ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/03/1990

"המשקם"; בקשה לדון מחדש (רביזיה) במספר סעיפים בהצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7); החלטה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) (תיקון); תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים) (תיקון), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 135

י מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ט באדר התש"ן (26 במרץ 1990). שעה 09:00

נכחו

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו - מ"מ היו"ר

אי בן-מניום

רן כהן

מ' נפאע

ע' פרץ

י' צבן

י' שפרינצק
מוזמנים
לסעיף 1

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

א' רוזובסקי - היועץ המשפטי, שירות התעסוקה

י' ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

נ' אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

י' רחלבסקי - סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

שי עיר-שי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

א' ז'ילוני - סגן ראש האגף לאיגוד מקצועי,

חבר הוועדה המרכזת, ההסתדרות

י' גטניו - התאחדות התעשיינים

לסעיף 2

שי הולנדר - נציבות שירות המדינה

ה' מור - יועצת משפטית, אגף השיקום,

משרד הבטחון

לסעיף 3

די ארטום - תקציבן, משרד העבודה והרווחה

לסעיף 4

א' גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אי רייס - אגף הסיעוד, המוסד לביטוח לאומי

מזכירת הוועדה; א' אדלר
קצרנית
מ' הלנברג

סדר היום; 1) בקשה לדון מחדש (רביזיה) במספר סעיפים

בהצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7)

2) החלטה לפי חוק שירות המדינה

(גימלאות) (נוסח משולב) (תיקון)

3) המצב ב "המשקם יי

4) תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד)

(מניעת כפל תשלומים) (תיקון)



בקשה לדון מחדש (רביזיה) במספר סעיפים בהצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 7)
היו"ר א' נמיר
רבותי, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו כמה סעיפים.

הנושא הראשון שאנהנו חייבים להתייעץ לגביו הוא בקשה לרביזיה בכמה סעיפים

בהצעת הוק שירות התעסוקה (תיקון מסי 7).

מדי שבוע קיימנו דיונים מרתוניים בהצעת חוק שירות התעסוקה, בהשתתפותו של

מזכ"ל ההסתדרות. הצעת החוק, כפי שהוכנה על-ידי ועדת העבודה והרווחה, התקבלה

בהסכמתו ועל דעתו. עמדת ההסתדרות בנושא זה היא מאד משמעותית. החוק המוצע הוא של

הממשלה ושר האוצר דאז ביקש לקחת אותו בחזרה. אני מבקשת להדגיש שהצעת חוק, ברגע

שהיא מובאת לכנסת, הכנסת סוברנית לעשות ולהחליט כפי שהיא רוצה. האישור מותנה

בהצבעה של רוב ומיעוט במליאת הכנסת אבל אם הממשלה לוקחת הצעת חוק שלה בחזרה,

במקרה כזה אין לכנסת מה לעשות.

מתברר שבוועדת השרים לענייני רקיקה היו שתי עמדות. עמדה אחת הובאה על-ידי

הממונה על השכר - סגן הממונה על השכר היה באותן ישיבות - שהיועץ כנראה עמדת שר

האוצר, שעל פיה לא לוקחים את החוק אוטומטית בחזרח אלא מבקשים לתקן 4 סעיפים, אלא

שזו לא היתה עמדת אגף התקציבים. אני יודעת ששר בא ושר הולך ומי שמכתיב את כללי

המשחק הוא אגף התקציבים. אחרי התערבות שלי שלח שר האוצר מכתב לשרים חברי ועדת

השרים לענייני חקיקה, שעמדתו היא כפי שהוצגה על-ידי הממונה על השכר. בינתיים קרה

בממשלה מה שקרה. שני שרים, שר המשפטים דן מרידור ושר התעשיה והמסחר, היום משה

ניסים, התנגדו.

חבל שנשהה שוב את אישור החוק הזה. אנחנו יוצאים לפגרה של 5 שבועות. בחוק

הזה אנחנו קובעים גורלם של אלפי העובדים אצל קבלנים פרטיים. אני חייבת להגיד

לשבחו של שר העבודה והרווחה הנוכחי, רוני מילוא, הנוכחי, שהוא בעד החוק הזה, כך

הוא אמר לישראל קיסר ולי בפגישה איתו ביום רביעי האחרון. הוא חלוק על חבריו. הוא

בעד החוק. הוא חושב שהחוק חיוני. הוא בעד שהחוק הזה יאושר במושב הזה של הכנסת.

