד

האוצר תהיה התחייבות כתובה שאם אנחנו מעבירים את ההוק, הם מתחייבים שמה שיוחלט

על-ידי שר הבריאות - האוצר יעמיד לרשותו את הכסף. חבר-הכנסת יאיר צבן הלך אל

בכירי האוצר.
אמרתי לדוד בועז
אני מוכנה לפגוש אותך בכל מקום, בכל זמן, בכל שעה. בשבוע

שעבר מזכירה שלי קבעה פעמיים זמנים. קיבלתי טלפון מדוד בועז שהוא לא יכול להגיע.

הצעתי כל שעה. התשובה היתה שלילית, אין לו זמן. אמרתי לו: תדע שאתה מסכן את קבלת

חוק מד"א.

יותר מזה, אמרתי לצבן, שאנחנו לוקחים אחריות במקרה שהאוצר יגיד שלא מעביר

כספים לעובדים.

היו אצלי אנשי מד"א. באופן טנטטיבי העמדתי את חוק מד"א על סדר-היום

שלנו לשבוע הבא.

הודעתי רשמית לשר הבריאות, שאם לא תהיה התחייבות כתובה מהאוצר על עזרה למד"א,

יש לי ספק אם נעביר את חוק מד"א.
רן כהן
מה יקרה אם החוק יעבור, השנה יהיה תקציב ואחר-כך לא?
הי ו "ר אי נמיר
כעבור שנה וחצי החוק חוזר אלינו.
י' פרח
הדיון על החוק יהיה בשבוע הבא.
היו"ר א' נמיר
אם תהיה התחייבות של האוצר, כי ברגע שהחוק יעבור אין לנו שום אמירה בנוגע

למד"א.
רן כהן
הודעה רשמית של האוצר.
היו"ר א' נמיר
בכתב.
רן כהן
הודעה רשמית של האוצר לעתונות אומרת שאם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והכנסת

לא נכנעים לתכתיב של האוצר, הם לא יעבירו כסף.
היו"ר א' נמיר
גם אני קראתי, כמוך, את האיומים.

לענין בית-החולים הלל יפה. אני י ודעת שלמשפחות החולים שבבית-החולים הלל יפה

אומרים מזמן למשפחות להביא מגבות. אפנה עוד היום למנכ"ל משרד הבריאות לברר את

הענין.



בתקשורת היו פרסומים, והיה אפילו ראיוו ב"ערב חדש" ואולי גם ב"מבט", על רופא

בבית-החולים רמב"ם שמצא תרופת פלא למחלת הסרטן. אני יודעת שזה גרם להרבה ציפיות

בציבור. כנראה שזו הודעה מאד בלתי אחראית. הבדיקות נעשו במעבדות פרטיות. אני רוצה

לפנות בכתב, מיד אחרי הישיבה, לשר הבריאות. האיש הוא עובד מדינה. איו לו שום רשות

להתראיין.

משפחתונים. אני מטפלת בנושא זה במושך חודשיים. אני לא יוצאת ממנו. נטפל בזה.

מי שהיה בוועדה בקדנציה הקודמת יודע שהיו לנ,ו בעיות עם קונצרן כלל בכל הקשור

בהופעותיהם בוועדה. היתה התדיינות בין מנכ"ל הקונצרן לבין הוועדה. לאחר טלטולים

וטלטלה רבה הגיע גם יושב-ראש ועדת הכנסת למסקנה שאין מוצא אלא חייבים להעביר חוק

שיביא לתיקון תקנון הכנסת ויחייב אורחים להופיע. מחר זה עומד לאישורה של ועדת

הכנסת.

מפעל פולגת בקרית-גת

היו"ר א' נמיר;

לאחר האינפורמציה שמסר כאן מנכ"ל שירות התעסוקה ולאחר שנשמעו כאן דברים קשים,

החלטנו לזמן את אנשי קונצרן פולגת כדי לבדוק אם הדברים נכונים. דובר על 330 עובדים

לא-ישראלים. בתקופת הסגר, כך נאמר, לא נתקבלו עובדים אלא הוסיפו שעות עבודה.

החלטנו שמפעל פולגת יהיה דגם. התחיל משא-ומתן ונשמעה טענה, מה פתאום הוזמן

ועד העובדים. ביום חמישי נודע להם שיש להם קניינים מ"מרקס אנד ספנסר" ולכן הם

לא יכולים להגיע לוועדה. אתמול טלפנתי לדב לאוטמן, נשיא התאחדות התעשיינים, ואמרתי

לו: הישיבה תתקיים, תרים טלפון לדברת שיעשה הכל שהאנשים יגיעו לוועדה. הבוקר הם

הודיעו שלא יבואו לישיבה.

אני לא רואה שום סיבה לקיים את הישיבה בלעדיהם. אני רוצה לומר לחברי הוועדה
ולנציגי התאחדות התעשיינים
אני רואה בזה הודאה חד-משמעית בעובדה שנוח לפולגת

להעסיק ערביי השטחים. אני בטוחה שזה לא מטעמים בטחוניים או פוליטיים לשמירה על

השקט ביהודה ושומרון אלא מן הטעם הפשוט, שזו עבודה זולה; גם אם העובדים באים

דרך שירות התעסוקה. אני כמעט משוכנעת שהם עובדים לא שמונה שעות.

בנושא של קרית-גת ופולגת אנחנו רואים דגם למה שקורה לנו ולמה שעלול לקרות.

אני רוצה לומר כאן, שקיבלתי טלפונים מתנועת המושבים על תנועת התאילנדים.

נזמן אותם לישיבה. נדון על זה במסגרת הדיון על עבודת זרים.
ע' פרץ
אני רוצה לדעת מה אופי הפנייה לפולגת.
היו"ר א' נמיר
הנושא שעל סדר-היום הוא הצעתך לסדר-היום. קונצרן פולגת הוא דגם של מפעל

בעיר מוכת אבטלה ולא סכסוך עבודה.

נשמע את דברי ראש עירית קרית-גת.
זי בויים
בוקר טוב, גבירתי היושבת-ראש, חברי הכנסת. קודם כל כמה נתונים. בינואר 1990

מנתה קרית גת 28,400 תושבים. היום היא מונה 30 אלף. נוספו 1,500 עולים חדשים,

רובם המכריע מברית המועצות. כמה עשרות הם עולים מאתיופיה.



ליתר דיוק, מאז חודש ינואר נקלטו בעיר 580 משפחות והם גרים בה. אלה הם

הנתונים המספריים החדשים.

יש קשר הדוק ביו הנושא של העלייה והקליטה בקרית-גת לביו הנושא שמדברים בו

היום. חלק ניכר מו העולים נמצאים עדייו בשלבים של אולפנים. בקרית-גת יש 16 אולפנים

המופעלים בשתי משמרות, בבוקר ואחרי-הצהריים. יש בוגרים שסיימו את הלימודים באולפו.

חלק מהם מחפשים עבודה וחלק נקלטו בעבודה. גם בתקופת הלימודים באולפו יש אנשים

שמעוניינים לעבוד והם מחפשים עבודה. זאת אומרת, יש העובדים אחרי-הצהריים ויש העובדים

בבוקר, תלוי מתי הם לומדים. באופו כללי, כ-200 עולים חדשים ראשי בתי-אב נקלטו

בעבודות שונות. למשל, העיריה קלטה כ-20 עובדים. 15 מהם עובדים בעבודות נקיוו. 4

נקלטו במקצועם, בעיקר במחלת ההנדסה. יש עולים שעובדים בחקלאות, בעבודות עונתיות

ביישובי חבל לכיש, ויש העובדים בתעשיה בקרית-גת. יש כמה עשרות במפעל שמייצר ערכות

מגו, שבתקופה האחרונה, נוכח המצב, יש לו הזמנות גדולות. המפעל הזה קלט הרבה עולים

חדשים. מפעל פולגת קלט 65 עולים חדשים; המגדל - 15; תהל-פלסט - 8; אשכור - 10; ועוד

מפעל - 10. אלה הם פחות או יותר הנתונים. כפי שאמרתי, כ-200 עולים נקלטו בעבודות.

