ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/05/1990

דיווח שר העבודה והרווחה על מצב התעסוקה ועל שירותי הרווחה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 141

ועדת העבודה והרווחה

מיום ד', י"ד באייר התש"ן - 9.5.90
חברי הוועדה
אי נמיר - יו"ר

ש י הלפרט

ר' כהן

י י פרח

י י צבן

י י שפרינצק

י' שמאי
מוזמנים
שה העבודה והרווחה ר' מילוא

שי סלאבין - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

די צרפתי - אחראי על המחקר בשירות התעסוקה

גי חביליו - מנהלת מחלקת פרוייקטים בשירות התעסוקה

א' פיקל - עוזר שר העבודה והרווחה

אי לוי - עוזר שר העבודה והרווחה

ר' לוין - דובר משרד העבודה והרווחה

ח"כ אוריאל לין

קבוצת קצינים ממשטרת ישראל
מזכיר הוועדה
אי אדלר
קצרנית
טי קוטלר
סדר-היום
דיווח שר העבודה והרווחה על מצב התעסוקה ועל שירותי הרווחה.



היו"ר אי נמיר;

אנל פותחת את הישיבה.

הישיבה תהיה ישיבה פתוחה. על פי הנוהל והמסורת והנוהג שלנו, תמיד

בשבוע הראשון לעבודת הכנסת אנחנו שומעים את השרים שאתם יש לנו הקשר הצמוד

ביותר בעבודת הוועדה. אני שמחה לקדם בברכה את קציני המשטרה. אנחנו שמחים מאד

לארח אתכם. אני יכולה לומר לכם באופן אישי, שלי תמיד היה יחס מאד חיובי ומאד

חם אל משטרת ישראל. אתם משום מה לא זוכים באותה הילה שזופה צה"ל, אבל אני

יודעת שאתם עושים בשקט ובצנעה עבודה אפורה, עבודה קשה, ולא תמיד מקבלים

מהציבור יחס מבין ויחס אוהד. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולומר לכם ישר

כוח לעבודה הנהדרת שאתם עושים במשטרת ישראל.

נמצא אתנו מר רוני מילוא, שר העבודה והרווחה. אני שומעת ברדיו ששוב

משחקים עם משרד העבודה והרווחה. הוא ממושכן פה, הוא ממושכן שם. אני רוצה להביע

משאלה פרטית ואישית, שאם כבר הליכוד הוא זה שבממשלה, שלא יהיה סחר-מכר במשרד

העבודה והרווחה? הוועדה הזאת ידועת מה קורה למשרד ומה קורת לאוכלוסיות

המטופלות על ידי המשרד מהמצב הזה שלמעלה משנה לא היה שר במשרד העבודה והרווחה,

ומי שסובל זו האוכלוסיה שלמענה יש ממשלה ולמענה ישנו משרד העבודה ורווחה.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת צבן.

י' צבן;

בהמשך להערה שהערת מקודם לגבי הצורך שלנו בדיון בענין הניסויים

בבני-אדם בהקשר של פרשת הפוליו, אתמול טילפנו אלי הורים ממבשרת ירושלים והיום

זה כבר בעתונות. מדובר בניסוי של תכשיר חדש נגד כינים בראשים של ילדים. ההורים

שם נרעשים מהענין, כי הם אל בטוחים שאין סיכונים בניסוי הזה, וזה טבעי שאף

הורה לא ירצה שהראש של הילד שלו ישמש שדה נסיונות.

יכול להיות שהענין מאד בסדר. יכול להיות שוועדת הניסויים של משרד

הבריאות בדקה את הכל וקבעה שלא כרוך שום סיכון בזה. יכול להיות שבודקים רק אם

זה מועיל ולא את הצד הסיכוני. מכל מקום, כנראה שהדבר לא נעשה היטב. אם היו

רוצים לעשות את זה על בני אדם, צריך היה להביא לבתי- הספר ולהורים חומר מסביר

בצורה רצינית. זה נשמע כמאמץ של אותה חברה שיצרה את הענין לפרוץ לעצמה מסלול.

אני מאד מבקש שנחיש את הדיון ונבקש - אני לא יודע מי היום יושב-ראש

הוועדה לניסויים בבני אדם, יש שם אישים מהמעלה הראשונה, גם פרופ' מיכאל פלדמן,

גם פרופ' עמוס שפירא, גם הרב לאו - יכול להיות שבדיון ראשון מספיק שי היה מי

שעומד בראש הוועדה.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו נקיים את הדיון היסודי והעקרוני שלנו על ניסויים בבני-אדם.

בנושא הכינים, שהוא יותר דחוף - ביום שני יהיה אצלנו דייר משיח להמשך הדיון

משילשום, ונעלה את הנושא הזה גם כן. אני כבר מבקשת ממזכירת הוועדה, שהוא יביא

הומר וימסור לוועדה דיווה גם בנושא זה.

אדוני השר, אנחנו מבקשים לשמוע מה המצב. מאד מטריד אותנו קודם כל

נושא התעסוקה; מאד מטריד אותנו הנושא של אוכלוסיות הרווחה. אם תוכל לדווח לנו

מה קרה עם כל ההבטחות של האוצר לגבי פנימיות והילדים המפגרים והילדים הנכים

והילדים המוכים, אני מבקשת שתעשה זאת. אני מבקשת את ההתייחסות שלך לעוד דבר.

שמעתי שבישיבת הממשלה הצעת - ואולי זו יוזמה של מנכ"ל שירות התעסוקה - כחלק

מההתמודדות עם המצב של האבטלה, להאריך את תקופת תשלום דמי האבטלה. אני חייבת

לומר שאני הייתי המומה לשמוע את זה, אם זה נכון.



שר העבודה והרווחה רי מילוא;

אני רוצה להתייחס היום בהרחבת-מה לנושאים שהיושבת-ראש התייחסה

אליהם. לפני כן אני רוצה להעיר, לגבי ההצעה להרחבת תשלום דמי אבטלה, ההצעה היא

הצעה מאד מוגבלת, והותנתה בשני סייגים. הראשון, שמדובר אך ורק באזורים מוכי

אבטלה בצורה בולטת, ששם הבעיה האובייקטיבית קיימת. אנחנו יודעים שאחרי ששה

חודשים אין לנו יכולת להציע מקומות עבודה, אנשים נשארים בלי כל אפשרות למקור

הכנסה, ולכן הצענו לפחות באופן מוגבל, להאריך את התקופה בשלושה חודשים, אך ורק

באזורים אלה.

הנקודה השניה - סייגנו אותה בכך שמבקש העבודה לא יוכל לסרב לכל

עבודה שמוצעת לו. בניגוד לנוהל הרגיל שהוא יכול לסרב לעבודות שאינן מתאימות,

במקרה של ההארכה המיוחדת הזאת, אנחנו עוסקים במצב שלא יוכל להתנגד לכל עבודה

שמוצעת לו. אני רוצה להדגיש שמדובר עיקר באזורי פיתוח, עיירות פיתוח, שבהם

קיימת בעיה קשה. בשני אזורים בארץ, האחד בגליל במיוחד באזור נצרת והשני הוא

בנגב, ששם אחוזי האבטלה גבוהים מאד. יש לנו לפעמים מצב של למעלה מ-50 מבקשי

עבודה על מקום עבודה מוצע אחד. זה בניגוד לכל פרופורציה למקומות אחרים בארץ.

בתל-אביב ובירושלים הממוצע הוא בין 1.5 ל-3, בממוצע הארצי זה 5. שם זה מגיע ל-

50 מבקשי עבודה על כל מקום עבודה מוצע.

יש בעיות מיוחדות, והצעה זו היתה מיועדת אך ורק למקרים מיוחדים

שכאלה. לאחר הבהרת הנקודה הזו, אני רוצה לעבור לנתונים שיש בהם מידה מסויימת

של שינוי לטובה. עד היום, לצערי, לא יכולנו הלראות נתונים כאלה. השינוי עדיין

מאד-מאד שולי, מאד קטן, אבל אולי בכל זאת הוא מצביע על כיוון חיובי, אם כי

אינני בטוח בכך.

אני מדבר על כך שבחודש אפריל יש ירידה של 8.5% במספר דורשי העבודה.

מבחינת מספרים מוחלטים מדובר על כך שבחודש אפריל פנו ללשכות התעסוקה למבוגרים

ולאקדמאים כ-80.7 אלף דורשי עבודה לעומת 89.1 אלף בחודש הקודם. כמובן, אם

לוקחים את החדוש המקביל אשתקד, יש עליה די גדולה. בחודש המקביל אשתקד היו 63.9

אלף.

י' צבן;

זה היה פסח. זה לא עונתי?
שר העבודח והרווחה רי מילוא
הירידה, כמובן, יחסית לחודש הקודם, יש בה גם מרכיבים עונתיים בגלל

חופשת הפסח. מדובר על ירידה ששיעורה 8.4%, שמוסברת כרגיל גם בדברים הרגילים של

ירידה אופיינית בחודש הפסח. אבל גם אם אנחנו מנכים את גורמי החג יש לנו ירידה

של 5%.

יש נתון נוסף שהייתי רוצה לציין אותו ולדעתי הוא ראוי להתייחסות-.

בחודש מרס פנו ללשכות התעסוקה 3.5 אלף עולים חדשים, וזאת לעומת 1.7 אלף בחודש

המקביל אשתקד. כלומר, יש פה עליה משמעותית גם בעולים החדשים, זו את עוד לפני

שמתחיל הגל הגדול של העולים שי יפלטו או יסיימו את תהליכי הקליטה הראשוניים

ויגיעו ללשכות התעסוקה, דבר שלהערכתנו יקרה רק בחודשים יוני-יולי, ואז נצטרך

להתמודד עם מצב חדש לחלוטין.

