ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/03/1990

בעיות העיוורים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, חי באדר התש"ו (5 במרץ 1990). שעה 00;09

נכחו

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלי נו

רן כהן

ע' פרץ

מוזמנים; שי סלאבין - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

שי פרקש - מנהל אגף השיקום, משרד העבודה והרוווחה

י' קורסי יה - מנהל השירות לעיוור, משרד העבודה והרווחה

לי ענתבי - רשמת העמותות, משרד הפנים

ר' שלגי - אגף העמותות, משרד הפנים

אי גונן - מרכז המזכירות הפדגוגית ומרכז נושא

התרמות, משרד החינוך והתרבות

י י מילגרם - אגף התקציבים, משרד האוצר

חי רשלבך - מנכ"ל בית-חינוך עיוורים

הי מוכתר - מנהל המרכז לעיוור

בי מכלוף - המרכז לעיוור

אי קירקריוס - המרכז לעיוור

חי כץ - המרכז לעיוור

מי רייטר - המרכז לעיוור

רוית בן-אור - מלווה, המרכז לעיוור
יועץ משפטי לוועדה
מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר
קצרנית
מ' הלנברג

סדר-היום; בעיות העיוורים



בעיות העיוורים

היו"ר א' נמיר;

רבותי , בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. בפתח הישיבה אני רוצה לומר

שאני פותחת אותה בהרגשה כבדה, כי כל כך הרבה דברים הבטחנו לעיוורים ולצערי כמעט

שום דבר ברור לא בוצע. זה כשלון של כולנו.

יש כאן מכלול של בעיות מגוונות מאד. יש בעיה של הכרה בעיוורים כזכאים להסכם

ניידות. אנחנו יודעים שיש בית-חינוך עיוורים ויש גם אגודה בחוץ-לארץ.

קריאה;

מספר אגודות.

היו"ר אי נמיר;

אני לא כל כך יודעת למה מייעדים הכספים שלכם, ואני אומרת זאת בצורה

חד-משמעית. אני שומעת שאורגן איזה שהוא סיור של קבוצת עיתונאים מהארץ לפריז.

היוזם לסיור הזה היה שגריר ישראל בפריז, והוא מומן על-ידי האגודה שלכם. אני מאד

מבקשת תשובה בנושא הזה.
חי רשלבך
התשובה היא חד-משמעית: אין לנו קשר לנושא הזה.
היו"ר אי נמיר
זה פורסם גם באחד העיתונים. אם אין לכם קשר לזה ואם שום דבר לא מומן מהכסף

שלכם, הייתי מבקשת לקבל על זה תשובה בכתב.
ח' רשלבך
אני שומע על זה עכשיו לראשונה.
היו"ר אי נמיר
כדאי לך לקרוא את העיתון הירושלמי.
ח' רשלבד
מתי זה פורסם?
היו"ר אי נמיר
לפני כ-6 שבועות.
ח' רשלבך
אין לנו קשר לזה.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת שהענין ייבדק.
ח' רשלבך
אין לנו אגודה בצרפת.

הי ו "ר אי נמיר-;

תכתוב לנו מכתב.
ח' רשלבך
אני רוצה לראות את הקטע הזה.

היו"ר א' נמיר;

תחפש אותו. זה היה באחת משני העיתונים הירושלמיים. היתה כתבה גדולה מאד. אם

היא סתם מלכלכת אתכם - צריך לנקות. אם יש אמת - צריך לבדוק איזו אמת.

אני מציעה שנשמע קודם כל את נציגי העיוורים.

הי מוכתר;

אני מאד מודה לוועדה שזימנה אותנו אליה גם בימים טרופים אלה.

קשה לומר שהוועדה, שישבה איתנו מספר פעמים, לא עזרה לנו. בסך-הכל היא עזרה די

הרבה. היא קידמה את הנושאים שלנו. ולראיה, בשנה שעברה הצלחנו, באמצעות הוועדה,

להעלות קצת את דמי הליווי.

נמצאת כאן הגברת הנה כץ, יושבת-ראש המרכז לעיוור, והייתי רוצה, ברשותכם,

שיינתן לה לדבר על הנושא הזה.
רן כהן
האם דמי הליווי עודכנו מאז עוד פעם כפי שהיה צריך?

הי מוכתר;

לא. כשישבנו ביחד דמי הליווי עמדו על 80 ש"ח והיום הם, תודות לוועדה, 163

ש"ח וזה נשאר מאז.
ח' כץ
כפי שידוע לכם ההתרמות מהוות את מירב ההכנסות גם של המרכז לעיוור וגם של

האגודות.

בוודאי ידוע לכם, גם משמיעה וגם מהעיתונות, שבעיית ההתרמות נעשית יותר ויותר

כאובה. אנשים עייפים מהתרמות וכולם טובלים מזה. ההכנסות שלנו קטנות והולכות

ואנחנו מפחדים שלא תהיה לנו אפשרות להיענות לכל הדרישות של העיוור. בעזרתכם אולי

אפשר להקים את אגודת המתרימים כדי למצוא דרך שאולי ונביא לצמצום מספר האגודות

שפועלות לאותה מטרה.

אחת הבעיות היא שלאט לאט צצות אגודות הדשות או עמותות שפועלות למטרה זהה. זה

אמנם מפעיל יותר אנשים אבל מצד שני גדל הפיצול יותר ויותר, מספר ההתרמות הולך

וגדל וזה מזיק לנו. אנחנו במו ידנו הורסים את מקור ההכנסה העיקרי שלנו. לכן חשבנו

שאולי אתם תעזרו לנו לפעול בענין זה. אולי דרככם נוכל לפתור את הבעיה הכאובה כל

כך.
היו"ר א' נמיר
כמת אתם הייתם מתרימים לעיוורים מדי שנה?

הי מוכתר;

השנה ירדנו ב-40% בהשוואה לשנה שעברה. כלומר, אפילו את האינפלציה לא הדבקנו.

ואם אני מדבר על אינפלציה של 20% ועל ירידה של 40% זאת אומרת ירידה של 60%.

הי ו"ר אי נמיר;

60% ריאלית לעומת השנה שעברה.
הי מוכתר
כן. למרות שמשרד החינוך מאפשר ל-10 הארגונים הגדולים להתרים, יש ארגונים

קיקיוניים שתופסים טרפ על אגודות גדולות. הרשויות המקומיות לא יכולות לעצור אותם

ולעתים קרובות נותנים להם היתר.

כל זמן שלא תקום רשות ארצית שתרכז בידיה את כל נושא ההתרמות אני צופה שתוך

שנה-שנתיים כל הנושא הזה יירד לטמיון. הציבור עייף מהתרמות. כל יום שני וחמישי

פוקדים אותו תורמים. תגובת האנשים היא; תרמנו. זה למרות שהם לא תרמו. ההתרמות

הרבות זו רעה חולה. צריך לתת את הדעת על זה.