צריו לומר שחלק ניכר מהעבודות הו עבודות שצריך לראות אותו כזמניות, ולא רק בגלל

אופייו , עבודות חקלאיות למשל, אלא עולים חדשים העובדים בעבודות נקיוו, ברור שאיו

בזה ניצול היכולת שלהם.
רו כהו
כל הנקלטים שאתה מדבר עליהם הם עולים חדשים?

ז' בויים;

אני מדבר עכשיו רק על הצד של העולים החדשים.

צריו לזכור שהעלייה הברוכה הזאת פוגשת אותנו במצב של משבר קשה מבחינה

תעסוקתית. בקרית-גת רשומים היום 1,700-1,600 דורשי עבודה.

אשר לפולגת. אני מצטער שאנשי פולגת לא נמצאים כאו. זו בעיה בפני עצמה. אני

מבקש להבהיר, יש פולגת תשלובת ויש פולגת תעשיות, שזה בתוך התשלובת. אני מדבר על

פולגת תעשיות, שמר חמו, שנמצא כאו, הוא יושב-ראש ועד העובדים. פה יש העניו של

עובדי שטחים ועובדים זרים, והם יוצרים לנו בעיה.

לפי נתונים שנמסרו לי, בחודש נובמבר 1987, לפני פרוץ האינתיפאדה עבדו

במפעל 650 יהודים.

היו"ר א' נמיר;

כמה בסך-הכל? ואני מבקשת שנתשתמש במלה "ישראלים".
זי בויים
1,250, בתעשיות פולגת, 650 מהם ישראלים ו-600 עובדישטחים. כפי שאמרתי, זה

היה בנובמבר 1987. היום עובדים שם 623 ישראלים, 207 עובדי שטחים, 126 עובדים זרים,

פורטוגזים. עובדי השטחים ועובדים זרים עובדים במשמרות ארוכות.
י' צבן
במה עובדים הפורטוגזים?
זי בויים
בעיקר בתחום האריגה.
רן כהן
איפה הם גרים?
ז' בויים
הם הובאו על-ידי או.אר. אס. חלקם גרים באשקלון ומיעוטם בקרית-גת.
רו כהו
ועובדי השטחים?
ז' בויים
הם מוסעים.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה המגמה?
ז' בויים
מפעל פולגת קלט, אני חוזר ומצייו את זה, 65 עולים חדשים.

התשלובת הזאת, לטוב ולרע, נותנת עבודה ל-1,800 בתי-אב בקרית-גת, התשלובת

כולה. יש בעיה של שכר נמוך, זו בעיה בכל תעשיית הטקסטיל.

לפי טענת אנשי פולגת, הם מוכנים לוותר, בתהליך, על העובדים הזרים ועל עובדי

השטחים. הם מוכנים לעשות את זה בתהליך מסויים, במשך זמן, הם מדברים על תקופה של

שנה, שנה-וחצי, אבל יש בעיה - הנסיון להכניס ישראלים לעבודות בפולגת לא עלה יפה.

מצד אחד אומרים בפולגת, אנחנו מוכנים לקלוט ישראלים, תביאו אותם, ומצד שני יש

אצלנו 1,700 דורשי עבודה. אי-אפשד לחבר ביו הדברים. אי-אפשר להתעלם מבעיית השכר

הנמוך, ואני מוכרח לומד שישראלים לא תמיד מוכנים להיכנס לעבודות האלה, ביחוד לא

לעבודות במשמרות. מדובר במיוחד על עבודות אשפרה.
היו"ר א' נמיר
תודה. נשמע את אלברט ארז, מזכיר מועצת פועלי קרית-גת.

אני מבקשת שתתייחס גם לבעיית העובדים הזרים בבניין. אני מבינה שיש בעיה

קשה מאד בנושא זה בקרית-גת.
רו כהו
התחילה בנייה בקריית גת?
אלברט ארז
יש תנופת בנייה גדולה מאד. יש התחלות בנייה של 1,600 יחידות דיור, 450 מהו

בנייה מהירה.
היו"ר א' נמיר
תספר מי עובד בבניין.



א' ארז;

גבירתי היושבת-ראש, חברי חבנסת, לא אחזור על נתונים שמסר ראש חעיר. חייתי

מפנה את תשומת הלב לדו"ח מסכם של המוסד לביטוח לאומי, ממאי 1990, על הנושא קליטת

עובדים בפולגת.

היו"ר אי נמיר;

למח עובדי המוסד לביטוח לאומי לא הגיעו? נברר את זה.
א' ארז
ברשותכם, אקרא מתוך הדו"ח. "מתוך אותם מועמדים שהביעו עניו בהצעה ועברו ראיון

ראשוני, התחילו לעבוד בפועל כ ,30%-מתוכם כ-35% נותרו במפעל בזמן המעקב כעבור 6

חודשים. כלומר, אחוז הקליטה במפעל מוערך בכ-10% מכלל המועמדים הפוטנציאליים.

הגורמים המכריעים לעזיבה בתקופת ההערכה היו; שכר נמוך, אי-שביעות רצוו מהסביבה

החברתית, ובמלים אחרות - אחוז גבוה של עובדים זרים ועובדים מהשטחים", ואני לא רוצה

להמשיך.

אני מביו שהוזמנתי לישיבה בנוגע לעובדים זרים ולא עובדי השטחים.

היו"ר אי נמיר;

בנוגע לשני הדברים.

אי ארז;

אני יכול לומר שבשיתוף פעולה עם מנהל שירות התעסוקה באזור, ביוזמה אישית ובלחץ

שלי באמצעותו הוקטן מספר עובדי השטחים מ-1987 עד היום ל-207. בסך-הכל יש כיום

בתשלובת 500-450 עובדי שטחים.

היו"ר אי נמיר;

מר מנע, אתה לא ידעת את זה כשמסרת לנו נתונים? אתה דיברת על 330. היית בישיבה

שקיימנו לפני שבועיים ובעקבות אינפורמציה שמסרת לנו החלטנו לקחת את קרית-גת כדגם.

אתה סיפרת שבפולגת יש 330 עובדים שאינם ישראלים. עכשיו אנחנו שומעים על הרבה יותר.

די מנע;

אני לא חוזר בי. יש 207 עובדים מיש"ע ו-126 עובדים זרים, יחד כ-330.

היו"ר אי נמיר;

מר ארז, אתה מדבר על שתי הקטיגוריות.

אי ארז;

אני מדבר על עובדי השטחים בלבד.

רו כהו;

הוא מדבר על כלל הקונצרו, על התשלובת. שם יש יותר. ראש העיר דיבר על המפעל.

היו"ר אי נמיר;

פולגת זה לא כל התשלובת?



א' ארז;

לא.

מה שמר מנע אמר זה נכון. יש 330 עובדים זרים, 207 מהם עובדי השטחים. בכלל

התשלובת יש ביו 450 ל-500 עובדים מהשטחים ומספרם משתנה, פעם זה יותר ופעם זה פחות.

במהלך השנים, מ-1987 עד היום נעשה מאמץ משותף עם שירות התעסוקה, ובשנה

האחרונה עם מר מנע, כדי להפחית את מספר העובדים הזרים ואת מספר עובדי השטחים.

לא ראיתי מצד ההנהלה, על אף ההצהרות, שיש נכונות שאכן יתבצע משהו בנושא העובדים

הזרים, וכנ''ל עובדי השטחים ברמה מסויימת. כאשר מדובר על עובדים שעובדים שעות

רבות מאד, 16,14,12 שעות, מאורגנים כביכול, בשכר נמוך, זו דוגמה למה נוח היום

למפעל מהסוג הזה לא לרצות ולא לעשות מאמץ מיוחד כדי לגייס ישראלים.