בחודש אפריל הוצאו מוסד לביטוח לאומי 52.8 אלף אישורי אבטלה לעומת

53.1 אלף בחודש הקודם ו-39.2 אלף בחודש מקביל אשתקד, באישורים שהוצאו לדורשי

עבודה לראשונה, חלה ירידה של 17%. מספרם מסתכם ב-9.4 אלף בהשוואה ל-11.4 אלף



בחודש הקודם. זאת בניגוד לעליו; בשיעור של כ-4% באישורי ההמשך, שהסה סתכמו ב-

43.3 אלף לעומת 41.7 אלף בהודש הקודם. אישורי המשך הם אישורים למובטלים

שצריכים אישורים להמשך תקופת האבטלה, המשך תקופת ביקוש העבודה. דורשי העבודה

לראשונה - לגביהם הלח בחודש אפריל ירידה של /ייד1.

סך הכל מדובר היום על מצב שיש בארץ אזורים שבהם שיעור המובטלים נשאר

גבוה ביותר. בנצרת מדובר על 1.5%, בנגב המזרחי מדובר על 8.4%. נגב מזרחי זה

דימונה, אופקים, ירוחם. באזורי ירושלים, תל-אביב ואילת שיעורי האבטלה הם

הנמוכים ביותר, ומדובר על 2.5%-1.8%. בירושלים, כנראה בגלל העובדה שיש הרבה

מאד עובדי ציבור וגורמים שאינם קשורים למצוקה. זה דבר יותר יציב מבחינת

התעוקה.

בחודש אפריל מתחזקת גם המגמה של התייצבות במספר ההזמנות שמסתמנת

בחודשים האחרונים. המספר, בניכוי גורמי עונתיות, מסתכם ב-17.3 אלף לעומת 17.9

אלף בחודש הקודם, ו-15.7 אלף בחודש המקביל אשתקד. כלומר, אין כאן ירידה

משמעותית אלא יש יציבות בנושא זה של הזמנות.

י' צבן;

לגבי לפני שנה זו עליה משמעותית.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

זו עליה של יותר מ-10%. לכן ציינתי בזהירות בתחילת דברי, שיש סימנים

מסויימים לאופטימיות זהירה מאד, וגם ההקשר של הביקושים מבטא את זה.

ללא ניכוי השפעת החג חלה ירידה במספר ההזמנות, הוא מספר המסתכם ב-

13.9 אלף. אבל צריך לקחת בחשבון שזה יותר מאשר בחודש המקביל אשתקד ובשיקלול

הנושא עםה מרכיבים של המרכיבים העונתיים, יש פה מצב של יציבות.

על כל מישרה היום מתמודדים כ-5 דורשי עבודה בממוצע ארצי. לכן ברור

שמדובר באבטלה שסיבתה העיקרית היא היעדר ביקושים. לכן גם אני לא חושב שיש מקום

להתרעמות על ההצעה שאני הצעתי בממשלה, להגדיל את תקופת הזכאות באזורי מצוקה

מי ו וחדים מ-6 ל-9 חודשים, בגלל מצוקה מיוחדת לאותם אזורים, ובתנאי שהאיש יקבל

כל עבודה שמוצעת לו. יש אזורים בארץ שבהם הבעיה קשה במיוחד.

יש נקודה נוספת שכדאי לשים אליה לב והיא נוגעת לעובדי יש"ע. בחודש

אפריל היו כ-4800 מישרות שלא אויישו על ידי מבקשי עבודה. חלקן נמסרו גם

לעובדים בלתי-מוסדרים וגם לעובדים מוסדרים מיש"ע. בענין עובדי יש"ע יש יציבות

מסויימת. מספר המועסקים ביש"ע באמצעות מדור התשלומים מסתכם ב-32.5 אלף בחודש

אפריל. כמוכן צריך לציין שמועסקים על ידינו באמצעות שירות התעסוקה 2300 עובדים

בדרום לבנון ו-4200 עובדים זרים.

הי ו"ר אי נמיר;

כמה עובדים יש בסך הכל מישייע? אנחנו יודעים שכ-38% הם דרך שירות

התעסוקה.

שר העבודה והרווחה רי מילוא;

נכון. את צריכה להוסיף על זה עוד. החלוקה בדרך כלל היא שני שלישים

ושליש. אם מדובר על 32 אלף, ה מגיע לפחות לכ-100 אלף עובדים מהשטחים.
היו"ר אי נמיר
נוספים? מה הסך הכל?

די מנע;

בנושא של ערביי יש"ע אנחנו אמונים על הנתונים של הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה בלבד. זה היה 120 אלף לפני כמה חודשים. הנתונים האהרונים הם 105

אלף. זה אומדן, לא ספירה. זה לרבעון האחרון ללפני חודשיים.

היו"ר אי נמיר;

זה בדיוק מה שקרה עם האינתיפאדה, שבכל זאת זה הביא לקצת אי-יציבות

במספר העובדים.

די מנע;

מעל ה-100 אלף, אלה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מה שרשום

אצלנו הם אנשים שעברו דרך מדורי התשלומים של שירות התעסוקה, זה מספר מדוד. זה

ה-32.5 אלף, כלומר, שליש.

ר י כהן;

אם אני לא טועה, בפעם האחרונה שקיבלנו אתה דיווח היה מובור על

רשומים 28 אלף. ברישום יש עליה ומעניין לבדוק מה המשמעות של זה לגבי המספר

הכולל. אני יודע שנעשה מאמץ לרישום יותר מדוייק, אבל יכול להיות שזה גם מצביע

על גידול.

י' צבן;

האם יש לכם אינדיקציה מה קורה בחודשים האלה לגבי העובדים הזרים?

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

העובדים הזרים מגיעים ל-4200. נוסיף על זה לפחות עוד 11 אלף. שלא

רשומים.

ר' כהן;

אפילו יותר זה עוד 20 אלף.

די מנע;

הגענו ל-28 אלף. עשינו מבצע אכיפה בחודשיים-שלשוה האחרונים ועלינו.

אנחנו ממשיכים הלאה במגמה להעלות את זה. יש לנו יעד להגיע ל-50 אלף. איך זה

מסביר את הירידה? יש לזה הסבר אחד, שאחוז ערביי יש"ע שעובדים יותר, גדל.

פעם היו עובדים נאמר שבועיים, היום יש גידול במספר העובדים זמן ארוך יותר

בחודש. פעם היו 40 אלף עובדים שעובדים שבועיים, היום-יש 30 אלף שעובדים שלשוה-

ארבעה שבועות. היו יותר מעסיקים שכלא באו אליהם מיש"ע, הם העדיפו שמי שבא,

יעבוד יותר.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;



הנתינים שהבאתי בקשר לתעסוקה באפריל מבטאים סימנים מסויימים לשיפור

קל בפעילות הכלכלית. אני מדגיש בזהירות רבה, שיפור קל וסימנים בלבד, שאנהנו

עדיין איננו יודעים את המגמות ארוכות הטווה שלה דברים האלה, אבל זה מה שנקראה

בי נתיים,

הנסיגה שאיפיינה את הפעילות הכלכלית עד אמצע 1989 נבלמה במידה

מסויימת. גם כתוצאה מההשת קצב העליה יש התריובות בכמה נושאים כלכליים חשובים,

כמו, למשל, התרחבות ביצוא, יש התאוששות מסויימת בפעילות העסקית, אבל האמת היא

שעוד לא ניתן לומר שהדברים האלה מצביעים על תחילת של צמיחה במשק. אלה סימנים

זעירים מאד של התאוששות מסויימת, אבל הם עדיין לא מצביעים על הכיוון שאנחנו

באמת צריכים אותו, של צמיחה.

אמרתי קודם שמדובר על בעיה, שתוך כמה חודשים נעמוד בפני אלפי מבקשי

עבודה חדשים, שהם עולים שי יפלטו ממערכות הקליטה ויעברו לשלב של חיפוש עבודה,

והיום אין לנו לנושא זה תשובה מתאימה במישור בו אנחנו צריכים לחפש את התשובה,

וזה צמיחה במשק.

בענף הבניה מסתמנת התרחבות הפעילות, וזה בעיקר כתוצאה ממספר העולים

שמגיעים, ובמיוחד מהציפיות להתגברות קצב העליה. בענף התעשיה יש התייצבות

בפעילות. ענף התיירות מלמד על התאוששות מסויימת. בענפי המסחר יש בדרך כלל

קפאון. יש מצב של התאמת הצריכה למצב ההכנסה הפנויה, שבו לא חל שיפור. אין

שיפור בנושא הצריכה והמסחר. לעומת זאת, דווקא בענפי תעשיה ויצוא יש שיפור.

יש גם מצב שכוחה עבודה לא גדל ברביע האחרון שאנחנו מתייחסים אליו.

הירידה בשיעור ההשתתפות של נשים ברביע האחרון - ויש תופעה כזו - משקפת כנראה

את הסיכוי הנמוך של הנשים להשתלב בתעסוקה מחמת היעדר הביקושים. עיקר הבעיה

שלנו היא היעדר ביקושים. אין לי את הנתון של ירידת מספר המנשים אבל תוכלו

לקבל.

כשאני מתייחס לרביע הראשון של 1990, ואני עובר לסיכו של הרביע, שהוא

בעצם מבטא יותר את המגמות, בממוצע חדשי הגיע מספר הפניות ללשכת התעסוקה ל-

92.5 אלף דורשי עבודה לעומת 87.3 אלףך ברביע הקודם, ו-71 אלף ברביע המקביל

אשתקד. כלומר, יש עליה במספר דורשי העבודה ברביע האחרון לעומתה רביע הקודם.

כלומר, ברביע הראשון של 1990 לעומתה רביע האחרון של 1989. העליה היא בין 92.5

אלף. לעומת 87.3 אלף, ויש עליה משמעותית מאד לעומת הרביע המקביל אשתקד. אם

מתייחסים לרביע הראשון של 1989 שבו היו 71 אלף, מדובר על עליה של 6% בהשוואה

לרביע הקודם, ועליה של 30% בהשוואה לרביע המקביל אשתקד.

