ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 02/07/1990

העלייה במספר המובטלים, 103 אלף, והתרחבות הפערים החברתיים בישראל; התגברות האבטלה לנוכח העלייה; שכבות העוני בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 161

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. ט' בתמוז התש"ן (2 ביולי 1990). שעה 00;09

נכחו

הברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

בי בן-אליעזר

רן כהן

י' צבן

י' שפרינצק

מוזמנים; מי ציפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

שי סלאבין - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

עי כץ - המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה

שי בריצמן - היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

שי כהן - מ"מ סמנכ"ל למחקר ולתכנון

אי שני - עוזר למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

אי בראון - דוברת המוסד לביטוח לאומי

חי פוזנר - מנהל האגף לשירותים חברתיים,

משרד העבודה והרווחה

י' קרונר - האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

ר' רדל - אגף התקציבים, משרד האוצר

י' סעדון - ועדת התעסוקה, הוועד הפועל של ההסתדרות

אי בן-גרא - מזכיר איגוד העובדים הסוציאליים

ר' לוי - איגוד העובדים הסוציאליים, מנהלת אגף הרווחה

של עיריית באר-שבע

די לוין - איגוד העובדים הסוציאליים, מנהלת האגף

לשירותים חברתיים, ראשון-לציון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) שכבות העוני בישראל ) הצעות

2) העלייה במספר המובטלים, 103 אלף, והתרחבות ) לסדר-היום,

הפערים החברתיים בישראל ) של חה"כ

3) התגברות האבטלה לנוכח העלייה ) בי בן-אליעזר



1)שכבות העוני בישראל

2) העלייה במספר המובטלים, 103 אלף, והתרחבות הפערים החברתיים בישראל

3) התגברות האבטלה לנוכח העלייה

היו"ר אי נמיר;

רבותי , בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מציעה שהישיבה תהיה

ישיבה פתוחה.

על סדר-היום שלנו שלוש הצעות לסדר-היום, של חבר-הכנסת בנימין בן-אליעזר:

שכבות העוני בישראל; העלייה במספר המובטלים, הוא דיבר על 103 אלף, והתרחבות

הפערים החברתיים בישראל; התגברות האבטלה לנוכחה העלייה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מכיוון שחבר-הכנסת בן-אליעזר טרם הגיע לישיבה, אני מציעה שהיושבת-ראש תגיד

משפטים אחדים כדברי פתיחה ואחר-כך נעבור לשמוע את האורחים.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו דנים היום על שלוש הצעות. ההצעה הראשונה - שכבות העוני בישראל - היתה

ב-2 באוגוסט 1989. כמה פעמים ניסינו לדון בה אבל מטעמים שונים, גם מפני

שחבר-הכנסת בן-אליעזר לא היה בארץ וקשה היה לתאם מועד, היא לא הועלתה לדיון.

ההצעה השנייה - העלייה במספר המובטלים - כאן כתוב שהמספר הגיע ל-103 אלף -

והתרחבות הפערים החברתיים בישראל - היוגה ב-1 בינואר 1990 חהצעה האחרונה בנושא

התגברות האבטלה לנוכח העלייה היתה ב-6 ביוני 1990. לפני כשלושה שבועות.

אני לא חושבת שיש צורך להרחיב בדברי פתיחה בנושאים האלה, הוועדה שלנו מכירה

את כל הנושאים האלה מקרוב. אני מציעה שנשמע את דברי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ונקבל נתונים של המוסד לביטוח לאומי. אחריו ידבר מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

מי ציפורי;

ראשית, בקשר לקו העוני. במדינת ישראל היתה תופעה חברתית משונה, של אנשים

שרוצים לשךבור את הראי.

הנתונים על קו העוני מתקבלים מהלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה ומתורגמים במוסד

לביטוח לאומי, לפי קריטריונים או משוואה מקובלת. בארגון העוסק במדידות האלה יש 12

מדינות, גם אנחנו. בין 12 המדינות האלה, מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון, הנמוך

ביותר. מצבה של ארצות-הברית גרוע מזה של ישראל. נתוני המדידה הם לפי הנתונים של

שנת 1988.

אני רוצה לומר שאלמלא היה קיים המוסד לביטוח לאומי - אני חושב שמדינת ישראל

צריכה לברך כל יום את האבות המייסדים שלו - היו רבים יותר מתחת לקו העוני. בעברית

פשוטה, אני חושב שהוויכוח שהיה היה ויכוח סרק, של אנשים שלא מסתכלים לא בסל המזון

ולא בסל הצרכים של האזרח שמתחת לקו העוני. נכון שבארצות דרום אמריקה המצב יותר

קשה, אבל גם בעולם התרבותי מצבם של האנשים האלה לא טוב.

לפי נתוני קו העוני משנת 1988 ונתונים שמצטברים היום במערכת של הלשכה המרכזית

לסטאטיסטיקה ומעקב שלנו, אני יכול לומר כמעט בבטחון שנתוני 1989 יהיו יותר קשים.

התמונה עלולה להיות עצובה.

רן כהן;

לאיזה כיוונים?



מי ציפורי;

אחוז האנשים מתחת לקו העוני, ביחוד של מובטלים, יגדל. הייתי נזהר לתת הערכה

אבל אפשר לומר שהנטייה היא בלפי מעלה ולא כלפי מטה, מפני שהמימסד הישראלי לא

השכיל להתמודד עם הנושא הזה.

הביטוה הלאומי הוא חגורת בטחון. טיפול השורש צריך להיות שלא תהיה הזדקקות

לתשלומי הביטוח הלאומי, אבל זו חגורת מגן כמו כל ביטוח בכל נושא אחר. זה ביטוח

שמשריין קצת את החברה הישראלית.

אנחנו נשתדל שלקראת סוף השנה כל הנתונים יהיו מוכנים אצלנו. אנחנו עלולים

לעכב את הדו"ח אם לא יהיו בידנו נתונים של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, שנצטרך

לעבד אותם. אני רוצה לומר שהסערה התקשורתית שהיתה הביאה את הענין הזה למודעות של

הגורמים שצריכים למצוא פתרון יותר שורשי.

אני לא בא לבקר לא את ההסתדרות ולא את הממשלה, המערך של ההסתדרות והמערך

הממשלתי, שהם הגורמים המרכזיים שצריכים לתת לזה פתרונות, על כך שצריך לשנות את

התנאים הכלכליים של מדינת ישראל. אבל אני אומר, ממשלת ישראל אחראית לכל.

היו"ר אי נמיר;

חברת העובדים כמעט לא קיימת.

מי ציפורי;

אני אומר שבנושא של קו העוני, הסתדרות העובדים, במקביל לממשלת ישראל, היא

הגוף המרכזי שצריך לגלות כאן עירנות וללחוץ. ממשלת ישראל, עם כל הגורמים

הכלכליים, צריכה למצוא לזה פתרון.

אני מקווה שהתמונה שהוצגה על ידנו ועל-ידי משרד העבודה והרווחה מצאה הדים

במקומות הנכונים.

רן כהן;

אולי תשלב בדבריך גם את הנושא של הצמדת כספי הביטוה הלאומי והבעיות שזה

מעורר, וגם את הבעיה שנוצרה עם עיצומי העובדים הסוציאליים.
מי ציפורי
ב-16 בחודש תהיה לי פגישה עם שר האוצר החדש. בקשותי ומכתבי אל השר הקודם לא

זכו אפילו לאישור קבלה. לא הצלחתי להיפגש בנושאים האלה. אני אומר שלמשרד האוצר

בממשלה הקודמת היתה נטייה לכסח את המוסד שנקרא הביטוח הלאומי. מה יהיה באוצר

הזה, אדע אחרי הפגישה.

