ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/01/1990

העמקת האבטלה במיוחד ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח (הצעה לסדר היום מאת חה"כ ת' טובי)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



. נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 108

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. כי בטבת התש"ן (17 בינואר 1990 ), שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה;

א' נמיר - היו"ר

מי איתן

ת' טובי

רן כהן

ע' פרץ

י' צבו

י' צידון

י' שמאי
מוזמנים
השר לאיכות הסביבה ושר העבודה והרווחה בפועל ר' מילוא

ש' אשכנזי - עוזר השר

אי פיהל - עוזר השר

מי ציפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ד' מנע - מנכ"ל שרות התעסוקה

מי אבו-אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת

ר' גיראיסי - מ"מ ראש עיריית נצרת

אי אבו-רחמון - סגן ראש עיריית נצרת

גי עבס - היועץ לנושא ערבים,

משרד העבודה והרווחה

בי לוינזון - סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית

משרד העבודה והרווחה

י י צמה - מפקח ארצי במגזר הערבי ,

משרד העבודה והרווחה

די פרלשטיין - משנה לנציב שירות המדינה

י י ערד - סמנכ"ל גמלאות במוסד לביטוח לאומי

די צרפתי - מנהל מחלקת מרקר, שירות התעסוקה

עי תמיר - יו"ר מטה התעסוקה בהסתדרות

ר' רדל - אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; א' אדלר

הקצרנית; ח' בנקין

סדר היום;

העמקת האבטלה במיוחד בישובים ערביים ובאזורי פיתוח -

הצעה לסדר היום של חה"כ ת' טובי.



העמקת האבטלה במיוחד בישובים ערביים ובאזורי פיתוח

(הצעה לסדר היום מאת חה"כ ת' טובי)

הי ו "ר א' נמיר;

אני פותהת את הישיבה.

למעשה אנו ממשיכים ישיבה שקיימנו לפני שבועיים בהצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת
תופיק טובי, בנושא
העמקת האבטלה במיוחד בישובים ערביים ובאזורי פיתוח. החלטתי

למקד את הדיון בנושא האבטלה בישובים הערביים, כי בנושא האבטלה בערי הפיתוח אנחנו

מקיימים ישיבות מדי יום בלי שיש הצעות לסדר היום. אני מכריזה על הישיבה כישיבה

פתוחה.

נמצא אתנו כאן גם השר רוני מילוא, שר העבודה והרווחה בפועל. אני מברכת אותך,

כי אתה מופיע אצלנו בפעם הראשונה בתוקף תפקידך זה. אני רוצה לציין, שגם כאשר היית

סגן שר ועסקת בנושא המגזר הערבי והשתתפת בדיונים כשהזמנו אותך, ניסית מאד לסייע,

אלא שכיהנת בתפקיד זה תקופה קצרה, וצר לי לומר לך שמאז לא קרה שום דבר.

נשמע שתי הצעות קצרות לסדר, אחת של חבר-הכנסת שמאי ואחת של חבר-הכנסת עמיר

פרץ.

י י שמאי;

גברתי היושבת ראש, לאחרונה וקשים אנו שוועדת העבודה, כנראה, מתוך דאגה אמיתית

לבעיית האבטלה בארץ, מנסה להשיג הכל, ואז מחפשים בעצם תרנגול לכפרות. אני מכיר את

שירות התעסוקה לא מתמול שלשום. אני גם זוכר את המנכ"ל הקודם של שירות התעסוקה. אף

פעם לא שמעתי שהתקיים דיון כדי לבדוק מה עשה המנכ"ל הקודם של שירות התעסוקה,

ואינני רוצה להזכיר את השתייכותו או אי-השתייכותו הפוליטית-מפלגתית. כולנו

יודעים, וגם את, גברתי היושבת ראש, שהיה מחדל אחד אדיר.