ברביע הראשון של 1990 הוצאו בממוצע כ-52 אלף אישורי אבטלה חודשיים

לעומת 49 אלף ברביע הקודם ו-34 אלף ברביע המקביל אתשקד. כלומר, גם פה מדובר על

עליה של 7.1% בהשוואה לרביע הקודם, ועלהי של 51.5% בהשוואה לרביע המקביל

אשתקד. זה נתון קשה מאד. מדובר על אישורי אבטלה.

ר' כהן;

זח נתון שמצביע על עומק האבטלה.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

אם אני מנכה את הגורמים העונתיים, חלה ברביע הראשון של 1990 עליה של

6% בממוצע היומי של מובטלים בהשוואה לרביע הקודם, ועליה של 47% בהשוואה לרביע

המקביל אשתקד. אפשר להתייחס אל ה-51.5% כמשהו שיכול לרדת ל-47% אם אתה מנכה את

הגורמים העונתיים. השוליים צרים מאד. בסך הכל מדובר על כ-50%.
י' צבן
האישורים האלה הם גם אישורים לדמי אבטלה וגם אישורים להבטחת הכנסה?

די מנע;

האישורים האלה הם לדמי אבטלה.
יי צבן
אחרי שנגמרת התקופה של דמי אבטלה, אדם זכאי להבטחת הכנסה.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

זה נושא אחר. אני לא עוסק בזה.

שי סלאבין;

השאלה שלך מצויינת. העומק גדול יותר. דהיינו, אלה שמסתובבים חצי שנה

ולא מוצאים עבודה, מספר זה גדל.

י' צבן;

והם לא בסטטיסטיקה של דמי אבטלה. זה בדיוק הענין.

היו"ר אי נמיר;

גם אם זה היה רק 30% הייתי חושבת שזה איום ונורא.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

בתשובה לשאלת היושבת-ראש לגבי הירידה באחוז הנשים, מדובר על 2% ברביע

הנוכחי לעומת הקודם.

ר' כהן;

הן התייאשו.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

ברביע הראשון של 1990 הסתמנה מגמה מתונה של עליה במספר ההזמנות

לעובדים. זה חזור להערה בענין סימנים שאולי מתוך משאלת לב אני רוצה לראות אותם

בעליה במספר ההזמנות לעובדים. אבל, כמובן, הכל בהשוואה הנמוכה מאד שהיינו

ברביע האחרון של 1989. המספרים הסתכמו בממוצע חודשי ב-17 אלף לעומת 15.9 אלף

ברביע הקודם, ו-19.7 אלף ברביע המקביל אשתקד. העליה היא יחסית לרביע הקודם אבל

היא עדין ירידה יחסית לרביע המקביל אשתקד.

התייחסתי קודם לבעיה של מספר המתמודדים על מישרות וגם איך זה משפיע

עלה אזורים השונים. הממוצע הארצי הוא 5-4.8 מתמודדים על מישרה. באזור נצרת

מתמודדים על כל מישרה 56 דורשי עבודה. בנגב המזרחי מדובר על 9.6 דורשי עבודה

לכל מישרה. באזורי ירושלים ותל-אביב מדובר על 1.2-3.1 דורשי עבודה לכל מישרה.

אני רוצה לציין שאנחנו לא הסתפקנו רק בהצעה לממשלה להגדיל את תקופת

הזכאות באזורים מסוג זה שהם אזורים מוכים במיוחד, גם אזורי פיתוח וגם מקומות

כמו הנגב המזרחי אוה גליל, אנחנו גם התחלנו לנקוט באמצעים מיידיים כדי לנסות



ולהקל עלה מצב, והיום שרות התעסוקה מבצע הסעות מאורגנות מאזורי נצרת לעבודה

במרכז הארץ. פשוט כדי לנסות לנייד את העובדים בתוך המערכת. אנהנו מקווים

שבסטטיסטיקות הבאות נראה שיפור מסויים גם כתוצאה מזה, בנוסף לתקווה שלנו

להתאוששות.

ר' כהן;

באיזה היקף זה?

די מנע;

בכל הארץ 1000. באזור נצרת 40-50. פועלי בנין בעיקר.
שר העבודה והרווחה ר' מילוא
האמת היא שהתהליך עצמו איננו תהליך שהצטבר בו נסיון. נצבור את

הנסיון וגם נלמד ממנו איך אפשר להבר את הביקוש וההיצע במקרים אלה בצורה היותר

יעילה.

לגבי המועסקים מיש"ע, היום מועסקים באמצעות שירות התעסוקה 33 אלף.

על פי הערכתנו יש כ-70 אלף עובדים מיש"ע שמועסקים באופן בלתי-מאורגן.

אני גם אעביר לכם חומר בכתב. יש כמה מאפיינים את הבלתי-מועסקים

במשק. קודם כל מבהינת האהוזים, 51.4% הם גברים, 35.6% הם בגיל 15 עד 24.

58.7%---

היו"ר אי נמיר;

מה פירוש גיל 15? זה בגלל הערבים? יש רק מסגרת של הנוער העובד.

איזה מסגרת של עבודה יש לגילאי 15? יש מסגרות מאד מצומצמות. כאן יכולה להיות

סטטיסטיקה מאד מטעה. לפני גיוס לצה"ל, בחורי ישיבות לא יוצאים למעגל העבודה.

י' צבן;

הרוב של הקבוצה הזאת הם בגיל 22-21. יש כמה אלפים של נוער שלא לומד

ולא עובד.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

בדיוק כך.

היו"ר אי נמיר;

זה מטעה. הבעיה הכי קשה היא באמת של הצעירים, ואז האחוז יקפוץ.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

נבקש לעשות זאת. ננסה לבקש נתוני משנה, אבל אני בספק אם יהיו. הסיבה

העיקרית היא באמתה גיל הפורמלי. הם גם משתמשים במושגים פורמליים. למשל, הם

אומרים ש-57.7% מבין הבלתי-מועסקים אינם רווקים. מה זה בדיוק הגדרה של "אינם

רווקים", אני לא יודע. אולי זה גרושים, אולי משפחות חד-הוריות, או נשואים.
היו"ר אי נמיר
כדי שלא נשקע רק בנתונים, אנחנו מודעים לנושא הנתונים. מה שמעניין

אותנו זה מה המגמות של המשרד, בגדר האפשוריות של המשרד, להתמדוד עם הבעיה.
שר העבודה והרווהה ר' מילוא
הנתונים מלמדים שהשפעת ביטוח האבטלה על המוטיבציה של המובטל לצאת

לעבודה, אינה גבוהה. אני אומר את זה במיוחד לאזני היושבת-ראש. המובטלים מנצלים

בממוצע 91 ימי אבטלה, ורק 32% ממצים את מלוא זכאותם. כלומר, אי-אפשר להצביע על

מגמה של ניצול דמי אבטלה כדי להתחמק מהעבודה.
היו"ר אי נמיר
השאלה המתבקשת היא, מה המאפיינים של אותם /,'32. בעיני זה לא מספר

קטן.
שר העבודה והרווחה ר' מילוא
בקרב חיילים משוחררים, ניצול המלא של הזכאות לדמי אבטלה הוא הנמוך

ביותר.
הי ו"ר אי נמיר
כי הם מקבלים את המענק.
שר העבודה והרווחה ר' מילוא
נכון. הוא רוצה לעבוד, ואם הוא עובד בעבודה מועדפת, הוא מקבל מענק

מיוחד. מה זה מלמד? שאולי כדאי לעודד גם מענקים מיוחדים לעבודות מועדפות. בשנת

1981 היוותה אוכלוסיית החיילים המשחוררים כרבע ממקבלי דמי אבטלה. היום, פחות

מ-10% ממקבלי דמי אבטלה במשק הם חיילים משוחררים.
היו"ר אי נמיר
יש לך גם נתון כמה מהחיילים שיוצאים לעבודה מקבלים דמי אבטלה?
שר העבודה והרווהה רי מילוא
אין לי.
הי ו"ר אי נמיר
הטענות שאנחנו שומעים נגד ענין דמי אבטלה הן, שבייחוד הצעירים,

בייחוד י וצאי צבא ובייחוד באזורי הפיתוח, מנצלים לרעה את דמי האבטלה. לנו חשוב

לקחת את הקבוצה של יוצאי צבא ולראות. הלא חלק הולכים ללימודים ורק לומדים, חלק

הולכים לעבודה ומקבלים את המענק. כמה מהכלל של אותה קבוצה מנצלים את דמיה

אבטלה וכמה מיד הולכים לקבל דמי אבטלה?
י' צבן
אני מבקש שיתנו לנו נתונים על ניצול המענק. הרושם שקיבלנו בשעתו

היה, שהניצול נמוך יותר מכפי שחשבנו. שנית, שיהיו לנו נתונים של הניצול המלא

לי התפלגות של מקומות. התיזה שלי תהיה, שבמקום כמו דימונה, ששם יחס בין הזמנות

לעבודה והצעות עבודה כל כך קיצוני, שם יש ניצול מלא של דמי אבטלה.



שר העבודה והרווחה רי מילוא;

את הנושא של ההתפלגות הפנימית בקרב חיילים משוחררים אנחנו ננסה

להמציא. אני לא בטוח שנוכל, אבל ננסה. חשוב לזכור שמדובר על נתונים מוחלטים.

כאשר אתה מדבר על כך שב-1981 האוכלוסיה של החיילים המשחררים היתה רבע ממקבלי

דמי אבטלה והיום זה פחות מ-10%, זאת אומרת שיש פה שיפור המצב היחסי, שנובע

בעיקרו מתמריצים שנכנסו למערכת, בין היתר כתוצאה מהחוק של חבר-הכנסת פרח. זאת

סיבה למחשבה כיצד אנחנו יכולים לשפר את המצב.

י' פרה;

אני מציע להחיל את זה גם על עולים חדשים.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

בהצעתי לממשלה על הצעדים. שיש לנקוט כדי לעודד את הקליטה בעבודות

דרושות, הצעתי להרחיב את המענקים המיוחדים גם על" העולים החדשים. אנחנו נתמוך

בהצעה זו.

נתון נוסף זח בנושא ההכשרה המקצועית של משרד העבודה והרווחה, שבו

חלה עליה במספר הלומדים. מספרם בחודש פברואר 1990 היה 13,895, מתוכם 7,173

במסגרות של הכשרת יום, ו-4,971 במסגרות של הכשרת ערב.