עשיתי אתמול סיור, כדי שאהיה משוכנע שהנתונים שבידי לא מטעים. הלכתי למקומות

שבהם מועסקים מנהלים בכירים מהשטחים או פורטוגזים. לאחרונה נקלטו כ-70 רוסים

שמעלים את הרמה. כשאתה שואל את מי שנמצא ברמת הניהול מטעם ההנהלה על תקופת ההכשרה

כדי להביא את העובדים הישראלים מרהט, מקרית-גת ומאשקלון לאותה מיומנות כדי לוותר

על הזרים, הם מדברים על יומיים, שבוע, שבועיים. כשאתה שואל את המנהל - הוא מדבר

על שנתיים. הבהרתי את זה להנהלה.

אני מבקש לצייר שלמרות שיש החלטה של מר מנע, שהתקבלה בשיתוף פעולה עם חיים

הברפלד ואיתי, שבראשית חודש דצמבר לא מאריכים את האישורים לפורטוגזים, לא נעשה

שום דבר בנושא זה, קרוב לחצי שנה. יותר מזה, אני שומע שעומדים לאשר פה מתן רשיון.
היו"ר א' נמיר
אישור? איפה?
אי ארז
צוטט שפה עומדים לאשד מתן אישור ל-600 תאילנדים.

אני שומע שאני צריך להתחיל במאבק מחודש כדי למנוע כניסתם של 600 עובדים זרים.
רן כהן
כמה עובדים זרים במושבים?
היו"ר א' נמיר
אתה מכיר את המושג של "מתנדבים"?
א' ארז
שמעתי את זה כשהגעתי למושב לכיש ולאמציה, הם מקבלים 600 שקל דמי כיס. אומדים

שהם באו במסגרת של יחסי גומלין, ללמוד שיטות עבודה.
היו"ר אי נמיר
איפה הם גרים?
א' ארז
בסככות.



היו"ר א' נמיר;

נכון שבנו להם דירות חדשות?

א' ארז;

אני לא יודע על מגורים.

היו"ר א' נמיר;

אתה ראית אותם? האם ראית שבנו להם דירות או שיכונים?

א' ארז;

לא.

אנחנו רוצים למצוא פתרונות כדי להביא להעסקתם של ישראלים.

בתהליך של עד חצי שנה ניתן היום לייצר 600-400 מקומות, על התשתית הקיימת

של תשלובת פולגת. אם מדובר על כ-400 עובדי שטחים שעובדים שעות רבות, זאת אומרת

משרה וחצי, אפשר בהחלט ליצור 400 מקומות עבודה על בסיס התשלובת, ובכך להקטין את

הלחץ והמצוקה שבעיר. ובהנחה שיכנסו תאילנדים לאזור החקלאי - זה עוד כ-200 מקומות

עבודה. בהיעדר עובדי שטחים ואותם מתנדבים - איו ברירה אלא לקלוט ישראלים, בשכר

הולם.

בניין; מועצת הפועלים הפכה להיות עוד מוקד של שירות התעסוקה והיא משתפת

פעולה. יש רשימה של 100 איש שמוכנים לעבוד בבניין. 27 שלחנו לחולון; 10 איש שלחנו,

לפני כשבועיים, בתאום עם יוסי, לאשדוד. גובשה תכנית שלצערי הקבלנים לא מביאים אותה

לכלל יישום. מר מנע אישר תוספת של 500 שקל. צריך לתת הכשרות. הקבלנים חוטאים להזדמנות

הפז הזאת. הם לא יוצרים לחץ באמצעות משרד השיכון.

י' פרח;

העובדים שהפניתם הם צעירים?

א' ארז;

כן.

יש הכרח להבטיח שבתקופת זמן, נניח כל רבעון, יופנו 40-30 זרים החוצה. אני מעריך

שתוך שנה ישראלים ועולים חדשים יעבדו במפעלים האלה. זה לא בשמיים.

אני חושב שאנחנו חוטאים בנושא הבנייה. יש הבדל בין מה שמדברים לבין המציאות

בשטח.

היו"ר אי נמיר;

נשמע עכשיו את דבריו של יוסי כהן, מנהל לשכת התעסוקה בדרום. אני מבקשת

שנקבל נתונים.

יי כהן;

אני מדבר על 7,200 דורשי עבודה, שנרשמו בחודש אוקטובר.

היו"ר אי נמיר;

איפה?
י' כהן
באזור הדרום - יבנה, קרית-גת, קרית-מלאכי, אשדוד, אשקלון, המושבים בעמק האלה

בואכה מחסום ארז.

היו"ר א' נמיר;

כמה מהם בקרית גת?
יי כהן
בחודש האחרון - 1,436 דורשי עבודה.
די מנע
ירידה לעומת החודש הקודם.
י' כהן
בחודש האחרון ניתנו 690 אישורי עבודה, לפי רשימה שבידי.

במפעל בריח יש מיתקן להכשרה מקצועית. יש מפעל סריגים. יש בתי אריזה שנקלטו

בהם כמה עשרות, ובעבודות בניין נקלטו 48 ישראלים ועוד היד נטויה.

ב-4 בדצמבר יהיה יריד לבניין ולטקסטיל בלבד.

לפני כשנתיים עוררתי את הבעיה ביחס לתאילנדים. הבאתי את הפספורטים. הם לא

מתנדבים.

מר מנע נתן הנחיה לבדוק את הנושא לפני ולפנים. התברר שהעובדים האלה הם

כביכול סטודנטים שמתמחים בנושא של גידול פרחים והם באים לכאן לעשות סוג של

השתלמות באמצעות ובסיוע של תנועת המושבים. באתי למושב אורות, אמרתי שאני רוצה

ללמוד את הנושא. נאמר לי, כרטיס הטיסה יקר, הם עובדים אמינים.
היו"ר אי נמיר
כמה הם מקבלים?
יי כהן
מדברים על שכר מינימום. לא ראיתי.
היו"ר אי נמיר
איפה הם לנים?
יי כהן
נאמר שהביאו קראוונים, ניתן אישור.
היו"ר אי נמיר
מתי זה היה?
יי צבן
הם מתנדבים?



י' כהן;

הם לא מתנדבים. הם מקבלים שכר.
י' צבן
איר בדקו שהם מקבלים שכר מינימום?

יי כהו;

לא בדקתי. שמעתי.
ד' מנע
הם מקבלים 600 שקל בלבד, לא שכר מינימום.

היו"ר א' נמיר;

אלה שפנו אלי בזעקה גדולה אמרו לי שהאינפורמציה שנמסרה פה על-ידי גברת אילת

נכונה. לכך אני שואלת.
יי כהו
ראיתי את הקראוונים.

היו"ר אי נמיר;

ממתי יש קראוונים?
יי כהו
ראיתי לפני שלושה שבועות. הם במצב סביר.

בנושא הבנייו, אנחנו עובדים בשלבים, כדי שתהיה הכרה שגם מעבודות בנייו ניתו

להתקיים בכבוד.

70 איש עברו קורס, 45 מהם נקלטו ועומדים לקבל תעודה מקצועית. הכל בתהליך. יש

סיכוי סביר שבסיוע של שירות התעסוקה הקבלנים יתנו תמריץ ושתהיה תנופה.
היו"ר אי נמיר
תסביר.
יי כהו
יש לנו תקוה ואנחנו גם מודעים לכך שיש השתלבות של ישראלים בתהליך.
היו"ר אי נמיר
הקבלנים מוכנים לקלוט ישראלים? אני יודעת שהבעיה היא עם הקבלנים יותר מאשר

עם הישראלים.

יי כהו;

עשינו מבצע בנושא של עובדי השטחים. יש לי רשימה של מי שקיבלו התראות בקרית-

גת, 7 קבלנים, ביניהם קבלנים גדולים.



היו"ר א' נמיר;

הם מוכנים לקבל ישראלים?

