ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/03/1990

שירותי הרווחה בערי הפיתוח

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 132

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ב באדר התש"ן (19 במרץ 1990). שעה 09:00

נכחו
חברי הוועדה
אי נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

רן כחן

ע' פרץ

י ' צבן

י י שמאי
מוזמנים
ש' סלאבין - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ז' פרל - ראש עיריית צפת ויושב-ראש הוועדה

לשירותי רווחה בפורום ראשי ערי פיתוח

י' וענונו - ראש מועצת קריית-מלאכי

שי בן-לולו - ראש מועצת בית-שאן

שי פדידה - ראש מועצת בית-שמש

צ' הדר - גזבר במוצעת צפת

די לוטטי - מנהל שירות הרווחה בצפת

י' פרנקו - מנהל שירותי הרוויחה בקריית-מלאכי

פ' לוגסי - מנהלת הרווחה במועצת עכו

ג' בן-עזרא - סגן מנהלת הרווחה במועצת עכו

אי בן-גרא - מזכיר איגוד העובדים הסוציאליים, ההסתדרות

עי רבי - מזכיר איגוד העובדים הסוציאליים,

מחוז באר-שבע

חי פוזנר - מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים,

משרד העבודה והרווחה

י י מילגרם - אגף התקציבים, משרד האוצר
מזכירת הוועדה
אי אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
שירותי הרווחה בערי הפיתוח



שירותי הרווחה בערי הפיתוח
הי ו "ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר-יומנו -

שירותי הרווחה בערי הפיתוח

זה מספר ימים מתפרסמות בעיתונות ידיעות קשות מאד גם על מה שקורה במוסדות

למפגרים, של משרד העבודה והרווחה, דברים מחרידים. אני מבקשת שהמנכ"ל יתייחס

בדברי ו גם לנושא זה.

הבוקר התפרסמה באחד העיתונים כתבה על חקירה בעקבות התעללות במאושפזים

בבית-החולים "נווה שלווה" שזה בית-חולים פסיכיאטרי. אני מבקשת ממזכירת הו ועדה

להכין לחתימתי מכתב למנכ"ל משרד הבריאות. כל הנושא שמתגלה מדי יום על התעללויות

בחוסים במוסדות הפך להיות נורמה, מפסיקים להתרגש.

לנושא שעל סדר-יומנו. לפני שבועיים הופיעו לפני חברי הוועדה לשירותי רווחה

של פורום ראשי ערי הפיתוח - יושבים כאן שניים מהם, זאב פרל ושלום פדידה - ששטחו

בפני את המצוקות הקשות של שירותי הרווחה בערי הפיתוח. עלינו לא מקלח העובדה

שהקשיים הם לא רק בערי הפיתוח. אמרתי לחברי הוועדה שהם מתפרצים לדלת פתוחה, כי

הוועדה שלנו רוצה וחובוןה לקיים שיחה איתם. יש אמנם בעיות פוליטיות אבל החיים

מוכרחים להימשך ולא יכול להיות שהתקלות תגברנה.

בינתיים יש פנייה של ראש מועצת בית-שמש ביחס לקיצוץ מצחיק, 4.75 תקנים. תקן

וחצי החזירו. רבותי, על מה מדובר כאשר הבעיות והמצוקות הולכות וגוברות, כאשר חלק

גדול מביצוע חוק ביטוח סיעוד נופל כולו על לשכות הרווחה, דבר שאנחנו התנגדנו לו

בחריפות. לא ייתכן שמכספי הסיעוד נממן תוספת תקנים, כי לא יהיה לזה סוף. מול כל

תקן עומדים 15-10 זקנים שיהיו בלתי מטופלים, זה צריך להיות ברור גם לראשי ערי

הפיתוח. הדילמה קשה. אני מדברת ברגע זה על בית-שמש אבל אני בטוחה שכל מועצה

מקומית סובלת ממצוקה והמצוקה בכל אחת היא אותה מצוקה, לפי סדר הגודל של המקום.

נשמע את האורחים שלנו. יפתח ראש עיריית צפת.
ז' פרל
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני המנכ"ל, ידידי שלום פדידה, עובדים

סוציאליים. ערי הפיתוח הם חלק מהמדינה, חלק מהבעיות הכלליות. כולנו חושבים

שבפריפריה, ביישובים הקטנים המנותקים מהעיר הגדולה חייבת להיות רמת חיים הוגנת,

טיפול הוגן, כחלק מהמטרה של מדינת ישראל למנוע הגירה שלילית.

הרשויות בערי הפיתוח הן חלשות וזה משפיע קשה על האפשרויות שלהן להוסיף

מתקציבן לסגירת פערים בנושאי רווחה. גם משרד הפנים אוסר על הרשויות לחרוג מתקציב

הרווחה שנקבע להן בתחילת השנה ולהוסיף תקציבים במקום משרד הרווחה שאמון על כך,

אלא שלפעמים אנחנו נאלצים לחרוג, כשמדובר במקרים מזעזעים. המצב קשה.

הנחנו על השולחן ריכוז נתונים מרשויות שונות. . אנחנו רואים לכל אורך הדרך

שבשנתיים האחרונות יש גידול בצרכים, בכל הצרכים - מפגרים, מעונות יום, פנימיות,

צרכים מיוחדים וכו' - אבל התקצוב לא מדביק את הצרכים ואנחנו מגיעים לירידה ריאלית

בתקציב העומד לרשותנו. בתקציב למעונות יום, למשל, יש ירידה דראסטית. בשנה שעברה

תוקצבו 1,180 מקומות והשנה - 905 , ירידה של יותר מ-25%. זאת אומרת, יש ירידה

במספר הילדים ההולכים למעונות, ואם אם לא שולחת את הילד שלה למעון היא לא יכולה

לצאת לעבודה.



אתמול נמסרה בממשלה סקירת על מצב האבטלה.נאמר שם ברורות כי שיעור המובטלים

בערי הפיתוח גדול מאשר במרכז הארץ, בעיקר של צעירים - וזו נקודה רושובה - שמעתי

שמדברים על שיעור של 35% מובטלים צעירים בגילים 35-24.