י י שמאי;

כדאי לחשוב אולי להעניק תשלום כמו לחיילים המשחררים, למפעלים עצמם.

שייקלטו במקומות העבודה באופן ישיר.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

ניכנס לזה? יש לנו גם הכשרה פנים-מפעלית. בחודש פברואר 1989 היו רק

10,986 באותן מערכות שדיברתי עליהן, לעומת 13,895 בפברואר השנה. מדובר בעיקר

על השתלמויות בתחומים המקצועי ים, מתכת, מכונאות, אלקטרוניקה וחשמל. היום, על

פי ידיעתנו, יש במדינת ישראל 4.240 עובדים זרים שיש להם היתר עבודה. על פי

הערכה יש בין 16 ל-11 אלף עובדים זרים ללא רשיונות עבודה.

ש י הלפרט;

איך הם יכולים לשהות בארץ?

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

זו שאל הטובה. הםבאים בכל מיני עילות. חלקם מגיעים כתיירים, חלקם

כצליינים. אחר כך הם רואים כי טוב, ונשארים.

אנחנו נוקטים בכמה וכמה פעולות כדי לסייע למעסיקים להחליף את

העובדים הזרים בעובדים מקומיים, כאשר יש רצון טוב לענין זה. התייחסתי לנושא של

סיוע למעסיקים במקרים שהם מעוניינים בהחלפת עובדים זרים בעובדים מקומיים. נדמה

לי שבמפעל בכרמיאל, בצקלון, העברנו מספר די גדולישל מקצוענים שהובאו מחוץ-

לארץ, אנגלים בעיקר, והחלפנו אותם על ידי הכשרה מקצועית ישראלית.

אני רוצה להתייחס להצעות שלנו להתמודדות עם בעית האבטלה, לא במקרו

אלא בהקטנת המכה הקשה הזאת. הבאתי לממשלה תכנית להתמודד עם הבעיה, וגם תכנית

שיש בה משום התמודדות עם הנושא של קליטת גלי העולים בתעסוקה, שזו בעיה קשה



ומסובכת שאין לה פתרון בשלב זה. אני לא רואה בשלב זה שאנחנו ערוכים לקליטת

העולים בתעסוקה. אלה עובדים בתחומים מקצועיים, עם מיומנות מקצועית גבוהה,

רופאים, מהנדסים, אקדמאי ים, פרט לעולים שאינם מקצועיים וגם הם זקוקים לעבודה.

תהיה לנו בעיה לא קלה להתמודד עם זה. צריך לזכור שאנחנו במצב כללי של נתונים

כל כך קשים, כפי שהבאתי על האבטלה שאיננה כוללת בתוכה את העולים. אלה נתונים

קשים מספיק, וגם אתם אנחנו חייבים להתמודד מיד ולמצוא פתרונות, אפילו אם הם

חלקיים.
היו"ר אי נמיר
אני פניתי שלשום ליושב-ראש ועדת הקליטה של הכנסת והצעתי, וזה גם

התקבל על דעתו, אנחנו נקיים דיון משולב של שתי הוועדות בנושא זה של תעסוקה

לעולים החדשים. זה מתחיל להיות נושא מאד חמור, ויכול להיות אחת מנקודות החיכוך

הקשות ביותר היום. נזמין אותך לאותה ישיבה.
שר העבודה והרווחה רי מילוא
אני רוצה להציע שיוזמן גם נציג האוצר. נדמה לי שהמכשלה העיקרית זה

האוצר.
היו"ר אי נמיר
הם מוזמנים קבוע, וכשהם יודעים שהדיון הוא על כסף, לא צריך לבקש מהם

פעמיים - הם מופיעים מיד.
שר העבודה והרווחה רי מילוא
לצערי, בלעדיהם קשה לקדם נושאים מסוג זה שכרוכים בהשקעות. עיקרי

התכנית שאנחנו הגשנו לממשלה כללו בסעיף ראשון, הקדמת השקעות בתשתית ופיתוח

ופרוייקטים תעסוקתיים שנגזרים מצרכי המקום ומהמאפיינים העיקריים של המובטלים

באותם מקומות. אנחנו אמנם בעיקר מעוניינים בתעוקה יצרנית ובתעסוקה מקצועית,

אבל יחד עם זה, הנושא של הקדמת השקעות בתשתית ופרוייקטים תעסוקתיים שנגזרים

מצרכי המקום, זה בהחלט מרכיב של פתרונות המיידיים הוא יכול להיות בעל השפעה

גדולה מאד.

בסעיף שני אנחנו מדברים על קורסים להכשרה מקצועית ולהעלאה של רמה

טכנולוגית, כאשר אין פתרונות תעסוקתיים, כדי להתאים אותם לקליטה באמצעים של

שיפור המי ומנות המקצועית שלהם. אנחנו חושבים שצריך לסייע בהקדמת קליטת עובדים

ישראלים בענפים מועדפים. גם השלמת שכר וגם הכשרה מקצועית לקליטה בעבודה

מקצועית.

במוקדי אבטלה קשים, הצענו שתורחב תקופת הזכאות לדמי אבטלה בשלושה

חודשים. הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה תופעל באופן סלקטיבי באזורים בהם חלה

החרפה במצב התעסוקה וכשנדרשת שהות ארוכה יותר למצוא עבודה. הצעה זו מעניקה

אמנם הטבה לעובד, אך היא מותנית בחיוב העובדים לקבל כל עבודה.

י י שמאי

זה יחול על כל התקופה?
שר העבודה והרווחה רי מילוא
כן ההתנייה שהוא יקבל כל עבודה זה על כל התקופה.



היו"ר אי נמיר;

זה מצריך שינוי בחוק.

רי כהן;

בלתי-אפשרי להחלל זאת על כל התקופה מסיבה מאד פשוטה, משום שהמובטל,

ברגע שהוא מקבל את האישור שאין לוע בודה, הוא מנצל את ששת החודשים הראשונים.
שר העבודה והרווחה ר' מילוא
יש לי את התפיסה שלי, שבאזורי מצוקה קשים, המובטלים צריכים לקבל כל

עבודה שמוצעת להם. הנושא הזה נתון עוד בויכוח.

רי כהן;

אתם לא מציעים לשנות בחקיקה את התקנות לגבי דמי האבטלה.

שר העבודה והרווחה רי מילוא;

בשלב זה לא. במינימום מדובר על אותם שלושה חודשים, שבהם הוא לא יוכל

לסרב לעבודה.

היו"ר אי נמיר;

שיהיה ברור, לפי הערכתי, גם המשך התקופה מחייב שינוי בחוק. זה אחד

הנושאים הכי דחופים.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

הגברת הפיקוח בנושא של העבודה הלא מאורגנת ועובדה לא חוקית של

עובדים זרים - שני הדברים האלה גם כן עומדים במסגרת המאמצים שאנחנו רוצים

לעשות בטווח הקרוב. הכוונה להגביר את זה כדי לצמצם במידת האפשר את העבודה הלא

מאורגנת ואת העובדה הבלתי-חוקית של עובדים זרים. עבודה לא מאורגנת, הכוונה

בעיקר ליש"ע, עבודה לא חוקית, הכוונה לעובדים זרים, וגם החמרת התנאים להבאתם.

לגבי עיירות הפיתוח, שהוא נושא בעייתי לא רק בהקשר של אחוז האבטלה

אלא גם בהקשר של ההיבטים החברתיים, הבעיות החברתיות שקשורות בנושא זה, אנחנו

מדברים על כל הנקודות שהבאתי במסגרת ההצעה. בנוסף לכך אנחנו רוצים לבדוק את

האפשרות ליישם במידה גדולה יותר את החלטת הממשלה על העדפת ערי פיתוח ברכישות

ממשלתיות. היום ההחלטה הזאת שקיימת עלהנייר, לא מבוצעת בהיקף מלא וצריך להקפיד

יותר על ביצועה. צריך גם להכין תכניות לפרוייקטים תעסוקתיים העיירות פיתוח וגם

- אני אומר את זה עם כל הביקורת שאני יודע שאקבל - לעתים צריך לעסוק גם בהגברת

התעסוקה באופן מלאכותי, כשמדובר על מקרים קשים במיוחד.

אני מתכוון לעבודות יזומות. בעיירות הפיתוח שאנחנו רואים שיש שם

הגירה שלילית קשה, אנחנו צריכים לעשות פרוייקטים יזומים. גם בממשלה, כשהעליתי

את הנושא הזה, היתה ביקורת. היו כאלה שאמרו שזה בניגוד לכל כללי המשק החופשי

וכו'. הממשלה כבר קיימה שלושה דיונים בנושא זה. תאר לך שבאותה ישיבה אני הייתי

צריך להגן על השיטה של מפא"י בשנות ה-50, כשיצרו מקומות תעסוקה.

יי שפרינצק;

עבודות יזומות אינן בהכרח עבודות לא פרודוקטיביות.
שר העבודה והרוויחה ר' מילוא
אני לא מוציא מכלל אפשרות, שגם לגבי עולים חדשים אנחנו עלולים לעמוד

בפני מצבים דומים וצריך יהיה לשקול גם אמצעים דומים.

כדי לעודד את ההשקעות וליצור מקומות תעסוקה במקומות שהתעסוקה דרושה

במיוחד, במוקדי אבטלה שבהם לא נראה כי יחול שיפור בעתיד הקרוב במצב האבטלה,

אנחנו מציעים להעניק פטור מלא ממס. לדעתנו שר האוצר, שר העבודה והרווחה ושר

התעשיה והמסחר צריכים להחליט איזה ישובים ייכללו בקטיגוריה הזאת ולאיזו תקופה

יוענק הפטור. אני מדבר על מפעלים, יצירת מקומות עבודה. אני רוצה לבוא למשקיעים
ולהגיד להם
לכו ליקנעם, לכו לדימונה ותקבלו פטור מלא ממסים להמש שנים, עם כל

ההטבות שהמדינה יכולה לתת.
י י פרח
זה הוכיח את עצמו בעולם.
שר העבודה והרווחה רי מילוא
מי שבאמת חרד לבעיית התעסוקה ומבין היטב מה המשמעויות שלה גם לגבי

הישראלים וגם לגבי העולים ההדשים, צריך לשנות תפיסות קיימות בהקשרים האלה.

