ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/05/1990

דברים לזכרה של מטילדה גז ז"ל; הצעות לסדר; סקירת מנכ"ל משרד הבריאות על המצב במערכת הבריאות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 139

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"ב באייר התש"ן (7 במאי 1990). שעה 09:00

נ כ ח ו

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו - מ"מ הי ו"ר

רן כהן

י' צבן

י' שפרינצק

מוזמנים; מ' משיח - מנכ"ל משרד הבריאות

שי חבר - משנח למנכ"ל משרד חבריאות

בי חבוט - ממונה על נושא גריאטריח, משרד חבריאות

ו י אדלר - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד חבריאות

י י קוצ'יק - סמנכ"ל משרד חבריאות

די כחן - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד חאוצר

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) דברים לזכרה של מטילדה גז ז"ל

2) הצעות לסדר

3) סקירת מנכ"ל משרד חבריאות על חמצב במערכת חבריאות



דברים לזכרה של מטילדה גז ז"ל

היו"ר אי נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. זו לנו

הישיבה הראשונה בכנס הקיץ ואני רוצה לברך את הברי הוועדה ואת האורהים שלנו.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה ששלחנו, בשם הוועדה, תנחומים למשפחתה של מטילדה

גז זכרונה לברכה, שההופעה הציבורית האחרונה שלה היונה בוועדה. ביקשתי ממזכירת

הוועדה להוציא מהפרוטוקול את הדברים שהיא אמרה באותה ישיבה, דברים שהיו מאד

מרגשים. אני רוצה לומר כאן לדוקטור משיח שבשבילי אישית ואני בטוחה שגם בשביל כל

חברי הוועדה, זו צוואה - אי-סגירת בית-החולים טלביה. אנחנו נעשה כל שנוכל, ומעבר

לזה, שבית-חולים טלביה לא ייסגר.

הרבה משפחות מתביישות לספר שיש להן מישהו שמאושפז או מטופל בבית-חולים לחולי

נפש. הייתי שמחה אם במסגרת הדיווח שלך היום תוכל לדווח לנו על בית-החולים טלביה,

היכן הנושא של בית-החולים הזה עומד נכון להיום.

הצעות לסדר

רן כה ן ;

אני מבקש להעלות הצעה לסדר-היום של הוועדה, בקשר למפעל מקט בעכו.

היו"ר אי נמיר;

לא רציתי לדחות את הדיון בהצעת החוק של חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, שאמור

להיות מחר. מחר יונח לפנינו נוסח חדש. אחרי הדיון בהצעת החוק נעלה את הנושא של

מפעל מקט. מחר יהיה דיון עם כונס הנכסים, עם בנק הפועלים, עם משרד התעשיה והמסחר,

עם כל הגורמים.

רן כהן;

כדאי שנכלול בסדר-היום גם את הנושא של אלישרא אופקים.

היו"ר אי נמיר;

על כך נדון במסגרת הדיון שלנו על אופקים ודימונה, שיתקיים בשבוע הבא. באופקים

יש בעיה ביחס ל-3 מפעלים. 2 מפעלים כבר נסגרו. ביום רביעי יהיה כאן שר העבודה

והרווחה, השר רוני מילוא, שימסור דיווח על נושאי העבודה והתעסוקה.

סקירת מנכ"ל משרד הבריאות על המצב במערכת הבריאות

היו"ר אי נמיר;

כידוע לחברי הוועדה יש שר ממונה מטעם, שר מתאם לנושאי משרד הבריאות, שלפי

התקנון הוא לא שר הבריאות. ראש הממשלה הוא למעשה שר הבריאות ואם אינני טועה

תפקידו להופיע, אינני יודעת אם רק במליאה או גם בוועדות. מכיוון שעלול לעבור הרבה

זמן עד שתהיה ממשלה ביקשתי שלישיבה הראשונה שלנו יבוא דוקטור משיח, מנכ"ל משרד

הבריאות, וידווח לנו על המצב במערכת הבריאות, על מה שמתחולל שם או עשוי להתחולל

במערכת הבריאות.

הייתי רוצה לבקש מהמנכ"ל שידווח לנו, כפי שאמרתי קודם, על בית-החולים טלביה,

היכן זה עומד נכון להיום.



נושא אחר הוא מד''א, שהפך להיות נושא נצחי. שוב קראתי שאין משכורת לעובדים.

במד"א מדובר על הנושא של תורנויות לילה. זה מסכן בריאותם של אנשים.

היתה אלי פנייה של ראש המועצה המקומית ערד. בדרום יש מחסור אדיר ברופאים. דנו

על זה גם בקדנציה הקודמת וגם בוועדת העבודה בכנסות הקודמות.

שי ארבלי-אלמוזלי נו;

ערד היא עיר ולא מועצה מקומית.

היו"ר אי נמיר;

על הנייר שקיבלתי מודפס "מועצה מקומית".

למדתי מאמצעי התקשורת שהשר אולמרט או איים או פנה בתביעה בנושא שכרם או של

הרופאים או של העובדים במערכת בתי -חולים של קופת-חולים, הפערים בין השכר שלהם

לשכר במערכת הבריאות הממשלתית. אני מבקשת לדעת היכן זה עומד. האם היתה פנייה

כזאת? האם זה איום? האם מתבקשים לבצע?

נשמח אם תוכל לומר לנו היכן אנחנו עומדים בנושא הגריאטרי.

ש' ארבלי-אלמוזלי נו;

את העלית היקף רחב מאד של נושאים. אני מבקשת לדעת מהי המדיניות של משרד

הבריאות לשנת 1990/91 ,מה הם הקווים המנחים את המשרד ואת פעולתה של המערכת והאם

יש ידיעות בדבר ועדת החקירה הממלכתית.

היו"ר א' נמיר;

אני מבינה שאתם נתתם אישור לבית-החולים הפרטי בחיפה. אנחנו מאד חרדים

לעניינים האלה. מכל הצדדים רואים נגיסה במערכת הבריאות הממלכתית.

יש הנושא של מחלת החצבת.

לאחר השידור של "מבט שני" על נושא הפוליו פנה אלי חבר-הכנסת צבן בנושא של

הניסויים. בעקבות הפנייה שלו ראיתי את הסרט. נקבע מועד מתי נקיים דיון על הנושא

הזה.

אנחנו שומעים שיש שוב בעיה של אפידמיה וחיסון חוזר. תגידו בעקבות מה זה בא.

