ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/06/1990

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - טיפול הפריה), (הצעת חה"כ ש' אלוני); צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת בחוק)

פרוטוקול

 
הכנסת התשים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 154

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

מיום רביעי. ב' בסיוון התש"ז - 13 ביוני. 1900בשעה 09:00

נכחו;
חברי הוועדה
א' נמיר - היו"ר

ין כהן

ע' פרץ

י- צבן

י' שפרינצק
מוזמנים
דר' ברלוביץ - סגן ראש שרותי האישפוז, משרד הבריאות

ע' האוזנר - האגודה למניעת עיטרן

0" לרר - האגודה למניעת עישון

אי מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

י' בן-משה - מנהלת המחלקה לחינוך ובריאות

פרופ' נ' לאופר- בית החולים הדסה

דרי חי קטן - רופאה ראשית המוסד לביטוח לאומי

א' גולדשטיין - המוסד לביטוח לאומי

א' פלפל - מחלקה ליעוץ משפטי נעמת

ני אורי - ממונה על יחסי עבודה משרד העבודה והרווחה

ח' ישראל - התאחדות התעשיינים

אי יוגב - מנהל מחלקת המודיעין, נציבות שירות המדינה

ש' הולנדר - יועץ משפטי נציבות שירות המדינה

ג' נויטל - משרד המשפטים

מזכירה הוועדה; א' אדלר
סדר היום
1, צו הגבלת העישון במקומוךת ציבוריים (שינוי התוספת בחוק).

2. הצעת חוק עבודת נשים {תיקון - טיפול הפריה)

(הצעת חה"כ ש' אלוני).
היו"ר א' נמיר
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. על סדר היום

שלנו שני נושאים. הנושא הראשון; צו הגבלת העישון במקומות עיבורי יכו (שינוי
התוספת בחוק). הנושא השני
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - טיפול הפריה), הצעת

חברת-הכנסת שולמית אלוני.

לפני שנתחיל את הדיון בסעיף הראשון, הצעה לסדר לחבר הכנסת צבן.
י' צבן
התפרסם היום במספר עתונים דין-וחשבון של המועצה לשלום הילד על אישפוז

ילדים בבתי חולים פסיכיאטריים, כאשר נמצא כי חלק מהילדים לא צריך להיות מאושפז

קשה למצוא מלים כדי להגדיר את התופעה הזאת, ואני מוותר על כל

הסופרלטיבים. הרופאים והמנהלים שם מודעים לחומרת הענין, אבל קצרה ישם מהושיע.

הם מנסים לשים את הילדים במוסדות אלטרנטיביים, ואני לא יודע מה בדיוק המצב

במוסדות האלה. אגב, בארצות הברית התגלתה פעם פרשה כזאת שעוררה פערה ציבורית,

ומאבק גדול התמקד סביב זה. התוצאה היתה שהוציאו את הילדים לרחוב, כי בשל לחץ

ציבורי גדול כל כך הם לא רצו לקחת על עצמם אחריות, ומכיוון שסירור אלטרנטיבי

לא היה הם שלחו את הילדים הביתה, ולמעשה הפקירו אותם.

הגשתי הצעה דחופה לסדר היום בנושא זה, ואני מניח שגם חברי כנסת נוספים

עשו כן. אבל מאחר ובימים טרופים אלה קשה לדעת מה יאשרו ומה לא יאשרו כהצעה

דחופה, אני מבקש שנסכם בינינו שאם הנושא לא יידון במליאה, ולכן גם לא יועבר אל

הוועדה הזאת, אנחנו נקיים בירור מאד רציני בנושא הזה.

נראה מה יקרה בנדון ביום הרביעי הקרוב.

הצעה לסדר לחבר הכנסת רן כהן.

רן כהן;

אני מניה שגם אה גבתרי היושבת ראש, וכן גם שאר חביר הוועדה קיבלו את

הנייר שהכין כונס הנכסים של בקט לגבי הנושא של תיקון חוק הביטוח הלאומי למצבים

שבהם אין צו הכרזה כפושט רגל, ואין צו לפירוק חברה. במצבים כאלה העובדים

נשארים כלואים במצב בלתי אפשרית כשאינם ובאים לקבל השלום מהמוסד לביטוח לאומי.
י' צבן
זה מחייב שינוי החוק.
רן כהן
פנינו בשעתו אל הכונס ובקשנו שיכין לנו נייר, והוא אכן הכין נייר כזה.

אנחנו מודעים כבר תקופה ארוכה מאד למצב הזה. אגב, דבר כזה קרה גם במזנון

הכנסת, כאשר נשארו ששה עובדים שצריכים לדאוג לכך שבית המשפט יכריז על החברה

הקודמת, שכבר איננה קיימת, כפושטת רגל כדי שהם יוכלו לקבל את הפיצויים המגיעים

להם.



אני מציע שניזום ביחד תיקון בחוק הביטוח הלאומי בענין כונס נבטים במצב של

פשיטת רגל, הדואג לזכויות העובדים במקרה של מינוי כונס נכסים. הם לכוללם לקבל

פיצויים בתנאי שהם ידאגו לכך שבית המשפט יכריז על ההברה כפושטת רגל. כדאי- אולי

לבוא בדברים בענין זה גם עם ההסתדרות.

1. צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת בחוק)

היו"ר א' נמיר;

אנחנו עוברים לסעיף הראשון שעל סדר הלום שלנו, צו הגבלת העישון במקומות

ציבוריים (שינוי התוספת בחוק).

מאחר והיועץ המשפטי שלנו איננו כאן היום, אבקש ממזכירת הוועדה לקרוא את

מכתבו של שר הבריאות אל הוועדה, ואת הצו.
אי אדלר
וזה תוכן המכתב: מוגש בזה לאישור הוועדה נוסח של צו בדבדר הוספת בנקים

ובתי דואר לרשימת המקומות הציבוריים שהעישון בהם מוגבל לפי חוק הגבלת העישון

במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983.

מן הראוי לצילן כי בסקר שנערך על ידי המכון למחקר חברתי-שלמושי לישראל

ביולי 1988 נמצא כי 61% מהציבור סבור שקיים איסור על העישון בבנקים, כלומר

ההצעה הנוכחית באה ליישם מה שכבר נחשב ככלל התנהגות על לדי רוב הציבור. להד עם

זאת,היוזמה להוספת בנקים ובתי דואר לרשימת המקומות הציבוריים נובעת בעיקר

מתלונות הציבור בדבר עישון במקומות אלה והצורך להתאים את החוק לצלפלות הציבור.

