ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/06/1990

העמקת האבטלה במיוחד ביישובים הערביים ובאזורי פיתוח -הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תאופיק טובי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 158

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, בי בתמוז התש"ן (25 ביוני 1990). שעה 00;09

(ישיבה פתוחה)

נכחו

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

רן כהן

מי נפאע

י' צבו

י' שפרינצק

מוזמנים; חבר-הכנסת ת' טובי

אי אבו-רחמון - סגן ראש עירית נצרת

ר' גיראייסי - סגן ראש עירית נצרת

חי חליחל - מנהלת שירותי הרווחה בעירית נצרת

ע' עדאווי - יו"ר ועד פועל כפר קאנה

פ' עבדול - מנהל לשכת הרווחה, טירה

אי בליי - סגן היועץ לענייני ערבים

ג' עבאס - היועץ לענייני המיעוטים, משרד העבודה והרווחה

נ' קריסטל - הכשרה מקצועית פנים-מפעלית, משרד העבודה והרווחה

בי שוורץ - הממונה על המיגזר הערבי, שירות התעסוקה

די צרפתי - שירות התעסוקה

י' נחמיאס - עוזר השר, משרד התעשיה והמסחר

ה' רוז - עוזר לסמנכ"ל לתכנון וכלכלה, משרד התעשיה והמסחר

א' יושע - סמנכ"ל בכיר, שירותי תיירות, משרד התיירות

צ' לירן - מנהל המחלקה להכשרת כח אדם בתיירות, משרד התיירות

עי תתאחול - קצין מחוז צפון, משרד הפנים

שי שער - מי נהל התכנון, משרד הפנים

י י מילגרם - אגף התקציבים, משרד האוצר
מזכירת הוועדה
א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; העמקת האבטלה במיוחד ביישובים הערביים ובאזורי פיתוח -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תופיק טובי



העמקת האבטלה במיוחד ביישובים הערביים ובאזורי פיתוח -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תופיק טובי

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, ואני רוצה

להכריז עליה כישיבה פתוחה.

אני רוצה להתנצל בגלל העובדה שכנראה הפכה לנורמה אצלנו שאין שר עבודה ורווחה.

פשוט אין. המנכ"ל לא משתתף בישיבה, כי הוא נסע לז'נבה. נמצאים כאן אמנם נציגים

מאד מכובדים של המשרדים, אבל לא הם קובעים את המדיניות. הם יכולים למסור דיווח.

בכל זאת לא רציתי לדחות את הדיון, כי אני לא יודעת מתי יהיה שר עבודה ורווחה.

אנחנו למודי נסיון. מתרגלים לעובדה שאין שר.

אנחנו דנים היום בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת תופיק טובי בנושא "העמקת

האבטלה במיוחד ביישובים הערביים ובאזורי פיתוח". ישיבתנו זו מתקיימת זמן קצר לאחר

סיור שלנו, של חברי ועדת העבודה והרווחה, בנצרת. ההתרשמות שלנו מהמצב קשה מאד.

בהתאם לנוהל אצלנו, מציע. ההצעה, חבר-הכנסת טובי, יציג בפנינו את הצעתו.

בבקשה.
ת' טובי
גבירתי היושבת-ראש, אורחים נכבדים. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו דנים בנושא

הכאוב של האבטלה באזורים הערביים ובאזורי הפיתוח. אני רוצה למקד את תשומת הלב

היום - במיוחד אחרי ביקורה של הוועדה בנצרת לפני שבועיים - על מה שחשנו ומה

שראינו במו עינינו בכמה מישורים הקשורים לנושא הזה.

האבטלה בנצרת ובסביבה גבוהה מזו שבכל אזור אחר ובכל סקטור אחר. גם ממנהלי

הלשכה שמענו על הקשיים במציאת מקומות עבודה, שרובם מחוץ לעיר נצרת, כי מספרם

הולך ומצטמק יותר ויותר גם בגלל מכת האבטלה המתפשטת בארץ וגם בגלל היחס המיוחד,

האפליה בקליטת מובטלים ערביים אם זה במשרדי הממשלה ואם זה במקומות ציבוריים

ובמפעלים. זו תופעה לא חדשה אבל במצב הקיים היא מהמירה יותר את הבעיה.

אני לא רוצה להזכיר את הזעקות שעלו לאחרונה. השר אולמרט מוכרח להעלות אותן עם

הדרישה להקצבת תקציב מיוחד לפיתוח בסקטור הערבי ולמתן שירותים, כי אהרת זו זעקה

מבויימת. ואני רוצה לומר שאני חושש שמזעקה כזו לא ייצא כלום כי היא אינה יכולה

לענות על הצרכים הדחופים. אבל חובתה של הוועדה, במיוחד אחרי מה שראינו, להעלות את

המצוקה הזאת גם בפני עצמנו גם בפני הממשלה, בפני הכנסת ובפני הציבור, וכמובן

להעלות גם את הדרישות וההמלצות הנובעות מהמצב הזה.

אנחנו ראינו בשטח את האבטלה המחמירה, ביקרנו בבית-ספר לחינוך מקצועי שלומדים

בו על ציוד מלפני 30 שנה, מפגר ביותר, בתנאים קשים ביותר. שמענו מעיריית נצרת על

הדרישות הסוציאליות המחמירות בעיר וההולכות ומחמירות מחדש לחודש.

אני מניח ומקווה שהוועדה תוציא המלצות מתאימות, אבל זה לא מספיק. צריכה להיות

חובה ונכונות של הממשלה לנקוט צעדים קונקרטיים, צעדים מעשיים אשר יענו על הצרכים.

כל מי שרואה את המצוקה ואת הבעיות מתפלא שהאוכלוסיה מתמודדת בהן באמצעות הנציגים,

באמצעות המוסדות. אני חושש שאם המצב הזה יימשך הוא עלול לגרום להתפוצצות חברתית

אשר החברה כולה, היהודית והערבית, תסבול ממנה.



החלטנו אמנם לטפל בכל משרד, אבל בכל זאת צריך למקד את תשומת הלב בכמה דרישות

קונקרטיות, בכמה אפיקים שצריך לחזור ולציין אותם, ואני מבקש להעלות בפני הוועדה

גם נושאים נצרתי ים וגם נושאים ארצים כלליים.

לנושאים הנצרתיים. אין שום הסבר מדוע ושלטונות הנוגעים בדבר לא יאשרו תכנית

מיתאר לעיריית נצרת, מדוע לא יקצו משאבים ותקציבים לפיתוח התשתית של העיר נצרת

וסביבתה - כבישים, ביוב, ניקוז, שהם צרכים של עיר ושל העיר נצרת שהיא גם עיר

תיירותית.

ונושא אחר - הכרזה על נצרת כאזור פיתוח אי, זו דרישה חוזרת ונשנית אבל הממשלה

מתעלמת ממנה, וביטול העיכוב בפיתוח אזור תעשיה. ראינו מקום שבגלל ההזנחה

ואי-טיפולה של הממשלה אין בו כוח משיכה למשקיעים והם ומעדיפים להשקיע בנצרת עלית,

שהוא אזור פיתוח מוכר, במקום להשקיע בנצרת.