מדובר על 4 סעיפים שהממשלה ביקשה לעשות בהם רביזיה. 1) אנחנו קבענו שהחוק

יכנס לתוקפו מיד. הממשלה מבקשת - בסעיף 67א(א) - לאפשר לעובדי קבלן כוח אדם

להמשיך לעבוד בתנאים של היום עוד 6 חודשים. אנחנו חייבים לדעת שזה משאיר את המצב

הקיים ל-6 חודשים נוספים. 2) בסעיף 67ג (א), שבו מדובר על קביעות, מוצע לנו

שבמקום "שתי שנים רצופות" יבוא "ארבע שנים רצופות". 3) מוצע שסעיף 67ג (ב) לא

יימחק, כלומר מוצע להחזיר את הסעיף בענין הוויתור של העובד על קביעות. לפי הצעת

הפשרה ששמעתי אווזה הבוקר, יוכל עובד לכתוב מכתב למעסיק ולהודיע לו שהוא מוותר

מרצונו על הקביעות. 4) מוצע להוסיף לסעיף 67ד(2) פיסקה שתאפשר לשר העבודה והרוווחה

להוסיף, באישור ועדת העבודה והרווחה, עוד מקצועות זמניים שהחוק לא יחול עליהם.

קודם כל אנחנו צריכים לקבל, בוועדה, החלטה עקרונית. אני לא רוצה לקבל משהו

בחפזון. מה שמעניין אותי הם העובדים. מוסכם גם על דעת מזכ"ל ההסתדרות, שלפני שלוש

דקות דיברתי איתו בטלפון, כפשרה, שהקביעות תהיה אחרי 3 שנים. מדובר על עובדי

קבלן.

עם זאת אני חושבת שלא יעלה על הדעת שנסכים לנקודה השלישית, ויתור של העובד על

קביעות. אני בטוחה שיהיו עובדים רבים אולי רוב העובדים, אם הם יידעו שמדובר על

הסכמתם, שבזמנים מסויימים הם יסכימו ויכתבו מכתבים ויוותרו על קביעות. הסעיף הזה

אסור שיהיה בחוק. בשביל זה לא צריך חוק. עוד סעיף שלא יכול להיות, זה הנושא של

התקופה, עוד 6 חודשים, כי פירוש הדבר שהקבלן יכול לקחת עובדים לעוד 6 חודשים

בתנאים של היום. הוא יכול לשרק בתקופה של 6 חודשים. זה לא מקובל עלינו. אני

מדברת על דברים שמוסכמים על מזכ"ל ההסתדרות ועלי . אני לא מדברת בשם הוועדה.



אני שואלת את יובל רחלבסקי, סגן הממונה על השכר, אם יש מקום.לדיונים או

שהדברים הם בבהינת או הכל או לא כלום.
רן כהן
אני מבקש להציע, כהצעה של רצון טוב, לגבי הנושא של כתיבת מכתב של העובד,

שנקבל את הסעיף בתנאי שהמכתב יהיה על דעת ארגון העובדים הגדול ביותר, קרי

ההסתדרות.
היו"ר א' נמיר
זה מסוכן מאד.
רן כהן
היום עובדים באל-על דיילים שסיימו תקופת עבודה של 7 שנים ללא קביעות. על דעת

ההסתדרות הם ממשיכים לעבוד תקופה נוספת בלי שיש להם קביעות. האלטרנטיבה היא שהם

ייזרקו מהעבודה. זכותה של ההסתדרות לשקול שבתנאים מסויימים יהיה דבר כזה.
י י שפרי נצק
האם הודעת העובד שהוא מוותר על זכותו לקביעות איננה מסוג הוויתורים שההוק לא

מתיר אותם?
י' ברק
הכוונה היא לכתוב בהוק שהחוק כן יכיר בזה.

י י שפרי נצק;

זה לא י וצא דופן?

הי ו "ר אי נמיר;

נשמע את דבריו של סגן הממונה על השכר.
י' רחלבסקי
לגבי שתי הנקודות הראשונות - הצי שנה וארבע שנים - קיימנו דיונים רבים. למשרד

האוצר היו הרבה מאד הסתייגויות, חלק מהן הועלו על-ידי אגף התקציבים בוועדת השרים.

לאחר דיון אצל היועץ המשפטי הגענו לנוסהה המוצעת, גם התקופה של 4 שנים היא פשרה,

כי אנהנו הצענו 5 שנים. אנחנו מדברים על 4 שנים כעמדה אחרונה שלנו. כך זה הוצג

בוועדת השרים. אני חושב שצריך להחזיר את החוק לוועדה והיא צריכה להנחות אותנו.