רצ"ב נוטח מוצע לצו. נודה לך אם תעמידי את הנושא לדיון ואישור בוועדה. על

החתום שר הברלאות יעקב צור.
רו כהן
במדינה קיים היום מצב בלתי נסבל בכל הקשור לפרסומת של שאול בן שמחון

והמחלקה שלו בנושא העישון. זו קריאה ועידוד לעישון, כאשר חבתר דובק מממנת את

הפרסומות האלה על עמודים שלמלם בהסמכה של ההסתדרות. הטענה היא באילו יש אפליה

לרעה של חסגריות הישראליות לעומת סיגריות תוצרת חוץ באמצעות הטלת מיסוי, כאשר

סיגריות תוצרת חוץ, או שייעשו גם זאת וגם זאת.

רוח המודעות היא עידוד לעישון, כאשר ההסתדרות הפכה להיות כלי שרת בידי

חברה ליצור סגריות. אני חושב שהוועדה שלנו צריכה לפנות אל ההסתדרות ולבקש את

הפסקת החרפה הזאת. חייבים להפסיק את הפרסום על מודעות ענק של העדפה כביכול של

סיגריות תוצרת הארץ על פני סיגריות תוצרת חוץ, כאשר בפרסום הזה יש משום עידוד

לעישון.
היו"ר אי נמיר
מזכירת הוועדה תקרא את הצו
אי אדלר
להלן הצו: בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(ג) לחוק הגבלת העלשון במקומות

ציבוריים, התשמ"ג-1983 (להלן - החוק) ובאישור ועדת העבודה והורוחה שלה כנסת,

אני מצוהו לאמור:



שינוי' 1. בתוספת לחוק, אחרי פרט (13) יבוא:

התוספת "14. הדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק או בבית דואר".

תחילה 2. תחילתו לש צו זה ששים ימים מיום פרסומו.
א' מישר
סעיף 1 מסמיך את שר הבריאות להוסיף מקומות ציבוריים בהם העישון מוגבל,

באישור ועדת העבודה והרוחה של הכנסת, וכאן ישנה הרשימה כפי שנקבעה עם חקיקה

החוק בשנת 1963, ולשנה עוד תוספת אחת מלפני שנתיים.

היו"ר אי ננ?לר;

מבקשים מאתנו להוסיף לרשימת המקומות בהם חלק איסור לעשן עור שני מקומות:

הדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק אל בבית דואר.

אנחנו מבקשים לשמוע את רשימת המקומות המו נבלים היום לעישון.
אי מיטר
להלן הרשימה: 1. אולם סגור המשמש בדרך לבית קולנוע, לתיאטרון, לקונצרטים,

לאופרה, למחול, וכן אולם המשמש להתקהלות הציבור למטרת הרצאה או דיון, למעט

המסדרונות והאכסדרה שהוקצו לבך ובהם יהיה העישון מותר. והבל בעת שיק בהם קהל,

ולמעט כאשר אין לציבור רשות בגיסה אליהם בין בתשלום ובין לא בתשלום,

2. כל מקום בבנין של בית חולים ומרפאה, חוץ ממקומות שהוקצו עי. ידי הנהלת

בית החולים או המרצפה שבהם יהיה העישון מותר, ובלבד שהם אינם חדרים המיועדים

לאישפוז, לטיפול, או לבדיקה.

3. החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת,

4. אולם קריאה והדר קריאה בספריה הפתוחים לציבור, חוץ מהמקומות שהוקצו

בידי הנהלת המקום שבהן יהיה העישון מותר, אם הוקצו.

5. כל מקום בבנין המשמש מוסד חינוך או מוסד להשכלה גבוהה, חוץ ממקום

המשמש מנורים או מקומות בספריה או בהררי דיון שרשאית הנהלת המוסד להקצות שבהן

יהיה העישון מותר.

6. מעלית לנסיעת בני אדם,

7. אוטובוס בעת שיש בו נוסעים, בפסקה זו אוטובוס במשמעותו בתקנות

התעבו דה.

8. מונית וזזוטובוס בעת שיש בהם נוסעים. מונית וזוטובוס במשמעותם בתקנות

התעבורה.

3. רכבת בעת שלש בה נוסעים למעט קרון שהוקצה לכך שבו יהי ה העישון מותר,

הקרון היחיד שבו נמכרים מקומות שמורים.

10. החלק הפתוח לציבור של מרכול.



11. מזנון, בית קפה מסעדה, לרבות כל בית אוכל אחר שיש בהם 20 מקומות

ישיבה לפחות, למעט החלק שהוקצה לכך בחלק הפתוח לציבור שבו יהיה העישון מותר,

ובלבד ששטחו אינו עולה על מחצית שטח החלק הפתוח לציבור והוא שטח רציף ומסומן

בבירור היכן העישון אסור והיכן הוא מותר.

12. חדר אולם פתוח לציבור המשמש לפעילות גופנית או לספורט.

13, גן ילדים, מעון ילדים ובית ילדים.

היו"ר אי נמירף

עכשיו מוצא להוסיף חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק או בית דואר. האם יש

מישהו המתנגד לזה?

י' צבן;

לא. אבל אני רוצה לשאול מי לפי חוק זה יכול לתבוע במקרה "יל הכרתו.

אי מישר-.

הרשויות המקומיות מוסמכות להפעיל את החוק, והמשטרה,
היו"ר אי נמיר
אני מציעה שנאשר את התיקונים המוצעים. אני מעמידה להצבעה את סעיף 1 -

שינוי התוספת, וכן אני מעמידה להצבעה את סעיף 2 - תחילה.
הוחלט - פה אחד
לאשר סעיף 1, וסעיף 2, במוצע.

צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק) התש"ן-1990 אושר.

י' צבן;

אינני- יודע איך החוק מגדיר אח המושנ עישון. אני מבין שההגדרה כוללת החזקת

סיגריה בוערת, וכיוון שכך חייב להיות פרסום נאות לענין הזה, כי הצורך בו בולט

במיוחד במעליות. למעשה נם כשאתה מחזיק סיגריה ואינך מעשן אותה הסיגריה בכל זאת

מעשנת, ואני רואה לעתים שאדם יוצא ממעלית כשבידו סיגריה בוערת. אם אין אנשים במעלית כשהוא נכנס

אליה, הוא מעשן את הסיגריה שבידו; אם יש אנשים במעלית

כשהוא נכנס אליה עם סיגריה בוערת בידו, הוא אינו מעשן אותה וממשיך להחזיק בה

עד שהוא יוצא מהמעלית. צריך לבקש תיקון בפרסום בענין הזה, וצריך לבקש גם שבמסע

ההסברה של משרד הבריאות ידגישו את הענין הזה. במקומות צרים כמו מעלית זה באמת

חשוב במיוחד.