הנושאים שעל הפרק הם אותם נושאים שהועלו בממשלה הקודמת, בפני המוסדות

המוסמכים.

משרד האוצר, אנשים שהיום לא נמצאים שם, הובילו את הקמפניה החברתית,

האנטי-הביטוח לאומי ושירותי רווחה, וזאת אתם יודעים בדיוק כמוני.

היו"ר אי נמיר;

אני מקווה שלא תתגעגע אליהם.
מ' ציפורי
אני מקווה שלא.
ואשר לעובדים הסוציאליים
בזמנו של חבר-הכנסת הרב פלדמן, שהיה סגן שר העבודה

והרווחה, היתה ועדה של משרד העבודה והרווחה, שאנחנו השתתפנו בה.
היו"ר א' נמיר
ביחס לחוק ביטוח סיעוד.
מי ציפורי
כן.

על דעת כל הוועדה הזאת התקבלה החלטה שבעיקרה היתה מוסכמת גם על-ידי העובדים

הסוציאליים. ההצעה שעובדה הובאה בפני המועצה הציבורית של הביטוח הלאומי אלא שהאוצר

שם עליה וטו ועכשיו היא נמצאת באוצר להכרעה לכאן או לכאן. השתדלנו שממלא-מקום שר

העבודה והרווחה ואחרים ידונו עם האוצר כדי להתגבר על המכשול הזה. לצערי, לא נמצא

פתרון. אני רוצה לומר כאן שאינני מקבל שעובדים יעשו את מלחמת השכר שלהם על-גבם של

המבוטחים או החולים. יש מאות ואולי אלפים שזקוקים לסיוע של העובדים הסוציאליים והם

תקועים בגלל עיצומי העובדים הסוציאליים. איש מהעובדים הסוציאליים או הרופאים לא מת

מרעב אבל זקנים וחולים עלולים למות אם לא יקבלו סיוע. את הדברים האלה אמרתי גם

לנוגעים בדבר, ואני חושב שתשובתם של הנוגעים בדבר צריכה להיות יותר מהירה.

עכשיו יש עיצומים, הנושא תקוע, ומבחינת הביטוח הלאומי זה מנטרל את יכולת הבקרה

גם לגבי המטופלים וגם לגבי הכללת אלה שהגישו בקשות, ולכן אני חושב שמספרם של הזקו.קים

לסיוע של העובדים הסוציאליים עלול לגדול. צריך לזכור שמדובר באוכלוסיות חלשות. מאז

קיום החוק נפטרו למעלה מ-11 אלף איש, חלק מהם היו בטיפול וחלק מהם בקשותיהם היו בתהליך

של אישור.
רן כהן
על כמה זמן אתה מדבר?
מ' ציפורי
שנתיים וחצי. אלה אנשים שהיו זקוקים וראויים לכך שהחברה תגיש להם יד בשעתם

האחרונה.
רן כהן
כמה טופלו בשנתיים וחצי האלה?
היו"ר אי נמיר
על סדר היום שלנו לא עומד חוק ביטוח סיעוד. חשוב שנקיים ישיבה דחופה בנושא

החוק אם כי קיימנו אין ספור ישיבות.

אין לר נתונים על העוני?
מי ציפורי
הכל כתוב בסקירה שלנו שהנחנו על שולחנכם לפני כשמונה חודשים. אין נתונים

חדשים.
היו"ר א' נמיר
מתי יהיו?
מי ציפורי
ברגע שהלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה תסיים את עבורתה ותיתן נתונים על שנת 1989,

אז נוכל לעבוד אותם בהתאם למשוואה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כשקיימנו דיון על הסקירה, המוסד נתבקש לעקוב אחרי כל רבעון. אנחנו נמצאים

ברבעון השלישי, האם למוסד אין כל נתונים שיכולים להצביע על הנושא הזה?
מ' ציפורי
המוסד לביטוח לאומי, כמוסד אחראי, לא יכול ואסור לו לתת שום מספר ושום אחוז

לפני שקיבל נתון מהלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה. הוא יכול רק לומר מה מסתמן מנתונים

סביבתיים אבל לא לתת שום נתון.

שי ארבלי-אלמוזלינו

הערכה.
מי ציפורי
לפי הנטיות המסתמנות היום ובגלל מצב של חוסר עבודה יש להניח שאחוז האנשים

מתחת לקו העוני יגדל.
שי סלאבין
אני רוצה לנסות לענות על השאלה של חבר-הכנסת בן-אליעזר, שהגיש את ההצעה

לסדר-היום.

לפי הסקירה לשנת 1988 המספר הממוצע של מובטלים מקבלי דמי אבטלה היה 22-20

אלף. בחודש שעבר הגיע מספרם ל-58 אלף.
היו"ר אי נמיר
איזה חודש?
שי סלאבין
חודש מאי. מספרם של מקבלי דמי אבטלה גדל פי 2.5, בהשוואה לדו"ח ל-1988.

40%-45% מאלה שנמצאים מתחת לקו העוני הם מובטלים המקבלים דמי אבטלה, וכמעט

ודאי שהאחוז הזה יגדל. אם בשנה שעברה קמה זעקה גדולה בגלל הנתונים שהתפרסמו, השנה

יצטרכו לתקוע תקיעה בכיכר העיר. אני מעריך שיהיה גידול של לפחות ב-50% בהשוואה לסקירה

לשנת 1988, ואלה הערכות זהירות. אני חושש שהאחוז יגדל ביותר מ .50%-אני נותן כאן

הערכה בגדול ואומר, כדי שלא נהיה מופתעים, שזו? הכיוון. אם לא יהיה שינוי רדיקלי,

ואין שינוי רדיקלי, אנחנו צפויים לכך שהשנתיים הבאות תהיינה קשות מאד מאד.
מי ציפורי
במספרם של מקבלי הבטחת הכנסה חל גידול של כ-17% בהשוואה לשנה המדווחת.
ש' סלאבין
ואשר לחשש להתגברות האבטלה נוכחי גל העלייה. כשמדברים על אבטלה, י ש 3 קטגוריות:

מקבלי דמי אבטלה; דורשי עבודה; בלתי מועסקים. מספרם של דורשי עבודה, אנשים שחיפשו עבודה

ולא מצאו, נע בחודשים האחרונים ביו 90 אלף ל-94 אלף. אם נצרף את המספר הזה למספרם של

דורשי עבודה שיצטרפו אלינו בשנים 1995-1990, בלי עולים חדשים, 45-40 אלף כל שנה, זאת

אומרת כ-140 אלף דורשי עבודה. ואם בכל אחת משלוש השנים הקרובות יגיעו אלינו בגל העלייה

100 אלף עולים ש-55% מהם מצטרפים לשוק העבודה, זאת אומרת שבמשך שלוש שנים מצטרפים

לשוק העבודה עוד כ-155 אלף איש שמחפשים עבודה. 100 אלף עולים יוצרים כוח כלכלי, 35-30 אלף

מקומות עבודה. העולים החדשים מאופיינים במוטיבציה לעבודה וברמת השכלה גבוהה, ויש

שאלה אם מקומות העבודה שיהיו הם רק לצרכים שוטפים, בנייה למשל, או גם לצמיחה. כדי

לקלוט בעבודה רק את המצטרפים הישראלים צריר המשק לצמוח ב-3%-4% לשנה והוא צומח ב 1%-בלבד.
י' צבן
המשק הפך לצמח.
היו"ר א' נמיר
ומה ביחס לתקציבי הרווחה?
שי סלאביו
העובדים הסוציאליים נוקטים עיצומים בגלל סכום של פחות ממיליון שקל. אנחנו

מתרוצצים כמעט חמישה חודשים ונתקלים בהתעקשות של האוצר ביחס ל-21 תקנים.