רן כהן;

על איזה סכומים מדובר?
הי מוכתר
לפני שנה גייסנו - אני מדבר על סכום ארצי כולל - קרוב ל-2.5 מיליון ש"ה.

רן כהן;

והשנה זה רק מיליון והצי.
הי מוכתר
כן. לא יותר.
רן כהן
איזה הלק זח מתקציב המרכז?

הי מוכתר;

זה העיקר.

משרד העבודה והרוחוהה משתתף בהלק מתקציב המרכז על-ידי קניית שירותים מאיתנו,

והוא מממן 50% מן הצוות שאנהנו מהזיקים, זה בעקבות השירותים שבעבר היו על משרד

העבודה והרווחה ועברו למרכז. משרד העבודה והרווחה מעביר הקצבה לההזקת הצוות, ויש

גם שירותים אהרים שמשרד העבודה והרווחה נותן בגין ההזרי מיסים, סבסוד.
ב' מכלוף
פעילות המרכז מושתתת ברובה על התרומות, וירידה כזו היא דרסטית.

אי גונן;

אני מסכים לניתוח של ההברים. נושא ההתרמות הוא סבוך. העייפות היא לא רק של

הציבור אלא גם של התלמידים. בשנה שעברה היו מקרים שתלמידות הותקפו, בתל-אביב,

ומנהלי בתי-ספר מתלוננים על אונס. זו הפכה להיות מערכת עמוסה.

רן כהן;

יש גם מקרים של רמאות, הונאה.

קריאה;

אמת.

אי גונן;

יש מערכת עמוסה ויש תלונות על הענין הזה.

לפי תחושתי, לאחרונה ברור שהגענו לרוויה. מצד אהוד רצינו לא לפסול ארגונים אבל

אנהנו מגבילים את הפעולה לארגונים שעוסקים בחולים ובנכים. בשנה שעברה החלטנו

לסגור את הרשימה ל-4 שנים כדי לעצור את השטף.

טוב היה אם היה קם גוף או ארגון או מסגרת או לפחות אם היתה הסכמה. מאחורי הכל

יש בעיה קשה של הארגונים בינם לבין עצמם. יש מערכת יחסים קשה במובן זה

שמספר הלחישות של כל ארגון על האחרים הוא רב: אנחנו טובים והוא לא.

היו"ר אי נמיר;

כמה ארגונים רשומים אצלכם?

אי גונן;

20 פלוס.

היו"ר אי נמיר;

הבעיה של ההתרמות היא לא הארגונים האלה. בימים שאני בבית, כשיש התרמה של

ארגון מוכר אני פותחת את הדלת בחפץ לב, וזה נכון לגבי רוב האוכלוסיה. אבל קורה גם

שמופיעים 3-4 מתרימים של ארגונים שלא שמעתי מי הם. התוצאה היא שיש פעמים, אני

מודה, שבעיקרון אני לא פותחת את הדלת.

במסגרת 20 הארגונים, מה קורה עם העיוורים?
א' גונן
י ש להם יום שלהם.

בשנה שעברה הוחלט על רוטציה בתאריכים לגבי הארגונים השונים, פרט לעיוורים

שלגביהם הוחלט על חנוכה.

צריך לבדוק את ענין הארגון. בימים האחרונים שמעתי מארגונים אחרים שהם עמדו

פחות או יותר במסגרת התרומות של השנה שעברה.



ח' מוכתר;

ארגונים אחרים תפסו טרמפ עלינו, אם זה איל"ה, אם זה בני-עקיבא שיצאו עם נרות.
אי גונו
איל"ה, זה אהרי 2 בג"צגים. זה ארגון ירושלמי שהיכרנו בו, כי אי-אפשר היה שלא

להכיר בו. הוא תקף פעם אותנו, בבג"צ, ופעם את עיריית ירושלים.

בני-עקיבא לא קיבלו אישור.

אין לנו שליטה על תופעות מסוג כזה.

היו"ר אי נמיר;

מה זה איל"ה?

אי גונן;

ארגון לרווחת הנכה.

היו"ר א' נמיר;

מי עומד בראשו?

אי גונן;

יונה קירשטיין. הוא תוקף את המערכת. לפני שבועיים היה בג"צ. לפני שנתיים

- בג"צ. בשנה שעברה בג"צ נגד עיריית ירושלים.

רן כהן;

אני הושב שאנחנו צריכים ליזום הצעת חוק - אני מוכן לעשות את זה - שתוקם רשות

ציבורית להתרמות שתסדיר את הדברים, שתקבע קריטריונים על פי מה ואיך מחלקים

אישורים ואיך צריכה להיות בקרה על הכספים. אנחנו לא רוצים לדכא את רצון הציבור

לתרום.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אפילו יהיה חוק, מי יפקח על ביצוע? מי יאכוף אותו?

היו"ר אי נמיר;

נשקול את זה.

רן כהן;

מדובר על מערכת ענפה ורגישה אני חולק על העובדה שארגון כמו המרכז לעיוור

צריך להתקיים רק על תרומות. 30% צריכים להיות מן הממשלה.

ויש גם הנושא של הקמת ארגונים. היום בעל אמצעים, אם הוא רוצה, הוא יכול להקים

ארגון עיוורים ולהפיל את המרכז לעיוור, כי אין פיקוח ואין קריטריונים.
ח' כץ
נכון.

היו"ר אי נמיר;

אם יכירו במרכז לעיוור כעמותה, האם זה יכול לסייע לכם?

הי מוכתר;

המרכז לעיוור הוא עמותה.
ב' מכלוף
גם האגודה היא עמותה, אבל זה לא מקנה לנו שום דבר.
מי בוטון
העניו של עמותה חשוב מבחינה אחת, כי לגופים שהם לא עמותות אין אישור להתרים.

גוף שהוא לא עמותה לא יכול להתרים. לכן כל מיני גופים נרשמים כעמותות ואז

אי-אפשר לא לתת להם להתרים. היו בג"צים בענין זה. ככל שיש יותר עמותות כך

מתמודדים יותר על אותו נתח ויש פחות תרומות.

היו"ר אי נמיר;

בזמנו העיוורים דיברו איתי על נושא העמותות. הזמנו לכאן את רשמת העמותות.

ב י מכלוף;

עמותה הפך להיות שם נרדף לכל גוף שמתארגן. כל גוף קורא לעצמו עמותה, ומאחר

שכל עמותה רשאית להתרים - יש בעיה של רישום גופים כעמותות. אולי כדאי להחמיר עם

גופים שקוראים להם עמותות.

היו"ר א' נמיר;

אני שואלת את משרד הפנים, יש אפשרות כזו?
ל' ענתבי
העיקרון הוא חופש ההתארגנות. אחד היסודות של הדמוקרטיה הוא חופש ההתאגדות.