היו"ר אי נמיר;

אתמול היתה זו הפעם הראשונה שהממשלה קיימה דיון בנושא האבטלה.
ז' פרל
יש עשרות נערים שממתינים לסידור במוסדות מתאימים, על פי הפנייה של קצין

מבחן, שזו כמעט סמכות שיפוטית, על פי חוק הנוער. אבל אין מקומות עבורם. במצב הזה

צריך להחליט או שמשנים את החוק או שצריך למצוא מקומות.
היו "ר אי נמיר
אין ירידה בהשוואה לשנה הקודמת?
ז' פרל
השנה יש יותר ממתינים. היום ממתינים 11 לעומת 3 בשנה שעברה.
הי ו ייר אי נמיר
זה אצלכם.

ז' פרל;

זה מדגמי .

לפי הריכוז שמונה על השולחן, בעמוד שלפני האחרון, 35 מפגרים ממתינים לסידור.

אפשר להכפיל את המספר הזה.

בערי הפיתוח ממתינים ילדים ואין להם פתרון. היינו שמחים מאד אם הפתרונות היו

מקבלים עדיפות במסגרת הקהילה, זאת אומרת להקים הוסטלים במסגרת הקהילות שבערי

הפיתוה. מקום שיש בו 20-15 אלף נפש יכול להקים הוסטל לצרכים שלו. אנהנו חושבים

שטעות היא להוציא נערים שלנו למרכז הארץ. לנו יהיה הוסטל ל-20 ילדים שלנו. ההורים

יהיו קרובים אליהם. ההוסטל יהיה במרכז העיר והנערים יסתובבו בעיר. הלוואי שאפשר

יהיה לנהוג כך בכל קהילה. אנהנו מוכנים ללכת בדרך הזאת גם בנושא הגמילה.

כל עיר צריכה לפתור את הבעיות שלה. אני חושב שבהזדמנות צריך לדבר על הנושאים

האלה.

ויש נושא חשוב שצריך לדבר עליו - התחשבנות עם משרד העבודה והרווחה.
ש' פדידה
כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, המנכ"ל, ראשי הרשויות, כל הנוכחים. מי שעובד

בשטה מתמודד עם הבעיות הקשות ביותר. הדברים שאומר מתייחסים לרשויות לא מעטות,

ביהוד לערי פיתוח. החמור ביותר הוא שאוכלוסיות שלמות מופקרות ואין מי שיטפל בהן,

בגלל הקיצוץ השרירותי שנעשה בתקופה שהצרכים גדלים - זה לא נעשה בתקופתו של המנכ"ל

הנוכחי - ובמקום שיהיה תגבור באו וקיצצו, זאת אומרת שני הקצוות התרחקו זה מזה.

בשנתיים האחרונות קוצצו 6 תקנים בבית-שמש. לפני 7 חודשים קוצצו 4.75 תקנים.

זאת אומרת, בתקופה הקשה ביותר קוצצו 4.75 תקנים.
ש' סלאבין
תספר למי העבירו את התקנים.

ש' פדידה;

התקנים הועברו לאזור בני-ברק.
י י צבן
מתי זה קרה?

ש' פדידה;

לפני 8-7 חודשים.

י' צבן;

למה שתקתם?

ש' פדידה;

לא שתק נ ו.

כשנכנסתי לתפקידי, לפני כ-10 חודשים, מצאתי לשכת רווחה הרוסה. רק 3 תקנים היו

מאויישים. אם אני מאייש את המשרות לאט - נוחתת עלי גזירה. מצאו מקום פנוי -

קיצצו. ראו תקנים פנויים - הודיעו לנו במכתב חד צדדי על קיצוץ של 4.75 תקנים.

כאשר טענתי שמצאתי מחלקה הרוסה ואני בונה אותה, אחרי שהצלחתי לאייש 8 תקנים באו

וקיצצו את היתר. אחרי שמנכ"ל המשרד נכנס לתפקידו הצלחתי להחזיר תקן וחצי.

היום יש בבית-שמש 5 אזורים צפופי אוכלוסין שלא מכוסים על-ידי שירותי רווחה,

שיש בהם מקרים של גילויי עריות, נערות במצוקה, ילדים מוכים בסיכון גבוה, מפגרים,

והרשימה עוד ארוכה. יש אזורים שלמים שהבעיות האלה אינן מטופלות, ואתם יכולים לתאר

לעצמכם מה המשמעות של הדבר. הלב דואב לראות ולשמוע שבאזורים אלה אין עובד סוציאלי

שיבוא לראות מה הבעיות וינסה להתמודד איתן.

אני מבקש להדגיש שהבעיות האלה אינן מיוחדות לבית-שמש. אני לא זועק בכלי

התקשורת, כי מטרתי לחזק את בית-שמש. אני לא רוצה שהדברים יגיעו לפיצוץ. אני מוכרח

לומר שאני, כראש המועצה, נאלץ להיות עובד סוציאלי. זה חמור. זעקתי בנושא זה גם

בפני ועדת המנכ"לים כשהיתה בבית-שמש.

אמרתי קודם שקוצצו 6 תקנים. אני טוען שבפועל קוצצו יותר מ-6 תקנים. כדי לשכנע

עובד סוציאלי שיבוא לבית-שמש, אני צריך לתת לו עידוד, וזה עולה כסף למועצה

המקומית בית-שמש. משרד הבעבודה והרווחה משתתף ב-75% ואם אני נותן עידוד - ההפרש

מוטל עלי. לכן אני אומר שבפועל הקיצוץ הוא יותר מ-6 תקנים.

לאחרונה הקמתי פרוייקט למלחמה בסמים, שעלותו כבדה מאד.

י' צבן;

כמה מטופלים יש לכם?

ש' פדידה;

לפי בדיקה שנעשתה לפני שנה וחצי-שנתי ים - 300 . המצב החמיר מאז.