כשחוקקו את חוק ביטוח סיעוד היתה הערכה שמדובר ב-10 אלפים זקנים. מספדם הגיע

ל-26 אלף. ברור שבמצב הזה יש צורך בתוספת תקנים. ישבה ועדה. הגיעו למסקנה שצריך

להוסיף 21 תקנים. האוצר לא מסכים. אני מנהל משא-ומתן עם אגף התקציבים, אולי להוסיף

שכר ולא להוסיף תקנים. זה נושא קשה. מדובר על מיליון שקל. הנושא הזה תקוע ולא מתקדמים.

בהקשר לזה יש סיפור עצוב אשר קשור עם אותו לילה ארוך שבו אושרו הקצבות של 220

מיליון לישיבות, לייחודיים. באותו לילה ישבתי בוועדת הכספים ואמרתי שבעד המסכנים

אני מבקש 14 מיליון שקל, מחולק לארבעה נושאים: מפגרים, נכים, פנימיות, ילדים מוכים.

זה אושר; אבל אחר-כך, ההצעה הראשונה של האוצר, בדיונים שונים שהתקיימו, החליטו להפחית

סכום של 14 מיליון שקל שאושר לנו, ועדיין לא קיבלנו אותו.

אנחנו יתומים. עכשיו מדובר על קיצוץ של 14 מיליון שקל.
רן כהן
על זה לא תהיה התקוממות בממשלה?
שי ארבלי-אלמוזלינו
אין שר עבודה ורווחה.
רן כהן
ראש הממשלה הוא שר העבודה והרווחה לפחות לצורך הענין הזה.

מה שקורה זו הפקרות.
מי ציפורי
אני מבקש לציין תופעה חיובית - ירידה במספד הבקשות לדמי אבטלה, שהתחילה

להסתמן בחודש מאי.



בחודש יוני התקבלו כ-54,650 תביעות לדמי אבטלה, ירידה של 4.5% לעומת חודש

מאי. ידידה זו מורכבת מעלייה של כ-3% בתביעות הראשונות וירידה של כ-6% בתביעות המשך,

, אלה שיצאו מהמעגל.
י' צבן
אולי הם עברו להבטחת הכנסה.

מ' ציפורי;

בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, ביוני היתה עלייה של כ-18% בסך-כל התביעות לדמי

אבטלה. יחד עם זאת, לעומת חמשת החודשים הראשונים של השנה הזאת בחודש יוני היתה ירידה

של כ-3.5% בתביעות לדמי אבטלה.
י' צבן
אולי היה מעבר למסגרת אחרת.
ש' כהן
20%-25% מאלה שמפסיקים לקבל דמי אבטלה זכאים להבטחת הכנסה.
רן כהן
בעבר זה היה הרבה פחות.
ש' כהן
זה היה 10%.
היו"ר אי נמיר
חשוב לנו לקבל נייר מהמוסד לביטוח לאומי. חשוב שנקבל דברים כתובים על הדברים

הנאמרים כאן ביחס להבטחת הכנסה.
מי ציפורי
תקבלו.

כשמדברים על אבטלה, לא צריך לשכוח שבמדינת ישראל יש למעלה מ-100 אלף עובדים

מהשטחים ונוסף להם יש אלפי עובדים מחוץ-לארץ. איו לנו בקרה על זה. זה הורס את שוק

העבודה. מדובר על מיליארדי שקלים שאיו עליהם ביקורת. אם הנושא הזה היה יותר מבוקר

היתה מתפנית עבודה. היום המצב הוא שעל כל 4 דורשי עבודה יש הצעת עבודה אחת, וזה

כשבמדינת ישראל יש 100 עובדים שלא מגיעים לשירות התעסוקה, עובדים בלתי מאורגנים מיהודה

שומרון ועזה, ואינני מדבר על עובדים מחוץ-לארץ. בשבוע שעבר הייתי במפעל שטיחי כרמל

באור-עקיבא; עובדים שם 130 איש מיהודה, שומרון וחבל עזה ועוד כמה מחוץ-לארץ. כולכם

יודעים שהאזור הזה הוא אזור מצוקה מבחינת האבטלה. איו טיפול שורשי.

אנחנו, המוסד לביטוח לאומי איננו משטרה של מדינת ישראל. אם שירות התעסוקה

מצייד מישהו עם פתק - אנחנו צריכים לשלם לו, כמובו אחרי שבדקנו את הקריטריונים

החוקיים.

נדמה לי ששוק העבודה של מדינת ישראל, ביחוד עם למעגל הזה יכנסו גם עולים

שאינם בוחלים בשום עבודה, צריך להיות יותר מבוקר ועל כל 4 דורשי עבודה צריכים

להיות 8 הצעות, וזה יכול להיות.



אני אומר שבחוק ביטוח אבטלה יש לא מעט פרצות הגורמות להונאות. יש כאן גם

הרבה מאד טענות ומענות שהם לא כצעקתה, וזה גורם למוסר כפול.

עוד בזמנו של השר קצב היגשנו הצעות.
היו"ר אי נמיר
אתם טירפדתם. אמרתים, רק בלתי מקצועיים.
מ' ציפורי
אנחנו לא טירפדנו.

התפתחה תרבות שאנשים עוברים חצי שנה ואחר כך, במשך חצי שנה מקבלים דמי אבטלה.

זו תרבות שהתפתחה בכל מיגזרי החברה. עם כמה מעסיקים התפתחה תרבות, שאנשים מתייצבים

בשירות התעסוקה כדי לקבל פתקים. את זה צריך לסגור.
היו"ר א' נמיר
אני אומרת לפרוטוקול: הוועדה הזאת היתה מוכנה, תוך ויתורים של חלק מחברי הוועדה,

לתיקונים בחוק. אתם רציתם להחיל את התיקון רק לגבי האוכלוסיה של הבלתי מקצועיים.

בשבילנו זה היה דבר שלא יכולנו לקבל.

מכיוון שחבר-הכנסת בן-אליעזר הצטרף אלינו, אחזור בקיצור על כמה נתונים שנמסרו

לנו, ואחר-כך תציג את הצעתך.

מנכ"ל המוסר לביטוח לאומי אמר שלפי הנתונים המצטברים ההערכה היא שהנתונים

לשנת 1989, שאי-אפשר להכין אותם כל עוד אין נתונים של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה,

יהיו משמעותית קשים יותר בהשוואה ל-1988. יגדל מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני,

ביחוד מקרב המובטלים. אלפי קשישים הטיפול בהם תקוע בגלל עיצומים של העוברים הסוציאליים.

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה מסר שבחודש מאי השנה 58 אלף איש קיבלו דמי אבטלה,

פי 2.5 בהשוואה לממוצע השנתית לפי הסקירה של המוסד לביטוח לאומי ל-1988. ההערכה

שלו היא שבין 40% ל-45% מאלה שחיים מתחת לקו העוני הם מקבלי דמי אבטלה ויש חשש

שזה יגדל ב-50% לעומת הסקירה הקודמת.