אני רוצה להתייחס עוד לענין האכיפה. צריכה להיות פרוצדורה די פשוטה לפיה

לוכל לפעול אזרח הרואה עצמו נפגע ממעשנים. המשטרה עסוקה באינתיפאדה ובתאונות

דרכים ובעוד דברים חשובים, אז האם אנחנו צריכים גם למשטרה בבגדים כתומים לטיפול

במעשנים במקומות שבהם אסור העישון?

אשר לאכיפת החוק במסעדות, נדמה לי כי מעט מאד מסעדות מקפידות על החוק

הזה, ואנשים הרגישים לעשן סיגריות רגישים לו במיוחד בשעת הארוחה, ויש אנישם

שממש סובלים כאשר מעשנים סמוך להם בעת הארוחה. אני חושב שצריך ליחות פרסום

מיוחד בדענין וה, ומסעדה שאין- בה איזור מלומד למעשנים צריכה לדאוג לפרסום הדבר

בכניסה אליה.
א' מישר
בהצעת החוק שלנו, שלצערי נדחיתה, היה סעיף בענין איסור פרסומת לסיגריות.

היה לנו שם גם סעיף בענין קובלנה פרטית, וזה היה תיקון עקיף גם לענין הפרסומת

וגם לעישון במקומות ציבוריים, בקרוב אנחנו נחדש את הפעולה בתהום זה.

חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים שייך לוועדת העבודה והרווחה, ואילו

חוק איסור הפרסומת שייך לוועדת הכלכלה.
אי אדלר
האבסורד היה בזה שחוק הגבלת הפרסום היה בוועדה הזאת, וחוק הגבלת העישון

היה בוועדת הכלכלה. והחוק קבע שהתקנות יותקנו על ידי הוועדה הרלבנטית.
י' צבן
אני מציע שנגיש הצעה לתיקון החוק כדל שאפשר יהיה להגלש קובלנה פרטית.
היו"ר אי נמיר
אנחנו נבדוק את הענין עם היועץ המשפטי שלנו, שאיננו כאן היום.
י' בן-משה
משרד הבריאות הוציא הנחיות לכל הרשויות המקומיות להצמיד מתן רשיון עסק

לכל המסעדות בהתקנת שילוט בהן בהתאם לחוק ולצורך לאכוף את הנושא.
היוייר אי נמיר
אנחנו צריכים לחוקק חוקים שהציבור יכול לעמוד בהם. אני עצמי אינני מעשנת,

אבל אינני אוהבת כשמכבידים מדי על הציבור בררך שהוא לא יובל לעמוד בה. צריך

לחנך תא המעשן ולהסביר לו שהדבר איננו טוב בשבילו, אבל אל אפשר לאסור עליו חד

משמעית לעשן סגריות.
ע' האוזנר
לדברים שאמר חבר הכנסת צבן, ורציתי להציע כמה רעיונות לפתרון כמה מהדברים. אני

מכיר דוגמאות מחוקים אחרים, שיתכן ובדאי לאמץ אותן. הועלה רעיון של קובלנה

פרטית, וזה קיים. רעיון אחר קיים בחוק הדרכים, שילוט, לגבי שלטים בדרכים בין-

עירוניות, שם נותנים לגוף ציבורי, כמו המועצה הישראלית לצרכנות או המועצה לארץ

ישראל יפה, את הסמכות להגיש קובלנות פליליות, ואז ישנו גוף ציבורי שעומד

מאחורי האזרח הנפגע.

גובה הקנס בחוק נקבע פחות או יותר לפי הנורמה של הנזקים של העישון כפי

שהחוק, המקורי קובע, והוא עומד היום על 75 שקלים, ובברירת קנס זה מחצית הסכום.

זאת אומרת שעסק שאינו תולה את השלטים המתאימים ישלם קנס בגובה של 500 ש"ח.

בארצות הברית אסרו את העישון בטיסות הנמשכות עד 6 טעות, והקנסות על המעשנים

מתבטאים באלפי דולרים. צריך להתאים את סטנדרט הקנס לתפלסה החברתית שלנו,

שהשתנתה ביינתיים, על חומרת העבירה והפגיעה עקב המעשה הזה.

בקשר לנושא הפרסומת של האיסורים, באיזו מידה הציבור מודע או לא מודע,

רציתי להציע לחברי.הוועדה הנכבדה רעיון שקיים היום בכמה מקומות בעולם. הוא

קיים בקליפורניה, אחרי שהועבר שם במשאל עם בשנת 1986. והרעיון הוא כדלהלן:



אנחנו לוקחים איזה שהוא סכום קטן מהמסים שמוטלים על סיגריות ומקצים אותו לפעולות נגד עישון.
היו"ר אי נמיר
אני מציעה לא להרחיק לכת כל כך בענין זה, מה גם שחלק מהדברים שאתו-; אומר

שייכים לתחום עבודתה של ועדת הכלכלה.
ע' האוזנר
אני רוצה לצטט מנאום קל בבוד השופט חיים בחן, שהיח בידוע נשיא האגודה

לזכויות האזרח, ובאשר הועלה בניניו נושא זכויות המעשנים הוא העיר את ההערה

הבאה: ובהקשר זה גם משהו על איסור העישון. בשם שמותר לאדם לקלקל את בריאותו

באוות נפשו, בך מותר לו לעשן. הנהגנו לאחרונה איסור בחוק על העישון במקומות

פומביים לא בדי לאסור על אדם לעשן גם במקום ציבורי, אם הוא רוצה בכך, אלא בדי

לאפשר לציבור שאיננו מעשן להנות מאוויר צח העלול להתקלקל מהצחנה של העישון.

איננו מגבילים את זכותו של הפרט על ידי איסור עישון אלא בעקיפין בלבד. מטרת

החוק להגן על הציבור בכללו מפני חעישון של הפרע פלוני "למוני, אבל אין לנו
מבחינה משפטיו
לנות למנוע מאדם לעשן אם הוא רוצה לעשן או לקחת סמים אם הוא

רוצה לקחת סמים.
היו"ר א' נמיר
נראה לי שזה קצה מרחיק לבת. לא חייתי מכניסה לבאן את נושא חסמים.
ט' לרר
אותי מדאיגה הצעתו של הבר הכנסת צבן. נראה לי שהבעיה היא באביפת החוק.