יי כחן;

כן, אלא שמדובר על קבוצות, וכאן יש לקבלנים בעיר.. אנחנו עושים את הקבוצות

במסגרת של הכשרה. יש קבלנים שעושים בעיות. כרגע יש מבצעים בעניו זה. היום

כדאי להם להעסיק ישראלים.
היו"ר א' נמיר
כמה הם משלמים לערביי השטהים?
י' כהן
הם משלמים למדור התשלומים.
יי צבו
מה עם הבלתי-מאורגנים?
יי כהר
טפסו מעולה מקבל 120 שקל ליום,
היו"ר אי נמיר
זה לדעתך המקסימום?
יי כהן
כו.
היו"ר אי נמיר
בתכנית "ערב חדש" שמעתי קבלן מאד גדול שאמר שרצפים וטפסנים מקבלים עד

6,000 שקל לשבוע.
קריאה
אולי בעבודה קבלנית.
היו"ר אי נמיר
כמה שעות עובדים הבלתי-מאורגנים?
יי כהו
היום, בגלל המצב, עד שעה שתיים וחצי אחרי הצהריים, לכל המאוחר.
היו"ר אי נמיר
וכמה שעות ביום הם עבדו לפני כו?



יי כהו;

שמונה, שמונה וחצי שעות ביום. אלה שקיבלו עבודה קבלנית עבדו יותר.

בפולגת, אנחנו מכירים את בעיית עובדי השטחים ועובדים זרים מאז שנוצרה.

הביטוח הלאומי נכנס לתמונה. הכשרה פנים-מפעלית נכנסה לתמונה. עבודה במשמרות -

זו בעיה. היו לי שיחות ומפגשים, כולל ביום ראשון, עם מנהל כוח אדם של פולגת.

נכון להיום נקלטו 74 עולים, ערוכים לעוד 20 מאשדוד, 10 ועוד 10.

לדעתי, קשה מאד לתת מכה מוחצת בבת אחת. אני דבק בכך שצריך לתת מודעות

לנושא של טקסטיל, אם מדובר במשמרות.

די חמו;

אנחנו, נציגי העובדים בפולגת מאד מודאגים ועושים הכל כדי לפזר עובדי שטחים

ועובדים זרים.

היו"ר אי נמיר;

כמה שנים אתה שם?

די חמו;

28. אני גר בקרית-גת.

יי פרח;

מה תלוש המשכורת?

די חמו;

נדבר קודם על המצב.

היו"ר אי נמיר;

רוב העובדים בקונצרן פולגת מקבלים שכר מינימום. בעלי ותק מקבלים תוספת

של 90 שקל לכל שנה.

די חמו;

בעבר עבדו בפולגת 585 איש מהשטחים. היום - 207. אני מקווה שעד סוף החודש הזה

יירד המספר ל-170-150.

עובדי השטחים גורמים נזקים. ביום שיש עוצר, המכונות עומדות.

ואשר לעובדים זרים. אנחנו עושים הכל על מנת שעובדים זרים, עד כמה שאפשר,

לא יעבדו בפולגת.

קליטת עולים חדשים מברית-המועצות. מחודש מרס עד אתמול נקלטר 70 עולים. חדר

ההדרכה היה אתמול מלא בעולים מברית-המועצות, ואם הייתי לוקח את המספר של אתמול,

הייתי מגיע ל-90-85. אנחנו עושים הכל לקלוט אותם. באים אלינו עולים ומבקשים לעבוד

רק מהצהריים, למה? בגלל לימודים שלהם באולפן, במשך שלושה חודשים, אחרי הלימודים

הם באים לעבוד.



מאחר שפולגת ערוך היום לקלוט עולים חדשים, אנחנו רוצים לפתוח אולפן בפולגת,

על-חשבון העבודה. עולים מתורכיה למדו עברית בפולגת. יותר טוב שיבואו ולעבוד וילמדו

במפעל. תקופת הדרכה נעה בין 3 ל-6 חודשים, תלוי במקצוע. אם יעבוד באדיגה, בשביל

שיחזיק מחלקה של שני נולים צריך בין 6 ל-12 חודשים. פולגת מוכן לעשות הכל לקליטת

עולים מברית-המועצות. כל הקליטה היא על-חשבון עובדים זרים.
היו"ר א' נמיר
הפסיקו להביא עובדים זרים?
די חמו
לא מביאים. אתמול פיטרנו 4. אנחנו עושים הכל. 126 עובדים זרים עובדים שעות

נוספות, הם עובדים 12 שעות. פורטוגזים ממלאים שלוש משמרות. מעמידים מדריך על-יד

העובד ומנסים שיתפוס את העבודה. בטוויה, תוך חודש וחצי הוא מתחיל לעבוד. אריגה,

מצבעה ועוד מחלקות - שם צריך הכשרה יותר ממושכת.
י' צבן
כמה זמו צריך באריגה?
די חמו
6 חודשים. בד מקולקל - איש לא יקנה אותו. אנחנו חיים מהבד. אנחנו חייבים

לקלוט עובדים שילמדו. היום יש בדים מאד עדינים, ואם עובד לא שם לב על חוט שבורח -

זה גורם לקלקול של עשרות מטרים ואז הבד הוא סוג ב' או סוג ג'.
רן כהו
מי המדריכים של העולים החדשים?
די חמו
ישראלים. יש לנו שלושה שיודעים את השפה. כל ותיק שיודע את השפה לוקח

3 -4 עולים.

אולפו - כפי שאמרתי, אנחנו מוכנים לפתוח כיתה מיוחדת ולהשקיע בלימוד.
היו"ר אי נמיר
מה עם הישראלים בקרית-גת? צעירים באים לעבוד בפולגת?
די חמו
יש לנו בעיה של משמרות. לפחות 3 שבועות צריר ללמוד.
רו כהו
מה השכר שמקבל ישראלי, ומה מקבל פורטוגזי?
די חמו
אנחנו מדברים על 1,131 שקל. מי שעובד במשמרות מקבל תוספת.
רן כהן
אני מבקש לדעת, כמה מקבל עובד ישראלי. אתה מדבר על כ-1,130 שקל, ועם משמרות

יש תוספת. האם זה נכון לגבי עולה חדש? כמה מקבל עובד פודטוגזי?

ד' חמו;

הוא מקבל את השכר דדך חברת או.אר.אס. אני לא מתערב מה יש בין המפעל לחברה.

אשר למשמרות. כל המפעל מחולק ל-3 מחלקות. כפי שאמרתי, זה 1,131 שקל ויש תוספות

של משמרות, משמדת צהריים ומשמרת לילה. העובד מקבל כ-30 שעות במתנה.

ר' אייזן;

אני לא מהנהלת פולגת. למיטב ידיעתי, אין מדיניות ממשלתית או אחרת שמכוונת או

קובעת מה לעשות בנושא תעסוקה, בשאלה ישראלים או לא ישראלים. אם הוועדה המכובדת

הזאת בכנסת או אם בממשלה יקבעו מדיניות בשאלה זו - התעשיינים יהיו הראשונים שיכבדו

אותה. כל עוד זה לא קיים, אני מעריך שהדיון הזה הוא אקדמי.

לכן, ולא רק לכן, אני לא יכול שלא להתייחס לרמזים ועקיצות ששמעתי כאן, המתייחסים

למפעל, לחברה שמעסיקה כך וכך אלפי עובדים ועושה ייצוא של כך וכך מאות מיליוני דולרים

בשנה, שתרמה תרומה בלתי רגילה לעיר קרית-גת לא דק בתחום הכלכלי.

היו"ר א' נמיר;

אולי תסביר לי מה הסיבה שלהם לא לבוא ובאופן עקבי לסרב לבוא לוועדת העבודה

והרווחה. את סיפור כלל אנחנו מכירים, גם את שכר המנהלים, שמנכ"ל מקבל שכר כמו שמקבלים

50 עובדים. תשיב לי. תייצג את התעשיינים ולא את פולגת.

ר' אייזן;

לא אתייחס לשכר של מנכ"ל.

מדובר כאן על מפעל, על חברה שהתחום שלה הוא תחום העשייה ולא הדיבורים. אני

לא יודע למה הם לא באים. אתמול בערב קיבלתי בקשה להופיע כאן הבוקר.

הסקר שהוזכר כאן, של הביטוח הלאומי, ש-90% נושרים, האם זה שונה מהמקובל

במקומות אחרים?