מ' משיח;

יש לנו קשיים להגדיר מדיניות ל-1991/90 מעבר למדיניות שקיבלנו מהשר היוצא.

אנחנו משתדלים לעבוד לפי הקו שהשר השאיר במשרד אלא אם הם ישונו.

אנסה לתת סקירה מתומצת ביותר. מרבית הנושאים שהיושבת-ראש ציינה אותם הופיעו

גם ברשימה שהכנתי לעצמי לקראת הדיון הזה.

הייתי מקדים ואומר כמה משפטיים כלליים לגבי מה שאני קורא לו גודל המערכת,

נושא ששר הבריאות התייחס אליו הן בוועדה והן בדיונים עם האוצר וגם בוועדת הדקירה.

נוצר מצב שלא קשה להתקומם נגדו, שמטילים על מערכת הבריאות יותר ויותר מטלות

בנושאים שונים, אם זה במקרה של מגיפה כמו פוליו, קיצור תורים, נושאים קריטיים כמו

ניתוחי לב, טיפול בחולי סרטן ונושאים אחרים שלא באו על פתרונם. מאחורי כל זה עומד

הפוטנציאל של מערכת הבריאות כולה.



בשנים האחרונות יש קיצוצים חוזרים ונשנים, כאשר עד לזמן האחרון האוכלוסיה

גדלה בשיעור של /,'2 לשנה - אנחנו מקווים שהיא תגדל יותר בגלל העלייה - ואין גידול

במערכת הציבורית, והמשאבים המושקעים בפיתוח נמצאים בירידה.

בשנות ה-70 היו כ-3.3 מיטות ל-1,000 נפש, זה היה השיעור המקסימלי בשנת 1977.

מאז יש ירידה מתמדת במספר המיטות והיום המספר הוא 2.6 מיטות. יש מיטות שראוי היה

לא למנות אותן אבל גם אם סופרים את כל המיטות המספר הוא 2.6, שזה מספר נמוך. ואם

אנחנו צופים ל-100 אלף עולים השנה ואם אנחנו רוצים לעמוד במספר הזה, 3 מיטות

ל-1,000 נפש, שהוא נמוך ביותר בהשוואה לכל מדינה מערב אירופית, שם מספר המיטות

הוא כפול, שם הממוצע הוא 5-4 מיטות, יש אצלנו צורך בעוד 300 מיטות, וזה בלי להביא

בחשבון גידול טבעי. אין תכנית לזה. לשר הבריאות היוצא היינה כוונה להביא את זה

לדיון בממשלה כדי שתהיה החלטה ביחס למספר המיטות ל-1,000 נפש.

הי ו"ר א' נמיר;

זה כולל את האוכלוסיה הערבית בתוך הקו הירוק? כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן?
מי משיח
מדינת ישראל בקווים שלה, לא השטחים.

מספר המיטות בשטחים הוא 0.7 או 0.6, זה מספר נמוך ביותר. אם נוסיף לנתונים את

האוכלוסיה שבשטחים, מספר המיטות היה יורד. בנושאים המתוחכמים כמו סרטן ומוח הם

מקבלים שירות במדינת ישראל, כי כמעט שאין להם שירותים בתחומים האלה.

אני מקווה שעם כניסתו של שר בריאות יציב למשרד יגובשו קווים בנושא זה, ולא רק

על-ידי אילוצים.

אם משרד הבריאות יתייצב על 3 מיטות כלליות ל-1,000 נפש ואם מביאים בחשבון את

העליה לגבי הנושא הגריאטרי, יהיה צורך להשפיע על פיתוח מתקנים ל-10 שנים ולא

אתפלא שמצב התורים יהיה גרוע מזה שהיה לפני מבצע קיצור התורים.

ברור שבנושאים האלה יש שאלות של מדיניות, וזה תלוי בממשלה ובכנסת. אנחנו

נכין את כל הנתונים לכך, במישור הפקידותי של משרד הבריאות, וכאשר יהיה שר בריאות

נבהיר לו מדוע חשוב ביותר להיכנס לעומק הנושאים האלה, לקיים דיונים ולקבל החלטות.

הצוות הקיים ילחץ בנושא המערכת הציבורית אבל אין זה סוד שכיום יש בענין זה מחלוקת

בין משרד הבריאות לאוצר. משרד הבריאות מדבר על מערכת ציבורית והאוצר - על מערכת

פרטית. כולנו נמתין בנושא זה למסקנות ועדת החקירה.

היו"ר א' נמיר;

כמה זמן עוד ימתינו? כבר ממתינים למעלה משנה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

בתוך הוועדה יש חילוקי דעות. הם רוצים להגיע להסכמה.

מי משיח;

האינפורמציה שבידי, מפרופסור שני, היא שהם גמרו לכתוב ווהחומר נמצא בעיבוד

סופי ובשבועות הקרובים הממשלה תקבל את המסקנות ותהיה התייחסות לשאלה האם יש לחזק

את המערכת הציבורית או את המערכת הפרטית או להעביר באופן אקטיבי את המערכת

הציבורית לפרטית. בחוק התקציב הקיים הוחלט על-ידי הממשלה לנסות למכור בית-חולים

ממלכתי אחד ליזם פרטי.



היו"ר א' נמיר;

איזה בית-חולים?

מי משיח;

החלטת הממשלה מדברת על בית-חולים ממשלתי בריכוז עירוני גדול. מונתה לענין זה

ועדה בראשות הממונה על התקציבים, שבשבועות האחרונים ישבה מספר פעמים. היא תצטרך

להביא הצעות לממשלה.

בוודאי שלהחלטה שתתקבל אחרי משא-ומתן יהיו השלכות מרחיקות לכת על המערכת.

באותה החלטת ממשלה על מערכת הבריאות נקבע שרוצים להעביר כמחצית מתחנות בריאות

המשפחה, התחנות לאם ולילד, לקופות-החולים, בתהליך. זה נמצא במצב של תרדמה.
היו"ר אי נמיר
מי יממן את זה?
מי משיח
בהחלטה כתוב להעביר לקופות-חולים. הכוונה היא לקופת-חולים. שר הבריאות דאג

לומר שאם לה יהיה חסכון זה יובא לממשלה.

ברשותכם, הייתי רוצה לעבור לנקודות ספציפיות.