דווקא המנכ"ל הנוכחי של שירות התעסוקה, שהצליח להעלות את נושא שירות התעסוקה

למודעות ומנסה לקרב את הפקידים לדורשי העבודה, זוכה משום מה לביקורת נוקבת. אינני

יודע בגלל מה, אולי בגלל היותו חבר מרכז מפלגת חירות לשעבר, כיום מרכז מפלגת

הליכוד. עובדה היא שהוא מתפקד בצורה יעילה ומועילה ואף הביא לכך שמעסיקים פתחו את

הדלתות בפני עובדים באמצעות ירידי התעסוקה וכיוצא באלה.

כנראה, כתוצאה מאותה אווירה שיש כאן בוועדה ומאהר שהמנכ"ל מנוע מלדבר הן

בוועדה של הכנסת והן במקומות אחרים, מצא לנכון חבר-הכנסת עמיר פרץ להתבטא כפי

שהתבטא. אזכיר כאן שכאשר חבר-הכנסת עמיר פרץ היה ראש עיר הוא פיטר בצורה שרירותית

עובד, שאפילו המערכת הפוליטית-ההסתדרותית לא ידעה למנוע את פיטוריו, ופתאום הוא

נפגע, עד כדי כך שהוא השתמש בביטוי "טרוריסט".

אני חושב שלא יעלה על הדעת שחבר-הכנסת ירשה לעצמו לוקסוס כזה וינצל את מעמדו

כחבר הוועדה כדי להכות בצורה זו את מנכ"ל שירות התעסוקה ולהשתמש במלה כזו נגדו.

אני מציע, גברתי היושבת ראש, לקיים דיון בנושא זה, כדי שאחת ולתמיד נפסיק את

ה"אינתיפדה" הזו נגד אדם שעשה ועושה רבות למען העובדים בישראל.
ע' פרץ
אני מציע לחבר-הכנסת שמאי לא להטיף מוסר לאף אחד. אילו נושאי העבודה היו

מדאיגים אותו באמת, הוא היה מגיע לישיבות ועדת העבודה והרווחה; אבל-כנראה. רק כאשר

יש נושאים פוליטיים והענ-ין מדאיג אותו הוא מגיע לוועדה שלפני שבוע קיימנו דיונים

קשים מאד בנושא האבטלה בערי הפיתוח, ומשום מרז לא נכחת אז בחדר הזה. אילו היו

שופטים חברי כנסת על ביטויים שהם משמיעים, אני חושב שחבר-הכנסת יעקב שמאי לא היה .

מאלה העומדים בסוף התור, באשר לכינויים בהם הוא כינה רבים מבניה וטוביה של המדינה

הזאת, בעיקר כאשר מזכירים את השם "קיבוץ".



לגופו של ענין, לא אחדל לבקר את שירות התעסוקה ככל שאחשוב שהוא ראוי לביקורת.

הייתי מצפה ממך, חבר-הכנסת שמאי, קודם כל להגן על כבודם של חברי הכנסת ולהתייחס גם

לעובדה שמישהו נתן הוראה לשירות התעסוקה בבאר-שבע למנוע ממני את כניסתי לשם.

י י שמאי;

על זה נקי ים דיון.
עי פרץ
יתירה מזאת, הגעתי לבאר-שבע כאורח העיר ונמסרה לי הודעה שמנהל השירות במקום

קיבל הוראה מיושב ראש ארגון העובדים למנוע את כניסתי.

היו"ר אי נמיר;

ואם תהיינה בעיות, להזמין את המשטרה.

עי פרץ;

כדי לא להביך את עובדי השירות במקום ולא להעמיד אותם בין הפטיש לסדן, ויתרתי

על ביקורי שם והודעתי על כך והחלטתי שלמחרת היום אבוא ואערוך בירור מסודר, כמקובל.