נאמר שיש גידול של 7% lבמספר מקבלי הבטחת הכנסה.

היום יש כ-94 אלף דורשי עבודה. עד שנת 1995 יצטרפו למשק העבודה, כל שנה, ישראלים

ולא עולים חדשים, 45-40 אלף, זאת אומרת יהיו כ-140 אלף דורשי עבודה. ואם לגבי שלוש

השנים הקרובות מדברים על 100 אלף עולים כל שנה, ש-55% מהם יצטרפו לשוק העבודה, זאת

אומרת תוספת של ב-155 אלף בשלוש שנים. 100 אלף עולים יוצרים 35 אלף מקומות עבודה.

המשק צריך לצמוח ב 4%-3%-כל שנה אבל הוא צומח ב-1% בלבד.
בי בן-אליעזר
השאלה המרכזית היא לאן אנחנו רצים ומה הפתרונות. אתה רואה נשים וילדים עומדים

ובוכים, אתה רואה שהמערכת מתמוטטת, מוכרחים לתת תשובות, מוכרחים למצואה פתרונות.

אם לא יימצא פתרון, אני חושש שאנחנו רצים לאינתיפדה חברתית שלא היתה כמוה.

אני ברכתי על הנס הגדול שקורה היום - העלייה. לצערי, אני מתחיל לטפל גם בעשרות

עולים מובטלים, בפריפריה שלי. בזמנו האשימו מפלגה מסויימת שזנחה אוכלוסיות שלמות

ונוצר מעגל של תושבי שכונות מצוקה וכוי, אני חושש שהיום אנחנו עומדים מול זה שחלק

מהעלייה תהיה מובטלת ועלול להיות ואקום שאם לא תימצא לו תשובה המשמעות שלו היא פצצה

חברתית. אני רוצה לדעת מה התשובות שיש. השאלה היא מה עושים.
היו"ר א' נמיר
לישיבתנו הבאה נזמן את מחזיק תיק העבודה והרווחה מטעם ראש הממשלה, שזה תיק

אומלל, וגם את שר התעשיה והמסחר. היום נמצאים איתנו אנשים שאינם אחראים ליצירת

מקומות עבורה. לעניו הזה נצטרך את האנשים הפוליטיים.

ב' בן-אליעזר;

היום איו שר בלי תיק, יש תיק בלי שר.
היו"ר אי נמיר
נשמע עכשיו את נציגות לשכות הרווחה.
ר' לוי
מאז שהייתי כאן בפעם האחרונה המצב בבאר-שבע לא השתפר. האבטלה בעיר מגיעה

ל554 ,8%- מהמובטלים הם חיילים משוחררים ו-100 הם עולים חרשים שנרשמו בחורש האחרון,

זאת אומרת עולים בגל האחרון שסיימו תהליכים של לימורים, נרשמו בלשכה ואין בשבילם

מענה.

אנחנו מטפלים ב-5,600 מקרים, זו עלייה של 6%. 33% מהמטופלים פנו במיוחר לעזרה

כלכלית. אנחנו לא נותנים קיצבאות סער. אנחנו נותנים רק השלמה לעזרה בסיעור.

אני מציינת בראגה רבה שהיום אנחנו מעורבים באזורים חדשים בעיר, שבהם מתגוררים

זוגות צעירים. אין ספק שבגלל המצב הכלכלי גדל באחוזים רבים מספר הפניות לגירושים.

35% מעולי אתיופילו שעברו לרשויות המקומיות נשארו בטיפול של לשכות הרווחה.

יש 400 משפחות של עולי אתיופיה, 35% מהם נשארו בטיפול של שירותי הרווחה.

יש תוספת של קשישים לחוק הסיעור. התחזית היתה 280 קשישים, היום יש קרוב ל-1,000

שמקבלים שירות טוב אבל אנחנו לא יכולים לעמוד במעמסה.

והתוספת המשמעותית ביותר - ילדים מוכים וילדים מנוצלים. מספר ההפניות לאחר

קבלת התיקון לחוק גדל מאד.

20% מתושבי באר-שבע מטופלים היום על-ידי שירותי הרווחה. מספר המטופלים ממשיך

לגדול ואילו מספר המטפלים לא גדל 5-4 שנים. אני חוזרת ומציינת ש-5,600 משפחות נמצאות

היום בטיפול.
היו"ר אי נמיר
אמרת שזו עלייה של ש6%, לפי מה?
ר' לוי
בשנת 1984 היו 4,500 משפחות מטופלות. בשנת 1986 הגענו לשיא. הגידול של 6%

הוא בהשוואה לשנה הקורמת. כל שנה יש גידול ב 6%-5%-אבל מספר המטפלים לא גדל.

יש גם שוני בסוגי המטופלים. כפי שאמרתי, 33% מבקשים עזרה כספית.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אתם מטפלים גם בחסרי דיור?
ר' לוי
הבעיה הזאת עדיין לא חמורה במיוחד בבאר-שבע, כי בשנים האחרונות עזבו אותה

רבים. עד כה נמצאו פתרונות דיור.
רן כהן
גם שם היו עליות בשכר חדירה.
ד' לוין
אני רוצה להצביע על מקרים, על אנשים ולא על מספרים ונתונים. אני מדברת על

אשה שמבקשת סידור לילד במעון בדי שיקבל שם אוכל, אני מדברת על ילדים שלא מקבלים

טיפול, על קשישים. אני חושבת שדיבור על אנשים מבטא את המצוקה יותר ממספרים ונתונים.

בנושא של דיור לזוגות צעירים יש בעיות קשות. אני חושבת שמה שראינו בטלוויזיה זה

סם הרדמה, זה לא פותר את הבעיה. אם ראש העיר היה מפנה את האנשים, אולי זה היה מביא

לפתרון הבעיה. הבעיה היא חמורה ואנחנו מרדימים אותה, אנחנו רואים רק את הפונים אלינו.

באגף שלי מטפלים גם בנושא של בריאות הנפש, ואני מקבלת דו"ח חודשי וקוראת

שהיו 33 נסיונות התאבדות, 11 של ילדים. 4 נסיונות הצליחו.

האבטלה גורמת לבעיות אישיות, ילדים מוכים, בעיות של ילדים שבורחים מהבית,

גברים שמרגישים שהדימוי שלהם ילד לאפס מנסים לפגוע בעצמם ויש נסיונות התאבדות.

אני חושבת שאנחנו, העובדים הסוציאליים נלחמים בגלל תסכול שלהם, כי העובד הסוציאלי

יכול לומר רק "אין לי", "אין לי. אני שואלת: האם אנחנו ל"ו הטפשים או שק לאגרוף?
ובנושא הסיעוד
היתה הערכה שבראשון-לציון יהיו 190 קשישים נזקקים. יש למעלה

מ-750, עם תקן וחצי של עובד סוציאלי. אי-אפשר לעמוד בעומס הזה. ואינני מדברת על

זה שעובד סוציאלי מקבל הבטחת הכנסה. אני רואה את האנשים. המצב שנוצר כואב ופוגע.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת שתתני לנו תמונה על מה שקורה בראשון-לציון, שם יש אוכלוסיה יותר

חזקה בהשוואה לבאר-שבע.
די לוין
55% מתושבי ראשון-לציון הם צעירים עד גיל" 40. 40% הם מתחת לגיל, 19 ולכן הנושא

של ילד ונוער שולט מאד בעיר. בתחום הזה של ילד ונוער יש פניות רבות של ילדים מוכים,

יש בעיות קשות בחטיבות ביניים, ויש בעיות של זוגות צעירים שנוטשים ילדים. יש גם בעיות

של משפחות חד-הוריות.