בנושא המסעדות היתה תקופה שמי שירע שם שלטים, ופתאום הוריאו את השלטים.

המכון לבריאות העובר של ההסתדרות ערך סקר בחודש מאי השנה, שבדק מדגם גדול

ורציני של בל מקומות העבודה, והתברר כי 92% מכלל עובדי ישראל הם בעד ההוק

לאיסור ע'-שון במקום-עבודה, ומעניין שקרוב ל-70% מהמעשנים בעצמם אף הם בעד החוק

הזה, והם מוצאים בו יתרונות בזח שהם צריבים לצאת בדי לעשן, והדבר הזה יפחית את

הדירות העישון שלהם. הייתי מציע על כן, אם אפשר, להוסיף את האיסור הזח לשני

האיסורים האחרים.
היו"ר א' נמיר
איננו מערבבים ענין בשאינו ענין. זה גם לא חוק שאנחנו יכולים לטפל בו.

ענין מקומות העבודה הוא מאד בעייתי, גם אם ישנם 70% שמסכימים לאיסור חזה. מה

גם שאני מבירה את הסקרים ואת מהימנות התוצאות שלהם. לפנינו שני צווים שאותם

אישרנו, ואני רואה בזה התקדמות. הסך הבל הוא עכשיו די מרשים.

אני מסכימה שכל מה שאנחנו מחוקקים ומאשרים אינו שווה דבר אם אין אובפים

את הצווים כהלכה. על בן אני מבקשת לבתוב אל שר הבריאות מכתב בענין זה, והעתק

למנב"ל המשרד. לדעת'- אין דבר אפקטיבי יותר מאשר תשדירי שירות בטלוויזיה,

והמשרד צריך לנסח את התשרירים שלו בענין העישון בך שבנוסף לפניית לציבור בדל

להסגיר לו שהעישון מסכן את בריאותו, יש להעמיד את הציבור על ידיעת ההוק וחומרת

הענישה. לדבר הזה תהיה השפעה חיקה ביותר על הציבור, יותר מבל התזכירים

וההוראות והמכתבים שנשלחים לכולם. אה ההצעה הזאת נעביר לשר, והנימוק לבך

יהיה שאנחנו מודעים לעובדה שבחלק לא מבוטל מהמקומות לא אוכפים את ההוק,

וכדוגמה מאד בולטת נציג את המצב במסעדות. וגם נבקש מהשר שאחת לבמה זמן י יערבו

ביקורי פתע במקומות, כי יש להן אפקט מרתיע, ותהיה לזה גם תהודה ציבורית.



2.הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - טיפול הפריה). (הצעת חה"כ שי אלוני)
היו"ר א' נמיר
אנחנו עוברים לסעיף השני שבסדר-היום שלנו, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון -

טיפול הפריה) של חברת הכנסת שולמית אלוני. בהתאם לנוהל תציג חברת הכנסת אלוני

את הצעת החוק שלה.
ש' אלוני
אני מודה לך שהזמנת אותי. אני חושבת שבוועדה הזאת אין צורך להרחלב ברברים

על ההצעה שלפנינו. 'ישנם הישגים בתחום הרפואה והמדע, וההישגים האלה מאפשרים גם

לנסים שקורם לא לבלו להכנס להריון להקים עכשיו משפחה.

בעצם העוברה שנתנו זכויות סוציאליות מסויימות לנשים שנמצאות בשמירת הריון

קבענו פילוסופיה שתופסת גם לגני כל איש או אשה אחרים הנמצאים בטיפול לצורך

הפריה, אם אמנם הטיפול הזה מחייב העדרות מהעבודה, באישור הרופאים. כל מה טאני

מבקשת זה להחיל את אותה פילסופיה הקיימת לגבי נשים בשמירת הריון גם על

נשים, ובמקרה הצורך גם על גברים, הנזקקות לטיפולים לצורך הפריה, לפי אותם

התנאים של בריקה רפואית ואישורים רפואיים.

זו הבקשה וזו נקורת התיקון, ואני חושבת שהרברים ברורים. יכול להיות שזה

עשוי לעלות משהו למשק, אבל אני חושבת שבאיזון האינטרסים ראוי לעשות את הרבר

הזה.
היו"ר א' נמיר
מאחר והיועץ המשפטי של הוועדה נמצא בחו"ל אני אקרא את סעיפי החוק.

תיקון 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954), (להלן - החוק העיקרי), האמור

סעיף 7(ג) בפסקה (1) בסעיף 7 (ג) יקרא (2), ולפניו יבוא:

7(ג) (1) בתקופה שהיא עובתר טיפול הפריה, אם אישר רופא בכתב כי

הטיפול מחייב זאת ובמירה שאישר;"

אני . מבקשת מעו"ד אביבה גולדשטיין לקרוא בפנינו את החוק העיקרי בנדון.
א' גולדשטיין
אני קוראת מסעיף 7(ג) לחוק העיקרי - זכות להעדר מהעבודה.

א. עוברת שהפילה רשאית להערר מעבורתה שבוע לאחר הפלה, ואם אישר רופא כי

מצב בריאותה נ?חמרת ההפלאה מחייב שתעדר זמן רב יותר, הזמן שקבע הרופא, אך לא

יותר מששה שבועות.

ב. דין העדר מכוח סעיף א' כדין העדר מפאת מחלה.

ג. עוברת רשאית להעדר מעבודתה - 1. בחודשי ההריון אם אישר רופא בכתב כי

מצבה לרגל ההריון מחייב זאת, ובמירה שאישר; 2. מתום חופשת הלירה ער תום 6

חורשים מאותו יום אם אישר רופא ב'- מצבה עקב להירה מחייב זאת, ובמירה שאישר;

3. בתקופה שהיא מניקה את הילך שעה אחת ביום, בין ברציפות ובין בשתי פעמים.

ההפסקות המותרות על פי פסקה זו הן בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבורה ומנוחה

תשי"א-1951. ואין מנכים אותן משבר עבודה.



ד. 1) עובדת שעבדה עד חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה

לפחות 24 חודשים רצופים רשאית להעדר מהעבודה מראשית הטבוע השביעי שאחרי

הלידה מספר חודשים כרבע מספר החודשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר מ-12

חודשים, וחלק של חודש לא יבוא במניין.

2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה jדינו בדין חופשה ללא תשלום, וזמן

העדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.