ויש גם נושא של לאזור תעשיה ופיתוח תשתית לתיירות בעיר נצרת.

והבעיות חן לא רק נצרתיות, אלה בעיות לכל האזורים הערביים. שמענו - ואני מציע

לטפל בנושא הזה גם באופן קונקרטי - שבכפרים גדולים אין לשכות והמובטלים הגרים בהם

צריכים לנסוע עשרות קילומטרים כדי להירשם בלשכת התעסוקה. יש לנקוט צעדים כדי

לפתוח לשכות בכפרים הערביים ואין להכריח את המובטלים שבכפרים האלה לנסוע עשרות

קילמטרים, לשאת בהוצאות הנסיעה ולבזבז יום שלם כדי להירשם בלשכת התעסוקה.

הדרישה לפיתוח של הסקטור הערבי איננה רק ענין נצרתי. הנושא הזה מוזנח ומפגר

בכל האזורים הערביים. הדרישה לכוון מפעלי תעשיה כדי לקלוט הלק מהבטלים מכוונת

לגבי כל האזורים הערביים ולא רק לאזור נצרת.

אני מציע שהוועדה תחזור ותדון בנושא כשהשר נמצא, כשהמנכ"ל נמצא, כדי שתהיה

היענות לדברים הכואבים והבוערים האלה.
היו"ר א' נמיר
תודה רבה לחבר-הכנסת טובי.

אני רוצה להזכיר לעצמנו שלפני כ-5 חודשים, כשהשר רוני מילוא, בתפקידו כשר

העבודה והרווחה מסר נתונים וסקירה לוועדת העבודה והרווחה, הוא אמר שהממוצע הארצי

של מתמודדים על כל משרה במשק הוא 4.8, בנגב הצפוני - 9.6. שם המצב הקשה ביותר

מבחינת האוכלוסיה היהודית, ובאזור נצרת והכפרים - 56 אנשים מתמודדים על מקום

עבודה אחד. אלא נתונים רשמיים שנמסרו לוועדת העבודה והרווחה על-ידי שר העבודה

והרווחה. לא צריך פירוש כדי להסביר ולומר מהי חומרת הבעיה.

רן כהן;

אני חושב שצריך להדגיש את הדברים שלך, כי אחד הנושאים החמורים ביותר היא

העובדה שההמלצות של הוועדה לא בוצעו, פרט למשהו בנושא התיירות. למעשה שום דבר בעל

משמעות קרדינאלית לשינוי לא בוצע.

חשוב שמשרדי הממשלה ידווחו מה קורה.

ר' ג'ראייסי;

אין לי להוסיף הרבה על דברים שחברי הוועדה שמעו בביקורם בנצרת. מצב האבטלה

קשה וזה מוסיף חומרה על המתרחש בכל תחומי החיים בנצרת וסביבתה, ואינני רוצה לדבר

כאן על ההשלכות החברתיות. אילו היתה תזוזה ואילו היה ביצוע - פני הדברים היו

נראים אחרת.



בכל הנושא שקשור לתכנון - תכניות מיתאר, אזורי תעשיה - כאן יש סחבת, כאן יש

מכשולים בדרך לאישור, שנערמים מצד משרדים. עידוד השקעות בנצרת? להיפך. בעלי הון

מנצרת מעדיפים להשקיע בנצרת עלית. משקיע גדול השקיע במפעל בנצרת עלית סכום של 40

מיליון דולר. 40% הוא מקבל כמענק. אין שום עידוד להשקעה בנצרת למרות העובדה שיש

בת כוח אדם בכל המקצועות ובכל הרמות, גם המקצועית וגם הטכנולוגית.

לשכת העבודה שבנצרת משרתת את נצרת ועוד 9 כפרים מסביב, שהמובטלים בהם נאלצים

לנסוע לנצרת, מרחק של עד 40 ק"מ, כדי להירשם. לחלק מהאנשים האלה אין אפילו כסף

לדמי נסיעה באוטובוס מהכפר לנצרת.

יש אבטלה סמויה המגדילה את הנתון הרשמי של 56 מתמודדים על מקום עבודה, שזה

בעצמו נתון מחריד, אבל המציאות היא הרבה יותר קשה. יש לפחות 1,500 מובטלים נוספים

שמסיבות שונות, שפרטנו אותן בישיבות קודמות של הוועדה, שאינם רשומים. כ-1,000

תלמידים סיימנו את לימודיהם, רובם, הרוב המכריע ייזרק לשוק האבטלה.

יש אמנם תזוזה בנושא הפיתוח לתיירות. יש תכנית אב אבל בגלל המשבר הממשלתי לא

ניתן היה לקדם אורנה ולאשר אותה. יש לנו תקוה שתהיה היענות לביצוע התכנית, כי היו

תכניות שלא הגיעו לביצוע. אני מקווה שהנושא הזה יקודם ותמומש לפחות חלק של

התכנית.

בלי פיתוח תשתית ובלי פיתוח האזורים האטרקטיביים לתיירות - מדובר בסכומים

גדולים והרשות המקומית איננה יכולה להיכנס לזה ללא סיוע ממשלתי - לא ניתן לפתה

תיירות מאסיבית.

לסיום דברי אני חוזר על הבקשה ועל ההצעה לאמץ את המסקנות ולפעול ליישומן.

מי אבו-ראייה;

הנתונים שמסרה היושבת-ראש מדהימים בי ולנר. הנתונים האלה מתיירוסים לנצרת, שהיא

עיריה. הבעיה חמורה ביותר אצלנו, בכפרים. בעבר כל הכפרים התרכזו בחקלאות. היום

החקלאות בבקעת סכנין, שבה 40 אלף תושבים, פשטה את הרגל. אין יוקלאות אינטנסיבית.

עוד בשנות ה-70 עברו האנשים לעבוד בערים הסמוכות והיום הם הקורבן הראשון של

האבטלה. האבטלה בסכנין מגיעה ל-25% - אלה הם נתונים רשמיים של משרד העבודה - אבל

יש גם אבטלה סמויה בהיקף רחב. בכפרים יש יותר מ-500 אקדמאים, 130-120 מהם

מובטלים.

בסכנין יש לשכת עבודה אחת שמשרתת את כל הסביבה אבל לצורך הבטחת הכנסה האנשים

נאלצים להגיע לעכו, ולאחרונה ביקשו שגם הנשים יבואו.

היו"ר אי נמיר;

כמה עולה נסיעה באוטובוס מסכנין לעכו?
מ' אבו-ראייה
6 שקלים, נסיעה בכיוון אחד. הם צריכים להתייצב שם שלוש פעמים בשבוע.

היו"ר אי נמיר;

עם האשה?

מי אבו-ראייה;

כן.



נפגשנו עם האחראים באזור. נפגשנו עם אהרון סדובניק. הסיכום איתו היה שאולי

יוחזרו הוצאות הנסיעה, אולי יצמצמו את מספר ימי ההתייצבות.