אנחנו מציעים להכריז על אזורי תעשיה בכל מוקדי האבטלה כאזורי פיתוח

אי. באזורים מוכי אבטלה, אזורי התעשיה יוכרזו כאזורי פיתוח אי לצורך עידוד

יזמים.
י י שמאי
גם אם אור עקיבא היא במרכז הארץ, הוא יקבל את המענק בגלל מכת

האבטלה.
שר העבודה והרווחה ר' מילוא
על זה אנחנו מדברים. הנושא האחרון הוא, שמשרדי ממשלה לא יבצעו

רכישות בחו"ל, אלא במקרים שאין אלטרנטיבה אחרת. המצב מבחינת המשק, מבחינת

התעסוקה הוא מצב חירום. אני חושב שהפירסומים שהיו על הרעיון לרכוש בחוץ מדים

או צרכים אחרים של משרד החוץ, אלה רעיונות שבמצב הקיים היום לא ניתן להשלים

אותם. היתה כנראה כוונה וזה תוקן.
ר' כהן
זה עוד לא תוקן. ביררתי את הענין גם במשרד הבטחון. מדובר על כך

שהשנה כל ההקטנה תהיה בסדר גודל של 2-3 מיליון. אבל לשנה הבה, הם כבר הולכים

להקטין עד 50 מיליון, שמדובר גם בנושא של מדים, צמיגים, דלק בקניה ישירה. זה

יהיה אסון גדול מאד.
שר העבודה והרווחה ר' מילוא
הממשלה אמורה לקבל החלטות בישיבתה הקרובה. היו כבר שלוש ישיבות.

ההצעה הראשונה הובאה לממשלה על ידי כנושא לדיון בנושא האבטלה, ובעקבות זה

התקיימו דיונים בהם השתתפו נציגי האוצר, נציגי משרד התעשיה. כל שרי הממשלה

השתתפו בדיון הזה. אנחנו אמורים, על פי הודעת ראש הממשלה בישיבה הקודמת, לקבל

החלטות בשבוע הקרוב, כאשר משרד האוצר ישב כל השבוע על גיבוש הצעות כדי לענות

לדרישות שאנחנו העלינו. אני יכול לספר לכם, שאם הצעת האוצר לא תיראה לנו



מספקת, אני אגיש הצעה נוספת לממשלה, בנוסף לאמצעים שהאוצר יציע, אמצעים נוספים

שאנהנו רוושבים שצריך לנקוט בהם.
י י שמאי
האוצר מתכוון לצמצם את התקציב, ובין היתר הוא מתכוון גם למשרד

העבודה והרו ויוה.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

נדמה לי שזו לא הבעיה העיקרית. לדעתי הם לא יקצצו את תקציב משרד

העבודה והרווחה. אני מוכרח להודות, שבעיני, מעבר למלחמה בקיצוצים במשרד העבודה

והרווחה, שזה נוגע יותר לבעיות רווחה, הבעיה העיקרית היא יצירת מקומות תעסוקה

במשק. אם איננו רוצים לעמוד בפני קטסטרופה אמיתית, אנחנו מוכרחים לטפל בזה.
י' צבן
כשאתה אומר לא יקצצו בתקציב, זה כולל את ה-33 מיליון?
שר העבודה והרווחה רי מילוא
על זה יש עדיין ויכוח עם האוצר. הם טוענים שאם נקבל את ה-33 מיליון

דרך ועדת הכספים, הם יקצצו זאת בתקציב שלנו.

ביום ראשון הקרוב אני מקווה שנוכל להגיע לסיכומים חיוביים. מכל

מקום, יש כמה וכמה דברים שנעשים היום, ובמקביל לתכנית הכוללת יותר שלנו,

אנחנו עוסקים בבעיות יומיומיות, כמו הנושא של שירות התעסוקה שמתגבר את הפעילות

שלו גם על ידי ירידי תעסוקה במוקדי אבטלה וגם על ידי הפניית המובטלים לקורסים

והשתלמויות מקצועיות, וגם בנושאים של הכשרת עתודת כוח אדם מקצועי למשק ואמצעים

אחרים.

דיברתי קודם על ניוד עובדים. ציינתי את נצרת. אנחנו משתמשים בקרן

למניעת אבטלה בכספים של הקרן כדי לעמוד בהוצאה של ניוד העובדים, ועד היום כבר

עסקנו בהסעת מאות מובטלים באזורים שונים, כאשר בנגב, למשל, העברנו מובטלים

מאזור הנגב המרכזי לישובי גוש קטיף כדי שינסו להקלט בעבודות חקלאיות. לקחנו על

עצמנו את כל הוצאות הניוד.
י י פרח
מה היקף הקרן הזאת?

די מנע;

קרוב ל-10 מיליון, 9.5 מיליון.

שר העבודה והרווחה ר' מילוא;

התחלנו גם בפעילות ענפה בנושא של החלפת העובדים הזרים. אנחנו

מקיימים סדנאות למובטלים. עכשיו מלמדים גם דברים חדשניים, וזה טכניקות לחיפוש

עבודה יותר פעיל. סדנאות שהמובטל יקבל הכשרה איך להשיג עבודה במצב שיש היצע

ולא תמיד יש חיבור של ההיצע והביקוש.

מכאן אני מבקש לעבור לנושא רווחה.



י' צבן;

אני מציע שנחלק את הדיון. כדאי להתרכז בנושא שהיה עד כה.

רי כהן;

לכולנו ברור שאנרונו עומדים בפני מצב שבו נצטרך להתמודד בתחום

בחחום העבודה והתעסוקה, קודם כל במצב האבטלה שהפך להיות כרוני - ואני לא מציע

להתרשם מדברים חולפים. מה שקרה בשנה שעברה ומה קרה השנה? בגדול זה מצביע עלשני
דברים
האחד, גידול היקף האבטלה, ומה שעוד יותר חמור - העמקת היקף האבטלה. זה

הרבה יותר חמור. ממה שאני פוגש בשטח, יש כבר אנשים ואוכלוסיות וקבוצות - ואתה

יכול למצוא אותם ברחוב ובשכונה ובמקום - שבו האבטלה הפכה להיות נורמת חיים.

מעניין, אין אבטלה לבד. אבטלה באה עם מצב יחסים מסויים במשפחה, עם קצת יותר

סמים וקצת יותר לאימות וקצת יותר פשע. לדברים האלה יש את התפוקות השליליות

שלהם. ככל שעומק האבטלה יותר גדול, עומק התופעות האלה יותר גדול.

הדבר השני הוא, שאנחנו נמצאים בתקופה של עליה מסיבית מאד. הנתונים

שנמסרו אתמול לוועדת הכספים מצביעים על התפתחות אדירה. זה עומד להיות פקטור

עצום בכל מה שקיים בחברה הישראלית. מדובר לא בגידול של כך וכך עשרות אלפים, זה

יכול להגיע גם לסחף חיובי גדול מאד.

אדוני השר, לעניות דעתי יש שני ליקויים שכדאי לשים אליהם לב. הדבר

האחד - אין ראיה אינטגרטיבית של נושא העליה. אני מדגיש את זה בכוונה. הממשלה

טיפלה כמו בעלת משפחה לא מוצלחת קודם כל שיהיה איפה לגור. בסדר. אבל היא לא

בדקה איפה יעבדו ואיפה יתחנכו ובאיזה כבישים יסעו. ההנחה היתה: שיגורו. הראיה

הזאת היא ראיה מאד מוטעית, מוטעת עד מסוכנת. הוא לא רואה את פניה של מדינת

ישראל עוד שנה עם 150 אלף מובטלים, ובעוד שנתיים אולי עם 300 אלף עולים ובעוד

ארבע שנים עם כך וכך. נגיד בנק ישראל נתן בוועדת הכספים ניתוח של בנק ישראל,

בשאלה מה יקרה בהנחה של 100 או 150 אלף עולים מדי שנה. זה היה ניתוח עד 1992.

מה יקרה אחרי 1992 לא ברור לאף אחד, ואפילו אין הערכה.

לעניות דעתי זו גישה לא רק מאד מוטעית אלא מאד מסוכנת. היא לא הולכת

לפגוש את פני המציאות, ובעוד שנה אפשר למצוא את עצמנו גם עם מובטלים משלנו, גם

עם מובטלים חדשים משלנו, עולים. אבל הנזק והאסון הכי גדול זה שהתרגום המיידי

של הענין הזה יהיה, שהעולים יפסיקו לבוא, או שניהפך לתחנת מעבר למקומות אחרים.

זה יהיה אסון מכל בחינה.

קודם כל ישנה בעיה של הראיה האינטגרטיבית. לא רק מפני שאני קצת מכיר

אותך, אדוני השר, ומאמין בכוחותיך בענין זה, אלא בעיקר משום שאני לא מאמין

בראיה של אחרים בממשלה - אין ראיה אינטגרטיבית, ואני אומר לך: תרים את הענין

הזה, כי אתה יכול להרים אותו. מנקודת המבט שלך, אתה יכול לתקוף את זה בצורה

הטובה יותר.

ישנה גם איזושהי שעת רצון. יש עליה, מוכנים לפתוח קצת את הברזים.

ראינו את הצעת החוק שאני מאד מתנגד לה כי אני חושב שהיא מופקרת. אני הצעתי,

במקום לקחת 30 מיליון שקל של פטור ממיסוי לבעלי דירות, שיתנו אותם ישר לעולים.