5) עוברת שנעדרה מעבודתה מכוה פסקה 1 והתייצבה לעבודה לפג" תובן תקופת

פרישתה או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את ההזרתה

עבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתיצבה או הביעה את רצונה לחזור,

הסיפא היא לא לעניינו כי העובדת שם היא כבר לאחר לידה.
א' גולדשטיין
למעשה עניינו של הרווק הזה יחסי עובד ומעביר ושמירת זכויותיה של העובדת,

וגם של העובר, שנזקקה למה שקרוי בחוק טיפולי הפריה. אנחנו נטינו ללמוד קצת

יותר את המושג טיפולי הפריה, ומהרופאים למדנו שיש אי בהירות מסויימת במושג

הזה, ולכן ביקשנו להזמין גם את הרופאים במירה והוועדה תהיה מעוניינת לשמוע את

עמדתם.

לגופה של ההצעה, זה לא המגרש שלנו, כי זו לא הצעה הנוגעת לביטוח הלאומי,

אבל. אנחנו תומכים בה.
היו"ר א' נמיר
חחוק הוא בתחום של משרד העבודה והרוהה. את הכסף ישלם הביטוה הלאומי.

אם יתקבל החוק החדש של חבר הכנסת ישראל קיסר בנושא שמירת ההריון, ומאחר

וכאן מדובר על השוואת המעמד, אז בעקיפין כן תהיה לזה השלכה על הביטוה הלאומי.

בדברי ההסבר אכן מדובר בהשוואת מעמדה של כל עובדת העובתר טיפול הפריה לזה

של עובדת הנמצאת בשמירת הריון ככל שזה נוגע לזכותה להעדר מעבודה. בסעיף החוק

עצמו לא מדובר כקצבה כלשהי.
היו"ר א' נמיר
מאחר והיועץ המפשטי של הוועדה איננו, והוא מומחה לנושאים האלד,, ומאחר וזו

קריאה טרומית של החוק, אז את הענין שהעלה כאן חבר הכנסת צבן אנחנו נברר במועד

מאוחר יותר בין הקריאה הראשונה לשניה ושלישית. בהעדרו של היועץ המשפטי של

הוועדה אינני רוצה לקבוע דברים על פי יעוץ משפטי של המשרדים הנוגעים בדבר.

אבקש מפרופסור נרי לאופר לתת לנו איזה שהוא מושג ואינפורמציה על כל

הנושא של הפריה, ולהגיד לנו איך הוא מתייחס להצעת החוק הזו.
פרופ' נר לאופר
אני חושב שבחוק יש בלבול בין הפריה שיכולה להיות הפריה חוץ- גופית מזרע תורם או מזרע של הבעל, ובין טיפולים הקשורים בפוריות בכלל

תורם או מזרע של הבעל, ובין טיפולים הקשורים בפוריות בכלל.

אם אני מבין נכון תא רוח החוק, המטרה של החוק היא למנוע פיטורי נשים

עוברות בעקבות הטיפולים הללו, שצריך לעשותו רהב ככל האפשר. ולכן במקום "הפריה"

הייתי כותב "טיפולי פוריות" או "טיפולים הקשורים בפוריות". כי אחרת עלול להיות

שהכוונה תהיה הפריה אבל בנ?ובן של הפריה הוץ גופית. וזה לא אותו דבר.

בארץ נ;דובר בכ-30 זוגות הסובלים מחוסר פוריות. מתוכם כ-3000 יצטרכו הפריה

חוץ-גופית, הפריית מבחינה. קצת למעלה מהמחצית של 30 אלף הזוגות הטובלים מחוסר

פוריות הן נשים. 3000 מהן יזדקקו להפריית מבחינה, והשאר יעברו טיפולים אחרים

כמו תרופות לגרימת ביוב, שיבוהים של הזרע, ניתוחים וטיפולים אהרים הדרושים לשם

עדכון המצב, וכן צילומים לנ?יניהם.

המצב הקריטי ביותר נמצא אצל הזקוקים להפריית מבחנה, כי הטיפולים האלה

מנתרים תא החולות האלה תקופה לא קצרה לפני הביצוע,ר כי צריך לדעת מתי לבצע את

זה. וזו על כן הקבוצה הקשה ביותר מבחינה לי.

בנות הקבוצה הזאת נמצאות בלחץ אדיר בגלל הצורך גם בגלל הרצון להצליח,

כאשר ידוע שרק 20% מהמטופלות יכנסו להריון, 17% יקחו בסופו של דבר ילד הביתה.

יש בזה אלמנט קשה של מתח עבור בני הזוג העוברים אתך הטיפול, כי מלכתחילה הם

יודעים שרק אחד מתוך ארבעה לצלח, וכל אחד רוצה להיות בין המצליחים.

במהלך הפעולה הזאת כמעט כולם סובלים מבעיות כלשהן בחיי המין שלהם ובחיי

המשפחה שלהם. מבחנים פסיכולוגים שערכנו אצלנו ושנערכו בחו"ל מצבלעים על כך

שהחרדה של האשה העוברת הפריית מבחנה היא יותר גדילה מזו של אשה הסובלת מסרטן

יש בהחלט הגיון כחוק מהסוג הזה, למרות שהוא יעורר בעיה. בכל ארצות של

NEW ENGLANDהכירו לאחרונה בהפריית מבחינה ובטיפולי פוריות בכלל כמחלה,

וחייבו את חברות הביטוח האמריקאיות ב- NEW Englandלשלם עבור הטיפולים האלה,

כולל מה שקשור בימי עבודה. בעקבותיהן הולכות עכשיו עוד מספר מדינות בארצות

הברית, מתוך 30 מדינות יש כבר 10 מדינות שהכירו בטיפולים האלה בטיפולים

המחייבים על פי חוק המדינה בתשלום.

יש הטוענים שפוריות זה לוקסוס. אבל לפי הצהרת האו"ם ולפי הצהרת הזכויות

של ארצות הברית הזכות להוליד ילד זו אחת מזכויות היסוד של האדם.