משום מה אותו שירות, החושש כל כך לשמו הטוב, דאג קודם כל שההודעות האלה יגיעו

לתקשורת. לכן הבטחתי לחבר-הכנסת צחי הנגבי שאני אעשה כל מאמץ שאותו מנכ"ל שירות

לא יפריע לו בעשיריות, אם זו מטרת השירות.

פניתי ליושב ראש הכנסת וביקשתי ששר העבודה בפועל יוציא הנחיות. אין לי שום

כוונה להיקלע לתרגיל הזה של עימות עם עובדים במקום כלשהו. אם מנכ"ל השירות עצמו

אינו עומד מאחורי הענין ויש צורך שהוא ינזוף ביושב ראש הארגון במקום, נא לנזוף

ביושב ראש ארגון המתערב בנהלי העבודה.

היו"ר אי נמיר;

אני מבינה שהצעתך היא לקיים דיון. הענין יידון בוועדת העבודה והרווחה.

מה שקרה באותה ישיבה ולאחריה היה חמור ביותר. מי שבא בקביעות לישיבות הוועדה

יודע שכאשר מגיעה הערכה, היא באה לידי ביטוי, ובאותה ישיבה אכן הושמעה גם הערכה

רבה לשירות התעסוקה. היה גם רצון לעזור לשירות התעסוקה. היום רצון זה כבר איננו.

אשר לביטויים, אני מציעה לכל אחד מאתנו לפשפש במקצת בביטוייו. קיימים "דברי

הכנסת" וגם פרוטוקולים של הוועדה ואפשר לבדוק את הדברים. מכל מקום נקיים ישיבה

בנושא זה בוועדה ונמצה את הדיון עד תום.

גם בישיבה הקודמת אמרתי שאינני מתנגדת באופן מוחלט לירידי התעסוקה, ולדעתי,

יש מקומות בהם יש חשיבות לירידים. מה שנאמר כאן הוא שלא ייתכן שזו תהיה העבודה

הבלעדית כמעט של שירות התעסוקה כיום. שמעתי הבוקר ברדיו שמתקיים יריד תעסוקה

בבנייני האומה. אני מעריכה שקיום יריד בבנייני האומה עולה הון עתק. אדוני שר

העבודה בפועל, הייתי מבקשת לדעת כמה עולה דבר כזה.

ר' כהן;

בישיבה הקודמת היתה התחייבות שאנחנו נקבל את המועדים של כל הירידים ואת

רשימת המקומות בהם ייערכו ירידי תעסוקה. . . .

די מנע;

תקבלו הכל במשך היום.
ר' כהן
ואני מבקש שכל חברי הוועדה יוזמנו, ולא רק חברי כנסת מסויימים. חבר הכנסת

ואני לא הזמנו אף פעם.

היו"ר אי נמיר;

מודיעים לי שאתמול אחר הצהריים התקבלה הזמנה ממנכ"ל שירות התעסוקה. אני

חוזרת ומבקשת ממנכ"ל שירות התעסוקה להזמין אותנו ליריד המתקיים שלא בימי עבודת

הכנסת. אני חוזרת על מה שאמרתי כבר מספר פעמים, שאם הביקור יתואם עם מזכירת

הוועדה, ועדת העבודה תבוא לביקור ברצון רב.
ר' כהן
טכנית, אני מציע שנקבל את התאריכים של כל ירידי התעסוקה, וכל אחד מאתנו יוכל

לבחור את המקום והתאריך הנוחים לו.

היו"ר אי נמיר;

אני מציעה שלא נעסוק עכשיו בדברים טכניים.

נעבור לנושא העומד על סדר היום. אדוני השר, ההלטנו להקדיש את הדיון היום

לכל הנושאים שהם בתחום האחריות שלך, ואלה הנושאים של רווחה, הביטוח הלאומי ושירות

התעסוקה. סביב השולחן הזה דנו בנושא הערבי, ובייחוד באבטלה וחוסר התעסוקה ובשיבוץ

ערבים בעבודות בהן אפשר לשבץ אותם. מאז היית אצלנו, אדוני השר, בדיונים על נצרת,

על תכנית המיתאר ועל הנסיונות להביא מפעלי תעשיה לשם, כמעט לא קרה דבר. תחושת

הוועדה היא שיש לנו מחוייבות כלפי הערבים אזרחי מדינת ישראל הרבה מעבר למה שאנחנו

עושים.