י' צבן;

כמה יש היום?
ש' פדידה
מספר כמעט כפול, משתמשים וסוחרים.

בדיקה מקצועית שנעשתה לפני כשנתיים הצביעה על כ-350.

מאז שנכנסתי לתפקידי נתתי לנושא הזה עדיפות עליונה. החזקת פרוייקט כזה עולה

הון. משרד העבודה והרווחה הקציב לזה סכום מסויים. עובדת סוציאלית מטפלת בתהום הזה

במישור הטיפולי. הכנסתי אותה לתקן שירד מעובדים סוציאליים, כי לא היה תקן עבורה.

אם כן, המצב הוא שמצד אהד יש קיצוץ בתקנים, מצד שני אני צריך לשלם עידוד

לעובדים סוציאליים כדי שיבואו לבית-שמש, ונוסף לאלה יש פרוייקט למלחמה בסמים,

שעולה הרבה גם בתקנים וגם בהשקעות אחרות וכמובן בפעולות הסברה.
רן כהן
כמה עולה פרוייקט כזה?
ש' פדידה
היום, בשעה אחת וחצי, יש לנו ישיבת הנהלה. ההערכה היא שזה סדר גודל של 250

אלף שקל.
ש' בן -לול ו
זו ההקצבה. זה לא מה שנחוץ.
ש' פדידה
נכון.

יש לנו תכנית מפורטת בנושא הזה ואנחנו דנים בה. זו עלות תקציבית גבוהה מאד.

בתחום הדברים שציינתי אותם אנחנו נמצאים במצב שמבחינת העלות התקציבית ומבחינת

התקנים אנחנו לא יכולים לשאת במעמסה הזאת ואני שוקל שבסיטואציה מסויימת נאלץ

לסגור את לשכת הרווחה בבית-שמש. לא ייתכן שהאחריות- תהיה עלי והסמכות תהיה

בירושלים, וסמכות זה לפחות תקנים. בתקציב שעומד לרשותי אני לא יכול לשאת בכל

האחריות הזאת.
י י וענונו
שלום לכולם. יש לי הערכה לוועדה, שאם כי מסביב עומדים נושאים הרבה יותר

גדולים מוצאת לנכון ומוצאת זמן לקיים דיון בנושא שולי כמו רווחה.

היו"ר אי נמיר;

אצלנו הוא לא שולי .
י י וענונו
שולי במרכאות.



אני יכול לקבוע כמעט בוודאות, ששירותי הרווחה עומדים היום למעשה בפני

התמוטטות וסגירה. הרקע למצב הזה הוא מצב האבטלה במשק, שהביא להגדלת מספר

המטופלים, וגם לקראת השנה הבאה לא נראה שתהיה הקלה. ועוד: אם עד היום יכולנו

להרשות לעצמנו לעשות גרעונות - זה נגמר. יש הסדרים לגבי תקציב הרשויות. הבנקים לא

נותנים אשראי ואין אפשרות לעשות גרעון.

ברשותכם, אביא כמה נתונים לגבי קריית מלאכי, וזו התמונה לגבי כל הרשויות.

מספר המשפחות והקשישים הזקוקים לעזרה כגון עזרה ביתית, נסיעה לדיאליזה, כימותרפיה

וכו' גדל בשנתיים, מ-1987/88 ל-1989/90. מ-768 ל-981. נוער במצוקה - מ-69 ל-110;

ילדים במשפהות אומנה ובפנימיות - מ-60 ל-80.

התקצוב לשירותי הרווחה בקריית-מלאכי הוא 1.8 מיליון ש"ח אבל בגלל הצרכים

ההולכים וגדלים יש גרעון של מיליון ש"ח. לדוגמה, ההקצבה לקשישים, עזרה ביתית,

נסיעות לדיאליזה, כימותרפיה וכו' היא 237 אלף ש"ח ואילו ההוצאה עד חודש ינואר

1990 - 291 אלף ש"ה. גדל מספר הילדים הזקוקים לסידור מחוץ לבית, במסגרת פנימיות

או משפחות אומנה. המשרד היקצה לזה 60 מקומות בלבד, ונכון לינואר 1990 יש כ-80

ילדים ללא סידור נאות. בקריית-מלאכי יש 130 קשישים המקבלים קיצבת סיעוד. התחזית

של הביטוח הלאומי דיברה על 30, זאת אומרת שיש פער של 100 קשישים בין התחזית לבין

המציאות. ויש גם הנושא של שכר. אנחנו מוציאים יותר מאשר מתוקצב.

משמעות המצב הזה הוא שכל המועצה עלולה להתמוטט. מכיוון שמחייבים אותי לתקציב

מסויים נתתי ללשכה הוראה להפחית בעזרה בהוצאות לעזרה, ביתית, ילדים במעונות וכו'.

זה עלול לגרום לסגירת הלשכה, כי עובדי הלשכה לא יוכלו לעמוד בלחץ ובאלימות עליהם.

העובדים ישבתו ברגליים, זאת אומרת יעזבו את המקום, כמו שהיה לפני שנה וחצי,

כשהייתי צריך לפצות אותם בשיעור של 10% כדי שישארו.

לפי דעתי, אנחנו צריכים להגיע למערכת יותר ריאלית של התחשבנות בין הרשויות

לבין המשרד. מוכרחים לעשות שינוי עדיפויות בתקציב. אם יש מיליארדים לדברים לא

נחוצים, צריך להעביר חלק מהם לדברים שאנחנו מדברים עליהם כי אחרת תהיה השבתה של

השירותים. צריך לשנות את העדיפויות ואם צריך לשחוט פרות קדושות צריך לעשות את זה.