רן כהן;

אני הבנתי ש 35%-מאלה שנכנסים לעבוד ממשיכים. הנתון של 10% זה מכלל מספר

המרואיינים.

די אייזן;

חסר לי בנתונים בסיס להשוואה, כי המספרים שבסקר, על פי התחושה שלי, לא שונים

בהרבה מהמקובל במקומות עבודה אחרים, לא רק בתעשיה. יש תופעה טבעית כללית, שיש הרבה

מאד תחלופה בקטע הזה. השאלה שלי היא, האם המספר הזה שונה מהמקובל במקומות אחרים,

האם המחקר הזה נעשה ביוזמה ובעבודה בלעדית של הביטוח הלאומי או ביוזמה של פולגת

או שיתוף פעולה של פולגת. האם המספר הזה מצביע או לא מצביע על כך שהמפעל פועל לשיפור

המצב.

יש לי תפקיד רשמי בהתאחדות התעשיינים, אני יושב-דאש הוועדה לקליטת עלייה.



אני יכול לומר שלפי הנתונים נקלטו בתעשיה אלפים רבים. אנחנו נמצאים עכשיו

בסוף ניתוח מחקר בעניו זה. אלפים רבים נקלטו בתעשיה. 7% מכוח אדם בפולגת הם עולים

חדשים - 70 מ-950. כמה עובדים זרים, כולל עובדי שטחים יש ברשויות המקומיות? כמה מהם

הוחלפו בישראלים, עולים ולא עולים, בתקופה הזאת?

היו"ר א' נמיר;

מר אייזן, אנחנו לא מתקיפים את התאחדות התעשיינים, אנחנו לא מתקיפים את

התעשיה. יש לנו דין ודברים עם מנכ"ל כלל, שהכנסת בשבילם זה אקסטריטוריאלי. אני

לא רוצה שתחשוב שהתאחדות התעשיינים עומדת על דוכן הנאשמים. לא.
ר' אייזן
שמעתי את הדברים שאמרת, כולל הצעתך למר לאוטמן שידבר עם דברת.

אם הוועדה המכובדת הזאת החליטה שלוקחים את פולגת בתור דגם, אני הייתי מציע

לה מקומות אחרים, כי לדעתי פולגת עשתה ותמשיך לעשות למען קליטת העלייה, בעוד שיש

מקומות אחרים שצריכים ארגון בענין זה.
היו"ר א' נמיר
תן דוגמה ביחס לתעשיה.
ר' אייזן
אני יכול לספר על אלפים שנקלטו בתעשיה, ואני יכול לספר גם על ביקורת.
ש' הלפרט
כמה אלפים נקלטו?
ר' אייזן
בעוד יומיים יהיה לי נתון.
היו"ר א' נמיר
תעביר אלינו.
ר' אייזן
בשמחה רבה.
י' גטניו
גבירתי היושבת-ראש, אני מבין שאני לא יכול להגיב על דברים חמורים מאד שאני

שומע, ביחוד על התעשיינים.

לפי מה שאני יודע מהנהלת פולגת, הם לא באו בגלל ענין טכני.
היו"ר א' נמיר
למה הם העמידו תנאים ואמרו שלא יבואו בגלל ועד העובדים?
י' גטניו
אני מדבר על הנהלת פולגת ולא על כלל. הענין הוא טכני.



היו"ר א' נמיר;

גם מנהל כוח אדם עסוק בקבלת אנשי "מרקס אנד ספנסר"?

י' גטניו;

פנו לא רק למנכ"ל.
היו"ר אי נמיר
אנחנו מזמינים דרך המנכ"ל.

י' גטניו;

במשך שלוש שנים הלך וירד מספר עובדי חשטחים מול עובדים ישראלים, מ-650-600

ל-207 ו-126 עובדים זרים. כלומר, פולגת תעשיות צמצמה את מספרם של עובדי השטחים.

גם מספרם של העובדים הזרים צומצם. התהליך הזה בולט. אני לא מאמין שהנהלת פולגת

רק נכנעה אלא יש תהליך להכפיל את מספר העולים. זה נעשה גם על-ידי ההנהלה.

אני מבקש לקרוא נתונים שמבוססים על סקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה,

שקיבלתי אתמול, תעסוקת עובדי השטחים, על פי סקרי כוח אדם, גם לא-מאורגנים, בפרופורציה

לתעשיה.

בשנת 1987, מכלל 109 אלף עובדי שטחים היו בתעשיה קרוב ל-20 אלף עובדי שטחים.

בשנת 1988, ממספר של בסך-הכל כ-110 אלף עובדי שטחים היו בתעשיה פחות מ-17 אלף, 16,700.

בשנת 1989, מכלל 105 אלף עובדי שטחים בכלל המשק היו בתעשיה 13,500.

וליתר דיוק, נתונים לאפריל-יוני השנה, מעודכן להיום. מכלל 108 אלף עובדי שטחים

בכלל המשק, 11 אלף עובדים בתעשיה. האם זה לא מראה שמספרם בתעשיה יורד? הוא ירד

מ-20 אלף ל-11 אלף. ואלה לא מספרים שלי. האם זה לא מצביע על מגמה של ירידה? במשך

שלוש שנים היתה ירידה של 50%. מול זה יש תהליך של קליטת עולים במספרים כאלה ואחרים.

אנחנו גם כן נמצאים בקליטת העלייה. יש עדיין עולים באולפנים. זה תהליך שיגדל, כמובן

במגבלות המשק כפי שהם היום.

א' ארז;

אני מוכרח להגיד לידידי גטניו, עם כל הכבוד, הצמצום ל-207 עובדי שטחים לא

נתן במקומו קליטה מקבילה של עולים בעת ובעונה אחת. ביוזמת מועצת הפועלים עשינו

מהלך כדי להקטין את מספר הפועלים, במסגרת התייעלות. אולי הגיע הזמן שנתרענן ונראה

מה עומד מולנו. אשמח מאד אם נוכל לשמוע מה מספר הישראלים שנקלטו בשנתיים האחרונות,

מול עובדי השטחים. הטקסטיל, לצערי, זה המשאב העיקרי לעובדי קרית-גת.

ד' מנע;

גבירתי היושבת-ראש, חברי הכנסת. אני רוצה להבהיר כמה דברים בנושא המתנדבים

מתאילנד.

היו"ר אי נמיר;

בישיבה הקודמת התברר לנו, להפתעתנו, ששר העבודה בפועל אישר 500 מתנדבים

מתאילנד. שאלנו מה זה "מתנדבים". יוסי טוב מסר ששר הפנים לא מאשר את זה, הוא

טוען שאם רוצים להביא - שיביאו עובדים זרים ולא יקראו להם מתנדבים, ולזה אין

אישור.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
היו מתנדבים לקיבוצים.



היו"ר א' נמיר;

לא מתאילנד.
ד' מנע
לארץ מגיעים אנשים באשרות כניסת. תייר מקבל אשרה מסוג ב/2. אם תוא מקבל המלצה

לעבוד בארץ, האשרה היא ב/1. יש אשרה למתנדבים - ב/4. אם כן, ב/1 לעובדים זרים

ו-ב/4 למתנדבים, זה התחיל בזמנו במתנדבים לקיבוצים שקיבלו אשרה של ב/4 ישירות

דרך משרד הפנים. כך מגיע הנושא של מתנדבים למושבים, אשרה ב/4 ישירות דרך משרד

הפנים. בטענות שונות אושרו למושבים באזורים שונים בארץ מתנדבים מתאילנד. היתה

פה, בנושא הזה, משלחת של חברי פרלמנט מתאילנד. כשהתחילו להגזים בהגעה מתאילנד
באו אלינו בזעקה
שאלה עובדים. כדי לקבל אותם כעובדים זרים הם חייבים לעמוד בקריטריונים

שלנו וצריכים להוכיח שאיו עובדים לעבודות האלה.
היו"ר א' נמיר
אתם המלצתם על 500.
ד' מנע
אסביר. באו לשירות התעסוקה ואמרו שהם מתנדבים. הם מקבלים 600 שקל לחודש,

דמי קיום. הם גרים במושבים, בבתים של מתיישבים, הם מקבלים דיור וכלכלה על חשבונם.