יש עלייה במספר הפניות לשירותי הרווחה וללשכה לבריאות הנפש.

בנושא הדיור, יש 350 זוגות צעירים. יש מחסור מאד גדול בדירות לשכירות. אנחנו

קלטנו 3,200 עולים. מפעלים קטנים היו באזוד התעשיה החדש שנסגר, וזה הוסיף משפחות

במצוקה.

שכונת גני יהודית, שמקבילה לחולון, נחשבה לשכונה של בעלי אמצעים. לאט

לאט המשפחות היותר מבוססות עזבו, הדירות הושכרו לזוגות צעירים ועכשיו אחוז הפונים

ללשכת הרווחה מקרב תושבי האוכלוסיה הזאת גדול מאד. מנהלת בית-הספר מספרת על בעיות

של ילדים ועל אב שתלה את עצמו במקלט בגלל בעיות כבדות מאד.

יש הגירה של משפחות מכל הסביבה, 85% הגיעו מתל-אביב, ויש הגירה מרמלה, מלוד,

מבת-ים, מחולון, הגירה של משפחות, ביחוד של זוגות צעירים שמתחייבים במשכנתאות גבוהות

ולא יוכלים לעמוד בזה.

ראשון-לציון עברה פרשיות - קלרין, גנדי, שכטר, שלוש רעידות אדמה, אנחנו חשים

בזה ואנחנו חסרי אונים.
א' בן-גרא
בראשית דברי אני מבקש לומר שאנחנו לא נלחמים על שכר. זה אחד האיגודים

המקצועיים שקיבל תוספת עבודה ללא תוספת תקנים. אנחנו מחכים שנתיים, מחכים.

אנחנו מדברים על תקנים שהמשכורת שלהם היא בגובה שכר המינימום. אנחנו נוקטים

עיצומים כדי להרתיע.

חוק ביטוח סיעוד בא על חשבון ענפים אחרים. 70% מהפונים לחוק ביטוח סיעוד

לא היו מוכרים. נוצר מצב שאנחנו צריכים להחליט אם לטפל בזקנים או בילד בסיכון. אנחנו

לא מוכנים לזה.

כשאנחנו שומעים שמדובר על 14 מיליון, אין לי מלים. המצב עומד בפני פיצוץ.

20% מהעולים החדשים פונים לשירותי רווחה. בגלל המערכת הביורוקטרטית במערכת הקליטה

הם פונים לשירותי רווחה, וזו תוספת נטו.
מ' ציפורי
המוסד לביטוח לאומי תמך שצריך לחזק את העובדים הסוציאליים. פרט למערכת של

העובדים הסוציאליים, המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף היחידי שמטפל בחוק ביטוח סיעוד

ללא שום סיוע ותגבור, והוא מבצע את זה.

אני חוזר ואומר שלא מקובל עלי שלא יטפלו בזקנים, ולא חשוב מה הסיבה לכך.

כשאצלי יש עיצומים אני אומר לעובדים שכל זמן שאני במוסד הזה הם יבצעו את העבודה, ואת הוויכוח ביחס

לכוח אדם ננהל בנפרד.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אין להם תשובות, איר הם יטפלו?
היו"ר אי נמיר
אנחנו נקיים דיון נפרד על חוק ביטוח סיעוד. המצב הגיע למימדים כאלה שצריך

לתת עליהם את הדעת. כשמקקצים בכל אי-אפשר להתמורד עם זה. אילו אלה היו עובדים

אחרים הם היו עולים מזמן על בריקדות. אני חושבת שהעובדים הסוציאליים מגלים אחריות

אדירה.

אנחנו נקיים ישיבה נפרדת לנושא הזה.

אני שואלת את יעקב סעדון, יש לך מה לומר לנו?
יי סעדון
לא. לא היתה התייחסות מיוחדת לנושא האבטלה. הדיון כאן הוא בעיקר בנושא הרווחה.
יי קרונר
כמה הערות כלליות. נשמעה טענה שיש אנשים שמנצלים את החוק ופורצים אותו. לפי

הנתונים יש 5%-6% שמרמים אבל בגללם יש עליהום גם על אחרים, מאשימים את הקורבן, את

המובטל וזה מחמיר את הבעיה. מאשימים את המובטלים, וזה מחריף את הבעיות שלהם.
היו"ר אי נמיר
מה עושה האגף להכשרה מקצועית כדי להתאים את עצמו ואת פעולותיו למצב האבטלה?

יש טענות קשות שאין פועלים מקצועיים לבניין. מה אתם עושים כדי להכשיר כוח מקצועי?

אני שואלת את יצחק קרונר, מה התפקיד שלך?
יי קרונר
אני בהנהלת האגף להכשרה מקצועית.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה זמן את באגף הזה?
יי קרונר
הרבה זמן, הייתי ממונה על הניכות. משנת 1970 אני שם.

בנושא התהזיות אין לי בשורה. איו אף גורם מוסמך שיכול לתת תחזיות על ביקושים

לכוח ארם. בנושא התחזיות יש כשלון טוטלי. אין תחזיות לכוח ארם שלפיהן אפשר לעבור

על הכשרת כוח ארם, ובישראל על אחת כמה וכמה. אבל יש עם הביטוח הלאומי פעילות מאר

חרשנית בנושא של הכשרת כוח ארם לענף הבנייה, כולל השתתפות בשכר בתקופה הראשונה.
היו"ר אי נמיר
זה לפי חוק של הכנסת.
יי קרונר
יש משהו מיוחר.
היו"ר אי נמיר
זה סורי? לא שמעתי על זה בשום כלי של התקשורת.
שי כהן
זה עריין בחיתולים ועריין לא הוכיח את עצמו.
יי קרונר
זה פרוייקט חרשני ביחס לענף הבניין, עם מרכז ההכשרה בחולון. יש נסיון לתקוף את זה

בצורה יסורית. אין לי כאן פרטים. אעביר אותם.
שי ארבלי-אלמוזלינו
האם הגרלתם את מספר המקבלים הכשרה מקצועית באמצעותכם?
יי קרונר
השנה יש ניצול של 110% של התקציב. יש לנו אפשרות לעשות יותר מהתקציב העומר לרשותנו

ויש מגבלות תקציביות.
מי ציפורי
בנושא הבנייה, אמרנו שנוכל לסייע לפי הצרכים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
יש קרן למימון פעולות למניעת אבטלה, 5% מהגבייה של דמי ביטוח אבטלה הולכים

לקרן הזאת.
היו"ר א' נמיר
זה בלוף אחד גדול לעין השמש. יש 3 שותפים לסיפור הזה.
יי קרונר
האוצר טוען שאיו צורך להגדיל את ההכשרה המקצועית כשאיו ביקוש לעובדים במשק.
האוצר אומר
תכשירו לפי הביקוש שיש במשק.
היו"ר א' נמיר
אתם סניף של האוצר? אתם אגף שפעם היה פאר של משרד העבודה. עכשיו משרד האוצר קובע.