ש' בן -לולו ;

חברי הציגו נתוני אמת על מה שקורה בשטח. ההצגה הזאת מבטאת את הבעיות של כולנו

בערי פיתוח. אני חושב שאין לזה פתרון אלא במאקרו. אני יודע ששנים רבות הממשלה לא

מתייחסת נכון לערי פיתוח. לא היתה בישראל ממשלה שהתייחסה נכון לערי פיתוח. אנחנו

מדברים על תקנים. מה אמורים העובדים הסוציאליים לעשות? יש מספר עצום של בקשות

לעזרה ומבקשים שיהיה מספר מספיק של מקשיבים לצרות, כי אין מי שמקשיב.
היו"ר א' נמיר
זה לא פתרון.
י' צבן
הם כותל מערבי .
ש' בן-לולו
הפתרונות הם בשטח אהר. אם נשקיע בחינוך, בבריאות וכו' - לא יהיה צורך בלשכות

רווחה. יש אצלנו ערים ויש ערי פיתוח. האבטלה בעיר פיתוח היא פי 3 מאשר בעיר, וזה

מתקבל כדבר מובן וברור. יש עלייה ולא מתייחסים לערי הפיתוח, כל עולה ילך לאן שהוא

רוצה, כך אומרים. זו נוסחה יפה. אני בעד. זה מודל יפה אבל אם רוצים למשוך עולים

גם לערי הפיתוח, צריך להשקיע בהן כדי שהעולה החדש ירצה לבוא לעיר פיתוח. אי-אפשר

לבנות את הדברים כך שהמשיכה תהיה רק לעיר אחת - תל-אביב רבתי - ומקומות אחרים

יהיו במצב של תת-כלכלה, ולא רואים סיכוי להתפתחות כלכלית.



יש עשרות ערים שיש בהן תעשיה לא הכמה ולא מגוונת. אין סיכוי שהבנים שלנו

ישארו בערים האלה, ובגלל האבטלה משפהות מתמוטטות. אב שהיה מפרנס את המשפחה לא

יכול לעשות זאת. משפהות נהרסות. יש עוני קשה ואנהנו פוגשים אותו במשרדים. יש

אנשים שמגיעים לפת להם. אנהנו מנסים להקים קרנות שיתנו כמה גרושים, גמ"ח. האם

נחזור לשיטות הסעד שהיו בעבר?

יושבת פה ועדה שרוצה לעזור, היא יורדת למיקרו. מדברים על תקנים כדי שיהיו

יותר מקשיבים לפניות ההולכות ורבות. לא כאן הפתרון. הממשלה בישראל צריכה לומר:

אני רוצה לשנות, והיא צריכה לקום ולשנות.
ע' רבי
אני מייצג את איגוד העובדים הסוציאליים באזור הדרום. לפני שנה הייתי מנהל

לשכת הרווחה בבאר-שבע. כשמדברים על מחוז הדרום, המצב שם יותר חמור מזה שהוצג כאן.

מדברים על תקציבים אבל למעשה לעובדים הסוציאליים אין כלים. אם יהיו פהות

כפילויות, גם במשרד העבודה והרווחה וגם במשרדים אחרים, יהיו תקציבים לערי הפיתוח.
היו"ר אי נמיר
מכיוון שארנה בא מאזור הדרום, ואני יודעת שהמפולת שם איומה, חשוב לנו לדעת

יותר פרטים.
ע' רבי
באזור שלנו, עד אילת, חסרים 32 עובדים סוציאליים.

בבאר-שבע יש 4,500 משפחות בטיפול; בדימונה - 1,086; באופקים - 642; בירוחם

- 381; במצפה-רמון - 140; בנתיבות - 653; בערד - 672, ברהט - 263; בשדרות - 667.

בכל המקומות האלה יש מרקור בעובדים סוציאליים.
רן כהן
כמה משפחות יש בשדרות?
ע' רבי
4,000.
ש' פדידה
כ-15% מהן נמצאות בטיפול.
ע' רבי
בבאר-שבע יש 4,500 משפחות בטיפול, זאת אומרת 10,087 בעיות. למשל, 15% מן

המשפחות האלה מטופלות בגלל בעיות של רמת ההכנסה; 20% מהן בגלל בעיות ילדים; ל-12%

יש בעיות אישות; 15% - זיקנה; 1%. - מומים; - 3%דיור; %2 - הכשרה מקצועית; %0.2 -

עיוורים; %0.2 - שכול; ואינני מדבר על מפגרים שכמה מהם סודרו רק אחרי פנייה לכלי

התקשורת. ובבאר-שבע יש גם מכורים לסמים, כ-470. אלה הם נתונים רשמיים ביחס

למיגזר היהודי. וגם במיגזר הערבי יש הזנחה.

יש בנגב ראשי ערים שמצבם יותר קשה ממצבם של אלה שדיברו כאן. אין להם תקציבים.

אין להם כספים.



א' בן-גרא;

זו אחת ההזדמנויות הנדירות שאנחנו כעובדים סוציאליים לא צריכים לדבר על

נתונים. המצב קשה וכתוצאה ממנו יש עלייה באלימות כלפי עובדים סוציאלי ים, גם

במעשים וגם בדיבורים. התקציבים לשיקום שכונות, שהיו המחסום האהרון בפני התמוטטות

של שירותי הרוויה, גם הם קוצצו, גם מחם יש בריחה תקציבית. אם לא ייעשה משהו נגד

המצב שנוצר, יברחו חעובדים הסוציאליים ואז גם את עבודת המיון לא יהיה מי

שיעשה.
רן כהן
אתה מדבר על מצוקתם של העובדים הסוציאליים. אני שואל: מה עשוי לפתור או לשפר

את המצב, מספר העובדים או תקציבים?

אי בן-גרא;

לדעתי, צריך להזרים תקציבים לפעילות שוטפת, לסיוע למשפחות במצוקה, ילדים

במצוקה, מעונות יום וכו'.
צ י הדר
אני רוצה לומר שההתחשבנות עם המשרד היא חד-צדדית. המשרד מכתיב את הדברים, את

המועד להעברת הכספים. יש עיכובים בהעברות תקציביות. ההעברות נעשות אחרי ההוצאות.
לדוגמה
אנחנו שילמנו את ההוצאות לחודש ינואר. עד היום לא קיבלנו כסף. המשרד

חייב לעיריה 100 אלף שקל. זה כסף שיצא מקופת העיריה ועדיין לא הוחזר לה. לעומת

זאת, אם רשות נמצאת במצב של חובה - מבקשים שהכסף יוחזר מיד.