מה שקורה בנצרת, בכפרי המשולש ובכל האזורים הערביים בנושא האבטלה הוא חמור

ביותר, וכיוון שלא חלה שום התקדמות, החלטנו להזמין אותך לדיון ולבקש אותך לראות

נושא זה כאחד היעדים לטיפול ולמעורבות אישית שלך.

נשמע עכשיו את ממלא מקום ראש העיר נצרת. אני מבקשת שתסקור בקצרה את כל

הנתונים.

ר' גיראיסי;

היום האבטלה בנצרת מגיעה לפי הרישומים ליותר מ-25% מכוח העבודה במקום, וזאת

בלי להתחשב באחוז הנמוך בדרך כלל של נשים עובדות במיגזר הערבי.
י' צבן
האם הנתון הזה של 25% ומעלה מוסכם עם שירות התעסוקה?
די מנע
לא.

רי גיראיסי;

לפי הרישום יש כ-3,300 מובטלים. נוסף לזה, גם לפי הערכת מועצת הפועלים

בנצרת, יש כ-1,500 מובטלים באבטלה סמויה, ואולי אף מעבר לזה, בעיקר בוגרי תיכון

שעדיין לא נרשמו כמובטלים.



הנתון של 3,300 מובטלים כולל גם את הכפרים שמסביב לנצרת. אם להתייחס לכוח

העבודה של נצרת עצמה, שיעור המובטלים הוא כ-60% מתוך. אותם ,3,300, היינו 2,880

מובטלים מנצרת עצמה, המהווים יותר מ-25% מכוח העבודה בנצרת, שהוא כ-11,500. נוסף

לזה יש, כאמור, כ-1,500 מובטלים שאינם רשומים.

בישיבות הקודמות דיברנו על בעיות ההרשמה בלשכות התעסוקה ועל הצורך בפתיחת

לשכות תעסוקה בכפרים. לפני מספר צילומים שנעשו ביום שני שעבר ושמדגימים בצורה

בולטת מאד את התורים הארוכים מאד של המובטלים מול לשכת התעסוקה בנצרת. אני מעביר

את התמונות ליושבת ראש הוועדה כד י שתתרשם מהמצב.

אתייחס גם להמצלות ועדת העבודה והרווחה בקשר לפיתוה העיר נצרת ומתן אפשרויות

רבות יותר של תעסוקה בתהום העיר, לרבות פיתוח אזור תעשיה אחד או יותר. דבר זה לא

נעשה כלל ולא טופל. הטיפול בתכנית המיתאר עדיין מתעכב. מאז 1982 קיימות החלטות

בקשר לתכנית המיתאר, אך עד היום התכנית לא הופקדה. אני מקווה שדבר זה יתבצע

בקרוב.

יש תהליך עם משרד התיירות שאני מקווה כי יביא לתוצאות. אנחנו עדיין בתהליך

של הכנת תכנית לפיתוח תיירות בנצרת. תוך מספר חודשים נשלים את התכנית, ולאחר מכן

היא תעמוד במבחן של אפשרויות היישום וההשקעות בפיתוח מפעלים גם בתחום התיירות,

שהוא פוטנציאל חשוב לפיתוח כלכלת העיר נצרת, וזה גם בהתאם לסקר בדבר אסטרטגיית

פיתוח כלכלי שנעשה על ידי עיריית נצרת. זה המצב כיום בקיצור נמרץ.