לא רק במספר המיטות הכלליות חלה ירידה משמעותית. חלה ירידה משמעותית ביותר

במספר המיטות של מחלה שנתחדשה - מחלת השחפת. בראשית שנות המדינה היו 0.7 מיטות

שחפת ל-1,000 נפש. היום מספר כל מיטות השחפת בישראל הוא 0.004.

עם קום המדינה היה מספר המיטות למחלות נפש 1.4. במשך השנים היתה עליה הדרגתית

עד למקסימום של 2.53 בראשית שנות ה-70. מאז יש ירידות גם במספר המיטות הכלליות

וגם במספר המיטות הפסיכיאטריות, שמספרן היום הוא 1.6 מיטות ל-1,000 נפש.

בניגוד לירידה במספר המיטות הכלליות, הירידה במספר המיטות לפסיכיאטריה מבטאת

שינוי בדרכי הטיפול במחלות נפש, כולל הכנסת תרופות שלא היו בשנים הקודמות,

שמאפשרות לטפל בחולי הנפש יותר במסגרת המשפחה והקהילה והרבה פחות במיתקן סגור.

רוב המיטות במערכת האישפוז הפסיכיאטרי, שהיו סגורות, נשתנו. היום מספר המיטות

הסגורות הרמטית בכל בית-חולים הצטמצם מאד. רוב המיטות הקיימות הן פתוחות והחולה

יכול להסתובב בשטח בית=החולים. רוב בתי-החולים לחולי נפש הם ממשלתיים, משתרעים על

שטחים ואין הם בניינים רבי קומות, ולחולה יש חופש תנועה בשטח בית-החולים.

אין שום כוונה להגדיל את מספר המיטות בתחום הפסיכיאטרי, להיפך. הכוונה היא

להפחית את מספר המיטות ואם זה אמנם יימשך מספרן של המיטות הפסיכיאטריחות יפחת

משמעותית בשנים הקרובות. ברור שבמקביל, מכיוון שכולנו יודעים שמחלות נפש בניגוד

למחלות אחרות, לא נגמרות בטיפול חד-פעמי אלא מחייבות טיפול כל החיים, יהיה צורך

לפתח בצורה נמרצת את הטיפול הקהילתי, וכאן אנחנו מחוייבים לקבל גיבוי של המערכת

ביחס לגורלו של הנושא הזה, שהוצא ממסגרת הביטוח.

נפגשתי עם פרופסור מנצ'ל שהיה המנכ"ל שחתם על ההסכם. הוא הבהיר שהוא ישמח

לבוא לכאן ושלא היתה כוונה לשחרר את המבטחים מאחריות למחלות אלה, אלא הכוונה היתה

שלגבי האישפוז האחריות תהיה על המדינה.



היו"ר א' נמיר;

איך קרה מה שקרה?

מי משיח;

אני חושב שזו התפתחות של אילוץ בגלל מצוקה תקציבית של קופת-חולים בעיקר. הם

יושבו שמפני שהמדינה לקחת על עצמה את הנושא - נטיל עליה את האחריות.

נזדמן לי לקבל דף של קופת-חולים על זכויות החברים החדשים. נושא הפסיכיאטריה

לא מוזכר שם. המבוטח לא מודע לזה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

הטיפול במרפאה הוא של קופת-חולים. רק האישפוז לא.
מי משיח
קופת-חולים מצפה לקבל פיצוי מן הממשלה, והיא לא מקבלת.

הכוונה היא לשקול מה לעשות עם הנושא הכבד הזה של מחלות שלא מסתיימות על-ידי

טיפול חד-פעמי, האם לא צריך להכניס אותן לסל ביטוח כדי שהאוכלוסיה הזאת לא תהיה

בלתי מכוסה בזמן הכי קשה של החולה ובני משפחתי.

אני זוכר הודעה של היושבת-ראש, שבעתיד הקרוב יהיה דיון.
היו"ר אי נמיר
נתאם את זה.
י' צבן
מה בענין בית-החולים טלביה?
מי משיח
הנושא של בית-החולים טלביה הוא פרט בתוך התמונה הכוללת, אני אישית מקווה

שיוחלט לחייב את כל המבטחים להכליל בביטוח שלהם את מחלות הנפש. החולים לא אמורים

להישלח לבתים. אין משמעות להעברה מקופת-חולים למשרד הבריאות, מה עוד שמתברר

שהרכוש לא ניתן למכירה. מי שחשב שזה מקור לחסכון ולהכנסה, זה נפל.

בירושלים יש 4 בתי-חולים, 4 מוקדים לטיפול פסיכיאטרי - 2 ממשלתיים, 1 ציבורי

ו-1 של קופת-חולים. החסכון היחידי יכול לנבוע רק אם נמקד את הטיפול, חסכון ולא

מעבר לזה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אומרים ש"עזרת נשים" עומד להיסגר.
מי משיה
חס וחלילה.



הי ו"ר א' נמיר;

מה עמדת משרד הבריאות ביחס לבית-החולים טלביה?

מי משיח;

רמת הטיפול בבית-חולים טלביה היא טובה ביותר. אין טענות נגדו. לא ידוע לנו על

בזבוזים.

יש רק שאלה של מדיניות, האם רוצים לעבור ל-3 בתי-הולים פסיכיאטריים בירושלים

או לא.

הי ו"ר א' נמיר;

מהי המדיניות של משרד הבריאות?

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

האוצר רוצה לסגור.

מי משיח;

ההחלטה תהיה מותנית בגודל המשאבים שיוקצו למשרד הבריאות או לקופת-חולים. אם

ונהיה ההלטה על קיצוצים - לקופת-חולים לא יהיה מנוס אלא לסגור את בית-החולים

ולהעביר אותו למשרד הבריאות וזה יתן לה חסכון של 10 מיליון. אם צריך לבנות מיטות

חדשות, ההוצאה בזמן המיידי לא תקטן.

אני בטוח שבשבועות הקרובים קופת-חולים תסכם עמדה ויהיה דיון חוזר בין משרד

הבריאות לאוצר כדי להחליט אם עומדים על ההחלטה או משנים אווזה. יש מקרים שיש החלטה

ואחר-כך משנים אותה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

האם בירושלים יש עודף במיטות פסיכיאטריות?

היו"ר א' נמיר;

לא. לעומת תל-אביב וחיפה יש בירושלים פחות מיטות לכל 1,000 נפש.
מ' משיח
לכן אין שום אפשרות לחשוב שמיטות אלה מיועדות לסגירה. צריך לבנות אותן במקום

אחר. ואני רוצה לציין גם את חוסר האפשרות של מימוש הנכס ואת העובדה שלא ניתן

לצמצם את מספר המיטות בירושלים, ואת העובדה שצריך לבנות מיטות.