יש סעיפים בתת-תקצוב וזה גורם לבעיות. מע"ש זה 3,000 שקל לשנה. נתתי הוראה

חד-משמעית שאם לא יימצא כסף, להפסיק ארוחות חמות.
פ' לוגסי
אני מבקשת להוסיף על דבריו של גזבר עיריית צפת ולחזק אותם. לנו יש מעון יום

לילדים מפגרים, יש בו 37 ילדים. המשרד מאשר בקושי מכסה של /2, אולי 29, אינני

זוכרת בדיוק. העיריה מתחזקת את כל המעון הזה על חשבונה. העיריה משלמת ל-3.5 תקנים

כשהמשרד מאשר תקן וחצי .
הי ו "ר אי נמיר
אנחנו מבקשים שתצייני מה הן הבעיות של עכו, נתונים.
פ' לוגסי
אני יכולה לדווח על כ-200-150 משפחות צעירות שלא מתפקדות, על ילדים מוזנחים

ועל בעיה שעולה כל יום - ילדים מוכים.

עד לפני שנתיים היה פקיד סעד בלשכה. עכשיו יש שניים אבל אנחנו לא מספיקים

לענות על הדרישות.

יש אצלנו בעיות של נשים ושל בחורים צעירים בבתי-סוהר, שעשרות מהם צריכים

להשתחרר ויש בעיות של שיקום. התקציב שלנו 100 אלף שקל. ההוצאות - 130 אלף- אני

זקוקה לעוד 100 אלף כדי להיענות לבקשותיהם של אנשים שקיבלו תשובה שלילית, מחוסר

תקציב.



היו "ר אי נמיר;

מה עם האוכלוסיה הערבית?
פ' לוגסי
הגדלנו תקנים לאוכלוסיה הזאת.
היו"ר אי נמיר
אנחנו רוצים לדעת מה הבעיות.
פ' לוגסי
האוכלוסיה הזאת גרה בתנאים קשים. יש שם הרבה עבריינות, סמים, אמהות צעירות ל-5-4

ילדים יורדות לזנות ומזניהות את הילדים. אני יכולה לספר על מקרה שהאב נמצא

בבית-הסוהר, האם הלכה ליפו. נשארו 5 ילדים.

ויש בעיה של מעונות ילדים. המכסה קטנה מ-235 ל-184, וזה גרם לכך שאין לנו

אפשרות לענות לדרישות של ילדים שזקוקים למוסד.

יש שירותים היוניים - יומית, סומכות הונכות ואהרים - שיכולים לפתור

בעיות אלא שהמשרד, בצורה פושעת, מקצץ בהם בלי הודעה מוקדמת. 40 אלף שקל היו

באומנה יומית. זה היה סעיף בלתי מוגבל. והנה ביום אהד, באמצע שנת התקציב, מודיעים

שהסעיף מוגבל, ויש גרעון.
ש' סלאבין
בוקר טוב. הועלו פה הרבה מאד נושאים. המצוקה במשק, שמתבטאת באבטלה, מקרינה על

מה שקורה בערי הפיתוח. שיעור הבלתי מועסקים במשק בכלל הוא 9.5% מכלל כוה העבודה,

ובערי הפיתוה - 22%-23%, זאת אומרת פי 3. זה גורם להרס משפחות ומפעיל לחץ גדול על

השירותים ההברתי ים.

מצד אהד יש מצוקה גדולה במשק ורמת אבטלה גבוהה. מצד שני משרד האוצר מפעיל להץ

ובקרה תקציבית על משרד העבודה והרווחה וחל קיצוץ בנושאים האלה,

המצוקה נמשכת הרבה זמן. תפקידו של משרד העבודה והרוויחה לטפל במיגזר שולי.

הבעיה היא במאקרו. יש בעיית השקעות, ויש גם בעיה של כבישים מהירים ורחבים.
הי ו"ר א' נמיר
אז יסעו כולם לתל-אביב.
ש' סלאבין
אם יתנו פטור ממס בצפת - אנשים יגיעו. זה קשור לסדרי עדיפויות.

אשר למפגרים. בשבוע שעבר נקרע לי הלב. חסר היה לנו סכום של מיליון ורבע.

באותו יום העבירו, לא אומר למי, 16 מיליון שקל, ואלה שהעבירו להם רצו עוד 5

מיליון. גייסנו כסף מן הגורן ומן היקב ובסופו של דבר העברנו כסף למפגרים. קיצצתי

ממה שאין לי. הוספתי מיליון והצי שקל לנושא המפגרים.

כשהוקקו את חוק ביטוח סיעוד התחזית היתה שמדובר ב-10,000 איש. מתברר שיש

25,000-24,000 זקנים. חסר כוח אדם. חסרים תקנים של עובדים סוציאליים. אני מקווה

שנצליח להגיע להבנה עם האוצר.



במשרד העבודה והרווחה יש תקנות תע"ס - תקנות עובדים סוציאליים - שבהם מדובר

גם על צרכים מיוחדים. התברר שיש בתע"ס יותר מדי פרטים שאין כסף שמגבה אותם.

היו"ר אי נמיר;

מה התקציב של המשרד לצרכים מיוחדים?

ש' סלאבין;

7.8 מיליון ש"ח. ביקשתי תוספת לשנה הבאה. אני לא מוכן שיהיו אנשים שלפי תקנות

תע"ס יהיו זכאים אבל יגידו שאין כסף. מיניתי ועדה למשרד ולשלטון המקומי. נוריד

דברים שאין לזה גיבוי תקציבי. כי אני לא רוצה שעובדי הלשכה יעמדו בעימות מול

אנשים.
הי ו "ר אי נמיר
יהיה סדר אבל האנשים יהיו הפקר.
ש' סלאבין
אני לא מוכן שמנהל לשכה יתעמת מול אזרח.

