ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/05/1990

אבטלה גוברת וסגירת מפעלים בדימונה ובאופקים; סגירת מפעל מעוף

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 144

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

די כ"א באייר, התש"ו - 16 במאי 1990, בשעה 9:00

(ישיבה פתוחה)
נכחו
חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

רן כהן

ש' עמור

ע' פרץ

יי צבו

י' שפרינצק

י' שמאי
מוזמנים
חבר-הכנסת ר' איתן

א' אורו - ראש מנה"ר, משרד הבטחוו

יי חזו - ראש מועצת אופקים

אי אבוטבול - מ"מ ראש עיריית דימונה

ע' פדו - מנב"ל "כיתו"

עי תמיר - יו"ר מטה התעסוקה, ההסתדרות

יי בוטבול - מזביר מועצת פועלי דימונה

סי אילוז - מזביר מועצת פועלי אופקים

ג' אבוקסיס - איגוד מקצועי, מועצת פועלי אופקים

ני בוקובזה - איגוד מקצועי, מועצת פועלי אופקים

אי בו-קימוו רבז ארגוני, מועצת פועלי אופקים

עי בץ - משנה למנב"ל שירות התעסוקה

לי מלוני - מנהל אזור הנגב, שירות התעסוקה

ר' להב - סגו לתיעוש, מנה"ר, משרד הבטחוו

מי מו - ממונה בדרום על הכשרה מקצועית, העבודה והרווחה

צי שפילמו - ממונה על תקציב הפיתוח, משרד התעשיה והמסחר

ר' הרמו - אגף התקציבים, משרד האוצר
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
סגירת מפעל "מעוף"

אבטלה גוברת וסגירת מפעלים בדימונה ובאופקים



סגירת מפעל מעוף
היו"ר א' נמיר
בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

אני רוצה להכריז על הישיבה ישיבה פתוחה.

לפני שנעבור לדון בנושאים שעל סדר היום שלנו, ימסור לנו חבר-הכנסת עמיר פרץ

על מסקנות ועדת המשנה בנושא מפעל מעוף, שהוא עמד בראשה ושחבריה היו חברי-הכנסת

רו כהן ויעקב שמאי.

לפניכם מונח מכתבו של חבר-הכנסת פרץ בעניו "מעוף".
עי פרץ
בוקר טוב. אנחנו נתבקשנו לנסות ולמצוא איזו שהיא דרך שמפעל מעוף לא ייסגר

ושההחלטה לאחד את מכסות הייצור של אזור לכיש עם מכסות הייצור ב"עוף ירושלים"

תבוטל.

לצערנו, הגענו למצב שבלתי ניתו היה לשנות את ההחלטה. המגדלים התחילו להעביר

את העופות ל"עוף ירושלים", המוטיבציה של המפעל להגיע להסדר היתה נמוכה והעובדים

הפסיקו להאמיו בסיכויי המפעל להתקיים.

אני מוכדח לצייו שזכינו לשיתוף פעולה טוב מצד הנהלת המפעל. זכינו לסיוע של

הרשות המקומית, של מועצת הפועלים ושל ועד העובדים. הנהלת המפעל ישבה איתנו לדיוו

ארוך מאד. היו 2 פגישות שכל אחת מהו נמשכה 6-5 שעות. גיבשנו תכנית שהוגשה לשר

מרידוד ולאגף התקציבים. עשינו נסיוו לרכך את המכה הקשה על קרית-מלאכי. הכנסנו

לתמונה את מועצת הפועלים כדי שהפועלים יקבלו פיצויים מוגדלים.

בסיכומו של דבר הוחלט ש-2 מיליוו שקל מתוך 2.2 מיליוו יועברו לפיצויים

ותימסר הודעה מוקדמת על-חשבוו המפעל, ולא חשוב כמה זמו עבד האיש במפעל.

אני מצטער שאם כי מטרת הוועדה היתה לשמור על המפעל, נאלצנו להצטרף למאמצים

לאפשר לעובדים לפרוש בכבוד.

אני רוצה להודות לחבר-הכנסת רו כהו ולחבר-הכנסת יעקב שמאי שהגיעו לקרית-

מלאכי גם בהתראות מאד קצרות, ישבו שעות רבות וגם היוו גורם חשוב להבאת הנהלת

המפעל לכך שהיא נאלצה לדבר איתנו ולקיים שיחות.

אני חושב שגם חבר-הכנסת רו כהו וגם חבר-הכנסת שמאי החזירו את האמוו של

העובדים לוועדה הזאת. אני שמח שיש גורם שהעובדים נותנים בו אמוו. העובדה שחברי

הכנסת הגיעו לכל פעולה שהתקיימה גם במפעל וגם ביישוב, זה חשוב מאד.

יש מקרים שאנחנו נדרשים לטפל בהם ויש פעמים שאנחנו מצליחים לגרום לכך שמפעלים

יישארו פתוחים. אנחנו חייבים לשמור על אמוו העובדים ולנסות לפעול כדי לשמור מקומות

עבודה לעובדים בישראל.

אני מקווה שהוועדה תקבל את הצעותינו והמלצותינו ותעביר לאוצר הנחיה בדבר

תשלום הפיצויים.

דיברתי עם דוד ברוך מהאוצר ועם יושב-ראש מועצת הלול ואמרתי שאנחנו ממליצים

לאמץ את ההסכם כפי שהגיעו אליו בזמנו. אני מקווה שכך יהיה.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה להודות לחברי-הכנסת עמיר פרץ, רן כהו ויעקב שמאי. אני יורעת שהם

השקיעו זמן רב לטיפול בנושא הזה.

אני קובעת בצער רב שנקלענו למצב שאנחנו נאלצים לקבל את המסקנות ומקבלים אותן.

אנחנו נפנה לשר האוצר בנושא הזה של הבטחת הזכויות המלאות של העובדים.
רו כהן
רק שלא ישתמע כאילו הטכמנו עם הסגירה. אנחנו פעלנו לפתיחת המפעל.
י' צבו
אני מכבד את מסקנות הוועדה; נעשתה עבודה חשובה אבל צריך להיות סיכום על הפרשה.

הסיכום חייב לכלול ניתוח גם בנקודה של באיזה מומנט אפשר היה לעשות משהו. אני לא רוצה

שנסגור את העסק כאילו זו גזירת גורל.
היו"ר אי נמיר
נעביר לחברי הוועדה את הנוסח. לא נכתוב מכתב שלא על דעת חברי הוועדה.

לא במקרה אני לא חסידה של ועדות משנה. יש נושאים שאני רואה מראש שהם הולכים רע.