היו"ר א' נמיר;

בישיבה הקודמת אמרת שיש מכתב מוזמן. צריך להיות פתרון של משרד הבריאות.

מי משיח;

כל הדברים יובאו בחשבון. קשה לי להאמין שתהיה החלטה שלא לחזור מההחלטה

שהיתה.



שי ארבלי-אלמוזלי נו;

אנחנו צריכים לקבל הרולטה נגד סגירה.
היו"ר א' נמיר
קבענו.
מי משיה
הנהלת המשרד צריכה לקבל החלטה לפי ההסכם עם האוצר.
ד' כהן
אין הסכם על סגירה.
רן כהן
ההערכות שלכם לגבי מספר המיטות בירושלים ובארץ, האם הן הביאו בחשבון את

העלייה?
מי משיה
גם בלי העלייה יש גידול של 2% באוכלוסיה. עם העלייה יש החרפה בכל הסקטורים.

חלק מהעולים עוברים לאישפוז גריאטרי ישר מהמטוס.
הי ו "ר א' נמיר
יש מיטות? יש תקנים?
מי משיה
אין ברירה.
הי ו"ר אי נמיר
אין ברירה גם לגבי ותיקים שמצבם מחמיר. מי מממן?
מי משיח
הסוכנות לקחה על עצמה את שנת האישפוז הראשונה.
הי ו"ר א' נמיר
ואחר כך?
מי משיח
אם המדינה לא תגדיל משמעותית את המשאבים בנושא זה תהיה שאלה ואז או שהתור

יגדל או שיאושפזו רק עולים על חשבון כלל אזרחי מדינת ישראל.
רן כהן
האם רוסרות מיטות?



י י צבו ;

פיסית יש מיטות.

רן כהן;

המיטות שהיו פנויות היו במוסדות פרטיים.
מי משיח
כן.
רן כהן
האם הסוכנות מממנת לפרטיים?
מי משיח
ההסדר הוא מרכזי ולא פרטיזני. הסוכנות התחייבה לממן כל עולה בשנת האישפוז

הראשונה. כל מנגנון המימון, מנגנון האישפוז נעשה באמצעות לשכות הבריאות. לכל לשכה

יש מספר מיטות לקליטת עולים סיעודיים. יש שאלה מי מממן.

מספר המיטות החופשיות גם בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי הוא לא בלתי מוגבל.

מספרן מגיע למאות. אם המיטות האלה ייתפסו ואם לא תהיה בנייה, לא תהיינה מיטות.

גורם פרטי לא מוכן בשום אופן להתחיל לבנות מוסד גריאטרי לפני שיש לו התחייבות

שאנחנו קונים ממנו את רוב המיטות. אנחנו לא יכולים להתחייב, בגלל התקציב שעומד

לרשותנו היום לקניית מיטות. יש לנו מספיק מיטות ואפילו עודף מסויים. בגלל

עודף מסויים של מיטות שהסוכנות מוכנה לממן יש אפשרות לקלוט עולים. הסוכנות הבהירה

לנו שאחרי שנה הם לא יהיו אחראים.

יש מיטות לשיקום ויש מיטות לגריאטריה.
היו"ר אי נמיר
,

מה המצב בגריאטריה?
מי משיח
בקום המדינה היו 0.21 מיטות ל-1,000 נפש והגענו לקרוב ל-1.8 מיטות ל-1,000

נפש.
היו"ר אי נמיר
כמה צריך?
מי משיח
חסרות לנו כ-1,500 מיטות כדי לענות על הצרכים בשנתיים הקרובות.

לבנות 1,000 מיטות או להסב מבנים זו השקעה. אנחנו רוצים להיכנס לתכנית חומש

של פיתוח מיטות. ללא פיתוח מיטות אלה נעמוד בשנתיים הקרובות במצב שגם אם יהיה

כסף, לא יהיה כסף להחזיק חולים.
י' צבן
התכנית הזאת של המש שנים לא מוסכמת בממשלה?

מי משיה;

לא הובאה לדיון.

י' צבן;

היה ויכוה אם היינה תכנית בממשלה.
מי משיה
היתה תכנית.

י' צבן;

מוסכמת?
שי הבר
דוקטור משיה מדבר על תכנית הדשה.
היו"ר אי נמיר
כמה מיטות פנויות היו בציבורי ים וכמה בפרטי ים?
מי משיה
היו כ-500 מיטות בסך-הכל.
הי ו "ר א' נמיר
עכשיו כולו תפוסות?
מ' משיה
עדייו לא. כמהצית מהו ריקות.
י' צבן
אתה מדבר על גריאטריה.
מ' משיה
על גריאטריה סיעודית.

המערכת האישפוזית הכללית, הציבורית-ממשלתית, מועברת מביתנים למבנים קשיהים

ולכו מתפנים מבנים שבהשקעה לא גדולה אנחנו מסבים אותם לאישפוז סיעודי. אני מביא

את זה בחשבון. כאשר נמצה את כל הפוטנציאל הזה נצטרך לבנות מהמסד.
היו"ר אי נמיר
מה עם גבעת-השלושה?



י' צבן;

ומכון ברוקדייל?
מי משיח
הכל מובא בחשבון.

הי ו"ר א' נמיר;

ביחס לנתונים, מכון ברוקדייל הטעה אותנו. לכן אני מציעה להתייחס לזה בערבון

מוגבל. אני לא מקבלת אותם כאורים ותומים. ההטעיה שלהם בנוגע לחוק ביטוח סיעוד

היתה מזיקה.
מי משיח
הנתונים הבסיסים לגבי הזדקנות האוכלוסיה הם של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה.
היו"ר אי נמיר
בנוגע לחוק ביטוח סיעוד, מכון ברוקדייל היה האורים ותומים שלנו. הסתבר שהם

הטעו אותנו ב-50%. לכן לגבי הנתונים של מכון ברוקדייל - הכל בערבון מוגבל.
מ' משיח
מתוך מגמה כזו צריך להבין עד כמה המחסור במיטות גריאטריות במדינת ישראל הוא

חמור. לכן אנחנו לא מרפים וחוזרים ומעלים את הנושא הזה. אין זה אומר שרק המערכת

הציבורית חייבת לפתח בתחום הגריאטריה. עם זאת, לא הגיוני לחשוב שאפשר לתת רק

למערכת הפרטית. צריך להמשיך שזה יהיה חצי-חצי.