אנשי המושבים טוענים שזה כמו מתנדבים בקיבוצים, שמקבלים דיור, מזון ושכר קיום

נמוך מאד. זה למעשה כמו מתנדבים בקיבוצים.

כשמשרד הפנים בא אלינו ונזעק שנטפל בנושא, כינסנו ישיבה. באותו יום קיבלתי

טלפון מניסים זווילי, מזכיר תנועת המושבים, "תצילו את המושבים". עשיתי סיור בבקעת-

הירדן ובערבה. יום שלם היינו, כל הצוות עם נציגי המושבים, וראינו את הבעיה. ראשית

כל הם, תנועת המושבים, מוכנים לשלם שכר מינימום לכל ישראלי שילקלט בעבודה בהתיישבות

בבקעת-הירדן, בערבה ובחבל לכיש, לכל ישראלי שיסכים לעבוד. העבודה בערבה ובבקעת-הירדן

מתחילה בשעה ארבע לפנות בוקר ונמשכת עד שעה אחת-עשרה לפני הצהריים. לא כל אחד מוכן

לזה תמורת שכר מינימום.

אני מבקש להבהיר. שירות התעסוקה, על פי החוק, מנוע מלהתערב בנושא השכר.

יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו. אנחנו מנועים מלטפל בזה, ולכן דחינו את

הבקשה. עשינו מספר מבצעים. לקחנו באוטובוסים, על חשבוננו, דורשי עבודה מירושלים

והסענו אותם לבקעה. איש לא נקלס, שלא לדבר על הערבה.

רוצים לזרוק את זה על שירות התעסוקה, כנושא של עובדים זרים. אם זה יהיה כך -

יהיו לגביהם קריטריונים של עובדים זרים. ביקשתי דיון אצל שר העבודה, שיקבע מה הדין.

בתנועת השיא יש עד 1,000. חייל משוחרר לא הולך לעבוד בעבודות האלה בשכר מינימום.

זו הפרובלמטיקה. סיכמנו אצל השר שעוד חודשיים יהיה דיון בנושא זה. אם הם עובדים זרים -

זה יהיה לפי קריטריונים.
רו כהו
נכוו מה שנאמר, שבתנועת המושבים יש אלפי מתנדבים כאלה?
ד' מנע
לא אלפים. יש נציגה, ליאורה פייו, שעוסקת בעניו הזה. הם דיברו על 1,000,

בתנועת השיא.

רבותי, אני לא נציג פולגת, לא נציג התעשיינים ולא נציג העובדים. שני שלישים של

עובדי יש"ע קוצצו. יש לנו שיתוף פעולה עם מזכיר מועצת הפועלים. למפעל- פולגת יש בשירות

התעסוקה הזמנה קבועה ל-100 עובדים. העובדים הזרים הם עובדי משמרות, פועלי משמרות

באשפרה. יש שם 126 עובדים זרים שעובדים בשלוש משמרות.



מפעל פולגת הודיע לנו שעל כל ישראלי שיבוא הם יפסיקו עבודתו של זר. לפני

6 חודשים היתה ישיבה אצל חיים הברפלד. ב-4 החודשים האחרונים נקלטו 50 עובדים

ישראלים, 48 מהם עולים חדשים. בקרוב יהיה בקרית-גת מפגש תעסוקה, לנסות לקבל

עובדים לטקסטיל ולבניין בקרית-גת.

בפי שנאמר, בפולגת 126 עובדים זרים. תוקף הוויזה פוקע בסוף דצמבר 1990,

זאת אומרת בעוד חודש וחצי, ואפשר לנסות לגייס ישראלים במקום הזרים. אני מסכים

שהשכר בטקסטיל נמוך. אני בעד הגדלת השכר. אני לא יכול לחייב את הגדלתו מעבר לשכר

המינימום. בתום חודש דצמבר צריכה להיות תשובה ביחס לגיוס ישראלים לפולגת, אם לא -

קווי הייצור יושבתו. עוד חודש וחצי צריך לסכם את הנושא האם לתת להם הארכה או לא.

בוועדה למתן היתרים לעובדים זרים יושב שמשוו רוט מההסתדרות, אפשר להחליט. אולי

נחליט לא לאשר, אולי נחליט על מספר מוגבל, אולי נקבע תכנית להפסקת עבודת הזרים

בהדרגה.
יי פרח
אני רוצה לנסות לעשות צדק עם פולגת, למרות שיש לי גם ביקורת. זה מפעל שתרם

תרומה לקליטת עולים במקום. יחד עם זאת, הבעיה היא לא שלהם. הבעיה האמיתית היא

היעדר מדיניות של הממשלה והמשרדים הכלכליים, בבחינת שב ואל תעשה, וזה נותן תוצאות

כאלה. הסוגים השונים של אשרות כניסה, הסיפור הזה עושה כאן בעיה לא קטנה. צריך

להתחייס לעניו זה בכובד ראש. פולגת זה דגם של נס להישגים. מצד שני, צריך לראות

את הבעיה הכוללת.

הבאתי הצעת חוק כי ראיתי את העניו הזה. אני מלווה את נושא התעסוקה. היגשתי

הצעה האומרת שקבלנים לא יוכלו להעסיק עובדים בלתי-מאורגנים, ויצטרכו לרדת מזה

בהדרגה, כי אי-אפשר לוותר על מומחים. אבל ישראלים יכולים ללמוד את העבודה. נבקש

ממנכ"ל שירות התעסוקה להכניס עובדים. אני מביו שבשטח יש בעיה. צריך למנוע, על-

ידי חוק, מתו אשרות כניסה למיניהו ולתת לעולים ולישראלים להיקלט במערכת. מאחר

שאי-אפשר לתבוע שזה יהיה מיד, אני מדבר על כך שתוך חצי שנה ייפסק הסיפור הזה.

מדיניות הממשלה היום בלתי מתקבלת על הדעת, היא חסרת אחריות וגורמת לאנרכיה.

את התמריץ לחיילים משוחררים עומדים לבטל. 640 צעירים הולכים כל יום לעבוד אבל כתוצאה

מהגזידה של האוצר מבטלים את התמריץ והצעירים האלה יקבלו דמי אבטלה ולא יעבדו. איפה

החכמה? אני רוצה את עזרתכם בנושא זה.
היו"ר אי נמיר
לא עומדים לבטל. ביטלו את התמריץ.
יי פרח
מדברים עכשיו על עבודות בנייו.
עי פרץ
צריר להגדיר את תנועת ההתנדבות. אני חושש שמדינת ישראל, אחרי התופעות הקשות

שהיו, מפתחת עכשיו תופעה חדשה - אוהלי תאילנדים.

אני אומר לכל התעשיינים: אנחנו לא עומדים מולכם. אתם שותפים בכירים שלנו,

חשובים ביותר למקורות תעסוקה. אני חושב שטעתה מאד הנהלת פולגת שלא הופיעה כאו היום.

הדיוו היום צריך לבחוו מה פולגת צריכה לעשות, ופולגת היתה צריכה להגיד מה המדינה

צריכה לעשות. העובדה שהם לא באים, זה מעורר חשדנות גדולה, האם הם רוצים בתהליך הזה.

האם התאריך של חודש דצמבר הוא אולטימטום למזכיר מועצת הפועלים ולראש העיר,

שאם הם לא יצליחו יינתנו אישורים, או שאומרים לפולגת: אתם תמצאו את הדרך, בכל שיטה

שתרצו, כדי שב-15 בדצמבר אתם משתחררים מאותם עובדים זרים.



אשר לעבודת ישראלים ולעבודה של עובדי השטחים. אני חושב שאיו לנו ברירה אלא

להיכנס למעורבות יתר. שמענו את דברי נציג מתאם הפעולות בשטחים על תהליר של היפרדות

מעובדי השטחים. אנחנו תובעים עבודה עברית, וזו זכותנו. אנחנו יודעים מה יוצר העימות

ואיזה נזק הוא גורם.