אני נגד להשלות את העובדים. ידעתי שבמקרה זה איו מנוס, אבל ניסינו.

אבטלה גוברת וסגירת מפעלים בדימונה ובאופקים
היו"ר א' נמיר
על סדר-היום שלנו כמה נושאים ששילבנו אותם יחד. לפני שבוע יזמתי דיוו בנושא

מצב התעסוקה בדימונה ובאופקים. יום אחר-כך הגישו שניים מחברי הכנסת, שניהם חברי

הוועדה, הצעות לסדר-היום בנושא של מפעל כיתו דימונה - "רכישת מדים לצה"ל ממפעל

כיתו דימונה". לשמחתי, ההצעות האלה הועברו לדיוו. ולפני זמו רב העלה חבר-הכנסת

רפאל איתו הצעה בנושא "מפעל טקסטיל דימונה".

באותה תקופה שבה העלה חבר-הכנסת רפאל איתו את הצעתו בנושא "מפעל טקסטיל

דימונה", סיירה ועדת העבודה והרווחה במפעל ובאותו זמן נמצא איזה שהוא פתרוו ועד

כמה שאני יודעת - אני מקווה שהיום נקבל דיווח - המפעל חזר לפעילות בתנאים יותר

משופרים אפילו, אם כי יש בעיות קשות בנושא ההזמנות, וזו הבעיה המרכזית. אבל אז

הצלחנו להסיר את האיום של סגירת המפעל.

אני מבקשת שהמציעים יעלו לפנינו את הנושא שהם העלו במליאת הכנסת.
ש' עמור
אני העליתי את הנושא בכנסת יחד עם עמיתי חבר-הכנסת עמיר פרץ. מדובר על הזמנות

משרד הבטחוו. נשלח מכתב להתאחדות התעשיינים - זה מה שנאמר לי - שבשנת 1991 לא

תהיינה הזמנות ל"כיתו דימונה".

נוסף לכך אני שומע בעל-פה שגם הזמנות אחרות ממפעלים שונים - רבינטקס למשל -

תופסקנה.

משמעות הדבר הזה היא צמצום דרסטי גם ב"כיתו נצרת", ומדובר על עוד 9-8 מפעלים

שהצמצום בהם יהיה גדול.



מעגל האבטלה הולך ומתרחב מדי יום ובמקביל, בלי עין הרע, גדל והולך מעגל

העלייה. אני חושש שתהיה קטסטרופה.

אותה ממשלה שמצאה תשובה חלקית, חשובה אבל לא מספיקה, לנושא של תקצוב העלייה,

חייבת להקציב תקציב נוסף ליצירת מקומות תעסוקה, לוותיקים ולעולים כאחד.

נפנה לממשלה. צריך להתקיים דיון חרום בנושא האבטלה. אני מקווה שהדיון הזה

יביא תקציב נוסף ליצירת מקומות עבודה במשק, ומייד.
ע' פרץ
אני רוצה לשבח את חברי שאול עמור על העבודה שהוא משקיע בנושא התעסוקה, בלי

קשר לנושאים פוליטיים.

המאבק סביב הנושא של "כיתן דימונה" יבול להיות או סימן להצלחה במאבק או סימן

רע לדרך חדשה.

תמיד הבאנו את משרד הבטחון כדוגמה למשרד שאם כי איך לו מחוייבות ישירה למאבק

באבטלה הוא לוקח את זה כחלק מהמשימות שלו, ולגביו הכפיפות בין נושאי הבטחון לנושא

החברתי לא היה נושא שאפשר להסתפק בו במס שפתיים.

אם הממשלה היתה מחליטה שכל משרד ממשלתי ינהג כמו משרד הבטחוו ביחס לערי

הפיתוח - אני מניח שבעיית האבטלה שם היתה נפתרת בחלקה הגדול. משרד הבטחוו נותן

עדיפות למפעלים בערי הפיתוח, וזה עולה כסף, אבל לא הכל צריך להיות מוכרע דרך ניתוח

התקציב.

אנחנו מודעים לכך שיש בעיות בתקציב, יש תקציב דולרי ויש תקציב שקלי. אנחנו

מבקשים שמשרד הבטחוו לא ילך בדרך הקלה של ביצוע הזמנות דולריות בחוץ-לארץ.
ר' איתו
כל המצב הוא עניו של אלטרנטיבות, וזה נכוו לגבי כל מקום בארץ. אנחנו עומדים

בפני שתי אפשרויות. אפשרות אחת - שהמפעל ימשיך לעבוד וימשיכו לממו רכישה. והאפשרות

השנייה - שהאנשים יקבלו דמי אבטלה. הכסף נמצא במקום מסויים, אפשר לתת אותו לאנשים

שאינם עובדים ואפשר לתת אותו לאנשים שכו עובדים. צריך לתת אותו לאנשים שכו עובדים.

הביטוח הלאומי צריך להעביר את הכסף שהיה משלם למובטלים כדי שתהיה לחם אפשרות לעבוד,

במקרה זה "כיתו דימונה". צריך לחשוב על מפעל שיכול לעבוד כדי שאנשים יקבלו כסף

תמורת עבודה.

היו"ר א' נמיר;

ברגע שקראתי בעתונות על מה שעלול לקרות ב"כיתו דימונה" ביקשתי ממזכירת

הוועדה לזמן מייד ישיבה של הוועדה שלנו בנושא זה. בינתיים נודע לנו שגם ועדת

החוץ והבטחוו עוסקת באותו נושא. אמרו לי שזה נמצא בוועדה בראשותו של חבר-חכנסת

לנדאו העוסקת בנושאים של רכש חוץ. חבר-הכנסת לנדאו היה במשך שבוע בחוץ-לארץ. דיברתי

איתו אמש.

רבותי, אנחנו רואים שסוגרים מפעל ועוד מפעל ואיש לא מתרגש. זה לא רק "כיתו

דימונה" וזה לא רק "כיתו" בכלל. מזמינים צמיגים מאמריקה וב"אליאנס" חדרה יש סכנה

של פיטורים גדולים מאד. ויש מפעל רבינטקס, זה סיפור ממיו אחר. יש שם הנהלה שלא

יכללו אותה ביו ל"ו צדיקים. לא נסייע לחם. ויש חסיפור של המפעל בפתחת ארז, שהעסיק

פועלים מהשטחים. ויש מפעל שבו מתנהגים אל העובדים כך ששום תושב בית-שאו לא רוצה

לעבוד בו והביאו אליו ערבים. האם אנחנו נפנה למשרד הבטחוו שיתו להם עבודה?
א' אורו
הם מעבירים את העבודה גם למעלה אדומים.