החוק אינו מאפשר לי לפסול שום עמותה שיש לה מטרות חוקיות. אם זו לא עמותה בלתי

חוקית, אסור לי לסרב. כל שני אנשים יכולים להירשם.

היו"ר אי נמיר;

אין סלקציה?

רן כהן;

יש שאלה מתי זה הופך להיות התחזות.

היו"ר אי נמיר;

יש המנצלים לרעה את החוק.



רן כהן;

הליך רישום העמותות הוא חלק מהדמוקרטיה. אני מדבר על הקמת רשות לנושא זרז של

מי יכול להתרים ומי לא יכול.
ב י מכלוף
שינוי הקריטריונים זה דבר חשוב.

רן כהן ;

אם ונהיה רשות - יקבעו קריטריונים. אחרת - לא יקבעו.

היו"ר אי נמיר;

אני מציעה שהיועץ המשפטי שלנו יבדוק את הרעיון של חבר-הכנסת רן כהן, אם

זה יכול לסי יע ולעזור.

ל' ע נתבי;

בהנהלת המשרד אנהנו מודעים לכל נושא ההתרמות. כרגע אין שום אפשרות למנוע

רישום. כל עמותה רשאית להתרים.

כל עמותה צריכה להגיש דו"ה כספי שנתי. אנהנו מנסים להתגבר על הנושא הזה של

דו"הות כספיים. אם אכן יהיה דו"ח כספי כל שנה, אפשר יהיה לבדוק על מה העמותה

הוציאה כספים.

הי ו"ר אי נמיר;

מי יבדוק? בינתיים זה מפריע לעיוורים.

לי ענתבי;

זה מהיר הדמוקרטיה.

שינוי יכול להיות רק ברקיקה ראשית.

היו"ר א' נמיר;

אנהנו צריכים לבדוק מה ניתן לעשות, גם במציאות הקשה שלנו, כדי לסייע יותר

לעיוורים.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לדבר שמרגיז אותנו וחייב הסדר עם האוצר. קבוצת

העיוורים לא כלולה בהסכם הניידות. לא לסווג עיוורים בקבוצת הנכים שזקוקים להסכם

הניידות, זה עוול משווע, זה דבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. מר סלאבין, האם

אתה מודע לזה?

אני מבקשת שאתה, כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה, תטיל את כל כובד משקלך כדי

לכלול גם את האוכלוסיה הזאת. אנחנו מוכנים לסייע.

על איזה סדר גודל מדובר?



הי מוכתר;

למרות שלפי הרישום שלנו יש בארץ כ-8,000 עיוורים, רק 2,700 מהם מקבלים דמי

ליווי, קצת פהות מחצי עובדים ויותר מחצי לא עובדים. כלומר, כשמדברים היום על דמי

ליווי בסכום של 163 ש"ח, רק עיוורים שעובדים מקבלים את הסכום הזה ואלה שאינם

עובדים מקבלים מחצית הסכום. אינני מאמין שאם הסכם הניידות יחול על העיוורים המספר

הזה ישתנה. משרד העבודה והרווחה לא רוצה להכיר בעיוורים לצורך ניידות מפני שיש

פזמון ששמענו אותו הרבה שנים, שעיוורים הם לא נכים, הם יכולים להגיע לכל מקום בלי

קושי .

בדרך כלל, לנכה מנוע הליכה יש רכב, הוא נכנס לרכב ונוסע. גם בכסא הגלגלים

נעשו שינויים כדי שהנכה יוכל לנוע בחופשיות. ואילו העיוורים, היום הצטרכנו לקחת

מזכירה מהמרכז שתלווה אותנו. אם אנחנו לא יכולים להיעזר בה אנחנו נתקלים בחפצים

שונים, קורעים בגדים, מקבלים מכות בראש או שורטים פנים. העניינים הם מאד מאד

חמורים. אני מזמין אחד אחד ממשרד העבודה והרווחה, שיעצום את עיניו ושעיוור יוביל

אותו. נראה אם הוא יגיע שלם למקום שהוא רוצה להגיע אליו. את זה לא מצליחים

להחדיר. אומרים, עיוורים הם לא נכים, הם יכולים להסתדר ואפילו דמי ליווי הם

מי ותרים.

היו"ר אי נמיר;

אם הסכם הניידות לא יגדיל את המספר, למה לעשות את זה?
הי מוכתר
הסכם הניידות יתן לעיוורים סכום יותר גבוה. את יודעת מה העבודות של העיוורים.

המשכורות שהם מקבלים מאד מאד זעומות, ומרבית אוכלוסיית העיוורים נמנית על העשירון

התחתון. עיוור פטור אמנם ממס הכנסה אבל גם על זה תפסו טרמפ, נותנים פטור לנקודות

זיכוי. אם עיוור יגיע להסכם הניידות, הסכום יהיה יותר מ-500 ש"ח.

ב י מכלוף;

יגדיל או לא יגדיל, לא זה הענין. זה יגדיל ואני לא רואה סיבה למה לא להגדיל

את המספר.

רונית נוי ממשרד העבודה והרווחה אמרה שתוחלת החיים של העיוורים, בגלל השחיקה

שהם עוברים, נמוכה יחסית. בעיות הניידות שוחקות את העיוורים. אם אם לוקחת ילדים

לטיפת חלב וחוזרת פצועה, מה משנה כאן אם זה יגדיל תקציב או לא. דבריה של רונית

נוי הם אור אדום וזה מחייב פעולה לאלתר.

היו"ר א' נמיר;

אני שואלת את ירמי מילגרם, אם תהיה הכללה בהסכם הניידות, בכמה זה יתבטא

בתקציב המדינה?
י י מילגרם
עד היום, במשך מחצית השנה שאני עובד באגף התקציבים לא היועץ פנייה למשרד האוצר

בבקשה לענין הזה.

אני צריך לבדוק את הענין, לראות מה ניתן היום ומה צריך לתת.

רן כהן;

הייתי ראש ועדת משנה לנושא העיוורים. הדברים נמצאים במשרד האוצר. אי אפשר

לבקש כל חצי שנה לבדוק.



המשרד התנגד. עכשיו צריך לחזור על הבקשה. רוצים לבדוק את הענין - לא צריך

ביורוקרטיה נוספת.

היו"ר א' נמיר;

אני שואלת את מילגרם, אתה ידעת למה ארנה מוזמן?

י י מילגרם;

לא. אמרו לי שמדברים על הכושים העבריים. בשעה תשע הודיעו לי שהדיון הוא לא על

הכושים העבריים אלא על העיוורים.

היו"ר אי נמיר;

אנהנו עמוסים אבל לא מבולבלים. הודענו לאוצר חד-משמעית על מה יהיה הדיון.

אנהנו דנים על הכושים העבריים?