מי אבו-אחמד;

אני חושב שכל חברי רזוועדה יסכימו אתי שהנתונים של שירות התעסוקה אינם יכולים

לשקף נאמנה את מספר המובטלים, מה גם שיותר מ-60% מהמובטלים שלנו הם מובטלים

ותיקים, זאת אומרת שהם רשומים במשך מספר שנים במדור הבטהת הכנסה. חוק הבטחת הכנסה

אינו מאפשר לכל המובטלים לבוא להרשם, כי חלק מהם - מדובר במאות אנשים מנצרת ובמאות

אנשים מהכפרים - אינם יכולים להגיע לשום זכאות. תושב הכפר שיש לו דונם אדמה ליד

הבית אינו זכאי להבטחת הפנסה, ואם אינו יכול להגיע לשום זכאות, למה הוא צריך לבוא

להרשם בלשכת העבודה בנצרת? החוק בנוסחו הנוכחי אינו עונה על דרישות המובטלים ואינו

מהווה רשת מגן אחרונה.

כאשר חוקקו את החוק הזה בזמנו אמרו שהוא יבוא במקום חוק הסעד. היום יש

משפחות רבות מאד שאין להן שום הכנסה, לא הבטחת הכנסה ולא תמיכה מלשכות הסעד. אם

אומרים שיש עוני, הרי העוני מצוי במיוחד באזור שלנו, מה עוד שקרוב ל-90% מהאלפים

המובטלים הם אנשים שעבדו קודם לכן מחוץ לעיר נצרת, מחוץ למקום מגוריהם. הבעיה

בכפרים ובנצרת אינה כמו בבית-שאן ובקרית-שמונה, שם סגרו מפעל וכולנו מבקשים את

עזרת ועדת העבודה בפתיחת אותו מפעל מחדש. המובטלים שלנו עבדו בכל חלקי המדינה,

מהצפון עד הדרום, וכשמצב התעסוקה כיום, במיוחד בצפון, הוא כל כך קשה, אנחנו סובלים

ראשונים.

העובדים שלנו מנצרת ומכפרי הסביבה אינם רוצים להאמין שהם פוטרו בגלל

היותם ערבים, אבל כך הם מרגישים. יש מעסיקים רבים האומרים "עניי עירך קודמים" והם

מעסיקים קודם כל את אנשי עירם, ולא חשוב אם הם ותיקים, קבועים או חודשיים. זה מעשה

יום יום במקומות עבודה. מעסיק פרטי במיוחד אינו מעז לפטר תושב המקום למרות שהוא

עובד חדש והוא מעדיף לפטר את העובדים הבאים מנצרת ומכפרי הסביבה, למרות שהם

ותיקים, וכפי שאמרתי קודם, רובם המכריע פוטרו ממקום העבודה שהיה מחוץ למקום

מגוריהם.

לנושא ההכשרה להסבה מקצועיתאין כמעט זכר בנצרת יש לנו מרכז :הכשרה ישן

מיושן בו מלמדים מקצועות שאין שום סיכוי למצוא עבודה בהם ומספר הלומדים מאד

מצומצם. 60 איש מתקבלים למרכז הזה. אני חושב שמשרד העבודה חייב לפתוח מיד במבצע

המוני של הכשרה להסבה מקצועית כפתרון ביניים לבחורים המסוגלים לקנות כל מקצוע אחר,

והם רבים מאד.



שנית, אנחנו ערביי ישראל מהווים כ-17% מתושבי המדינה, אך בשירות המדינה

אנחנו מהווים פחות מ-4%.לכן יש מקום ששירות המדינה יקלוט הרבה הרבה משכילים

מהאזרחים הערבים, במיוחד מהאזור שלנו. לא יכול להיות שמשרות המתפנות במשרדי ממשלה

יאויישו על ידי אנשים מבחוץ.
היו"ר אי נמיר
מנהל שירות התעסוקה מאין הוא?