אני מציע להחזיר את הנושא לוועדת השרים.

הי ו"ר אי נמיר;

אני מחליטה שבשלב זה אנחנו לא עושים שום רביזיה.
י' רחלבסקי
נחזיר את החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה.
היו"ר א' נמיר
אנחנו לא מקיימים משא-ומתן. נחזור לזה אחרי הפגרה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אני מתנגדת לדיון ולרביזיה. אני חושבת שההתנהגות של הממשלה כלפי הכנסת היא

בלתי נסבלת. ועדה של הכנסת יושבת על המדוכה חודשים על חודשים, מקיימת דיונים

ומקדישה זמן ואחר-כך הממשלה באה ומאיימת שאם לא תתקבל דעתה היא מושכת את החוק.
היו"ר א' נמיר
שנים אנחנו עוסקים בזה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
התרגיל הזה של הממשלה חוזר על עצמו מספר פעמים. גם בוועדת הכלכלה אני עדה

לנסיון כזה. הממשלה מתעקשת על דברים קטנים ושטותיים ולא רוצה לוותר.

אני העליתי הסתייגויות גם לנוסח הזה. הוועדה וההסתדרות הלכו מעל ומעבר כדי

לסיים הכנת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. החוק המוצע בא להסדיר דברים בתחום

המופקר של קבלנים פרטיים וחברות פרטיות. שהממשלה יכולה למשוך את החוק - זה כתוב

בתקנון. אבל זה נהפך לנורמה, משתמשים באיום על ועדות הכנסת ועל חברי הכנסת: אם

לא תקבלו את דעתנו - נמשוך את החוק בחזרה. על זה אני מוחה בכל התוקף. הממשלה

יכולה להעיר את הערותיה במהלך הדיונים ולא למשוך את החוק אחרי שהוא מוכן והפך

להיות מוצר סופי, מפני שהוא לא מוצא חן בעיניה. התנהגות כזו איננה הוגנת כלפי

הוועדה שמתייחסת ברצינות לדברים ומקיימת דיונים יסודיים כדי לשמור גם על העובדים

וגם על המעסיקים, היא רוצה לשמור על איזון. מה שמבקשים מאיתנו עכשיו זה לרעת

העובדים.
רן כהן
אני רוצה לומר לנציגי הממשלה, וברוח טובה: זכותה של הממשלה למשוך חוק שלה

בחזרה. פורמלית אין לנו בעיה עם הענין הזה, אבל הזכות הזאת שמורה לא כדי לעקר את

הכנסת מזכותה הטבעית והקו נסטיטוצי ונית לחוקק. אם הוועדה היתה באה והופכת את החוק

בעיקרון למשהו אחר, לעניות דעתי זכותה המוסרית המלאה של הממשלה למשוך את החוק

שלה, כי זה לא חוק שלה. לא זה שנעשה. גם אתם תודו שהתיקונים שנעשו בתוך החוק הזה

הם ענייניים שלא באו להפוך את החוק על פיו. ברגע שזכותה זו של הממשלה מנוצלת על

כל דבר, משני, יחסית קטן, יש בעיה לא בנוגע לחוק הזה דווקה אלא ביחס לכך שהממשלה

מנסה לעקר את זכותה החופשית של הכנסת לחוקק. אני חושב שאת הדבר הזה חובתכם להביא

לפני ועדת השרים, אשר צריכה להבין שמה שהיא עשתה כאן הוא שלא רק שהיא התערבה

התערבות גסה מאד בדברים עדינים ברקיקה שלנו, אלא היא פוגעת בוועדה של הכנסת.

השרים יודעת שהמצב בשטח גובל בהפקרות והיא אומרת: או שתקבלו תכתיבים שלי או

שתימשך ההפקרות בתחום התעסוקה. רבותי, זה דבר חמור שאין דוגמתו. מה יהיה? לא

יהיה מצב יותר טוב אלא אתם, נציגי הממשלה, אומרים נשאיר הפקרות, אנדרלמוסיה, כל

אחד יעשה מה שהוא רוצה אלא אם תקבלו את התכתיב שלי. זה בלתי נסבל. אני מבקש שאת

הענין הזה, את הראייה הזאת תביאו לוועדת השרים.
היו"ר א' נמיר
אני לא מציעה להביא את זה לוועדת השרים. הבעיה שלנו היא שתמיד אנחנו מדברים

אל האנשים הלא-נכונים.



