הכנסת השתלם עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

גי ט"ז באדר התש"ו - 13 במרס 1990, בשעה 9.00

נ כ יו ו

א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו - מ"מ היו"ר

ני ארד

רך כהו

מי נפאע

ע' פרץ

יי צבו

יי שפרינצק

פרופ' יי גינת - מנהל בית-החולים טלביה, ירושלים

דייר גי סקלי - חבר הוועדה להכנת החוק

דייר שי ליטמו - חבר הוועדה להכנת החוק

דייר יי בראל - חבר הוועדה להכנת החוק

ד"ד פי וייל - חבר הוועדה להכנת החוק

צי לויו - היועץ המשפטי, משרד הבריאות

יי סגן - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עי אליצור - משרד המשפטים

ני פסה - יושב-ראש קופת-החולים הכללית

מי בוטוו

אי אדלר

מי הלנברג

הצעת חוק לטיפול בחולי-נפש (של חברת-הכנסת שי ארבלי-אלמוזלינו)



חוק לטיפול בחולי נפש . התשמ"ט-1989

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את חישיבה. יושבת-ראש הוועדה צדיכה להיות

עכשיו בוועדת הפנים אשר דנה בהצעת חוק פרטית שלה, לכך נבצר ממנה לנהל חלק זה של

הישיבה והיא ביקשה ממני למלא את מקומה.

בסיכום הישיבה הקודמת הודיעה יושבת-ראש הוועדה שנתחיל לעבור על הסעיפים

כפי שהם מופיעים בנוסח הלבן שהוכו בעקבות הדיונים שהיו בוועדה וההערות שהושמעו

בהם על-ידי כל הגורמים. מעכשיו לא נעבוד על הנוסח הכחול אלא על הנוסח הלבן.

על פי תיקונים שהכניסה הוועדה בישיבה הקודמת נתבקשו היועצים המשפטיים להביא

נוסח מתוקן שנוכל להעמידו להצבעה, עד סעיף 3(ד). לא קראנו את סעיף 3(ד) והוועדה

לא התייחסה אליו.

גמרנו את סעיף ההגדרות. נתחיל בהצבעות ואחר-כך נמשיך בדיון על סעיפי החוק.

בהגדרת "מנהל" צריך למחוק את המלה "פסיכיאטרי".

כן. בישיבה הקודמת הגדרת "מנהל" אושרה בלי המלה "פסיכיאטרי".

בסעיף 2 יש צורך בתיקון טכני, למחוק נקודה-פסיק ולהוסיף פסיק.

סימני פיסוק המשפטנים ישנו כפי שימצאו לנכון.

בסעיף ההגדרות צריך להוסיף הגדרה ל"שר". "השר" ~ שר הבריאות.

מ"מ היו"ר שי ארבלי-אלמוזלינו;

מי בעד התוספת המוצעת?

הצבעה

ההצעה להוסיף לסעיף ההגדרות הגדרת "השר", נתקבלה

הגדרת "השר" אושרה ללא התנגרות והיא תוסף לסעיף ההגדרות.

סעיף 2 - אשפוז על פי בדיקה

אנחנו צריכים להצביע על סעיף 2. את התיקונים הטכניים, שדיבר עליהם קודם

צבי לוין, יעשו המשפטנים כפי שימצאו לנכון. מי בעד סעיף 2?



ח צ ב ע ה

סעיף 2 נתקבל

סעיף 3 - אשפוז מרצון - סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)

סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) נוסחו לפי מה שהוועדה החליטה.

סעיף (ג) הוסף לפי רצון הוועדה.

מי נעד סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) של סעיף 3?

הצבעה

סעיפים (א), (ב) ו-(ג) לסעיף 3 נתקבלו

סעיף 3(ד)

המלה "לשחרור" בשורה האחרונה של סעיף 3(ד) מיותרת.

צריך להשאיר את הסעיף כמו שהוא.

בסעיף 3(ד) מדובר על בקשת המנהל לאשפז חולה ולכן המלה "לשחרור",

בשורה האחרונה, מיותרת.