מ' אבו-אחמד;

אין לנו מנהל שירות תעסוקה מזה שנתיים וחצי. לפני שבועיים-שלושה היה מכרז

והזמינו את המועמדים לירושלים לבחור את המנהל והחזירו אותם לנצרת, וזה משרד בעייתי

מאד,
הי ו"ר אי נמיר
מה לגבי מנהל הסניף של הביטוח הלאומי? הוא לא ערבי?
מ' אבו-אחמד
לא, הוא לא ערבי והוא לא מנצרת. כשמר טולדנו היה בזמנו יועץ ראש הממשלה

לענייני ערבים הוא אמר שאי אפשר לפטר יהודי ישראלי ולהציב במקומו ערבי, אבל הוא

הבטיח, שאם תתפנה משרה שהיתה מאויישת קודם על ידי יהודי, הוא יקבל ערבי במקומו.

אנחנו רואים שעושים את ההיפך. גם במס רכוש וגם בביטוח לאומי במקום ערבי קיבלו

יהודי. בלשכת התעסוקה לא שמו אף אחד והפקידו את אזור התעסוקה בנצרת בידי מנהל

המרחב. זו לשכה די גדולה, והוא אדם עסוק, מה גם שמכריחים את עובדי הכפרים לבוא

לנצרת, וזה מרחק גדול. כפר בועיינה מרוחק 40 ק"מ מנצרת, והאנשים באים להרשם בנצרת.

אני רוצה להגיד לחברי הוועדה ששירות התעסוקה לא מסוגל לפתור את בעיית האבטלה. זה

תפקידה של הממשלה.
היו"ר אי נמיר
אבל הביטוח הלאומי פתח עוד סניף. זה היה בעקבות בקשה שלנו בוועדה.
מ' אבו-אחמד
יש שיפור בשירותי הביטוח הלאומי, אבל עדיין יש מה לעשות.
ר' כהן
אתה זוכר מתי הוקם המפעל האחרון שקיבל לשירותיו מעל לעשרה עובדים באזור

נצרת?
ת' טובי
מימי מתושלח. היה מפעל לסיגריות שנסגר לפני שלושים שנה, ויותר לא נעשה דבר.
ר' כהן
קיבלתי שתי תשובות: זו שבשתיקה של מר אבו-אחמד וזו של חבר-הכנסת טובי.

איזה חלק מהתושבים שכן עובדים מועסקים באזור נצרת ואיזה חלק מועסקים מחוץ

לישוב?
א' אבו-אחמד
הציבור הגדול ביותר העובד באזור הוא ציבור עובדי ההוראה .יש לנו כ-700 עובדי

מדינה ו-1,500 פקידים בבנקים, בעיריה, במוסדות ההסתדרות ובגבל מיני משרדים פרטיים.

יש לנו הרבה משרדים פרטיים של עורכי דין ומנהלי חשבונות. יש לנו בתי חולים

מקומיים, חברות תחבורה מקומיות ולשכות המסחר והתיירות, אבל קרוב ל-60% מעובדי נצרת

מצאו תמיד את פרנסתם מחוץ למקום מגוריהם. יותר מ 80%-מעובדי הכפרים מצאו את פרנסתם

מחוץ לאזור מגוריהם.



היו"ר אי נמיר;

מאחר שהשר צריך לעזוב בשעה 10.15, נשנה את הסדר ונשמע תחילה את חברי הכנסת,

אחר כך את השר ולאחר מכן את מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, את מנכ"ל שירית התעסוקה

והאורחים האחרים.
ר' כהן
נדמה לי שיזה הדיון השביעי או השמיני שבו אנו עוסקים בנושא האבטלה בנצרת, בכל

הצפון או בקרב הציבור הערבי בכללו. למעשה אין מנוס מהמסקנה של "נשיאים ורוח, וגשם

אין". מדברים על האבטלה, על התעסוקה ועל האכזריות שבאבטלה בכל מקום, ובפרט בקרב

הציבור הערבי, כשכולנו יודעים שהמצב במיגזר הערבי יותר קשה, כשם שהמצב בערי הפיתוח

קשה יותר מאשר באזור המרכז וכשם שהוא קשה יותר בשכונות מאשר במרכזים העירוניים

הגדולים. לדאבוננו הרב, זה חלק מהשיטה הכללית, אלא שכאשר מדובר בציבור הזה הענין

מקבל גם דפוסים של אפליה על רקע לאומי והוא החריף בגלל הפער הקיים, לא בגלל שמישהו

רוצה או לא רוצה בכך. זו עובדה. הוא הדין בענין העדתי. אף אחד לא רוצה להפלות בין

העדות, אבל עובדה היא שהתוצאה מקבלת מימדים הרבה יותר עמוקים והרבה יותר רחבים.

צריך לומר באופן הברור והחד משמעי ביותר שבענין הזה הכשלון הוא כשלון מוחלט,

משום שבעצם אין תשובות. אני עוד אתייחס לענין של שירות התעסוקה והמוסד לביטוה

לאומיף, אבל בסיכומו של דבר אלה לא מייצרים עבודה. הם מטפלים בהעדר העבודה, או

במעט העבודה שיש והקצאתה לכאן או לכאן. אין מקומות עבודה. לא בכדי שאלתי את השאלה

ששאלתי. אם אנשי נצרת שמצויים בענין אינם זוכרים מתי הוקם בפעם האחרונה מפעל

בנצרת, זה אומר דרשני. זה בעצם אומר את הכל.

ר' ג'ראיסי;

גם לא זוכרים מתי הוקם מפעל בפעם הראשונה.

ר' כהן;

יתר על כן שמתי לב שכל המקומות שנמנו כמקומות שיש בהם עבודה הם דווקה

שירותים, ואגב, זה תואם גם את המגמה הכללית. יש התנפחות אדירה של שירותי

הממשלה, הרשויות המקומיות וכו' ויש הצטמקות של כוח העבודה בייצור, בתעשיה.

לגבי נצרת הענין אכזרי כפליים, ראשית, משום ששם חי ציבור שיכול לקלוט תיירות

ייחודית אדירה, ואפשר היה להקים שם מפעלים שיהיו מקור הכנסה לתושבי נצרת וגם יביאו

תיירות שהמדינה תוכל להתברך בה. נצרת היא שם דבר בכל העולם, אבל למעשה אין שם שום

יזמה ממלכתית.

אדוני השר, אני מציע שתהיה פניה אל משרד התיירות שיתחיל ליזום כמה פרוייקטים

של תיירות, לעידוד, לפיתוח ולשכלול, כי זה אחד הדברים הייחודיים של העיר. כולנו

למדנו בכלכלה את חוק היתרון היחסי, וזה אחד היתרונות היחסיים של נצרת.

שנית, בנצרת יש שכבה אינטלקטוטואלית של אקדמאים ומשכילים בעלי איכות גבוהה

ביותר בציבור הערבי בישראל, ודווקה העדר תעסוקה לשכבה זו מחריף מאד גם את הבעיה

המעמדית וגם את הבעיה הלאומית.

שלישית, בנצרת ובסביבתה יש ציבור ענק של עובדים בכל שאר התחומים והמקצועות,

והעדר תעסוקה, פיתוח והשקעות הוא אכזרי. . . . .

אני רוצה לומר כמה מלים העולות, לדעתי, בקנה אחד עם התמונה הכוללת במדינה.

לפני שבועיים הייתי בנצרת. מערכת הכבישים והדרכים היא אבן בוחן לכלכלה מתקדמת או

לכלכלה מפגרת. אגב, נאמר לי שהשקעות בתשתית תוחברתית-כבישים, רכבות, גשרים

וכיוצא באלה - הן ההשקעות המחזירות את עצמן במהירות הגדולה ביותר, י ותר מהר ממפעל."