במשך שנים איו עם מי לדבר במשרד העבודה והרווחה.
י' קרונר
אנחנו עובדים לפי ההיקף התקציבי שהאוצר מעמיד לרשותנו. אנחנו פונים בדרישות

לתוספת תקציב. לחלק מהדברים איך היענות.
מ' ציפורי
בישיבה עם הקבלנים אמר המוסד לביטוח לאומי שהוא יסייע בהכשרת עובדים.
היו"ר אי נמיר
מה קרה עם זה?
מי ציפורי
הגלגלים מתגלגלים לאט.
היו"ר אי נמיר
הקבלנים טוענים שאין כוח אדם מקצועי בארץ.למה מחכים? האם הביטוח הלאומי צריך

לממן הכשרת עובדים? זה לא תפקידו. אבל אם הוא מוכן לעשות בשטח זה, תבוא עליו ברכה.
יי קרונר
אתה לא יכול לשכנע בוגר צבא ללכת לעבודות בניין.
היו"ר אי נמיר
כשיש תוספת אפשר. הם הלכו לעבודה.

איזו אדישות יש, איזו שאננות, לאיש לא איכפת. כותבים עוד נייר ומעבירים עוד

ניירת. איפה היוזמה?
יי קרונר
אני אציע למנכ"ל שיזמין אתכם לסיור, לראות את הפעולות.
היו"ר אי נמיר
איזה סיורים? אני מסיירת. בשום מקום לא ראיתי קורסים להכשרת כוח אדם במקצועות

הבנייה.
מ' ציפורי
עד היום, חיילים שהלכו לעבודה מועדפת קיבלו מענק אם עבדו באותה עבודה במשך

שישה חודשים. זה עלול להתבטל בחודש הבא אם לא יאשרו תקנות שאנחנו מכינים.
היו"ר א' נמיר
איפה?

מ' ציפורי;

באוצר.
היו"ר א' נמיר
נכתוב מכתב.
מ' ציפורי
אם זה לא ייפתר במועד, תהיה זעקה.

היתה הוראת שעה. התרענו בזמן. ביקשנו לחדש את תקנה. זה תקוע.
היו"ר אי נמיר
למה האוצר מעכב?
ר' רדל
היתה כוונה לתת עדיפות לחיילים משוחררים שיילכו לעבודה מועדפת שמתאימה להם.

הוראת השעה קבעה שגם חיילים יכולים לזכות במענק גם אם ילכו לעבודה שלא מתאימה להם.

היום יש נכונות ללכת לאותן עבודות ולכו איו מקום לתת את התוספת הזאת לחיילים משוחררים.
היו"ר אי נמיר
אני לא מצליחה לרדת למחשבות של האוצר. משכר המינימום ירדו. שר האוצר מביו

שזה לא יעבור, וחבל על הזמן. השכר הוא מרכיב משמעותי ביותר. שום צעיר לא ילך

לעבוד תמורת שכר מינימום שממנו מנכים 200 שקלים. הוראת השעה השפיעה לחיוב כי היא

נתנה תמריץ. העובד קיבל עוד 360 שקל נטו וזה תמריץ. אני לא מבינה את דרך החשיבה

של האוצר.
ר' רדל
הייתי מבקש לדעת כמה עובדים נוספו לעבודות מועדפות בעקבות ההוראה הזאת.
מי ציפורי
נניח שנוסף רק עובד אחר, לא צריך לבטל את החוק.
היו"ר אי נמיר
היה דיווח מאד מרשים של שירות התעסוקה.



ש' בריצמן;

כ-50% מהחיילים שהלכו לעבודות האלה וקיבלו את המענק המשיכו לעבוד באותו

מקום עבודה.
היו"ד אי נמיד
נמסר לנו על כך בוועדה.

אני אומרת לאוצר: הרפרנטים של האוצר הם המחבלים הכי גדולים בחוק שמשך לעבודה

הרבה חיילים. גם את זה תבטלו? רק יאוש אפשר לקבל אבל אנחנו לא נתייאש.
ע' כץ
הפרוייקט ביחס לבניין עדייו בחיתוליו, הוא בתהליך. יש הצעות שונות למשל,

מדריכים שיוכלו להדריך וסיוע לאנשים שיעבדו. ההצעות אומרות שיכינו מדריכים שיוכלו

להדריך, מדריכים באתרי בנייה, ושיהיה סיוע גם לנושא של אחזקת המדריכים וגם לאנשים

שילמדו בתקופת הכניסה שלהם למקצוע.

ואשר לדורשי עבודה. אם נדבר על כוח עבודה של 1.6 מיליון בשנת 1989, הרי היו

למעלה מ-300 אלף דורשי עבודה, זאת אומרת ש-1 מכל 5 ששייכים לכוח העבודה במדינת

ישראל היה באותה בתהליך של חיפוש עבודה.

נדמה לי שהנתונים של הביטוח הלאומי במרוצת השנים האחרונות מצביעים על עלייה

מתונה מאד יחסית במספר האנשים המקבלים דמי אבטלה, ובאורך התקופה. כלומר, מהנתונים

האלה אי-אפשר להסיק שיש רמאים וגנבים ושודדים שמנסים לחמוס את האוצר. מצד שני,

נתון המצביע על כך שיש 5-4 אנשים המתמודדים על כל משרה, גם זה אומר משהו על התהליך

שעובר על המשק. בתקופה האחרונה אני חש שהמדיניות הכלכלית יוצרת לחץ להורדת עלות

העבודה שבדרך כלל פירושה הורדה והפחתה של מה שקשור לשכר. אנחנו מרגישים את זה כשאנחנו

מכוונים דורשי עבודה למקום עבודה ומעסיקים אומרים: אתה תקבל שכר מינימום ולא יותר,

וזה יכול לכלול מרכיבים שונים. ברור שזה מכביד על אנשים לרצות לקבל את העבודה. לכן

חשוב מאד הנושא של עבודה מעודפת, מוכרחים לעשות את זה.
היו"ר א' נמיר
איש האוצר טוען שהוא ביקש נתונים ולא קיבל.
ר' רדל
ביקשתי מהביטוח הלאומי.
היו"ר אי נמיר
מה זה שייך לביטוח הלאומי?

לא ייתכן שבמהלך דיון בוועדה, באופן חצי מקרי יתברר שאתם עומדים לשנות

דבר הכי חיובי.
ע' כץ
למעלה מ-50% מדורשי עבודה הם צעירים.
היו"ר אי נמיר
אפשר לקבל התפלגות בכתב?
ע' כץ
כן. גם השכלתם של דורשי עבודה עלתה. קרוב ל-60% מדורשי עבודה הם בעלי השכלה

תיכונית ומעלה. המשק לא מייצר עבודה אטרקטיבית לאנשים האלה. צריך להיות משהו

שימשוך אותם.

ח' פוזנר;

היות ולא קיבלנו 14 מיליון בבסיס, אנהנו מודיעים השבוע על הפחתת המיכסה

לסידור ילדים בפנימיות, ב-250, נוסף ל-250 שהוצאנו בשנה שעברה, ביניהם ילדים

שנשלהו על פי צו של בית-משפט. כאן יש בעיות קשות. גזברים של רשויות מקומיות לא

מוכנים לסדר אותם בלי תקציב. כפי שנאמר כאן, הסכום של 14 מיליון לא שוהרר.