אנהנו לא יכולים למשוך עוד את העיוורים. אין לי יותר כוח לבלבול שיש באגף

התקציבים. אני מבקשת לקבל היום הערכה תקציבית.

אני אומרת למנכ"ל משרד העבודה והחווחה, כל פעם שבאים לכאן העיוורים אנהנו

מספרים להם שלמדינה יש מצוקות כלכליות. זה לא מקל על חייהם. הם שקטים. הם לא

שורפים צמיגים. הם לא עולים על בריקדות וכנראה שעל זה הם משלמים.

יש נושא של סבסוד ציוד ותהזרי מס.

אי קירקריוס

אני רוצה להתייחס לנושא של שחיקת שכרם של העיוורים העובדים. כבר שנתיים אנחנו

מגלגלים את הנושא הזה, גם באוצר וגם בביטוח הלאומי, וכולם, פה אחד מצדיקים את

הדברים שלנו ביחס לנושא של שחיקת שכרו של העיוור.

ב' מכלוף;

שחיקת שכרו השחוק.
א' קירקריוס
בדרך כלל עובד מקבל משכורת רגילה. משנת 1985 עד היום, זאת אומרת במשך 5 שנים

הממשלה מפצה את העובדים על-ידי עדכון מדרגות המס, וכך גדלה ההכנסה הפנויה שלהם.

מכיוון שהעיוורים נמנים על העשירון התחתון ופטורים ממס הכנסה הם לא מקבלים פיצוי

על שחיקת שכרם באמצעות עדכון מדרגות המס, כמו יתר העובדים. נמצא שהעיוור סופג כל

עליית מחירים במשק. הוא לא מקבל שום פיצוי באמצעות מס הכנסה, כי הוא לא משלם מס

הכנסה ולפיכך הוא לא נהנה מעדכון מדרגות המס. העיוורים מקבלים פיצוי רק כשמשלמים

תוספת יוקר רגילה. כשיש עדכון של מדרגות המס, שכרו של העובד העיוור נשחק יותר.

כל המוסדות שבפניהם אנחנו מעלים את הנושא הזה במשך שנתיים הצדיקו אותנו. הם
אומרים
נכון, שכרכם נשחק אבל אין לנו כלים שבאמצעותם נפצה אתכם.

אנחנו מבקשים שיהיו כלים כאלה כדי לפצות את העיוורים על השחיקה בשכרם, שהיא

חמורה. היום אנחנו מצליחים בקושי לקיים את המשפחות, וזה חמור מאד.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

מי קובע את והשכר שלכם?
ב י מכלוף
אני מבקש להביא תזכורת קטנה להבהרת החושך. מה הרציונל שעומד מאחורי הפטור ממס

הכנסה? - משכורת נמוכה שלא חייבת במס הכנסה. משכורתם של העיוורים נמוכה. בדרך כלל

הם עובדים בעבודות שהשכר בהן נמוך. רוב העיוורים לא עובדים.

הי ו "ר א' נמיר;

מילגרם, תבדוק את עניו העיוורים.

ש י פרקש;

עם כל המצוקות שהיו בשנה האחרונה אני חושב שבכל-זאת הצלחנו פחות או יותר לקדם

כמה נושאים. לעולם לא נגיע לפתרון כל המצוקות של אוכלוסיות המצוקה אבל יש כמה

נושאים שקודמו בשנה האחרונה.

היום אנחנו משתתפים ב-50% מהוצאות המרכז לעיוור, דבר שכמעט לא קיים לגבי

ארגון אחר שלמשרד העבודה והרווחה יש קשר איתו. אנחנו לא משתתפים, בעיקרון,

בתקציבים הארגוניים-ניהוליים של ארגונים ציבוריים.

נושא הניידות הועלה בוועדה כמה פעמים. אני השתתפתי ב-6-5 ישיבות שבהן היה

דיון בנושא זרו, ובשנת התקציב הקודמת היתה גם ועדת משנה. התקציב לנושא זה הועלה

בצורה משמעותית, 50%. אני חושב שתוספת כזו בשנים כל כך קשות למשרד היא הישג של

המשרד.

הי ו"ר אי נמיר;

תוספת למה?

ש' פרקש;

לדמי ליווי. לפני שנתיים הם הועלו ב-50%. אני חושב שזה היה הישג מאד נכבד

לציבור העיוורים וגם לוועדת העבודה והרווחה שהטילה את כל כובד משקלה בנושא הזה.

ישבו פה נציגי המוסד לביטוח לאומי והבהירו לא אחת שהם לא יכולים לכלול את

העיוורים בהסכם הניידות הקיים, כי בו מדובר על פגועי גפיים.

מאחר ומדובר על הכללת ציבור העיוורים בהסכם הניידות, זה לא קשור לאגף השיקום

של משרד העבודה והרווחה אלא למוסד לביטוה לאומי.

היו"ר א' נמיר;

זה לא המוסד. האוצר לא נותן לא.

ש' פרקש;

נכון. אלה כספי האוצר.

השוואת העיוורים לפגועי רגליים פירושה תקציב של 8-7 מיליון ש"ח, בהנחה שמספר

העיוורים לא יגדל.

אני רוצה להזכיר עוד הישג בלתי רגיל - הכללת קשישים עובדים בציבור מקבלי דמי

ליווי. המוסד לביטוח לאומי לא משלם קיצבת ניידות לאנשים מעל לגיל 60 או 65. לעומת

זאת, קשישים עיוורים שעובדים מקבלים דמי ליווי.
בי מכלוף
בקושי יש צעירים עיוורים שעובדים.
ש י פרקש
כ-20% מסך-כל העיוורים מקבלי דמי ליווי הם קשישים. זאת אומרת כ-500.

רן כהן ;

חברי הוועדה צריכים לשקול איך אנחנו מטילים משקל ציבורי שלנו ביחס לארגונים

שאנחנו רוצים שתהיה להם הוזרמה, לעומת ארגונים אחרים.

הבעיות של העיוורים הן מורכבות העיוורים צריכים להעביר את הדברים למשרד

העבודה והרווחה כדי שהמשרד יתן תשובות, וגם משרד האוצר צריך לתת תשובות.

הי ו "ר אי נמיר;

את הדרך הזאת עברנו יותר מפעם.

אני רוצה שנתמקד בבעיות הדחופות.
ב' מכלוף
יש לי תחושה שאנחנו מסתובבים סחור סחור ולא נוגעים בנושאים.

הי מוכתר;

מר פרקש, כדרכו בקודש, צייר אידיליה נעימה. הייתי רוצה לברך עליה אם הדברים

היו מדוייקים.

ב' מכלוף;

הם חזון אחרית הימים.

הי מוכתר;

משרד העבודה והרווחה לא משינתף ב-50% מתקציב המרכז. הוא משתתף בחלק מהחזקת

הצוות שנותן שירותים שבעבר היו מופקדים בידי המשרד. היום הוא משרנתף ב-50% על 6

אנשי צוות.