היו"ר א' נמיר;

אנחנו דנים היום על דימונה ועל אופקים. נתחיל בשמיעת דבריו של ממלא מקום

ראש עיריית דימונה.
א' אבוטבול
בראשית דברי אני רוצה להתנצל בשם חברי וידידי, ראש העיר, שמסיבות אישיות

נבצר ממנו להשתתף בישיבה זו.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת שמצאו לנכון להעלות את הנושא שלפנינו, שהוא

נושא כאוב הרודף אותנו במשך השנים.

אחד הדברים שפחדתי ממנו הוא שאני אאבד את התקווה שהנגב הוא העתיד הגדול של

מדינת ישראל. לצערי, זה הולך וקורה לנגד עיננו. דימונה, שהיתה בת 32 אלף נפש, מונה

היום 24 אלף נפש. זו נסיגה לאורך כמה שנים, נסיגה האוכלת בנו כל חלקה טובה. אין

אוזן קשבת ואיו מושיע.

כמי שחי בדימונה מיום היווסדה עד היום, אני מכיר מה שקרה בה לאורך כל הדרך.

אם אנחנו לא מסוגלים להחזיר הביתה חיילים וחיילות משוחררים, בוגרי אוניברסיטאות,

אם אנחנו לא מסוגלים לספק להם תעסוקה מתאימה בעלת הכנסה ואתגר לעתיד - שום דבר

לא יעזור לנו. מפעלים במצוקה נסגרים והאבטלה הולכת וגדלה מדי חודש בחודש.

הופעתי בפני הוועדה הזאת הרבה פעמים. כל הזמן אנחנו זועקים, צועקים,

מדברים, אבל לצערי איו מי שיבוא ויושיע, ולא רק לדימונה שאנחנו מדברים עליה

היום. יש הרבה דימונות.

בעיר שלי יש למעלה מ-1,000 מובטלים וביניהם צעירים וצעירות רבים. אנחנו

עומדים בפני הבנים והבנות ואיו לנו תשובות עבורם. האם נאמר להם שילכו לחפש עבודה

בתל-אביב? בפריז?
קריאה
הם עושים את זה.
א' אבוטבול
אלה בנים ובנות לתפארת מדינת ישראל. מערכת החינוך מוציאה נוער מצוייו, הוא

משרת ביחידות קרביות. דימונה הוציאה רופאים, מהנדסים וכוי. לצערי הם לא מוצאים

לאו לחזור ועם סיום לימודיהם הם עוזבים את המקום ובעקבותיהם הולכים גם ההורים.

דימונה הולכת ושוקעת. את דימונה עוזבים אלה שמסוגלים להסתדר בכל מקום בארץ, כלכלית

וחברתית, עוזבים אותה אלה שמסוגלים לרכוש דירה בכל מקום אחר. לא עוזבים אותה אלה

שאינם יכולים להסתדר במקום אחר. אנחנו זועקים זעקה של אמת היוצאת מו הלב.

אני נמצא באזור לפני הקמתה של דימונה. הייתי ביו הראשונים שקלט את את העלייה

שהגיעה לשם. אני רוצה לקלוט עלייה גם עכשיו, זו התקווה לשנות את פני דימונה. בעקבות

העלייה אולי יבוא גם פיתוח. זו התקווה שנשארת לנו לשינוי המצב.

צריך לעשות צעד מהפכני כדי להסיר מאיתנו את הנגע,והבושה.
יי בוטבול
אכל מודה לחברי הכנסת שהעלו את הבעיה של "כיתו דימונה", אשר עבר משבר קשה.

במשך חודשיים היתה שביתה. ההסתדרות שילמה שתי משכורות לעובדים.



סוף סוף התחלנו לראות אור, המפעל התחיל לעלות על דרך, חתמנו הסכם, והנה עכשיו

שומעים כאילו קונים את המדים מאמריקה. אם זה יקרה יהיו 100 עובדים בחוץ.
היו"ר א' נמיר
כמה יש שם היום?
ע' פדן
550.

יי בוטבול;

בחורש מרס הגיע מספר המובטלים ברימונה ל-1,200. בחורש אפריל ירר מספר המובטלים

עקב עבורות עונתיות במלונות באזור ים-המלח. עכשיו המצב מחמיר. כל החיילים שחוזרים

לדימונה מסתובבים בעיר במשך 4-3 שבועות ואחר כך - הופ למרכז. השקענו בילדים אבל הם

נעלמים מהמקום. הורים שיכולים למכור אתי רירתם עוזבים את המקום אחרי הילדים. בהקשר

לזה אני מוכרח לצייו שכמעט בלתי אפשרי למכור דירה בדימונה,

המצב הנוכחי גורם לכך שיש בדימונה משפחות שאיו להן ממה לחיות ואיו שום מפעל

שקולט עובדים. לצערי, המפעלים הממשלתיים באזור לא קולטים עובדים ואם הם כו קולטים -

זה דרך ראיסים וקבלנים.

"טקסטיל דימונה" מבקש לפטר עובדים. מדובר על 28 עובדים ותיקים העובדים שם 30 שנה.

הוא מבקש לפטר 28 עובדים מתוך 250 עובדים.

במצב הזה אנחנו רצים אחרי כל מקום עבודה.
י' חזו
ברשותכם, אמסור קצת נתונים לחודש אפריל 1990. מספר דורשי עבודה - 468. מהם

מובטלים 6 ימים פלוס - 408. מספר הסרבנים - 9. מספר הזמנות לעבודה - 19 בלבד.

ויש 57 דורשי עבודה חדשים.
היו"ר א' נמיר
צעירים?
עי כץ
רובם, כו.
יי חזו
106 קשורים עם הבטחת הכנסה.

בסך הכל ניתנו 354 אישורי אבטלה - ל-246 בלתי מקצועיים ול-108 מקצועיים.

ביוזמת השדולה החברתית של חברי הכנסת נפגשנו ביום שני השבוע עם שר העבודה

והרווחה, רוני מילוא, כדי לשמוע מה הולך לקרות בעניו הזה.

איו פה חבר כנסת שלא יודע מה המצב האמיתי. אני חושב שאיו טעם לדבר בבכי. צריך

לדבר על מה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיות.

האבטלה אצלנו מגיעה ל-10%, זה פי 2 או פי 3 מזו שיש בריכוזים הגדולים במרכז הארץ.



בפגישה שהיתר. עם השר מילוא הוא סיפר על מספר הצעות שהביא בפני הממשלה בישיבתה

ביום ראשון. אני הייב לומר ששמעתי דברים מעניינים. אני מקווה שהממשלה תעשה משהו.