זו השקעה כבדה ולכן צריך להבין את הפרטיים; כאשר הם דורשים התחייבות לקניית

המיטות הם צודקים. אנחנו צריכים אישור להתחייב וזה כשעד היום חוק ביטוח סיעוד לא

כולל אישפוז. היגשנו הצעת תיקון שכנראה נפלה או עומדת ליפול.
שי ארבלי-אלמוזלינו
ומה עם שיקום? עומדים לקצץ בלוינשטיין.
היו"ר אי נמיר
לא. קופת-חולים עומדת לעשות ראורגניזציה. עומדים להגדיל את מספר המיטות

הסיעודיות. הם אומרים שבניהול יש הרבה בזבוז.
מי משיח
כרגע אין במדינת ישראל מחסור במיטות שיקומיות, להיפך. מפעם לפעם יש מצב

שמיטות שיקומיות לא מנוצלות. אנחנו יודעים על חולים שמאושפזים על מיטות שיקומיות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה מיטות שיקומיות יש?



מ' משיח;

עם הקמת המדינה היו 0.4 מיטות שיקומיות, היום יש 0.11. זאת אומרת כמעט שאין

שינוי. המספר הזה כולל את כל המיטות. זו ספירה ארצית. המיטות הקיימות נותנות

שירות מספיק. אם חס והלילה ונהיה מלהמה, יהיה צורך בהגדלת הפוטנציאל הזה.

יש בעיה קשה בתחום של מחלות ממושכות. המספר הנמוך של מיטות כלליות גורם לכך

שממוצע ימי האישפוז בישראל הוא הנמוך ביותר בעולם המערבי - 5-5 ימים לחולה ואולי

פחות מזה, לעומת 8 ימים.

ש' הבר;

אצלנו זה 5.2 ימים.

י' צבן;

זו יעילות.

כמה ימים זה בארצות-הברית?

מי משיח;

י ותר בן-7.

כאשר נאלצים להוציא חולה אחרי תקופה קצרה - האישפוז ים החוזרים רבים יותר.

שיעור כוח אדם למיטה, בכל הסוגים, גם הוא כמחצית מהמקובל בעולם המערבי, בכל

אחד מהסקטורים.

משמעות כל הדברים היא שהתפוסה מגיעה לפעמים ל-140%, ביהוד בתקופת החורף, ואז

יש לחץ על הפרסונל הרפואי ומזה נובע אי-שביעות רצון שלהם.

הי ו "ר א' נמיר;

ארגה מדבר על שיעור כוח אדם.

מ' משיח;

הכל יחד. שיעור כוח האדם הוא 2 עד 2.4 למיטה. במערכת הממשלתית שיעור כוח האדם

למיטה הוא הנמוך ביותר, ב"הדסה" הוא גבוה, ובקופת-חולים הוא באמצע. שיעור כוח

אדם כזה הוא מחצית מהמקובל בעולם המערבי. אני מדבר על בתי-חולים כלליים.

כאשר מספר המיטות הוא חצי ושיעור כוח אדם הוא חצי, המעמס על כוח האדם הוא

כפול.

הי ו "ר אי נמיר;

את הנתונים האלה אני שומעת היום בפעם הראשונה.

י' צבן;

זה נמצא בספר התקציב.
שי ארבלי-אלמוזלינו
בעניו הגריאטריה. שמעתי - אשמח אם תכחיש - שזקנים שמתאשפזים בבית-חולים

כללי, דורשים מהם כסף.

הי ו "ר א' נמיר;

אם מעבירים זקן ממחלקה סיעודית בבית-אבות לאישפוז, המיטה נלקחת והאיש לא

יכול לחזור למחלקה הסיעודית.

מי משיח;

חולה שמועבר לבית-חולים כללי - המיטה שלו שמורה לו 10 ימים.

ברגע שחולה נעשה גריאטרי סיעודי - ההוצאה נופלת על הממשלה והמשפחה. כל זמן

שהחולה נמצא בבית-חולים כללי, זה על-חשבון קופת חולים, ולכן למשפחה יש מוטיבציה

לא להוציא אותו. אנחנו מודעים לכך שלא תמיד מוציאים בזמן.

היו"ר אי נמיר;

ואם אין לאן להעביר אותו?

מי משיח;

נבקש מהמשפחות להשתתף בהוצאה כמו במחלקה סיעודית, כדי להקל על ההוצאה הכללית.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

זה תקדים מסוכן.

היו"ר אי נמיר;

גם במחלקות סיעודיות ב"משען" וגם ב"אשל" משלמים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אם האיש נמצא בבית-חולים בילינסון, הוא צריך לשלם? נניח שכעבור 5 ימים

הרופאים אומרים שהוא סיעודי וצריך להוציא אותו, ואם לאי - צריך להתחיל לשלם.

מי משיח;

יש מנגנון ביחס לקביעה מיהו חולה סיעודי. המנגנון הוא. שלנו ושל קופת-חולים.

ההחלטה היא משותפת. מי שקובע את זה הוא הגריאטר האזורי שלא קשור למנגנון

בית-החולים.

אם נקבע שצריך להוציא אותו ואם אין מקום לאן להעביר אותו - הוא ישלם 25%

מהאישפוז הסיעודי.

בי חבוט;

הממוצע הוא 400 ש"ח לחודש.

י' צבן;

כמה זה עולה לכם בבית-חולים כללי?



בי חבוט;

400 ש"ח ליום.

י' צבן ;

זה לא יאומן. בונים מערכות והכל עקום. זו מערכת מטורפת.

היו"ר אי נמיר;

יש אנשים שחיים על 400 ש"ח.

מ' משיח;

יש טבלת זכאות. הם לא משלמים. לעומת זאת יש קבוצה שמשלמת את כל העלות.

היו"ר אי נמיר;

ממתי nr?
מ' משיח
למעלה מחצי שנה.

הסידור הזה התקבל בין שר הבריאות לקופת-חולים.

י' צבן;

כמה עולה להסב מיטות? אז כל הלחץ על המערכת היה שונה.

מי משיח;

אי-אפשר להסב. ברגע שחולה עוזב את המיטה - היא נתפסת על-ידי אחר.