למה לתת את זה רק לבעלי בתים? אפילו את זה לא מקבלים. הולכים לתת טאח-טראח,

ישנה שעת רצון. באים עם הצעה של 250 מיליון לגבי נושא של השיכון,

לגבי הרשאה להתחייב. יש שעת רצון. השאלה היא, מה יקרה בשעת הרצון הזאת. נדבר

על זה בצוה גלויה, האם מה שיקרה הוא שכל מיני אינטרסנטים ובעלי הון ורוצי

הרצון להרויח ולנצל את שעת הכושר הזאת כשהעם מוכן לפתוח את הכיס והלב והנשמה,

כדי לקדם את פני העליה - האם כל אלה ירויחו מזה? על 8%-7%-6%-5% שירויחו מזה,

זו בכלל לא בעיה. הבעיה היא האם הנתחים הגדולים של התקציב הלאומי שישוחרר



לענין זה יוזרמו כדי שיוקמו עוד וילות בסביון ועוד דברים אחרים, והעולים פחות

ייהנו מזה, והמובטלים פהות ייהנו מזה, והישראלים שזקוקים לזה פרוות ייהנו מזה,

או ששעת הרצון הזאת תתורגם באופן מעשי.

מה שצריך לעשות הוא ללכת לתנופה אמיתית בצמיהה. אני תומך מראש

ברעיון שלך לגבי שלושת החודשים הנוספים של דמי אבטלה, אני תומך בענין של

עבודות יזומות כאלה ואחרות, כדאי שתהינה גם קצת פרודוקטיביות. אלה לא התשובות.

התשובות תהינה, האם אנחנו הולכים להשקיע השקעות רציניות ומסיביות ביצירת

מקומות עבודה חדשים.

אני רוצה לסיים בשתי בקשות ישירות. אני חושב שבענין זה צריכה להיות

קריאת תגר שלך. אתמול שמעתי מנגיד בנק ישראל שני דברים שלעניות דעתי שניהם

מחייבים תגובח מאד חד-משמעית. את חוק שכר מינימום הם אומרים שהם מתקנים והבעיה

היא שהם לא אומרים מה הם הולכים לתקן. אם הם יבואו בהצעות שבהן יש משום שמירח

על רמת השכר של השכירים הכי נמוכים, כלומר, אין בהן פגיעה בשכר המינימום אלא

תיקונים, למשל, בהחלה של הענין הזה על שכר הבכירים - נשקול. אבל הם כל הזמן
אומרים
שכר מינימום, ואתה לא יודע את מי הם הולכים להכות. יכול להיות שאת

הבכירים הם ישאירו ליהנות ובהכי נמוכים עם יפגעו. צריך להיות ברור שעם שכר

המינימום הזה העולים לא יילכו לעבוד, וחיילים משוחררים לא יילכו לעבוד.

אני רוצח להתייחס לשני דברים חשובים. האחד, יבוא בתים. אלוהים

אדירים, הרי אפשר להתפוצץ. הרי עומדים שלושה מפעלים שבהם אפשר היום לבנות

בנייה טרומית או אשקוביות, וחם מובטלים, הם משותקים עם כוח יצור. זה ישנו גם

בכרמיאל, זה ישנו גם באשקלון וגם בנס-ציונה. זה קיים, עם חלק מחעובדים שהם

בעלי מיומנות לעשות את זה. במקום לומר: אנחנו ממילא צריכים היום בתים מוכנים,

תבדקו מהר - ואלה אזורים שבחלקם הם מוכי אבטלה - במקום להניע את הגלגלים פה,

במקום שפועלים בפורטוגל או דרום אמריקה ייהנו מהעובדה שלנו יש עליה - אלוהים

אדירים.

אם תהיה הערכה שעולים עלולים להיות ברחוב וצריך להשלים-את זה, אני

מבין. אבל בואו קודם כל ננצל את מלוא הפוטנציאל שלנו.

והדבר האחרון, אתמול נגיד בנק ישראל אמר, שאם צריך לייבא עובדים

מחוץ לארץ כדי שיתחילו לבנות בתים במדינת ישראל, שייבאו? מה הענין הזה? זו

הרי ממש הפקרות. אם בארץ יש לנו 150 אלף בלתי-מועסקים, וזה למרות שחלק לא

הולכים להרשם וחלק שקעו וכן הלאה, ואם אנחנו יודעים שהיום חלק מן העולים

החדשים כבר רוצים לבנות את חבתים בעצמם ויש התארגנויות מבורכות כאלה, למה

אנחנו מחכים. קיבלתי אפילו תלונה מארגון שנקרא "אלפא צפון" בקריית-ים שקבלנים

שלחו חברות שמאיימות על חייהם אם הם יעזו לבנות את הבתים שלהם לבד.

אני פונה אליכם, תעשו את ה במשרד עם שירות התעסוקה, כבר להתחיל

לעשות הכשרה מיידית בהולה של עובדי בניין. בענף הזה יש 110 אלף עובדים, נדמה

לי שרק 10% מהם יהודים, ישראלים, אין שום סיבה בעולם במשק צומח שלא יהיו יותר

עובדים משוחררוצבא, יהודים וערבים.
שר העבודה והרווחה ר' מילוא
יש פוטנציאל של 50 אלף עובדים.
ר י כהן
צריך להכשיר אותו מיידית לפני שכל הענין הזה הולך לידי זרים. זה

יהיה ממש טמטום. אני יודע שהפטנט הזה לגבי חיילים צה"ל משוחררים הצליח מאד,

ואין שום סיבה בעולם שהדבר הזח לא יצליח גם לגבי אחרים. זה מחייב הכשרה מואצת



של עובדים שלנו, כדי שיוכלו לעמוד באתגרים האלה. אני עבדתי פעם בבניין, ואני

יודע שאתה לא לוקח היום עובד והופך אותו תוך שנה למנהל עבודה מקצועי שקורא

תכניות בניה. אבל אתה יכול להכשיר טפסנים ובנאים וברזלנים, אנשים שאם הם

מוכשרים, תוך שנה הם בעלי מקצוע אייא, והם יהיו משלנו. למה לתת את כל הפוטנציאל

הזה החוצה?

י' צבו;

האחריות העיקרית למצב האבטלה היא לא על משרד העבודה והרווחה אלא על

הממשלה, ובתוך הממשלה על האוצר, כמוש האחריות העיקרית על קליטת העליה היא לא

על משרד הקליטה אלא על הממשלה, ובתוך הממשלה על משרד האוצר. אנחנו יודעים

שהאחריות של המשרדים הספציפיים היא אחריות רצינית מאד, אבל היא טיפול בתוצאות

של המדיניות הכלכלית הכוללת.

מכיוון שהיום כל הנושאים הללו מחוברים לנושא של העליה, אומר את

ההרגשה שלי, שאם לא יקרה נס - ולפעמים קורים נסים מסויימים בתחומים כאלהנ,

בדברים בלתי-צפויים, אין לי ספק שאנחנו עומדים בפני מצב שתקום ועדת חקירה לחקר

המחדלים שהיו בחצי השנה האחרונה או השנה האחרונה בהיערכות של המדינה לקראת

קליטת העליה. ועדת חקירה היא שסתום לזעקה שתגיע עד השמיים. אחד הנצחונות הכי

גדולים של הציונות, יכול חס וחלילה ליהפך לאחת חתבוסות הכי גדולות. זה נצחון

אדיר גם ברמח העקרונית, גם ברמה המעשית, זה ויכוח שנמשך 70 שנה והוכרע היום

בגדול. כאן יכולה להיות אחת התבוסות הכי גדולות של הציונות.

לכן אני מציע, כשאנחנו מדברים עם שר העבודה והרווחה, נעמוד על בסיס

ראלי ונדבר עם השר במידה מסויימת על המיקרו ולא על המקרו של הכלכלה. הוא מטפל

באפקטים, פה ושם הוא יכול להשפיע. אבל בניתוח הנתונים אנחנו יכולים להעזר, כי

מהאוצר ומבנק ישראל לא נקבל בהתלהבות את הנתונים שיכולים לעזור לנו בויכוח.

מאד הייתי מבקש שתנסו לעבד את הנתונים. ישנו הענין של הצעירים,

למשל, מה קורה להם בשוק העבודה, מה קורה לעולים בשוק העבודה, מה קורה לעובדי

השטחים בשוק העבודה ומה קורה לעובדים הזרים. אם אנחנו רוצים לראות את המגמות

האמיתיות בשוק התעסוקה, אנחנו מוכרחים לנטרל ולראות את הדברים לחוד. צריך

לראות גם את התהליכים הנפרדים. חשוב לנו במיוחד לדעת מה קורה עם כל אלה שאינם

אלה ואי נם אלה.

מתגלה דבר מאד-מאד מעניין. שירות התעסוקה נותן בסך הכל 3000 אישורים

לקבלת הבטחת הכנסה. זה נתון מדהים. אם על 50 אלף אישורי אבטלה יש רק 3000

אישורים להבטחת הכנסה - אני ציפיתי שבעומק אבטלה כפי שיש לנו, מתוך ה-50 אלף,

כשנגמרת החצי שנה, 5-10 אלף ימשיכו לקבל הבטחת הכנסה - מסתבר שיש תחלופה עצומה

באבטלה. צריך לפענח מה המקור של הדבר. אני חושב שהסיבה היא בתנאי השכר. אנשים

הולכים לעבוד באיזשהו מקום, השכר דפוק, והם חוזרים ללשכה. אותם אנשים מופיעים

שוב כנתון סטטיסטי לאחר חצי שנה.

לגבי הארכת תקופת האבטלה, זה קרה בכל הארצות הדמוקרטיות. בארצות-

הברית הגיעו להכפלה.יש ארצות שהגישו לשילוש התקופה של קבלת דמי אבטלה, כאשר

המשק לא היה מסוגל לתת פתרון אחר. אותוד בר קרה בגרמניה, אותו דבר קרה בצרפת.

