ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/02/1990

מד"א; פיטורי עובדים וצמצום הייצור במפעלי אמקור

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. יי בשבט התש"ן (5 בפברואר 1990). שעה 00;09

נ כ י) ו
חברי הוועדה
א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

רן כהן

עי פרץ

י' צבן

י' שפרינצק
מוזמנים
לסעיף 1;

א' ריפטין - משרד הבריאות

ד' מילגרום - אגף התקציבים, משרד האוצר

ד' שורר - חשב מד"א

לסעיף 2;

א' ברנשטיין - מנכ"ל אמקור

י' שנבל - מנכ"ל מפעל אמקור בתל-אביב

ג' בן-טל - מנכ"ל מפעל אמקור בירושלים

י י אבני - מנכ"ל אמקור בהרצליה

סי חבאני - נציג ועד מפעל אמקור בתל-אביב

ר' רחופר - נציג ועד מפעל אמקור בתל-אביב

אי מאור - נציג ועד מפעל אמקור בירושלים

אי יעקב - נציג ועד מפעל אמקור בירושלים

ש' ויינברג - נציג ועד מפעל אמקור בהרצליה

ג' גלמן - מזכיר מועצת פועלי תל-אביב

שי תנעמי - מזכיר מועצת פועלי הרצליה

מ' נויוביץ - יו"ר האיגוד המקצועי של מועצת פועלי ת"א

אי ארניה - מזכיר איגוד מקצועי במועצת פועלי הרצליה

אי סופר - מזכיר אגודת המתכת במועצת פועלי ירושלים

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

שי הורן - כלכלנית, התאחדות התעשיינים

י י לוי - משרד התעשיה והמסחר

ני אורי - ממונה ראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה

והרווחה

בי פפרמן - רשות לפיתוח כוח אדם, משרד העבודה והרווחה

ני קריסטל - אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

י' אריאב - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

די צבן - אגף התקציבים, משרד האוצר
מזכירת הוועדה
א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג
סדר-היום
1. מד"א

2. פיטורי עובדים וצמצום הייצור במפעלי אמקור



מד"א
היו"ר א' נמיר
רבותי , בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

אינני יכולה להתחיל בסדר-היום בלי להביע צער עמוק על המעשה הנפשע שנעשה אתמול

במצרים ולשלוח בשמנו תנחומים למשפחות.

ובנושא מד"א. היתה מהומה ויש כסף לתשלום משכורות. המהומות האלה חוזרות כל

חודש. אני מכירה אותן שנה וחצי. היה הסכם. אני מבינה שמד"א מילאה את כל התנאים.

אנחנו לא מזדרזים בהכנת החוק עד שנראה איך עובד ההסדר.

די מילגרום;

בתוף נמצאת תכנית הבראה בין מד"א לממשלה, מחודש אוגוסט 1988.

בשנה זו הממשלה לקחת על עצמה את המחוייבות שלה בקשר למפעל הפיס, ועמדה בכל ההסכם.

אחד הסעיפים בתכנית הוא שמד"א מתחייב לאזן את תקציבו. מתברר שבפועל היו

סטיות מסויימות בתכנית ההבראה ומספר חודשים די ארוכים מד"א לא איזן את תקציבו

ונקלע לבעיות כספיות. עובדה זו היתה אחד הגורמים ששר הבריאות ביקש שימונה יושב

למד"א, כדי לאפשר יתר מעורבות של הממשלה.

נכון לחודש זה הממשלה עמדה בכל המחוייבות שלה והעבירה את כל הכספים. עם זאת

מד"א טוען שהוא לא מאוזן.

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת שנקבל מהאוצר התחייבות בכתב. נקעה נפשי לעסוק בענין מד"א. אני

מבקשת לקבל דברים בכוזב, עם חוות דעת מה לא בסדר מצד הנהלת מד"א ומה היא לא

מקיימת.
א' ריפטין
ביום ראשון הקרוב ונהיה ישיבה, ללא הנהלת מד"א, כדי להגיע להחלטה סופית לפתרון

הבעיה.

מצער שתמיד העובדים צריכים לשאת על גבם את הפיגור בתשלום המשכורת. הם זועמים

על כך, ובצדק.

האוצר העביר 750 אלף שקל. זו המנה במקום ההגרלה. המשרד גייס כ-700 אלף שקל.

שני הסכומים האלה איפשרו תשלום המשכורות. המשכורת נטו נעה מסביב למיליון ו-400

אלף שקל. נותרו כמה יתרות שנשלים בחודש הבא.
ד' שורר
הגעתי למד"א בראשית חודש ינואר, לפי בקשת משרד האוצר ומשרד הבריאות. התמונה

פחות או יותר היא; רמת הניהול של הארגון נמוכה ביותר. גם בעלי תפקידים מרכזיים

לא מצויים במערכת תקופה ארוכה. יש לי קושי לקבל כמעט כל דבר שאני זקוק לו כדי

לנתח מה קורה בארגון. במקרה הטוב ביותר זה ענין של שלושה חודשים. אי-אפשר לקבל

דו"ח מיידי, ואני אומר את הדברים בזהירות. מערכת השירותים המשקיים הקשורים במד"א

אבסורדית ובלתי אפשרית. יש הסכם בין הממשלה, קופות-החולים והרשויות המקומיות.

מד"א איננו צד אלא גורם מממן אשר צריך לגבות מ-300 רשויות מקומיות שאין להן כסף,

מקופות חולים שאין להן כסף, מהממשלה שאין לה כסף. למד"א יש גרעון מצטבר גדול מאד.

אני לא יכול להגיד מספר מדוייק, אבל הוא עשרות מיליונים.
היו"ר א' נמיר
לפני שבוע אמרו 8 מיליון.
ד' שורר
הדו"ח מ-31 בדצמבר 1987 מצביע על גרעון של 18 מיליון שקל. בשנתיים הנוספות

שעברו מאז, הגרעון הזה גדל ולא פחת. משרד הבטחון איננו מכסה את הפעולות של מד''א.

יש צורך בשינוי ההסדרים.

תכנית ההבראה מבוססת על דו"ח מסויים שנערך אחרי בדיקת המערכת, לפני שנתיים.

לדעתי , הדו"ח הזה לא יכול לשמש הסכם לפעילות, כי בפתיחה שלו נאמר שהוא לא מבוסס

על בדיקת נתונים.
היו"ר א' נמיר
אנחנו לא נכנסים עכשיו לדיון. נצטרך לקיים דיון. השאלה היא איך מבטיחים

שבחודש הבא לא נעמוד בפני אותה בעיה.
ד' שורר
מד"א מפסיד כיום כמיליון וחצי שקל לחודש. אין שום דרך לממן גרעון זה אלא אם

ייעשו מספר - הסדרים ותהיה מדיניות אחרת לניהול מגן דוד אדום. יש ענין של העברת

2-1.5 מיליון שקל לחודש וכיסוי גרעונות של פעילות מימון. לדעתי, תוך 10 ימים

הארגון לא יוכל להמשיך לתפקד. גם שר האוצר וגם שר הבריאות דווחו על-ידי לפני

שבועי ים.

על שולחננו מונח חוק מד"א. עיכבנו את הכנתו, כי אנחנו חושבים שההסדר הוא

מעבר למה שקובע החוק. האם תוכל להמציא לנו דברים בכתב?

די שורר;

כן.
היו"ר- א' נמיר
מה עם המשכורות?

די שורר;

משכורת נטו שולמה אתמול. יש לנו התחייבות למס הכנסה להעביר תשלומים בגין

חובות העבר. המשמעות היא שתוך הימים הקרובים הארגון לא יכול להמשיך לתפקד. אשלח

את החומר עם שליח.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה החוב למס הכנסה?
ד' שורר
יותר מ-10 מיליון שקל, בין 10 ל-12 מיליון.
היו"ר א' נמיר
מתוך ה-18 מיליון.



די שורר;

מתוך 18 מיליון פלוס.

היו"ר א' נמיר;

תודה לאורחים שלנו.

פיטורי עובדים וצמצום הייצור במפעלי אמקור
היו"ר א' נמיר
אנחנו עוברים לנושא של פיטורי עובדים וצמצום הייצור במפעלי אמקור.

לפני שאנחנו מתחילים בדיון אני מבקשת להקדים ולומר; המשבר פוקד את חברת אמקור

זמן רב. עוד בזמנו של יורם בליזובסקי כמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר היה, מטעם משרד

התעשיה והמסחר, בודק לחברת אמקור. אני יודעת שבהרצליה מכרתם את הנכס כדי לממן

חלק גדול של החובות. אבל מה שמטריד היום את העובדים ואת ההנהלה זה שהשוק המקומי

לקניית טלוויזיות, לקניית מקררים, לקניית מזגנים, נמצא בשפל שלא היה כמותו, בגלל

התחרות של התוצרת המיובאת מחוץ-לארץ. יש האומרים שלא רק שתוצרת חוץ אפשר לקנות

באותו מחיר כמו תוצרת הארץ אלא יש מוצרים, וזה נכון ביהוד לגבי מקררים, שמחיר של

התוצרת המיובאת זול יותר מזה של תוצרת הארץ. כל צמצום במכירות מביא לצמצום

במפעלים וכל צמצום במפעלים מביא למערכת של פיטורים וצמצום במפעלים.

במפעלים בהרצליה ובירושלים העובדים הלכו לקראת ההנהלות. בהרצליה העובדים

הסכימו לעבוד 4 ימים בשבוע בשכר של 4 ימים. אותו דבר קרה בירושלים. הלכו

לוויתורים אדירים בנושא השכר. אילו על-ידי הוויתורים האלה היה משתפר מצבו של

המפעל והוא היה מתחיל לחזור למערכת יצרנית יותר, משמעותית, גם אז לא היינו

עוברים בקלות על העובדה שעובדים צריכים לוותר על נתח אדיר של השכר שלכם. אבל זה

לא כך. ההידרדרות גוברת והולכת.

נשמע את דבריו של מנכ"ל אמקור, אורי ברנשטיין. תאמר לנו אם לאמקור יש מפעלים

מבוססים שמצבם משביע רצון.

אי ברנשטיין;

אני מודה על ההזדמנות להופיע בפני הוועדה. הסיבות למצב הקיים הן לאו דווקא

התחרות בייבוא. הסיבות הן משבר שנמשך שנתיים ומיתון בשוק מוצרי הצריכה. ההצהרות

שהמיתון נגמר לא גורמות לאישוש במשק. יש כוח קנייה אבל אנשים לא קונים מוצרים.

המפעלים, בעיקר בירושלים ובהרצליה, נפגעו מסיבות שונות. מפעל אמקור מקררים, אם

תהיה נכונות לעזור, אפשר יהיה לתקן.

המשבר הזה מצא את אמקור, לפני שנתיים, גם במצב כספי קשה. בסוף 1988 היינו

חייבים למערכת הבנקאות בישראל 70 מיליון ש"ח, שהיו אז כ-35 מיליון דולר, על מחזור

של 85 מיליון דולר. זה נבע גם בגלל השקעות שעשינו בתעשיה, מעל יכולתנו. היום,

כעבור שנה, חייבים למערכת הבנקאית רק 50 מיליון שקל, זאת אומרת שהחזרנו למערכת

הבנקאית 30 מיליון שקל. להיות חייבים 25 מיליון דולר על מחזור של 85 מיליון, זה

יותר טוב מאשר להיות חייבים 35 מיליון. זה צעד שהוריד את עלויות הריבית והכריח

אותנו גם לפעולות ייעול.

עשינו סידרת פעולות. לצערנו, פיטרנו 400 איש מתוך 1.550 שהיו, ואני חושב

שאחרי הפיטורים האחרונים נתייצב על 1,050. התכנון הוא שאותו מהזור, של 85

מיליון, יהיה ב-1990, עם 1,050 עובדים.



אנחנו נמצאים באמצע תהליך הבהאה שאיש לא עזר לנו בו, ואפשר לעזור לנו בו.

אנחנו לא ביקשנו לא מחיקת חובות, לא דחיית חובות, לא קונסולידציה של חובות. אנחנו

נסתדר בכוחות עצמנו, בעזרת העובדים. מה העזרה שאנחנו מבקשים? יש עליה. כיום כל

עולה חדש מקבל פטור של 100% מס קנייה על תוצרת הארץ, ו-50% פטור על ייבוא. איש

לא יכול להבין למה עולה חדש צריך לקבל הנחה או פטור על ייבוא. ישבתי עם אנשי

האוצר, תלו את זה בהסכמים עם השוק המשותף והשוק האמריקאי.

אנחנו צריכים לקלוט עליה. אם רוצים לפתח תעשיה - מה יותר טבעי מלתת להם

הנחות על מוצרים שלנו? ביקשנו שיבטלו את הפטור על הייבוא וישאירו אותו רק לגבי

תוצרת הארץ. לא רק שנענינו בשלילה אלא שבהצעת התקציב של הממשלה ביטלו את הפטור

בכלל ורוצים לתת לכל עולה מענק של 2,500 שקל, בטענה שזה יחסוך כסף לאוצר.

אם תחזית העליה היא 100 אלף עולים, זאת אומרת 30 אלף משפחות - התעשיה

הישראלית יכולה לספק את כל המוצרים שלהם ויהיו מקומות עבודה.

מצבו של אמקור מקררים הוא הטוב ביותר, וכרגע לא נפטר. יש תחזית של 40 אלף

מקררי מכירה השנה. לא זה המצב באמרון הרצליה, שכולו עובד לייצוא ולא לשוק המקומי,

אלא אם הפטור יוחזר והוא יחזור לטלוויזיות.

השקענו מאמצים אדירים בגידול הייצוא, הקמנו חברות שיווק - אני מדבר על מוצרים

של אמרון, לייצוא - בעיקר מטהרי אוויר אלקטרוניים. יש בעיה של מימון הייצוא. כל

מימון הייצוא היום הוא בידי הבנקים. הבנק מודד את זה בנפח האשראי הכללי. הבנק

אומר, ייצוא מסופק, אני לא רוצה לממן.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מה זאת אומרת "לממן"?
א' ברנשטיין
כשאני שולח סחורה לקליינט, עוברים חודשים עד שאני מקבל את הכסף. וכשמדובר

במשלוח לחברות, אף חברה אמריקאית לא תקנה ישירות מהארץ. אנחנו שולחים למחסן

בניו-יורק. יש תהליך של 9-7 חודשים עד שמתקבל הכסף. זה מימון הייצוא.

אילו היינה לנו אפשרות לממן ייצוא, לא היתה בעיה להגדיל את הייצוא. אנחנו

נאלצים להקטין את הייצוא, כי אין אפשרות לממן אותו. יש לנו למיליון דולר

משלוחים, ואנחנו לא יכולים לממן. השקענו 10 מיליון דולר במחסני שיווק. מזגנים

אנחנו מוכרים באירופה ובארצות-הברית, הם צריכים להיות שם בינואר-פברואר ולכן צריך

להתחיל לייצר אותם בספטמבר-אוקטובר. זה תהליך ממושך ויקר. אנחנו לא רוצים תמיכה

אלא רק נפח מימון, שעולה לנו ריבית גבוהה. הריבית על מימון הייצוא היא גבוהה, היא

לא מסובסדת. אני מוכן לשלם את הריבית. אני צריך את הנפח. אומר הבנק, תייצוא בפחות

כסף.

התחרות של הייבוא היא תוצאה ישירה של חתימת הסכמים עם ארצות השוק המשותף ועם

ארצות-הברית. אנחנו חשופים גם לארצות השוק המשותף וגם לארצות הברית, אבל לא

הרנארגנו לזה, ויש ייבוא שמגיע לארץ ודינו שונה מדין ייצור מקומי. אמרנו שאנחנו

רוצים שיוויון. כדי לייצא, למשל, מזגנים לאנגליה אני צריך לעבור בדיקה של מכון

התקנים וזה עולה לי 15 אלף לירות שטרלינג, ושולחים שליחים לבדוק את המפעל שלי.

אני רוצה שאותו דין יהיה אם מייבאים מאנגליה לארץ. זה לא כך.
היו"ר א' נמיר
כמ מקררים אינם מוכרים?
א' ברנשטיין
בארץ, 40 אלף בשנה. תדיראן - 20 אלף בשנה. אם על תוצרת הארץ יהיה פטור ממס,

שני-שלישים יהיו לאמקור ושליש יהיה לתדיראן. נניה שיעלו 30-25 אלף משפחות, זאת

אומרת 25 אלף מקררים, וזה 250 אלף שעות. אלף מקרקעים זשה כ-250 אלף שעות.
ש' תנעמי
הרצליה נתברכה במשך שנים רבות בשקט תעשייתי, ולכן המצב של אמרון מעורר דאגה.

ציבור העובדים תרם את הלקו בידיעה שאולי זה יבריא את המפעל, אבל אנהנו

עומדים היום בפני שוקת שבורה. אחת השאלות שאנהנו נשאלים על-ידי העובדים היא, מדוע

נמכר הנכס בו בזמן שנאמר שחברת אמקור מסוגלת בדרך כלל להתמודד עם הבעיות.

נאמר: ענ" עירך ועניי עיר אחרת - ענ" עירך קודמים. אני מדבר עכשיו על עניי

עיר-' .
היו"ר א' נמיר
כמה עובדים יש?
ש י תנעמי
130 עובדים במקום 300 שהיו. עובדים בכירים נפלטו ממעגל הייצור. צריך לדון על

זה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם יש סכנת פיטורים מהמפעל בהרצליה?
היו"ר א' נמיר
כן.

אני מבינה שמזכיר מועצת פועלי הרצליה טוען שאין עבודת ומחזיקים את העובדים

בצורה מלאכותית.

אי סופר;

במפעלי אמקור יש גלים, יש חודשים קשים ויש עונות יותר טובות. המתכונת של 4

ימי עבודה בשבוע החלה בירושלים, כי העובדים לא רצו שיפוטרו עובדים. ציבור

העובדים העדיף לעבוד 4 ימים בשבוע, כדי שלא יפוטרו עובדים.
רן כהו
כמה עובדים יש?
קריאה
70-65. היו 110-100.



אי סופר;

לא התברכנו בתעשיה גדולה בירושלים. יש בה 10% בלבד מכלל המועסקים בעיר. המפעל

בירושלים יקר לנו ואנחנו צריכים לשמור עליו כעל בבת עיננו. נעשה הכל. בדרך כלל

תמיד פעלנו לטובת הענין הירושלמי, המפעל הזה ומפעלים אהרים. צריך לשמור על המפעל

הזה וגם להרחיב אותו.
היו"ר א' נמיר
מה פגע במפעל המנועים?
א' ברנשטיין
בעיקר הי יבוא.
ג' גלמן
אני רואה את הקונצרן במכלול, מפעלי הקונצרן מפוזרים בכל מיני מקומות. הועבר

מפעל מתל-אביב לבית-שמש. לפעמים יש שיקולים כלכליים, ואני מבין אותם. אם יושבים,

לדוגמה, על קרקע יקרה בלב תל-אביב, שאפשר לייעד אורנה למשהו אחר - אני בעד, בתנאי

שהאמצעים חוזרים למפעל כהון חוזר.

יש חופש ייבוא במדינת ישראל, והפיתויים גדולים. מקררים למשל, יש מגוון גדול,

ההפרשים במחירים הם קטנים והי יבואו מפתה את הקונה. קנה מקרר אמנה, הוא אומר לו,

יתקבל מתנה. והמתנה היא משהו מהמלאי שלא נמכר. יש פיתויים וקשה לעמוד מול זה.

ב-1992 השוק יהיה פתוח והבעיה תחריף. חייבים למצוא הגבלות. לא ייתכן שאנחנו

לא נייצא ונעמוד לפני שוקת שבורה.

אני רוצה לומר שאם י יפלטו עובדים, אין אלטרנטיבות לעובדים מיומנים. תל-אביב

היא לא עיר תעשיה גדולה, היא עיר של מסחר ושירותים, ולכו אין עבודה חליפית לחרבה

אנשים צעירים. יש לנו בעיה.

מספר העובדים באמקור תל-אביב פחת בשליש תוך שלוש שנים, מ-580 ל-392.
שי ארבלי-אלמוזלינו
האם התפוקה ירדה כתוצאה מכך?
ג' גלמן
היא ירדה בגלל הפחתה בביקושים. אי-אפשר להאשים את העובדים.

י י שנבל;

אם כי כמות המקררים המיובאים לא גדלה, אני רואה סכנה בעתיד. עיקר הבעיה הם

המקררים הגדולים כשארצות-הברית, שכיום יש עליהם מכס. המכס יתבטל בשנות ה-90. זאת

אומרת שתהיה הוזלה במחיריהם של המקררים הגדולים כשארצות-הברית. השאלה היא איך

נתמודד עם זה.

ויש בעיה בנושא הדרישות של מכון התקנים כשמדובר בייבוא. דרישותיו לגבי מקררים

ישראלים קשות יותר מדרישותיו לגבי ייבוא, מה גם שאפשר לייבא על-ידי עקיפה של מכון

התקנים. למרות שנאמר שתהיה בדיקה של מכון התקנים, זה לא נעשה בגלל תרגילים של

י יבואנים.
היו"ר א' נמיר
הם משקיעים הרבה מאד ביחסי ציבור עד שאי-אפשר להתחרות איתם.
י' שנבל
אנחנו מייצאים מזגנים לארצות-הברית - צריך לעמוד בתקן. אנשים מארצות-הברית

באו כדי לבדוק. מטעם מעבדות הבדיקה של ארצות-הברית יש בדיקה שוטפת על הייצור.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם היקף הייבוא גדל?

י י שנבל;

במקררים קטנים מאירופה, עקב ביטול המכסים.
היו"ר א' נמיר
ומיפו? קונים הרבה מקררים מיפן. הם מתחרים עם מקררי אמנה.

ר' רחפור;

אני חושב שלא יאה למדינת ישראל, שצריכה לקלוט עולים-עובדים, לאפשר שעל גבה

יקנו תוצרת מיובאת. צריכה להיות הגבלה הקובעת שאם עולה רוצה לקנות ייבוא - זה

יהיה על חשבונו ולא שמדינת ישראל תסבסד לו קניית מוצרי ייבוא. זה לא הוגן כלפי

העובדים במדינת ישראל.

בכתבה שפורסמה קראתי שסגן השר, ביילין, מציע שיקנו מקררי ייבוא.
היו"ר א' נמיר
קראתי את הכתבה הזאת. אני חושבת שענין המענק זה חלק מזה.
ר' רחפור
דבר כזה עלול להוריד מוטיבציה של פועל ייצור. זה לא סוד שיש לנו קשיים.

העובדים ירדו ל-4 ימי עבודה ולאנשים קשה לגמור את החודש. את חליפת הצמר התירו

ומשכו את החוט עד הסוף.

אנחנו אומרים, מאחר שזה המצב, צריך לעזור.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה זמן עובדים 4 ימים?

ר' רחפור;

כל חודשיים, כל חודש ההנהלה מוציאה את העובדים לחופשה של שבוע.

אנחנו חרדים. במפעל אמקור מקררים בתל-אביב יש 380 עובדים, רובם ותיקים. יש

אנשים העובדים שם 35-30 שנים, הם על סף פרישה. אנחנו חוששים שמא לא יהיו להם

פיצויים. עובד תורם את חלקו ואנחנו חוששים שאחרי 35 שנה הוא יהיה ללא פיצויים.
י' צבן
אין להם הפרשות?

ר' רחפור;

יש גרעונות ואין כסף. עם כל הרצון שלנו לעזור למפעל, אנהנו חרדים שמחר יהיה

לו סו נס נכסים.

לכן אנהנו מבקשים מהוועדה ומההנהלה ללכת לקראת העובדים, שקרן הפיצויים של

העובדים תהיה אישית.

י י צבו ;

תגדיר.

ר' רהפור;

היום יש קרן פיצויים קולקטיבית, שמופרש אליה כסף. יש גרעין. אם אני, העובד

פורש או מפוטר מעבודתי, אני רוצה ש-100% יהיו בחשבון האישי שלי ושבאישור של בנק

ישראל אני אוכל לקבל את הכסף.
היו"ר א' נמיר
ההערה נשמעה ונרשמה.

מי נויוביץ;

הבעיה שעומדת בפנינו היא בעיקר ציונית - עבודה עברית מול עידוד המסחר. יש

שיקול עליון של עבודה עברית וייצור עברי. לא ייתכן שמפעל כמו אמקור יהיה השוף

לייבוא. מוכרחה להיות הגנה למפעל, לעובדים ולתוצרת. יש לנו עודף של שירותים וחוסר

של ייצור.

מאות מעובדי אמקור יצאו לפנסיה מקיפה. בראשית שנות ה-80 עברו באמקור לפנסיה

מקיפה. עד אז היתה פנסיית יסוד. הפנסיות נמצאות בקופה משותפת. ההפרשות היו בסדר.
רן כהן
גם עד אז הי ו הפרשות?
מ' נויוביץ
כן. הכל נמצא בקופה משותפת. אנחנו כתבנו להנהלת אמקור.

אנחנו רוצים להעביר לבנקים פרצלציה לגבי כל עובד. העובד יכול לקבל את הכסף רק

עם פרישתו מהעבודה, אבל יכולה להיות לו ביקורת על כספי. כפי שאמרתי, כתבנו בענין

זה.

אני מוכרח לומר ששנתי נודדת שמא נצטרך לסגור מפעל כזה בגלל ייבוא. מועצת

פועלי תל-אביב מטפלת גם בתחום המסחר אבל העדיפות, הדגש חייב להיות על ייצור

ועבודה עברית. השיקול העליון הוא עבודה עברית. מפעל כזה, ראוי שנתמוך בו.
היו"ר א' נמיר
מר בן-טל, אתה מסתפק בדברי המנכ"ל?
ג' בן -טל
כן.

אי מאור;

אצלנו במפעל יש תופעה שבכל הקשיים במפעל נושאים אך ורק העובדים. כשיש שגשוג

- המשכורת של העובדים נמוכה, וכשאין עבודה - הנטל נופל על העובד, אז יבואו אליו

בדרישה לצמצום במשכורתו.

היו"ר אי נמיר;

מה רמת השכר אצלכם?
א' מאור
אחרי 20 שנות עבודה, עם 50% פרמיה - 1,200 ש"ה נטו.
רן כהן
זו הרמה הממוצעת?
אי מאור
כן.
הי ו "ר א' נמיר
כמה הוא הברוטו שלכם?

אני מבינה שאתה מדבר על נטו בלי הלוואות.

אי מאור;

אין אצלנו הלוואות.

כשביקשנו הלוואות לדיור דיברו על הלוואה של 800 שקל.
נציג ועד
אני התחלתי לעבוד ב-1969. הייתי חניך. התגייסתי לצבא וחזרתי. היום אני מקבל 6

שקלים לשעה. הנטו לחודש הוא 1,200 ש"ח. הברוטו - 1,500 ש"ח. אני גר במעלה אדומים.

אני לא משלם הרבה מס.
נציג ועד
הברוטו נע מסביב ל-1,800 ש"ה.
י' צבן
מה המקצוע שלך?

נציג ועד;

חרט.



אם אני צריך לשלם משכנתא בסכום של 700 שקל לחודש, ממה אחיה?
ש' ויינברג
אני עובד במפעל אמרון 12 שנה. לפני שנה וחצי חיינו באמרון 280 איש. היום

אנחנו 140, זאת אומרת 50% פחות.

ועד העובדים נתן הסכמה לפיטורים. בחודשים האחרונים עבדנו, כמו שנאמר כאן, 4

ימים, במשכורת של 4 ימים. העובדים באמרון נתנו חלק גדול כדי להבריא את המפעל.

הפסקנו לייצר טלוויזיות, תחום שעבדו בו 25 עובדים. אם לא יאפשרו לעולים לקנות

בתנאים מועדפים, אין לנו רווה ונאלץ להפסיק לייצר.

אני חושב שצריך להיות סיוע וצריך לעזור לכל הקונצרן.
י' אבני
שני אנשים מכובדים, המנכ"ל ויושב ראש האיגוד המקצועי של מועצת פועלי תל-אביב,

גנבו לי את הנאום.

מה שעובר עכשיו על הקונצרן ועל המפעלים שבתוכו משקף בעצם את התהליך הקשה

העובר על התעשיה.

בהרצליה נסגרו בשנתיים האחרונות 4 מפעלים.
קריאה
12.
י' אבני
הקריאה של מרדכי נויוביץ היא הדומיננטית בדיון. צריך להחליט אם פני המדינה

לתעשיה ולייצור או לעם של סוחרים. יש פה בעיה ומקבלי ההחלטות במדינה צריכים

להחליט לגביה.

כל הנקודות האחרות שהועלו הן לעזרה לא ישירה. איש לא ביקש מחיקת חובות אלא

דובר על יצירת אטמוספרה שנוכל לפעול כשווים בין שווים.
רן כהן
מה אתם מייצרים היום? האם אתם מתכוונים לחזור לייצור טלוויזיות, ובאיזה

היקפים?
י' אבני
ענף הטלוויזיות העסיק 25 עובדים. נשארו עוד שני מפעלים - סילורה בכפר מסריק

ועוד מפעל בהרצליה. נכון לרגע זה אנחנו עושים מאמץ ומנסים לחזור לתחום הזה. חלק

מהמאמץ הוא יצירת קרקע שתאפשר העסקתם של 25 איש.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
האם מועסקים בקונצרן פועלים מהשטחים?



א' ברנשטיין;

מעט מאד, ספורים, פה ושם, בעיקר ממזרח ירושלים.

היו"ר א' נמיר;

במפעל אמרון ראיתי שניים.
קריאה
אחד.
א' ברנשטיין
מפעל אמרון היה מעבדה לקליטת עולים. לא היה גל עליה שלא נקלט שם - גרוזינים,

אתיופים - אבל לפי הכלל של אחרון נכנס ראשון יוצא, מפסיקים את עבודתם.
ד' צבן
עיקר הנתונים שאביא מסתמכים על בדיקה כלכלית שנעשתה עבור הקרן לסיוע למפעלים

במצוקה באזורי אבטלה, שאליה פנתה חברת אמקור בבקשתה ערבות מדינה. היתה בקשה

לערבות מדינה להלוואה בסכום של 4 מיליון דולר.
א' ברנשטי י ן
3.5.

ד' צבן;

היו בדיקות של הבודק הכלכלי .
הביקורת מתמקדת במספר תחומים
ניהול; מלאי - מלאים גדולים בצורה חריגה מאד;

משטר כספים - חובות לזמן ארוך וחובות לזמן קצר לספקים; מכירת נכסים משועבדים

לבנקים והעברת מלוא המכירה לבנקים, דבר שלא מקובל; היערכות איטית למה שקורה במשק.

הבודק הכלכלי מצביע גם על רמה נמוכה מאד של הון עצמי.

הבקשה לערבות נדונה בקרן לסיוע למפעלים. מכיוון שחברת אמקור לא עמדה

בקריטריונים בקשתה נדחתה. הבקשה היתה אצל שר האוצר. הדיון האחרון התקיים, אם

אינני טועה, ב-20 בינואר. נאמר לאמקור שאין בכוונת האוצר לסייע בכיוון הזה של

ערבות.
ואשר לייצוא
נאמר שיומלץ על מתן ערבות לייצוא.

לחברת האם - חברת אמפא - יש איתנות פיננסית. מכיוון שסך כל ההון העצמי הוא

20%, צריכה להיות הזרמה לחברה. דובר על הזרמת 2 מיליון דולר על-ידי אמפא, זה לא

הוזרם. הזרמת הון של הבעלים, זה יהיה בבחינת הצבעת אמון למפעלים.

בהעברת המפעל לבית-שמש ניתן סיוע על-ידי הקרן, כפי שניתן להעברת מפעלים ממרכז

הארץ לאזורים שבהם יש אבטלה קשה.

האוצר פועל על פי קריטריונים שנובעים ממגבלות תקציביות.

אני מבקש לציין שחברת אמפא עוסקת גם בייבוא ואולי צריך לבדוק את הנקודה הזאת.
רן כהן
אותם בעלים הם גם ייבואנים וגם יצרנים. הם באים לכאן ומבקשים להקשות על

הייבוא - זה יקשה גם על הייבוא שלהם. מה המדיניות של האוצר והממשלה בנוגע לבעיה

ה?את?
היו"ר א' נמיר
אני מקווה שעל זה ישיבו אנשי משרד התעשיה והמסחר.
י' לוי
שתי בקשות הגיעו בו-זמנית: 1) העברת מפעל מתל-אביב לבית-שמש; 2) התייחסות

כוללת לעזרה למפעלי אמקור.

למפעל שהועבר לבית-שמש אישרנו הלוואה של כמיליון שקל, 50% בערבות המדינה. זה

נמצא בטיפולו של ההשב הכללי.

הוועדה שאני עומד בראשה לא אמורה לטפל בנושא של התייחסות כוללת למפעלי אמקור,

כי היא מטפלת רק במפעלים במוקדי אבטלה. הנושא הזה ייבדק ספציפית ואם יימצא שיש

מקום לסייע, נמצא תקציב אהר. עד כה תוצאות הבדיקה היו שליליות.
י' צבן
מי הבודק?
י' לוי
אלון כהן.
הי ו"ר אי נמיר
אנהנו זוכרים אותו מו-בינטקס.
י' לוי
לסוף 1988 אמקור הרוויחה 3.3 מיליון דולר. המפעל היחיד שהפסיד הוא המפעל

בחולון.

הבעיה היא לא רווחיות אלא נזילות.

ביקשתי הארכה נוספת כדי לבדוק את נושא המחזוריות. הבודק עשה בדיקה מיוחדת

ונוספת וישב שוב עם אנשי אמקור. היה דיון אצל מנכ"ל משרד האוצר. המימצא העיקרי

לגבי נושא הנזילות היה שהחברה, כשהיא מכרה נכסים בהיקף של 14 מיליון ש"ח, 7

מיליון מהם נכנסו לכיסוי בטחונות ו-7 מיליון נכנסו לבנקים, במקום להקל על בעיית

הנזילות, וזה כשהחברה היתה אמורה לנהל משא-ומתן עם הבנקים כדי שחלק מהסכום ישאר

לנזילות.

אני רוצה לציין שיש מלאי של 5 חודשים. לחברה יש גרעון שהיא יכולה לחיות איתו.

ואשר למימון הייצוא. הכלי היחיד בנושא זה היא החברה לביטוי סיכוני סחר חוץ.

ננסה ללחוץ ונראה מה ניתן לעשות.

מדברים על שנת 1992. וההברות צריכות להיערך לוחשי פה.
ובנושא התקינה
מכון התקנים עושה את המקסימום שניתן לעשות.
היו"ר א' נמיר
הנושא המרכזי הוא הייבוא, מה מייבאת אמפא?

א' ברנשטיין;

היא מייבאת מוצרים שלא מיוצרים בארץ - וידאו, שתי מערכות סטריאו, מיבשי כביסה -

מוצרים שלא מיוצרים בארץ.
היו"ר א' נמיר
לא מקררים? לא מכונות כביסה? לא מדיה' כלים?
א' ברנשטיין
לא.
היו"ר א' נמיר
וטלוויזיות?
א' ברנשטיין
התהילו לייבא אחרי שהפסקנו לייצר.

י' אריאב;

המפעלים קיבלו טיפול, מבחינת האינטיסביות של הישיבות, שאני לא זוכר כמותו.

הי ו"ר א' נמיר;

כל אמקור.
י' אריאב
כן.

הנושא נבחן בצורה יסודית, באוצר ובמשרד התעשיה והמסחר. הההלטה של מנכ"ל האוצר

וההשב הכללי היא שהנושא הזה לא נכלל בקרן הסיוע ולא בערבות המדינה.

האובליגו של המפעלים הוקטן בתקופה הזאת ב-16 מיליון שקל ולא סביר שההברה

נכנסת לקש" נזילות.

הי ו "ר אי נמיר;

מה זה אובליגו?
י' אריאב
סך כל ההובות לבנקים.

הפתרון ה"ב להיות על-ידי הזרמת הון מהבעלים.



רן כהן;

אם האובליגו קטן, למה הבנקים לא מוכנים לסייע?

י י אריאב;

השאלה היא מה האמונה של הבנק באיתנות הפיננסית של המפעלים. כדי שהבנק ישתכנע

באיתנות הפיננסית הוא צריך להיות משוכנע על-ידי הבעלים.

ולנושא הייבוא. אין ספק שהכיוון של מדינת ישראל הוא השתלבות במסחר

הבינלאומי. ההומות נופלות והכיוון הוא לא הסתגרות אלא פתיחת שערים גם לייבוא.

אם ניצור חומות מלאכותיות שיפלו בגלל לחצים בינלאומיים או הבנה שכך אי-אפשר לקיים

משק, הנזק למפעלים יהיה יותר עמוק.

אני חושב שהכיוון צריך להיות הסרת מגבלות מכס ומוכרחים לדבר על האחדת תקנים.

ניהול נכון של המפעלים בארץ זה ניהול שמכין את המפעל לקראת חשיפה. בטווח ארוך

מפעל כמו אמקור יהיה מוכרה להתאים את עצמו למצב שיהיה.

ואשר להנחות לעולים, אכן יש כוונה להמיר.

היו"ר א' נמיר;

למה?
י' אריאב
לאוצר היה נימוק כלכלי.

אני לא מצו י בזה.

י' צבן;

גברתי היושבת-ראש, אני מציע להתמקד בנושא הייבוא. אם בכנסת יש ועדה שיכולה

להתערב בנושא המימון ובנושא של ערבות מדינה, זו ועדת הכספים.

אנחנו צריכים לומר את דברנו המוסרי בנוגע לנושא של הפיצויים של העובדים, כדי

להבטיח שזכויות העובדים יישמרו ולא ייפגעו. אבל כאן עיקר המשימה היא על ההסתדרות

ועל מועצות הפועלים הרלוונטיות ואנחנו נצטרך לתת גב, אם יהיה צורך.

עקרונית וכללית אני נגד שיטת הפטורים, כי היא רגרסיבית ואנטי-פרוגרסיבית.

ככל שלאדם יש יותר כסף להשקיע במוצרים האלה והוא יכול, לדוגמה, לרכוש מכונית

גדולה - הפטור שהוא מקבל גדול יותר. אדם עם מעט אמצעים שיקנה פחות - הפטור שיקבל

קטן יותר. מי שיש לו אמצעים לרכישת כל המוצרים - זכייתו גדולה. מי שאין לו -

זכיייתו קטנה. אני מקבל שצריך לתת לאנשים בחירה חופשית. אדם נכנס לחנות לקנות

והוא בוחר לו מה שהוא צריך. אלה בדרך כלל גם ההנמקות של האוצר. באוצר היתה הערכה

שזה יביא חסכון כספי ויפשט הליכים.

אבל אנחנו לא נמצאים במצב רגיל, וכשעוברים משיטה לשיטה צריך שכל ורגישות מתי

עוברים משיטה לשיטה. אנחנו עוברים לשיטה חדשה כאשר הארץ סובלת מ-150 אלף בלתי

מועסקים ועל הנייר יש 80 אלף דורשי עבודה מול 17 אלף הזמנות ויש גל עלייה. זוהי

הסיטואציה שבה אנחנו דנים ולכן זה לא דיון רגיל. אין לי ספק שבעוד מספר חודשים

יתהילו להפעיל צווי חירום בענין דירות פנויות ושכר דירה, כי שכר דירה יהיה נורא

ונצטרך להטיל עליו פיקוח, וכל החוקים על היצע וביקוש, הכל ילך בעשן.



אני לא יודע כמה ראו את התכנית בטלוויזיה, שעסקה בלימוד נגינה בירושלים.

הסיפור מרגש עד דמעות. חרט יוצא מרוקו אומר, מתוך אהבה וכבוד: אני בעל מקצוע.

הגעתי בשנות ה-50. אני תקוע בנחלאות והיא גרה בדירה של 4 חדרים. ואני אומר:

אנחנו עלולים להפוך את נושא העליה לקרע בעם. לא ייתכן שלא יהיה חיבור בין הדברים.

אתה אומר לעולים, ניתן לכם פטור ונעזור לכם. אנחנו רוצים שהפטור יגרום לכך

שלעובדים תהיה עבודה. זה חיבור מינימלי שאפשר לעשות בסיטואציה כזו, אחרת יהיה

קרע נורא.

היתה לי תכתובת עם שר האוצר, גם בענין זה וגם בענין הפיקוח על כל הגופים

הממשלתיים והנתמכים, שירכשו תוצרת הארץ כל עוד הפער במחירים הוא % 15. ביקשתי

שייעשה מה שעשו בארצות-הברית בתקופת אבטלה - שם העלו את האחוז - והתשובה שקיבלתי

היתה שיש סופר הגנה.

צריך ליצור תפנית במשק, להתחיל בצמירוה. הוועדה יכולה למלא תפקיד חשוב, בלחץ

על האוצר ועל משרד התעשיה והמסחר להעדיף את תוצרת הארץ.
שי ארבלי-אלמוזלינו
הוויכוח בקשר לייבוא וחשיפה של תוצרת הארץ לייבוא נמשך כמה שנים. אנהנו לא

יכולים להגיע לחשיפה בלי להגן על התוצרת שלנו.

מדברים על עבודה עברית ועל קליטת עלייה - אנחנו חייבים לספק תעסוקה, ואילו

הייבוא נותן תעסוקה לפועלים מארצות שמהן אנחנו מייבאים.

המשק צריך להיערך לקראת 1992. אז תהיה חשיפה מלאה. הקושי הוא שהמשק שלנו נמצא

עכשיו בתקופת מיתון ואבטלה. אילו לא היוגה אבטלה, ההיערכות לקראת 1992 היתה יותר

קלה. עכשיו יש גם מיתון וגם אבטלה ולא רואים באופק יציאה מהמצב הזה. אני לא רואה

שמספר המובטלים קטן ואני לא רואה שמספר מקומות העבודה הולך וגדל. אין שינוי.

התעשיה חייבת להיערך לקראת 1992- נשאלת השאלה איך מנווטים שהיא שומרת על כוח

העבודה שיש לה ועל כושר הייצור ועל הייצוא ועם זה להיחשף לייבוא. אנחנו תולים

תקוות שתגיע אלינו עלייה גדולה שלא תיפסק. טועים אלה שחושבים שעלייה היא על

חשבון האחרים, כי העליה היא גם מנוע שמניע את המשק, שיגדיל את הייצור ויתן תעסוקה

לעובדים.

ואש לפטור שניתן לעולים. אם נעודד תוצרת הארץ, תהיה צמיחה ונוכל לתת תעסוקה

לעובדים. בשיטת הפטור שהיתה בעבר - העולים קנו את כל המוצרים. היום, יש לעולה

2,300 שקל והוא יקנה לפי מה שיש לו. צריך לתת הקלות אך ורק לרכישה של תוצרת הארץ

ולא לרכישה של מוצרי ייבוא.
ובענין מימון הייצוא
לדרוש רק מהאוצר כאשר הבעלים לא מתאמצים? אני מציעה גם

לאמקור להניע את הבעלים לשאת בחלק, 2 מיליון יקחו על עצמם והאוצר ילך לקראתם ביחס

ל-2 מיליון.

אנחנו הולכים לתקופה לא קלה יותר אלא קשה יותר מבחינת התעסוקה, החשיפה ואיחוד

התקנים. מכון התקנים עובד על איחוד התקנים עם הארצות שאנחנו סוחרים איתן, ולקראת

זה גם נערכים. אני חושבת שמועצות הפעולים וההסתדרות חייבים לעמוד על המשמר,

שהעובדים לא יעמדו בפני מצב שזכויותיהם אינן מובטחות.
רן כהן
אני לא חושב שאנחנו יכולים להיכנס למערכת הפי ננסית של הקונצרן. העובדה

שהקונצרן דואג לרווחת העובדים, זה חשוב מאד וכאשר הוא עושה את זה אני לא חושב

שצריך לומר לו, תסתדר לבד. אני לא בא להמליץ לעשות משהו לפנים משורת הדין אבל

המצב של הקונצרן מחייב בדיקה ברוח טובה.



אני קולט באוויר את החשש ביחס לפיצויים של העובדים. אני רוצה לבקש ממועצות

הפועלים או מההסתדרות באופן מרוכז, להעביר לנו תוך חודש דיווח לגבי המצב של

העובדים, האם פרצלציה נעשתה, האם מובטחים % 100 לכל עובד. אני מבקש שתאפשרו לנו

לדעת מה מצב הפיצויים של העובדים, כדי שלא יהיה מצב, חלילה, שאדם יעמוד בפני שוקת

שבורה.

אני רוצה לומר שביטול הפטורים, כפי שמוצע, זח אפליה לרעה של תוצרת הארץ.

ביטול הפטורים פירושו יצירת מצב שבו תוצרת הארץ תהיה מופלית לרעה, וזה בתקופה של

עליית. מי שלא מבין מה כוחה של העליה מבחינת דינמיקה כלכלית לא מבין שזה עיתוי

טוב ביותר להצלת המשק ממיתון. היום יש שנס יוצא מן הכלל - מצטרפים כוח קנייה

וכוח עבודה - ולכן צריך לשנות את הפרופורציות, כדי שיהיה עידוד לתוצאת הארץ. אני

חושב שביטול הפטורים היום הוא טעות. עם זאת, צריך להשתדל לברוח מפטורים שמנוצלים

באופן פראזיטי.

אפשר לבטל חלק מהפטורים וליצור העדפה לתוצרת הארץ. אין הכרח ללכת בדרך

של או חכל או לא כלום. בכלכלה צריך להפעיל צעדים באופן מחושב.

אני חושב שהקונצרן חייב להראות איך הוא נערך לקראת 1992. וצריך לדעת מה

הנתונים שהממשלה מעמידה לפניו.

אני מציע שהוועדה תפנה לאוצר ולמשרד התעשיה והמסחר כדי א) שלא תהיה אפליה רעה

של תוצרת הארץ. ב) לקיים מערכת של ביטול פטורים שתיתן העדפה לתוצרת הארץ, לקראת

החשיפה של 1992-
י י שפרי נצק
מדברים על היערכות לקראת שנת 1992- התפלאתי שבמשך הדיון לא שמעתי את המלים

"ייעול", "פריון העבודה". האם המצב בתחום הזה מניח את הדעת?

האם ביטול הפטורים על מוצרי ייבוא לעומת הפטורים על מוצרים מקומיים לא יתן

פתחון פה לטעון כלפנו שיש כאן אפליה מבחינת המסחר הבין-לאומי?
היו"ר אי נמיר
אני בעד העדפת תוצרת הארץ, בגלוי, ואינני מתכוונת להתנצל בענין זה בפני אף

אחד. אני בעד העדפה בולטת לתוצרת הארץ. מי שרוצה העדפה לתושבי מדינת ישראל חייב

בהעדפה לעובדים. אני רוצה לציין את ארצות-הברית שמכבדת הסכמים. כשרייגן נכנס

לתקופת כהונה שנייה היו 9 מיליון מובטלים ואז אושר חוק מחמיר ביחס לכספים שניתנים

לארצות חוץ, שחייב אותן לקנות תוצרת אמריקאית. זו הסיבה המרכזית לנפילת תדיראן.

מה שהיה טוב לממשל רייגן וארצות-הברית, אשר נהגו לפי הכלל של "מובטלי ארצך

קודמים", הוא טוב גם לטובת מובטלי מדינת ישראל.

האוצר לא מציע לעבור לעבודה אחרת. אף אחד לא עושת דבר. היחידים שנזרקים לרחוב

הם העובדים במפעלים. אני לא נבהלת מכל האמירות על 1992- אין עיד מדינה כמו יפן,

שכל הכלכלה שלה בנוייה על הייצור המקומי ועל ייצוא לחוץ-לארץ. אנחנו לא מצליחים

לייצא ליפן מה שאנחנו קונים ממנה. מדוע מה שטוב למדינות החזקות מבחינה כלכלית -

ואולי בגלל זה הן חזקות - לא טוב למדינת ישראל?

הוועדה הזאת היא עם הפנים לעובדים. זו ועדת העבידה. אנחנו רוצים במשק יצרני,

חזק, מרוויח כדי שלעובדים יהיה שכר יותר טוב. לא יכיל להיות שהעובדים משלמים. יש

יותר מדי מפעלים שנופלים בגלל ניהול כושל ומי משלם? אף פעם לא המנהלים. העובדים

משלמים. עכשיו הולכים להסכמי שכר, מי ישלם? העובדים. אני לא מכירה הרבה עובדים

שמוותרים, עובדים 4 ימים - זה כמעט הסדר קבוע - ומקבלים שכר לפי 4 ימים, כדי שלא

יפטרו 12 עובדים. איפה רואים את זה? בממשלה? בכנסת? בשירות הציבורי?



יש דו"ח שאני מציעה להנהלת אמקור ללמוד אותו היטב. עסקתי בדברים מאחורי

הקלעים. אני יודעת שיש בעיות, לא אפרוש אותן כאן. אתם חייבים לעשות סדר ובדק

בית בנושא הניהול. אני מכירה את האשמות ביניכם ובין חברה אחרת שמייצרת גם מקררים

וגם מזגנים, כי היתה שם היערכות אחרת.

כפי שאמרתי, ואני חוזרת ומדגישה, אני בעד העדפה בולטת של תוצרת הארץ. עוד

היום אפנה, אישית לשר האוצר. אם שומרים על פטורים - רק על תוצרת הארץ. אם מבטלים

פטורים - חייב להינתן בונוס כזה או אחר לתוצרת הארץ, כדי שאדם שהולך לקנות מקרר

יידע שמקרר ישראלי מחירו זול יותר, ב-20%.
רן כהן
מחירו זול יותר משמעותית.

היו"ר א' נמיר;

זה הסיכום של הישיבה הזאת.

נושא המימון לא שייך לוועדת העבודה. אני חושבת שנציגי המשרדים הממשלתיים -

האוצר והתעשיה והמסחר - חייבים לקיים פגישות עבודה עם הנהלת אמקור, בנושא מסקנות

הבודק.
א' ברנשטיין
לא ראינו את הדו"ח.

היו"ר א' נמיר;

לנו יש אינטרס וענין בתעשיה חזקה ורווחית. היתה בעיה שלא המצאתם את כל החומר,

אבל אל נחפש אשם ולמה יש תקרים בדרך. תיזום פגישה עם משרד התעשיה והמסחר ועם משרד

האוצר. זוהי הבקשה שלנו אליכם. אתם מוכרחים לשבת ולראות מה המסקנות.
א' ברנשטיין
הדו"ח הוא סודי.
היו"ר א' נמיר
יראו לך אותו. אין סיבה בעולם שאתה לא תדע. אם אצטרך, אני אעזור לך. אתם

כבעלים מעוניינים שהעניינים יוסדרו ואנחנו מעוניינים שלעובדים לא תהיינה בעיות.

בנושא הייבוא ננהל מאבק. עוד היום אפנה לשר האוצר, אישית. בענין זה - או שיש

פטור רק על תוצרת הארץ או, אם מבטלים את הפטור, העדפה משמעותית לתוצרת הארץ.

חובתנו שלעובדים תהיה עבודה ופרנסה. אנחנו נעמוד בקשר גם עם העובדים.
רן כהן
אני מבקש שתהיה החלטה לגבי נושא הפיצויים.
היו"ר א' נמיר
נבדוק את זה גם עם מועצות הפועלים, גם עם הוועדים וגם עם ההנהלה.
נציג ועד
חשוב לנו שיובטח עתידם של העובדים, שלא נקום בוקר אחד ונמצא עצמנו בחוסר כל.
היו"ר א' נמיר
זו הסיבה שבגללה קיימנו דיון.
רן כהן
מדוע שלא נאמר שתוך חודש נקבל דיווח?
היו"ר א' נמיר
אי ו בעיה. נקבל דיווח.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.15.

קוד המקור של הנתונים