כאשר המשפחה מעדיפה מוסד מסויים, היא מעדיפה שהאיש ישאר במקום שהוא נמצא עד

שמתפנה מקום באותו מוסד. לכן חשבנו ללחוץ על המשפחה.

ש' ארבלי-אלמוזלי נו;

זה יעורר את חברי קופת-חולים.

היו"ר אי נמיר;

זה הסדר בין שר הבריאות לקופת-חולים. אני מבינה שקופת-חולים הציעה את ההסדר

הזה.

מי משיח;

ההחלטה נתקבלה במשותף ולא בכפייה.

היו"ר א י נמיר;

בבית-חולים איכילוב גובים כסף. מי החליט על זה? אני שומעת שיש שם קונספציה

חדשה של ניהול בית החולים, תשלום. איפה זה עבר?
מ' משיח
לא אושר לו והוא לא גובה שום תשלום שקשור עם האישפוז.

בשנתיים האהרונות פנה בית-החולים איכילוב מפעם לפעם למשרד ושאל על פעולות

ספציפיות שלא קשורות לאישפוז ושלא קשורות לסל הביטוח, למשל ביחס למחלקת כאב.

היו"ר א' נמיר;

איש לא בא לשם.

אני שמעתי על הרבה מאד דברים שבשבילם הם גובים כסף.
מ' משיח
לפי מיטב ידיעתי, הוא לא גובה דבר בשביל האישפוז. הוא גובה עבור דברים שהם

מחוץ לסל הביטוח - שיניים, קוסמטיקה, הפריית מבחנה, שקופת-חולים לא גובה בשביל

זה אבל אנחנו גובים.

כאשר מבוטח של קופת-חולים מגיע לתל-השומר הוא צריך לשלם. אם הוא מגיע לבית-

חולים בילינסון הוא לא משלם.

אנחנו מנסים לגבש סל אחיד. זה אחד הנושאים שבו בו עיוות.

וברשותכם אנסה להתמקד עכשיו בנושאים שהועלו.

קיצור תורים. כאשר במשך שנים גודל המערכת עמד בפרופורציה הפוכה לגודל

האוכלוסיה, מוצדק היה שיהיו תורים. לכן לא נכון לחשוב שכל התורים נוצרו מפני

שהרופאים יצרו דבר מלאכותי. המבצע של קיצור תורים, יותר משהוא גרם לקיצור התורים

הוא גרם לשקט במערכת במשך למעלה משנה.

יש לנו נתונים, ספרו אותם, אשר מצביעים על גידול של יותר מ-20% בתפוקה של

מערכת האישפוז, גם בקופת-חולים וגם במערכת הממשלתית. אם לוקחים את ההוצאה הכוללת

בקופת-חולים ובמשרד הבריאות - כדאי ללכת לזה. אבל שר הבריאות הממונה נתבע, כבר עם

כניסתו לתפקיד, על-ידי סקטורים גדולים במערכת הממשלתית - מינהל ומשק ורופאים -

לדאוג לסגור פערים שבינם לביו העובדים במערכת של קופת-חולים.
היו"ר אי נמיר
לא סגירת פערים אלא השוואה. הם לא מסכימים להפחתה.
מ' משיח
כאשר שר הבריאות הממונה נכנס לעומק העניו והסתבר שעיקר הפער ביו הרופאים

נובע בגלל הנושא של קיצור התורים, הוא הגיע למסקנה שהנכוו לעשות הוא להביא את

שתי המערכות להסדר שיאפשר לצאת מהעיוות הזה ולהשוות ביו שתי המערכות. הוא לא

התחייב שההשוואה תהיה כלפי מעלה, והוא לא אומר שההשוואה תהיה כלפי מטה. הוא אמר:

תיכנסו לדיוו.
היו"ר אי נמיר
לא כך היתה ההודעה. אולי תוכל לבדוק את זה. אני מבקשת. אני מדברת על מה

שנמסר לאמצעי התקשורת, שמקבלים הודעות מהדוברים.
מ משיח
במטך החודשים הרבים, למעלה משנה, שבהם יש דיונים ביו משרד הבריאות וקופת-

חולים - מינהל משק, רופאים ואחיות - עלתה השאלה אם קופת-חולים, כאשר היא חתמה

על הסכם עם עובדי מינהל ומשק, חרגה מהתקציב. איו ספק שקופת-חולים הדגה מחזק התקציב,

עכשיו יש החלטה והנחיה לממונה על השכר להכין תביעה. זו הנחיה שהוא קיבל משני

שרים, משר הבריאות ומשר האוצר, כדי להביא את הקופה לבטל הסדרים חריגים.
אילו השרים היו אומרים
אנחנו רק מבטלים ולא נכנסים למשא-ומתו כדי למצוא

הסדר אחיד שמטרתו להוסיף לכלל המערכת - היתה לזה משמעות קשה. כאשר השרים אומרים

שצריך להיכנס למשא-ומתו כדי למצוא הסדר - זה דבר אחר. לכו את הסיכום הזה אפשר

לראות כסיכום שאפשר לחיות איתו.
היו"ר אי נמיר
אני מדברת על רופאים, מה הפער? אני שומעת שהשכר של הרופאים מכובד מאד.

קיצור תורם זה בלוף שאיו דומה לו. איו קיצור תורים. יש העלאה מסיבית של שכר
הרופאים. אני שואלת
מהו השכר היום לפי הנהוג במערכת הממשלתית. חשוב שנקרא לילד

בשמו ולא נשתמש בכינויים לא רלבנטיים.
מי משיח
אני לא הסתרתי את דעתי נגד ההסדר של קיצור תורים לפני שהתקבל ובזמו שהתקבל.

אבל מששר הבריאות החליט שזו הדרך והוא רוצה לשמור על שקט במערכת, ואני לא התפטרתי,

אני ביצעתי את זה תחת בקרה קפדנית.

אי-אפשר לומר שהכל עורבא-פרח ורמאות. המרפאות עובדות עד שעה חמש או שש בערב.