היו"ר א' נמיר;

נתמקד במה שרוצים יותר.

הי מוכתר;

יש נושא של החזרת מיסים על שורה של פריטים למשל, מקרר, מכונת כביסה, וסבסוד

של 50% על רשמי-קול. יש הסכם. המרכז לעיוור מחזיר היום, כלומר בחודש מרס, מיסים

לאנשים שקנו בחודש נובמבר בשנה שעברה. זאת אומרת, מי שרכש מקרר או פריט אחר בחודש

מרס ולקח על עצמו הלוואה מאד רצינית למימון אורגה רכישה מקבל את כספו רק אחרי חצי

שנה. זה חמור ביותר. המצב הזה נמשך כבר שנתיים. משרד העבודה והרווחה חייב לסעיף

הזה בלבד כ-120 אלף שקל.



ב' מכלוף;

אני רוצה לציין 3 נקודות עיקריות: 1) נושא הניידות - החלת הסכם הניידות

לאלתר או הגדלת התקציב כדי שהעיוורים יקבלו סכום כפול כדמי ליווי; 2) חוק

תעסוקה, שזה "הבייבי" שלי, שלא נמצא לו פתרון. חברת-חכנסת נמיר יודעת במה מדובר.

אני מתכוון לחוק תעסוקה לעיוורים, שחשוב בפרט נוכח הפיטורים במשק ונוכח העובדה

שגם עיוורים מפוטרים; 3) שכר. חשוב למצוא דרך לפצות את העיוורים בנושא השכר.

היו"ר אי נמיר;

מה הם הדברים שלכם הם הכי חשובים? את הכל לא נשיג. התקדמנו קצת. תאמרו לנו מה

הם הדברים החשובים ביותר.
ב י מכלוף
ניידות, שכר, משפחות ברוכות ילדים, זוגות עיוורים.

היו"ר א' נמיר;

למה הכוונה כשאתה אומר משפחות ברוכות ילדים?
ב' מכלוף
בין העיוורים יש משפחות ברוכות ילדים שאין להם שום כיסוי לנושא של חונכות,

עזרה ביתית וכו'.

היו"ר אי נמיר;

אני מבינה מדבריו של מר פרקש שהנושא של ניידות זה 8 מיליון שקל. קשה לי

להאמין שהיום אפשר יהיה לקבל מהאוצר, רק לנושא הזה, תוספת של 9-8 מיליון שקל.

יכול להיות שיש מקום ללכת לזה בהדרגה, אולי להוסיף עוד 20%-25%.

על איזה סדר גודל מדובר בנושא של שחיקת שכר, משפחות מרובות ילדים וזוגות

עוורים? למה אצל העיוורים יש שחיקה יותר גדולה מאשר אצל אחרים?
ש' פרקש
ניקח לדוגמה עובד רואה ועובד עיוור, שניהם השתכרו 1,000. העובד העיוור פטור

ממס הכנסה. הרואה שילם מס הכנסה ונשארו לו 750 שקל לעומת 1,000 שקל לעובד העיוור.

היום, בגלל שינוי במדרגות המס בשנים האחרונות העובד הרואה לא משלם 250 שקל מס

הכנסה אלא רק 100 שקל.

היו"ר אי נמיר;

הפער תצטמצם.
שי פרקש
בדיוק,

אי קירקריוס;

זה לא הפער. יש פה קצת עיוות באינפורמציה. משלמים פיצוי מפני שהמחירים עולים.

עובד רואת קיבל 1,000 שקל ואחר-כך, בגלל העדכון שנעשה בגלל עליית המחירים, 2,000

שקל. ואילו העיוור משלם את מלוא מהמחיר.



היו"ר אי נמיר;

אני מוכנה לדבר על הנושא הזין עם יורם גבאי , שהי ום הוא ממונה על הכנסות

המדינה. הוא אדם רגיש. יש באוצר אנשים שאני לא מתנגדת לדבר איתם. זה אדם רגיש

לנושאים הברתי ים. אני רוצה להתייעץ איתו מה ניתן לעשות בנושא זה.

אני שואלת את שלמה פרקש על איזה סדר גודל מדובר.

ה' מוכתר;

מר פרקש זרק מספר של סכום, 8 מיליון שקל. זה סכום אסטרונומי. על מה הוא מבסס

את זה.

הי ו "ר א' נמיר;

נבדוק את המספר. נבדוק היום אם זה 8-7 מיליונים או מיליון. אם זה

מיליון-מיליון והצי, אולי אפשר ללהוץ על האוצר. אם זה 7 מיליון - אני מטילה ספק.

ש י פרקש;

היום דמי ליווי זה 163 שקל לעובד ו-80 שקל ללא עובד.

הי מוכתר;

יותר ממהצית לא עובדים.

היו"ר א' נמיר;

האם זה תשלום להודש?

ש י פרקש;

כן.

ע י פרץ;

למי משולם התשלום?

ש י פרקש;

לעיוור.

ע י פרץ;

מה אפשר לעשות בסכום הזה?

ש' פרקש;

אם נדבר על דמי ליווי בסכום ממוצע של 120 שקל לעיוור, בין עובד ובין לא עובד,

ואם קיצבת הניידות עומדת על סכום של 500 שקל, זאת אומרת פי שלוש והצי.

הי מוכתר;

יותר מ-50% לא עובדים.



היו"ר אי נמיר;

אם אתה אומר שיותר ממחצית מקבלים 80 שקל בלבד, כי הם לא עובדים, זאת אומרת

שמספר המקבלים 80 שקל יותר גדול ואז הממוצע הוא לא 120 שקל אלא 100 שקל או 90

שקל. פירוש הדבר שהפער שצריך האוצר לכסות יותר גדול.

ה' מוכתר;

גם בהסכם הניידות של הביטוה הלאומי יש הבדל בין עובדים לבין לא-עובדים.

ש' פרקש;

אני מוכו להגיש לוועדה הישוב מדו"ק.
הי מוכתר
גם אנחנו מוכנים להגיש חישוב מדו"ק.

היו"ר א' נמיר;

אני אומרת להרצל, ככל שנבקש יותר יש פחות סיכוי לקבל משהו. אנחנו צריכים

להחליט באיזו טקטיקה לנהוג. אני אומרת שאם זה יעלה הרבה כסף, אין סיכוי לכלול

אתכם היום בהסכם הניידות. לכו אני מדברת על שלבים.

אני אטפל בנושא שחיקת השכר. אני צריכה נתונים על זה. מי יכול לינת לי נתונים?

ב י מכלוף;

נספק לכם.

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת שזה לא יקה הרבה זמן. אני רוצה לטפל בזה לפני הפגרה.

ב' מכלוף;

בסדר.

הי ו "ר א' נמיר;

מי עם העניו של משפחות מרובות ילדים וזוגות עיוורים?