במסגרת הפעלת הוק ביטוח סיעוד קיבלנו לנושא של טיפול בזקנים: בשנה ראשונה

סכום של 3 מיליון שקל; בשנה השניה - 2 מיליון; ובשנה השלישית -1 מיליון. זו הפחתה

של 1.6 מיליון שקל בתקציב. זו הפחתה של 40% מהתקציב שלנו לטיפול בזקנים שלא זכאים

לפי חוק ביטוח סיעוד.
היו"ר אי נמיר
עיריית תל-אביב קיבלה הודעה שלא תקבל שום תקציב לענין הקשישים, זה נכון?
הי פוזנר
לא.

יש הפחתה של 30%-40%.
היו"ר א' נמיר
אפשר לקבל פרטים?
חי פוזנר
כן.

אני מדבר על טיפול אישי שניתן לקשישים שלא זכאים לפי חוק ביטוח סיעוד.

אוכלוסיית הקשישים הפונים גדלה. יש 26 אלף לעומת 10 אלפים. אוכלוסיית הזקנים

הנזקקים שלא זכאים לפי החוק גם היא גדלה. בגלל סכומים קטנים אנחנו פוגעים

באוכלוסיה נזקקת.

ועדה משותפת, שהיה לי הכבוד להיות היושב-ראש שלה, החליטה על תוספת

תקנים, כי המצב משפיע על כל השירותים שלנו.

היה תיקון לחוק העונשין אבל אנחנו לא קיבלנו תוספת. בתוך הסכום של 14 מיליון

יש 3 מיליון לענין חוק העונשין. כל התקציב לשירותים חברתיים מתוח ואנחנו לא

מסוגלים לתת מינימום לאוכלוסיה הזאת.

אנחנו מדברים על תוספת קטנה, בסדר גודל של מיליון שקל, לצרכים מינימליים.

אחרי שהושגה פשרה, הכנסת הכירה בזה, ועדת הכספים אישרה אבל האוצר לא מאשר.
שי ארבלי-אלמוזלינו
המצטוקה מצטברת, היא מקיפה כמעטדאת כל השכבות הנזקקות, היקפה הולך וגדל ואין

הצעות. נהפוך הוא, מהמעט שיש הולכים ומקצצים.



אני המומה ומתוסכלת. מה שאומר לא יהיה ביטוי נאמן לחומרת המצב שאנחנו נמצאים

בו.

עכשיו יש מצוקה של זוגות צעירים שהתחילו להרים קול. איפה קול הזעקה של

הסובלים?
קריאה
אין להם כוח.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

ואין מי שיזעק במקומם, וכאשר העובדים מתריעים ונוקטים עיצומים כדי לתת ביטוי

לסבל האוכלוסיה הזאת שבה הם מטפלים, באים ומלינים עליהם. מצד כל הגורמים האהרים

יש אדישות מוחלטת, אטימות מוחלטת. מדיניות האוצר, שאנחנו יודעים מהי עכשיו,

תחריף עוד יותר את המצב, כי המגמה היא לפגוע בתשלומי הרווחה. מימון של האנשים

תמורת השירותים - זו המגמה, שירותים פרטיים במקום שהממשלה תממן את השירותים האלה,

ואנחנו רואים את זה בתחום הבריאות.

אתמול הנך שר הבריאות מרכז בריאותי פרטי בראשון-לציון. התופעה הזאת תצוץ כמו

פטריות, והכל על-חשבון הרפואה הציבורית שהולכת ונהרסת. זו המגמה וזה נעשה

באמצעותם של בתי-משפט או באמצעים אחרים - להוריד את רמת החיים של העובדים, שיעבדו

תמורת שכר נמוך. נתקומם נגד המדיניות הזאת, לא נקבל אותה.

שר האוצר מדבר על תכנית כלכלית, הקורבן יהיו השכבות החלשות.

כואב הלב על זוגות צעירים שמתגוררים באוהל, שבוע, שבועיים, שלושה שבועות. מה

הפתרון? הבעיה הולכת ומחריפה. זוג צעיר ששילם 200 דולר דמי שכירות יצטרך לשלם

500-400 דולר, והוא יאלץ לבוא אל העובדת הסוציאלית ויצטרף לאוכלוסיה שבמצוקה.

הכשרה מקצועית, בדרך-כלל הגדילו את היקפה כאשר היה חוסר עבודה. כך למדנו.

בתקופה של חוסר עבודה הובאו תמיד תכניות להגדיל את ההיקף של הכשרה מקצועית, האם

זה לא עדיף על תשלום דמי אבטלה? בתקופה של חוסר עבודה עדיף שהמובטל יהיה בהכשרה

מקצועית או בהכשרה פנים מפעלית, אבל עכשיו לא עושים שום דבר. מספר המובטלים גדל

ומשלמים להם דמי אבטלה.

אני לא מאושרת אם אמנם יש 5% רמאים. לשירות התעסוקה צריכה להיות עין פקוחה.

יש אנשים שעובדים ומקבלים גם דמי אבטלה, זה מכתים את הכלל וחושבים על שינוי

לתשלום דמי אבטלה, להפחית את הסכום מתחת לשכר המינימום, כי כאשר דמי האבטלה

גבוהים משכר המינימום - זה מהווה תמריץ להעדיף לקבל דמי אבטלה. צריך להתמודד עם

זה.

יש קרן לפעולות למניעת אבטלה, והוועדה אישרה 5% להכשרה מקצועית. זה הרבה כסף.

איפה התכניות? איפה הקורסים? איפה ההכשרה של העובדים? הכל מת, לא שומעים כלום.

ואשר לבניין ופועלי בניין. תהיה זו שערוריה מאין כמוה את תבטלו את החוק, את

התקנה לעבודה מועדפת. אתם צריכים להאריך את תוקפה של הוראת השעה. עכשיו, בתקופה

הזאת לבטל אותה במקום לעודד את האנשים שייצאו לעבוד? אם נשארים בעבודה 50%, זה

הישג גדול. האם עדיף שאנשים יסתובבו ויקבלו דמי אבטלה? חבל על בזבוז הכסף, חבל

שלא יוצרים שום דבר קונסטרוקטיבי של הכשרת עובדים. במקום להביא הצעות על דברים

קונסטרוקטיביים אתם הולכים לפגוע, בטענה שתהיה עבודת בניין ואנשים יילכו לעבוד

בבניין.



אני אומרת לצעירים באוצר: תיכנסו לנעליים של האנשים, תחושו קצת מה הם מרגישים

ורק אחר-כך תציעו הצעות. אתם לא חשים ולא מרגישים את הכאב הגדול של האנשים האלה.

חסרים רגש, הזדהות, איך אפשר? איזה הצעות הבאתם היום ביחס להצעות הכואבות, הצעות

לסדר-היום של חבר-הכנסת בן-אליעזר. עם מה אני יוצאת מכאן? אני מתוסכלת כי המצב

הולד ומחריף ואין מושיע.

ומשפט לגבי העובדים הסוציאליים. אם יש ציבור שצריך לציין את עבודתו בהערכה

ובהוקרה, זה ציבור העובדים הסוציאליים, הם החזית הראשונה שנפגשת עם המצוקה הזאת.

אמרנו להם, אם יש לכם אחריות לאנשים שאינם מטפלים בהם, תרימו אתם קול זעקה. אסור

לכם להשתיק. חייבים לזעוק בכל מקום.

שמענו את דבריהם של נציגי העובדים הסוציאליים ביחס לשני מקומות. ההמקומות

האלה אינם יחידים, המצב הזה קיים בכל המדינה. זו מכת מדינה. נושאי רווחה ושירותים

שנבנו בעמל רב מתמוטטים.