היו"ר אי נמיר;

מה מעניין? שמענו אותו כאן ביום רביעי. הוא ריבר על הארכת התקופה של רמי

אבטלה.
י' הזן
גם.
היו"ר א' נמיר
אם יש בשורות טובות, אני מבקשת לרעת מה הן.
י' הזן
אחת ההצעות היא לתת למפעלים פטורים ממס.

יש גם הצעה ברבר הארכת תקופת רמי האבטלה, וכאן יש תנאי של קבלת כל עבורה.
היו"ר אי נמיר
זה מחייב שינוי בחקיקה.
יי חזן
הצעה אחרת היא לתת מעמר של אזור פיתוח אי לא רק לפי מיקום גיאוגרפי אלא לפי

נתוני האבטלה. אני מסכים שבהצעה הזאת יש סכנה לאינטרסים שלי.

אחר הרברים החמורים ששמעתי באותה ישיבה הוא שיש חלופות לחוק לעירור השקעות הון.

אני חושש שלא יהיה חוק לעירוי השקעות הון, כמו שלא נשאר "לביא" ולא באו חלופות.

אם אני לא הייתי מקבל מעמר של אזור פיתוח אי "ואם לא היה חל עלינו החוק לעירור

השקעות הון - שום יזם לא היה מרבר איתי. לרעתי, אסור לפגוע בחוק לעירור השקעות הון.

אני מציע לשפר אותו.

חלופות? מרברים על תשתיות. אני חושש שלא תהיינה תשתיות ועור הרבה שנים אני

אמשיך לנסוע באותם כבישים ולאחר לישיבות.

יש אנשים שמסתכלים על רברים רק מנקורה ומשיקול כלכלי. מי שחושב שאפשר לבחון

את ערי הפיתוח רק מנקורת ראות כלכלית, אומר שאפשר לסגור אותן. אנחנו לא כלכליים.
רן כהן
גם המרינה לא כלכלית.
יי חזן
אנחנו לא כלכליים בשביל המרינה.

אני מבקש שלא יסתכלו עלינו רק מנקורת ראות כלכלית, לפחות לא לטווח הקצר. אולי

לטווח ארוך אנחנו כלכליים.



אנחנו נמצאים במקום שאנחנו נמצאים כי למדינח זח חשוב. אם זח לא חשוב -

שיגידו לנו. כל זמן שאנחנו שם - שחמדינח תדאג לאנשים כדי שיתפרנסו בכבוד ולא

יתבזו.

אני לא בוכח. אל תרחמו עלי. אני לא רוצח רחמים. תדבר חיחידח שיכול לחציל

את דימונח ואת אופקים זח לשפר את חיתרון שלנו. מגיעח עלייח, מקציבים מיליארדים -

שיפנו אותם לנגב. חצלת ערי חפיתוח זח פרוייקט לאומי. צריך לחשוב איר לשפר את

חיתרון חיחסי שלנו כדי למשוך חשקעות. זח חסיכוי חיחידי שלנו לשרוד.

ס' אילוז;

גבירתי חיושבת-ראש, חברי חוועדח, אני חנחתי על שולחנכם סקירח מתומצתת על

מצב התעסוקח באופקים.

אני מכבד את חוועדח חזאת כמו את יתר ועדות חכנסת, אבל כאשר אני חוזר לאופקים

אני רואח שחדברים ממשיכים לזר.ום כמו אתמול שלשום. וכדי לחמחיש לכם עד כמח חמצב
באופקים חמור
בחודש ינואר 1988 חיו רשומים בשירות חתעסוקח 303 איש, ובינואר 1990 -

507, כלומר עליח של כ .70%-אני מדבר על אנשים שנרשמים שהם לא מקצועיים, לא בוגרי

אוניברסיטאות, לא בוגרי מכללות, לא צעירים ולא משוחררי צח"ל. אלח אנשים שאיו לחם

אפשרות, לא כלכלית ולא כספית, ואין לחם אפשרות לעזוב את אופקים, אפילו לא באוטובוס

חמצב חזח מחמיר וחולף.

ביו חשנים 1983 ל-1989 נסגרו 19 מפעלים ופוטרו 768. באותח תקופח נפתחו 11

מפעלים, חלקם בתי-מלאכח, שקלטו 160 עובדים. כלומר, מ-1983 עד חיום נפלטו ממעגל

חעבודח 608,עובדים ש-84% מחם עזבו, לצערכי חרב, את אופקים.

לפני שבוע ימים חיו אצלי מספר חיילים שאמרו לי: אנחנו עומדים לחשתחרר. אמרתי

לחם: תבואו, נשתדל. חם אמרו לי: לשלושתנו יש טיסח לארצות-חברית.

רבותי, נמאסו חפגנות בערי חפיתוח. אנשים לא באים. אנשים יודעים את חמצב

ועוזבים את אופקים. יש חברח די טובח של ילדי אופקים, שנמצאת בארצות-חברית,

באירופח. חאליטח של אופקים עוזבת.

הוועדח חזאת תרמח בעבר לכך, יחד עם יורם בליזובסקי, שחביאו מספר יזמים. אבל

לצערי חרב יש בידי מכתב חמוכיח שאיו מעקב אם חיזמים מקימים את חמפעל או לא. למשל,

מפעל למוצרי מזוו לתינוקות, בגלל בעיות ביורוקרטיות וכתוצאח מחמשבר מייבאים מוצרי

מזוו לתינוקות. ברשימח שלפניכם יש 4 מפעלים שבאמצעותם אפשר חיח למצוא פתרוו חלקי

לבעיית חאבטלח, חם יכולים לחעסיק כ-250 עובדים.
רו כחו
מח עם חמפעל שציינת, חאם חוא יוקם או לא?
י' חזו
כנראח שלא.

גם למפעל "שניב" יש בעיח, לא רוצים לחכיר בו כמפעל מאושר.
ס' אילוז
כל ארבעת חמפעלים חודיעו לנו שנקלעו לקשיים.

אנחנו חוששים מפני מח שיילד יום. לפעמים אני לא מסוגל לעמוד תחת חלחץ של אנשים

שבאים לא כדי לפתור בעיח זו או אחרת אלא הם באים לקבל פרנסח.



לעשרות משפחות לא היתה אפשרות לעבור את ליל הסדר.

מועצת הפועלים שלנו היא מועצה אזורית שממונה על 51 יישובים, ובתוקף תפקירי

אני יכול לומר שגם במושבים המצב מהמיר והולך. בני מושבים לא נקלטים בחקלאות, הם

באים לאופקים, איו עבורה בשבילם והם עוברים למרכז הארץ.