ש י פרקש;

אנחנו מעלים את הנושא הזה בפעם המי-יודע-כמה. לי אישית הוא לא ברור. חשוב לי

שיהיה ברור למה הכוונה כשמדובר על עזרה למשפחות מרובות ילדים, זוגות עיוורים, על

איזה היקפים מדברים, מה הם סוגי העזרה, עלות העזרה וכוי. כרגע אנחנו נמצאים

בעיצומה של בדיקת הנושא הזה. בחודש דצמבר פנינו לכל הלשכות לשירותים חברתיים, כדי

לאתר את כל זוגות העיוורים במשפחות מרובות ילדים ולנסות לראות מה היקף הצרכים -

חונכות, עזרה ביתית, שעורי עזר - ו נתרגם את -זה לעלויות. יש תקנות שמתפרסמות

על-ידי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ושם יש התייחסות מיוחדת לצרכים של העיוורים.

הי ו "ר א' נמיר;

מה הו התקנות האלה?



ש' פרקש;

התקנות האלה, לפחות לגבי אוכלוסיית העיוורים, ואני יודע על מה אני

מדבר, מבוצעות. יש התייחסות מיוחדת לצרכים של העיוורים. אולי מספר המוקדים לא

מספיק.

הי ו "ר אי נמיר;

מדובר על עזרה ביתית. לכמה משפחות יש עזרה כזו? כמה משפחות מבין המשפחות

מרובות הילדים, ששני בני הזוג הם עיוורים ושזקוקים לעזרה, מקבלות עזרה על-ידי

לשכות הרווחה?

ש' פרקש;

העיוורים הם שקטים אבל הם מאד עירניים ויודעים לעמוד על זכויותיהם.

הי ו "ר א' נמיר;

לא די לוחמים.

ש' פרקש;

לפחות אצלי על השולחן לא התקבלה תלונת זוג עיוור למשפחה מרובת ילדים שלא

קיבלו עזרה כפי שיש בתקנות.

הי ו "ר א' נמיר;

אני שאלתי על נתונים.

ש י פרקש;

בחודש דצמבר פנינו לכל הלשכות לבדיקת הנושא. אני מקווה שתוך 6 שבועות יהיו

נתונים על כל המשפחות ברוכות הילדים. אני חושב שמדובר בכ-150 משפחות.
ב' מכלוף
נכון.

היו"ר אי נמיר;

אם מדובר על 150 משפחות בסך-הכל איך יכול להיות, גם במצוקת התקציבית הקיימת,

שלא כולן מקבלות את הסיוע?

ש' פרקש;

צריך לזכור שהתקציב לנושא הזה לא כלול בתוך המסגרת של הצרכים המיוחדים

למשפחות בכלל.

הי ו "ר א' נמיר;

לצרכים המיוחדים אין אגורה שחוקת.

קריאה;

נכון.
היו"ר א' נמיר
לפי זה, הם לא יקבלו.
ש' פרקש
זה ייבדק.
היו"ר א' נמיר
אנחנו רוצים לזרז את הטיפול.

כמה זמן אתה עומד בראש האגף?
ש' פרקש
שנה.
היו"ר א' נמיר
אני מבקשת שתוך שבועיים נקבל את הנתונים. אני רוצה שנקבל אותם לפני

שאנחנו יוצאים לפגרה. תקחו את המקומות הבעייתיים ביותר. בהרצליה יש ריכוז גדול.
שי פרקש
נעשה מאמצים.
היו"ר אי נמיר
אני סקפטית מאד לגבי חוק תעסוקה. מה אתם מציעים?
בי מכלוף
להעלות אותו מחדש.
היו"ר אי נמיר
זה חוק בלי שיניים ולא במקרה הוא לא עולה על השולחן שלנו. זה חוק שאין בצידו

שום תקציב. סטאטוס כזה או אחר לא ישנה את הענין. זה חוק שלא יתן לאוכלוסיה הזאת

כלום, שום דבר. זו הסיבה שאנחנו לא עוסקים בו. אם זה יהיה חוק נכים כוללני, אני

מאד פוחדת. לכן נחשוב מה עושים בלי חוק.
יי קורסייה
אני מקבל את העמדה של יושבת-ראש הוועדה, שהחוק לא עשוי לפתור את כל הבעיה.
היו"ר אי נמיר
זה חוק מסגרת, שום דבר. זה חוק לכל הנכים, לא לעיוורים.
יי קורסייה
אני מציע לוועדה לנסות להביא למחוייבות של הממשלה, של גופים ציבוריים, רשויות

מקומיות, הסתדרות, סוכנות, לתת עדיפות לעיוורים. אם נשיג את זה, השגנו 90%. צריכה .

להיות החלטה של הנציבות או של הממשלה על העדפת עיוורים בתפקיד שעיוור מסוגל לבצע

אותו.



אני מציע שאם עיוור יעמוד מול רואה, לתפקיד שעיוור יכול לבצע אותו, ואם יש לו

אותם כישורים כמו לרואה, יועדף העיוור. אם זה יתקבל, פטרנו את מרבית הבעיה.
היו"ר א' נמיר
אני לא מאמינה שהממשלה תקיים ישיבה בנושא זה, ואם היא תקבל הרולטה - זה לא

מחייב איש.

הייתי בביקור במרכז לשיקום בבאר-שבע. פגשתי שם לא מעט עיוורים ואנשים שהם על

סף עיוורון, כלומר שהם יכולים לעסוק רק בעבודות שעוסקים בהם עיוורים. אין עיוור

שמסיים את לימודיו שם והוא לא עובד.

צריכה להיות הידברות עם שירות התעסוקה.
יי קורסייה
יש הידברות.
היו"ר אי נמיר
הידברות מלמעלה לא עושה כלום. הדברים נקבעים על-ידי אנשי השטח שרואים בזה

משימה. שום החלטות ממשלה. צריך לחשוב איר יורדים לדרג של לשכות התעסוקה ופקידי השמה.
ה' מוכתר
בעבר היו פקידי השמה שעבדו מאד קשה לחפש מקום עבודה לעיוור. באחרונה אותם פקידי

השמה משרתים לא רק עיוורים אלא גם נכים אחרים. זה מחמיר את המצב.
היו"ר אי נמיר
אנחנו לא יכולים להעמיד מחסום נגד אחרים. כל מי שיש לו נכות קרוב לעצמו. אנחנו

לא רוצים להעמיד אותך נגדם או אותם נגדכם. צריך לענות גם לזה וגם לזה.