אם לחברי הוועדה איך הערות לנאמר/ לגבי סעיף 3(ד), אני מעמידה אותו להצבעה.

איו הערות. מי בעד סעיף 3(ד)?

הצבעה

סעיף 3(ד) נתקבל

סעיף 3(ד) מאושר כמוצע.

סעיף 4 - אשפוז בידי מנהל

מאחר ובסעיף 4(א) מוזכר סעיף 8(א)(1), נקרא את הנאמר בסעיף 8(א)(1).

איו סעיף 8(א)(1). הכוונה היא לסעיף 8(א), וכך צריך להיות גם בסוף סעיף 4(א).

סעיף 8(א) מפנה לסעיף 5 ולכו צריך לקרוא גם את הנאמר בסעיף 5.



מבחינת המבנה של החוק אולי נכון יותר שסעיף 4 יבוא אחרי סעיף 8.

זה לא משנה כל כך.

אפשר לבדוק את זה.

זה לא משנה. אפשר ללכת לפי הגיונות שונים. אני חוזר ומבהיר שהאות "א" לסעיף

8, כמצוייו בסעיף 4(א), צריכה להיות בסוגריים.

למה הכוונה "הוראת אשפוז" בסעיף 4(ב)?

זו הוראה בלעדית של הפסיכיאטר המחוזי.

לא כדאי שזה יהיה בסעיף הגדרות?

הוראת אשפוז נותן רק פסיכיאטר מחוזי. אפשר להוסיף בהגדרות "הוראה שניתנה

על ידי פסיכיאטר מהוזי". צריך לשקול אם להכניס את זה להגדרות או לא.

אני חושב שאיו לנו ברירה אלא לקבל במקובץ את סעיפים 4(א), 5, 6 ו-8(א) שהם

מקבץ אחד לאותו תחום של כפייה

בעקבות הדיונים שהיו הוכנסו שינויים בסעיפים ובנוסח. אני מבקשת, דוקטור

בראל, שתסביר את הבסיס לשינוי, למה רצינו שקודם כל תהיה בדיקה.

הפסיכיאטר המחוזי היה במשך שנים במלכוד נורא. הוא הותקף על כך שהוא מאשפז

אנשים בלי בדיקה ונותו הוראת אשפוז בלי בדיקה פסיכיאטרית. מצד שני, בחוק הקיים

איו שום אפשרות לכפות בדיקה על אדם. הפסיכיאטר המחוזי חייב היה להחליט איך לנהוג,

האם לשלול חופש בלי בדיקה, כי מדובר בחולה נפש שעלול לבצע מעשה תוקפנות. המכשיר של

בדיקה כפויה הכרחי כדי לאפשר לנו יותר דיוק כשבאים להשתמש במכשיר של אשפוז כפוי.

גם שרה שטרו-קטו, בהיותה חברת הכנסת הציעה בהצעת חוק שלה להכניס את המכשיר של בדיקה

כפויה. כדי שמכשיר הבדיקה הכפויה לא יהיה יותר מדי נרחב אנחנו מדברים על עילות

לבדיקה, כפי שבאו לביטוי בביקורות מדעיות, בכינוסים של חברי הכנסת ובבית המשפט.

לכו בסעיף 5 רצינו להדגיש שלא מדובר סתם במי שסובל ממחלת נפש אלא במי שנפגם במידה

ניכרת כוח שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות וכוי.

אל-אפשר לאשפז אלא אם החולה נבדק קודח. זה עיקרון שלא היה קודם. זה עיקרון

חדש. החולה ייבדק על-ידי הפסיביאטר המחוזי או על-ידי פסיכיאטר אחד שקבע הפסיכיאטר המחוזי.

כל חולה ייבדק פעמיים. לפי הנאמר בסעיף 2, שהוועדה אישרה אותו, החולה ייבדק

בבית-חולים. יש אישור כפול של הפסיכיאטר המחוזי. קודם הוא נותן הוראת בדיקה ורק אחר-כך

תבוא הוראת אשפוז.

אם כך, צריך להקדים את סעיף 5 לסעיף 4, קודם כל בדיקה ואחר-כך הוראת אשפוז.