יש רשימה של ניתוחים שנעשו מעבר לשעות העבודה, בתפר וביו שעות העבודה. השקט שהיה

במערכת תרם גם לקיצור תורים, גם במרפאות וגם לניתוחים. בניתוחים מסובכים, כמו ניתחי

לב, זה לא בא אלא אחרי שמשרד הבריאות נתו מיליוו,

בשנה האחרונה בוצעו כ-500 ניתוחי מעקף נוספים. אי-אפשר לומר שזה נעשה ללא

תמורה. זה נעשה עם תמורה.
יי שפרינצק
מדוע התנגדת להסדרים?
מי משיח
יש בהסדר עיוותים. לא כל הרופאים נהנים מזה. יש קבוצות של רופאים שלא נהנות

מהמבצע הזה. ההסדר הזה הגדיל את הפערים ביו הרופאים ואת הפערים בתור המחלקה, ביו

רופא לרופא. עד היום שכר הרופאים היה מבוסס על שוויוניות ולא היה מצב שרופא קיבל

יותר ממנהל מכוו פתולוגי. השוויוניות הזאת הופרה לחלוטיו. ההסדר הזה היה אילוץ, כי

לא היה הסדר יותר טוב.
היו"ר אי נמיר
האם גם בניתוחים הקלים היה קיצור תורים?
מי משיח
כן. קופת-חולים עשתה הסדר בנושאים הספיצפיים האלה בלי קשר לקיצור תורים.
היו"ר אי נמיר
מה היתה התרומה של קיצור תורים?
מ' משיח
שקט, וזה איפשר להגיע להסדר. יש לנו נתונים המצביעים על קיצור תורים.
היו"ר א' נמיר
המבצע תרפ לשקט במערכת. השקט לא היה מושג אם לא היתה ניתנת תוספת כספית.
מ' משיה
כו.

מר שמעון פרס, בהיותו שר האוצר, הציע לכולם תוספת של 600 שקל. הוא הציע

לקרוא לזה "תוספת יצירתית". כולם אומרים היום שהיתה טעות שלא קיבלו את זה. הרופאים

לא קיבלו את ההסדר הזה.

כששר הבריאות נכנס לתפקידו הואי נתן דהיפה לנושא של קיצור תורים.
היו"ר אי נמיר
אני צריכה ללכת לוועדת הכנסת. אני מבקשת שהברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו תמלא

את מקומי עד שאחזור.
י' צבן
אני מהזיק בידי תשובה לשאילתא, ששלחתם לי ב-1 במאי. אתם כותבים שמספר הממתינים

כיום לניתוה לב הוא כ-1,000 הולים. אני מבקש לדעת מה היה המספר לפני שנה, לפני

שנתיים, וכמה לפי התכנון שלכם הוא אמור להיות בעוד שנה.

אתם אומרים שאין במשרד הבריאות נתונים לגבי מספר החולים שנפטרו בתקופת ההמתנה

לניתוח לב. אני חושב שלא בלתי אפשרי לחשב את זה או בצורה כוללת או בצורה מדגמית.

הייתי מבקש שנקבל פרטים לגבי תכנית החומש הקודמת. אני מדבר על נושא האישפוז.
מי משיח
גריאטרי.
יי צבן
מה היו הנהות היסוד לגבי רוגידול בצרכים ואיר מתפתח המימוש. האם היו טעויות בצפי

או לא.

ורצוי שיהיה לפנינו גם נייר על תכנית החומש העתידה שהיגשתם לאוצר.
מי משיח
הכנת התכנית ל-5 השנים העתידיות נמצאת בשלביה האחרונים. נמציא את החומר.
יי צבן
יש הרגשה שמצד אחד אנחנו רוצים לכבד את העבודה של הצוות המקצועי של המשרד

ולדון איתו אבל מצד שני גם אתם וגם אנחנו יודעים - וזה בא לביטוי בדברים שלך -

שהדיון איננו רלבנטי כשאין שר ואין הוכחות חד-משמעיות שיש ממשלה, וזה מצב מאד מסוכן

בלחוד בתחומים שאנחנו עוסקים בהם וביחוד על רקע של העליה.
מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה ניתוחי לב נעשו בשנה שעברה, וכמה נתן המבצע לקיצור תורים?
מ' משיח
כאשר נכנסנו למבצע של קיצור תורים איש לא ידע - ומי שאמר שהוא ידע הוא מתחזה -

כמה חולים ממתינים. איו מחשוב שמאפשר הצלבה של נתונים. אנחנו בטוחים שיש חולים הרשומ

בכמה מקומות. אנחנו יודעים שבגלל התור חולה נרשם גם בבית-חולים הדסה, גם בבית-חולים

איכילוב ואפילו גם בבית-חולים כרמל. לא הקפידו על האזוריות. לכן אי-אפשר לומר שהיו

נתונים. יש ספרות מקצועית ביחס לכמה צינתורים בשנה וכמה ניתוחים. לפי זה נראה שבכל

שנה נעשו בישראל כ-1,000 ניתוחים פחות. לקחנו ממוצע לא גבוה ביותר ולא נמוך ביותר.

הרופאים הקרדיולוגים המציאו לנו נתונים מהספרות העולמית.
מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
על כמה ניתוחים מדובר?
מי משיח
0.6 ניתוחים ל-1,000 תושבים.
מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה ניתוחים עושים בישראל?
מי משיח
פחות.

יש בידי חומר שאני אשאיר אותו כאן. אומר רק שבשנה האחרונה חלה עלייה במספר

הניתוחים - מ-2,076 ניתוחים בשנת 1988 ל-2,941 ניתוחים בשנת 1989. 500 ניתוחים מסך

כל הניתוחים שנוספו הם ניתוחי מעקפים.

הגידול הזה היה בעיקר במערכת של קופת-חולים ובמערכת ההציבורית.בכלל. גם במערכת

הפרטית היה גידול, אבל הוא לא משמעותי.

בשנה הקרובה תצטרף לבתי-החולים הלא-ממשלתיים ולא אלה של קופת-חולים מחלקה בבית-

חולים רמת-מרפא של "מכבי", שיהיו בה 200 ניתוחים בשנה. זאת אומרת שיהיה מחסור של כ-0

ניתוחים בשנה.

שר הבריאותי היוצא, אחרי שהתייעץ עם מומחים, הגיע למסקנה שצריך להגדיל את מספר

המחלקות ב.לשראל. לכן הוא חזר וביקש מקופת-חולים לפתוח מחלקה בבאר-שבע ולתת אישור

לבית-חולים וולפסון, שכל המומחים הצביעו עליו כמקום הטוב ביותר למחלקה כזו. הוא

השאיר אופציה לבית-החולים קפלן ולבית-חולים נוסף, מאיר או אחר, לניתוחי לב. וכפי

שאמרתי, הוא אישר גם לרמת-מרפא.
היו"ר א' נמיר
איך יכולים לעשות שם ניתוחי לב פתוח?
מ' משיח
עשו מה שדרוש. יש לנו צוות שבודק .