אני רוצה לגמר גם לחברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו וגם לחבר-הכנסת רן כהן: נציגי

הממשלה - הממונה על השכר ומשרד העבודה והרווחה - לא הציגו בוועדת השרים את הדעה

שצריך למשוך את ההוק. מי שקבע את כללי המשחק האלה זה אגף התקציבים. שהם רוצים

להחליש את מעמדה של הכנסת - זה לא סוד. בשביל הלק מהם הכנסת היא מטרד. יש הנחתות.

אנחנו לא עושים עכשיו שם רביזיה. נחזור לנושא הזה מיד בתחילת כנס הקיץ.

אני מאחלת הג שמה לכל האורחים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
חייבים למצוא תיקון לתקנון בנושלא זה.

החלטה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב) (תיקון)
היו"ר א' נמיר
אנחנו עוברים לנושא הבא: החלטה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות).
שי הולנדר
לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) רשאי נציב שירות המדינה לחשב את תקופת שירותו

של עובד, לצורך גימלאות, לפי קריטריונים שהממשלה קובעת באישור ועדת העבודה

והרווחה, כתקופה גדולה יותר משהיתה למעשה. נקבעו קריטריונים שונים בענין זה

וביניהם הורה שכול לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. החוק הזה לא הל עד כה על

אלמנות של חיילים שנספו במערכה.

על פי בקשת משרד הבטחון החליטה הממשלה שהקריטריון לגבי הורה שכול לפי חוק

משפחות חיילים שנספו במערכה יחול גם על אלמנה עובדת מדינה.

אנחנו מבקשים את אישור ועדת העבודה והרווחה לתוספת הזאת.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
במה מדובר?
שי הולנדר
על חישוב תקופת השירות. נניח שאלמנת צה"ל עבדה בשירות המדינה 25 שנים והיא

זכאית לגימלה בשיעור של 50%, היא תהיה זכאית לגימלה גבוהה יותר.
היו"ר א' נמיר
ז ו הטבה.
שי הולנדר
הנחנו על השולחן דברי הסבר.
היו"ר אי נמיר
בדרך כלל אנחנו מאשרים כל מה שבא להיטיב.

אני מעמידה להצבעה את ההצעה המונחת לפנינו.



הצבעה

ההחלטה לפי הוק שירותי המדינה (גימלאות) (נוסח משולב) (תיקון), נתקבלה

היו"ר אי נמיר;

ההחלטה להשוות את מעמדן של אלמנות צה"ל למעמדם של הורים שכולים בחוק שירות

המדינה (גימלאות), נתקבלה פה אחד.

תודה רבה לאורחים שלנו. חג שמח.

"המשקם"
היו"ר א' נמיר
לפני שאנחנו עוברים לסעיף האחרון, ביקשתי ממשרד העבודה והרווחה לדווח לנו מה

קורה ב"המשקם".

היו אלי פניות רבות בענין "המשקם" וקיבלתי לביתי גם מברק חתום על-ידי יושב

ראש ועד העובדים הארצי של חברת "המשקם", מזכיר ועד העובדים הארצי וחברי מזכירות

ועד העובדים הארצי , שאני רוצה להקריא לכם אותו: "להלן העתק מברק שנשלח למר שמואל
סלאבין מנכ"ל משרד העבודה והרווחה
בהמשך לפגישתנו עמך היום, 22 במרס 1990,

ולאור החומרה שבה אנו רואים את כוונתם לקצץ 7,628,000 ש"ח מתקציב "המשקם",

שפירושה המעשי פיטורי 750 נכים, מוגבלים וחולי נפש ועוד עשרות עובדי מנגנון, אנו

מודיעים לך בצער, כי אם עד יום ראשון 25 במרס 1990 בשעה 11:00 בבוקר לא יחזור בו

משרדכם מכוונתו לבצע הקיצוץ החד, ננקוט עיצומים ונשלח העובדים לביתם".

ביקשתי מהשר שישלח אלינו את מי שהוא מוצא לנכון, כדי שנקבל הסבר.
די ארטום
בישיבה שהיתה במשרד הובהר: הממשלה תמשיך לכבד את המחוייבות שלה ל-850 אלף ימי

עבודה בשנה. רמת השכר שנקבעה בהסכם קיבוצי לפני כשנתיים וחצי היא 73% משכר

המינימום. היקף העבודה הוא 5.5 שעות פלוס החזר דמי נסיעה. מכיוון שכמעט כל אחד

מהמועסקים זכאי לגימלה זו או אחרת יוצא שבצורה כזו לא נפגעת זכותו למלוא הגימלה.

הוויכוח עם החברה מתמקד בקטע מסויים - צבירות שנעשו או לא נעשו בקופת החברה.

על פי חוזי העסקה צברה החברה מזומנים משלושה גורמים: מהמשרד עצמו, משירות

התעסוקה ומהמוסד לביטוח לאומי. כל אחד מהם היה מסודר, על פי חוזה, לאוכלוסיות
מסויימות
בביטוח הלאומי זה נכים קשים, זאת אומרת נכים על כסא גלגלים; לגבי משרד

העבודה זה מסה של נכים לסוגיהם; בשירות התעסוקה זה תל"ם - תעסוקה למקבלי הבטחת

הכנסה, זאת אומרת אלה שמיצו זכותם לקבלת דמי אבטלה ופונים להבטחת הכנסה.
היו"ר א' נמיר
על איזה סכומים מדובר?
די ארטום
על פי מאזן החברה לדצמבר 1988 היו צבירות, בחלקן הקטן בניירות ערך סחירות

ובחלקן היותר גדול באשראי לקוחות, בהיקף של 7 מיליון ש"ח. כשהסכום הזה מקודם

להיום זה 12 מיליון ש"ח.
הי ו "ר א' נמיר
הרוב זה באשראי לקוחות.
ד' ארטום
כתוצאה מניתוח מאזן שנעשה על-ידי רואה חשבון גיבשנו הצעה לתקציב 1990 שעיקרה

הוא מניעת המשך הצבירה, מניעת גידול היתרות תוך שמירת בונוס לחברה שבמרוצת השנים

ירדה מ-220 עובדים ל-175 עובדים. ועד "המשקם", שלפי דעתנו מולך על-ידי הנהלת

"המשקם", התחיל לחקים צעקות אחרי שראה שאנחנו לא מתכוונים לשנות את התקציב. גם

בדיון שהיה אצל השר הנוכחי רוני מילא, הובהר שאנחנו לא מסתלקים מהאחריות שלנו, כך

תימשך האחריות העתידית של הממשלה בנושא.
היו"ר א' נמיר
לא במקרה פניתי בעבר למבקרת המדינה בבקשה לבדוק מה קורה ב"המשקם". אני לא

מבינה איך השרים שהיו במשרד העבודה והרווחה יכולים להסכים שמנכ"ל "המשקם" ממשיך

להיות ראש קריית-אתא והמכונית, הנהג והפלאפון של "המשקם" משמשים אותו גם כראש

העיר. יותר מזה, הדובר הוא אותו דובר, גם של "המשקם" וגם של קריית-אתא. עד עצם

היום הזה קול דממה דקה.

ואשר לוועד העובדים. ועד העובדים הזה לא מוכר על-ידי ההסתדרות. זה ועד ממונה

מטעם. מזכיר הוועד הוא דובר של מנכ"ל "המשקם". יש אדם אחד בהסתדרות שמכפישים אותו

על כך שכמו דון קישוט הוא נלחם בטחנות רוח, דוד ציצוביץ. לא יאומן מה עושים לו.

על ועד כזה שום הגנה. מידיעות שיש בידי אני יכולה לומר שבכל הסיפור הזה יש מידה

אדירה של שחיתות. אלי הגיעו ידיעות רבות של מימון אנשי שלומנו למיניהם, שהם לא

נכים ולא מוגבלים, במסגרת הזאת של הצבירה של 7 מיליון ש"ח. ובמתן אישורים להבטחת

הכנסה יש העדפה של אנשים שרוצים ביקרם ולא לפי קריטריונים מה מותר ומה אסור, ואני

שומעת את זה ממנהלים של שירות התעסוקה. רציתי שחברי הוודעה יידעו גם את

האי נפורמציה הזאת.

לא אתן יד לוועד הזה של עובדי "המשקם", כי זה ועד שלא מאושר על-ידי ההסתדרות,

זה ועד שפועל מטעם. אני אומרת שמה שמתחולל ב"המשקם" הפך אותה לחברה מושחתת, לנגד

עיני המנכ"ל ומי שמנהל אותה היום לא עומדת טובתם של המוגבלים והנכים. יש תיק עבה

כרס על מה שקורה ב"המשקם" ולא כל מה שאני יודעת אני מספרת כאן. היו אצלי חברים
ממרכז הליכוד והתחננו
אל תרדי מהמאבק הזה. שיש שם הרבה דברים מושחתים,

שמתנהלים שם דברים מושחתים, על כך אין אצלי צל של ספק. אני יודעת שהסעיף של

צבירות מנוצל על ידי 3-2 אנשים באופן ציני פוליטי מובהק. אני אלחם בעד תקציבים

שיחי ו בצורה מסודרת.

אומרים לי שגם לא נכים ולא מוגבלים עובדים ב"המשקם". לא היה תקדים כזה בעבר.
רן כהן
גם לי יש תיקים נפוחים על מה שקורה ב"המשקם". התחלתי בפעולה כאשר נעשתה שם

פעולת טיהור של מי שלא היה שייך לסיעה מסויימת בליכוד. לעניות דעתי, נעשה פה מעשה

נבלה.

נאמר לנו שאם לא יתקבל עוד תקציב יפוטרו אנשים, ואת זה אומר ועד העובדים מטעם

ההנהלה. להשתמש במימסד בסטאטוס של ועד עובדים כדי לאיים בעצם מטעם ההנהלה

בפיטורים של עובדים, זה ההיפך הגמור מהתפקיד של ועד עובדים. זה לא הפקרות. זה

נבלה.

אני חושב שאנחנו צריכים לדחות מכל וכל את הפנייה של הוועד, להסיר מפניו את

המסיכה ולהגיד למר דוד ראם, בבקשה תפסיק לדבר דרך האיצטלה של ועד העובדים. למרות

שיש לך היום כסף אתה רוצה לפטר היום מאות עובדים מסכנים, פגועים, נכים חלשים.

אני חושב שזה צריך לצאת מטעם הוועדה, שמנכ"ל "המשקם", למרות שיש לו כסף, מאיים

בפיטורים של מאות עובדים כשהוא עוטה מסיכה של ועד העובדים.



לא מתקבל על הדעת שלארגון כמו "המשקם" יש צבירות למרות שאנשים משוועים לפרנסה

אומללה. כלומר, יש השקעות של כספים או נותנים אשראי למאכערים שמרוויחים מהענין

הזה, וזה כשיש אנשים שמחקים לפרנסה.

ארגון כמו "המשקם" צריך להיות או מאוזן או מתחת למאוזן. הצבירות זו הפקרות

שאין כדוגמתה. מצד אחד "המשקם" צובר רווחים ומצד שני יש איום בפיטורים. כל הציבור

במדינת ישראל צריך לדעת שמצד אחד יש ב"המשקם" כסף ומצד שני מאיימים בפיטורים.

אני מוכרה להודות שצריך להביע הערכה למשרד העבודה והרווחה ולשר העומד בראשו,

שהוא נוהג בידיים נקיות ובטוהר כוונות בענין הזה, שלמרות הידיעה על הצבירה הוא

מתחייב לקיים את מחוייבותו. אני חושב שאנחנו צריכים לפנות לשר העבודה והרווחה גם

לחזק את ידיו וגם לקרוא לו באופן ברור ביותש שיתערב ויכנס לעובי הקורה של מה

שקורה ב"המשקם" ויקבע מה עושים עם הכסף שנצבר, כדי שיהיו מקומות עבודה לנכים

ומסכנים וכדי שלא יהיו גלגולים פיננסיים.
היו"ר א' נמיר
אני מתנצלת שלא אוכל להמשיך ולנהל את הישיבה, כי אני צריכה ללכת לוועדת

הכנסת. אני מבקשת שחברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו תמלא את מקומי.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני רוצה להתיירוס לדבריה של היושבת-ראש ובמיוחד לדבריו של חבר-הכנסת רן כהן.

חברת "המשקם" נתונה לפיקוחו ולאחריות של משרד העבודה והרווחה, והיום יש שר

שהאחראי למי גזרים השונים של משרד העבודה והרווחה, לרבות "המשקם". לא ייתכן ששר

העבודה והרווחה, אחרי שהוא שומע את הדברים והגילויים השונים, יעבור לסדר-היום.

הוא חייב להסיק מסקנות. יש מבקר פנים של המשרד. השר יכול להטיל עליו לשבת בחברת

"המשקם" ולבקר את כל הפעילויות שהיו לה בשנתיים-שלוש השנים האחרונות. המבקר צריך

להביא תמונת מצב על מה שקורה בחברת ולהפיק לקחים. אני אוכל לברך את השר כשהוא

יראה עירנות ויסיק מסקנות. על מה אברך אותו לפני כן? שר העבודה והרווחה הוא

הכתובת הבלעדית לנושא "המשקם".

ועד העובדים הזה, שהוא צבוע, מכור, שהוא ועד-מטעם, אין להאזין לו, לא להקשיב

לו ולא לדון בפניות שלו. חברה שצברה כספים הולכת לפטר עובדים מוגבלים ונכים

המועסקים שם? בוודאי את המועסקים-מטעם לא יפטרו אבל נכים וקשישים כן יפטרו.
י י שפרי נצק
מה סכום הכספים שהצטברו?
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
כ-11 מיליון שקל.

אני מצטרפת לביקורת החריפה של היושבת-ראש ושל חבר-הכנסת רן כהן.

אנחנו תובעים משר העבודה והרווחה לנקוט כל הצעדים הדרושים כדי לעשות סדר

בחברה הזאת ולטהר אותה מן המתרחש בתוכה. אני חושבת שהוועדה צריכה לדרוש משר

העבודה והרווחה לדווח לה בעוד חודש מה הצעדים שננקטו על-ידו ומה התוצאות, כי

אנחנו מתייחסים בצורה חריפה ביותר למתרחש ב"המשקם". אני חושבת שהדברים שנאמרו

על-ידי חברי הוועדה יכולים להיות סיכום של הוועדה - תביעה שלנו, ואנחנו דורשים

משר העבודה והרווחה שיוזמן לישיבה, לדווח לוועדה בעוד חודש.
ע' פרץ
ולעצור את הפיטורים.

די ארטום;

לא יפוטר איש.
י' צבן
אני לא רוצח להוסיף על הביקורת. לא כל הדברים מוכרים לי אבל ממה ששמעתי

משתמע שהדברים חורגים מהגבול של מינהל תקין. הבעיה היא שאנחנו עומדים בוועדה,

למעשה, חדלי אונים. אנחנו יכולים לזעוק, להטיף מוסר, אנחנו לא יכולים להתערב.

אני מציע שנחשוב על מעורבות חקיקתית שלנו שתאלץ את "המשקם" להגיע לוועדה. זה

קיים לגבי כמה רשויות ממלכתיות וממשלתיות, שלתקציב שלהן דרוש אישור של הכנסת.

אנחנו צריכים להשתית את "המשקם" לאינסטנציה של הכנסת. צריך להיות נסיון לכפות על

"המשקם" פעילות על פי נורמות מתקבלות על הדעת.
מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
הנושא הזה ייבדק. מבחינת התקציב, התקציב הוא 50% מהסוכנות ו-50% מהממשלה.

די ארטום;

הסוכנות לא משלם היום כלום.
י' צבן
גם רשות השידור היא עצמאית.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
"המשקם" היא חברה הרשומה על שם הסוכנות.

נברר את הענין מבחינה משפטית.

מי נפאע;

אני תומך שצריך לדחות את האיום של ועד העובדים. אם המצב בחברת "המשקם" ידוע

לוועדה זמן רב, אולי הטיפול של ועדת העבודה והרווחה היה כושל. אני לא מתנגד

להצעות שהועלו כאן, אבל בינתיים המצב נשאר כמו שהוא, ולא ברור מדוע.

י י שפרי נצק;

יושבת-ראש הוועדה ציינה שהיא פנתה בעבר למבקרת המדינה. אם אין תגובה, איו דרך

אלא להפעיל את מבקרת המדינה בענין זה.

די ארטום;

יש דו"ח ביקורת.

רו כהן ;

מבקרת המדינה פועלת על פי חוק. היא לא מספקת אינפורמציה לכל מי שרוצה.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני אומרת לסיכום: ועדת העבודה והרווחה מביעה מורת רוה ושאט נפש ממה שמתרחש

ב "המשקם".
י' שפרינצק
הוועדה מביעה מורת רוח, למה שאט נפש?
י' צבן
הוועדה מביעה מורת רוח וביקורת הריפה.
רן כהן
יש פה דבר יותר ענייני מאשר לתת צבע. ועדת העבודה והרווחה צריכה למהות באופן

חד-משמעי על מינויים ופגיעה בעובדים.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מביעים מורת רוח מהמתרחש בחברה. יש להצטער שעל אף פניות חוזרות ונשנות

של ועדת העבודה והרווחה המצב לא שונה.