לישיבה זו הזמנו גם את מנכ"ל בית-חינור עיוורים, מר רשלבך. בפגישה שהיתה לי

עם העיוורים הם התרעמו שלא נותנים להם שימוש חופשי במיתקנים של בית-החינוך. הם דיברו

בעיקר על השימוש בבריכה. תשכיל אותנו, האם יש שיתוף פעולה? ואם יש - מהו, ואם אין -

למה איו?
חי רשלבך
הייתי רוצה לשמוע את הדברים מהמקור. אני לא יודע על מה מדובר.
הי מוכתר
בית-חינוך עיוורים, שהקים את מרכז הספורט, הקים אותו למען העיוורים. מכיוון

שזה מוסד דתי יש הפרדה טוטאלית בין גברים עיוורים לנשים עיוורות. עיוור שבא עם

מלווה אשה לא יכול להיכנס לבריכה יחד איתה. יש זמנים מיוחדים לעיוורים מתרחצים וזמנים

מיוחדות לעיוורות מתרחצות. הדבר הזה הובא לפני הרבנים ובאיזה שהוא מקום היו מוכנים

לתת היתר.

עיוור צריך ליווי. הוא לא יכול להתרחץ לבדו. מרכז הספורט משרת את העיוורים במידה

מאד מאד מצומצמת. אני יודע שפעם בשבוע מגיעים למרכז הספורט, בהסעה מאורגנת, אנשים

מתל-אביב.
היו"ר אי נמיר
עיוורים?
ה' מוכתר
כו.

במשך השבוע תלמידי המוסד לוקחים חלקן בפעילות של מדכז הספורט, אבל מרכז הספורט

משרת את תושבי השכונה. יש לו מינויים. אני מסכים שהוא צריך למלא את החסר, הוא לא

יכול לעבוד בגרעוו ולכן מוכרים מינויים לאנשי השכונה. לא הייתי אומר שהוא משרת רק

את העיוורים.
היו"ר א' נמיר
מלבד במה שנוגע לבריכה, אתם שותפים?
הי מוכתר
המרכז לעיוור?
היו"ר א' נמיר
כו.
ה' מוכתר
איו לו שותפות עם בית-חינוך.
שי ארבלי-אלמוזלינו
זה מתנהל על בסיס עסקי.
הי מוכתר
כן.
חי רשלבר
מרכז הספורט זה חלום שהתגשם.

בית-חינור עיוורים, כפי שהוא הוכר בציבור, היה בית-ספר ופנימיה לעיוורים.

במשך שנים זה היה מרכז לעיוורים. יש בו פעילויות נוספות. לפנימיה, שיש בה 60 עיוורים

עם מגבלות אחרות, מכל הארץ, יש בית-ספר לחינוך עיוורים, שהוא בפיקוח של משרד החינוך.

נוסף לזה יש לנו בית-תלמיד שמשרת את הילדים העיוורים מאזור ירושלים, שלומדים

במסגרת אינטגרטיביות, לא אצלנו אלא בבתי-ספר אחרים, ופעמיים בשבוע הם מוסעים אלינו

כדי לקבל השלמה. נוסף לזה יזמנו בתי-תלמיד בעוד מקומות ברחבי הארץ, ויש מטרה למסד

את הנושא של בתי-תלמיד. היום אנחנו מממנים גם באשדוד וגם באשקלון.
היו"ר אי נמיר
רק לדתיים?
חי רשלבך
לא. יש גם תלמידים מקיבוצי השומר הצעיר. המסגרת היא דתית אבל בל ילד מתקבל, ללא

אפליה, והילדים משתלבים יפה. לא היתה בעיה בנושא של דתי או לא-דתי.



המוסד נותן שירותים נוספים לעיוורים. יש לנו קרן הלוואות. אנחנו מעניקים

הלוואות לעיוורים מכל רחבי הארץ, כולל המיגזר הערבי. ההלוואות ניתנות כעזרה לדיור

ועזרה לשיפור רמת החיים. יש גמ"ח להלוואות קצרות מועד. יש מרכזיה פדגוגית.

בהזדמנות זו אני רוצה להזכיר שהובטח לנו שיהיה ביקור של הוועדה. אני מצפה

לכר שנוכל לארח את הוועדה במקום.

ואשר למרכז הספורט. בית-חינור עיוורים הקים מרכז ספורט במסגרת של חברת-בת.

עמותת בית-חינוך הקימה חברה למפעלי רווחה לעיוורים, בע"מ. מניות החברה הזאת נמצאים

בשליטה מלאה של העמותה. החברה מתפקדת כחברה לכל דבר.
היו"ר אי נמיר
מה פירוש "לכל דבר"?
חי רשלבך
מבחינה עסקית.

החברה הזאת אמורה לאזן את תקציבה מהכנסות של שירותים שהיא מוכרת.

מרכז הספורט הוקם למען העיוורים והוא משרת בעיקר אותם. המרכז פתוח משעה שש

בבוקר עד שעה אחת-עשרה בלילה. עיוור, אשתו וילדיו זכאים להיכנס למרכז בכל שעה, ללא

תשלום. ההגבלה בנושא ההפרדה, שקיבלנו אותה על עצמנו, באה מתוך תקנון המוסד שהוקם

לפני 88 שנים. יש אפשרות לשנות את התקנון הזה שהמייסדים קבעו אותו ואנחנו מוכרחים

לקיים אותו. העיוורים מקבלים גם שעות מיוחדות לפי הצרכים. מגיעים למקום גם ירושלמים,

גם תל-אביבים וגם ממקומות אחרים. כפי שאמרתי, העיוור יכול להיכנס לבריכה בכל שעה,

גם בשעה שהיא פתוחה לאחרים.
היו"ר אי נמיר
אם לא היו באים לבריכה אנשים רואים לא היה צריך להקפיד בנושא של הפרדה.
חי רשלבך
שאלנו את הרבנים הראשיים בנושא זה. אני יכול להגיד שלפי הנסיון שרכשנו, זה לא

מהווה בעיה.
היו"ר אי נמיר
האם יש חלוקה לפי שעות וימים?
חי רשלבך
כן. לפי שעות. לא לפי ימים. הנושא לא מהווה בעיה.

בזמנו הבטחנו והתחייבנו שאם יש זוג שמתקשה לתפקד בנפרד או מישהו שזקוק לליווי,

נמצא דרך לספק את הצורך הזה של ליווי בתוך הבריכה.
היו"ר אי נמיר
מה קורה במערכת היחסים ביניכם לבין המרכז לעיוור?
חי רשלבר
אולי זה על רקע אחר.

נוסף לפעילות בבריכה יש פעילות בכדור-שער שאנחנו מטפחים אותה והקמנו ליגה

לכדור-שער. גם אנשים מחוץ לעיר לוקחים חלק בזה.



גם נגרות וכלכלת-בית משולבלם במסגרת טל מרכז קהללתל. מגיעות אלינו גם קבוצות

מתל-אביב. דולק מהוצאות הנסיעה מסובסד על ידנו. יש גם חוגים לג'ודו.

אני מזמין את הוועדה לבקר במרכז הזה.