אני פונה לחברי הווערה ואומר: כשם שהממשלה רנה בתכנית הרום לארמית לקליטת

עלייה, אני חושב שהיא צריכה לרון בתכנית חרום לאומית לפתרון בעיית האבטלה. אם

יגיעו עולים לאופקים אני יכול לחזות שבמצב הקיים כולם, ללא יוצא מן הכלל יהיו

מובטלים. לכך הממשלה חייבת להכין תכנית חרום לפתרון הבעיה הזאת. לנו, לנבחרי

הציבור במקום אין כלים להתמורר עם הבעיות האלה. אנחנו יכולים רק להרגיע.

לאנשים נמאסו הפגנות. הם מצביעים ברגליים לכיוון המרכז ומשם לחוץ-לארץ. זה

חמור. זה מסכן את הנגב ואת עתירה של מרינת ישראל. מצר אחר הארץ קולטת עלייה ומצר

שני צעירים עוזבים את האזור. חבל מאר.
ג' אבוקסיס
אני רוצה לומר רברים מעבר למה שנאמר. אם לא תהיה מהפכה מיירית בנושא התעסוקה

בכלל, ולא רק באופקים, אנחנו צפויים למשבר רציני ולעזיבת האליטה של ערי הפיתוח.

אנשים משכילים, צעירים אחרי שירות צבאי או אחרי לימורים אוניברסיטאיים עוזבים את

האזור ועזיבתם, שהיתה למרכז הארץ, היום היא לחוץ-לארץ.

לא באתי לכאן כרי לבקש טובות. אופקים וערי הפיתוח הן במרינת ישראל.

מגיעים ארצה עולים חרשים. אולי העלייה תביא תעסוקה.
ע' תמיר
הרברים ששמענו מנציגי ערי הפיתוח מאפיינים את המצב בכל ערי הפיתוח. האבטלה

חוררת כבר גם למרכזים.

לרעתי, יש פה כשל אריר של הממשלה בכל נושא הצמיחה.

הצעות מעניינות? על ההצעות המעניינות האלה אנחנו שומעים שנים אחרות, הן לא

הניבו תעסוקה ולא שינוי מצב.

הרברים יותר חמורים מהמספרים היבשים. גם החוק לעירור השקעות הון, אותו חוק

שרבים חושבים שהוא יעיל וכל כך חשוב - אנחנו רואים את הנתונים באופקים. מתברר שגם

היש איננו נותן תשובות.

לפני כשלושה חורשים קיבלה ההסתררות - הווערה המרכזת, מטה התעסוקה - החלטות

שבנושאי האבטלה והעלייה חייבים לקיים פה משק לשעת חרום. אי-אפשר לבורר את שני הנושאים

האלה זה מזה, הא בהא תליא. זאת אומרת, תהיה עלייה ולא תהיה תעסוקה - לא תהיה קליטה,

לא תהיה קליטה מפני שאין תעסוקה - תהיה ירירה מן הארץ.

לצערי, כולנו מרשרשים באותם נושאים במשך שנים, ואין מוצא.

יוסי בוטבול הזכיר שההסתררות שילמה חורשיים שכר לעוברי "כיתן רימונה". ומי שילם

שכר עבורה ב"מקט"? - ההסתררות.
היו"ר א' נמיר
מה הן היריעות שהגיעו ל"כיתן" ממערכת הבטחון?
ע' פדן
"כלתו'' מהווה מחסן מרכזי למדים של הצבא. בשנתיים האחרונות מיסדנו יחסים

מאד מסודרים וטובים עם מערכת הבטחון. לראשונה הצלחנו להגיע לתכנית תלת-שנתית.

כל הגורמים הביעו שביעות רצון מהמדים. השר ארנס צלצל ואמר שהוא רוצה להגיע

לדימונה להרחבת התעסוקה, והוא אמנם הגיע לדימונה. יומיים לפני כן קיבלנו מהתאחדות

התעשיינים הודעה האומרת שהמשרד שוקל בעדיפות ראשונה להפסיק לקנות.
היו"ר אי נמיר
מי הודיע את זה?

ע' פדן;

אברהם אורן להתאחדות התעשיינים. זו הודעה להתאחדות התעשיינים. נאמר ששוקלים

מספר נושאים למשל, צמצום רכישות בארץ, בגלל שיקולים תקציביים - תקציב שקלי מול

תקציב דולרי. הודענו לשר ארנס שאם כלב יהיה, נפטר עובדים. אם יורד מחזור של כמה

מיליוני דולרים - "כיתן" לא תחזיק מובטלים סמולים במפעל שלה.

כל העובדים שיפוטרו מ"כיתן דימונה" יקבלו דמי אבטלה. וכדי לחזק את דבריו

של חבר-הכנסת רפאל איתן אומר יותר מזה: הממשלה שותפה איתנו בהשקעות ב"כיתן דימונה",

היא השקיעה 38%. אין פה בעלים פרטיים. הכספים הולכים או למשכורות או להשקעות. איו

דוידנד. לאחרונה קנינו מכונה במיליון דולרים. הכשרנו מחסנים עבור משרד הבטחון.
יש פה אבסורד זועק לשמיים
הממשלה, שהשקיעה איתנו עבור משרד הבטחון, מפסיקה

את העבודה, היא תשלם דמי אבטלה לעובדים שלא עובדים ואת העובדים שרוצים לעבוד

היא תשאיר בבית.

למרות הסכם הסחר החופשי, לצבא האמריקאי מוכרות רק חברות טקסטיל אמריקאיות.

אנחנו מבינים את הבעיות של משרד הבטחון, שיש לו בעיות תקציביות. אם הצבא

מחליט שהוא צריך פחות מדים - אני לא אומר שימלאו מחסנים רק כדי שתהיה תעסוקה.

אנחנו מבקשים שכל עוד צה"ל צריך את המדים ואת הבדים, ואם "כיתן" מספקת סחורה

טובה, שאל יפלו אותה לרעה.
היו"ר אי נמיר
מה עם בית-שאן?
עי פדו
איו לזה נגיעה ישירה לבית-שאו אבל יש לזה, לצערי, נגיעה לנצרת שמייצרת חוסים,

ויש לזה נגיעה לכל התשלובת.

השנה הצבא ממשיך לקנות מ"כיתו". אם יש כוונה לגבי שנת 1991 - "ביתו" מתחילה

להצטמצם כבר השנה.

הצענו למשרד הבטחון לקנות כותנה אמריקאית עבור הבדים; זה לא פוגע במועצת

הכותנה, כי אנחנו צורכים 10,000 טובלת והיא מוכרת לנו רק 5,000 טונותולא תמכור יותר.