מה יעשו אלה שמוצאים מן הפנימיות? - שיישבו באוצר. משפחות לילדים

מפגרים, קשישים במצוקה - שיישבו שם. נכים ישבו שם ולא זזו עד שהבעיה שלהם נפינרה.

אני אומרת לנציגי העובדים הסוציאליים, אל תשתיקו. אני קוראת לכם: אל תשתיקו את

הכאב, את הסבל הזה, תעלו אותו מעלה כדי שהחברה תזדעזע וגם הממשלה, שידעה לחלק כסף

לייחודיים.

בוועדת הכלכלה שמענו שהישיבות מפקידות כספים בבנקים. נתנו להם 230 מיליון,

וזה נוסף לכספים שנותנים להם מכל מיני גורמים ארורים, ואילו כאן עדיין לא הועבר

סכום של 14 מיליון. מן הדין היה שמשרד האוצר יברר מדוע מעקבים את העברת הסכום.

התסכול שלנו הולך וגובר. כפי שאמרתי, אין הצעות ואין תכניות. שום דבר. המוח

היהודי התייבש. פעם הוא היה יותר פורה. עכשיו, שום דבר. כך היה ואני חוששת שכך

יהיה. ואם כך יהיה, הדברים האלה הם אות אזהרה ועוד מעט תתחילו לקרוא את הכתובת על

הקיר.
י' צבן
הוועדה הזאת לא יכולה להשפיע על הכסף הגדול של מדינת ישראל ולא על שינוי

מדיניות המאקרו.
בי בן-אליעזר
אלא אם יעשו עמותות ויקבלו כספים ייחודיים.
י' צבן
הוועדה הזאת הוכיחה בעבר שאפשר ושהיא יכולה להשפיע על הכסף הקטן, היא לא

יכולה להשפיע על המדיניות שיוצרת את ההולאים החברתיים. היא מנסה להשפיע על תיקון.

אחרי שמשיגים סוף סוף 14 מיליון שקל, מול ההיקפים הגדולים בכלל שמדובר עליהם,

למישהו יש עזות מצח להמשיך ולהתפלמס על 14 מיליון. האם מישהו מדמה בנפשו שהסכום

הזה של 14 מיליון פותר את הבעיה? אנחנו יודעים ש-14 מיליון אלה היו עזרה ראשונה.

על זה מתווכחים?

אנחנו צריכים לבוא בדברים עם ועדת הכנסת שתגנה את זה. הייתי רוצה שניפגש עם

שר האוצר לפני תום המושב, אבל לפי סדר הקדימויות שלו, אינני בטוח שזה יהיה, אולי

כן.

אשר לנושא של העובדים הלא-מאורגנים מהשטחים וביחוד מחוץ-לארץ. לדעתי, גורמים

חזקים במימסד ובכלכלה מעוניינים בתופעה הזאת, אחרת היו מוצאים דרכים לפתרונה.

אני הצעתי הצעת חוק, שיוטל קנס אדמיניסטרטיבי גבוה על מי שעובר על החוק ומעסיק

עובד שלא כדין, הוא ישלם אוטומטית אלפי שקלים בכל מקרה של העסקה, ואז נראה אותם

מעסיקים את העובדים האלה.



אני חושב שיש מי שמעוניין בהעסקת העובדים האלה, שזה יהיה שסתום בטחון ולחץ

להורדת השכר. אנחנו מוכרחים לומר את דברנו בענין הזה.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לומר כמה דברים. לא רק שאני חושבת שהישיבה הימה מאד עצובה, אני

הרגשתי שאני יושבת בישיבה מאד עלובה. המנכ"ל עזב לפני הזמן, ומנכ"ל המוסד לביטוח

לאומי ודולק מהאורחים - לא משנה אם הם כאן או לא כאן. להופיע לפני הוועדה בלי

נתונים, בלי מספרים? איזה מין דבר זה? ומזה אני מקישה איך מתפקדים בכלל. אינני

יודעת מה קורה למוסד לביטוח לאומי. אני לא יודעת בשביל מה הוא קיים.

אנחנו לא נרים ידיים. לא ניתן לייאש אותנו. אני אומרת לאורחים שלנו: לא אינם

הכתובת שלנו. אם משרד העבודה והרווחה יכול במשך שנים להתנהל בלי שר,

אולי בכלל לא צריך שר בשביל המשרד. המשרד הזה הולך לעזאזל.

אני רוצה שיהיה ברור, שמי שטירפד את הרצון שהיה לנו ללכת לתיקונים בחוק הביטוח

הלאומי בנושא דמי אבטלה, דבר שהיה קשה מאד לחברי הוועדה, היה רק הביטוח הלאומי

שאמר שזה יהיה רק ליקרי מקצוע. אנחנו לא נסכים לשני סוגים במדינת ישראל.

מהנתונים שיש מתברר שאת מלוא דמי האבטלה ממצים רק 32% מהזכאים להם. הקבוצה

שמנצלת פחות מכולם הם צעירים בוגרי צה"ל תודות לחוק, שבגלל אטימות שלכם אתם לא

רוצים להמשיך בו. אתם בעד עבודה זולה.

אני לא חושבת שיש טעם להזמין את ממלא מקום שר העבודה והרוויות ובשלב זה גם לא

את שר התעשיה והמסחר. אני חושבת שהשר שאיתו יש לנו דין ודברים בכל הנושאים הוא

שר האוצר, ואני אומרת כאן לכולנו: גם אנחנו נצטרך ללכת לויתורים מרחיקי לכת. אני

אזמן אותו ואני מאמינה שהוא יבוא לוועדה עוד לפני הפגרה.

הפנייה בענין ה-14 מיליון צריכה להיות ישירה לשר האוצר ולא לוועדת הכספים.

רבע מיליארד שקלים הולכים לייחודיים, ורק בסכום הזה של 14 מיליון לילדים ולנזקקים

יש למישהו אומץ לנגוע בו. נזמין לישיבה נציגים של כל האוכלוסיות האלה.

אני פונה אל העובדים הסוציאליים ואומרת: לא שאני לא מזדהה עם המאבק שלכם אבל

אסור לכם למקד אותו רק על נושא של תקנים ושכר. אני לא שומעת זעקה לגבי מצבן של

האוכלוסיות החלשות. לא שומעים את הזעקות שלכם ושל האוכלוסיות הנזקקות. אם תהיו

מזוהים כמי שנאבקים רק על תקנים ושכר, אם כי גם זה צודק, זה עוול לענין. אני פונה

אליכם כי הכל עלול ללכת לאיבוד.

חיים פוזנר, אני מבקשת לקבל את הדו"ח של הוועדה של סגן השר בענין חוק ביטוח

סיעוד, אני מבקשת להמציא לנו את דו"ח הוועדה הזאת.

עטר כץ, תמציא לנו נתונים לגבי המקבלים את התוספת לעבודות המועדפות.

אני אישית אפנה לשר האוצר בבקשה לא לנגוע ב-14 מיליון, ולהעביר אותם מיד. לא

לנגוע בתקנות בדבר מענק למי שעובד בעבודה מועדפת, להאריך אותן ולהביא אותן מיד

לאישורה של ועדת העבודה והרווחה. ביטול התקנות האלה עלול להיות פגיעה נוראה

באוכלוסיה של צעירים שרוצים ללכת ולעבוד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים