ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/02/1990

מפעל "מעוף" בקרית-מלאכי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת העבודה הרווחה

יום רביעי . ב' בניסן התש"ן 28.2.1990. שעה 11.30
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר א. נמיר

מ"מ היו"ר ע . פרץ

ש. ארבלי- אלמוזלניו

צ: י . ביטון

דן. כהן

ע. עיי

י . צבן

י. שמאי

י. שפרינצק
מוזמנים
שר החקלאות א. כץ-עוז

י. וענונו - ראש מועצת קרית-מלאכי

ש. סופר - מזכיר מועצת פועלי קרית- מלאכי

א. נדיב - מנהל- ארגון משקי -הדרום

מ. בדק - מנכ"ל מפעל "מעוף"

ח. פרידמן - מנכ"ל מפעל "עוף ירושלים"

מ. גלעד - סמנכ"ל משרד החקלאות

א. סנפירי - יועץ כלכלי במפעל "מעוף"

א. דרול - מזכיר האיגוד המקצועי,

מועצת פועלי קרית-מלאכי

י. דבורה - יו"ר ועד מפעל "מעוף"

ד. דבורה - חבר ועד מפעל "מעוף"

ה. לוי - חבר ועד מפעל "מעוף"

גבי ד. ארנפריד - חברת ועד מפעל "מעוף"
מזכירת הוועדה
א. אדלר
קצרנית
ה. אלטמן
סדר-היום
מפעל "מעוף" בקרית-מלאכי .



מפעל "מעוף" בקרית-מלאכי
הי ו "ר א. נמיר
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה

של הכנסת ומקדמת את כיו הנוכחים בברכה.

שלשום היו אצלי גם ראש המועצה המקומית של קרית-

מלאכי, גם מזכיר מועצת הפועלים, וגם חבר ועד "מעוף", שסיפרו לי על המצב

הקשה בכל מה שקשור למפעל "מעוף" בקרית-מלאכי .

בישיבת מליאת הכנסת, כאשר שר החקלאות הציע לחבר-

הכנסת רן כהן להסתפק בהודעה, אני דאגתי לשכנע אותו בכך והשר לקח על

עצמו לטפל בנושא. אמרתי לחבר-הכנסת רן כהן שלא ידאג לענייך הפרוצדורה

כיוון שאם העניין לא יסתדר - תמיד נוכל ליזום דיון בוועדת העבודה

והרווחה. בנושאים האלה איננו מוכתבים.

אני רוצה לציין לשבח את העובדה שברגע שניגשתי

לשר, שלשום, ואמרתי לו שהעניין הזה מחייב ישיבה של כולם סביב שולחן

אחד, כדי שפעם אחת ולתמיד נבין היכן אנחנו עומדים ומה ניתן לעשות, השר

לא העמיד תנאים. להיפך. לנו היתה בעיה בגלל סדר-היום של הבוקר שלא

יכולנו לשנותו, אבל השר, מיד אחרי ועדת הכספים, הסכים לבוא אלינו

לישיבה המיוחדת שאנחנו מקיימים עתה.

קודם שנתחיל בדיון אני אציג את הנוכחים (מציגה

את האורחים). מר סנפירי, איננו מסכימים שיבואו לישיבות הוועדה יועצים

כלכליים של חברות או יועצים משפטיים של חברות, עם כל הכבוד להם. מאחר

ראתה כבר כאן, ויש לי יחס מיוחד אליך עוד מהימים שעבדת במשרד האוצר,

אני לא אבקש אותך לעזוב , אלא אני אומרת את דברי אלה להבא. לישיבות

הוועדה, כאמור, יבואו רק המוזמנים אישית; בלי נספחים. כיוון שכך,

הפעם מר סנפירי יוכל להישאר בישיבה, אבל הוא -יהיה מנוע מלהשתתף בה.

הישיבה הזאת אמורה להיות קצרה ואני מבקשת מכל מי

שיקבל את רשות הדיבור לעשות זאת בקצרה.

רשות הדיבור לשר החקלאות, מר אברהם כץ-עוז.
שר החקלאות א. כץ-עוז
אני אפתח את דברי ואומר שהשאלה הנשאלת בהקשר

הנושא שהועלה על סדר-יומה של ועדת העבודה
והרווחה של הכנסת היא
מדוע סוגרים משחתות? נקודת-המוצא כדי להבין את

השאלה הזאת מתמקדת במצבו של המיגזר הזה מזה שנים אחדות, והשלוחה הזאת

של שחיטת הפטמים בענף הלול, כאשר לפני שנה, בהחלטת ממשלה שאושרה על-ידי

הכנסת, נכנסנו לרפורמה בשלוחת הפטם, והשינויים שהוכנסו בד-בבד עם מתן

הסובסידיה לצריכת הפטם או למוצר הפטם דיברה על שני דברים נוספים; 1

מועצת הלול, כמועצה, תפסיק לקלוט את התוצרת למחסניה, ויעבירו את קליטת

התוצרת למשווקים בשוק. "תנובה", לדוגמה, היא משווקת, "טנא", לדוגמה,

היא משווק, וכו'. יש מספר משווקים מורשים של עופות והם אלה שקונים את

התוצרת מהמשחתות.

2. על-פי החלטת הממשלה הוקמה ועדה שאני היתניתי

את קיומה בהחלטת הממשלה שעשתה את הרפורמה בענף הפטם, שאמרה שתבדוק את

עודף כושר השחיטה במדינת-ישראל, זה שיוצר הוצאות גבוהות מדי ליצרני

הפטם, וכתוצאה מכך קיימת רווחיות נמוכה מדי, חוסר עידוד ליצרנים, וכו'.



הממשלה, כאמור, החליטה על-כך, ושר האוצר יחד אתי

הקמנו ועדה וקיבלנו את מסקנותיה לאחר 5-6 חודשים. מר מנחם גלעד עמד

בראש הוועדה הזאת. אימצנו, כאמור, את מסקנות הוועדה שעל-פי החלטות
הממשלה אומרות
א. תינתן המלצה כמה והיכן צריך לסגור משחטות בארץ:

ב. הממשלה תהיה מעורבת בסגירת או בהקטנת כושר היצור.

בהתאם לדיוניה, הוועדה הגיעה לכלל מסקנה שבאזור

הדרום, כמו גם באזור הנגב לדאבוני, וכמי גם באזור הגליל, אבל באזור

הדרום, דרום-מרכז, קיים עודף והמשחטות עובדות בניצולת בלתי-מספקת לכך

יש הכרח להקטין את כושר השחיטה. כיוון שכד צריך להיכנס למשא-ומתן בקשר

סגירת משחטה אחת באזור הזה. לדאבוני בעתיד אולי נצטרך לסגור משחטה

נוספת באזור הצפון,. ואני לא אכנס לפרטים בקשר אליה כעת.

גם במליאת הכנסת אמרתי שאני , כשר- החקלאות,

נכנסתי לתפקידי במצב שהחקלאות לא נמצאת במיטבה, וכדי לסייע לה אני צריך

לסגור מערכות ולא לפתוח כאלה. הייתי צריך לסגור הרבה מאד בתי-אריזה של

"תכובה אקספורט", ואנחנו נמצאים היום בהקטנת מספר העובדים במועצות

הייצור. אגב, גם בוועדת הכלכלה וגם בוועדת הכספים על הכנסת אני אומר את

הדברים האלה ומציג את כל הנתונים. בין השאר נסגרו 5 מנפטות לכותנה,

וגם משחטות לעופות.

על-פי חוות-הדעת ועל-פי המבנה גם שר ההון, גם שר

הציוד, גם שר כושר השיחיטה, וגם של היעילות האפשרית, הגענו למסקנה

שההגיון, גם הכלכלי וגם התיפקודי מחייבים לסגור דווקה את המשחטה הישנה

יותר, והנתונים המפורטים על-כך ימסרו עוד מספר דקות על-ידי מר מנחם

גלעד.

עלינו מוטל עתה לעשות את המאמץ המירבי כדי

שהעובדים יפגעו עד כמה שאפשר פחות, וזה גם עניינו של הדיון שאנחנו

מקיימים עתה. אם אפשר-- היינו רוצים שהם בכלל לא יפגעו.

נכנסנו לדיונים, גם הוועדה, גם יושב-ראש מועצת

הכול, במשולב עם משרד האוצר שהבטיח מה שהבטיח בשעתו, ואת המסקנות ימסור

לכם עוד מעט מר גלעד.

ישבתי ביום ראשון גם עם ועד העובדים, גם עם מר

וענונו ומר סופר והבטחתי לבדוק את הנושא הזה פעם נוספת. ישבתי עוד פעם

עם הוועדה כדי לבדוק את מסקנותיה ואת השאלות: האם אפשר לעשות שינויים?

האם הם מוצדקים?

אני מבקש מהיושבת-ראש להעביר את רשות הדיבור למר

גלעד.
היו"ר א. נמיר
אני חוזרת על בקשתי שכל מי שיקבל את רשות הדיבור

יאמר את דבריו בקצרה כיוון שזמננו מוגבל.

רשות הדיבור למר מנחם גלעד.
מ. גלעד
הוועדה שעסקה ברפורמה בענף הפטם הוקמה על-פי

החלטת הממולה מ-5 בינואר בגלל שהיה צורך לצמצם

את כושר היצור בסדר-גודל של 35 אלף טון, והיא מצאה שיש צורך לסגור שלוש

משחטות.

הוועדה התחילה את עבודתה ביום 1 ביולי 1939,

ותוך ארבעה חודשים סיימה את עבודתה והגישה את המסקנות. שר החקלאות ושר

האוצר אימצו את המסקנות, כולל הצורך באמצעי מימון לסגירת אותן משחטות,-

ואנחנו חייבים לציין בהקשר הזה כי מסקנות הוועדה תאמו את את המציאות

בשטח. חלק מאותן משחטות, בעצם העובדה שהן אינן פועלות במלוא כושר



היצור שלהן , נכנסו למהלך שר הפסדים, ולפי הערכתנו השאלה שעומדת היום על

הפרק זאת לא השאלה אם סוגרים בכלל את המשטרה אלא האם יסגרו אותה היום

או בעוד שלושה-ארבעה חודשים?

משרד החקלאות ומועצת הלול אחראים ליצרנים, אבל

גפ לצרכנים, ואנחנו חייבים להבטיח שאותם 170 אלף טון פטם שעוברים שחיטה

במדינת-ישראל יעברו במקסימום היעילות האפשרית, כדי להבטיח שבסופו-של-

דבר הסחורה תגיע אל הצרכן במחיר סביר.

כאשר אנחנו מקיימים מערכות שפועלות לגבי אותן

שלוש המשחטות שעובדות בקושי ב 50%-מכושר היצור שלהן , אין ספק שהבעיה
מתמקדת בשאלה
לא אם סוגרים את המשחטה היום - - -
צ' ביטון
אתה מדבר על כל המשחטות?

מ. גלעד-. לא. אני מדבר על שולושת המשחטות שפועלות בכושר

יצור של 50%- - -
היו"ר א. נמיר
תימנה אותן בבקשה.
מ. גלעד
משחטת "מעוף", משחטת "עוף העמק" שנמצאת ברמת-ישי

ומשהטת "עוף קור" באזור שער הנגב.

אנחנו רוצים לאחד שש משחטות לשלוש משחטות קיימות

ועיקר המגמה שלנו היא להפעיל את השחיטה במשחטות החדישות שתוכננו בשנים

האחרונות על-פי הטכנולוגיות החדשות בעולם.

לאד',--- שאימצו את מסקנות הוועדה, צוות-מישנה בדק

את הנושא, ובמקביל לאותה תקופה התחילו גם מכיוון "מעוף" להגיע דרישות

בקשר סגירת המשחטה כיוון שמבחינה כלכלית ומבחינה פיננסית היא לא היתה

מסוגלת להמשיך לתפקד.
צ'. ביטון
מדוע בונים מאה מטר - - -
היו"ר א. נמיר
אני מבקשת לא להפריע למהלכה התקין של הישיבה.
מ. גלעד
אנחנו מדברים על משחטות תעשייתיות שמשווקות יצור

גם קפוא וגם טרי. כל גורם שרוצה, מכספו, להקים

משחטה במדינת-ישראל, דורש מאתנו את האישור של השירותים הווטרינריים.

בהקשר הזה של הדברים אני חייב לציין כי אנחנו חיים במדינה דמוקרטית

ואי-אפשר למנוע מאיש להקים משחטה. אבל הבעיה לא כל-כך פשוטה כמו שהיא

נשמעת. החקלאים מצמידים את היצור שלהם למשחטה. אבל אם מישהו מקים

משחטה זה עדיין לא אומר שתהיה לו סחורה לשחוט אותה.

התכנית שלנו מתמקדת בכך שמלוא כושר היצור של

"מעוף" יועבר כולו ל"עוף ירושלים" כדי להבטיח תנאים לפועלים. מבחינתנו

מהלך כזה נחשב להכרחי כיוון שאם המשחטה לא תיסגר היום, היא תיסגר מעצמה

בעוד חודשיים או בעוד שלושה חודשים, כיוון שהיא לא תוכל מבחינה כלכלית

ופיננסית להתקיים.

נכון שהנושא הזה עומד על סדר-יומה של ועדת

העבודה והרווחה של הכנסת, אבל גם אם הוא לא היה מונח על סדר-יומה, כפי

שכבר ציינתי, המשחטה היתה עומדת להיסגר מעצמה תוך חודשיים שלושה.
היו"ר א. נמיר
תודה. רשות הדיבור לראש מועצת קרית-מלאכי .
י. וענונו
כיוון שבעבר עסקתי הרבה בנושאים כלכליים וגם

בחקלאות ובתכנון חקלאי, לפי דעתי הדברים שהוצגו

בפני הוועדה אינם רציניים. אני לא בטוח שבדקו , לדוגמה, את כל

האלטרנטיבות. מה היה קורה, לדוגמה, אילו היו משאירים את "מעוף"

וסוגרים את משחטת "עוף ירושלים"?

הנתונים שאני אספתי אינם תואמים את הנתונים

שהוצגו בפני הוועדה הזאת. אני בטוח שלא בחנו בצורה רצינית את

האלטרנטיבה של המשך הפעלת "מעוף" וסגירת משחטות אחרות, מה עוד שכאשר

מתייחסים ליעדים, מעבר לרווחיות, לוקחים בחשבון כשיקול רציני בנוסף על

הרווחיות הכספית, גם את המשמעות לגבי שוק העבודה והמובטלים, ואני מדבר

כמובן על הנושא החברתי.

לומר לסגור משחטה שמעסיקה היום 220 עובדים

יהודיים לטובת משחטה שרוב עובדיה הם עובדי שטחים, עוד לפני שבודקים את

הרווחיות? אתם צריכים להבין שמדובר על עניין שעולה על כל ערך כספי.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
הנתונים שמסרת לנו זה עתה בדוקים?
היו"ר א. נמיר
שני-שליש מהפועלים של אותה משחטה הם עובדי

שטחים.

ח. פרידמן-. לא נכון.
י . וענונו
אתם ביטלתם אח. הסובסידיה לפטם, אבל אתם נותנים

סובסידיה למגדלים על-מנת לסגור את "מעוף".

עברתם מביטול סובסידיה לפטם שבגלל זה אולי יסגרו מפעלים, - למתן

סובסידיה למגדלים. אתם אומרים לנו שחייבים לעבור מ"מעוף" למשחטה אחרת

על-מנת לכסות את החובות שלהם, כאשר הלק גדול של כיסוי החוב יבוא ממכירת

"מעוף". חלק אולי יכוסה על-ידי האוצר.

עובדי משחטת "מעוף" נרתמו לתכנית ההבראה וקיבלו

על עצמם צעדים כואבים ביותר, כולל צמצום עובדים, וגם עכשיו - - -
היו"ר א. נמיר
חבר-הכנסת ביטון, אני מבקשת אותך לא לקרוא

קריאות-ביניים. כל השאלות תובהרנה במהלך

הישיבה.
י. וענונו
העובדים אומרים שהם מוכנים לדון אתכם על צעדי

הבראה נוספים כדי ליעל את המשחטה.

אתם "שוברים" את השוק החופשי. המגדלים, מבחינת

התחרות החופשית, מעדיפים לשווק את תוצרתם ל"מעוף". אני סבור שזה דבר

חמור ביותר כאשר משרד ממשלתי מתערב בשוק החופשי ואומר למגדלים שאם הם

רוצים לקבל את כיסוי חובם - הם חייבים להעביר את המיכסות למקום אחר.

אז לבוא בלב קל ולהחליט בתקופה כזאת החלטה כזאת?

אילו ההחלטה היתה "נופלת" בתקופה אחרת בה שוק העבודה נמצא במצב אחר,

עוד הייתי יכול להבין. אבל היום? כאשר המצב הוא כזה שהעובדים

והעובדות לא יקלטו בשום מקום אחר בעבודה? אני לא מדבר על משכורות

גבוהות של אלפי שקלים אלא על 700 שקלים לחודש לעובד או עובדת, וגם עם

זה הם היו מוכנים ללכת לקראת תכנית הבראה ויעול.

ביום ראשון הבנתי מכבוד השר שהוא עומד לערוך

בדיקה רצינית של הנושא. לא תארתי לעצמי שתנסו "לסחוב" אותנו כדי לתת

לנו את התשובה שאתם נותנים לנו כאן היום. היכן הבדיקה הרצינית שהייתם



אמורים לעשות? איפה הנסיון להתקרב לקראת העובדים? אתם פשוט הרווחתם

ערד כמר. ימים כדל לתת למגדלים אפשרות לחתום על החוזים עם "עוף ירושלים"

ועכשיו אתם מספרים לוועדת העבודה והרווחה שר הכנסת שהקמתם ועדה ומספרים
כל מה שהיא עשתה
זה לא רציני .

צריך למצוא פתרון לבעיה ולא לתת לנו תשובה כזאת.
היו"ר א. נמיר
תודה. רשות הדיבור למזכיר מועצת פועלי קרית-

מלאכי, מר שלמה סופר.
ש. סופר
אחרי הדברים של מר וענונו אני אוסיף רק מלים

ספורות בכל מה שקשור למצב ששורר היום בקרית-

מלאכי. בהקשר הזה של הדברים הייתי מבקש לומר שהבעיה שהונחה על סדר-

יומה שלי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת היא בבחינת אחריות כבדה מאד של

שר החקלאות ושל הממשלה.

לא יכול- להיות מצב כמו זה שהיה אתמול בשישוב.

עוד לא נתקלתי בכל-כך הרבה אנשים שעמדו ובכו בהפגנה. לא רק אנשים

שעובדים ב"מעוף", אלא גם אנשים אחרים, שעמדו סביבם.

אני מבקש להדגיש באזניכם שסגירת משחטת "מעוף"

תהא בגדר שחיטת הישוב כולו. דאת דרך ללא מוצא. מה יש לנו לומר לאנשי

"מעוף"? שילכו הביתה ושאין שום פתרון עבורם? אתם יכולים לתאר לעצמכם

מה יקרה? אתם יכולים לתאר לעצמכם מצב של גניבות? של צריכת סמים? הרי

אז הממשלה תצטרך לשלם הרבה יותר ביוקר, וגם החברה תצטרך לשלם הרבה יותר

ביותר. אני מבקש לשאול אתכם? לאן אנחנו מובילים את עצמנו?

לאבדון.

משחטת "מעוף" היתה תמיד משחטה יעילה. לפני 3-9

חודשים 120 מעובדיה פוטרו. שאר העובדים ויתרו על פת-לחם בצורת 3 עופות

בשבוע שהם קיבלו ובנו עליהם את התפריט שלהם. אתם צריכים להבין שאנחנו

נחשבים לישוב שנמצא במצוקה נוראית ואנחנו עומדים להוביל את הציבור שלנו

להתאבדות.
צ'. ביטון
כמה מובטלים יש היום בקרית-מלאכי?

ש. סופר-. כ-400. על זה אתם רוצים להוסיף עוד 200?

אם כך פי אז דעו לכם כי הישוב יהרס.

אני פינה לכבוד שר החקלאות ואומר לו שאני מבין

שהנושא הזה "כבד" מאד, אבל משחטת "מעוף" בקרית-מלאכי יכולה להמשיך

לעבוד אם יעשה מאמץ משותף, עם מחשבה לעומק, ואני לא אכנס לפרטים בעניין

הזה.

אני אומר לך כביד השר שאם תסגור את "מעוף"

תצטרך להתפטר. תהרוס ישוב שלם בגלל פת לחם, ואני מדבר על לחם שחור.

אני נחנק; אני פשוט לא מסוגל לדבר כיוון שהמצב הזה כואב לי יותר מדי.

אתם לא מסוגלים להבין על איזה מצב אני מדבר. יכולה להיות החלטה, אבל

לא החלטה על שחיטת אנשים. אל תהרסו את בתי העובדים. יש בתים של נשים

שעובדות ב"מעוף" שמגדלות ילדים שלומדים באוניברסיטה, הכל מהמשכורת שהן

מקבלות ב"מעוף", ואני מדבר על 800-900 שקלים. הן חוסכות מלחמן כדי

שילדיהן יוכלו ללמוד. אתם לא יכולים לעשות להן דבר כזר.; אינכם יכולים

לסגור את המשחטה; אנחנו לא ניתן לכם לעשות זאת ואני מודיע לכם זאת כבר

עכשיו.

השר צריך להתפטר אם הוא לא יכול לפתור את הבעיה -

של "מעוף". הוא לא יכול להרוס ישוב שלם. היום זה "מעוף" ומחר יהיה

מדובר על מפעל אחר. זאת מחלה מידבקת שאנחנו חיים אותה יום יום בישוב,



שעה שעה. זוגות הולכים כל יום לרבנות כדי להתגרש. יש אצלנו תופעות של

סמים, ובתי-סוהר. קטינים מסתובבים ברחוב מבלי שיש להם מה לאכול.

אי-אפשר להחליט החלטות כאלה תוך כדי שרירות-לב או אטימות.

אנחנו לא ניתן לכם לסגור את "מעוף". דבר כזה לא

יהיה.
היו"ר א. נמיר
תרדה. רשות הדיבור למר מאיר ברק, מנכ"ל "מעוף".
מ. ברק
דבריו של מר סופר צודקים כיוון שהוא חי את

המציאות של הישוב ושל העובדים יום יום וודאי

שקשה להתווכח עם המציאות. אבל הבעיה שלנו היא שבלי עופות לא נוכל

לקיים את המשחטה, והדילמה הגדולה ביותר שלי בחצי השנה האחרונה, מאז

הרפורמה, היא איך להביא את המשקים ואיך להתחרות על עופות כדי שהם יגיעו

אלינו ולא לכל מיני מקומות אחרים?

היעילות שלנו יורדת מיום ליום בכל מה שקשור

לכושר השחיטה. כיוון שכך אני עומד בפני דילמה קשה ביותר. העובדים

אינם מסוגלים לעבוד כאשר בחודש האחרון לדוגמה, עבדנו כל שבוע יום עד

יומיים. ישבנו עם הוועד, ונכון בהזדמנות זאת לומר לומר שהיתה ההענות

מצדו לעשות הסדרים. אבל מדובר, כאמור, על מחלה מידבקת שהולכת ו געשית

יותר קשה מיום ליום ואנחנו איננו רואים כיצד, בתנאי הסחר של היום,

שהורעו מאז הרפורמה עקב החלטות הממשלה, נוכל להמשיך לקיים את המשחטה?

חבר-הכנסת צ'רלי ביטון שלאל על המשחטה שבונים

מולנו שבקשר אליה היה ברצוני להוסיף ולומר שיש עוד הרבה כאלה. באשדוד

לבד יש שלוש משחטות כאלה.
היו"ר א. נמיר
את העופות של מי הם שוחטים?
ע. פרץ
שחיטה שחורה.
י. וענונו
זה שוק לבן; לא שוק שחור.
ש. ארבלי-אלמוזלינו
מי בונה עוד משחטות?
היו"ר א. נמיר
גורמים פרטיים. אמרו לנו בתחילת הישיבה, כאשר

עוד לא היית כאן, שאי-אפשר להתערב בנושא

הזה אם מדובר על יזמים פרטיים.
שר החקלאות א.כץ-עוז
הרישוי ניתן על-ידי הרשות המקומית.
מ. ברק
זאת הבעיה המרכזית שלנו. עופות אינם מגיעים

אלינו אלא למשחטות אחרות ולנו אין אפשרויות לא

כספיות, וגם לא כוח שכנוע. ערב ערב אני מדבר עם חקלאים, אבל העופות

נעלמים מאתנו מתוך סיבות שרובכם יודעים. אז לקיים מערכת כלכלית כזאת

זה בגדר הבלתי-אפשרי.
צ'. ביטון
אתה מדבר על סיבות שרובנו יודעים; אני, לדוגמה,

לא יודע על מה אתה מדבר.
מ. ברק
סוחרים באים בלילה למשקים ולחקלאים. ולא פעם

לוקחים לצורך העניין כלובים מ"מעוף", נותנים עוד

10, 20 עד 50 אגורות עבור כל עוף יותר. ובבוקר מגיעים אלינו כלובים

ריקים חזרה. אנחנו כל ביקר סופרים לא רק את הכלובים אלא גם את העופות

שלא הגיעו אלינו לשחיטה.

בחצי השנה האחרונה הפסדנו כמה מאות אלפי שקלים

ובנוסח לכך נוספה לנו הדאגה מה יקרה מחר? שכן מיום ליום המצב נעשה

יותר גרוע. בכל הדיונים, מתוך דאגה וכאב-לב כלפי העובדים שאני חי אתם

קהוב ל-15 שנה, העלינו את הבעיה של העובדים שעובדים אצלנו כל-כך הרבה

שנים. הוצעו לנו פתרונות, לא תמיד הם היו מקובלים עלינו, ויכול להיות

שיש כל מיני השגות בקשר אליהם. מכל מקום אנחנו סבורים שמדובר על בעיה

שצריכה למצוא את פתרונה בצורה חיובית ביותר.
הבעיה המרכזית שלנו מתמקדת בשאלה
איך להביא

עופות ל"מעוף" לשחיטה? מה שאני מבין הוא שצריך לזה הרבה כסף כיוון

שצריך להתחרות בסוחרים. בתנאי הסחר של היום, כפי שהם קיימים, כאשר

המחירים יורדים ועלות הסחורה החיה עולה, איננו מסוגלים לשלם יותר ממה

ששילמנו. איננו רוצים להגיע למצב של כונס נכסים או מפרק.

הבעיה המרכזית שלנו מתמקדת, כאמור , בכמות העופות

שצריכים להגיע אלינו לשחיטה. אם לא תהיה כמות מספקת - לא נוכל

להתקיים.
היו"ר א. נמיר
שמענו במהלך הישיבה שמאה מטר מ"מעוף" מוקמת

משחטה חדשה. שר החקלאות אמה לנו לפני דקות

אחדות שכירי להקים אותה צריך לקבל רשיון מהרשות המקומית. כיוון שכך אני

מבקשת לשאול את מר יוסי וענונו, האם המועצה נתנה רשיון להקים משחטה

חדשה?
י. וענונו
מדובר על מפעל שמוקם בתחום השיפוט של המועצה

האזורית באר-טוביה. אתמול דיברתי עם ראש

המועצה, מה חנן חסיד, וביקשתי אותו לא לתת רשיון עסק למשחטה החדשה.
היו"ר א. נמיר
המועצה האלוהית הזאת כוללת בתוכה גם מושבים וגם

קיבוצים?
י. וענונו
בעיקר מושבים.
היו"ר א. נמיר
מתי הרשיון ניתן?
י. וענונו
רשיון עסק המשחטה עדיין לא קיבלה.
היו"ר א. נמיר
מה עם הרשיון להקים את המשחטה?
א. דרול
דיברתי אתמול בערב עם ראש המועצה המקומית

והוא אמר לי בצורה חד-משמעית ש"מעוף" קיימת ולכן

המשחטה החדשה לא תקבל רשיון. מי שנתך את הרשיון להקמת המבנה זאת כנהאה

ועדת בניין ערים.
היו"ר א. נמיר
רשות הדיבור למר חנוך פרידמן, מנכ"ל "עוף

ירושלים". אני מבקשת לשמוע ממך האם גם המפעל

שלכם שייך למושבים ולקיבוצים?
ח. פרידמן
85,3% של המשחטה שייכים למערכת המושבית, ו-14,5%

למערכת הקיבוצית.
היו"ר א. נמיר
מאין אתה ?
ח. פרידמן
אני חבר קיבוץ נחשון.

ברצוני לתקן מספר שנזרק במהלך הישיבה לחלל החדר

ולומר שבמשחטת "עוף ירושלים" עובדים נכון להבוקר 217 עובדים יהודיים,

66 עובדים ערבים שמגיעים אלינו באמצעות שירות התעסוקה, ויש לנו קבלן

שמעסיק בין 100 ל-150 עובדי שטחים שמגיעים גם הם באמצעות שירות

התעסוקה.

משחטת "עוף ירושלים" קיימת כ-26 שנה. לפני כ-5

שנים נבנתה בה משחטה חדשה. מדובר על האזור של הפרוזדור שיש לו מיכסות

פטם גדולות יחסית, וחלק גדיל של? מתקיים סביב המשחטה הזאת.

משחטת "עוף ירושלים" היא משחטת הפטם הגדולה

ביותר במדינה בשנים האחרונות ויש לה מספר דברים שהם יחודיים רק לה כמו

כשרויות מיוחדות. היחודיות הזאת מעמידה אותה בעמדה מיוחדת לעומת כל

המשחטות האחרות.

אנחנו מנהלים משא-ומתן עם "מעוף" ומונח לפני

פרוטוקול מחודש מרץ 1989, זאת אומרת מזה 11,5 חודש, בכל הדיונים נושא

העובדים הוצג, ובעלי "עוף ירושלים" התחייבו לאורך כל הדרך להעסיק כל

עובד שיפלט כ?"מעוף" שניתן להעסיקו בצורה כלכלית. כאשר אני אומר: בצורה

כלכלית, כוונתי שלא ישחטו את אותו עוף שני שוחטים, או לא ילכו שני

גזברים עם אותו תיק לבנק.

המחוייבות שלנו לקבלן היא בהתראה של שבועיים,

ואני אומר את דברי אלה שבסופם אני אוסיף את המשפט שבשבילנו: עניי עירך

קודמים.

אני מצהיר שאני מנהל את משחטת "עוף ירושלים"

פחות משנה. שנה קודם לכן הייתי הגזבר של המשחטה כנציגו של המיעוט

הקיבוצי. נפגשתי עם כל מנהלי לשכות התעסוקה של קרית-גת, של קרית-

מלאכי ושל אשקלון, ואיש שלי, מנהל כוח-אדם של משחטת "עוף ירושלים" מקבל

חדר בשירות התעסוקה בבית-שמש ויישב שם יום בשבוע, כדי לקלוט אלינו כל

עובד יהודי שיהיה מוכן לבוא לעבוד במשחטה. נפגשנו עם או.אר.אס. עשרים

פעם - - -
צ'. ביטון
תשלמו לעובדים משכורות סבירות אז הם יבואו

לעבוד. פועלים לא רוצים להיות עבדים במדינה

הזאת .
היו"ר א. נמיר
חבר-הכנסת ביטון, אני מבקשת אותך לא להפריע

למהלכה התקין של הישיבה.
ח. פרידמן
משחטת "עוף ירושלים" משלמת משכורת על-פי חוק

על-מנת שהיא תוכל להמשיך להתקיים. מי שחושב

שניתן לקיים מפעל מזון במדינת-ישראל היום עם משכורות יותר גבוהות, אני

חייב להגיד לו שהוא טועה. הדגשתי מאין אני. יושבים כאן אנשים שמכירים

אותי. אני לא הולך בסוף חודש הביתה עם משכרות של 20 אלף שקלים. אני

נציג פועלים. כל מה שקורה כאן כואב לי כיוון שאני עבדתי עם האנשים

האלה הרבה מאד שנים ואני רואה עצמי כאחד מהם. אני מצהיר בפניכם שאני

אחד מהם.
י. שמאי
זה מיותר; אני לא רוצה לשמוע זאת.
היו"ר א. נמיר
חבר-הכנסת צ'רלי ביטון פגע במר פרידמן לכן הוא

השיב.
צ'. ביטון
לי יש טענות נגד מנכ''ל שרוצה להעסיק פועלים

כמו עבדים .
היו"ר א. נמיר
אני לא מוכנה לנהל דיון בצורה כזאת.
ח. פרידמן
לא נוכל להעסיק במשחטה יותר מנהלים, או 3

חשמאלים במקום אחד, אבל לרשות כל עיבד שירצה

לעבוד ב"עוף ירושלים", נעמיד אמצעי תחבורה או הסעה. עובדי משחטות

אינם אנשים שבאים לעבודה במכוניות פרטיות. יש לנו עובדים מקרית-גת

ומכל הפריפריה ואנחנו דואגים להם להסעה. כל עובד שירצה לעבוד אצלנו -
נקלוט אותו. אמרתי קודם
עניי עירך קודמים, ואני לא אומר את דברי

אלה בקלות, כיוון שגם עובדי השטחים צריכים להתפרנס. יחד עם זאת אני

לא נהנה כאשר אני רואה אנשים מעזה מסתובבים עם סכינים במפעל.

כל מה שאמרתי עכשיו הוא בגדר הצהרה של הבעלים של

משחטת "עוף ירושלים" לאורך כל הפגישות שאנחנו מקיימים מאז חודש מריץ,

עוד לפני שהדו"ח של הרפורמה פורסם. הצהרנו על הנושא הזה בכתב ואנחנו

גם חתומים עליו. אנחנו מעסיקים יועץ שתפקידו לגשר ולהתעסק עם הנושא

הזה.
י. שמאי
האורחים צריכים למסור לוועדה הזאת דיווח יותר

אמין .
היו"ר א. נמיר
אם הייתי צריכה להתייחס לדבריך אלה כי אז לא

הייתי צריכה להזמין לכאן הרבה פקידי ממשלה רגם

לא חלק מהשרים.

רשות הדיבור למר יצחק דבורה.
י. דבורה
יש לי טענות כלפי הוועדה שהחליטה לסגור את

משחטת "מעוף", ומה שאני אומר אלה הם דברים

בדוקים שאינם נאמרים מתוך ה"שרוול". "מעיף" היא משחטה רווחית:. היא

תפעולית-רווחית. אין שום סיבה שבעולם ש-206 עובדים, תושבי קרית-מלאכי

והסביבה, ילכו הביתה. לפני שנה באו אלינו בהצעת יעול והסכמנו ליותר

ממה שחשבו שנסכים כיוון שידענו שאין מנוס. 100 איש נשלחו לפני שנה

הביתה.

אני מסתמך על-כך שהמשחטה רווחית כיוון שאת

הדברים האלה שמעתי מאנשים שמטפלים בענייני המשחטה בדרגות הבכירות

ביותר. ציבור העובדים שעובד ב"מעוף" לא יוכל לעבוד ב"עוף ירושלים"

כיוון שהמשחטה הזאת לא תקבל ארתו לעבודה. מדובר על אנשים שבעוד

שנתיים-שלוש או חמש שנים צריכים לצאת לפנסיה. הם לא יוכלו לנסוע את

המרחק הגדול הזה מביתם עד המשחטה. אני נחנק בדברי, אינני יכול

לדבר - - - י .
רן כהן
הוועדה נפגשה אתכם?
י. דבורה
לא. היא כנראה ראתה לנגד עיניה רק מספרים;

לא אנשים. לעומתה אנחנו רואים את האנשים

שעומדים מול המספרים. חבל שכולכם לא באתם אתמול לעצרת כדי לראות את

האנשים ולשמוע מה עבר עלינו בשבוע האחרון.

יש טוענים שבחודשים האחרונים אין תפוקה מלאה-

במשחטה ואין שוחטים בה עופות. אנחנו יודעים שיש סידור בכיוון הזה,



כיוון שהעופות לא מגיעים מעצמם למשחטת "עוף ירושלים". מביאים אותם לשם

ולא ל"מעוף" איך משחטה כמו "מעוף" יכולה להיות רווחית אם מורים לא

לשחוט בה עופות אלא במשחטת "עוף ירושלים"? העופות עוברים לשחיטה

ב"עוף ירושלים" באישור ההנהלה, שיש לה הסכם עם תנובה.

אני מבקש לשאול את מנכ"ל "עוף "ירושלים" שאלה
פשוטה
למה אנשים מבית-שמש אינם עובדים ב"עוף ירושלים"? אם אנשים

מבית-שמש לא באים לעבוד אצלכם איך אתם רוצים שאנשים מקרית-מלאכי יבואו

לעבוד אצלכם? הם הרי יצטרכו לנסוע לעבודה עוד 50 דקות כל בוקר.
בנראה שמסתירים מאתנו משהו
או מבחינת השכר או

מבחינת התנאים, אחרת דבר כדה לא היה מתקבל על הדעת.
היו"ר א. נמיר
תודה. בעוד דקות ספורות אני אצטרך לעלות

למליאת הכנסת כיוון שעלי להגיש הצעה דחופה לסדר-

היום, וחבר-הכנסת עמיר פרץ ימלא את מקומי כיושב-ראש הישיבה.

רשות הדיבור למר חיים לוי.
ח. לוי
יש משהו שלא ברור לי מדברי שר החקלאית, שכן

מדובר על-כך שהוועדה שמונתה ליצ;ורך הנושא הזה
החליטה לסגור שלוש משחטות
"מעיף", "עוף קור", והמשחטה ברמת-ישי - - -
שר החקלאית א. כץ-עוז
דברים כאלה לא נאמרו.
רן כהן
צויין ששלושת המשחרת האלה עובדות ב-50% תפוקה.
ח. לוי
והומלץ על סגירתם.
רן כהן
נאמר לנו עוד כי בשלב הדה יש המלצה לסגור את

"מעוף", ובקשר המשחטה בצפון - - -
צ'. ביטון
יש כאן ויכוח על דברים שנאמרו במהלך הישיבה.
היו"ר א. נמיר
הוסבר לנו שיש שלוש משחטות בארץ שבהן עובדים

בתפוקה של פחות מ .50%-בתגובה לכך שאלתי: מי

הן המשחטות האלה? השר לא אמר שסוגרים אותן. בהקשר הדברים האלה אני

מבקשת לשאול את מר חיים לוי, למה לך לדאוג למשחטות האחרות? תדאג

ל"מעוף"; תדאגו לעצמכם.
ח. לוי
גם היום, לאחר שהודיעו לנו שאנחנו עומדים לפני

סגירה, הגשנו להנהלה תכנית הבראה. המנכ"ל שלנו

אמר שהוא לא יוכל לעבוד אם לא יהיו לנו בין 9 אלפים ל-10 אלפים טון

בשנה. אבל בהזדמנות אחרת הרא אמר שאפשר יהיה להמשיך לעבוד אם יהיר

למשחטה בין 5 אלפים ל-6 אלפים טין בשנה. מדוע הרא לא אומר את הדברים

האלה כאן?

אני- הגשתי בעצמי תכנית הבראה שלפיה ניתן להמשיך

לעברד. נכון, צריך יהיה לצמצם כוח אדם, מינהלה בעיקר, אבל ניתן להמשיך

לעברד במשחטה עם 5 אלפים עד 6 אלפים טון בשנה. עובדה שמר ברק כבה

הכניס לעניינים את המהנדס, הרגשה תכנית עברדה, ררק ביום רביעי בשבוע

שעבר ישבנו עליה רדובר על 5 אלפים עד 6 אלפים טון בשנה.

ב"מעוף" אפשר להמשיך לעבוד, ושאף אחד לא יגיד

לוועדה הזאת אחרת.



ויתרנו בשנה שעברה על שכר עבודה בסדר-גודל של כ-

25% משכר העבודה. כיוון שכך אני מבקש לשאול היכן הכסף? אנחנו לא
יודעים היכן היא
הוא "נבלע" במערכת. ויתרנו על 3 עופות ועל שבוע

הבראה פעם בשנה והכסף הזה "נבלע" במערכה. אילו הוא היה מופרש למגדלים

כתשלום על העופות - לא היו "בורחים" מאתנו עם העופות למשחטה אחרת.

ויתרנו, כאמור, על 25% משכרנו, וזה לא דבה שאפשר לזלזל בו . אני לא

מכיר מפעלים אחרים בארץ שניקלעו למצב כלכלי כזה וויתרו על -25% של השכר.

מנכ"ל "עוף ירושלים" הודיע לנו במפורש שמשחטה

שלו עובדים 217 עובדים יהודיים. מתוכם אתם צריכים להביך שמדובר על

פקידי מינהלה; אלה אינם פועלי יצור. פועלי יצור יש בקושי 120 עובדים

במשחטת "עוף ירושלים" והמספר הזה בדוק. נכנסנו ל"עוף ירושלים" ובדקנו

את הנושא הזה.
י . שמאי
כמה עובדים זרים עובדים במשחטת "עוף ירושלים"?
ע. פרץ
אין פועלים זרים: יש עובדי שטחים.
ח. לויי
על מה קל יותר לוותר? האם תזרקו יהודים לרחוב

ותדאגו לכך שעובדי השטחים יעבדו? אתם צריכים

לקחת בחשבון כמה כסף תצטרכו לשלם ל-206 מובטלים. אתם יודעים כמה הם

'יעלו לשירות התעסוקה? האם הכסף לא מגיע מהממשלה?

מנכ"ל "עוף ירושלים" אמר שבמשחטה שלו שוחטים

בעיקר בד"צ. כיוון שכך הייתי מבקש שתדעו שגם במשחטת "מעוף" שוחטים

בד"צ, עם אותך דרישות שקיימות לגבי "עוף ירושלים".

המבנה של משחטת "מעוף" אמנם נחשב לישן, אבל

הציוד חדש.

לא ברור לי איך הוועדה שמונתה החליטה לסגור את

"מעוף" בלי שהיא ישבה אתנו? האם אנחנו לא צד בעסק הזה? האם אנחנו

ניתנים לזריקה החוצה בקלי-קלות? גם לא ברור לי מדוע מעדיפים את משחטת

"עוף ירושלים" על-פני "מעוף". הרי "עוף ירושלים" נמצאת תחת כונס

הנכסים, ר"מעוף" לא. היא לא חייבת כסף כמו "ערף ירושלים". אם כך מדוע

מעדיפים את "עוף ירושלים" על-פני "מעוף"? שיעבירו את העופרת שמעבירים

ל"עוף ירושלים" ל"מעוף" ואז תהיה תעסוקה מלאה ב"מערף".
מ"מ היו"ר ע. פרץ
תודה. השרת הדיבור לחבר-הכנסת רן כהן.
רן כהן
אני רוצה לחתור לאיזשהו פתרון שיהיה נכון גם

מבחינה כלכלית וגם מבחינה תעסוקתית, אבל קודם

לכן צריך "לנקרת את השולחן" ממספר דברים; 1. על-פי הסקירה שלכם, בעבר

בעשר אצלכם מעשים מטומטמים. מישהו החליט להגדיל את כושר היצור של "עוף

ירושלים" בהשקעה אדירה, וכאשר כמות הפטמים של 170 אלף טון היתה פחות או

יותר יציבה, החליטו להשקיע מכספי משלם המסים או מכסף אחר עשרות

מיליונים כדי להגדיל את כושר היצור. אז קודם לכן צריך "לנקות את

השולחן" ממה שקרה בעבר. בעבר נעשו פשעים כלכליים מטומטמים אבל על זה

לא אחראים לא ערבדי "עוף יררשלים" ולא עובדי "מערף", אפילו לא פועלים

מהשטחים. מישהו אחר אחראי בעד זה, מישהו שכנראה ימשיך לקבל משכורת.

שמעתי כאן דברים מעניינים מאד לגבי העתיד. אם

המצב ימשך כך שכל אחד יפתח משחטה, כי אז גם ל"עוף ירושלים" לא יהיה

עתיד. על-פי הנורמה הלאת ה"סיפור" הזה יגמר במדינת-ישראל.



3. בעוונותי הרבים למדתי כלכלה וככזה אני מבקש

לומר לכם שצריך להחליט או ש"עוף ירושלים" יותר כדאית כיוון שיש בה

יתרון גודל, וביתרון הזה היא מסוגלת ליצר יחידת תפוקה במחיר יותר זול,

ואולי גם לשלם שכר קצת יותר גבוה, אז יש לה יתרון לגודל על-פני "מעוף",

כיוון ש"מעוף" יותר קטנה, ואז צריך להסביר לנו איך קורה שהמשחטות

הקטנות מרוויחות?
י. דבורה
הן מוכרות יותר בזול.
רך כהל
אז צריך להחליט; אי-אפשר, כלכלית, לטמטם בני-

אדם. יש לי רושם מכל ה"סיפור" הזה שהעופות

במדינת-ישראל הרבה יותר מתוכננים מאשר בני-האדם. על הכמויות אתם

יודעים; איך הן זזות אתם יודעים, איפה לשחוט אותם יותר טוב אתם יודעים,

על הכל אתם יודעים אבל על דבר אחד אינכם נותנים את הדעת והוא-. מהיכן

האנשים יתקיימו?

אני מנסה להיות "קר" עד כמה שאני יכול למרות

שאני מודה בפניכם שליבי "נקרע" בתוכי. בכיתי- אתמול יחד עם המפגינים.

יחד עם כל זאת אתם צריכים להיות הגיוניים, כי בלי זה לא נוכל להצ;יל את

המצב שאליו נקלענו.

4. "עוף ירושלים" איננה עובדת תחת כונס נכסים

אבל היא עובדת תחת מפרק של בנק הפועלים.
ח. פרידמן
חלק מהבעלים נמצאים בפירוק. "עוף ירושלים"

לא נמצא בפירוק; המערכת המושבית נמצאת בפירוק.
רן כהן
המינוי של הניהול לא נמצא בידי בנק הפועלים?
ח. פרידמן
לא. יש מפרקים לארגון הקניות המושבי שאחד מהם

הוא יושב-ראש מועצת המנהלים של "עוף ירושלים".

נציגי המושבים מינו אותי, קיבוצניק, להיות המנכ"ל. דבר כזה לא היה אף

פעם.

אני חוזר ואומר שמשחטת "עוף ירושלים" איננה

נמצאת בפירוק.
רן כהן
אין פאן עניין אישי, וכדאי לנו לעזוב את הנושא

הזה. אין טעם להמשיך בוויכוח הזה. לעניות דעתי

המצב הזה הוא לא רק עניין כלכלי אלא גם חברתי-תעסוקתי. נקודת המוצא

היחידה שיש מהמצב הזה תיא כזאת שאפשר להגשים אותה בשני אופנים; יש

לעובדי "מעוף" זכויות על העופות שאתם מחלקים בדיוק כמו שיש ל"עוף
ירושלים". אי-אפשר לומר לעובדים
עד היום קיבלת עופות לשחיטה, היתה

לכם פרנסה, ועכשיו תלכו הביתה. אין דבר כזה.

אפשר להחליט אחת משתיים; או שמאחדים את שתי

המשחטות ואז יתנו את המיכסות בדרך שההנהלה המשותפת האתת תחליט, על-פי

קריטריונים של יעילות, או שלא יאחדו את שתי המשחטות אבל אז יקיימו את

שתי המשחטות, כל אחת ביעילות המקסימלית שלה. אם משחטות באשדוד

מוכיחות שהן יכולות להיות רווחיות, גם משחטת "מעוף" יכולה להיות

רווחית, וגם משחטת "עוף ירושלים" יכולה להיות רווחית.

אני מצדד בכך שעובדי השטחים יעבדו. מבחינתי

עוד 210 או 170 עובדים של השטחים יובאו על-ידי קבלן לעבוד ב"עוף

ירושלים" אבל שעובדי "מעוף" ימשיכו לעבוד תחת תכנית-הבראה, צמצומים וכל.

מה שהם מוכנים ללכת לקראתו. אז בבקשה. שתהייה יעילות גם ב"מעוף" וגם



ב"עוף ירושלים", וששתי המשחטות תעבודנה ביעילות, או תחת הנהלה אחת, או

על-פי חלוקה. אבל לא תוך "שחיטת" פרנסתם של אנשים, ואני אומר את דברי

אלה על בסיס סופרציונאלי.

אם הממשלה תהיה מוכנה לתת 4 מיליון - מצויין.

אבל לא יכול להיות שהעניין הזה יפתר בדרך שבה יגידו לאנשים שהם לא

קיימים יותר. לא יכול להיות דבר כזה. אני מכיר מספיק טוב גם את חבר-

הכנסת יאיר צבן, גם את חבר-הכנסת חיים אורון, גם את מפ"ם וגם את החברים

שלי בהסתדרות וככזה אני אומר לכם שלפתרון כזה לא ניתך בשום-פנים-ואופך

יד.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
תודה. חבר-הכנסת רן כהן הציע הצעה שאני אבקש

מהשר להתייחס אליה. כמו-כן אני מבקש אותו

להתייחס לנקודה שמתסיסה מאד את האווירה, לפיה קיים מחדל ויש תחושה של

חוסר-אונים של כל המערכת במאבק על שחיטה שחורה שאני לא מכיר את ההיקף

שלה.
רן כהן
צריך לחסל את השחיטה השחורה.
מ"מ היו"ר ע. פרי-!
אנחנו רוצים שהשר יתן לנו ארכה כדי שנוכל להביא .
לכאן את נציגי האוצ
ר שינסו לתת סיכוי לפתרון חדש

תוך כדיי כך שהם ימשיכו להקציב את הסכום שהוא חושש, ובצדק, שיאבד.
י. שמאי
אני מבקש לומר מספר מלים עוד לפני שהשר ישיב.

אני סבור שברצון טוב אפשר לפתור את הבעיה.

אני מציע, על דעת כולם, כולל על דעת השר, לקיים ישיבה בהקדם כיוון

שלכולנו ברור שאפשר למצוא פתרון לבעיה.
שר החקלאות א.כץ-עוז
אתם צריכים להבין שמדובר כאן על מספר נושאים שלא

בהכרח יש בהם שליטה למערכת הממשלתית. אתם

מדברים על עופות ששייכים לחקלאים. אף אחד לא יכול לומר לחקלאי,

שהעופות הם שלו, לאן הוא ישלח אותם לשחיטה, אם הוא מייצר אותם על-פי

המיכסה.

העופות ש"זורמים" לשוק העוף החם למשחטות החדשות

שנפתחות, זאת לא מיכסה שחורה. חקלאי קיבל אפרוחים כדת וכדין, גידל

אותם, והוא מחליט שהוא לא רוצה לעבוד עם המפעל שלו. "מעוף" הוא המפעל

שלו. הוא הבעלים של המשחטה והוא יכול להחליט לאן לשלוח את העופות שלו

לשחיטה. זאת זכותו.
צ'. ביטון
אתה הבעלים שלו.
שר החקלאות א. כץ-עוז
טעות בידך; אינני הבעלים לא של המושבניק ולא

של המשחטה. מדינת-ישראל איננה הבעלים לא של

"מערף" ולא של "עוף ירושלים".
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אתה מסבסד את התערובת, אתה מסבסד את - - -
י. וענונו
אתה מחליט לסגור את המשחטה.
שר החקלאות א. כץ-עוז
אתם טועים ; מתוך ידיעה שמשהו יקרה במגזר של

המשחטות, הלכתי לשר האוצר ואמרתו לו שאני לא אתך

לו אפשרות לעשות רפורמה עד שהוא לא 'יבטיח לי שהוא ישתתף אתנו , לאחר

מכן, בגלל בעיות העובדים, במימון של סגירת המשחטות. קודם לכל לא

איפשרתי לו לעשות את הרפורמה ואת כל מה שקרה במשך השנה האחרונה. האוצר .

חתם, תחת אילוץ, על הדרישה שלי-, הוא לא אוהב לתת כסף לנושאים כאלה.



אני מודיע לכם שבקלות אני יכול להודיע ליושב-ראש
מועצת הלול
רד מהעניין; זה לא עניינך; תן להם לשבור את הראש. זה

יהיה הדבר הפשוט ביותר מבחינתי. אבל באותו הרגע האוצר יסתלך מהבטחתו .

אתם צריכים להבין שאחת משתי המשחטות תיסגר ולא

יעזור שום דבר. מפסידים כסף. כיוון שכך ההגיון אומר שמבחינת העובדים

צריך להוציא את מקסימום הכסף שאפשר להוציא מהממשלה.
אתם צריכים לדעת שההחלטה
מה עושים החקלאים,

איננה החלטה לא של המשחטה, לא ועל ארגון הקניות, לא של משרד החקלאות ולא

החלטה של מועצת הלול. אלה מצביעים ברגליים. תזמינו את כולם ותבקשו

אותם לשלוח את העופות לשחיטה ל"מעוף". מה אתם רוצים ממני? העופות

אינם שלי , לא שר הממשלה, ולא של הכנסת.

ההגיון אומר שבמקום שמזכיר מועצת הפועלים יגיד

לי תתפטר, יגיד לי; הצלחת להשיג 3 מיליון? - תנסה להשיג 4 מיליון.

אבל אם לא - אתם תסכמו את הדיון ואני מודיע לכם שאם הסיכום של הוועדה

יהיה שהחלטתם שלא צריך לסגור את המשחטה, אני אתן הנחיה ליושב-ראש מועצת

הלול, בכתב, שירד מהנושא. תשברו את הראש לבד. מדוע אני צריך לחפש לי

צרות?

תחשבו על זה שאני יכול ללכת עכשיו לשר האוצר
ולומר לו
תודה רבה, אני לא רוצה ממך שום דבר. המשחטות אינן של

המדינה, לא של משרד החקלאות, העופות גם הם לא שייכים לא למדינה ולא

למשרד החקלאות, מיכסות אני צריך לחלק על-פי תלושים כדת וכדלן, וכל אחד

יעשה כרצונו.
י. שמאי
משרד החקלאית לא מימן את הפיתוח של "עוף

ירושלים"?
שר החקלאות א. כץ-עוז
לפי מיטב ידיעתי - לא.
י. שמאי
מאין הגיעו ה-30 מיליון שקל לפיתוח?
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אני מבקש מכם לא לתמרן את הוועדה לכיוון לא

נכון. אנחנו לא עומדים עכשיו מול "עוף

ירושלים".
שר החקלאות א. כץ-עוז
אני מבקש מחברי הכנסת לחשוב מה הם עושים?

משחטות זה החלק התעשייתי. מי שאחראי על מנפטות,

על בתי-אריזה ועל משחטות הוא משרד התעשיה והמסחר שנתן או לא נתן

מענקים. כל הנושא הזה לא עבר דרך תקציב הפיתוח של משרד החקלאות, והוא

לא באחריותנו. משרד החקלאות סוגר היום 5 מנפטות מיותרות, 22 בתי-ארידה

מיותרים, ו-3 משחטות מיותרות, כיוון שהחקלאות איננה מסוגלת לשאת אותם

על עצמה. מה אתם רוצים שאני אעשה כשר החקלאות? תשפטי אותי ככזה.

עשיתי את מה שאני צריך; הלכתי לממשלה והודעתי לאוצר שאני לא אשחרר

אותו עד שהוא לא יבטיח שאם יהיה צורך לסגור את המשחטה - הוא יתן כסף.

כיוון שכך, שר האוצר חתם.
צ' . ביטון
הוא חתם בקשר מימון הסגירה?
שר החקלאות א. כץ-עוז
כן. מה אני צריך לעשות בסיטואציה הזאת?

החקלאי המייצר קיבל מיכסה של אלף עופות וגידל

אותם. 500 הוא יכול לשלוח ל"מעוף", ו-500 לשוק המקומי, למשחטה שבונים

באשדוד או בקרית-מלאכי.
י. וענונו
גם משחטת " מעוף " רוצה להתחרות .
שר החקלאות א. כץ-עוז
שתתחרה.
י . שמאי
אבל אתה עומד לסגור אותה.
שר החקלאות א. כץ-עוז
אני יכול להחליט עכשיו להפסיק את עבודת הוועדה,

להפסיק את המשא-ומתן עם מועצת הלול, ואני לא

אתערב יותר בעניין הזה ; אני אצא ממנו.

מ"מ היו"ר ע . פרץ : אני מבקש אתכם להפסיק את סערת-הרוחות.

אתם לא תורמים לנושא. אתם משחררים אחד אחרי

השני גורמים מאחריות, עד שבסוף תמצאו את עצמכם גיבורים אבל בלי עבודה.

שמענו מהשר שיש כסף שהוקצב על-ידי האוצר, אז אתם רוצים שניתן לו להעלם

סתם? מה קררה לכם?
צ' , ביטון
אם יסגרו את המשחטה למי אתה חושב יתנו את הכסף?

למנכ"ל או לעובדים? אילו הכסף היה ניתן לעובדים

כי אז ניתן היה לשבת ולדבר.
שר החקלאות א. כץ-עוז
תזמינו לכאן את נציגי האוצר ותדברו אתם על דה.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
תפקידנו לנסות לשנות את כיוון עבודתה של הוועדה

בעניין מימוש הכסף, אבל אל תגרמו לכך ששר

החקלאות יצא מהישיבה הזאת ויטלפן לאוצר שהוא משחרר אותו מהתחייבותו.
רן כהן
החלטה השר היא בעלת משמעות מרחיקת-לכת.

אין לנו מה להמשיך כרגע בדיון. צריך לומר

לוועדה לבוא אלינו בשבוע הבא עם תכניות אלטרנטיבות לגבי סיוע האוצר ואז

אנחנו נוכל לחוות דעתנו. כרגע אין טעם להמשיך את הישיבה.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אנחנו מבקשים מהשר לתת לנו אפשרות להביא לכאן את

נציגי האוצר כדי לנסות לגבש תכנית שבעזרתה נוכל

לפתור את הבעיה.
שר החקלאות א. כץ-עוז
התקנה בעניין הזה מדברת עד 23 בפברואר. אם

תידרש תקנה האומרת שעד סוף חודש מרץ החקלאים

רשאים לחזור ולהפנות את תוצרתם למקום שהם רוצים - אני אחתום על תקנה

כזאת. אני אסדיר את העניין החוקי ואתם תעשו מה שאתם רוצים.
ר. דבורה
הכסף שיגיע מהאוצר צריך להיות מיועד להבראת

המפעל.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אני מבקש אתכם להפסיק את סערת הרוחות. אל תגרמו

למעשה שיוביל אותנו יותר מאוחר לתנאים יותר

קשים.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יעקב שמאי.
י. שמאי
בואו לא "נילבש מסכות" ונפסיק להאשים את

המושבניק הבודד. בשתי הקבוצות, גם ב"עוף

ירושלים" וגם ב"מעוף", מדובר על קיבוצים ואנחנו לא צריכים להתעלם מהם.

במסגרת הסדר חובות הקיבוצים לא שמעתי מה התנועה הקיבוצית קיבלה על-פי

ההסדר-, מה היא עשתה עם הכסף?
רן כהן
הקיבוצים עוד לא קיבלו אף אגורה שחוקה אחת.
צ'. ביטון
מה המנכ"ל עשה כל הזמן ? טייל בעולם. הוא היה

יותר ברחבי העולם מאשר במפעל. בשביל מה הוא נסע

לחוץ-לארץ? כדי ללמוד איך שוחטים עופות? הוא אדם מושחת.

מ"מ היו"ר ע. פרץ; חבר-הכנסת צ'רלי ביטון, אני מבקש אותך לחזור בך

מהמלה-. מושחת.
צ' ביטון
לא אחזור בי מהדברים שאמרתי.
מ"מ היו"ר ע.פרץ
האורחים באו לכאן לא כדי לשמוע דברים כאלה.
צ' . ביטון
אני לא אחזור בי מדברי אלה ; אני מחכה מתחילת

הדיון כדי לומר את הדברים האלה. שדדו את

המדינה.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אני מבקש אתכם להפסיק את סערת-הרוחות. אי-אפשר

לנהל ישיבה בצורה כזאת.

חבר-הכנסת ביטון, אתה לא עושה טובה לעניין כאשר

אתה מערער מערכות שלמות. מנכ"ל "מעוף" אמר לנו בפירוש שהוא מוכן לעשרת

מאמץ כדי שהמפעל ימשיך להתקיים - - -
צ'. ביטון
אם יתנו לו יותר כסף.

מ"מ היו"ר ע . פרץ : הוא לא אמר זאת.
צ' . ביטון
זה מה שמשתמע מהדיון.

מ"מ היו"ר ע . פרץ : אני מבקש אותך לחזור בך מהמלה : מושחת.
צ' . ביטון
אני לא חוזר בי מהדברים שהשמעתי.
רן כהן
היושב-ראש רשאי לבקש למחוק את המלה הזאת

מהפרוטוקול.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אם כך אני מודיע שאני אמחק את המלה הזאת

מהפרוטוקול.
י. שמאי
מדוע דיברתי על הקיבוצים? כיוון שהקיבוצים לא

שילמו שום מחיר בגלל מה שקרה. 7 מיליארד שקל

חוברת בערכים של ספטמבר 1983, 5,6 מיליארד שקלים הסדר בערכים של

ספטמבר 1988, הזרמה ישירה, ומחיקה מהבנקים.

אפשר לברא לקיבוצים ולרמר להם שהם לא צריכים

להביא עופות לשחיטה ב"עוף ירושלים". שר החקלאות יכול לבקש ארתם להעביר

את העופות לשחיטה ב"מעוף". הקיבוצים לא יסכימר כיוון שהם חייבים כסף

לבנק הפועלים. אז מה אנחנו רוצים מהם?

שמעתי את דברי נציגי הוועדה ואני מאמין שאפשר

למצוא פתרון לבעיה. מה זאת אומרת התייעלות? העובדים ויתרו בכל מה

שנוגע לשכר. לא שמעתי שבאף מפעל ויתרו על דברים כמר שב"מעוף" ויתרו.

3 עופרת בשבוע למשפחה זה ריתרר עצרם.



אני לא מאמין שאי-אפשר להעביר עופות לשחיטה

ב"מעוף" על-פי הסדר של רצון-טוב אם משרד החקלאות ילחץ על מנכ"ל "עוף

ירושלים". יחד עם זאת צריך לזכור שאנחנו נכנסים לתקופה חדשה במדינת-

ישראל, של גל עליה עצום, אבל זה אומר לגבי קרית-מלאכי עוד 200 מובטלים,

וצריך לחשוב גם על האספקט הזה. הרי המדינה תצטרך לשלם למובטלים האלה.

ממה היא תשלם?

אני מציע לכולנו לקיים ישיבה נוספת עם הגורמים

הרלוונטיים כדי שנמצא פתרון לכך ש"מעוף" תוכל להתקיים עם 5 אלפים טוו.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
תודה. רשות הדיבור לשר.
שר החקלאות א. כץ-עוז
מנכ"ל מועצת הלול, מרגע זה ואילך, יצא מהתמונה.

לישיבה הקרובה - - -
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אני מבקש אותך לאפשר לנו לקבל את ההחלטה הזאת

ביום שני.
שר החקלאות א. כץ-עוז
אני רוצה לומר לאנשי "מעוף" שאם יש צורך בשינוי

התקנה המאפשרת לעוד חודש או ערד חודשיים שינוי

ביעדי החקלאים, הדבר יוסדר על-ידי.

מ"מ הי ו "ר ע . פרץ-. תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת צ'רלי ביטון.
צ'. ביטון
מטשטשים, לצערי, את העובדה שהוועדה שהתמנתה

פועלת בכיוון סגירתן של שלוש משחטות. האנשים

שקיבלו את רשות הדיבור אמרו את הדברים בצורה כזאת או בצורה אחרת, אבל

כולם צריכים להבין מה המגמה. שר החקלאות אומר בפיריש שהוא קיבל 4

מיליון שקלים כדי לסגור שלוש משחטות-, והוא גם נקב בשמותיהם.

לי ברור דבר אחד והוא שאין כל ספק בכך שמשחטת

"מעוף" צריכה להמשיך להתקיים. אם כך אפשר לצמצם את כל הבעיה שעומדת

בפנינו לשאלה של שיתוף-, או למצוא הנהלה משיתפת או קבוצה משותפת. הרי

בלאו הכי העובדים עובדים כמו עבדים. אם זה ב"עוף ירושלים" כי אז מדובר

על עבדים ערבים, ואם מדובר על "מעוף" - אלה הם עבדים יהודים. כולם יחד

הם עבדי הקיבוצים. יש לנו מדינה בשליטת הקיבוצים, ואלה מחזיקים

בעבדים. או שמדובר על עדות-המזרח, או על ערבים. במקרה של קרית-מלאכי

מדובר על עובדים מעדות המזרח, וב"עוף ירושלים" מדובר על עובדים ערבים.

צריך לחפש הנהלת משותפת כדי שהיא תמשיך לקיים את

שניי המפעלים. הלוואי שיבוא יום שהעובדים יוכלו לנהל בעצמם את המפעלים.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
תודה. רשות הדיבור למר חיים לוי.
ח. לוי
במשחטת "עוף ירושלים" עובדים היום כ-440 עובדים.

במשחטת "מעוף" עובדים נכון להיום 206 עובדים,

זאת אומרת 50% ממספר העובדים ב"עוף ירושלים". במשחטת "עוף ירושלים"

עובדים בעיקר ערבים, ואצלנו עובדים בעיקר יהודים. אז בבקשה, שמשחטת

"עוף ירושלים" תעבוד עם 200 עובדים יהודיים.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
תודה. רשות הדיבור למר שלמה סופר.
ש. סופר
אני מכיר אישית את החברים שמנהלים את "מעוף"

וככזה אני יכול להודיע לחבר-הכנסת צירלי ביטון

שב"מעוף" אין עבדים - - -
צ' . ביטון
כדאי שתבדוק את תלושי-המשכורת של העובדים.
ש. סופר
אני מכבד אותד ומעריך אה העזרה שאתה רוצה להושיט

לנו אבל אני צריך לשמור על כבודם של החברים

שלנו. אני מבקש להתייחס לדבריך ולומר שמנכ"ל המפעל איננו אדם מושחת;

ההיפך הוא הנכון.
צ'. ביטון
תבדוק מה המשכורת שלו לעומת המשכורות של

העובדים.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אני מבקש להפסיק את סערת הרוחות. אי-אפשר

להמשיך לנהל את הישיבה בצורה כזאת.

רשות הדיבור למר יוסי וענונו.
י. וענונו
אני מציע שהוועדה, בראשותו של מר גלעד, תפעל

ותאמץ את הדברים בכיוון הפתרון שאותו הציע חבר-

הכנסת רן כהן. אם משחטות פרטיות לעוף חם הל מפעל רווח'-, אין סיבה לא

לייעל את "מעוף" לכיוון כזה שגם היא תקלוט עוף חם ותהיה רווחית.

העובדים מוכניים להתייעל ולשאת את חלקם במאמץ.
ר. דבורה
אני פוחד שהעובדים, בגלל החלטות לא נכונות, יפלו

בין הכסאות.

אני מצטרף לדבריו של מר שלמה סופר ומדגיש

שהדברים שאמר חבר-הכנסת צ'רלי ביטון רחוקים מהמציאות - - -
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אל תחזרו לעניין הזה. חבל על זמננו.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת רן כהן.
רן כהן
יכול להיות שהפתרון של חלוקה שתקיים גם את

"מעוף" וגם את "עוף ירושלים" בפרופורציות אחרות

לא תהיה ל"תאבון" מבחינת חלוקת הכספים שיגיעו מהאוצר, אבל אז אתם

צריכים להבין שאותם 4 מיליון שקלים שיבואו מהאוצר, חלקם יבוא להבטיח

שלאותם עובדים מקרית-מלאכי תהיה פרנסה. לא כל ה-4 מיליון שקלים יוצאו

לקיזוז חובות.

אנחנו לא מוותרים על הסיוע של האוצר כדי להבריא

את המצב הכלכלי של שתי המשחטות. מדובר, כאמור, על ה-4 מיליון רק לגבי

שתי המשחטות-. "מעוף" ו"עוף ירושלים".
מ"מ היו"ר ע. פרץ
תודה. רשות הדיבור למר גלעד.
מ. גלעד
1. הוועדה שאני מכהן כיושב-ראש שלה הוקמה על-פי

החלטת הממשלה ועל-פי החלטת הכנסת כאשר היא קיבלה

את תקציב המדינה.

2. הוועדה לא קיבלה החלטה על סגירת משחטות-,

היא לא בעלת המשחטות. היא המליצה על דרך לצמצום כיוון שהיה עודף בשוק.

3. מאז שהוועדה התחילה את עבודתה ה'יא החזירה

לשוק כ-30 אלף טון.

אתם חייבים להבין שהשוק מתנהג בדרך אחרת. השוק,

היום, קולט הרבה יותר עוף חם, עוף חי, פחות עוף קפוא - - -
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אני מבקש אתכם לאפשר למר גלעד לסיים את דבריו.
מ. גלעד
הכסף שהאוצר יעביר למערכה הזאת עומד על

2,2 מיליון שקלים ולא 4 מיליון שקלים כפי שצויין

כאן בטעות. בהקשר הזה של הדברים מן הראוי לציין שהאוצר גם קבע את

פריסת החובות של "עוף ירושלים".

לפי הערכתי אתם חייבים להזמין לכאן את נציגי

האוצר.

משרד החקלאות ישמח מאד לא ליזום פעילות בעניין

הזה. אתם חייבים לקחת בחשבון בהקשר הזה של הדברים שכל פתרון שיוצע הוא

פתרון שצריך לתת אפשרות כלכלית, תוך כדי התייעלות, כדי ששתי המשחטות

תצלחנה להתקיים.

אני מטיל ספק, בגלל הדרישות שקיימות בשוק בארץ

היום, בכך שיש לקבוצת משחטות אפשרות להמשיך להתקיים. יחד עם זאת אני

חוזר ומדגיש כי בעיית העובדים היא בראש מעיינינו. כל מה שמעסיק אותנו

היא השאלה-. איך מבטיחים לעובדים המשך תעסוקה?

בשנת 1989 נסגרו בארץ בין 5-6 מנפטות, וקרוב ל-

19 בתי-אריזה, כי המערכת החזיקה מערכות-תמך שלא עמדו בשום יחס לתשתית

החקלאית.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
הדוגמאות שאתה מביא בפנינו אינן דומות לענייננו.

מ. גלעד-. אני מציע לקחת בחשבון את האפשרות שאנחנו עשויים

להישאר קרחים מכאן ומכאן.
ח. לוי
זה מה שאתם "מטפטפים" לנו טיפין טיפין.

אתם מחדירים לנו את העובדה הזאת כל הזמן.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
אתה לא תורם לדיון בהערות מהסוג הזה. אל תנסו

להיות פופרלריים לאל תגרמו לכך שכל העובדים

ישארו יותר מאוחר בבית.

אני מבקש לסכם את הישיבה; 1. אני מעריך את

העובדה שבראש כל מערכה ההמלצות עומדת הדאגה לעובדים. אני גם מעריך מאד

את הצהרת הכוונות של מנכ"ל משחטת "עוף ירושלים". יחד עם זאת בפועל איך

לעניין הזה כל סיכוי. הוא לא עומד במבחן המציאות. גם אם הוא יעשה את

המאמצים הגדולים ביותר הוא לא יצ:ליח לקלוט ולו עובד אחד מקרית-מלאכי.

זאת עובדה. לאנשים יש סיבות מסיבות שונות כדי לא לעבור לעבוד ב"עוף

ירושלים". אנחנו מכירים את הנושא הזה מכל מיני מערכות של צמצומים

ואיחודים. אף עובד לא עבר מאזור לאזור. זאת מנטליות של עובדים, זאת

המדינה בה אנו חיים, כך היא בנויה, ואנחנו צריכים לקחת בחשבון את

העובדה הזאת.

אני אומר שוב שאני מעריך גם את הצהרת-הכוונות

וגם את הרגישות של מנכ"ל "עוף ירושלים", אבל העניין הזה לא תופס, והוא

לא תלוי בו.

2. עם כל הכבוד, הממשלה איננה יכולה להחליט מתי

היא מעורבת בעניין מסויים, ומתי היא תתנהג כמו בת-יענה. היא לא יכולה

לומר לנו שהיא מצטערת, שהמגדל יחליט מה שהוא רוצה, הכל יהיה חופשי,

ראי-אפשר יהיה להתערב במערכת. אני סבור שבשעה כזאת של עליה, בשעה כזאת

של מצוקה באבטלה, מותר למדינה להתערב, גם אם התערבות כזאת תראה כאילו

יש בה פגיעה במדיניות השוק החופשי.

אילו השר היה עומד אתמול מול אותן נשים גאות

בעבודתן, למרות העבודה הקשה שהן מבצעות, בוכיות, - הוא היה מגיב אחרת.

לא פשוט להתייצב מול עבודה עברית מכובדת כזאת ולומר בקלות-ראש שהממשלה

לא תתערב.



אנחנו נזמן דיון לשבוע הבא שאליו נזמין את נציגי

האוצר ואת נציגי הוועדה כדי לקבל פירוט בקשר מורכבות ההחלטה. אי-אפשר

לקבל את העובדה שבגלל ההחלטה הזאת של שר החקלאות נשחרר את האוצר

ממחוייבותו. האוצר כבר קבע לעצמו הקצבת סכום מסויים ואני לא מעריך שאם

הוא יעמוד בפניי עובדות חדשות שיוצרות שמירה על מקומות העבודה בקרית-

מלאכי, הוא יחליט שאם ההסכם מלפני 8 חודשים לא מתבצע, הוא לא יקיים את

חלקו.

אני מבקש לומר לחבר-הכנסת צ'רלי ביטון שלנו,

כחברי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אין כל סיבה שבעולם "להעיר דובים

משנתם". לדברים שאמר מר גלעד - אין כל בסיס. לסגירת מנפטות אין כל

קשר לסגירת משחטות כיוון שהמבנה שלהן אחר. מספר העובדים הקבועים

במנפטות עומד בקושי על 5%, ועובדים בבתי-אריזה הם ברובם עובדים זמניים.

הבעיות שאנחנו מדברים עליהן שונות בתכלית.

אין נושא מורכב יותר ממשחטה, ואין עובדים

במדינת-ישראל שהייתי מצדיע להם, כמו עובדי המשחטות. יחד עם כל זאת

יכול להיות שמשרד החקלאות ומשרד האוצר כבר נבהלו ולא יגשו בכלל לטפל

במשחטות חדשות אחרי מה שקרה ב"מעוף". יכול להיות ש"מעוף" מהווה "סכר"

לתפישה שחשבו לגבש בתקופה זאת או אחרת לגבי משחטות אחרות.

ה-2,2 מיליון שקלים מיועדים כדי לפתור את בעיית

האיחוד בין "מעוף" ו-"עוף ירושלים".

הנושא שאנחנו מדברים עליו מסובך. הבעלים של

"עוף ירושלים" נמצאים תחת שליטתו של מפרק, עם מחוייבות להסדר המושבים

או הסדר הקיבוצים.

א. נדיב-. אני מבקש את רשותו של היושב-ראש להשמיע הערה.

אני מבין שאנחנו עומדים לקבל הצעה שדוחה את

ההחלטה לשבוע או לשבועיים. זאת אומרת שעובדים בכיוון של פסק-זמן שנתון

לשיקולים. אני לא משמיע את דעתי האישית אבל אני מבין שזה הסיכום שהושג

בינתיים.

המפעל, כיום, נמצא בהשבתה, כולל התנחלות של

העובדים. בתוך המפעל יש מיתקנים שלא שייכים ל"מעוף", והם נמצאים כרגע

בחצר. לנו יש צו בית-משפט להשתמש בהם ואנחנו לא משתמשים בהם כיוון

שאנחנו רוצים שיהיה שקט במערכת. אני סבור שהאפשרות היחידה היא

שהעובדים, שהיחס שלי אליהם ידוע, יסירו את העיצומים בתקופת-ההפוגה

הזאת.
מ"מ היו"ר ע. פרץ
יש מזכיר מועצת פועלים, יש ראש מועצה, יש ועד

עובדים, ואני מציע, לאור הנתונים החדשים, שמחר

בבוקר יתכנסו כולם יחד כדי לקבל החלטה בעניין הזה. הטענה ששמענו זה

עתה חשובה, כיוון שלעתים נגרמים במצבים כאלה נזקים בלתי-הפיכים שבסוף

הופכים להיות גורם לסגירת מפעל.

אני מכיר אתכם כאנשים אחראים לכן אני מציע שעוד

הערב תשבו ותחשבו איך לנצל את פסק-הזמן שניתן לכם בצורה כזאת כדי

שכולנו נבוא בידים-נקיות ולא נגרום נזק האחד לשני, לכדי ליצור תנאים

שנוכל לדון בעזרתם על שינוי ההחלטה והכיוונים שלה.

תודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 13.25)

קוד המקור של הנתונים