הצענו לקנות כותנה אמריקאית כדי לשפד את הערך המוסף.
אי אורו
בראשית דברי אומר שלמרות שזה לא כתוב בשום מקום, ערי הפיתוח תופסות את המקום

הראשון אחרי מערכת הבטחוו.
היו"ר א' נמיר
אם יש מישהו, מלבד יורם בליזובסקי, שחיה מנכ"ל משרר התעשיה והמסחר, שאוזנו

תמיר כרויה לבעיות המפעלים באזור הפיתוח, זה אברהם אורן ראש מנה"ר.

אי אורן;

יש נושא של קניות גומלין. בעבר הרחוק היינו עושים קניות גומלין ללא הגבלה,

העברנו עבורות מאמריקה לישראל, היינו מזמינים עבורה באמריקה וחלק היה חוזר למרינת

ישראל. מי שיעשח חשבון ימצא שמשלם המסים האמריקאי עושה הרבה מאר בקטע של נתינת

עבודה לישראל. הסכום של 1.8 מיליארד מביא לישראל 800 מיליון דולר, בדרכים שונות.
בשנה האחרונה הם אמרו
אנחנו מוכנים להמיר יותר כסף אבל נקצץ את הקניות

שדרכן אתם יכולים להביא עבורה. בשנת העבודה הזאת ירדו 50 מיליון דולר מ-100

מיליון דולר. מה שהיה בשנה שעברה 100 מיליון דולר, השנה זה 50 מיליון, להעביר

לישראל.

יותר מזה, בנתח המקומי לא היה גידול בשקלים, וכפי שאמרתי יש הקטנת ב-50 מיליון

דולר בקטע האמריקאי.

הופתעתי שכל הרעש בא מ"כיתן דימונה", כי השנה לא נגענו ב"כיתן דימונה".
היו"ר אי נמיר
אם כן, למה היה רעש?
אי אורן
אני לא אומר שהרעש לא מוצדק, אבל אין הצדקה לפיטורים אפילו של פועל אחד בשנה זו.
שי עמוד
ב-1991 יש בעיה.
אי אורן
כפי שאמרתי, יש בעיה של 50 מיליון דולר. חברינו באוצר מדברים כבר על הקיצוץ

הבא. לא ברור שזה פחות הזמנות.
יי שמאי
מה נפח ההזמנות כדי לפטר 100 עובדים?
אי אורן
בכל מפעל זה מספר אחר.

אמרנו שלא נוגעים בקווים אסטרטגיים ולא סוגרים באזורי פיתוח.

אני רוצה להדגיש שבמקרה שלפנינו מדובר על שנת 1991 ולא על שנת 1990. אנחנו

נמצאים עכשיו בתהליך של בדיקה.

אם יש מפעל שאני מכניס הזמנה מקוצצת - זה גורם לקיצוצים ולפיטורים באותו מפעל.

בכל מה שאנחנו עושים אנחנו משתדלים לעשות כך שלעם ישראל זה יכאב פחות.



יש בעיות רבות ולא את כולו ניתן לפתור דרך משרד הבטחון. מר בליזובסקי טלפן

אלי בקשר ל"כיתן רימונה'.' אמרתי לו, אציג לך את התמונה הכללית שעליה אנחנו עוברים.

ב-6 באפריל שלחתי לו מכתב שמור שצילום ממנו אני משאיר כאן, שבו מרובר על כוונתנו

להסב רכש בשקלים לרכש במט"ח סיוע כרי להותיר את השקלים לרכש פרוייקטים ופריטים

שרכישתם חיונית בארץ הו מסיבות מבצעיות והו לצורך שמירה על קווי ייצור חיוניים,

בעיקר אלו שבאזורי פיתוח. עור נאמר באותו מכתב שאנחנו בוחנים רכש במט"ח סיוע של

הנושאים ובעריפות ראשונה את הנושאים שאותם אני מפרט באותו מכתב, וביניהם רכש בדי

כותנה לתפירת מרי צה"ל.

ברקנו לא לפגוע באזורי פיתוח, במתפרות שם, במתפרות של "המשקם" ובמתפרות של

הדרוזים. בינתיים הכל נעשה במסגרת של בדיקה. יכול להיות שאנחנו רוצים והאמריקאים

יגירו "לאי.' האמריקאים מדברים על כסף בשביל קניית דברים בטחוניים. יכול להיות שלא

יאשרו לנו לקנות את הבדים.

צריו לבדוק אפשרויות שונות. יש אפשרות ללכת על תהליך שאנחנו קונים רק חוטים.

אני אומר שהזעקה איננה במקום; יש לפנינו לפחות עוד חצי שנה של תהליכים שצריך

לברוק אותם.

לגבי הנושא של דימונה, אני חושב שהזעקה מוקדמת מדי, מיותרת ולא משרתת שום רבר.
י' צבו
כמה ההיקף של כל מה שאתם בורקים?
רו כהו
50 מיליוו רולר.
אי אורן
ב-1990 זה לא יגיע ל-10 מיליון שקל. בשנה הבאה זה יגיע ל-21 מיליוו שקל.
היו"ר אי נמיר
כמה מפוטרים יהיו השנה?
אי אורו
אני חושב שהשנה לא צריך לפטר אפילו עובד אחד.
ר' איתו
אני רוצה לספר לאנשי הנגב שביוזמה שלנו הוקמה חברה פרטית שנקראת "נגב שיפוץ

מטוסי נוסעים". מרובר על מפעל שיש לו כבר משקיעים פרטיים, אשר מיועד לקום בנבטים,

בהשקעה של 80-60 מיליוו דולר. קיבלנו אישור ממרכז ההשקעות.
היו"ר א' נמיר
של מי היוזמה הזאת?
ר' איתו
של "צומת".

מדובר על שיפוץ מטוסי נוסעים 747. המפעל הזה יעסיק עד 5,000 איש. זה בתהליך.
היו"ר א' נמיר
ומה יש לנציגי משרד התעשיה והמסחר לומר לנו?

צ' שפילמן;

כנראה שהכלי של סיוע למפעלים לא עונה על הבעיות.
היו"ר א' נמיר
הייתם צריכים לבוא לווערה כרי לשמוע על כך?
רו כהו
אני רוצה לומר כמה רברים עצובים. בכלל, אנחנו וערה עצובה.

אנחנו עוסקים בשני נושאים במקביל, שיש ביניהם קשר - הנושא של ערי פיתוח

והנגב והנושא של משרר הבטחון. אלה לא אותם נושאים אבל הם קשורים. אני רוצה לומר

כמה מלים על שני הרברים, ואתחיל בעניו של ערי הפיתוח והנגב, ואני מצטער אם אומר

רברים בוטים.