היו"ר אי נמיר;

איו לי ספק שאתם עושים פעולה טובה. מה קורה ביניכם לביו המרכז לעיוור. מה מקור

המתח? יש מתחים.

חי רשלבך;

אני לא מודע למתחים.
היו"ר אי נמיר
כמה זמו אתה מנהל?
חי רשלבך
למעלה מ-15 שנה.
היו"ר אי נמיר
לא ידוע לך שהעיוורים לא משתמשים במיתקו הספורט?

מר פרקש, מה קורה בנושא זה? יש תלונות מאד קשות של העיוורים. אותי מענייו

לדעת למה יש קבוצה של עיוורים שאיננה יכולה ליהנות מהשירותים של מרכז הספורט,

שהוקם וקיים למעו העיוורים.
שי פרקש
אני מוכן לשבת עם הנהלת בית-חינוך והמרכז לעיוור. אני מניח שמדובר בדברים

פעוטים. נשמע את הצדדים ונדווח בישיבה הבאה. אולי יש דברים שדורשים התערבות.
היו"ר א' נמיר
אני לא מקבלת כללי משחק כאלה - לא רואים, לא שומעים, לא יודעים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
למרכז הספורט יש מינויים, מה מספרם? האם הם משלמים? ומה דינם של העיוורים?
חי רשלבך
אני חוזר ואומר: לכל העיוורים יש זכות כניסה, כניסה חופשית, לבו או לבת הזוג

ולילדים. להערכתנו, אנחנו ממלאים את כל צורכי העיוורים.

הלא-עיוורים משלמים בשביל השירות.

ואשר לנושא ההפרדה.
הי מוכתר
אני מביו את מר הרשלבך בנושא הבריכה. אבל הבעיות הו לא רק בנוגע לבריכה,

אם כי ההגבלה ביחס לבריכה פוגעת באפשרויות השימוש בה, ביהוד למוגבלים יותר.



יש בעיה של התרמות. המרכז מתרים ובית-חינוך מתרים.
היו"ר אי נמיר
באותו תאריך?
ב' מכלוף
גם באותו תאריך וגם בתאריכים אחרים.
ה' מוכתר
האגורות והמרכז קיבלו את חנוכה והם מתרימים מבית לבית. יש פרסומת רחבה מאר

בכלי התקשורת כרי שהציבור יהיה מורע להתרמות. מר הרשלבך תפס טרמפ על המבצע של האגורות

והמרכז ובאותה תקופה לקח חברה והוציא כ-200 אלף מכתבים לבתי אב. זה אחר המקורות

לסכסוכים שקיימים. לא בכרי מר הרשלבך לא ענה על שאלתך. בית-חינוך עיוורים הוא לא

גוף ארצי. יש לו גובה, ואינני יורע כמה אחוזים הוא מקבל. גם בתי-כנסת מתרימים.
חי רשלבך
בית-חינוך עיוורים קיים 88 שנה. הוא עוסק בהתרמות מאז הקמתו. שבת חנוכה

הוכרזה על-ירי הרב קוק, לפני 60 שנה, לעניו זה. זה מוסר ותיק ולא אגורה שצצה

לאחרונה. זה מוסר מכובר עם הנהלה ציבורית מכוברת שיש לה ייצוג. אנחנו לא פנינו

לעשות יום התרמה. אנחנו לא מנצלים ילרים להתרמה. הררך שלנו היא פנייה בכתב לאנשים

שתורמים במשך שנים וגם לציבור אנשים שאנחנו חושבים שהנושא שלנו יכול לתפוס את ליבם

ותרומתם יכולה לעזור לנו בפעילות.

לפני מספר שנים הצעתי - הרצל לא יכחיש את זה וגם בכור יאשר - שנשב יחר ונראה

איך לארגן את המשאבים. הוציאו אותנו מכל תחום. האם בית-חינוך עיוורים הוא בן חורג?

יש לנו בעיות בקשר לתקציבים וזה עומר בבג"צ.

אנחנו לא שולחים מתרימים. יש לנו מתרים אחר שעובר 50 שנה בירושלים. אני לא

יכול להזיז אותו. אנחנו עוברים לפי שיטה ארצית.
שי ארבלי-אלמוזלינו
על זה יש תרעומת.
חי רשלבך
קנאת סופרים מרבה חוכמה.
אי גונו
כשמרברים על העיוורים, המרכז לעיוור זה 90%, בלי בריקה.
מי רייטר
אני מקבלת את הרושם כאילו הגברת כץ ואני לא שייכות למשלחת שמופיעה לפני הווערה.

השעה אחת-עשרה וערייו לא הגענו לכלל ריבור. יש לנו מה לומר ומה לענות למר רשלבך.

גברת כץ ואני נציגות של המרכז לעיוור. שתינו התפנינו לישיבה הזאת ונרמה לנו שהיינו

מיותרות.
היו"ר אי נמיר
אני לא רגילה לסגנוו כזה של ריבורים בווערה. כל מי שעובר סביב העיוורים מענייו

אותי כקליפת השום. אותי מעניינים העיוורים. נתתי רשות ריבור לגבת כץ. לא היה שום

מקום לטענה שלך. אנחנו לא יושבים כאו עם סטופר. זה יותר מחוצפה להטיף לי מוסר.
מ' רייטר
אני רוצה לענות.
היו"ר א' נמיר
אם את רוצח להתייחס לעניו, בבקשה. אם לא - לא.
לסיכום
מר פרקש, מלבד הנתונים שביקשתי קודם לקבל תור שבועיים, על המשפהות,

אני רוצה שנקבל ממך תוך שבוע-עשרה ימים הסבר מה העילה למערכת היהסים העכורה. יש

ביו הגופים מערכת יחסים עכורה שמוכרחים למצוא לה פתרוו. כשיש מערכת יחסים עכורה,

יש שתי צדדים לסיפור. מוכרחים להשתחרר ממשקעים של העבר.

אנחנו לא נפרדים. אנחנו מפסיקים עכשיו את הישיבה. אחרי שאראה את הנתונים

שמר פרקש ימציא ביחס לכל הנקודות שהועלו כאו, אלך לסגו שר האוצר וגם לממונה על

הכנסות המדינה.

אני אומרת לעיוורים: איו שום סיכוי להחלת הסכם הניידות. אני מדברת בלשוו

ריאלית. אנחנו צריכים ללכת בדרך של העלאת דמי הליווי שמקבלים העיוורים.

אני מציעה שנתמקד בנושאים: דמי ליווי, שחיקת שכר, זוגות עיוורים, משפחות

ברוכות ילדים. נלך שלב אחרי שלב, כי תפסת מרובה לא תפסת.

אני רוצה לטפל בזה לפני הפגרה ולא להשאיר את זה אחרי הפגרה. אם יהיה צורך

בעוד ישיבה תהיה עוד ישיבה-

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.05.

קוד המקור של הנתונים