האם אי-אפשר להסתפק בסעיפים (1) ו-(2) של סעיף 5? האם שני הסעיפים האלה אינם מספיקים

לצורך אשפוז?

לא. יש מקרים שחולה עושה מעשה אבל המעשה שעשה לא קשור ישירות עם מחלתו. ניקח

לדוגמה סכיזופרנים שגונבים. לא פעם מעשה הגניבה לא קשור עם המחלה. יש מקרים שאנחנו

אומרים שהחולה צריך להיענש.

סטינו קצת מהדיוון על סעיף 4. אני מבקשת שנחזור אליו.

המנהל מחליט ביחס לאשפוז. בסעיף 4(א) מדובר על אשפוז כפוי, אשפוז בניגוד לרצונו

של החולה.

סעיף 4(ב) קובע שתקופת האשפוז לא תעלה על 48 שעות.

בסעיף 4(ב) יש צורך בכמה תיקונים קטנים, בעיקר פסיקים. ובשורה האחרונה, במקום

"לפי סעיף" צריך להיות "בסעיף".

את הפסיקים והעברית הנכונה תערכו אחר כך ביניכם. אנחנו מצביעים על סעיף 4.

הצבעה

סעיף 4 נתקבל

סעיף 5 - בדיקה כפויה דחופה

בנוסח הקודם היה כתוב "נוכח פסיכיאטר מחוזי" קיבלנו הערות שונות לגבי המלה

"נוכח". המלה "נוכח" לא נמצאת בנוסח שלפני הוועדה.

הסעיף הזה מחליף את סעיף 5 הקודם והוא מבטא את הפרקטיקה. כפי שאמר משה

בוטוו, לא נמצאת בסעיף 5 החרש המלה "נוכח" שעליה היו הערות ונשאלו שאלות. בית-

המשפט ביקש מאיתנו לקבוע עקרונות ולא להשאיר רבר פתוח, ובסעיף 5 החדש יש פירוט.

סעיף 5 בטופס שלפנינו הוא במקום סעיף 10 בכחול.

אני חושב שהנוסח בסעיף 5 מחמיר מאד כלפי הפסיכיאטר המחוזי, כי בסך הכל מדובר

פה על בדיקה ולא על אשפוז.

ההחמרה באה בגלל ה"לכאורה" ולא בגלל הקשר הסיבתי ביו המחלה לביו הסכנה.

נניח שפסיכיאטר מחוזי מקבל ראיות לכאורה ועל סמך ראיית החולה הוא מחליט שמצבו

של האיש מחייב בדיקה. אחר-כך יכול מישהו לתבוע את הפסיכיאטר המחוזי בטענה שעשה מה

שעשה בלי שהיה מה שנאמר בסעיף (3). לעניות דעתי, סעיף (3) מחמיר מאד.

נמחק את סעיף (3).

אני חושש מהמלה "סרב" בסעיף (4). צריר לדעת מה הציע לו לסרב.

אני מציעה למחוק את סעיף (3). אם זה יתקבל סעיף (4) יהיה סעיף (3). מי

בעד מחיקת סעיף (3)?

הצבעה

ההצעה למחוק את סעיף (3) נתקבלה

אנחנו מוחקים את סעיף (3). סעיף (4) יהיה סעיף (3). לפי זה אני מעמידה

להצבעה את סעיף 5.

הצ ב ע ה

סעיף 5 נתקבל

סעיף 5 אושר. סעיף (3) יימחק וסעיף (4) יהיה סעיף (3).

סעיף 6 - בדיקה כפויה לא דחופה

מה ההבדל ביו דחופה ללא דחופה?

בחוק הקליפורני התחילו להפריד ביו דחוף ולא דחוף. במקרה דחוף צריכה להיות

התערבות מיידית.

מכיוון שהוועדה מחקה את סעיף (3) סעביף הקודם, בסעיף 5, צריך למחוק גם כאו

את הסעיף שבו מדובד על קשר סיבתי,

אני מבקש להבהיר שלמרות הנאמר בסעיף 6 עדייו יהיו חולים שלא נוכל לטפל בהם

מבעוד מועד.