י' צבן;

על בסיס איזה הסכם זה נעשה?
מ' משיח
הפרסונל הוא של תל-השומר. ההסדר הוא ששום עובד של תל-השומר לא יעסוק בזה

בשעות העבודה.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו לא ילדים. הייתי בסיור ברמת-מרפא, עשו שם ניתוחים. יצאו משם רופאים.

מאיו אתה? מתל-השומר. זה היה בשעות הבוקר ולא בשעות אחרי הצהריים. זה היה בשעות

העבודה, אם לא של כולם אז של חלק מהם. זה יהיה עוד בית-חולים. זה יהיה על-חשבוו

תל-השומר או בית-החולים איכילוב, ששם ינותחו פחות.

י' צבן;

אני רוצה לבקש את המסמך בעניו רמת-מרפא.

מ' משיח;

אני מזמיו כל מי שרוצה בביקורת פתע.

על סמך בדיקה פרטנית, בדיקות פתע במשך חודשים בהרצליה אני אומר שלא מצאנו

מקרה אחד שהתחילו בניתוח לב לפני הצהריים.

היו"ר אי נמיר;

איר יכול מנתח מהטובים בארץ לנתח ב-3 תל-חולים - בתל-השומר, ברמת-מרפא ובהרצליה?

מ' משיח;

ברגע שהוא העביר את העבודה הפרטית שלו לרמת-מרפא, הוא ניתק את הקשר.

היו"ר א' נמיר;

וזה לא משפיע על רמת הניתוחים שלו?

אני רואה שהמערבת הציבורית הולכת לעזאזל.

י' צבן;

אני חוזר ומבקש; אפשר לראות את ההסכם שעל בסיסו עובד הנושא הזה ברמת-מרפא?

מ' משיח;

החלטנו לעשות הסכם, פרופסור שני מקפיד וההסכם מחייב פיקוח צמוד שפרסונל מתל-

השומר לא יעבוד בשעות העבודה ברמת-מרפא. לא יהיה פרסונל משותף. אני אמציא את ההסכם.

היו"ר אי נמיר;

זה חשוב.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

אני מבקשת שתשלים דברים ביחס לתור לצינתורים.
מי משיח
מאז שהתקבלח בוועדת האישפוז העליונה ההחלטה שהותקפה קשות בוועדת החקירה, לאפשד

כמעט לכל בית-חולים שיש לו יחידה לטיפול נמרץ לב, לקבל תרומה - וזה תנאי - נוספו

חדרי צינתורים בצפת, עפולה, כרמל, חדר שני, בחדרה, וולפסון, אסף הרופא, קפלן, איכילוב,

לפי הרשימה שתמצאו בחומר שאני מעביר אליכם.

לפי הנתונים שבידנו איו למעשה היום תורים חוץ מאשר לבילינסוו, כי לא גמרו להשלים

חדר שני. אין תורים. כל היחידות האלה הורידו את העומס מבתי-החולים שבסביבה. יש בעיה

באזור של בית-חולים בילינסון ואנחנו מקווים שגם שם לא תהיה בעיה. היום מדברים על תור

לחצי שנה.

שליש מהחולים המצונתרים צריכים להגיע לניתוח. זאת אומרת שככל שנעשים יותר צינתורים

גדל התור לניתוח. מי שעושים לו בלוניזציה לא צריך לעבור ניתוח לב פתוח.
היו"ר א' נמיר
נתאם איתך על מועד בשבוע הבא ונמשיך בסקירה.

נבקש שתמציא לנו בכתב נתונים לגבי ניתוחי לב, פריסה, המתנה, איפה ההמתנה יותר ארוכ

ואיפה היא יותר קצרה. ואותה מתכונת גם לגבי נושא הצינתורים.

ונושא נוסף - גריאטריה.

אני מבינה שלאט לאט גובים במערכת הבריאות כסף בעד יותר נושאים. אני מבקשת שנקבל

פרטים בכתב מה היו ההסכמים ולגבי איזה נושאים, אם זו החלטה של משרד הבריאות, של האוצר,

הסכמה של קופת-חולים, יוזמה של קופת-חולים. אנחנו מבקשים פרטים.

אני המומה מהנתונים שמסרת על ירידה משמעותית במספר המיטות ל-1,000, על ימי

האישפוז והצוות הרפואי למיטה בהשוואה למערב אירופה. אם מישהו חושב שזה לא משפיע על

רמת הרפואה במדינה הוא לא מביו איפה אנחנו מצויים.

כפי שאמרתי קודם, נתאם איתר מועד להמשך. לנו השיחה הזאת מאד חשובה. נחזור גם

לנושאים אחרים.

אבקש לבדוק עם יעקב דנוו איפה עומד העניו של התביעה המשפטית וקופת-חולים.

אני מבקשת שנקבל נתונים בכתב גם על הנושא של שכר הרופאים, קיצור תורים -

איזה רופאים זה מכניס לקטגוריה הזאת, איזה צוותים ובכמה רופאים מדובר.

אם יש קיצור תורים - היכו יש קיצור תורים משמעותי, חלקי, ואיפה לא קרה דבר.
יי צבו
אני רוצה להביו איך עובד הנושא של רמת-מרפא, ההסכם.
שי ארבלי-אלמוזלינו
האם זה רק לחברי "מכבי" או גם לאחרים?
היו"ר אי נמיר
לפי שידור שהיה בטלוויזיה התקבל הרושם כאילו חברי "מכבי" לא ממתינים.
מי משיח
אני מחיתי בפני מי שצריך למחות. לא קיבלתי תשובה.



אני משאיר כאן נתונים ביחס לעלייה במספר הניתוחים.
היו"ר א' נמיר
נצלם כל מה שאתה משאיר לנו, לחברי הוועדה.
מי משיח
יש נתונים על מספר המיטות ומספר הניתוחים שבוצעו מ-1985 והלאה, ויש נתונים

על ניתוחי מעקפים. ואני משאיר לכם גם חוות רעת של ד"ר פורת, מנהל בית-חולים מאיר,

ושל פרופסור שלמה לאניארו, יושב ראש הוועדה המייעצת בקרדיולוגיה.
היו"ר א' נמיר
נתאם איתך את המועד לישיבה הבאה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים