הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 134

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום ד' כ"ד באדר התש"ו - 21 במרס 1990, בשעה 00: 9

חברי הוועדה: א' נמיר - היו"ר

ש' הלפרט

רו בהו

ע' פרץ

י' שמאי

יי זכאי - מנב"ל משרד החקלאות

מ' גלעד -. סמנב"ל משרד החקלאות, יו"ר מועצת הלול

די הראל -. סמנכ"ל ייצור, משרד החקלאות

אי שוורצשטיין - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' ברושק - בלבלנית, המרבז החקלאי

אי סנפירי - כלכלן של "מעוף" ו"עוף ירושלים"

י' סעדון - מטה התעסוקה, הוועד הפועל, ההסתדרות הכללית

שי סופר - מזכיר מועצת פועלי קריית-מלאכי

אי דרול - מזכיר איגוד מקצועי, מועצת פועלי קריית-מלאכי

מי ברק - מנכ''ל מפעל "מעוף

חי פרידמן - מנכ"ל "עוף ירושלים"

אי נדיב - ארגון משקי הדרום

מי ברנד - חבר הנהלה ונציג משקים במפעל "מעוף"

יי פרכטר - חבר הנהלה ונציג משלים במפעל "מעוף", נציג המגדלים

ר' דבורה - חבר ועד מפעל "מעוף"

א' דבורה - חבר ועד מפעל "מעוף"

חי לוי - חבר ועד מפעל "מעוף"

די הרנפריד - חברת ועד מפעל "מעוף"

די אמויאל - חבר ועד מפעל "מעוף"

אי שבו - חבר ועד מפעל "מעוף"

חי שוקני - חבר וער מפעל "מעוף"

אי אדלר

מי הלנברג

1) המלצות הוועדה בנושאים:

"ההפלות בישראל כגורם למיעוט באוכלוסיה היהודית"

"דין וחשבון ועדת שנקר"

"מצוקתם של חולי לב"

"ביטול תורים לניתוחי לב"

"כ-100 חולים ממתינים להשתלות לב וריאות בארץ ובחוץ-לארץ"

"אישפוז חולים סיעודיים"

2) מפעל "מעוף" בקריית-מלאכי

1) ההפלות בישראל כגורם למיעוט באוכלוסיה היהודית

2) דין וחשבון ועדת שנקר

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון שעל סדר-יומנו -

מסקנות הוועדה. נתחיל בנושא "ההפלות בישראל כגורם למיעוט באוכלוסיה היהודית" ובנושא

שני הקשור לזה "דין וחשבון ועדת שנקר".

מזכירת הוועדה, שהכינה את טיוטת המסקנות תקרא אותן.

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום ט"ו בתמוז התשמ"ט - 12 ביולי 1989,

את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת אריה גמליאל בנושא "דין וחשבון ועדת שנקר". ביום

ח' בכסלו התשמ"ט - 6 בדצמבר 1989 העבירה הכנסת לוועדה את ההצעה לסדר-היום של חבר-

הכנסת שמואל הלפרט "ההפלות בישראל כגורם למיעוט באוכלוסיה היהודית".

הנושא הועלה בעקבות פרסומי השנתון הסטאטיסטי לישראל ונתונים המורים כי האוכלוסיה

היהודית בארץ גדלה בעשור האחרון ב-15% בלבד, וכן במטרה להחיש את יישום המלצות ועדת

שנקר מ-1984 בנושא הפסקות הריון.

הוועדה דנה בנושא בישיבתה ביום 14 במרס 1990 ושמעה בין היתר את מנכ"ל משרד הבריאות,

את פרופסור יוסף שנקר שהיה יושב-ראש הוועדה לנושא הפסקות-הריון, את מנהל המרכז לדמוגרפיה,

ונציגי משרד העבודה והרווחה, משטרת ישראל ואיגוד העובדים הסוציאליים.

לוועדה נמסר כי הוועדות להפסקת הריון הפועלות ב-27 בתי-חולים בארץ מאשרות כיום

בממוצע כ-16 אלף הפסקות הריון בשנה. מספר ההפלות הבלתי-חוקיות איננו ניתן להערכה.

ביטול סעיף 5 - "הסעיף הסוציאלי" - בחוק ההפלות, ב-1980, לא הפחית את המספר הכולל של

הפסקות ההריון, אולם הגדיל את אלו המבוצעות על-פי סעיף 4 - מסיבות של סיכון בריאות האשה.

לוועדה נמסר כי להפסקות ההריון בארץ - גם אם תתקבל הערכה מקסימלית של 40 אלף בשנה,

חוקיות ובלתי-חוקיות כאחד - יש השפעה שולית בלבד על המצב הדמוגרפי בישראל."

היו"ר א' נמיר;

אני מבינה שחבר-הכנסת הלפרט מבקש למחוק את הפסקה האחרונה. אני מסכימה להצעתו.

הוא מבקש לציין שלפי דברי פרופסור שנקר, לעומת 50 אלף לידות יש קרוב ל-20 אלף הפלות.

ש' הלפרט;

זו לא רק בעיה דתית. זו בעיה לאומית. התמעטותו של העם היהודי' היא אקוטית.

אני הצעתי תוספת.

היו"ר אי נמיר;

אני מסכימה שנאמר שלפי דברי פרופסור שנקר, וכאן נצטט את הנתונים שהוא מסר.

אנחנו עוברים למסקנות.

אי אדלר;

"בתום דיוניה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות;



1) הוועדה סבורה כי הפסקת-הריון ככלל איננה אמצעי מועדף או שיגרתי למניעת הריון,

אלא במקרים שיש סיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ובמסגרת החוק. הוועדה ממליצה בפני שר

הבריאות לדאוג להפצת הנחיות לוועדות להפסקת-הריון למתן אינפורמציה לאשה המגיעה לוועדה

בדבר האפשרויות העומדות לפניה. עם זה, הוועדה סבורה כי ההחלטה הסופית בנושא היא בידי

האשה.

2) הוועדה סבירה כי ההסברה הינה האמצעי היעיל ביותר להביא להפחתת מספר הפסקות

ההריון שאינן הכרחיות. הוועדה פונה לשר הבריאות ולשר החינוך והתרבות לפעול להכנת

תכניות להגברת ההסברה בנושא - הן לגבי הפסקת-הריון ומשמעויותיה והן לגבי הדרכים

למניעת הריון בלתי רצוי.

3) הוועדה קוראת לשר הבריאות לפעול להחשת ההליכים ליישום המלצות דו''ח ועדת שנקר

מ-1984 בנושא הפסקות-הריון.

4) בין היתר תובעת הוועדה מן השר ליישם לאלתר את ההמלצה לבטל את 6 הוועדות

להפסקת-הריון הפועלות כיום ליד בתי-החולים הפרטיים ולהשאיר את 21 הוועדות בבתי-חולים

ממשלתיים וציבוריים בלבד, זאת כדי למנוע חשש של אישור הפסקת-הריון על-ידי גורם שיש

לו אינטרס כספי בביצועה. הוועדה קוראת לשר להחיש הליכי הגשת הצעת תיקון לחוק בנדון.

5) כן תובעת הוועדה מן השר לפעול להחשת הגשת הצעת תיקון בחוק האוסר על רופא שחתם

על אישור להפסקת-הריון כחבר הוועדה להפסקת-הריון - לבצע אותה בעצמו.

6) הוועדה מביעה דאגתה החמורה נוכח הקלות שבה ניתן להביא לחשיפת הסודיות הרפואית

בנושא הפסקות-הריון. הוועדה סבורה כי בעיה זו מרתיעה נשים רבות מלפנות בעת הצורך

אל הוועדות להפסקת-הריון ומאלצת אותן לפנות להפלות בלתי מאושרות ובלתי מבוקרות מבחינה

רפואית. הוועדה קוראת לשר הבריאות לפעול לאלתר לסגירת פרצות בנושא זה כדי להבטיח שמירה

מירבית על סודיות רפואית.

7) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה על ביצוע המסקנות כעבור 6 חודשים."

אני מציע להוסיף למסקנות סעיף, שהוועדה ממליצה שליד כל ועדה להפסקת-הריון תפעל

עובדת סוציאלית שתסביר לאשה את הסיכונים שבהפלה. אני רוצה שנדבר על הסיכון שהיא תגיע לעקרות.

מקובל.

לפנינו רשימת ההצעות שלך. אני רוצה לציין שההצעות שלך לא חורגות מגבולות הקונסנסוס

ואנחנו מקבלים אותן.

1) מצוקתם של חולי לב

2) ביטול תורים לניתוחי לב

אנחנו עוברים לנושאים הבאים: "מצוקתם של חולי לב" ו"ביטול תורים לניתוחי לב".

דברי המבוא נשארו כמו שהובאו בישיבה הקודמת.

אני קוראת את המסקנות. .



אי אדלר;

1) הוועדה רושמת לפניה את הודעת שר הבריאות כפי שנמסרה לוועדה ביום 30 באוקטובר

1989 וביום 25 בדצמבר 1989 בדבר ההסבם שנכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 1989 על תוספת של

500 ניתוחי לב עד חודש אפריל 1990, מהם כ-300 ניתוחים בבתי-החולים של קופת-חולים

וכ-200 בבתי-החולים הממשלתיים ובבית-החולים הדסה, בעלות כוללת של כ-2.5 מיליון ש"ח.

ההסכם ימומן במחציתו על-ידי משרד האוצר ובמחציתו מתקציב משרד הבריאות. בתי-החולים

יתוגמלו בסכום של 12,000 ש"ח עבור כל ניתוח נוסף מעל למכסה של השנה האחרונה.

2) הוועדה מביעה תקוותה כי הסדר זה אכן יותנה בתוספת תפוקה מעל למכסת הניתוחים

שבוצעו עד כה ואיננו משמש מסווה בלבד לתוספת שכר לרופאים. הוועדה מביעה תקוותה כי

תוספת הניתוחים במערכת הציבורית, בעקבות ההסדר האמור, תביא בסופו של דבר להורדת

מחירים גם במערכת הפרטית.

3) הוועדה תובעת משר הבריאות לפעול לאלתר להשגת הסדר קבוע שיאפשר תוספת של 1,000

ניתוחי לב לשנה ויפתור את בעיית התורים לניתוחי לב, בין אם על-ידי פתיחת מחלקות

נופסות לניתוחי לב ובין אם על-ידי תוספת לבתי-החולים הקיימים.

4) הוועדה קוראת לשר הבריאות לפעול להחשת ההליכים לחקיקת חוק ביטוח בריאות.

5) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה כעבור 3 חודשים על מצב קיצור התורים לניתוחי

לב בעקבות ההסדר."

אם אין הערות אנחנו מאשרים את המסקנות. אין הערות. המסקנות מאושרות.

כ-100 חולים ממתינים להשתלות לב וריאות בארץ ובחוץ-לארץ'

אנחנו עוברים למסקנות הבאות - "כ-100 חולים ממתינים להשתלות לב וריאות בארץ

ובחוץ-לארץ".

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום לי בחשוון התש"ן - 28 בנובמבר 1989,

את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת פסח גרופר בנושא "כ-100 חולים ממתינים להשתלת לב

וריאות בארץ ובחוץ-לארץ".

הוועדה דנה בנושא במספר ישיבות במהלכן שמעה בין היתר את שר הבריאות, את נציגי

משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי ואת נציגי קופות-החולים.

הנושא הועלה על רקע חוסר היכולת של מערכת הרפואה הציבורית להתמודד עם נושא

ההשתלות, במיוחד השתלות לב וריאות, וההוצאות העצומות של ניתוח-השתלה בחוץ-לארץ,

שאזרח רגיל איננו יכול לשאת בהן. תופעה זו יצרה מצב של פנייה פומבית לתרומות הציבור

כל אימת שחולה נזקק להשתלת לב בחוץ-לארץ.

לוועדה נמסר כי ב-1989 הוגשו למשרד הבריאות 417 בקשות להשתלות בחוץ-לארץ, מהן

אושר 346 ו-71 נדחו. כ-100 מתוך 150 השתלות מכל הסוגים, הנדרשות בכל שנה, מבוצעות

בארץ. לוועדה נמסר על ההסדר שהונהג בקופות-החולים בדבר ביטוח חובה משלים להשתלות

בחוץ-לארץ, תמורת תוספת של כ-5 שקלים לחודש למבוטח, בתוקף מ-1 בינואר 1990, לאחר שבשנה

האחרונה פעל ביטוח רשות בנושא-.

1) הוועדה מברכת על ההסדר שהושג בקופות-החולים בדבר ביטוח חובה משלים להשתלות.

הוועדה פונה לשר הבריאות לוודא שההסדר האמור אבן יופעל בבל קופות-החולים ויביא

להפסקת התופעה של איסוף תרומות מהציבור לזקוקים להשתלות.

2) הוועדה רשמה לפניה את הודעת שר הבריאות כי הסדר הביטוח יחול גם על מי שבעת

כניסת ההסדר לתוקפו בבר היה מועמד להשתלה. הוועדה רשמה לפניה את הודעת השר כי

הסדר הביטוח יכלול גם כיסוי הוצאות המלווים של החולה המועמר להשתלה בחוץ-לארץ.

הוועדה פונה לשר הבריאות להפעיל בקרה כדי להבטיח הפעלה מלאה של ההסדר האמור.

3) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול להחלת ההסדר גם על אוכלוסיות חלשות שהביטוח

הלאומי מממן עבורן כיום ביטוח בריאות. הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול ביחד עם האוצר

והביטוח הלאומי להשגת הסכום לכיסוי התקציב הדרוש.

4) הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול להחלת הביטוח המשלים גם להשתלות המבוצעות בארץ,

לא רק בחוץ-לארץ.

5) הוועדה מביעה דאגתה נוכח המקרים שפורסמו בדבר ביורוקרטיה גוברת וכפילות בכל

הנוגע לאישור השתלות בחוץ-לארץ על-ידי החברות המבטחות, קופות-החולים ומשרד הבריאות.

הוועדה פונה לשר הבריאות לפעול להאחדה ככל האפשר של תנאי הביטוח בקופות-החולים

השונות והבהרת . התנאים והזכויות של המבוטח מראש, על-מנת למנוע אי-הבנות וחילוקי דעות

בפירוש התנאים כשהמבוטח אכן נזקק להשתלה.

6) הוועדה מבקשת משר הבריאות לדווח לה על המצב כעבור 3 חודשים."

שי הלפרט;

אני מבקש להתייחס לסעיף 5 במסקנות. יש ביורוקרטיה. התנגדתי שנוסף

לוועדה שבמשרד הבריאות קופת-חולים תקים ועדה נוספת ויהיה צורך באישור שלה. זה יסבך

את התהליך. מרובר בחולים וגורם הזמן קובע. אני חושש שקופת-חולים, שצריכה לממן את

הוצאות הנסיעה, לא תהיה אובייקטיבית. ביקשתי להסתפק בוועדה ציבורית של משרד הבריאות

ולא יהיה צורך באישור נוסף של קופת-חולים. אינני מביך לשם מה יש צורך בוועדה נוספת

של קופת-חולים.

מבחינה הגיונית אתה צודק, אתה מבטל אינסטנציה, אבל שום קופת-חולים לא תסכים

שמשרד הבריאות יהיה האחד הקובע. הביורוקרטיה במשרד הבריאות איננה פחותה.

נוסיף משפט בקשה אל קופות-החולים ומשרד הבריאות. נגיד שהוועדה עומדת על הפשטת

ההליכים וקביעת הליך מהיר לאישור. מזכירת הוועדה תנסה את זה.

תהיה ועדה אחת שבה יהיו מיוצגים הגורמים השונים.

יש גם חברות פרטיות. עד שמשרד הבריאות יזמן אותם, זה יהיה יותר גרוע.

אישפוז חולים סיעודיים

המסקנות הבאות הן בנושא "אישפוז חולים סיעודיים".

הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה, ביום ל' בחשוון התש"ו - 28 בנובמבר

1989, את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת שמואל הלפרט בנושא "אישפוז חולים סיעודיים".

הנושא הועלה על רקע החלטת משרד הבריאות להפסיק להעביר חולים לאישפוז סיעודי

עד לסוף שנת התקציב 1989, מסיבות של חוסר תקציב.

הוועדה דנה בנושא בארבע ישיבות, במהלכן שמעה את מנכ"ל משרד הבריאות ונציגי

המשרד, משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר, מכון ברוקדייל, קופות-החולים, משען, אשל,

איגוד בתי-אבות, ארגון בתי-חולים גריאטריים פרטיים ואיגוד העובדים הסוציאליים.

הוועדה שמעה כי למעלה מ 10%-מן האוכלוסיה בישראל - כ-380 אלף נפש החיים כיום

בישראל - הינם קשישים בגיל 65 ומעלה, קרוב ל 20%-מהם למעלה מגיל 80. הוועדה שמעה

כי מאז נחקק חוק ביטוח סיעוד הוברר שמספר הקשישים הסיעודיים עולה בכ 50%-על התחזיות.

מספר המקבלים גימלת סיעוד בקהילה עומד כיום על כ-18 אלף, וגדל בכל חודש ב-700. כ-1,000

קשישים סיעודיים ממתינים כיום בתור לאישפוז.

לוועדה נמסר כי מספר המיטות הסיעודיות הוכפל ב-10 השנים האחרונות, ועומד כיום

על כ-6,500 מיטות. לקדאת שנת 1995 צפוי תור הממתינים להגיע לכ-2,000, ובשנת אלפיים -

לכ-3,000. כ-1,500 מיטות סיעודיות נוספות יידדשו כדי לענות לצרכי העלייה החזויה.

הוועדה שמעה על העיכוב בהעברת הכספים ממשרד הבריאות לבתי-החולים הגריאטריים הפרטיים,

המקשה על בתי-החולים להמשיך לתפקד ולהעניק לחולים את השירותים המינימליים ההכרחיים.

הוועדה שמעה כי כ 25%-מן הממתינים לאישפוז סיעודי נפטרים תוך כדי ההמתנה או בחודשיים

הראשונים לאחר אישפוזם.

1) הוועדה מביעה דאגתה החמורה נוכח המשבר המתמשך באישפוז הסיעודי. הוועדה סבורה

כי העובדה שמספר הקשישים הסיעודיים עולה בכ-50% על התחזיות לפני הפעלת חוק ביטוח

סיעוד מחייבת את הגורמים הנוגעים בדבר להיערך מחדש בכל הנוגע לביצוע החוק.

2) הוועדה מביעה דאגתה בפני שר הבריאות על היעדר יוזמה מספקת במשך שנים לפתרון

יסודי של נושא האישפוז הסיעודי והעדפתו לטפל בנושא בדרך של כיבוי שריפות כל אימת

שמתרחש משבר במערכת.

3) הוועדה קוראת לשר הבריאות ולשר האוצר להכין לאלתר תכנית-חומש לפתרון מצוקת

האישפוז הסיעודי.

4) עד להגשת ההצעה לפתרון כולל תובעת הוועדה משר הבריאות ומשר האוצר להכין

תכנית דחופה למימון-ביניים, שתאפשר הזרמת כספים מסודרת לבתי-החולים הגריאטריים.

הוועדה קוראת לשר הבריאות להפסיק לאלתר הקפאת הפניית חולים לאישפוז סיעודי.

5) הוועדה ממליצה בפני שר הבריאות על שינוי בצורת התיגמול והתיקצוב של המוסדות

הסיעודיים וקביעת התעריף לפי קריטריונים אובייקטיביים של רמת השירות בכל מוסד ולא

לפי הגדרתו כמוסד ציבורי או פרטי.



6) הוועדה סבורה כי אחת הדרכים להתמודדות טובה יותר עם הנושא במסגרת הביטוה

הלאומי היא להגדיל את ההפרשות לענף ביטוה סיעוד. הוועדה פונה לשר העבודה והרווהה

ליזום הצעה לתיקון החוק בנדון. כאמצעי ביניים מבקשת הוועדה מן השר לגבש הצעה בדבר

העברת כספים לענף ביטוח סיעוד, מענפים אחרים בביטוח הלאומי שבהם נצברו רזרבות.

7) הוועדה סבורה כי אחת הדרכים להתגבר על מצוקת האישפוז הסיעודי היא הגברת

השירותים הקהילתיים כאלטרנטיבה לאישפוז סיעודי. הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה

להכיר תכנית לפיתוח שירותי הסיעוד הקהילתיים.

8) הוועדה מבקשת משר הבריאות, משר האוצר ומשר העבודה והרווחה לדווח לה על הנושא

כעבור 3 חודשים."

אם איו הערות, אנחנו מאשרים את המסקנות.

מפעל "מעוף" בקריית-מלאכי

היו"ר א' נמיר;

מפעל מעוף בקריית-מלאכי. אני מבקשת שננהל את הדיון

בצורה תרבותית, כי הענין רציני. מי שיבקש - יקבל רשות דיבור. הנושא לא פשוט. הוא:

כואב, ולחלק מהיושבים פה הוא כואב מאד מאד. את הציניות של הפוליטיקאים נשאיר לאחר-

כר.

אני חוזרת ומבקשת שהדיון יהיה כראוי לעובדי מפעל מעוף. אנחנו נקיים דיון מאד

ענייני.

מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, בפתח דברי אני רוצה לומר שפתאום אנחנו מוצאים את עצמנו במצב

קצת מוזר. אנחנו, המשרד, נקלענו לבעיה שהיא לא התפקיד שלנו.

לפני כשנה הלכנו לבדוק את מערכת התשתיות בהתיישבות, רצינו לראות מה המצב. נקלענו

בבעיה שבהתיישבות יש עודף גדול של תשתית, שבחלקו לא מנוצל. היתה בהתיישבות תקופה

שכל אחד רצה שיהיה לו מהכל. הוקמו מפעלים. חלק לא קטן מההסתבכות של ההתיישבות הוא

תוצאה מזה. חתרנו להגיע לכך שהתשתית תנוצל במלואה, ואם יש עודף - שההתיישבות תיפטר

ממנה במשך הזמן. הממשלה יכולה לעשות הסדר ופעם לתמוך ולסייע אבל זה לא יכול להיות

באופן קבוע.

כתוצאה מהעבודה שעשינו, בכוונה טובה מבחינה חקלאית-כלכלית-התיישבותית, נקלענו

לסיטואציה שכמשרד ממשלתי אנחנו מעורבים בנושא של סגירת מפעלים והעברת מפעלים, שזה

לא מתפקידנו. נקלענו למצב הזה בתום לב.

בחודש ינואר 1989 החליטה ממשלתי ישראל לעשות רפורמה בענף הפטם, ואנחנו בתחילת

הדרך. כמשרד החקלאות לא היינו כל כך מאושרים מהחלטה זו. הוקם צוות משותף, על בסיס

אותה החלטה, למשרד החקלאות ולאוצר. הוועדה הזאת הניחה מסקנותיה על שולחנו של שר

החקלאות ועל שולחנו של שר האוצר. בתכנית הרפורמה של הוועדה נאמר שהממשלה יוצאת מענף

הפטם, היא לא מתערבת בו, היא מתערבת רק בענף העוף החי, היא מסבסדת את העוף החי ומעבר

לזה הבעיה היא בין המגדל, המשחטות, המשווקים. ובמסגרת הרפורמה הזאת בא לביטוי עודף

התשתית. נאמר שחלק מהעודף יבוטל והממשלה תסייע לזה.

יושב-ראש הוועדה הזאת יהיה מר מנחם גלעד, סמנכ"ל במשרד החקלאות, שהוא גם

יושב ראש מועצת הלול. הייתי מודה אם תינתן לו האפשרות להסביר את הענין.



אני רוצה להודיע בשם משרד ההקלאות שאנחנו מושכים את ידנו מהנושא של סגירת

משחטות ופתיחת משחטות. אנחנו לא רוצים להיות גורם בזה. אנחנו מאחלים ששני הגורמים

ישגשגו ואנחנו נסייע במסגרת התפקיד.

נתחיל בשמיעת דבריהם ושאלותיהם של חברי הכנסת.

אני מביו מדברי המנכ"ל שעד חודש ינואר 1989 איפשרו לכל מי שרצה לשרוף כספים

בהקמת מפעלים שונים, כולל משחטות. בחודש ינואר 1989 בא השר ואמר: אנחנו, משרד

החקלאות לא רוצים להתערב, החקלאים בעלי המשחטות יכולים לחפש קונה, אנחנו קובעים

מחיר מכירה ומעבר לזה נותנים סובסידיה. לדעתי זו החלטה חמורה ושערורייתית.

כלימר, משרד החקלאות שגה.

איש לא יודע מה המצב האמיתי של המפעל בירושלים, לא שר החקלאות ולא מנכ"ל

המשרד.

רצינו להתייעל כי גילינו שיש עודף תשתיות. קודם לא

ראו את זה? כל אחד מתנהג כאילו הכל מותר, אחר כך מבקשים סיוע ומחליטים על סיוע,

גם לקיבוצים וגם למושבים. אם יש פשיטת רגל - אף שקל.

בתום הישיבה הקודמת נתנו פסק זמן כדי שתערכה בדיקות, כדי שהעובדים של מפעל

"מעוף" וכדי שההנהלה יבדקו את כושר ההפעלה של המפעל.

האם יש אפשרות של ניהול משותף של שני המפעלים הפתוחים? מה המשמעות של העברת

4 מיליון שקל בגין אותה סגירה. אנחנו תובעים ש-4 מיליון שקל אלה יעמדו לרשות ביצוע

מסקנות הוועדה. אנחנו רוצים ש-4 מיליון יועברו להמשך הפעלתו של מפעל "מעוף", גם אם אנחנו

רוצים ששני המפעלים ישארו פתוחים. מהי היכולת של משרד החקלאות, בפיקוח כזה או אחר

בדרכים מינהליות העומדות לרשותו, להגדיל את היקף הפטם שמגיע לשחיטה במפעל "מעוף".

הבעיה המרכזית מבחינתנו הם העובדים בשני המפעלים, ב"עוף ירושלים" וב"מעוף"

ועל כך עלינו לקיים את הדיון.

אני מבקשת שאברהם סנפירי יפרוש לפנינו את התמונה הכלכלית.

לא בדקתי את היכולת הכלכלית של "עוף ירושלים" ו"מעוף".

מה התפקיד שלך?

קיבלתי סיכום שהיה בין "מעוף" ל"עוף ירושלים". הודיעו לי שיש סיכום בין "עוף

ירושלים" ל"מעוף", צריך לעגן את הסיכומים עם העובדים ולראות איך לעשות את הסגירה.

מתי התקבל הסיכום הזה?

יש הצעות שונות המתייהסות למקרה של סגירת המפעל.

באחת הישיבות הראשונות שהיו לי בתוך המפעל, בישיבה הראשונה או השניה, הכוונה

היתה להגיע לכך שכושר השהיטה של "מעוף" יועבר ל"עוף ירושלים" שיקה על עצמו את פריסת

ההובות של "מעוף". סוכם שהסכום הוא 2.2 מיליון שקל ולא 4 מיליון. הסכום הזה היה

צריך להיות נוסף, שעיקרו היה מיועד לתשלום פיצויים נוספים לעובדים, וחלקו לתשלום

לספקים בעייתיים.

היה הסכם על איחוד. מה היה טיב ההסכם?

ההסכם עדיין לא חתום.

אם אין הסכם חתום - אין הסכם.

יש הצעות להסכמים. יש דברים שמוסכמים ויש דברים שהם עדיין בניסוח.

בשבילי, הסכם שלא חתום הוא לא הסכם. אני מבקשת לדעת מה נכון להיום.

זכרון דברים חתום. יש נקודות שהיו מוסכמות. יש דברים שאין עליהם הסכם חתום.

אם לא היו דיונים של ועדת העבודה והרווחה, ההסכם היה נחתם.

הדיונים שלנו עיכבו את חתימת ההסכם?

אכן, כושר השחיטה של "מעוף" גדול אבל בחצי השנה האחרונה המשחטה הזאת הפסידה

קרוב ל-800 אלף ש"ח וגם המגדלים הצביעו ברגליים, ובחודשים ספטמבר-מרס כושר השחיטה

שלה ירד.

בישיבה שהתקיימה בנושא הפיצויים השתתפו גם נציגים של מועצת הפועלים. בראשית

חודש פברואר ישבנו לדון על תשלום פיצויים לפועלים ומזה התחילו כל הדיונים. לארור מספר

ישיבות באו ואמרו שהכוונה היא לא להגיע להסדר פיצויים אלא רוצים לראות את הפעלת

המפעל על בסיס מחצית או שליש מכוח האדם. אני לא עשיתי נסיון לבדוק הפעלת המשחטה

בצורה אחרת.

ל"מעוף" יש הפסדים גדולים. בלי המגדלים זה סדר גודל של יותר מ-10 מיליון שקל.

לפי דו"ח של רואה חשבון שהוגש למשרד החקלאות המספרים יותר גבוהים.



הוועדה הממשלתית דיברה על סגידת משחטות. נאמר שאם המשחטה תיסגר המשמעות היא

שאפשר לקבל 2.2 מיליון סכום חיצוני של המערכת, זאת אומרת סכום של הממשלה לצורך המטרה.

למי מיועד הסכום של 2.2 מיליון? למי הוא הולך?

א' סנפירי;

הסכום הזה צריך להיות ל"מעוף" או לבעלי "מעוף".

הנהלת "מעוף" הסכימה שרוב הכספים החיצוניים יהיו לתשלום פיצויים למגדלים מעבר

לכספים שיש בקרנות. הנהלת "מעוף", שצריכה לקבל את הכסף, אמורה להחליט כמה מהכספים

האלה יילקחו לפיצויים מעבר ל-100% שיש. להערכתי, עיקר הכסף יהיה לתשלום פיצויים.

"עוף ירושלים" הסכים לקבל על עצמו, בתיווך של מנחם ומשרד האוצר, את סכומי הכסף

ש"מעוף" חייבת לבנקים, בתנאי שזה יהיה בהסדר המושבים וכל הכספים שהיו ב"עוף ירושלים"

ייפרסו ל-20 שנה במקום ל-15 שנה.

אם "מעוף" לא יוכל לשלם את הסכומים האלה לבנקים האלטרנטיבה מבחינת המפעל הזה

היא שהוא ייסגר מעצמו, אם מפני שלא ישולמו משכורות או מפני שספקים לא יקבלו כסף.

מנסים לעשות הסדר שהוא הטוב ביותר לכל הגורמים במערכת הזאת, כי יש כאן תוספת

"עוף ירושלים" שמוכן לקבל על עצמו את הכספים שחייבים לבנקים, וממשלת

ישראל שמוכנה לקחת על עצמה 2.2 מיליון.

אני מבקשת להביא לפני חברי הוועדה מה אמר שר החקלאות במליאת הכנסת בתשובה

להצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת רן כהן: "מתנהל עכשיו משא-ומתן. אתה נכנסת בדיוק

באותו רגע של המשא-ומתן, ואתה יודע את זה טוב מאד. אתה יודע היטב שבמשא-ומתן בין

עובדים לבין מערכת כלכלית חלק מן המשא-ומתן הוא השבתה, חלק הוא עיצומים. לפי דעתי,

אתה בדיוק נכנסת לענין לא בצדק. מתנהל משא-ומתן ויש לכסות שם חוב של המשחטה בסכום של

10 מיליון שקל. אני עושה את המאמצים לקבל 4 מיליון מתוך הסכום הזה, ממשרד האוצר, כי יש

לי איתם הסכמה שכדי לייעל את המשק גם האוצר משתתף. אלה דברים לא פשוטים. חלק מהחוב,

3 מיליון שקלים לוקחת על עצמה משחטת "עוף ירושלים". לא אכנס לפרטים כי אינני רוצה

להיכנס אליהם."

אני שואלת: האם אנחנו מדברים על סכום מתוך הסכום של 4 מיליון או נוסף ל-4 מיליון?

נוסף.

קראתי מסטנוגרמה של מליאת הכנסת, שבה נרשם כל דבר.

מנכ"ל משרד החקלאות שיושב לימיני אמר לי ברגע זה שזה בנוסף. ואני רואה איך

אורחים מנענעים בראשם.

אני רוצה שהאוצר ישתתף ב-4 מיליון..

האוצר טיכם עם משרד החקלאות על 2.2 במקום 4.

לגבי משחטת "עוף ירושלים", במקום 3 מיליון סוכם על 4.6 מיליון, ואת היתרה

לוקחים על עצמם הבעלים של "מעוף".

היו"ר א' נמיר;

יש לי תחושה קשה שעומדים לסגור את "מעוף". אני לא ארשה להונות את העובדים

ולספר להם סיפורים. אם חס וחלילה זה קורה - אנחנו נעשה את כל המאמצים שזה לא יקרה -

כמה מהסכום הזה זה לפיצויים לעובדים. אני מקיימת את הישיבה הזאת רק בשביל העובדים,

כדי שהם לא ייזרקו לרחוב. אני רוצה לדעת מה הולכים לעשות עם הכסף. אברהם סנפירי,

תענה לי. אין לך תשובה.

אני רוצה להתייחס לדבריה של היושבת-ראש ולומר שבעלי המשחטה הם שותפים לעוברים

מבחינה הסכנה שגם הם, בעלי המשחטה, ייפגעו.

4 מיליון או 2.2 מיליון, אני מצהיר שכל אגורה שנקבל מעל ל-2.2 מיליון אנחנו

מוכנים לייעד אותה לפיצויי פיטורים.

מה יש למנחם גלעד לומר לנו.

אני רוצה לחזור למקור הענין. כל מה שקשור לצמצום כושר הייצור במשחטות מתנהל

על פי החלטת הממשלה מ-5 בינואר 1989, שבה הוחלט לבטל את הסובסידיה לעוף הקפוא החל

מ-1 באפריל 1989, להפסיק את קליטת הפטם הקפוא על-ירי הממשלה, באמצעות מועצת הלול,

החל מ-1 באפריל 1989, להפסיק את אחזקת מלאי פטם קפוא על-ידי הממשלה, באמצעות מועצת

הלול, החל מ-1 באפריל 1989, ולצמצם - וזה מתייחס לנושא שלפנינו - את עודף כושר

הייצור בענף המשחטות. עוד הוחלט ששר החקלאות ושר האוצר ימנו תום 15 יום ממועד קבלת

ההחלטה הזאת, צוות ליישומה של ההחלטה ולקביעת היקף מקורות המימון הנחוצים לביצוע

ההחלטה המתייחסת לצמצום עודף כושר הייצור בענף המשחטות.

זו החלטת הממשלה, זה חלק מספר התקציב ל-1989 ועל כך החליטה גם הכנסת עם אישורה

את ספר התקציב.

הופעלה ועדה שבין היתר עסקה ברפורמה הכוללת וצמצום הפעולה של מועצת הלול.

המימון שהמערכת הממשלתית היתה מוכנה להעמיד לרשות צמצום הייצור נאמד ב-2.2

מיליון שקל.

אנחנו ביקשנו לקבל חות-דעת של רואה חשבון על מצב החובות של "מעוף". קיבלנו

חות-דעת על סדר גודל של 10 מיליון. לא הצלחנו להשיג מהאוצר סכום של 4 מיליון, ששר

החקלאות ציין אותם בדבריו בכנסת.

4.6 מיליון מתוך הסכום של 10 מיליון לוקחת על עצמה משחטת "עוף ירושלים",

על-ידי הארכת התקופה לפריסת החובות, ו-2.2 - בעלי המניות של "מעוף". כפי שנאמר,

2.2 יבואו מן הממשלה.



אני מבקש להדגיש שמדובר כאן על החלטת הממשלה, זו לא יוזמה של משרד החקלאות אלא

של האוצר. המהלך הזה הוא לא יוזמה של משרד החקלאות. אחרי שנתקבלה ההחלטה הוטל על משרד

החקלאות לבצע אותה.

היו"ר א' נמיר;

אני מבינה שלפי בדיקה של רואה חשבון יש ל"מעוף" חוב של 10 מיליון ש"ח. מדברים

על איסוף כספים להחזר החובות. האם אני מדייקת?

אסביר. הרעיון לצמצום כושר הייצור היה איחוד. ברגע שמצמצמים את כושר הייצור ויש

חובות - החובות צריכים להיות מחולקים בין הצדדים. החוב של "מעוף", אם המפעל ייסגר, צריך

להתחלק בין הגורמים השונים.

אותי מעניין מאיפה יהיה כסף אם חס וחלילה יהיה צורך לשלם לעובדים. לפי ההסבר שלך,

חלוקת הסכום של 10 מיליון, האם זה מיועד לכיסוי החוב בסכום הזה?

אמת.

אני מבקשת שמנהל "מעוף" יאמר לנו את כל האמת, מה המצב נכון להיום: האם יש סיכוי

ל"מעוף" במתכונת הזאת? מה נכון לרגע זה?

ואני מוסיף ושואל: האם החוב הזה נכלל במסגרת ההסדרים שנעשו עם המושבים?

בהסדר המושבים אין מחיקת חובות יש רק פריסת חובות.

האם נושא "מעוף" נכלל במסגרת ההסדר?

ההלוואה ל"עוף ירושלים" היא במסגרת הסדר המושבים. לעומת זאת, אין מחיקה למפעלים.

כל מפעל שצריך מחיקה חייב להיסגר.

ומה קורה אז בענין החובות? ברגע שהוחלט על סגירת "מעוף", מוחקים חובות.

במסגרת הסדר המושבים? לא. יש ערבויות של הקיבוצים והמושבים והיתרה שנשארת מוטלת

על המושבים והקיבוצים.

איזו יתרה תישאר?

ההסדר שמדובר עליו לא נכלל בהסרר המושבים, זה הסרר שקשור בהחלטת הממשלה. הסכום

של 4.6 מיליון לי'עוף ירושלים" נכלל בהסדר הפריסה של הסדר המושבים.

מה עשו עם ה-4.6 מיליון?

זו הלוואה שעוברת מטווה קצר. זה מועבר ל"עוף ירושלים" לטווה ארוך.

מה קורה ב"מעוף"?

"מעוף" סגורה. המגדלים לא מביאים עופות ואין מה לעשות. זה המצב.

לאן המגדלים מביאים את העופות?

יש רשימה ארוכה, לא רווקה ל"עוף ירושלים", למי שמשלם יותר. מדובר על האזור

מחדרה עד הדרום, למי שמשלם יותר.

ו"מעוף" לא פועל?

כרגע לא.

אתה מעדיף ש"מעוף" יפעל?

קשה לי להגיד.

בדיון הקודם הודיע שר החקלאות שהצווים למגדלים יוארכו בחודשיים, בצו של של

שר החקלאות. האם זה מומש או לא?

לא מומש.

בדיוו הקודם אמר שר החקלאות שבצו שלו יאריך את תוקף הצווים בחודשיים, כדי שתוכל

להיעשות בדיקה תוך כדי הפעלת המפעל. אני רוצה לדעת אם שר החקלאות זרק לחלל דבר שלא

היה מוסמך או שהוא מבצע את מה שאמר והמגדלים מצפצפים.

החוק אומר שצריך להודיע על משווק. כל המגדלים נשארו במסגרת "תנובה" ובמסגרת

זו הם יכולים למכור למשחטות שקשורות עם "תנובה" או לסוחרים שקשורים ל"תנובה".

אני מבין את המצוקה ואת הבעיה שהעובדים נקלעים אליה ואני מכבד את את עמדת היושבת-

ראש שצריך לעזור לעובדים. עם זאת יש בעיה של המגדלים, שאי-אפשר להתעלם ממנה. יש מגדלים

שבמצב הנוכחי לא מוציאים את לחמם, לא מתאזנים, אנשים שבמר יאושם אומרים לי: לא מעניין אוו,

החוב של "מעוף". ואם בשוק הוא יכול לקל יותר - הוא ילך לסוחר הפרטי.

פעמיים לקבל אותו סיוע מהמדינה? זו חוצפה בלתי רגילה.

אם לא תחזור מדבריך, אני נועלת את הישיבה והעובדים ייזרקו לרחוב. אני מבקשת שתחזור

בך מהמלה "חוצפה". תיקח בחזרה את המלה "חוצפה".

אנחנו כאן גוף פוליטי. בנושא של המושבים - הליכוד והמערך מחולקים חצי-חצי. אנחנו

יודעים, יש גם מצוקה כזאת ויש גם מצוקה אחרת. אנחנו באים להסדיר שלא יהיה דבר אחד

על חשבון השני. הדיון הוא קשה מאד. נעשה את זה בצורה מכובדת, אחרת אני סוגרת את הישיבה,

ואני יודעת מי ישלם את המחיר.

אני חושב שהבהרתי את הדברים. אני רוצה לציין שפרטי ההסכם שהושגו גם אם הם

לא חתומים, כל פרוטוקול יכובד. אני גורס שעצם ההסכם בעל פה הוא סיכום. צריך לציין

שלגבי העובדים אלטרנטיבה אחרת היא סגירה של המפעל, זאת אומרת שחרור העובדים.

האלטרנטיבה שאתה מדבר עליה היא סגירה או לא סגירה?

אחת האפשרויות היא סגירת המפעל, אם לא יהיה הסדר, זאת אומרת כינוס אם מרצון

או שלא מרצון. אפשר ללכת לאיחוד משחטות כאשר בהסכם לאיחוד המשחטות יש לעובדי "מעוף"

אפשרות לקבל את משרותיהם ב"עוף ירושלים". "עוף ירושלים" חותם על ההסכם הזה והם גם

ידאגו להביא את העובדים למקום העבודה. המרחק הוא לא גדול, זה 30-20 דקות לכל כיוון.

כצד להסכם אני קורא לכל עובדי "מעוף" להפעיל הגיון פשוט ולהיכנס למשא-ומתן,

לבדוק המשך פרנסתם ב"עוף ירושלים", כדי שיוכלו להתקיים בכבוד.

שאלה למנהל "עוף ירושלים". המפעל גוסס. במקרה וכלו כל הקיצים והמפעל נסגר,

כמה עובדים אתה יכול לקלוט ב"עוף ירושלים"?

יש לנו 60 עובדי שטחים דרך שירות התעסוקה ועוד 160-100 עובדים שאנחנו מעסיקים

אותם דרך קבלו.

אני רוצה לציין שהיום הוא יום השנה לפגישתנו הראשונה שהיתה ב-21 במרס 1989.

הנושא הזה הוא חלק מההסכם.

אני מבינה שיש לכם 220 עובדים מהשטחים. במפעל שלכם אפשר לקלוט 220 עובדים

ישראלים.

כן.

אני מושבניק וחבר ארגון משקי הדרום. המושב שלי היה חבר בהנהלת "מעוף".

לפי דעתי, צריך להקים ועדת חקירה לנושא הזה.

מר סנפירי אמר שרואה חשבון אישר שלמשחטת "מעוף" יש חוב של 10 מיליון. הוא לא

אמר מאיפה נבע החוב. כל שנה קיבלנו רווחים, כל שנה. היה הפסד בגלל הודים. כל ההפסד

הוא בגלל הודים. חילקו רווחים למגדלי הודים וברחו.

אני לא מסכן. אני לא רוצה טובות. אני מבין את המושבניקים אם הם רוצים עוד

70 אגורות. גם "מעוף" יכול לשלם 70 אגורות. משחטה גדולה מסוגלת לספוג הפסד. סוחר

פרטי רוצה רק להרוויח.

משרד החקלאות שילם כסף כדי לפתוח משחטות, והיום משלמים כדי לסגור משחטות.

אני טוען ש"מעוף" לא חייב 10 מיליון שקל. אם נביא רואה-חשבון שלנו הוא ימצא

את הכסף. אני עובד 20 שנה במפעל הזה, וכמושבניק אני אומר שלא הוצאנו מהאגודה כסף

בשביל "מעוף". המפעל הזה, שהוא לתפארת, התפתח על הגב שלנו. איר אפשר לבוא ולסגור

מפעל מודרני כזה, כאשר במרחק של 100 מטר ממנו פותחים משחטה פרטית? וכידוע, איש פרטי

לא שם כסף ללא כיסוי. תנובה מכרה לו ציוד ששווה עשרות אלפי שקלים, ב-17 אלף שקל,

כדי שיפעיל את המשחטה.

מר גלעד אמר בישיבה האחרונה שהצריכה של הקונים השתנתה מעוף קפוא למצונן. אנחנו

לא יכולים לספק עוף מצונן?

מהישיבה הקודמת יצאנו בהרגשה שאנחנו ממשיכים לעבוד. אני אישית דיברתי ברדיו

התחלנו צעד. אנחנו רוצים תכנית הבראה. אם "מעוף" ייסגר אנחנו

נרגיש את זה, כי יש 206 משפחות מרובות ילדים.

יש 30 משפחות שלכל אחת מהן יש 13 ילדים.

אמא ל-8 ילדים או אמא ל-10 ילדים יכולה לנסוע ל"עוף ירושלים"?

אני מבקש שתוקם ועדת חקירה שתבדוק את הנושא של סגירת המשחטה.

עי פרץ;

אני מציע למחוק את הנושא של העברת העובדים. זה לא יצליח. זה בלוף כדי לגמור

הסכמים. איו כוונה להעסיק אותם לא בתפקידים שיש להם היום ולא במעמד שיש להם היום.

אני מכיר את השיטה שמעבירים עובד ממפעל למפעל - מבטיחים ואחרי חודש ההבטחות מתפזדות.

זה לא יעבוד, כי לאיש איו עניו בזה. איו שום סיכוי שייקלטו 200 עובדים שחלקם עובדים

ב"מעוף" 20 שנה. נוריד את האגדה הזאת מסדר-היום. זה מס שפתיים. זה שקר לבו. זה לא

הצליח בשום מקום.

הכנסת עומדת לצאת לפגרה. אני מבקש שתמונה ועדת משנה שתרד לשטח ותבדוק. אפשר

לסיים את העבודה תוך כמה ימים. אולי צריך להיפגש עם תנובה ולבדוק אם איו פה הסכם

כפול. צריך לבדוק את העניו של הזרמת הכספים ומה גרם לגרעוו, האם הוא אכו נגרם בגלל

הפטם.

בראשית דברי אני רוצה לומר שמאז הפגישה האחרונה נפגשתי גם עם נציגי ההנהלה.

כשחבר-הכנסת רו כהו העלה את הצעתו במליאת הכנסת, ביקש שר החקלאות שהוא יסתפק

בהודעתו, כי זה יאפשר לו להיכנס למשא-ומתו ולמצוא פתרוו לנושא. הצלחתי לשכנע את חבר-

הכנסת רו כהו שיסכים להצעת השר.

מאז הישיבה הקודמת נפגשתי עם העובדים ועם נציגי ההנהלה. ניסו לשכנע אותי שהמוצא

היחיד זה סגירת המשחטה. אני אומר חד-משמעית שלא שוכנעתי. אני חושב שהנפת גרזו על המשחטה

היא טעות, ולא רק תעסוקתית. לדעתי, זו הרמת יד בזויה מבחינה כלכלית. אני אומר את זה

גם למושבים, גם לקיבוצים, גם להנהלה, גם ל"עוף ירושלים".

בישיבה הקודמת הסתבר לנו ש"עוף ירושלים", שהיא משחטה כמו "מעוף", מוכנה לשלם

ל"מעוף" 4 מיליוו שקל כדי ש"מעוף" תיסגר. מאיפה יש ל"עוף ירושלים" 4 מיליוו שקל?

מניו היא יכולה להשיג את הכסף הזה אם לא מעבודה שלה? אם לא מהיכולת שלה לתפקד ולתפעל

את "עוף ירושלים" כדי שהיא תוכל לשלם לאחר כדי שייסגר? זאת אומרת שמשחטה יכולה לעבוד

ולהיות רווחית.

מי שמעמיד את המושבים מול הפועלים ואת הפועלים מול המושבים חוטא לשניהם. אף

אחד לא יכול לעמוד בפני אנשים מהמושבים שאומרים: אנחנו הולכים להתמוטט ולהתאבד.

ואיש לא יכול לעמוד בפני פועלים שיש להם ילדים ועובדים תמורת 900 שקל. צריך למצוא

מוצא ששניהם יוכלו לחיות יחד. אני מאמיו שבכך יימצא הפתרוו היחיד.

האופציה היחידה היא לקיים את המשחטה הזאת בשותפות עם "עוף ירושלים" ולתפעל

את שתי המשחטות תוך ייעול של שתיהו ותוך השגת רווחים. אני מבקש מ"עוף ירושלים":

תרדו מההצעה שלכם לעובדי "מעוף", כי לגבי רוב עובדי "מעוף" זה לא רלוונטי לעבוד

ב"עוף ירושלים", ואם יהיו כאלה שיעברו מחוסר ברירה - מה שאתם מציעים זה הרעת תנאים,

ולא רק בגלל הנסיעה.



אחרי הישיבה הקודמת שמעתי שהשכר ב"מעוף" גבוה ב 15%-מהשכר ב"עוף ירושלים",

ויש תנאים סוציאליים.

אני מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת עמיר פרץ שיהיה צוות של הוועדה, בתקווה שתימצא

דרך שתוביל את העניו לייעול, לרווחה ולרווח.

הפתרון האחד והיחיד שעשוי לפתור את הבעיה גם למגדלים וגם לעובדים זה הבראה של

"מעוף" ואולי הנהלה משותפת. יכול להיות שחלק מהעובדים יסבול, והם יודעים את זה,

הם יודעים שזה אולי כרוך בפיטורים, אבל לפחות לחלק תהיה פרנסה.

חבר-הכנסת רן כהן לא היה נוכח בהתחלת הישיבה ואולי לכן הוא אמר מה שאמר, כאילו

מתכוונים להעמיד עובדים מול מושבניקים וקיבוצים. הקיבוצים והמושבים הכלילו במסגרת

ההסכמים את הנושא של חובות "מעוף". יתרה מזאת, משרד החקלאות ממשיך לסייע פעם שנייה,

והעובדים נמצאים בחוץ.

לא נכון. זה לא נכוו.

אני קובעת שזה לא לגמרי כך.

זה לגמרי לא נכון.

שקר וכזב.

גברתי היושבת-ראש,שמעת מה נאמר?

מה נאמר?

שקר וכזב.

אני לוקח את זה בחזרה.

מדינת ישראל איפשרה, לדעתי בהחלטה לא נכונה של משרד החקלאות ומועצת הלול,

לאפטר לשטחים לגדל עופות פטמים, מתוך הנחה שזה לתצרוכת מקומית ואולי זה יעזור לייצוא

מישראל לירדן.



מי שמכיר את המנטליות הערבית ואת המזון שלהם יודע שערבי לא אוכל פטם, כי זה

שמן, והם מעבירים את זה לשוק הישראלי. זאת אומרת, לא רק שהם לא צרכו אלא העבירו

אלינו. הפטם מהשטחים מגיע ל"עוף ירושלים".

יש לנו למעלה מ-150 בלתי מועסקים, ועכשיו באים עם בדיחה להסיע אנשים.

לא רק שאני מחזק את ההצעה של חבר-הכנסת עמיר פרץ, אני חושב שהנהלת "עוף

ירושלים" ו"מעוף" חייבים לדעת שהכנסת לא ויתרה, אם תהיה ועדת משנה עם סמכויות מלאות

של הוועדה שתלווה את הנושא של המשא-ומתן.

הדיוו הזה מתמשך למעלה מחודש. לא נוכל שתהיינה עוד דחיות, כי אין לנו מאיפה

לשלם. לא נשלם משכורת ואז העסק יתפוצץ מעצמו. ועדות והמשך דיונים לא יכולים לפתור את

הבעיה שדורשת פתרון.

היו"ר א' נמיר;

אני חוזרת ושואלת את מנהל "עוף ירושלים": כמה עובדי קבלו יש לכם?

בין 140 ל-150. 60 עובדים ישירות אצלנו.

זו הוועדה שחוקקה את חוק שכר מינימום. אנחנו מדברים על קטיגוריה של שכר

מינימום. עובדי קבלן, עלות העבודה זה סיפור שקובע את כללי המשחק. זה כל הסיפור.

אם כל המדינה היתה עובדת עם עובדי קבלן עלות העבודה היתה יורדת, כי אז אין שכר ראוי

לעובדים, אין התארגנויות, אז יש חגיגה. אז מנהל יכול להיות גאון אפילו בלי כישורים,

ואז הוא לכול להביא רווחים.

שאלתי כמה נשים עובדות ב"מעוף". נאמר לי ש-85% מהעובדים הן נשים, וכשמדובר

על נשים עם ילדים - תשכחו מההעברה. מפעל ש 85%-מעובדיו הן נשים - שם אין שום סיפור

של הסעות, כי אני יודעת גם מה קורה היום בנושא מעונות הילדים. זה גם כן שייך לוועדת

העבודה והרווחה

לכן, כל הסיפור של הסעה והעברת עובדים בנושא הזה איננו ניתן לביצוע. זה מס שפתיים.

לא יעזור לכל הכלכלנים המכובדים, ברגע שאני יודעת שמוקמת משחטה חדשה בקרבת

מקום, שלא יספרו לי שזה לא רנטבילי.

לא ניתן שבגלל ניהול כושל, ולא חשוב ממתי הוא, היחידים שייזרקו לרחוב יהיו העובדים.

הסיפור של "כור", כמעט כולו הוא סיפור של ניהול כושל.

אני גם מכירה את המצוקות של המושבים ולא אעמיד מושבים מול פועלים. מושב קטן שיש

בו 50 משפחות, בגלל 4 משפחות כל המושב על הקרשים. אני מכירה הרבה מאד מושבניקים

שרעבים לפת לחם. לכן אסור לנו להעמיד בעימות את העובדים מול המושבניקים האלה.

אנחנו לא צריכים לעשות מה שאנחנו עושים היום, זה לא תפקידה של הכנסת אבל משום

שאין מי שיעשה את זה, אנחנו כאן כדי לעזור.

אני מציעה שבוועדת המשנה יהיו 3 חברים: עמיר פרץ, יעקב שמאי ורן כהן. ירכז

אותה חבר-הכנסת עמיר פרץ.



אני פונה לעובדים: יחד עם מנכ"ל משרד החקלאות נמצא את המימון לרואה-חשבון,

לבדיקה, שיהי מוסכם על כל הצדדים. אני מדגישה זאת באזני העובדים, אני מדבדת על רואה-

חשבון שיהיה מוסכם על כל הצדדים. אני מבקשת שברגע שאתם יוצאים מהחדר הזה תתחילו מיד

בהידברות כדי שרואה-החשבון יהיה מוסכם.

כן פגרה, לא פגרה, אני לא זזה מהארץ. אני פונה לחבר-הכנסת שמאי, חבר ועדת המשנה,

ואומר את זה גם לחבר-הכנסת עמיר פרץ וגם לחבר-הכנסת רן כהן: אני מבקשת שתעשו את

עבודתכם מהר ככל האפשר, ובכל שעה שתודיעו לי אני מכנסת את הוועדה, גם אם זה יהיה

בחול-המועד פסח, אז זה יהיה בתל-אביב. לא תהיה שום בעיה. נחזור לראות את ההמלצות

ולדון איר מסכמים. לכן אני מבקשת מוועדת המשנה להתחיל בפעילות מיד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.15.