לגבי הטיפול של משרד העבודה והרווחה - קודם כל ישנו הנושא של

העובדים הזרים. גם לגבי העהודים מהשטחים, אני חושב שהאינטרס שלנו הוא להקפיד

בענין זה. איננו יכולים להשלים עם המציאות של שליש ושני שלישים. לגבי העובדים

הזרים, לא יעזור, אלא אם יהיו קנסות כאלה שאדם יפחד להביא מפורטוגל או מפולין

מישהו, כי הוא יידע שזה יעלה לו בעונש כספי. הקנס צריך להיות קנס

אדמיניסטרטיבי, לא משפט. הצעתי הצעת חוק בענין זה ואני מבקש את תמיכתך. אין

דרך אחרת. המניע לענין זה רק כספי והדרך היחידה היא להכות זאת בנקודה הכספית.



כשהיה פה פרופ' גוסטאב ראן משוודיה, הוא נפגש גם עם אנשים ממשרדך,

ישבנו וחשבנו מה מהנסיון השוודי מתאים ליישום במציאות הישראלית. הכנתי נייר

בנדון. שלחתי למשרד העבודה והרווחה וקיבלתי תשובה מפורטת מדוד מנע, קיבלתי

תשובה מפורטת משר האוצר. שתי תשובות שונות לגמרי. ממר מנע היתה התייחסות

חיובית לחלק ניכר מההצעות שהיו שם, אבל היתה בעיה של תקציבים ואישורים של

הממשלה, ממשרד חאוצר קיבלתי דחיה על הסף. היום זה לא רק בשוודיה, זה ככה

בהולנד ודנמרק וגרמניה. יש אחוז הרבה יותר גדול מהתל"ג שמוקדש לאותן פעולות של

קרן למניעת אבטלה, לסוג פעולות זה, מאשר אצלנו. אנחנו מדברים על 9-10 מיליון -

זו בדיחה. אין שום דמוקרטיה מערבית שמקדישה היום לנושאים אלה אחוז כזה של

התקציב והתל"ג. אין.

אדוני השר, מוכרחים לגרום למצב שיהיה שינוי קונספטואלי. זה קשור

לנושא של עבודות יזומות. אם לא נעשה את זה, נגרום לנכות תעסוקתית של אנשים

צעירים. אם לא נגרום להקצבת כספים רציניים לעבודות יזומות, לתכניות להשכלה,

לתכניות להשתלמות מקצועית - מוטב לי שאדם יישב וילמד מחשבים או דבר אחר, מאשר

יסתובב ברחובות. אפשר להעלות את הרמה שלה הכשרה התעסוקתית במשק. אלה דברים

שייעשו ובלבד שלא יהיו באבטלה הזאת.

היום התקנות אומרות שחברות ממשלתיות ומשרדים ממשלתיים אסור להם

להזמין מוצרים בחוץ-לארץ, כאשר פער המחירים בין חתוצרת בארץ לתוצרת בחוץ-לארץ

הוא יותר קטן מ-25%. פניתי בעתו לשר האוצר ואמרתי לו שבמצב של אבטלה, בכל

הארצות, כולל בארצות-הברית הסופר-קפיטליסטית, מגדילים את האחוז ומחמירים את
הביקורת. התשובה שקיבלתי
אנחנו לא חושבים שנאחנו צריכים יותר להתערב.

היתח פרשה בבית-חולים בחיפה שהזמינו קרמיקה מאיטליה, אגב, רעילה,

כשיש בעיות בנגב קרמיקה. קואופרטיבים לתחבורה, שחיים מתקציב המדינה, צריך

לחייב אותם, שכל מה שאפשר לרכוש בארץ - ירכשו בארץ, גם אם זה עולה במשהו יותר

ביוקר. בענין זה אנחנו מוכרחים להיות יותר תקיפים.

י' פרח;

אני רוצה להודות גם ליושבת-ראש הוועדה וגם לשר העבודה והרווחה

שזימנתם את הפגישה החשובה הזו חיום. חשוב מאד שאנחנו דנים בבעיה הזאת, כאשר

היא בשיא הבעייתיות שלה. ידענו מצבים קשים בנושא התעסוקה, אבל הנתונים שהביא

בפנינו השר, הם ממש מדאיגים. התמונה האמיתית הרבה יוטתר קשה. אם להשוות

לאשתקד, יש עליה של 48%, וזה נתון מאד מאד מדאיג.

אני חוזר ואומר ואולי אחשב קיצוני בנושא זה, ואני מתכוון לאלה

שנכנסים ארצה מיש"ע. מילא, ה-32 אלף שנכנסים בצורה מסודרת, מאורגנים - בסדר?

אבל כאשר 70 אלף לפחות נכנסים בצורה בלתי מסודרת ופרועה לתוך המשק ועובדים בו,

ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מעבירים את הדבר הזה לכוחות שנמצאים במדינה.

נכון שלא כל העבודות שהם מבצעים היא עבודה מפתה לאנשים האלה, אבל כל החכמה היא

להפוך את הענין לפתיון עבורם לעבור את התקופות הקשות האלה.

העולים החדשים חרבה יותר גמישים מהבחינה הזאת לעבודות אחרות, למרות

שיש להם מעמדות מקצועיים בתחומים אחרים, מהנדסים ורופאים וכן הלאה. מהנדסת

בירושלים אמרה בפה מלא שהיא לאמתביישת לעבוד במשק בית עד שתתפנה עבודה.

הצעירים שלנו רוצים עבודה "מתאימה". המלה "מתאימה" קברה אותנו. מה

זה "מתאימה" לצעיר שהיה נהג בצה"ל? הוא גמר מוסד כל כך מתקדם. קטיף לא טוב?

דיברתי עם האנשים שעוסיקם בנושא קטיף במדינה, ולכו תראו איזה נזקים נגרמים

לחפרי כתוצאח מקטיף גרוע וכושל. אמר לי אדם שאני טועה אם אני חושב שמדובר

בשלושה חודשי עבודה. תשעה חודשים עוסקים בקטיף. יש כל הזמן זנים שונים. עוד

כעכשיו עוסקים בקטיף. הפרי בפרדס שלי נמצא על העצים ואין מי שיקטוף אותו.



אנחנו צריכים לקחת מעל 20 אלף מקומות עבודה ולהעביר אלינו. זה לא

בלתי-ניתן. זו זכותנו המלאה. דוד מנע והמנכ"ל סימנו דבר אחד מעל הכל, הבנין.

הקבלנים חשבו שיש להם עובדים זרים שמקבלים פחות כסף. תשאלו את הקבלנים איזה

נזקים גרמו להם בבנין.

שר העבודה והרווחה רי מילוא;

הקבלנים מעוניינים גם עכשיו לקלוט באותם תנאים עולים. הם אומרים שהם

יכולים לקלוט עד 50 אלף בענף הבנין.
י י פרח
היות שיש כאן מפרנסי משפחה, ולא יהיה נכון לתת להם את השכר הנמוך

שקיים, הצעתי הצעת חוק ואני מבקש מכם לסייע לי, גם על עולים חדשים שיוכלו

לעבוד בעבודות מועדפות. תראו לי יהודי אחד עובד בתחנת דלק, למשל. יש לי הצעה

מעשית, ישנן היום חבורות רציניות ביותר שיש אתן קשר שמוכנות היום להביא לכאן

מבני תעשיה, שאותם דיירים יוכלו לבנות אותם במו ידיהם. זה מודולרי במבנים מאד

יפים ומתקדמים. לשם כך לא צריכים הכשרה ארוכה. אנשים עצמם יבנו את ביתם. אני

קורא לזה "תכנית בנה ביתך נוסח חדש".

הנושאים שהשר העלה בפנינו הם נושאים שהם מחוייבי המציאות במשחק הזה

ואסור לשחק את המשחק הגדול. אמרתי לפרס שלא הגענו לצמיחה כלכלית אלא לצניחה.

ולמה? אם לא ייעשו שינויים המותיים בנושא זה שיביאו את האנשים למוטיבציה

להשקיע במדינה זאת, לא יהיה שום ר. כבוד השר, רק אתה יכול להזיז את הענין

הזה, להזיז את האנשים האלה.

אשר לעבודות יזומות, גם כאן זה לא הולך לאבדון. יש לנו כל כך הרבה

עזובות. כך כבישי גישה. אם רוצים שהאנשים האלה יגיעו למקומות העבודה שלהם

בצורה נוחה ומהירה, בכבישים מטורטרים כאלה מגיעים למקום? זו עבודה לא מבורכת?

יש המון דברים שיש לעשות והם מבורכים.
ש' הלפרט
בנוסף ל-150 אלף המובטלים שישנם כבר במדינת ישראל, אנחנו עומדים

בפני פצצת זמן של אבטלה המונית של עליה מברית-המועצות. בחודש האחרון הגיעו

יותר מ-10 אלפים עולים. צריך לדעת שהעליה המסיבית התחילה לפני כחצי שנה. בששת

החודשים הראשונים מקבל העולה החדש שכר דירה ודמי כלכלה והטבות שונות. הבעיה

עדיין לא מורגשת כלכך בציבור, כי בינתיים העולים שהגיעו בחצי השנה האחרונה

מסודרים בינתיים פחות או יותר. הבעיה הזאת תפרוץ במלוא חומרתה בעוד חודש-

חודשיים. אני חושש מאד שבזמן הזה נעמוד בפני הפגנות של אלפי עולים מובטלים מול

הכנסת.

מצד אחד דואגים להם לדירות, ובצדק. אבל גם אם ניתן דירת פאר לכל

עולה חדש, כאן בירושלים ובצפון תל-אביב, אם לא תהיה לו תעסוקה, זה יתסכל אותם.

בסופו של דבר או שהם יירדו מן הארץ והשקעה של מאות מיליונים שנשקיע בהם בתקופה

הראשונה תלך לטמיון, או שהם יפסיקו להגיע לכאן ויחפשו מקומות אלטרנטיביים.

אם הבנתי נכון את דברי השר, אין בשלב זה תכנית ברורה איך להתמודד עם

התעסוקה לעולים חדשים. תכנית-0אב איך להתמודד עם הבעיה הזאת, עדשיין איננה.