אם אנחנו מוחקים את הסעיף שבו מדובר על קשר סיבתי, ייאמר בסעיף (3) "נתקיים

בו אחד מאלה".'

הנאמר בפסקאות (1) ו-(2) צריך להתקיים. ואחר כך אם נתקיים אחד מהמצויין

בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג), (ד).

כדאי לשנות את הסדר בין סעיפים (2) ו-(3). זאת אומרת קודם יצויינו התנאים

ואחר-בך הסרוב להיבדק.

זאת אומרת שינוי הסדר, סעיף (2) הייה (3) וסעיף (3) יהיה (2). אם איו התנגדות

להצעות האלה אני מעמידה להצבעה את סעיף 6.

הצבעה

סעיף 6 נתקבל

סעיף 6 אושר. המשפטנים יערכו אותו לפי ההערות שהיו כאן.

סעיף 7 - תוקפה של הוראת בדיקה

האם יש הערות לנאמר בסעיף 7?

הנאמר כאן קצת לא הגיוני ביחס למה שנאמר כסעיף 5.

לא מוצאים את האיש.

אני מעמידה להצבעה את סעיף 7.



ח צ ב ע ה

סעיף 7 נתקבל

סעיף 8 - הוראת אשפוז ותוקפה

אני מבקש להסב את תשומת הלב לנאמר בסעיף (ג). זו הפעם הראשונה שמגרידים

בצורה ברורה וחד-משמעית כמה זמן אפשר להחזיק אדם.

ובסעיף הזה יש גם הגדרה " להלן - הוראת אשפוז"

אני מציע להעביר את זה לסעיף ההגדרות.

כאן אנחנו מגיעים לשאלה בדרך מחיקת הסעיפים בנושא הקשר הסיבתי.

כאן צריך להכניס את זה, כי פה מדובר באשפוז.

כי קיים קשר סיבתי.

זה צריך להיות בסעיף 8(א).

אפשר להכניס את זה בסוף.

בסוף סעיף (א) אפשר להוסיף "וכי קיים קשר סיבתי".

אני ממשיך לפי הצעתה של עליזה אליצור "בין מחלת נפש של החולה לבין קיומם

של התנאים האמורים."

צריך לבדוק בדיוק איזה תנאים.

אתם תנסחו. אנחנו מכניסים רק את התוספת של הקשר הסיבתי,

אם כך, האם לא כדאי להשאיר את זה גם בסעיפים שבהם מחקנו את זה?

הבדלנו בין בדיקה לאשפוז. אמרנו שכאשר מדובר בבדיקה, מאחר ונאמר "לכאורה",

אין צורך שיתברר קשר סיבתי אבל לאחר בדיקה, כשמדובר באשפוז, צריך להתברר הקשר

הסיבתי.

אני מקבל את העיקרון הזה.

אני מעמידה להצבעה את סעיף 8 כפוך למה שנאמר ביחט לקשר הסיבתי, עם התוספת.

הצבעה

סעיף 8 נתקבל

סעיף 8 אושר לפי ההערות שהושמעו. המשפטנים ינסחו אותו לפי זה.

סעלף 9 - הארכת אשפוז כפוי..

רצינו שיהיה ברור וחד-משמעי מהי התקופה המותרת לאשפוז כפוי, ורצינו שתהיה

בקרה מתמדת.

מנהל יהיה דשאי לקבוע אשפוז כפוי עד 48 שעות. פסיכיאטר מחוזי רשאי, בתנאים

מסויימים, לתת הוראת אשפוז ל-7 ימים ואם המנהל מבקש והוא משתכנע, הוא יכול להאריך

את התקופה ל-7 מיים נוספים, כל אשפוז נוסף הוא רק בסמכותה של הוועדה הפסיכיאטרית

המחוזית, שבדאשה עומד שופט. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית תוכל להאריך את תקופת האשפוז

לתקופה נוספת של מקסימום 3 חודשים ואחר-כך לתקופות נוספות שלא תעלינה על 6 חורשים

כל אחת. תהיה על כך בקרה מתמדת.