בשבוע שעבר מיניתי ועדה. חשוב שנדע מי זקוק ביותר. את המלחמה אעשה באוצר.

הודעתי בוועדת הכספים שאם הסכום למלחמה בסמים יהיה 730 אלף שקל, אני לא רוצה

בזה.
הי ו "ר אי נמיר
זה מה שמתוקצב?
ש' סלאבין
כן.

אמרתי שאם אני לא מקבל 4.5 מיליון שקל לפחות, אני לא רוצה את זה. אני לא רוצה

למרוח דברים.
ע' פרץ
האם רוב הכסף לנושא זה לא נמצא במשרד הבריאות?
ש' סלאבין
המשטרה עוסקת ברוב הבעיה. התחום הטיפולי הוא במשרד הבריאות ובמשרד העבודה

והרווחה.
היו"ר אי נמיר
כמה יש למשרד הבריאות?
ש' סלאבין
מיליון וחצי.



אני חוזר ואומר שאמרתי בוועדת הכספים שאם מדברים על 700 אלף שקל, אני לא רוצה

את הסכום הזה, אני אעביר אותו למשרד הבריאות. 700 אלף שקל זה לעג לרש. אמרתי שאני

מוכן שיעבירו את זה למשרד הבריאות.
שי ארבלי-אלמוזלי נו
יש רשות למלחמה בסמים.
ש' סלאבין
הרשות מטפלת במניעה, יש להם 2 מיליון שקל.
רן כהן
זו רשות בלי שי ני ים.
ש י סלאבין
הדברים שאמרה הגברת לוגסי עוברים כחוט השנים בכל מקום. קיצוץ תקנים לילדים

בפנימיות, זה דבר קטלני. אלה ילדים שצריך להוציאם מן הבית ולהעביר אותם למוסדות.

בשנת התש"ן היה קיצוץ של 250 ובשנת תשנ"א - של עוד 250. זה דבר שאי-אפשר לעמוד

בו. אני טוען שכל ילד נזקק שלא נשקיע בו היום 10,000 שקל לשנה נאלץ להשקיע בו

100,000 בשנה כשהוא יהיה בכלא.

הכנסת היא זו שמהליטה על סדרי עדיפויות. צרכים מיוחדים, זה סעיף שאין הקומץ

משביע את הארי. המועצות המקומיות גומרות את התקציבים הלא-ריאליים שלהן בין ספטמבר

לדצמבר. זה לא יכול להימשך כך.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה אומר שר העבודה והרווחה?
ש' סלאבין
ביקשתי מהאוצר.

ולנושא של היחסים הכספיים בין הרשות המקומית לבין האוצר. בשנה שעברה, עד אמצע

השנה, היה תקצוב של משרד העבודה והרווחה. בסיוע של האוצר התקציב עלה קצת ריאלית

וזה נותן תשובה לחלק של הבעיות, זה נותן מימון יותר סביר. עם זה, הרשויות

המקומיות מוציאות יותר כטף מאשר המשרד, במצוקתו כי רבה, נותן.
ש' בן -לולו
הן מבזבזות?
ש' סלאבין
אני עובד תחת מגבלה תקציבית. אם אני נותן לך יותר כסף - אין לי כסף לצרכים

אחרים, סדרי העדיפויות הם לא במינון המתאים.

האוצר הציע, במסגרת הצעת התקציב, להעביר סכומים מרשויות חזקות לרשויות חלשות.

יש 16 רשויות חזקות. מדובר על 25 מיליון.



י' שמאי ;

55.
ש' סלאבין
אני מדבר על סכום של 25 מיליון ש"ח שהוצע להעבירו מ-16 רשויות חזקות לרשויות

חלשות. עיריית תל-אביב נחשבת לעירית חזקה. לפי ההצעה היא צריכה להעביר לרשות

חלשה. ומה עם שכונות המצוקה באזור תל-אביב?
ש' ארבלי-אלמוזלינו
רשות חזקה היא זו שלא מקבלת ממשרד הפנים.
ש' סלאבין
כן.
ע' פרץ
ראשי ערי הפיתוח וראשי הציבור בערי הפיתוח נמצאים בהתמודדות חזיתית, במגע

יומיומי עם שאלות שלא כולן קשורות לתפקידם. ראש עיר פיתוח לא יכול להתעלם מן

הבעיות, כי הוא נתקל בהן בקשר היומיומי שלו. אם מישהו אומר שהוא מבטל, לדוגמה,

סעיפים של צרכים מיוחדים, ראש העיר ימשיך לטפל בנושא הזה והוא יעשה גרעון.

איש עני, איפה עדיף שהוא יהיה, בתל-אביב או בעיר פיתוח? מכיוון שאני מכיר את

הרגישות שבעיר פיתוח, אני אומר שעדיף שהוא יהיה בעיר פיתוח.

אני אומר שצריך להיות גבול לציניות של משרדי הממשלה כלפי ערי הפיתוח. מצד

אחד ערי הפיתוח לא מצליחים להשיג עובדים סוציאליים והם צריכים לשלם יותר אבל בסוף

השנה יש התחשבנות עם משרד העבודה והרווחה בגלל אי-איוש של תקנים. לא מאפשרים לראש

הרשות לקחת 10 תקנים, לעשות מהם 7 תקנים טובים ואת השכר של ה-3 הנותרים להוסיף

ל-7 העובדים הסוציאליים. זו הנקודה המרכזית, כי הנושא של גיוס כוח אדם מקצועי

הוא חשוב. לפעמים כדאי לוותר על 3-2 עובדים ולאפשר לראשי הרשויות המקומיות לגייס

עובדים י ותר טובים.

ש' סלאבין;

אני רוצה שיהיה לעיריות תקציב גמיש, שהעיריות יעשו בו מה שהם רוצים.