מדובר על מאות אלפי עולים, אולי אפילו מיליון. מדובר על עליה עם אחוז גבוה מאד

של אקדמאים, פרופסורים ורופאים ומהנדסים. אני לא רואה איך מדינת ישראל מסוגלת

בכלל להתמודד ולפתור את הבעיה הזאת.
לכן הייתי רוצה להציע
אנחנו חייבים לשתף במשימה הזו את יהדות

העולם. אנחנו בכוחות עצמנו לא נהיה מסוגלים לבד לפתור את הבעיה הזאת. בעבר

קיימנו ועידות מיליונרים. אז לא עמדה בפנינו בעיה כלכך אקוטית של עשרות אלפים

או מאות אלפי עולים שצריכים להגיע. העולים האלה אינם מגיעים ממדינות מערב.

העולים שמגיעים מרוסיה הם בסכנת נפשות. אנחנו חייבים להציל אותם. מאיימים על

הקהילה היהודית. אנחנו חייבים להציל אותם כמה שיותר מהר כי לא יכולים לדעת מה

יילד יום.

בעולם יש מיליונרים יהודים ששולטים על קונצרנים של מיליארדי דולרים.

אנחנו חייבים לשתף אותם במשימה הגדולה הזאת. אנחנו בכוחות עצמנו לא נוכל לעמוד

בזה. אני מציע לכם ליזום ועידת מיליונרים של יהודים מכל העולם. אני לא מדבר

עכשיו רק על הכסף. יש להם נסיון רב בהקמת מפעלים עתירי יידע ומפעלים שיכולים

להקל על ההתמודדות עם הבעיה של יצירת מקורות תעסוקה למאות אלפים. סביר מאד

שנעמוד בפני הבעיה הזאת בעוד כחצי שנה-שנה. אם איננו רוצים בתקופה הרובה במאות

אלפי עולים מובטלים נוספים, חייבת ללכת בדרך הזאת.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לבקש מכבוד השר, אתה שר אחראי גם על הביטוח הלאומי. קורה

דבר שנראה לי מאד חמור מבחינת מי נהל תקין. מתנהלת עכשיו חקירה משטרתית נגד

המשנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. לפי תפיסת עוןלמי, עד אשר אדם לא נמצא אשם,

הוא אינו אשם. אבלעצם העובדה שמתנהלת חקירה משטרתית כל כך רצינית ומסיבית, ויש

שם מעורבות מאד גדולה, אני חושבת שמין הדין היה, שאותו אדם - אני מציעה זאת

לשיקול דעתך - יושעה לאותה תקופה מתפקידו. על מה שקורה בביטוח הלאומי, לא מעט

דיברנו בינינו עוד לפני שהיית שר העובדה והרווחה. כולנו מצווים לשמור על טוהר

מידות אבסולוטי. והיו מקרים. כאן חייבת להיות התייעצות גם עם נמציבות שירות

המדינה, גם עם היועץ המשפטי לממשלה. כשהיו האשמות על אדם כמו גינת שעכשיו

מתברר שחלק גודל מהן לא היו נכונות, הוא הושעה מעבודתו. זה דבר שחייב להיות

לגביו שיקול דעת.

ר י כה ן;

אתמול קיבלנו את הדוייח של התיקונים של דו"ח מבקרת המדינה. יש שני

מוסדות שלך, שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי, שהם בין הבודדים שלא הגישו את

התיקונים שלהם למרד הכלכלה והתכנון.

די מנע;

זה לא נכון. זו טעות. ענינו ויש לנו מכתב התנצלות ממשרד מבקר

המדי נה.

הי וייר אי נמיר;

תעביר אלינו לוועדת העבודה גם את זה וגם את זה, מאחר וזה הועלה כאן.

שר העבודה והרווחה רי מילוא;

אני מציע לא להתייחס לנושא זה כי נשמעה הערה ויועבר אליכם גם מכתב

ההתנצלות שנשלח על רקע זה.

בתקופת החקירה המשטרתית שהיתה, היה המשנה למנכייל הביטוח הלאומי

בחופשה. מנכייל הביטוח הלאומי מסר לי החקירה הסתיימה. על פי הודעת המשטרה

החקירה הסתיימה, ולכן הוא שב לעבודתו, מתוך אותו כלל שהיושבת-ראש ציינה, שלא

ניתן לפגוע באדם עד שלא הוכהה אשמתו. בתקופת החקירה הוא לא היה בעבודה.



היו"ר אי נמיר;

אני רוצה להתחיל בשאלה, מדוע אינני מקבלת את ההצעה של הארכת התקופה

דלדמי אבטלה. בנושא זה אני שיניתי את דעתי. אני הושבת שאנהנו מהוייבים -

ולצערי אני במיעוט - לשנות את החוק הקיים. בעיני גם אם יש אדם אהד במדינה או

עשרה שמנצלים לרעה את דמי האבטלה, אנחנו הייבים לעקור את התופעה הזאת מן

השורש. יש מאות אנשים שמנצלים לרעה את דמי האבטלה. אני חיכיתי לפרופ' רבקה בר-

יוסף שעמדה בראש הוועדה שהגישה לממשלה בשעתו את הצעת חוק דמי אבטלה. אני מבקשת

ממזכירת הוועדה, מוכרחים לקבוע מועד לחזור לדיון זה בוועדה. זה מוכרח שינוי

בחקיקה, ואת זה טירפד המוסד לביטוח לאומי. היתה הסכמה בוועדה והכנסנו שינויים

ותיקונים, והם היו שינויים טובים מאד לשמירה על זכויות העובד, והם התעקשו. הם

רצו שזה יהיה רק לבלתי-מקצועיים. למקצועי ים יהיה מותר להמשיך כמה שהם רוצים.

ועדת העבודה לא תיתן שדווקא האוכלוסיות היותר חלשות שלא הן אשמים

שהם חסרי מקצוע, הם יחיו אלה שנכביד עליהם בחוקים של האבטלה. זאת האוכלוסיה

בערי הפיתוח ששם האבטלה כל כך עמוקה.

אם אנחנו הולכים להארכה, זה רק בתנאי שתהיה הקפדת יתר על תשלום או

אי-ניצול לרעה של דמי האבטלה. אותי זה מטריד מאד. זה גם מלכלך את כל הציבור

הגדול של המובטלים שורצים ללכת לעבודה.

בלי תיקון בתקנות של הביטוח לאומי לא תוכל גם להאריך את השלושה

חודשים הנוספים. אני כבר אומרת למזכירת הוועדה, אנחנו נקיים על זה דיון. אם

יהיה לך ענין להשתתף, נזמן אותך ברצון. אנחנו נבדוק איךה דבר יכול להיעשות

חבר-הכנסת צבן הזפיר דבר שני - אני מאד התפלאתי, ואני מבקשת את

התערבותך, על הנחיה שנתן ראש הממשלה, כנראה בתוקף היותו אחד השרים, להיתר

לעולים חדשים לקבל כסף במקום רכישת מוצרים בארץ. מדובר במקררים, מזגנים,

מכונות כביסה. זו אבטלה לעוד מאות אם לא אלפי עובדים במשק הישראלי. אני בעד

משק חופשי, אבל צריכה להיות איזושהי הגנה על המשק הישראלי. לפחות-כל עוד שלא

יוצרים מקומות עבודה נוספים, יש לשמור בצפרניים על הקיימים. אתה יודע מה קורה

באמקור ובתדיראן ובכל המפעלים האלה? הם לא מוכרים סחורה. היוםה יבוא כל כך

מתחרה, שהעולים יעדיפו ברוב המקרים לקנות תוצרת חוץ. אולי זה יקל בפרוצדורות,

ובמקום להיאבק בביורוקרטיה שאוכלת בנו, אנהנו נחפש עוד מאות או אלפי מקומות

עבודה.

נושא נוסף הוא הנושא שאנחנו מוכרחים - וזו הפניה שלי אליך - אנחנו

נקיים ישיבה נפרדת בנושא הרווחה. זה זועק לשמיים. נקדיש את כל הישיבה רק לנושא

הרווחה.

צריכה לבוא יוזמה ממשרד העבודה והרווחה ומשר העבודה והרווחה בנושא

התעסוקה, ולצורך זה נקיים אולי ישיבה משולבת עם התעשיינים. מה שאני שומעת מהם,

גם מההתאחדות כהתאחדות, וגם מהסיורים שלי במפעלים - התחושה היא של יאוש מוחלט.

אין שום מאמץך לסיוע ושמירה על המפעלים הקיימים. כל מה שמסרת על האבטלה, שזה

מזעזע בפני עצמו, בשטח זה הרבה יותר חמור, עוד לפני העליה. מאחר שאין אף אחד

אחר שעושה, אני מציעה את זה לך. קח יוזמה, אולי תזמן אליך את נשיאות התאחדות

התעשיינים, תשוחח אתם ותראי; מה ניתן לסייע. לא כל הדברים ענקיים. בחלקם יותר

קטנים. לא יכול להיות יותר שמשרד העבדוה רק ירשום את הסטטיסטיקה של האבטלה. אם

אחרים לא עושים את זה, קח אתה יוזמה.

אי לין;

הייתי מבקש שאוזמן לאותה ישיבה.
היו"ר אי נמיר
ברצון. בוא אלינו לוועדת העבודה. בוא ותיקח יוזמה. קח יוזמה, תקבל

את כל הסיוע של הוועדה. אי-אפשר יותר. בשבוע הבא אנהנו מקיימים יוזמה בנושא של

אופקים ודימונה. מה נענה להם? מה נגיד להם? באופקים סגרו בשבועיים האחרונים

שלושה מפעלים. מערכת הבטחון, כיוון שאין לה כסף ישראלי ויש לה דולרים, מעבירה

חלקים אדירים של הרכש שלה מכספי הסיוע בארצות-הברית. אתה יודע כמה אלפי

עובדים בתעשיות הישראליות י יפלטו החוצה?

אני חושבת שנכנסנו בנושא התעסוקה לשעת חירום. אני כבר אומרת לך,

אנחנו בוועדה ניתן לך את מלוא הסיוע ונהיה ראש החץ לעבוד כדי לא לתת לסרטן הזה

לאכול בנו.

-הישיבה ננעלה בשעה 11.05 -

קוד המקור של הנתונים