בסעיף קטן (ג), אם אינני טועה, הכוונה הלא להוראות נפרדות.

כן.

כל פעם ועדה.

נדמה לי שזה לא ברור מהניסוח.

כתוב "להאריך מדי פעם".

הכוונה הלא ל-6 חודשים כל פעם.

כתוב "שלא תעלינה על 6 חודשים כל אחת".

אפשר לומר "להאריר מדי פעם לתקופה נוספת שלא תעלה על 6 חודשים".

אני מעמידה להצבעה את סעיף 9.

הצבעה

סעיף 9 נתקבל

סעיף 10 - הוראת טיפול מרפאתי כפוי

לאור התיקונים שהוצעו ביהס לקשר הסיבתי, בסעיף (א)(1) צריך להיות כתוב

"התנאים (1) ו-(2)" ולא "התנאים (1) עד (3)".

מה עם הקשר הסיבתי?

אנחנו מתלבטים.

אני נוטה לחשוב שאם לא קובעים אשפוז אלא טיפול - הקשר הסיבתי פחות חשוב.

אני הייתי מוכן לוותר פה על הקשר הסיבתי.

הנקודה המרכזית היא הטיפול, חולה שזקוק לטיפול. הקשר הסיבתי - פחות.

אם לא נכלול את הקשר הסיבתי אנחנו מרחיבים את הסמכות של הפסיכיאטר.

לטיפול.

אני מציעה שנשאיר את הסעיף כמוצע. אם תגיעו למסקנה שרצוי להוסיף - תהיה

אפשרות כזו.

מקובל.

אפשר לאשר את הסעיף עם אפשרות להביא את זה לדיון נוסף.

אם יתברר שצריך להוסיף - נוסיף.

הנושא של הקשר הסיבתי נשאר לבדיקתם של אנשי המקצוע.

הפסיכיאטר לא יכול לתת הוראת אשפוז אם לא נוכח שיש קשר סיבתי. הוא צריך

לבדוק שאכן יש קשר סיבתי.

בסעיפים (1) ו-(2) מדובר על רצף מבחינת המחלה. אנחנו מדברים עכשיו על טיפול

מרפאתי, זאת אומרת אפשרות לספל בחולה בלי לאשפז אותו. אם ניתן לטפל בהולה במרפאה,

הייתי משאיר את זה. הייתי אומר שרצוי להשאיר את הקשר הסיבתי.

בסעיף (ד) יהיה קשר סיבתי.

אין ספק שזה צריך להיות בסעיף (ד).

אם כך, אז צריך לדרוש קשר סיבתי בכל מקרה, כדי להיות עקביים עד הצעד של

טיפול מרפאתי כפוי לאשפוז.

אני חושבת שזה צריך להיות בסעיף (א)(1), ובוודאי בסעיף (ד).

אנחנו מחליטים שאנחנו כוללים את זה בסעיף 10(א). ייאמר: "כי נתמלאו באדם כל

אלה - כי קיים קשר סיבתי".

גם כאן צריך לדבר על תקופה נוספת שלא תעלה על 6 חודשים.

צריך להיות ברור שכל פעם זה 6 חודשים, אבל יכולות להיות כמה תקופות כאלה.

כמו במקרים הקודמים גם כאן אנחנו משאירים את הניסוח למשפטנים.



מי בעד סעיף 10 עם התוספת?

הצבעה

סעיף 10 אושר

סעיף 10 אושר עם התוספת. המשפטנים ינסחו אותו לפי זה.

סעיף 11 - ערר על הוראת אשפוז או טיפול מרפאתי

נאמר כל אדם, אני שואל: גם נער?

כל אדם.

בסעיף הזה יש כמה נקודות חדשות. מאחר שהוספנו את הנושא של טיפול מרפאתי הוספנו

אפשרות של ערר על טיפול מרפאתי. הוספנו גם אפשרות לסרב לתת הוראת אשפוז ואפשרות לערער

על כך. אם יתקבל ערר על סרוב לתת הוראת אשפוז זה יטיל עומר תקציבי, ולזה אני מסב את

תשומת הלב.