אתם חייבים להכין תכניות, כי אחרת תמצאו את עצמכם במשבר מפני שאיו לכם עובדים.
י' צבן
אני חושב שמאחורי כל הדיונים שלנו עומדת שאלה מאד כוללת, מאד עקרונית, מאד

יסודית למשק ולחברה. אנחנו מנסים כאו להתמודד עם קונספציה של שכר נמוך שעליו

בנוי המשק הישראלי לא מאתמול ולא משלשום, ואנחנו נאכו את הפירות של הקונספציה

הזאת ברמה הטכנולוגית. ראיתי אתמול בפזכים איך מערבבים בסיר, במקל את החומר, כי

זה זול ולא צריך להשקיע בשכלולים טכנולוגיים.

אני מציע להזמיו את שר הפנים לדיון כאו.

אחרי שאתה שומע את הסיפור על מתנדבים אתה צוחק ואחר-כך בא לך לבכות. אני

חושב, אדוני מנכ"ל שירות התעסוקה, שהאמירה שלך היא סיגנל להמשך התופעה. אתה

אומר, אם יש קושי נצטרך להאריך את ההיתר. התוצאה היא שזה מקבל לגיטימציה. אני

מציע שלא ניתו לזה להימשך.

אני מבקש שבעניו עובדי השטחים יהיה דיוו בוועדה. יש כאו שאלה אנושית וגם

שאלה של איגוד מקצועי. אנחנו מדברים על אנשים שעבדו 20 שנה במפעל, אפשר לזרוק

אותם? נכוו, האיש הוא פלשתינאי, מזרע עמלק, אבל האם אפשר לזרוק אותו כך? אנחנו

צריכים להתמודד עם השאלה הזאת.
רו כהו
אם אני חש נכוו, אנחנו אולי היחידים שדנים בעניו הזה. אולי הממשלה לא דנה

בסוגיות החשובות לעתיד המשק והחברה הישראלית.

המשק הישראלי, מאז 1967 עד היום, הוכה מכה אנושה מבחינת איכותו הטכנולוגית,

בגלל המעורבות האדירה של עובדים זולים וכניסתם לעבוד בישראל. זה היכה את העובדים

הישראלים בתנאי העבודה שלהם. ענף הבנייה נעשה אינווליד ממש, אנחנו נמצאים בשבר,

ולא רק בו אלא בכל התחומים שהיו צריכים להתפתח. המשק הישראלי עומד לקבל עוד מכה

אנושה בגלל עובדים זרים, ומדינת ישראל תוכל להתחרות עם הפריטיביות מבחינת התעסוקה.

קוריאה ידעה להשקיע באיכות העובדים ובכישוריהם, והיום היא משגשגת והגדילה את התפוקה

ב-8%, 9%,10%, 13% בשנה.
היו"ר א' נמיר
בדרום קוריאה יש שכר מינימום.
י' גטניו
של 100 דולר.
היו"ר א' נמיר
אתה יודע על מה אתה מדבר? איפה עומדת דרום קוריאה ואיפה עומדת ישדאל.
רו כהו
מדינת ישראל עומדת להתייחס לעלייה באופו אנטי-ציוני ביותר שאפשר להעלות

אותו על הדעת - עבדים חדשים שבאים הנה, להנחית מכה נוספת מבחינה טכנולוגית על

המשק הישראלי.



ועוד דבר. יש פירוש פושע של משרד הפנים לגבי העסקת עובדים זרים. היה רק

מובן אחד להיתר ולכניסת עובדים זרים למדינת ישראל - לבעלי מקצוע חיוניים שאינם

בנמצא במשק הישראלי. לא היה מדובר על עובדים זולים. עכשיו יבואו עבדים זרים

ויגידו "אהבתי את אדוני", "אנחנו רוצים לעבוד תמורת 100 דולר'.'

אם מדינת ישראל רוצה להשתייך למקום שבו משלמים את השכר הנמוך ביותר -

היא תהיה במקום האחרון בעולם. יהיו פה אלפים שיגידו "אהבתי את אדוני", במושב,

בקיבוץ, במפעל, בשכונה, בעיר. יהיו המוני עבדים שיאמרו "אהבתי את אדוני", והעם

שיצא מעבדות יכניס עבדות. איו בעיה להביא חרב מאיימת על העובד הישראלי, עובד

יותר זול, יותר עלוב. תמיד יהיו כאלה שבהם אפשר לאיים על המשק.

מתברר שמה שטוב לפועל טוב לישראל, טוב לצמיחה, לטכנולוגיה, לקליטת עלייה וקיום

של משק ישראלי. והנה היום רוצים להגיד שמה שטוב לרווח טוב לישראל, שטוב לייבא

זרים, טוב לא לדאוג לתנאי עבודה ראויים, טוב שיחזיקו את העובדים בתנאים של רפתות

משופצות; או בלתי משופצות.

אני רוצה לומר באופן ברור-וחד משמעי ביותר: אם הברירה בפולגת היא בין פועל

שעובד 12 שעות ומקבל שכר שלא שמעתי מהו, וברור מדוע לא שמעתי, לבין מי שעובד 7

שעות, אם עובד ישראלי צריך לקבל 1,030 שקל, זאת אומרת שעובד פורטוגזי מקבל פחות

פר-שעה, אז נעלמת הציונות, אז מתברר שכאשר הדברים מגיעים לכיס של היצרן הישראלי,

אז הוא לא פטריוטי ולא אוהב את המדינה, אז הוא אוהב את הכסף. צריך לשים את זה על

השולחן ולהגיד שבישראל יש ממשלה שמשתפת פעולה בענין הזה.

אנחנו צריכים לתבוע ביטול כל העבודה הזרה במדינת ישראל, לאלתר, ואם יש מקום

עבודה בישראל שצריך בשבילו גאון - או שיוכיח זאת או שייפגע. זה יותר טוב מאשר המשק

הישראלי ישבוק חיים לכל חי.
הוצאת עובדי השטחים
צריך ליצור שם מקומות עבודה כדי שהמעבר יהיה לטובתם

ולטובתנו. אי-אפשר שבגלל שפה יהיה טוב שם יהיה פיצוץ ואז נצטרך להעסיק אנשי מילואים.

והחשוב ביותר, שיהיה ברור גם לממשלה גם לתעשיינים: רבותי, אי-אפשר לבנות על

עבודת עבדים ישראלית. אתם רוצים להתמודד עם הבעיה - צריך היום לבנות את המשק כך

שיוכל לשלם שכר סביר לאזרח הישראלי. אם זה לא יקרה - הישראלי יהיה בחוץ-לארץ. לכל

האזרחים יש אלטרנטיבה מיידית איפה לעבוד - גרמניה פותחת שערים, כל אירופה, ארצות-הברית - י

ובמקום ישראלים יהיו פה פועלים מכל העולם ומכל הצבעים.

נדמה לי שבנושא התעסוקה אין ממשלה בישראל ולכן היא משלימת עם המצב הקיים.
רס"ן ה' שיינפלד
אם אנחנו מסתכלים נקודתית, יש צדק ברוב הדברים שנאמרו.

אני יושב בוועדה עם מנכ"ל משרד הכלכלה, שם מדובר על עבודה מוסדרת זאת אומרת,

לארגן את כל העובדים בעבודה מוסדרת, בלי הבדל מי הם. לא מדובר על הקמת ערים נקיות

מעבודת זרים. צריך להסתכל על ההיקף ולא על נקודה. החקלאים משווקים תוצרת לשטחים

ולא נותנים להכניס תוצרת. אין אפשרות שתהיה חד-צדדיות.
א' פז
לפני כשלושה שבועות כונסה ישיבה מסכמת בנושא של הצעות אופרטיביות, מתוך כוונה

לצמצם את היקף העובדים הזרים, ואני לא מדבר על עובדי השטחים. יש סיכום, ואני לא

בטוח שהתעשיינים או ההסתדרות יהיו מאושרים. מדובר על כוונה להגיע תוך שנה לאפס

עובדים זרים.