הי ו "ר אי נמיר;

זה הכי חשוב.
ע י פרץ
בנושא האבטלה, שהוא משמעותי ביותר, חזרנו ודשנו מספר פעמים. אני טוען שיש

בעיות ביחסי הגומלין שבין הרשויות המקומיות לבין השירותים המסופקים על-ידי משרד

העבודה והרווחה. אין כמעט תושב בעיר פיתוח שיש לו בעיה הנוגעת לנושא הרווחה

שבסופו של דבר הרשות המקומית לא מטפלת בו בצורה זו או אחרת. יש מקרים שאין שום

סיכוי שמשרד העבודה והרווחה ישלם בשבילם. ניקח לדוגמה ילדים פגועי מוחין, מה הם

יעשו בבית? לרשות המקומית אין ברירה והיא תקים מסגהת ואז ארנה, אדוני המנכ"ל,

תאמר: הילד הזה, יש לו פתרון. כל רשות מקומית פותרת את הבעיות בצורה זו או אחרת,

וזה עולה הרבה כסף.



אני טוען שצריך לעשות סדר חדש בכל הקשור לאחריות הרשויות המקומיות לנושא

הרווחה. יכול להיות שצריך לקבוע שיטה שלפיה רשויות יוכלו לטעון טענה כוללת. היום

אי-אפשר להציג טענה מאלף עד תו, אלא כל פעם צריך לטפל בסעיפי משנה.
רן כהן
אני רוצה שנדע שמה שאנחנו עדים לו היום בערי הפיתוח, כמו בשכונות של הערים

הגדולות, זה תשלום חברתי שהתרענו מפניו לפני שנה-שנתיים. התגברות האבטלה והעמקתה

גרמו להצרפות של רובדים נוספים למצוקה הזאת, בתוך קהילות או תת-קהילות. ממשלת

ישראל לא נתנה תשובה לאבטלה. במו ידיה היא הטילה נטל סוציאלי נורא ואיום על חלקים

של ערי הפיתוח. מי שאימץ את הגישה של תחרות פתוחה בין גוש דן לבין בית-שאן

ובית-שמש גרר למצב שנוצר, כי אין תחרות פתוחה כשנקודת הזינוק לא שווה. התפיסה שכל

אחד אדון לעצמו מפקירה את החלקים החלשים.
ש' בן-לולו
הממשלה מעדיפה את גוש דן.
רן כהן
בוודאי. ומי שמעדיף את גוש דן מפקיר את בית-שאן ובית-שמש.

לעניות דעתי, בנושא הזה חייב לבוא תיקון מיידי ותכוף; תיקון תפיסתי.

למשרד העבודה והרווחה וללשכות בערי הפיתוח אי-אפשר למכור מלים. המטופלים

צריכים פתרונות, לא ליטופים. צריך למצוא פתרונות. צריך לגייס כסף. 32 מיליון

ש"ח זה אספירין, זה לא מורפיום, זה אספירין, כדי לתת למטרות החיוניות בי ותר -

ילדים, פנימיות, קליטת מפגרים, קליטת נכים קשים, מלחמה בנפגעי סמים, ילדים בסיכון

גבוה שבניגוד להחלטת בית-המשפט נשארים בסיכון גבוה, ילדים במעונות יום ומיטות

לאשפוז סיעודי. אלה שבעה סעיפים שבהם יש צורך בתוספת מצחיקה של 32 מיליון שקל,

שאותם צריך לדרוש בתוך שבועיים אלה, כי אחרת לא יהיו פתרונות.

לעניות דעתי, צריכה להיות נוסחה שתשמש את ראשי היישובים ואת הגזברים שלהם,

ואני מזהיר שלא נרוץ בענין זה לטכניקה שעלולה להיות מסוכנת. יש משרדי ממשלה

שמעבירים תקציבים מסעיף לסעיף, כאשר ההעברה היא מן הצרכים אל הביורוקרטיה -

לפקידים, ללשכת השר. אם אין פיקוח על כיווני הזרמה האסון יכול להיות נורא ואיום.

כשמדובר על ערי הפיתוח, אני לא רוצה שבענין זח יהיה חופש בחירה. אני מציע

לשקול להסמיך את הרשויות המקומיות לשנות תקציבים ולהעביר מסעיף לסעיף אבל באופן

חד-כיווני, כלומר שראש הרשות והוועדה המוסמכת ברשות יהיו מוסמכים להעביר תקציבים

כאשר ההעברה וההזרמה היא לרווחה, לבריאות ולחינוך ולא להיפך. לכל הזרמה בכיוון

הפוך יהיה צורך לקבל הסכמה. כיום אין לרשויות סמכות להעביר. אני יודע שיש תפיסה

האומרת, ניתן את כל הסמכות להעביר מסעיף לסעיף על פי הצרכים, בהנחה שתהיה העברה

למצוקות היותר קשות. אני חושש שיהיו מקומות שבהם לא ינהיה העברה למצוקות אלא תהיה

העברה לביורוקרטיה - לחברים במפלגה, ללשכת זו או אחרת. לכן אני אומר שאם ונהיה

הסמכה חד-כיוונית זה מספק, אבל הסכמה דו-כיוונית - זה עלול להיות מסוכן.
י' שמאי
אנחנו חוזרים שוב לנושא שאנחנו מעוררים אותו מפעם לפעם אבל לא נוגעים בבעיה

המרכזית - סדרי העדיפויות הלאומיות. בתקציב משרד העבודה והרווחה, לא רק שאין

תוספת ריאלית אלא שהוא נשאר כשהיה. אני חושב ששר האוצר לשעבר נהג בבוז כלפי

הכנסת, כלפי הוועדות וכלפי הערכים כאשר בדרך של חטיפה בלילה הוא העביר מיליונים

לדברים שלא נבדקו, כולל 90 מיליון ש"ח לקופת-חוליס. אני חושב שאם ועדת הכספים

תאשר תקציב לחודשיים בלבד ונמתין לשר הבא שישנה את סדרי העדיפויות, אולי ירווח גם

לנושא הרווחה.