בחורש האחרון יצא לי לשבת כמה פעמים בוועדת הכספים. הממשלה באה עם הצעות,

וכל מאגרי הכסף נפתחים. זה התחיל עם השערוריה של הכספים הייחודיים והכספים למפלגות,

במסגרת תקציב המדינה, ועכשיו התחילו הברזים להיפתח עם כל הנושאים הקשורים עם העלייה.

אולי צריו שתושבי רימונה יטוסו במטוסים בטיסה ישירה לנמל בן-גוריון כדי שיתחילו

להשקיע בהם.

ממשלת ישראל נהגה בהקשר של ערי הפיתוח והעלייה מברית-המועצות, מההתחלה, באפליה

חברתית ועדתית ובטפשות כלכלית. הגענו למצב שבמקום שמשק צומח יקלוט את העלייה

מברית-המועצות מצפים שהעלייה מברית-המועצות תצמיח את המשק. זה מטומטם.

אני בעד קליטת עלייה והזרמת השקעות. אני לא מביו למה, עם כל הכבוד, זכותו

של מובטל מאופקים, נצרת, רימונה או שדרות פחותה מזכותו של עולה. למה רק עכשיו הברזים

נפתחים? במקום שיהיה משק בתאוצה, אנחנו נמצאים בצרה. אני חושב שזה פשע.

לעניות דעתי, אנחנו לא יכולים להתגבר ולהתמודד עם הבעיה הזאת בלי לשנות כמה

דברים בסררי גודל. כדי להניע את גלגלי המשק חשוב להשקיע ישירות גם בתשתית ולעודד

פיתוח מקומות עבודה.

הדברים שאומר נגיד בנק ישראל גובלים בשערוריה. הוא אמר בחדר הסמוך שצריך

לייבא עובדים, לייבא עובדים למשק שיש בו 140 אלף בלתי מועסקים ולמדינה שבכל חודש

מגיעים אליה 20 אלף עולים חדשים. לייבא עובדים ולא רק לייבא מבנים. זה פשע.

מדברים על ייבוא מבנים מוכנים למגורים. צריך לזכור שלפני שנה איש לא חשב

שאפשר לבנות בתים על-ידי פועלים ישראלים ולהתחיל לפתוח ברזים. כל הממשלה לא חשבה

על זה. עכשיו שופכים כספים ויקימו סביוו א/ ב/ גי ועוד הדצליה פיתוח, וייבואני

המבנים המוכנים ייהנו מאד בארץ הזאת.

איש לא אומר היום למפעל "מבט" בשדרות, שעבדו בוי למעלה מ-700 פועלים, להתחיל

לעבוד.
היו"ר אי נמיר
עברו שם למעלה מ-1,000.
רו כהן
ב"יובל גד" עבדו בסוף 150, ב"מודול בטון" עבדו בסוף 120 עובדים, ובערד עובדים.

אבל הוציאו מפרט למבנים מובנים ל-8 שנים. על זה המדינה תשפוך מיליונים שאינם לא

למשרד הבטחון ולא לאחרים. הוזמנו מבנים שאמורים להתכלות תוך 8 שנים, ואנחנו נעמוד

מול מעברות מבטון.

צריך להתחיל להפעיל מפעלים שיכולים לייצר, בארץ, וחלקם נמצאים בארץ. אם הצבא

האמריקאי מזמין מדים רק בארצות-הברית, הגיע הזמן שתהיה אצלנו חקיקה, משרד האוצר

יתקצב את משרד הבטחון ושיהיה ברור שזה חייב להיות תוצרת ישראל, מה שזה לא אמל"ח

ומיוצר במדינת ישראל - משרד הבטחון מזמין כן.

אני מציע שנקיים בהקדם ישיבה משותפת עם הוועדה של חבר-הכנסת לנדאו שעוסקת

בענין הזה, ונראה איך פונים לממשלה בהצעות קונקרטיות.
ש' עמור
אני רוצה להביע הערכה ולהצדיע לחברת-הכנסת אורה נמיר, יושבת-ראש הוועדה, שלא

נואשת ובהתמדה מקיימת ישיבות כדי להתמודד עם הבעיות. אני נואשתי מהממשלה הקודמת

וכנראה גם מהממשלה הזאת.

ראשי ערי פיתוח שובתים רעב, אחד מהם התמוטט ואיש לא מתעניין.

היו"ר א' נמיר;

הבוקר, בשעה מוקדמת, הייתי אצלם. דיברתי עם יוסי אחימאיר שראש הממשלה

יקבל אותם, כמחווה אנושי. אני חוששת שמר אלול לא יחזיק מעמד, הוא חולה כליות.

יוסי אחימאיר הבטיח לי. הלכתי גם לחבר-הכנסת שוחט, יושב-ראש ועדת הכספים, שיזמין

אותם לוועדה.
ש' עמור
אמרו שאתמול תשב ועדת הכספים, אחר כך אמרו, היום.
היו"ר אי נמיר
מחר.
שי עמור
למה מחר ולא היום?

מדברים על 150 אלף עולים בשנה הבאה. מוסיפים 150 אל מובטלים, ומובטלים מערי

הפיתוח ועולים חדשים מובטלים ייפגשו בקונסוליה כשהכיוון שלהם הוא לוס-אנגילס.

ואני רוצה לומר גם משהו ביחס לנגיד.
היו"ר אי נמיר
ברגע זה קיבלתי הודעה שמר בוסקילה ומר אלול נמצאים עכשיו בוועדת הכספים

ועומדים להודיע על הפסקת שביתת הרעב.
שי עמור
משהו זז.

אני חושב שההצהרות של נגיד בנק ישראל חמורות ביותר.



חבר-הכנסת עמיר פרץ ואנכי תבענו משר האוצר הקודם את פיטוריו של הנגיד.

ממרכז ההשקעות נמסר לי שרוב ההשקעות מוקפות בגלל הצהרותיו של הנגיד על ביטול

החוק להשקעות הוו.

אני מבקש מיושבת-ראש הוועדה שנקבל החלטה הקודאת לנגיד בנק ישדאל שיפסיק הצהרות

אלה המחבלות בהשקעות ובערי הפיתוח.
ע' פרץ
מהתאחדות התעשיינים הודיעו שיזמים ששקלו הקמת מפעלים בערי פיתוח חזרו בהם.

צריך לגנות את חוסר האחריות הכלכלית בהצהרותיו של הנגיד. להצהרותיו של הנגיד איו

שום בסיס, בוודאי לא להצהרותיו המתייחסות לשיפור המצב הכלכלי. הצהרותיו גורמות

נזק כלכלי.