חלק מהחברים בוועדה יושבים פה. נציגי משרד הבטחון, משרד האוצר, משרד הפנים,

יכולים לתרום ליישום החלטות.
היו"ר א' נמיר
תעבירו לנו את הסיכומים.

ת' גוזינסקי;

אני משתמשת בהזדמנות שנמצא כאן מנכ''ל שירות התעסוקה כדי לומר שאני חושבת

שפרסום המודעה הקוראת לעבודה עברית ולא לעבודה ישראלית, מטעם שירות התעסוקה, היתה

שגיאה.
היו"ר א' נמיר
איפה זה פורסם?
ת' גוז'נסקי
בתקשורת, בסוף השבוע שעבר. אני חושבת ששירות התעסוקה צריך לחדול מזה.
היו"ר א' נמיר
ירמי מילגרם, בישיבה הקודמת ביקשתי ממכם להביא לנו נתונים בכתב, כמה כסף

נגבה על-ידי הביטוח הלאומי מעובדי השטחים.
יי מילגרם
יש לי תשובה בעל-פה. אם אינני טועה, צוייו פה הסכום של 120 מיליון ש"ח.

סך-כל מה שנגבה ב-1989 מעובדי השטחים, זאת אומרת העובדים המאורגנים זה 48.9 מיליון.
רן כהן
עבור הביטוח הלאומי.
יי מילגרם
כן.

לפי התחשיב היו ב-1989 32,600 עובדים מאורגנים. השכר הממוצע 1,050 שקל לחודש.

היו 10 חודשי גבייה, בגלל הפחתת עלות העבודה, שיעור הביטוח הלאומי 16,2%, זאת אומרת

55 מיליון. אבל יש צעירים ויש קשישים ומהם שיעור הגבייה יותר נמוך. סכום של 5.4

מיליון מסך-כל הסכום הלך לביטוח הלאומי והיתרה למינהל האזרחי.
די מנע
אני מציע שאת כל הנתונים שקשורים לשירות התעסוקה יוציא שירות התעסוקה.
היו"ר אי נמיר
אתם אחראים לביטוח הלאומי?
די מנע
מדי שנה אנחנו מעבירים את כל הגבייה של שירות התעסוקה בגין 33 אלף עובדים

מאורגנים; העברנו לחשב הכללי ציק על סך 160 מיליון שקל.



היו"ר א' נמיר;

איך זה יכול להיות, ירמי מילגרם?

י י מילגרם;

זה נושא שהוא לא בתהום הטיפול שלי. בררתי את הענין.

סא"ל ה' שיינפלד;

האוצר מדבר על נתה מהסכום הגדול. יש הפרשות נוספות, כמו קרנות תגמולים.

היו"ר א' נמיר;

110 מיליון נותנים לקרנות תגמולים? גם אצלך יש מספר של 160 מיליון? כמר; רשום

אצלך שירות התעסוקה?

סא"ל ה' שיינפלד;

העברה לקרנות שונות, שזה לא ביטוה לאומי, 64 מיליון ש"ה. מס הכנסה וביטוח

לאומי - 86 מיליון.

רן כהן;

כמה זה מס ארגון?

קריאה;

3 מיליון.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה לסכם. אני מבקשת ממנכ"ל שירות התעסוקה להמציא לנו בכתב נתונים

רשמיים. אם ההברים לא מתנגדים, אני רוצה שנקבל ההלטה שוועדת העבודה והרווחה פונה

למנכ"ל שירות התעסוקה, לשר העבודה בפועל ולשר הפנים לא להמשיך מתן רשיון ל-126

עובדים זרים במפעל פולגת בקרית גת, לאהר 15 בדצמבר.

רבותי, אני עייפתי מלשמוע את הסיפור שלעבודות בהקלאות, מפני שמתהילים לעבוד

בשעה ארבע בבוקר, לא באים ישראלים; ובבנין, משום שעובדים קשה, לא באים ישראלים;

ובתעשיה, בגלל משמרות, לא עובדים ישראלים. כל מי שנוגע לענין צריך להבין שמי

שרוצה לקיים את המדינה הזאת על עובדים ישראלים - הבעיה היא שכר. שום בן, של איש

מאיתנו לא ילך לעבוד כדרך חיים בעבודה שהשכר בה 1,040 שקל ברוטו להודש. מדינת

ישראל לא תוכל לקיים את עצמה אם זה מה שהיא מבטיחה למשוהררי צה"ל ולצעירים שלה.

מי שלא יבין את זה לא יבין לשם מה הקימו את מדינת ישראל. לא אקבל הטפת מוסר מאדם

שמשתכר 54 אלף שקל ברוטו.

כולנו שמהים לקליטת עלייה, אבל כאן עלול להיות עימות בין ישראלים לבין עולים

הדשים, עימות על מקומות תעסוקה ועבודה, שמדינת ישראל לא ידעה כמותו. מה אתם רוצים

שיעשו בני קרית-גת? הלק ילך לתל-אביב, חלק יעזוב את הארץ. ברגע ששר האוצר -

ובשבילנו זאת אומרת מדינת ישראל שלא עמדה בפרץ נגד הההלטה שלו - הפסיק לינת מענק

למשוהררי צה"ל שהיו מוכנים ללכת לעבוד בבנין, בחקלאות ובתעשיה, והיו שנשארו שם,

צריך להבין ששום איש, לא מהיושבים כאן ולא מהממשלה, לא ישלה את ילדו לעבוד בעד

שכר כזה כעתיד להיים. זה המפתה. אם בפולגת, באוצר ובממשלת ישראל לא יידעו שנגמר

הסיפור של עובדים זרים, יביאו מתנדבים מן היקב ומן הגורן. להרפה הזאת אני כבת

מושב לא אתן את ידי. אני לא יודעת לאן להביט. באו להטיף לי מוסר שיצאנו נגד

התופעה של התאילנדים. אם הסרים עובדים בהקלאות, שיגידו שהם רוצים זרים ולא

מתנדבים.



אני מקבלת את ההצעה לזמן את שר הפנים בנושא של עובדים זרים.

למנכ"ל שירות התעסוקה אני רוצה לומר: בשבוע שעבר התחלנו בריון על שתי הצעות

חוק בנושא של עובדים זרים. כיוונו את הדיון להחמרה משמעותית ביותר בנושא של הבלתי

מאורגנים, ונגיע גם למאורגנים. אני רוצה לפנות אליך בענין הפרסומת. עבודה עברית

או עבודה יהודית, אני רוצה להאמין שזה נעשה בהיסח הדעת ובטעות. אסור שטעות זו תחזור.

זו מדינת ישראל. ערביי ישראל הם אזרחים של מדינת ישראל, במעמד שווה. צריך להקפיד,

לא יהודים, לא ערבים אלא ישראלים וזרים.

מכאן אני מגיעה לעובדי השטחים. אני מתנגדת קיצונית ביותר לסיפור הסגר. אני

מתנגדת לזה בראש וראשונה מההיבט החברתי והמוסרי..חבר-הכנסת רן כהן יודע כמוני

ששום אגורה ישראלית לא הושקעה להקמת מפעלים ביש"ע. חוששני שגם מדינות העולם לא

השקיעו, ואנחנו הופכים אותם למכלאות שהרעב יהיה התופעה השלטת שם. כל עוד מדינת

ישראל ממשיכה להחזיק בשטחים האלה בצורה זו או אחרת, מסיבה זו או אחרת - יש לה מחוייבות

לדאוג לתושבי השטחים.

אני מבדילה בין עובדי השטחים לבין הישראלים. אני רוצה לומר לחברי התעשיינים:

רק אם תהיה תעשיה חזקה, ואני מוסיפה ואומרת, תעשיה רווחית, רק אז יהיו מקומות

עבודה נוספים. שלא יהיה כל ספק: עם התעשיה ככלל אין לי כל ויכוח. אם לפולגת היו

הישגים - היה ראוי שיבואו לכאן. עצם היעדרותם זו הודאה להעדפתם עובדים זרים על פני

ישראלים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

קוד המקור של הנתונים