המצב אצלנו בלתי נסבל. אין שום תשתית. אין שום משרד שקיבל על עצמו לעשות

תכנית חומש, לעשות תעשיה שתעסיק את המובטלים. אנחנו פוטנציאל, בסקטור הערבי יש

כוח עבודה מתאים בכל הדרגות, יש לנו אקדמאים ויש אפשרות לנצל הון עצמי שלנו, אבל

אין מי שיעודד את זה. עד היום אין כפר ערבי שמסווג כאזור פיתוח אי. לאחר

המימצאים החמורים הגיע הזמן שכל הכפרים הערביים יקבלו מעמד של אזור פיתוח.

אני חושב שכדאי שלכל המשרדים תהיה תכנית חומש ושיתחילו להזיז את העניינים.

הגענו למצב קשה. מצד כל המשרדים יש הצהרות. אני מקווה שמישיבה זו יצמח משהו ותהיה

תפנית לפתרון הבעיה.

היו"ר אי נמיר;

למצב הקיים יש השלכות על נושא הרווחה. נשמע את דבריו של מנהל לשכת הרווחה

בטירה. כמה שנים אתה מנהל לשכת הרווחה?

פ י עבדול חי;

כמעט עשרים שנה.

בעבור היה קיים בשירות התעסוקה - זה קיים במיגזר היהודי - יועץ תעסוקה לנוער.

בכלל, בטירה השירותים הם ברגרסיה. זה שלוש שנים אין לשכת שירות תעסוקה בטירה.

שמעתי כאן דבר מוזר, שבסכנין יש לשכה של שירות התעסוקה אבל לצורך הבטחת הכנסה

האנשים צריכים להגיע לעכו. אינני מבין, אולי לא מאמינים לשירות התעסוקה בסכנין.

אם זה כך - אולי צריך לשלוח לשם עובד אחר. וזה סיפור המתייחס להרבה כפרים.

י' צבן;

תשע שנים מתעסקים בבעיה הזאת.

היו"ר אי נמיר;

לא מתעסקים, מדברים.

פ' עבדול ח';

אני אמרתי שאינתיפאדה במיגזר הערבי תוכל להיות על רקע חברתי. יש סקר של הלשכה

המרכזית לסטאטיסטיקה המצביע על כך ש-111 מתוך 121 האזורים החלשים ביותר במדינה,

זאת אומרת 92%, מאוכלסים על-ידי ערבים. יותר מ-50% של המשפחות הערביות חיות מתחת

לקו העוני. יש הרבה מאד גירושים, העבריינות בעליה. אנחנו נתקלים בהרבה מאד

נרקומנים. יש הרבה בעיות נפשיות. יש מצוקה ואם אנשים לא ירגישו שיש אור הם יכנסו

ליאוש ויאוש יגרום או להתקוממות או לדיכאון. כל הדברים האלה צריכים להדליק נורה

אדומה גדולה מאד. לפעמים אני מרגיש שלא מטפלים בנושא הזה. נכון שאין לנו לובי

חברתי חזק, אנחנו לא נחשבים ייחודים. זה מדאיג אותי.

יש אצלנו בחורים ובהורות שמסתובבים סתם ושלא מופיעים בשום סטאטיסטיקה, כי הם

הם לא עבדו קודם. הרבה חקלאים הפסיקו לעבוד ולא נרשמים. יש מחסור במסגרות להכשרה

מקצועית.

ת' טובי;

מה זאת אומרת "לא נרשמים"?



פ' עבדול חי;

הם לא פונים ללשכת שירות התעסוקה, כי היא רחוקה. הם יודעים שלא יקבלו עבודה,

הם שומעים על כך מהחברים שלהם.

הבל שעד היום לא הושבים על הכשרה מקצועית שתתאים לתעשיה באזורים כפריים.

משפהות רבות נמנעות מלהגיע ללשכת הרווחה בגלל שזה פוגע בגאווה שלהם, ולשכת

הרווחה לא יכולה לסייע להם.

ובכלל, יש מחסור בכל השירותים החברתיים האחרים והמצב הזה מתסכל את האוכלוסיה

הערבית.

ח' חליחל;

בעבודתי אני נתקלת באנשים אדישים, האבטלה שלהם לא מפריעה להם. הם בוררוים

והבעיות בתוך המשפחות גוברות. קרוב ל-40% מאוכלוסיית נצרת זקוקים לטיפול שלנו,

אלה פועלים שחלקם מובטלים ולחלקם הכנסה נמוכה. חסרה מסגרת הכשרה. ההיערכות של

המחלקות לשירותי רווחה בסקטור הערבי לא תואמת את הצרכים אם כי יש ועדת מעקב.

לפני כשנה נפגשנו עם המנכ"ל של משרד העבודה והרווחה. הכל הכירו בצורך אבל לא

היתה תזוזה. אני טוענת שקודם כל צריכה להיות עבודה ואחר-כך טיפול סוציאלי.

אנחנו זקוקים להיערכות מתאימה בכמה מישורים: עבודה עם נוער שוליים שהיקפו

הולך ומתרחב והוא ללא מסגרת. זו עבודת חירום. יש המישור של טיפול משפחתי. לפי

התקן יש בנצרת 17 עובדים סוציאליים. הם לא יכולים להתמודד עם הבעיות. דרושים כוח

אדם ותחנה. ויש נושא הסמים. מפקד מרחב נצרת אמר שזה צריך להדליק פרוז'קטור ולא

נורה. צריכה להיות המלצה שיהיה שיתוף פעולה עם האגודה למלחמה בסמים, כדי להתמודד

עם הבעיה הזאת. הנושאים המכבידים האלה הם תוצאה של מצב האבטלה ומצב סוציואקונומי

קשה.

ע' עדאווי;

האוכלוסיה הערבית נדחקת לאבטלה. הערבים הם הראשונים שמפוטרים. אני חושב

שהוועדה הזאת צריכה לפעול כדי שמשרד החינוך יקלוט אקדמאים ובוגרי מכללות, בעלי

רזשכלה גבוהה. גם משרד הפנים יכול לקלוט עשרות בוגרי תיכון, סימינרים וכו'.

הוועדה הזאת צריכה להשפיע על ממשלת ישראל שיהיה לה לפחות רצון להתעניין בנושא

הערבי ולא להסתפק בסיסמאות ובדיבור על שוויון.

החברה הערבית היא אחד המוקדים שצריך לטפל בו ולא רק להשתמש בכוח מסיבי של

המשטרה. כל המשרדים צריכים לבוא בכוה מסיבי אל המיגזר הערבי ולטפל בו. האוכלוסיה

הערבית בוחרת בכל המפלגות המהוות את הממשלה.

כשיש אזור פיתוח איש שלא יקים מפעלים באזור תעשיה אחר. מצחיק שיש מפעל בנצרת

עלית אבל העובדים באותו מפעל מגיעים מהסביבה.

המצטרפים למעגל של כוח העבודה הולך וגדל. צריך רצון אמיתי כדי לראות בחברה

הערבית חלק מהמדינה. צריך לטפל ולקדם את זה כי זה יתרום לשלום פנימי ואחר כך תהיה

לזה תרומה גם כלפי חוץ.

הי ו "ר אי נמיר;

אני רוצה לקרוא לפניכם את מסקנות ועדת העבודה והרווחה מ-5 ביולי 1988, זאת

אומרת לפני שנתיים. הועברו אלינו שלוש הצעות לסדר-היום. הקמנו ועדת משנה בראשותי.

קיימנו אין ספור דיונים ובסיומם הגענו למסקנות שבהן נאמר;



"1) ועדת העבודה והרווחה קובעת כי הזנחה של שנים מצד ממשלות ישראל בפיתוחה של

נצרת בתחום הכלכלי, החברתי והתעסוקתי יצדה פיגור מצטבד התובע פתרון מיידי. הוועדה

פונה לראש הממשלה לפעול להקמת ועדת שרים מיוחדת לפיתוח מתואם ומזורז של נצרת.

2) ועדת העבודה והרווחה פונה לשר הפנים לפעול להחשת ההליכים לאישור תכנית המיתאר

לנצרת.

3) הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר לפעול לזירוז ההליכים לאישור ולהקמת אזור

תעשיה בנצרת.

4) הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר לפעול לעידוד השקעות במפעלי תעשיה בנצרת, בין

היותר על-ידי פעולה להענקת מעמד של אזור פיתוח אי למפעלים שיוקמו בה.

3) הוועדה פונה לשר התיירות לפעול בשיתוף עם עיריית נצרת לזירוז ההליכים לאישור

תכנית-אב לתיירות בעיר, במסגרת ועדת ההיגוי לפיתוח כלכלי של נצרת ובהתחשב במקומה

של נצרת כעיר תיירות.

6) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול לפיתוח מערכת קורסים להכשרה מקצועית

בנצרת, בתיאום עם משרד התעשיה והמסחר ובתיושב בצורכי הפיתוח התעשייתי של העיר.

7) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול לשיפור המבנים הפיסיים ותנאי השירות

של הלשכות של שירות התעסוקה והביטוח הלאומי לתושבי נצרת והסביבה.

8) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לבדוק בשיתוף עם העיריה וגורמים אחרים

אפשרויות של עבודות חלופיות למובטלים בנצרת, מעבר לעבודות הייעור המוצעות כיום

למובטלים."

י' צבן;

אפשר לקבל שוב אותן מסקנות.

היו"ר אי נמיר;

בסיור שלנו בנצרת נאמר לנו שיש תזוזה, לא מספקת אבל יש תזוזה רק בתחום אחד,

בתחום של משרד התיירות.

י' צבן;

קצת בהכשרה מקצועית.

היו"ר אי נמיר;

לא.

היינו במרכז ההכשרה המקצועית של משרד העבודה והרווחה. סיפרו לנו שאת המרכז

הזה הקימה גולדה ז"ל כשהיתה שרת העבודה. שאלתי מה קרה מאז ואמרו לי שנוסף קורס

אחד.

היום אין משרד לענייני ערבים. יש יועץ, יש לשכה שלפי הערכתי צריכה להיות

לשכת-על שדואגת לערביי ישראל. בכל ישיבה שאני משתתפת בה מצטיירת תמונה חמורה יותר

וגרועה יותר. חוסר המעש חוגג. מה עושה לשכת היועץ?
אי בליי
לפני כעשרה ימים הניח מי שהיה השר הממונה על המיגזר הערבי, השר אולמרט, לפני

ראש הממשלה תכנית רב-שנתית לקידום המיגזר הערבי . זו תכנית שאתמול ניתן לה פרסום

פומבי. התכנית הזאת נועדה לתת תשובה לבעיית הפיגור המצטבר ולא לההליף את המגמה

להגיע לשוויון בתקציבי פיתוה.

רן כהן ;

בערבים מטפלים רק במסגרת תכניות ארוכות טווח.
א' בליי
זו תכניות שממקדת את הבעיות אחת לאחת.

הי ו "ר אי נמיר;

אפשר לקבל את התכנית הזאת?

אי בליי;

אעביר אליך.

התכנית הזאת לא נועדה להחליף את הנסיון המצליח שלנו להשוות את התקציבים

למיגזר הערבי. בתכנית יש חמישה פרקים, כל יישוב מצויין בשמו ומצויינות הבעיות

שלו - דיור, לימוד, מתנ"סים, וכוי. מדובר על הוצאה שנתית בסדר גודל של 80 מיליון

שקל, במשך 10 שנים.

היו"ר אי נמיר;

אין לזה אישור.
א' בליי
התכנית עומדת על סדר-יומה של הממשלה. יהיה דיון עליה.

התכנית הזאת גובשה בהסכמה ובהתייעצות עם כל המשרדים הנוגעים לענין, וגם

הסכומים משקפים את רצונם של השרים. 80 מיליון שקל לשנה, הסכום יורד משנה לשנה.

לכל אחת משלוש השנים הראשונות - 80 מיליון שקל.

סכום של 360 מיליון שקל זה בלי הסדר הקרקעות בנגב.
י י צבן
זה בתוך הסכום שציינת קודם?
א' בליי
כן.

א' בליי;

יש פירוט, למשל, 125 אלף למבנה מתנ"ס. הסכום הכולל הוא 850 מיליון שקל.



היו"ר אי נמיר;

איד בונים מתנ"ס ב-125 אלף?

אי בליי;

התכנית לא נועדה להחליף תקציבים שוטפים.

היו"ר אי נמיר;

יש תקציבים שוטפים?

אי בלי י ;

ההברה למתנ"סים בונה מדי שנה.

היו"ר אי נמיר;

במגזר הערבי?

א' בליי;

כן .

הי ו"ר א' נמיר;

איפה יש? תמציא לנו רשימה. אני יודעת שיש מתנ"ס בתמרה.

רן כהן;

אני מציע שנקבל את התכנית ונדון עליה.

ארנה אומר שהתכנית מוסכמת על משרדי הממשלה. האם היא מוסכמת גם על ראשי

הציבורי הערבי? הם ראו אותה?

א' בליי;

כאשר אני מדבר על סעיף של בניית תשתית עירונית, כל ההצעות מתואמות עם ראשי

היישובים. התכניות שלהם נבדקו על-ידי המשרדים הנוגעים לענין.

היו"ר אי נמיר;

אני שואלת את נציגי נצרת האם משהו תואם איתכם?

אי אבו רחמון;

שום דבר.

מי אבו ראייה;

גם איתנו לא.

פ' עבדול ח';

וגם איתנו לא.



קריאה;

לא היה שום קשר.

א' בליי;

לא הייתי רוצה להיכנס לוויכוה.

בנושא הביוב, יש קשר עם פרוייקט הביוב הארצי.

היו "ר א' נמיר;

אנחנו נקיים ישיבה כללית על התכנית, עם השר.

א' בליי ;

אנחנו תולים תקוות בתכנית ואם וכאשר היא תאושר היא תהיה פתרון חלקי לבעיית

האבטלה.

היו"ר א' נמיר;

האוצר הסכים לתכנית הזאת?

י י מילגרם;

לא ידוע לי דבר.

היוייר אי נמיר;

תבדוק את זה בשבילנו. נהיה מאושרים אם יאמרו שלכל אחת משלוש השנים הקרובות

יש 80 מיליון. תבדוק.

א' יושע;

קודם כל אני מבקש להעיר שתי הערות עקרוניות. משרד התיירות לא מעסיק, יש לו

קשר עם מעסיקים - בתי-מלון ואתרים וגורמי תיירות אחרים שהם על תקן של מעסיקים

פוטנציאליים אפשריים.
ואשר לנושא התשתית
ההשפעה המיידית שלנו היא פועל יוצא מיוזמות שבשטח,

המובאות לידיעתנו. אנחנו נוטים לאשר. אני יושב בוועדת ההשקעות של המשרד ואני יודע

שיש תכנית שיכולה לפתור בעיות, אבל היא עדיין לא הגיעה אלינו לכלל דיון ומימוש.
קריאה
זה נתקע אצלכם.
אי יושע
יוסרו כמה נתונים. אבדוק את זה עם המנכייל ואדווה לוועדה היכן עומד הנושא ואיך

ניתן לקדם אותו.



יש שני נושאים שבמאמץ לא גדול ניתן, להערכתי, לקדם אותם. 1) קשר על בסיס

של ביצוע עם גורמי תיירות באזורים רלוונטיים, לדוגמה: הגליל. איו צל של ספק שאפשר

להביא לידיעת הגורמים מה הפוטנציאל הקיים; 2) פעולות עם הגורמים המקומיים -

התאחדות המלונות - קורסים לכוה אדם שלא מועסק כדי לקלוטו, ויש משרות ויש אפשרות

לקלוט.

אני חושב שענף המלונאות הוא אחד הענפים הראשיים שקולט כוה אדם מעורב, גם

יהודים וגם ערבים, ואני מאמין שהציבור הערבי שנקלט עושה עבודה יפה וההתייחסות אליו

היא כאל עובדים מסורים.
היו"ר א' נמיר
מה באשר ליוזמה להקמת מלון בנצרת?
אי יושע
צריך להיות יזם. אנחנו פתוחים לכל רעיון שיכול לעלות על הפרק. צריך להביא

בחשבון את המציאות העכשווית. אנחנו לא יודעים מהי המגמה ביחס לתיירות.
היו"ר א' נמיר
אם יש אפשרות לכוון יזמים בנושא המלונאות, זה יכול להיות תרומה לנצרת. האם

אתם יכולים לשקול הפניית יזמים לנצרת להקמת בית-מלון שם?
אי יושע
בהחלט כן. אני אפנה את תשומת לבו של המנכ"ל.

גם בנושא של הכשרת כוח אדם נעשו מספר פעולות ומר לירן, שעוסק בנושא זה, יכול

למסור פרטים.
צי לירן
אנחנו מנסים לפתח הכשרה מקצועית ברמה תיכונית. אני זוכר שהיה נסיון, יחד

עם איש משרד החינוך, מר פאלח, רפרנט של משרד החינוך לפיתוח נושאים כאלה.

באזור כפר יאסיף יש מגמה, עם משרד החינוך, לפתח את הנושא של המלונאות, עבור

תלמידי תיכון.
היו"ר אי נמיר
האם זה פועל או שזה עדיין בתכנון?
צי לירן
זה בתכנון.
היו"ר אי נמיר
אם כך, כל מה שעושים זה תכנון במקום אחד?
קריאה
וזה למיגזר הדרוזי.
צ' לירן
רוב הקורסים שבתחום ההכשרה הם בתחום של משרד העבודה. יש תכנית, יחד עם "אורט",

לפתח קורסים ברמה של בית-ספר תיכון, גם במיגזר הדרוזי וגם במיגזר הערבי ובמקביל

קורסים במכללות שונות באזור הגליל - למלצרים, לטבחים, קונריטורים - ויחד עם משרר

העבודה אנחנו יכולים לדחוף אותם קדימה.

היו"ר א' נמיר;

דיברנו על זה לפני שנתיים. מאז לא נפגשתם עם אנשי משרד העבודה כדי לתכנן את

הקורסים?
צי לירן
עשינו נסיון, עם אזור חיפה והצפון, לפתח קורסים בגליל המערבי. לא הצלחנו.

הנושאים האלה הם לא בתחום הפעולה שלנו. אנחנו יכולים לאבחן ביקושים אצל התאחדות

בעלי מלון ולהמליץ בפני משרד העבודה על קורסים. האחריות היא של משרד העבודה והרווחה.

ני קריסטל;

אני מצטער שמר עבאס נאלץ לעזוב את הישיבה ולקח את הנתונים איתו.

היו"ר אי נמיר;

הוא קיבל ידיעה טלפונית ממשפחתו ונאלץ לעזוב.

ני קריסטל;

אני מבקש לציין את הנושא של הכשרה פנים-מפעלית, שנמצא בוועדה של משרד האוצר,

התעשיה והמסחר,ושירות התעסוקה ומשרד העבודה.

היו"ר אי נמיר;

מי היושב-ראש?

ני קריסטל;

דוקטור יעקב הבט, ראש האגף.

במסגרת הזאת יכול כל מעסיק במדינת ישראל לקבל סיוע די מאסיבי, אם הוא באזור

פיתוח,כדל להכשיר אצלו אנשים שמעוניינים במקצוע. ניקח לדוגמה את התיירות. בית-מלון

רוצה להכשיר 20 מלצרים או 40 טבחים, הוא קולט אותם במובטלים, ואם הוא באזור פיתוח

הוא מקבל סיוע חודשי של המשרד עבור שירותים והדרכה. הסיוע באזור פיתוח אי הוא 500

ש"ח, באזור פיתוח בי - 400 ש"ח.

היו"ר אי נמיר;

נצרת הערבית היא לא אזור פיתוח.

ני קריסטל;

אז הסיוע יותר קטן - 300 ש"ח. הוועדה הוקמה כדי לסייע לאזורי פיתוח.

היו"ר אי נמיר;

יש שם ישובים ערביים?



נ' קריסטל;

מפעלי הטקסטיל שנמצאים באזור הכפרים, מפעלים בנצרת שקולטים יהודים וערבים

מקבלים.

נושא אחר הוא פעילות של משרד העבודה באמצעות מרכזי הכשרה שברשת "עמל".

היו"ר אי נמיר;

היינו בנצרת, היינו בהכשרה מקצועית של "עמל", שלומדים שם מכונאות רכב.

הם לומדים על ציוד משנת 1958, ציוד בך 32 שנים. המנהל והמדריכים שם אומרים

שאפילו התלמידים ימצאו עבודה בסיום הקורס, הם לא יוכלו לעבוד, כי הציוד שונה.

חרפה לראות את הציוד שיש שם. זה המצב גם בבתי-ספר של היהודים.

חי קריסטל;

המצב הזה אופייני למכונאות רכב.

היו"ר אי נמיר;

איו שם שום דבר אחר פרט למכונאות רכב.

ני קריסטל;

ברשת "עמל" יש קורסים שונים.

יש מרכז הכשרה בתמרה, באום-אל-פחם ובדרום.

שי שער;

ללא קשר לדיון המתקיים כאן היום מתקיימת בשעות אלה פגישה ביו מע"צ למשרד

התחבורה כדי לסגור את הנושא של דרכים ארציות שבתחום נצרת ונצרת עלית. שתי תכניות

המיתאר היו תקועות עד לאחרונה בגלל אי-התאמה לתכנית מיתאר ארצית לררכים והיה צורך

באישור. האישור של הוועדה הותנה בקבלת אישורם של מע"צ ומשרד התחבורה, שאמור להתקבל

היום. ברגע שאנחנו גומרים את עניוה דרכים, שתי תכניות המיתא ירוצו לפי התכנוו החדש.

היו"ר אי נמיר;

לפני שנתיים ישבנו באותו נושא. לפני שנתיים הנחנו מסקנות. המסקנה השניה

מתייחסת לתכנית המיתאר. ועדת המשנה שלנו קיימה שש ישיבות, רובו הוקדשו לנושא של

תכנית המיתאר. באותו ישיבות השתתפו עובדים בכירים.של המשרד. למה רק היום יש

ישיבה? למה זה צריך לחכות שנתיים?

שי שער;

היה צורך בנתונים של העיריה. עבר זמו עד שהנתונים התקבלו.

היו"ר אי נמיר;

גם בישובים אחרים זה לוקח הרבה זמו.

שי שער;

במקרה זה יש דרכים שעוברות בתחומי שני היישובים.
היו"ר א' נמיר
לנצרת עלית איו תכנית מיתאר?

ש' שער;

לא. שתי התכניות באותו מצב.
ואשר למפעלי תעשיה
אי-אפשר לתלות הכל בתכניות מיתאר. במקביל לתכנית המיתאר

רצות תכניות לשינוי תכנית המיתאר. איו מניעה בפיתוח ובבנייה במקביל, כל הזמו. תכניות

של נצרת, כמו של ישובים ארורים, רצות בלי קשר לתכניות המיתאר.
היו"ר אי נמיר
הכל זוחל לכו לא כראי לומר שהו רצות.
ש' שער
הכל זוחל באותה מידה.
היו"ר א' נמיר
ריברנו על סיווג רק של אזור התעשיה. מה קורה?
ש' שער
פארק תעשיה - מרובר על סדר גודל של 500 דונם. רוב הבעלות היא של פרטיים,

רק חלק קטו הו אדמות מינהל.

לאזור התעשיה הזה אושרה ובוצעה תכנית ביוב, יש תשתית ביוב לאזור התעשיה

הזה וזה מקדם את נושא הפיתוח. הבעיה היא יזמות. היה צפוי שהעיריה תיזום תכנית

לפיתוח מפעלי תעשיה באזור תעשיה. זה לא נעשה. לשכת התכנוו המחוזית יצרה קשר עם

יזמים והוכנה תכנית לפני הפקדה, על חלק של אזור התעשיה.
יי נחמיאס
המשרד שלנו ומבני תעשיה תכננו מספר אזורי תעשיה שחלקם הם במצב מתקדם עד

כדי כך שמכאן והלאה הדברים הם בסמכותה של המועצה הנוגעת בדבר. לדוגמה, היום אפשר

לבנות ברהט. אם יש עיכוב - הבעיה היא מקומית. אנחנו נמצאים היום במצב שאנחנו לוחצים

על ראש המועצה שיינתנו האישורים הדרושים לבנייה. זה מתעכב מסיבות שלו.

יש עלינו לחץ של מספר משקיעים שאומרים שיש להם בעיות עם המועצה. אנחנו עושים

מה שאפשר.

בתמרה הנושא גמור. נפגשתי עם ראש המועצה. יש לו בעיה פנימית עם בעלי קרקעות.

כדי לקצר את התהליך אמרתי לו שיתרכז באדמות מינהל.

שמחתי לשמוע את דבריה של שולמית שער, הם חשובים. אני מצטער על חוסר תיאום

ביו שני המשרדים. הייתי מבקש שנקבל את החומר כדי שנוכל להזיז דברים.
ר' גראייסי
לפני כשנתיים התקיימה ישיבה של הווועדה הארצית בנושא של קווי בניו ואני

מסרתי את כל הנתונים. יש לי תיק מלא פניות והתכתבויות. לפני כחמישה חודשים

התקיימה ישיבה נוספת של הוועדה הארצית לנושא של קווי בניו ונמסר בה אותו חומר

שנמסר לפני שנתיים.



התקבלו המלצות שהם אותם דברים שאנחנו העברנו ואותן תכניות לגבי כל כביש

וכביש, עם הסבר לגבי כל כביש וכביש. התקבלו המלצות שהועברו למע"צ ולמשרד התחבורה

אבל עדייו איו תגובה שלהם. אני שמח שמתקיימת היום ישיבה. אני מתפלא שלא הוזמנו

אליה. הישיבה הזאת אמורה היתה להיות ב-21 לחודש שעבר. היא לא התקיימה אז, היא

נדחתה. עכשיו אני שומע שהיא מתקיימת היום.

הגשנו תכניות מפורטות גם לאזור התעשיה הדרומי. יש תכנית מופקדת. אחרי ההפקדה

היה דיוו. עדייו לא ניתו לה תוקף.

הוועדה מוציאה היתרים בלי להתחשב בוואדי שבו מתנקז כל הביוב.

היטל השבחה לא נגבה וכספים לא מועברים. אני מוכו לתת את כל ההתכתבויות בעניו

זה.

לגבי האזור הצפוני - זו תכנית של עיריית נצרת ולא יוזמה פרסית. היא הוגשה

לפני כשנה, עדייו לא הופקדה בגלל כביש ארצי שצריך לעבור באזור, לא יודעים בדיוק

איפה.

רצנו כדי לקיים פגישות עם אנשי משרד התעשיה והמסחר, בסופו של דבר היתה פגישה

עם מבני תעשיה. קשה לי למצוא את מר נחמיאס. אני משאיר הודעות, חוזר ומתקשר ושולח

מברק כדי לקבל תגובה. זה מקומם אותנו.
יי נחמיאס
אם רוצים להשיג אותי - נא לפנות ללשכת השר ותוך שעה מוצאים אותי.

הייתי מבקש, אם אפשר, שתתקבל המלצה שלפחות אחת לחודש תתקיים פגישת תאום של

כל היועצים במשרדי הממשלה לנושא הזה, כדי להחליף אינפורמציה, לתאם ולקדם מהלכים.
מי נפאע
צר לי להתחיל את דברי בהערה, ואיו לי שום כוונה לפגוע בשום פקיד ובשום

אחראי, שנדמה לי שחסרה כאו מידה מסויימת של רצינות, של התייחסות. היו הבטחות,

היו המלצות אבל שום דבר לא יצא מזה.

מדברים שנאמרים פה ושם - והזכירו את מר פאלה - עלול להתקבל הרושם כאילו

בכפרים הדרוזים יש שוויוו מלא. המצב שם הוא כמו המצב בכפרי הערבים ולפעמים אפילו

יותר גרוע, במיוחד עכשיו, כשיש אבטלה ואיו שר. עבודה ורווחה. אני חושב שיש מקום

למחות על כך. המצב הזה מראה מהי מידת ההתארגנות של הממשלה ושל ראש הממשלה.
יי שפרינצק
זה אמור לא רק לגבי הסקטור הערבי.
מ' נפאע
יש שאלה למה אחוז האבטלה באזור. נצרת ובאזור הערבי בכלל גבוה יותר, ואני יודע

על כך מביקורים בשטח - הייתי בתמרה, בטייבה, במרר, בדלית-אל-כרמל, בעוספיה, שם

אחוז המובטלים הולך וגדל. אני יודע שבתמרה, בעונת הקטיף של הפרי, היה קיצץ וצמצום

במי השקיה, וזה גרם נזק רב לחקלאים.
יי שפרינצק
זה צמצום במכסות או שזה קרה בגלל אי-תשלום?
מ' נפאע
מכסות.

ולש בעיה של שיווק, מימים וייבוא. אני מקווה שיינקטו צעדים מעשיים לפתרון

הבעיות.

בנצרת יש מוסד יחיד לטיפול בילדים. בסוף החודש הוא עלול להיסגר.
היו"ר א' נמיר
אני מטפלת בזה. אני מחכה שהמנכ"ל יחזור מחוץ-לארץ.
מי נפאע
שלחתי לך מכתב.
היו"ר א' נמיר
קיבלתי.
מי נפאע
בכמה כפרים מכריזים על אזור תעשיה ומתחילים לגבות מיסים, אבל אין תעשיה.

אני יודע על תושב אחד שיש לו 8 דונמים, זה נעשה שטח תעשיה אבל איו תעשיה. עכשיו

דורשים ממנו 177 אלף שקל.
ע' פרץ
מס השבחה על הקרקע. האם אתה יודע מה הסיבה לזה? האם זו מדיניות או שזה

תלוי בפקידים.
מי נפאע
אני לא יודע.
היו"ר אי נמיר
חבר-הכנסת עמיר, האם אתה שואל שאלת תם?
מי נפאע
עד שיימצא פתרון לנושא של הבטחת הכנסה יש הצעה שהמועצה המקומית תקצה חדר שבו

יישב פקיד שירות התעסוקה בבואו לכפר. נאמר שזה ייבדק.

יש צורך דחוף לפתור את בעיות האוכלוסיה הערבית. יש פיגור ויש אפליה וגם לפי

המסמך של השר אולמרט זה ברור, וצריך להיות שוויון מלא. הצורך והמצב מחייבים שהשטח

הערבי כולו יהיה אזור פיתוח.

יש אבטלה בקרב האקדמאים. היום לא מעודדים המשך לימודים באוניברסיטה, כי יש

אקדמאים מובטלים. יש אבטלה ויש אפליה.

בכניסות לכפרים מוצאים סיסמאות על טרנספר.
היו"ר אי נמיר
איפה?



מ' נפאע;

בתחנות אוטובוס, בכניסות לכפרים.

י' שפרינצק;

גם בעיתון אל-ערבי הועלתה האפשרות הזאת. זה רעיון מבורך.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת שנימנע מוויכוח פוליטי.
מ' נפאע
אני מציע לחקור איר ייפתרו הבעיות. אנחנו שומעים שבמשרד הפנים מחכים לנתונים,

ואלה מחכים לאלה, אם כך מתפקדים - צריך להסיק מסקנות ולחקור מה קורה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
זו ישיבה אחת בסידרה של ישיבות שמקיימת ועדת העבודה והרווחה בנושא הזה,

שלא יורד מסדר היום. יש להצטער שאין התקדמות לפתרון הבעיות שהועלו היום וגם

בעבר, לפני כמה שנים. חובתם של משרדי הממשלה להתייחס לבעיות שמועלות כאן בצורה

יותר רצינית. המצב הקיים, זו הזנחה משוועת שזועקת לשמיים. תכניות מיתאר, אני

טיפלתי בזה לפני חמש-עשרה שנים. עד היום הבעיה הזאת לא באה על פתרונה.
י' צבן
זו הזנחה או: אולי פקידים לא מוצלחים?
שי ארבלי-אלמוזלינו
אינני רוצה לדבר על הפקידים, לא הם קובעים. בכל משרד יש שר והוא חייב להיות

ער ולהתעניין אם הבעיות באו על פתרונן או לא.

אם אחרי המסקנות אין התקדמות, צריך להתריע על כך.

הזכירו כאן את מסמך אולמרט. שמענו על תכניות רבות שלא יצא מהן ולא יוצא מהן

שום דבר. השר אולמרט היה מופקד על הנושא הזה יותר משנתיים. פרט לתכנית ששמענו עליה
היום
לא היה שום דבר.

מה לעשות? צריך לעשות, פשוטו כמשמעו - לעשות.

יש לי הרגשה קשה מאד מהישיבה הזאת. כואב לי לשמוע את הדברים שאנחנו שומעים.

אין פלא שיש תחושה והרגשה של קיפוח ואפליה. אסור להשלים עם זה, בשום פנים ואופן.

צריו לעקור את התחושה הזאת, במעשים, כי שום מילים יפות לא יועילו כאן. צריך לעשות.

צריר להטות אוזן קשבת לדברים ולטפל בהם, כי החמרה עלולה להיות מלווה בתופעות שליליות.

שאנחנו מוקיעים אותן.

אני פונה אל נציגי המשרדים: רבותי, אתם מופקדים על הנושאים השונים שצויינו

כאן, מדוע לא תקחו את הדברים לתשומת לבכם ותעשו יותר מאשר עשיתם עד כה? אינני

רוצה לומר שיש כאן מדיניות מכוונת. הקו הזה נמשך לאורך כל השנים, כל הממשלות, מאז

ומתמיד היה פיגור גדול. מה שנעשה לא הדביק את הפיגור. חייבים להגביר את הקצב, את

קצב העשייה כדי להדביק את הפיגור בכל התחומים: כיתות בתי-ספר, בתי-מלון ותיעוש

הכפרים הערביים. את כל הדברים האלה צריך לקחת יותר ברצינות, כי אחרת עלולות להיות

סכנות שאני מתריעה מפניהן.
עי פרץ
כפל שכבר נאמר כאן, קיימנו כמה ישיבות בנושא שעומד לפנינו היום, השאלות חוזרות

ועולות שוב והתשובות להן לא מספקות.

מצער מאד שבכל פעם שמתחלפת ממשלה יש שני נושאים שנדחקים לפינה: נושא הרווחה -

תיק היתומים - ונושא המיעוטים, ואוי לו למי שהוא גם יתום וגם בך מיעוטים, כי אז הבעיה

שלו כפולה ומכופלת.

שמחתי לשמוע את דבריה של חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו. אנחנו צריכים לגלות

רגישות יתר לבעיותיו של המיגזר הערבי, כדי לא לספק חומר לקיצונים שמשני הצדדים.

גם בקרב האוכלוסיה הערבית יש המעוניינים להצית אש ולדבר על טרנספר. אני פונה אל
משרדי הממשלה ואומר
בימים אלה שיש תבערה - אל תוסיפו דלק לתבערה. המאבק המדיני

צריך להיות מנוטרל מתחושת קיפוח ואפליה. מאבק מדיני עם תחושת קיפוח - זה מסוכן.

אני מקווה שבישיבה הבאה נשמע תשובות ולא רק נשאל שאלות.
י' צבו
אני מצטרף לדבריו האחרונים של חבר-הכנסת פרץ. אני מביו שנדוו על התכנית של

השר אולמרט.

אומר את הדברים גם בוועדת החוץ והבטחוו, כי הכל זה פנים וחוץ.

יש בעיה חמורה. בפרמטרים מסויימים יש פערים גדולים מאד. למשל, חדרים שכורים

במערכת החינוך הפער הוא 1 ל-40, לפי 1,000 תלמידים. כל הצידוקים שלנו וכל הטענות

ביחס לחובות וזכויות מתמוססים כשאתה מעמיד את זה למבחו בקטע הדרוזי.

איו לנו סכנה גדולה יותר מקרע עמוק בינינו לביו הציבור הערבי במדינה. זו סכנה

נוראה לציבור הערבי, זו סכנה נוראה לישראל. יש כאו מדיניות שנמשכת הרבה שנים. זו

לא הזנחה. יש בזה פרמטרים של תפיסה מסויימת שפעלה במשך הרבה שנים, שלאט לאט אנחנו

משתחררים ממנה אבל קצב ההשתחררות איטי מדי.

גבירתי היושבת-ראש, צריך לחשוב על דרכים לא שיגרתיות.
יי שפרינצק
שנים רבות אני מודע לעובדה שהציבור הערבי במדינת ישראל נתוו לקיפוח ולאפליה

מסויימת, גם לטובה, בנושא המיסים למשל. הערבים שילמו פחות מיסים מאשר שילמו היהודים

ולכו כדאי להם להישאר כאו ולא לקבל עבודות בנסיכויות הנפט, ששם משלמים שכר גבוה.

בגלל המיסוי כדאי להם להישאר כאו. אם כו, היתה אפליה לטובה.

ולנושא הטרנספר. הסיעה שלי, אנחנו דוגלים בטרנספר. אני רוצה להזכיר שהטרנספר

הוא רעיוו ערבי, אנחנו רק שינינו את הכיווו. תכנית הטרנספר שלנו לא חלה על ערביי

ישראל. אם מישהו כתב מה שכתב כדי להרגיז את ערביי ישראל - אני מגנה אותו. באיזו מידה

רעיוו הטרנספר יעבור את הקו - זה תלוי בכם.

גם אני סבור שצריך ליישם את המסקנות שקראה יושבת-ראש הוועדה. כל עוד אתם

אזרחים של מדינת ישראל, אזרחים ממושמעים כמו כל אזרחי המדינה, לא פחות מיהודים,

איו שום מקום לאפליה בשום תחום. אני מזדהה עם הדרישה לתיקוו המצב הקיים.
היו"ר אי נמיר
בראשית דברי אני רוצה לומר שאינני יכולה אלא לנזוף נזיפה חמורה ביותר,- זו

פעם ראשונה שאני עושה זאת - במשרד הפנים, על ההזנחה הבלתי אחראית בנושא תכנית

המיתאר של נצרת. אנחנו רואים כאו דבר שלא ייעשה, שמשרד ממשלתי מרשה לעצמו, בצורה

כל כך צינית, לא לטפל בנושא שהוא מחוייב לטפל בו.



אנל מבקשת לנסח מכתב לשר הפנים על כל הנושא הזה. רצים? עדייו לא זוחלים.

אני מודיע כבר עכשיו על הקמת משנה של ועדת העבודה והרווחה, בראשותי. על

ההרכב של הוועדה אודיע בישיבה הבאה. אני רוצה שנשמע את נציגי כל המיגזרים.

אני רוצה לומר לחבר-הכנסת שפרינצק, טרנספר זו תפיסת העולם של סיעתך. אתה

אמנם מבדיל בין תושבי מדינת ישראל לבין ערביי השטחים אבל אני אומרת שאחרי מה

שאנחנו עושים להם, מחוסר התחשבות וחוסר התייחסות וחוסר רגישות שלנו, זה רק נס

שאיו שם אינתיפאדה.
י' שפרינצק
יש קצת.

היו"ר א' נמיר;

אם יש קצת, זה נובע בראש וראשונה בגלל תחושה שיש אפליה. אי-אפשר לעבור לסדר

היום כאשר הממוצע הארצי של דורשי עבודה הוא 4.8 ובנצרת הוא 56 מתמודדים למשרה.

לא ייתכו שהכנסת עושה את עבודת הממשלה. אני לא מבינה בשביל מה צריך יועץ.

שום דבר לא מתפקד. אתה לא שומע דבר מלשכת היועץ, ואתה לא שומע דבר ממשרד הפנים.

כך עובדת הממשלה גם במיגזר היהודי אלא שזעקה של ראשי ערים יהו1ים לא נופלת על

אזניים אטומות. לא כו במיגזר הערבי - שם זה נופל על : אזנים אטומות.

לפי מה שפורסם בעיתוו, מדובר על 360 מיליון.
א' בליי
זה לא כולל את הסדר הקרקעות בנגב. סך בל הסכום הוא 850 מיליוו.

היו"ר א' נמיר;

בלי. ההסדר הקרקעות מדובר על 360 מיליוו שקל. אתה מדבר על פריסה לעשר שנים,

זאת אומרת 36 מיליוו שקל לשנה. זה אפילו לא לעג לרש. האם הדו"ח חסוי?

אי בליי;

כל הדו"ח גלוי. הוא פורסם אתמול. אמציא לד את הדו"ח.

היו"ר אי נמיר;

אתה מדבר על סכום של 360 מיליוו ללא הסדר הקרקעות, זו תכנית שולית שבשולית.

הבעיה המרכזית היא בעיית התעסוקה, זו הבעיה החמורה ביותר שאם היא לא תיפתר הכל

יפנו ללשכת הרווחה.

נכתוב גם מכתב בשם הוועדה למי שמחזיק בתיק "עמל" בהסתדרות. אני חושבת שכל

מערכת ההכשרה המקצועית של משרד העבודה לא תואמת היום שום דבר, המערכת הזאת לא

נותנת תשובות. וציינתי בתחילת דברי מה ראינו בנצרת ומה ההתקדמות שחלה שם. נבקש

פירוט גם בעניו זה.

אודיע על מועד הישיבה של ועדת המשנה. נקיים ישיבה כל שבוע, משרד-משרד, נעבור

נושא אחרי נושא. נעשה מה שצריכה הממשלה לעשות אבל מאחר שהיא לא עושה נשתדל לתרום

מעט למעו האוכלוסיה של ערביי ישראל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.10.

קוד המקור של הנתונים