אנחנו לא דנים על תקציב.

את הנוסח של הסעיף הזה התאמנו לדיון שהיה בוועדה לבתי דין טריבונליים בראשותו

של היועץ המשפטי לשעבר, פרופסור זמיר.

אני חוזר ושואל: אם יש הוראה של הפסיכיאטר המחוזי לאשפז, האם כל אדם יכול

לערער? ואם הוא לא מאשפז, גם אז יכול כל אדם לערער?

אנחנו לא רוצים לסגור את הדלתות.

זה יגרום לבעיה כמותית די גדולה. מתוך נסיוני אני יכול לומר שכאשר אשפזתי

חולים היו מלגט תלונות נגד זה שאשפזתי. רוב התלונות היו מפני שלא אשפזתי.

הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית מקבלת עכשיו תפקיד יותר רציני.

הערר על טיפול מרפאתי זה דבר חשוב מאד. אני חושבת שהסעיף הזה עונה על כל הדרישות.

את הסעיפים הקטנים לסעיף 11 אני רואה לראשונה, הם מפתיעים אותי. סעיף (ד)

דרקוני מאד.

אם הוועדה יודעת שהחולה ישוחרר, זה יהיה שוט שיכריח אותה להתכנס.

החולה ישוחרר למרות שיש הוראת אשפוז?

את הסעיפים (ג) ו-(ד) אני רואה עכשיו לראשונה. אני לא חושב שצריך להטיל

על הוועדה עוד סנקציות מעבר לחיוב.

אני לא רוצה לתת לוועדה פתח שלא תתכנס. לא צריך לתת לה אפשרות שהיא לא תתכנס.

עם זאת אני מוכנה שסעיפים (ג) ו-(ד) יימחקו. מי בעד?

ה צ בע ה

ההצעה למחוק את סעיפים (ג) ו-(ד) נמחקו

מי בעד סעיפים (א) ו-(ב)?

הצבעה

סעיפים (א) ו-(ב) נתקבלו

סעיף 11 סעיפים (א) ו-(ב) נתקבלו

סעיף 12 - עיכוב ביצועה של הוראה לאשפוז לא דחוף

אנחנו מבדילים ביו הוראה לאשפוז דחוף לביו הוראה לאשפו לא דחוף.

אם איו הערות, אני מעמידה להצבעה את סעיף 12.

הצבעה

סעיף 12 נתקבל

לסדר: אנחנו מגיעים עכשיו לסעיפים הדנים בצווים של בית-משפט. בנושא זה

אנחנו אמורים לקיים ביום חמישי דיון בראשותה של הגברת יהודית קרפ.

איזה סעיפים אלה?

אלה סעיפים 16-13.

מ"מ היו"ר ש' ארבלי-אלמוזלינו;

לא נדון היום בסעיפים 16-13. אנחנו עוברים לסעיף 17.

סעיף 17 - ביצוע הוראה לבדיקה או לאשפוז

הסעיף הזה נותן שיניים לפסיכיאטר מחוזי.

הכנסנו כאן את ההוראה להיכנס לחצרים, דבר שלא היה עד כה.

מה הסנקציה נגד מי שמפריע להיכנס לחצרים?

צי לוין;

אז המשטרה נכנסת לפעולה.

מי בעד סעיף 17?

הצבעה

סעיף 17 אושר

סעיף 17 אושר פה אחד.

סעיף 18 - סמכויות לקבלת מידע

אני מבקש לציין שבטקסט שבטופס הכחול דובר על הפונקציה של ראש שירותי בריאות

הנפש. בהתאם לעמדת משרד הבריאות הצענו שבמקום ראש שירותי בריאות הנפש יהיה הפסיכיאטר

הממונה, שהוא רופא מומחה בפסיכיאטריה. עם זאת אני רוצה להזכיר לוועדה שהיא קבעה

הגדרה ל"ראש שירותי בריאות הנפש" - פסיכיאטר מומחה בשירות המדינה שנתמנה בידי שר

הבריאות" .