הוועדה דורשת משר העבודה והרווחה, שאחראי גם על המיגזר הזה, לנקוט בכל הצעדים

הנדרשים כדי לעשות סדר בחברה ולהביאה לניהול תקין.

הוועדה דורשת משר העבודה והרווחה לדווח לה, תוך הודש ימים, בישיבה שהוא

יוזמן אליה.

אנחנו דוחים את כל האיומים על פיטורי עובדים, ביהוד עובדים נכים וקשישים

המתקיימים למעשה מהעבודה הזאת ב"המשקם".
רן כהן
זה צריך להיות הסעיף הראשון.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
לא ציינתי את הדברים לפי סדר.

האם צריכה להיות פנייה נוספת למבקרת המדינה?

די ארטום;

היא בדקה.
מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
אפשר לבקש להחיש את הטיפול בנושא.
רן כהן
נבדוק עם היועץ המשפטי של הכנסת אם יש אפשרות שנקיים ישיבה עם מבקרת המדינה.
מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
ייבדקו הצעדים המשפטיים והאפשרויות לחקיקת חוק, שיאפשרו ביקורת ופיקוח תקציבי

על החברה.

רן כהן;

אם יש דו"ח של מבקרת המדינה, אולי זה יפורסם בקובץ הבא. אם הענין שלם, צריך

לבדוק.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
הוועדה פונה למבקרת המדינה ומבקשת להחיש את הביקורת על "המשקם" ולהחיש את

פרסומה.
י' צבן
יושבת-ראש הוועדה תבוא בדברים עם המבקרת בענין זח.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
והיא תראה מה ניתו לעשות לקידום הענין הזה.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים) (תיקון), התש"ן-1990
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל

תשלומים) (תיקוו).
י' צבן
היו תקנות זמניות ומבקשים לבטל את הזמניות שלהן. אנחנו דנים בזה באילוצי זמן.

אני מציע לא לבטל את הזמניות אלא להאריך את תוקפו של התקנות בשנה ולבקש מהביטוח

הלאומי לבוא אלינו בעונה יותר רגועה. תבואו אלינו בעוד שלושה חודשים ותהיה לנו

אפשרות לדון בהן יותר ברגיעה.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אני לא יודעת אם התקנות המוצעות באות להיטיב.
א' גולדשטיין
בתקנות המוצעות אנחנו מבקשים לבטל את הזמניות של התקנות ולקבוע להן תחולה

קבועה. לפי הנתונים שלנו, מאז הפעלת החוק עד ינואר 1990. היו כ-^9.8 זכאים

לגימלת סיעוד שנדרשו לבחור ביו גימלת הסיעוד לביו גימלאות אחרות. אמרנו שמי שיש

לו חובת בחירה יש לו גם זכות החלפה. בכל זאת, על בי בקשת הוועדה נקבעה לתקנות

תחולה זמנית.
מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם יש לכם התפלגות?
א' גולדשטיין
בתקנות העיקריות נקבעה חובת בהירה בין גימלת סיעוד לבין תשלומים עבור עזרת

הזולת או עבור עזרת בית, לפי 5 חוקים: 1) חוק הנכים (תגמולים ושיקום),

התשי"ט-1959 (נוסח משולב); 2) חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום),

התש"י-1950; 3) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; 4) חוק שירות בתי-הסוהר

(נכים ונספים), התשמ"א-1981; 5) חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

יש לי נתונים של אגף השיקום לגבי הזכאים לתשלומים שאנחנו קוראים להם תשלומי
מערכת הבטחון
25 אלמנות מקבלות עד 999 ש"ח; 379 הורים יחידים מקבלים עד למעלה

מ-1,000 ש"ח ו-190 זוגות הורים שגם הם מקבלים עד מעל ל-1,000 ש"ח.
רן כהן
למה אלה זכאים על פי אחד החוקים שציינת ולא על פי חוק הסיעוד?

אי גולדשטיין;

כי כללי הזכאות שונים.

רן כהן;

האם לארגוני הנכים יש טענה?

אי גולדשטיין;

לא.

רן כהן;

אני מציע שנאריך את התקנות לשנתיים.
מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו
אנחנו מאשרים הארכת תוקפן של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל

תשלומים) (תיקון), התש"ן-1990, לשנתיים - מ-1 באפריל 1990 עד 1 באפריל 1992.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.30.

קוד המקור של הנתונים