אשר לעלויות, אני לא יורע כמה עולה להביא עולה חדש ארצה, אבל אני יכול

להגיד לכם כמה עולה להביא ילד מבחנה. בנתונים הקיימים עלות ילד שנלקח הביתה

נעה בין 25,000 ל-50,000 דולר. במרכזים הגרועים ביותר הייתי אומר שזה מגיע

אפילו לכדי 75 אלף דולר, ובטובים יותר, שמהם יוצאים 50% או 7 0% ההריונות,

העלות היא 25 אלף דולר. את ההשוואה הזאת בין העלייה הפנימית הזאת לעלייה

השורה התחתונה היא שהחוק הזה הוא חוק ליברלי וברוח חוקים דומים שהולכים

ומתפתחים בחלק מארצות אירופה, כמו למשל בהולנד, בנורבגיה, וברוח החוקים במטפר

מדינות בארצות הברית שראו בחוסר פוריות מחלקה שמן הדין לשלם עבור הטיפול בה

בד'וק כמו עבור הטיפול בסכרת או מחלת לב.
היו"ר אי נמיר
בין היושבים כאן אין ויכוח על כך שהחוק טוב, ואנחנו רוצים להעביר אותו.

השאלה בסופו של דבר תהיה שאלה של כסף. אנחנו מדברים על אוכלוסיה של 15 אלף

נשים, מהן 10% יצטרכו טיפולי הפלייה. דיברת גם על הקבוצה הקשה ביותר, זו

שנזקקת להפריית מבחנה. האם הקבוצה הזאת היא מתוך 3000 הנשים? אולי תוכל למסור

לנו את ההתפלגות של 15 אלף הנשים.

מספר פעמים נסינו להכניס בכל מיני חוקים את ענין שמירת ההריון, ועכשיו

ישנו חוק של ישראל קיסר בנושא זה שנדון אתמול בוועדה, וניסינו להכניס גם את

נושא הפריית המבחנה, ותמיד היתה התנגדות מוחלטת של משרד האוצר בגלל העלות

הגבוהה.
פרופ' נ' לאופר
במהלר השנה כ-3000 מתוך 15 אלף הנשים נמצאות במחזורים של הפריית מבחנה.

אין המדובר ב-3000 נשים, כיוון שאשה אחת יכולה לעבור שני טיפולים כאלה בשנה,

ולכל היותר שלושה טיפולים. מדובר בכ-1500 נשים. האשה נזקקת ל-5 עד לימים לנפי

ביצוע הפעולה עצמה. הפעולה של איסוף הביציות, הפרייתן ואחר כך החזרתן עורכת

בין 48 ל-72 שעות, ולפעמים תרצנה נשים לנוח אחרי זה עוד שבועיים.
שי אלוני
כשאתה נותן פתק לאשה העוברת טיפול כזה, במה ימי העדרות מעבודה תרשום לה

לחצורך התהליך הזה, עד להריון?
פרופ' ני לאופר
עד להריון היא תצטרך לעבור 4-5 מחזורים כאלה, בין 5 ל-7 ימים כל

אחד,ושבועיים מנוחה אחרי זה. זו הקבוצה היותר קשה. בסך הכל היא תעבור את

הטיפול הזה 4 עד 5 פעמים, לא בשנה אחת כמובן אלא בסך הכל.
היו"ר אי נמיר
האם אשה בשנות הפםוריות שלה יכולה לעבור יותר מפעם אחת הפריית מבחנה

בשביל יותר מהריון אחד? ומה הממוצע לפי הנסיון שלבם?
פרופי ני לאופר
לרבע מהנשים שעברו אצלנו טיפול וילדו ילד, חזרו על הטיפול הזה כדי ללדת

ילד שני. יש אצלנו 250 נשים שילדו ילד אחרי טיפול כזה, ורבע מהן עברו מחזור

שני, ולמחציתן יש עוד ילד מאותו סוג טיפול.
היוייר אי נמיר
כשמדברים על 5 - 4 טיפולים עד להריון, הכוונה להריון אחד. כאשר אנחנו

מדברים על חקיקה בנושא זה אנחנו צריבים להבין שאותה אשה יכולה לעבור במהלך

שנות הפוריות שלה פעמיים את הטיפול הזה ואפילו שלוש פעמים.

אתה ביקשת ניסוח מאד סוחף לשם החוק, לעומת השם של חברת הכנסת שולמית

אלוני. האם מלבד הקבוצה הזאת, שהיא הכי אקוטית וזקוקה ביותר לעזרה, יש עוד

קבוצות שלדעתך בלא חוק מיוחד תהיה להן בעיה עם המעסיקים?
פרופ' נ' לאופר
אני חושב כי זו בעיה קונצפטואלית.אם הקונצפט הוא שמסתכלים על אי פוריות

כעל מחלה, אז יש עוד טיפולים שהם מאד אינטנסיביים. הטיפול של הפריית מבחנה הוא

הכי אינטנסיבי, אבל יש עוד טיפולים שהם מאד אינטנסיביים, כמו למשל תרופות

לנרימת ביוץ, ובשביל הטיפול הזה צריכה האשה לבוא יום יום, לעבור בדיקות דם

וסריקה של אברי הבטן. אשה המקבלת טיפול כזה צריכה לעבור 6 מחזורים כאלה פר

הריון, ובקבוצות ספציפיות מסויימות זה יכול להיות טיפול די ממושך.
היו"ר אי נמיר
האם הנשים האלה לא יכולות ללכת לעבודה אחרי שהן עובורת את הבדיקה?
פרופ' נ' לאופר
הן כן יכולות ללכת לעבודה. ואכן יש נשים שבאות מוקדם כדי לקבל את הטיפול

הזה, על מנת שמיד אחרי זה תוכלנה ללכת לעבודה. אבל יש נם נשים שתזדקננה אהרי

זה לחופש מסויים.
ע' פרץ
יכולתן של הנשים האלה ללכת מיד אחרי הטיפול לעבודה תלויה נם במקום

המנורים שלהן ובמקום עבודתן.
שי אלוני
בכל המקרים האחרים יכולות הרופאים של הנשים האלה לקבוע שזו מחלה, ואם יש

להן איקס ימי מחלה בשנה זה יכול להכנס במניין ימי המחלה שלהן, כי אתם הרופאים

מתייחסים לזה כאל מחלה. הקושי הוא בכך שהימים האלה בולעים את כל ימי המחלה שיש

להן בשנה, ואף למעלה מזה, ולכן צריך להתייחס אל זה בצורה אחרת. מבחינת

הקונצפציה אנחנו לא פוגעים בקבוצה שנזקקת פחות, כי היא מקבלת פתק שזה יום

מחלה.

אי פלפל!

בנעמת אנחנו ערות לבעיה הזאת מזה שנים רבות, ומתגלגלות אצלנו הצעות חוק-
היו"ר אי נמיר
אני לא מבינה לאן מגלגלת נעמת את הצעות החוק שלה. אלי, למשל, לא הגיעה

עדיין אף הצעת חוק אחת שהיא יוזמה של נעמת. בשש השנים שאני בוועדת העבודה

העברנו מספר חוקים, חלק מהם ביוזמת חברת-הכנסת שולמית אלוני,חלק מהם ביוזמת

חברת-הכנסת שרה דורות, וחלק ביוזמתי אני. אף אחד מהחוקים האלה לא היו

ביוזמת נעמת. חקיקה עושים רק בכנסת, אפילו לא בתשדירי שירות. לכן אל תגידי לי

על חוקים המתגלגלים בנעמת, כי אלינו לא הגיע דבר מכל זה.
אי פלפל
בתקופה הקרובה נביא לשולחן הכנסת את ההצעות שלנו.

אנחנו נתקלות בבעיות כאלה מדי יום. פונות אלינו נשים שנתקלות בבעיה,

ואנחנו רואים שזה אקוטי מזה שנים רבות. במקרה של שמירת הריון, ברגע שרופא אינו

מאשר שזו מחלה, כשאין דיאגנוזה ורק כתוב ,high pregnancy riskכפי שהם כותבים

בשמירת הריון, המעבידים לא נוטים לקבל את זה ואינם משלמים דמי מחלה.



הבעיה נעשית מאד רצינית כאשר מדובר בתקופות ארוכות. לפעמים אנחנו מציעים

לנשים לקבל אישורים לפי חוק דמי מחלה או לפי חוק עבודת נשים, ולהתחמק מזה.

הביטוח הלאומי נכנס לתמונה רק כאשר האשה נעדרת מהעבודה למעלה מ-90 יום ואז

במסגרת נכות זמנית היא יכולה לקבל משהו.

לדעתנו צריך להעמיס על חוק דמי מחלה את כל הצבירה של האשה בתחום דמי

מחלה, ואת היתרה במסגרת ענף אמהות. לבקש מהביטוח הלאומי לספוג את זה, ולהכניס

את כל נושא שמירת ההריון נם כשהאשה צריכה לשכב לצורך מנוהה.

היו"ר אי נמיר-.

את מדברת על שמירת הריון, ואנחנו לא דנים כאן עכשיו בנושא הזה.

א' פלפל;

אבל מבקשים השוואה לחוק לשמירת הריון.

היו"ר אי נמיר;

אתמול היה כאן דיון, בפעם השנייה, בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת ישראל

קיסר בנושא של שמירת הריון, ויכול להיות שיהיה מקום לעשות איחודכאשר הצעת

החוק שלפנינו תאושר על ידי הכנסת, נשקול בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה

והשלישית את הדברים, ויכול ליהות שלטובת הענין כדאי יהיה לאחד את זה. אבל היום

אנחנו מדברים רק בנושא טיפול הפריה.
אי פלפל
בנושא טיפול הפריה פרופר חוץ נופית או טיפולי פוריות שונים אין ספק

שפונות אלינו הרבה יותר נשים עובדות המקבלות טיפולי פריון מאשר נשים המקבלות

טיפולים של הפרייה ממש. אשה הנזקקת לטיפולים ארוכים, הנמשכים חודשים ואף שנים,

מעדיפה בדרך כלל להפסיק את עבודתה לגמרי, להתפטר ולקבל פיצויים, ולהתמקד

בטיפולים שהיא עוברת.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו מבקשי לשמוע את עמדת התעשיינים בנושא הזה.

חי ישראל;

הנושא הזה הוא נושא בעייתי, וההגדרה, כפי שהסביר פרופסור לאופר, היא רחבה

מאד. רק מהנתונים שהוא הציג מסתבר שמרובר בתקופה שבין שבועיים לשלושה שבועות

בקטע הצר שהוא הציג לגבי הנושא של טיפול מבחנה, כאשר הצעת החוק מדברת על דברים

נוספים כמו טיפולי פוריות בגבר, שלגביו לא קיבלנו עדיין שום מידע.

במישור התפיסתי הנושא נראה נאור, וחשוב לפתור את הבעיה. אבל כשאנו בוחנים

את זה אנחנו רואים שאין לפנינו הגדרה מדוייקת וגם לא פרק הזמן שהנושא צריך

להימשך. אנחנו חושבים שאם רוצים להעביר הצעת חוק כזאת צריך לסייג אותה ולהגדיר

במדוייק על מה הולכים, כדי שלא תהיה פריצה רחבה.

מדובר פה, כפי שהסביר פרופסור לאופר, נם בתקופות שבהן בני הזוג נמצאים

בלחץ כתוצאה ממתחים הקשורים בטיפול הזה. אני מניח שלגבי רופא שיודע שבני זוג,

בין שזה הגבר ובין שזו האשה, מטופל בנושא הזה, נושא הלחץ יכנס להגדרה הרחבה

הזאת. גם בענין זה הסרה ידיעה מדוייקת כמה זמן זה יקח וכדי.

<



לא ברור לנו גם אם כל הטיפולים האלה חייבים להתבצע בזמן העבודה ועל חשבון

שעות העבודה, או שישנם מבונים בהם יובלו העובדים לקבל את הטיפול המתאים בשעות

המוקדמות של הבוקר, לפני שעות העבודה, או בשעות הערב, ואפילו בשעות הלילה.

אנחנו לא בקיאים בנושא, ולבן איננו יודעים אם אפשר לעושת את הטיפולים האלה

אחרי שעות העבודה.

הנושא הזה אינו מספיק מונדר ומסוייג שניתן יהיה להעביר תא הצעת החוק הזו.

אחרי שחברי הוועדה יתנו דעתם נם לקטע של הנבר וגם לקטע של האשה, וגם להגדרה

מדוייקת על מה הולכים, אנחנו נשקול את הדברים. באנו יהום כי לא הצלחנו להניע

להחלטה בנדון, כי זח נושא רחב מאד ויש לו השלכות על שעות העבודה ועל משק

העבודה.
היו"ר אי נמיר
מר נחמן אורי, שמעתי שהטנן שלך, מר שלמה בן דור, נפטר. אני זוכרת שהוא

השתתף במספר ישיבות של הוועדה. אנחנו נשלח בשם ועדת העבודה והרווחה תנחומים

למשפחה ולמשרד.
ני אורי
הממשלה הביעה תמיכתה בהצעת החוק כפי שהיא, שמדברת על זכות ההעדרות בלבד.

אם עולות שאלות אחרות של תשלום בנון מחלה או לא כמו מחלה או כל צורה אחרת, זה

מחייב התייחסות נפרדת, ואינני יכול לנקוט כרנע עמדח בענין זה. אנחנו מסכימים

להצעת החוק כפי שהיא מנוסחת.
היו"ר אי נמיר
צריו להיות ברור לכם שהחוק הזה עולה כסף. אני מקבלת את דבריך כהסכמה שלכם

להצעת החוק. כי כשמסכימים להצעת חוק זו הסכמה למה שמשתמע מהצעת החוק.
ני אורי
אם אני מתעלם לרנע מהדיון שהיה כאן אתמול לנבי שמירת הריון, ומתייחס

לשמירת ההריון כפי שזה קיים היום, לפני התיקון, אז שמירת הריון לא מוכרת

כמחלה. יש פסיקה של בית הדין לעבודה,לגוזה לא עולה כסף. אני מתעלם מהחוק

שבהכנה, ומדכר על המצב כפי שהוא היום ואומר ששמירת הריון היום לא עולה כסף,

אלא שנקבע שמעסיקים לא יכולים לבוא בטענה אל האשה הנעדרת מהעבודה בגלל שמירת

הריון כאילו היא נעדרת ללא רשות. הצעת החוק הזתא באה להשוות את המצב.
שי אלוני
כפי שהחוק קיים היום פירוש הדבר שאי אפשר לפטר אותה מהעבודה בנלל העדרות

או בנלל טיפול, ואי אפשר לנזוף בה בנלל העדרות בשל טיפולף הפריה, ואי אפשר

להעמידה לדין משמעתי. מותר לה להעדר.

שני אורי;

זה לא עולה כסף למעסיקים, כי הם לא חייבים לשלם בנין ההעדרות.
היו"ר אי נמיר
לפי החוק הזה יהיה מותר לה להעדר מהעבודה כשלא תוכל לבוא לעבודה, אבל לא

תקבל בעד זה שכר, כמו שזה קיים היום לנבי אשה בשמירת הריון.
ני אורי
זה לא לגמרי מדוייק. ישנם מקומות עבודה רבים שההסכמים בהם מהייבים לשלם

נם בנין שמירת הריון, כמו למשל בשירות המדינה. ואני מניה שזה יהול נם על טיפול

הפרייה, אם זה יהיה כתוב.

אני חייב לומר בהגינות וביושר, שהממשלה הסכימה להצעת ההוק שלפנינו כפי

שהיא, הדנה בזכות ההעדרות בלבד, ואני מעתלם מהדיונים שהתנהלו אתמול, ושיהיה

להם בוודאי גם המשך, לגבי שמירת הריון.

אם הכוונה היא שההעדרות תגרור חובת תשלום אם מצד המעסיקים ואם מצד המוסד

לביטוח לאומי, זה כבר מחייב התייחסות נפרדת.

שי הולנדר!

למעשה אלן לי מה להוסיף על הדברים שאמר נחמן אורי. הדברים מקובלים נם על

האוצר.
היוייר אי נמיר
אני מציעה שנאשר את הסעיף הראשון שבהצעת החוק כמו שהוא, כי זה צריך לעבור

לקריאה ראשונה.

לאור ההבהרות של נציגי הממשלה אני מעמידה להצבעה את סעיף 1 שבהצעת החוק.

הוחלט - לאשר, פה אחד, סעיף 1 שבהצעת החוק הני'ל.

היו"ר אי נמירף
אנחנו עובירם ולסעיף 2, האומר
הוספת 2. בחוק העיקר, אחרי סעיף 7 (ג) יבוא:

סעיף 7(ג1)

יי7(ג1) הוראת סעיף קטן ג(1) תחול גם על עובד העובר

"טיפולי פוריות".
שי אלוני
ההתייחסות היא שלענין זה יוכר נם נגבר כמו אשה. אני לא מבינה בענין זה

דבר וחצי דבר, אבל נמסר לי שישנם מקרים בהם הגבר לא יכול לבוא לעבודה בשל

סיבות של טיפול, כשהזכות להורות קיימת גם לגבי הגבר כמו שהיא קיימת לגבי האשה.

אם הטיפול הוא בגבר, צריך להעניק לו מעמד שווה. אשר לשאלות כמה זמן זה לוקח,

ומה אחוז הגברים הנזקקים לטיפול בזה וכיוצא באלה שאלות, אני לא יכולה להשיב

עליהן, אבל אני חושבת שהשוויון חייב להימשר.
?י פרץ
יש מקרים בהם הרופא צריך את שני בני הזוג לצורך טיפול. אני בעד זה שיהיה

שוויון מוחלט בין הנכר לאשה בכל הקשור לטיפול הזה.
היוייר אי נמיר
בכל החוקים הקפדנו על כך שכאשר מדובר בשוויון, השוויון הוא דו סיטרי.



אני מעמידה להצבעה את סעיף 2.

הוחלט - לאשר סעיף 2 שבהצעת החוק הנ"ל.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת ממר גלעד נויטל שביחד עם מר דנביץ תבינו את החוק מהר ככל

האפשר, כדי שחברת הכנסת אלוני תוכל להגיש אותו למליאת הכנסת כבר בשבוע הבא.

ברגע שהחוק יחזור לוועדה אחרי הקריאה הראשונה, נטריך את פרופסור לאופר

עור הפעם, וגם התעשיינים יבואו וכל המוזמנים, ואז נהיה במצב של הבאת החוק של

הבר הכנסת קיסר בענין שמירת הריון לקריאה הראשונה, ואז יש מקום לשקול איחוד

שני הרברים.

אני מבקשת שבינתיים יכינו התעשיינים את הסקר ואת הבדיקה שלהם בנושא הזה.

חברת הכנסת אלוני ואני הסכמנו שגם אם זה יצטרך לעלות כסף למעסקיים נלך קודם כל

לקכוצה הכי אקוטית, ולא נעשה את זה סוחף, כי זה יהיה בעייתי בהחלט למשק.
חי ישראל
אפשר אולי לקבל הבהרות לגבי הטיפול בגבר.
פרופ' נ' לאופר
הטיפול בגבר בכל הקשור להפריית מבחנה הוא יותר מצומצם. מדובר למעשה ביום

שבו הוא צריך לתת דוגמה של זרע לשם הפרייה, וליווי האשה עד להחזרת העוברים.

בדרך בלל לא מדובר ביותר מיומיים.
היו"ד אי נמיר
בידוע לכל אנחנו לא מקבלים חוקים בחטף, ואנחנו נכנס לדיון מעמיק ומקיף

בנושא בין הקריאה הראשונה לשניה ולשלישית.

אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40)

קוד המקור של הנתונים