הי ו "ר אי נמיר;

מאחר שאני מעריכה מי יהיה בינתיים שר האוצר, אני מציעה שאף אחד לא יתפור,

אפילו לא כיסים קטנים ביותר, כסה שנוגע לתקציבים לשירותי רוורוה.

אני יושבת בבית הזה הרבה שנים ואני יכולה לומר שהמפולת של היום היא תוצאה של

יוק ציני והוסר כל הערכה לנושא של שירותי הרווהה, ולא רק בשנה או בשנתיים

האחרונות. והיום, ככל שתגבר האבטלה ולא תהיה צמיחה, גם אם נוסיף 100 תקנים ללשכות

הרו ויוה, הם לא יוכלו להתמודד עם זה. תוספת תקנים - יהיה מי שישמע את הבעיות. זה

לא יפתור את הבעיות. יש מפולת איומה. יש אטימות של כולנו. המצב הזה לא "פתר,

לדעתי, אלא אם תקציבי הרווחה יהיו מחולקים אחרת. לא נברה מהוויכוח הזה. גם אם

נשיג 10 מיליון, זה לכיבוי שריפות איומות. אי-אפשר להמשיך במדי ניות שתשלומי

הביטוח הלאומי יהיו שווים למי שיש לו ולמי שיש לו. זה לא יכול להימשך. צריך אומץ

לב אדיר כדי לשנות את זה. ולא משנה מי יהיה שר האוצר, כי לא במסגרת תקציב תהיה

תשובה נאותה לכל הנושא הזה.

בשונה מחבר-הכנסת רן כהן, שבגדול אני מסכימה לדעתו, לא מקובל עלי שלראש רשות

מקומית, שנבחר בבחירות ישירות, לא תהיה בתקציב הרשות שלו, עם פיקוח חמור ביותר,

גמישות. אני מדברת על גמישות ועל פיקוח חמור. ובהקשר למה שאני אומרת אקח לדוגמה

את תל-אביב. אני מאד אוהבת אסתטיקה. הטיילת בתל-אביב נותנת הרגשה טובה לכל תושב

בתל-אביב. אבל עייפתי לדעת שבמקום לנקות מדרכות מחליפים אותן, ולא במקרה מקבל

אקרשטיין פרס של תעשיין מצטיין. אני בעד תקציב פיתוה לשיפור פני העיר אבל כשאני

רואה מה קורה בשכונות של אותה עיר, מה קורה בלשכות הרווחה - זה לא יכול להימשך.

אני מציעה שקודם כל נלך בדרך של מתן יותר גמישות לרשויות המקומיות, בחלק

התקציבי, בנוגע לתקציב הרווחה.

אנחנו עזרנו למנכ"ל משרד העבודה והרווחה במציאת 13.5 מיליון ש"ח, לכיבוי

שריפות. אני יודעת שהועברו 7.5 מיליון ש"ח. מה עם היתר? נעשים נסיונות להרכבת

ממשלה חדשה. זה תהליך שעלול להימשך הרבה חודשים. הכנסת יוצאת לפגרה של 5 שבועות.

אני שואלת את המנכ"ל, כמה אתה צריך היום כדי לענות למצוקה של בית-שמש, קריית

מלאכי, עכו, בית-שאן, שזועקים. כמה צריך לכיבוי שריפות? במצב הפוליטי הנתון

אי-אפשר לספק מעבר לזה.

ש' סלאבין;

הוויכוח בינינו לבין האוצר הסתכם ב-19.5 מיליון שקל לסיום שנת הפעילות 1989.

אנחנו לקחנו על עצמנו את האחריות לגבי 6.5 מיליון, ממקורות שלנו. נשאר ויכוח על

13 מיליון. האוצר נתן 6.5 מיליון.
הי ו "ר אי נמיר
מקורות שלכם, זאת אומרת מסעיפים אחרים.

6.5 המיליון הנותרים, אם תקבלו אותם זה יכול לענות בשלב זה על המצוקות

הנוראות. אני שואלת, אם נאבק על עוד 6.5 מיליון, שזה כסף קטן, לגבי

התשובות הבוערות, האם זה יענה?

ש' סלאבין;

בשבועיים הקרובים יש דיון על תקציב 1990. את שנת 1989 סיימנו.

הי ו "ר א' נמיר;

איזה סיום זה אם אין תשובה לשום דבר?
ש' סלאבין
ל-1990 ביקשתי תוספת של 31 מיליון שקל, זה מינימום שבמינימום.

הי ו "ר אי נמיר;

זה הובטח?
ש' סלאבין
לא הובטח שום דבר.

הי ו "ר א' נמיר;

אם כך, אני חוזרת לשאלה שלי ביחס ל-6.5 מיליון לחודשים הקרובים, עד שתורכב

ממשלה ונדע מי שר האוצר ואז נוכל לעשות מאבק אמיתי.
ש' סלאבין
אני מדבר על 6.5 מיליון כדי שילדים לא יסתובבו ברחוב.

רן כהן;

במצב כל כך קשה לוקחים כל שקל.

הבעיה שלנו, של חברי הכנסת היא לגבי השנה הקרובה. אם יהיה תקציב ביניים - 6.5

מיליון זה יפה מאד. אם הולכים לתקציב שנתי ואם אנחנו רוצים לקדם את הענין אנחנו

צריכים להתמודד על 32 מיליון.

חיו"ר אי נמיר;

אני רוצה לסכם. הפנייה שלנו תהיה על 31 מיליון לשנה הבאה. מעבר לזה ננסה

לפעול כדי שיועבר למשרד העבודה והרווחה סכום של 6.5 מיליון, אפילו על החשבון.

אני פונה לראשי העיריות; אל תהססו להטריד אותנו גם בפגרה אם המצב יוחמר או לא

יוטב. נעשה אתכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.20.

קוד המקור של הנתונים