ייבוא בתים? המפעלים לבתים טרומיים הודיעו שהם מסוגלים לקלוט עובדים, ומייד,

אם תהיה להם הזמנה. יש להם אפשרות לייצר. המדינה לא צריכה להשקיע דבד וחצי דבר אלא

לתת הזמנה.

על הבתים המיובאים איו אחריות.

אנחנו צריכים להביע חרדה שהטיפול בקליטה עלול להיות מוקד לעימות וניכור, שאסור

שזה יהיה.
י' צבו
אני לא רוצה לדבר על המאקרו ועל הוויכוח שיש לנו על המאקרו. יש גם מיקרו,

ובאו אני רוצה לדבר על שתי נקודות "כיתו" והבנייה. אני מברך על זה שקמה זעקה בעניו

של "כיתו דימונה'.' טוב לדעת שהבערה לא מיידית, אכל צריך למצוא דרך לבלום אותה. אנחנו

צריכים לקבל התחייבות שבעניינים מסויימים לא יגעו. כל הזמו, אחרי פרשת "אתא", אנחנו

דורשים שתהיה מחשבה על העתיד, זה אומר השקעות.

יש פער בעלויות - צריך לתת לזה מענה.

ריבונו של עולם, אנחנו לא הארץ הראשונה שנקלעה למצב של אבטלה. מה שאנחנו קוראים

קרו ביטוח מפני אבטלה, אצלנו זה במימדים של בדיחה. בשוודיה זה 2.5% מהתל"ג, לפעולות

יזומות. אצלנו זה חלקי פרומילים. כל הקונספציה בעניו זה מוכרה להשתנות, והממשלה

מוכרחה לטפל טיפול יותר אגרסיבי במקומות שם המצוקה גדולה, ביחוד על רקע של קליטת עלייה,

לי איו ספק, צריך לקרות נס כדי שתימנע התפתחות טרגית שאחריה יהיה קונסנסוס

להקמת ועדת חקירה בנושאים השונים ובנושא הקליטה. יש כבר נתונים, אני מדבר על

ראשית 1989, שאנשים שואלים שאלות אם נערכים או לא נערכים. שום דבד לא נעשה.
היו"ר אי נמיר
אני רוצה לומר לחבר-הכנסת שאול עמור: כל עוד אני בכנסת, אני לא אתייאש, לא ארים

ידיים. אמשיך להילחם ולהיאבק. גם מה שקורה בכנסת זה נורא, רצים מוועדה לוועדה,

מסתובבים כמו עניים בפתח. איו ממשלה. איו שר. איו כתובת. האם העם ראוי למה שקורה

אצלנו? אני לא ארפה.

גם לראשי המועצות וגם למועצות הפועלים נמאס להגיע לכאו.

אני לא ארפה מהמאבקים המשותפים שלנו נגד נגיד בנק ישדאל. מה שקודה איתו לא יכול

להיות. לא ייתכו שיבוא אדם הנושא במשרה כל כך בכירה ויחליט על מלחמת חורמה בציבור

העובדים ובמאבק בלתי פוסק שלו בנושא החברתי. אתה יודע מה מפריע לבנק ישראל? - חוק

שכר מינימום. אני רוצה לראות את נגיד הבנק, בניו, ילדיו חיים חודש אחד משכר מינימום.



אני אפנה, בשם הוועדה, לראש הממשלה כדי שישים קץ להתבטאויות הבלתי אחראיות

של נגיד בנק ישראל וההכרזות שלו. הוא בעד ייבוא זרים מהוץ-לארץ. יסגרו את "כיתן

דימונה" - בוודאי יותר זול לקנות סדינים מהמזרח הרחוק. אני לא יכולה לשמוע את

האמירות האלה מאדם שנולד והתחנך בארץ. בערי הפיתוח גרים אזרחי המדינה. כמה משלמים

ב"כיתן דימונה", האם זה יכול להיות עתידו של בן עיר פיתוח שסיים אוניברסיטה? כפי

שאמרתי, תהיה פנייה בשם הוועדה.

צד לי לומר שאין משדד תעשיה ומסחר. איו בעל-בית. אין שם כתובת. איו שום דבד.

ראינו את זה בדיון על "מקט" בשבוע שעבד. לא יודעים, לא שומעים. פתאום יש שם גדעון

של 32, מאיפה, לא יודעים. באים לוועדת העבודה והרווחה כדי ללמוד.

בשבוע שעבר היה כאן שר העבודה והרווחה. לא ייתכן שמשרד העבודה והרווחה יהיה

רק מי שרושם את מספר המובטלים במשק, שמכין סטאטיסטיקה. אם משרד העבודה לא ייכנס

כשותף לחזק את התעשיה הקיימת ולהרחיב אותה - לא יהיו מקומות עבודה.

וגם בנושא הרווחה יש מצוקה עמוקה. אני מקווה שביום רביעי הבא נקיים דיון

על נושא הרווחה.

והיו אצלי התעשיינים אשר רואים בוועדה הזאת כתובת כמעט יחידה שעוזרת להם

במאבק לחיזוק התעשיה. שר העבודה והרווחה יהיה כאן. נזמין גם את הבכיר ממשרד התעשיה

והמסחר.
יי חזן
יש שם שר, השם ניסים. הוא השר. הוא לא ממונה.
היו"ר א' נמיר
אנחנו נזמין את אנשי התעשיה ונציגות של ערי הפיתוח. ניכנס לדיון. לא נדפה.

אנחנו מודיעים גם לאברהם אורן וליועץ הכספי של מערכת הבטחון.

קבעתי זמן עם חבר-הכנסת לנדאו.
ש' עמוד
אני מציע שתהיה גם פגישה בנושא הקפאת ההשקעות, עם השר דן מרידוד.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת לקבל ממשרד התעשיה והמסחר דיווח על אופקים, מה עושה המשרד. אולי

זה ענין של יוחנן לוי.
יי חזן
והנושא של אישור הרחבת השקעות.
היו"ד אי נמיר
אני אזמין לחדרי את ראש מרכז ההשקעות, את מר תרי, אותך ואת מזכיר מועצת הפועלים.

נשב ונראה מה ניתן לעשות כדי לסייע למפעלים באופקים

מאברהם אורן אני מבקשת שבישיבה הבאה תדווח לנו איך אתם נערכים ומה הבעיות

שמפריעות בהיערכות הזאת, באופן פרטני על כל מקום בארץ. ואשר ל"טקסטיל דימונה",

מה ניתן לעשות כדי שלא יפוטדו 28 עובדים.



י' בוטבול;

אנחנו עובדים על זה.
היו"ר א' נמיר
תדווח לנו.

תודח רבח. חישיבח נעולח.

חישיבח ננעלח בשעח 11:20.

קוד המקור של הנתונים