זו השעה לדון בשאלה הזאת, אחרת איו מקום לדון בהגדרה של ראש שירותי בריאות

הנפש.

נדון על סעיף 18 כפי שהוא מופיע בטופס הכחול. סעיף 18 כפי שהוא מופיע בנוסח

הלבן לא מקובל על הוועדה. יושבת-ראש הוועדה רצתה שהשר ימנה את ראש שירותי בריאות הנפש.



נחזור לסעיף 18, לפי המוצע בטופס הכחול ולא הלבן. נדון בו בנוכחותה של

היושבת-ראש, לפי הנוסח שבטופס הכחול ולא לפי מה שכתוב בלבן.

סעיף 19 -ועדה פסיכיאטרית המחוזית

במקום "שר הבריאות" צריר להיות "השר".

למה "שערר שר המשפטים" ולא "שהגיש שר המשפטים"?

לפי הנוסח שלפנינו יוצא ששר המשפטים הוא היושב-ראש.

שר המשפטים לא מגיש רשימה אלא הוא בעצמו ממנה.

השורה האחרונה בסעיף 19(א) צריכה להימחק.

מה זה "הפסיכיאטר הממונה?

ראש שירותי בריאות הנפש. צריך שיהיה מישהו שיראה שהווערה אכף מתכנסות. צריר

להיות מישהו שירכז את העבודה.

כשהייתי ראש שירותי בריאות הנפש זו היתה דאגה שלי.

במקום "הפסיכיאטר הממונה" יבוא "ראש שירותי בריאות הנפש", הוא יהיה אחראי

מבחינה מינהלית.

האם אלה ועדות אד-הוק או ועדות קבועות?

מה שכתוב כאן נעשה בתאום עם משרד המשפטים ועל פי הדו"ח של ועדת זמיר. זו

המתכונת שמוצעת עכשיו לכל ועדות ערר בתחומים אחרים. התאמנו כאן את המתכונת של

הפעלת ועדות ערר.

האם יש ועדה מחוזית קבועה אוא שבכל פעם שיש ערעור יש מותב?

לכו קבענו יושב-ראש תורו.

שמחליפים אותו?

לא כל הזמו אותו אדם. זה לא מקצוע. קבענו יושב-ראש וממלא-מקומו.

בכל מקום תפורסם רשימת אנשים שיהיו אמורים להיות בווערות פסיכיאטריות

מחוזיות - 4-3 משפטנים, 4-3 פסיכיאטרים - ומתוך רשימה זו ניתן להרכיב הרכבים.

אנחנו הולכים בדרך הזאת ובמתכונת הזאת כדי שאפשר יהיה למנות מהר ובמועד. היושב-

ראש יוכל לדאוג לכך שבכל פעם אפשר יהיה לקבוע מותב כדי לטפל מיידית בערערים

שהוגשו. לכן זו לא יכולה להיות ועדה קבועה. אילו היינו קובעים אדם קבוע לא היינו

יכולים לעמוד במועדים שקצבנו.

הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות זה כמו בביטוח הלאומי. יש מותבים. יהיו מספר

יושבי ראש של ועדות.

נעמיד כאו נקודה. נחזור לסעיף הזה בישיבה הבאה. עד אז אפשר לברר את הדברים.

אני מודה לאורחים שלנו.

אני מחזירה את השרביט ליושבת-ראש הוועדה.

תודה לך על שמלאת את מקומי.

אנחנו נפגשים ביום גי הבא בשעה תשע בבוקר. אנחנו מחכים לבואו של שר הבריאות.

רבותי, חברי הוועדה, בוקר טוב. בזה הרגע התקשר שר הבריאות, אחרי שהוא ושאר

שרי המערך הגישו התפטרותם מו הממשלה. אני חושבת שאיו טעם לקיים היום את הדיוו

שהיינו אמורים לקיים היום ביחס לקופת-חולים. אני מתנצלת בפני האורחים שלנו.

ניפגש בימים עליזים יותר.

בשעה שש אחרי המלחמה.

אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00.