מפעל יכול להחזיר את ההשקעות כעבור חמש שנים ומעלה, ואילו כביש מחזיר את ההשקעות

תוך שנתיים וחצי. מי שמכיר את הכניסות לנצרת והיציאות ממנה ואת מערכת הכבישים שלה

עם הכפרים הערביים יודע עד כמה צריך לפתח שם ולהשקיע כדי לשפר את המצב. רבותי, אי

פיתוח משמעותו להישאר בפיגור הן מבחינת החקיקה והן מבחינה טכנולוגית.



אנחנו מוכרחים למצוא פתרון לבעיה שהעלה מזכיר מועצת הפועלים, לגבי העדר

הזכאות להבטחת הכנסה והעדר מוטיבציה להרשם להרשם בלשכה כמובטל. אם אין עבודה ולא

מקבלים הבטחת הכנסה, בשביל מה ללכת להרשם בלשכה, מה גם שהרישום כרוך בנסיעה

ובהוצאת כספים שאינם? הרי היום יש אנשים שיש להם לא דונם אחד, אלא שלושים דונם,

וחלקם מעבדים אותם באופן אינטנסיבי, והס אינם מצליחים להתפרנס מזה. עובדה היא

שהיום בארץ לא חיים מ-30 דונם, וצריכים לדעת זאת, אבל לפי החוק הקיים מי שיש לו

דונם אחד ומעלה פסול מלקבל כל סיוע. זה אבסורד, ואנחנו חייבים למצוא פתרון לבעיה,

אם בדרך של חקיקה ואם בדרך אחרת. אני מאד מבקש שתנסו לראות איזו תשובה אנחנו

יכולים לתת, ובמהירות. אני פונה למנכ"ל שיתייחס לאפשרות למצוא פתרון לענין הזה.

לדעתי, הנקודה החשובה ביותר זו דחיפות הטיפול בדברים קונקרטיים.

ת' טובי;

אדבר בקיצור נמרץ, כי בישיבה הקודמת העליתי כבר את הנושא. בנצרת והסביבה

מתוספים מובטלים חדשים מדי חודש והמצוקה גדלה. אם בחודש נובמבר בשנה שעברה נרשמו

3,172 דורשי עבודה בלשכת התעסוקה, הרי בחודש דצמבר נרשמו 3,550. המספרים בעליה

מתמדת, וזה המצב בכל הארץ, אבל בסקטור הערבי המצב חמור יותר, כי אין אפילו מחשבה

איך לטפל בענין ולנסות לפתור את הבעיות. אני מדבר על המדיניות הכוללת בעבר. הנה

דובר בזמנו על חוק מאה מפעלים, שלא זכה להתקבל בכנסת. שאלנו שוב ושוב כמה מתוך

אותם מאה מפעלים שחושבים להקים יהיו בסביבה של הסקטור הערבי, אך לא זכינו לתשובה

שתרגיע לפחות. זו המדיניות הכללית, זו דוגמה למחשבה, לתכנון ולמדיניות כוללת

המוציאה בכלל את הסקטור הזה מכל דאגה. לכן צריך לחול כאן מפנה במחשבה, הן מצד

הממשלה והן מצד ההסתדרות, כדי להקל על המצוקה. זה אומר לתת לנצרת מעמד כעיר פיתוח

מדרגה ראשונה. אני חושב שהעיר נצרת זכאית למעמד כזה.

אני עובר לנושא השני, והוא העסקת האינטליגנציה הערבית במוסדות הממשלה,

במנגנון הממשלה ובמפעלים ציבוריים. בישיבה הקודמת שמענו מנציג שירות המדינה, מר

גבאי, נתונים מחרידים לגבי אחוז המועסקים הערבים בשירות המדינה. נדמה לי שהוא דיבר

על 4%.

די פרלשטיין;

לפי הנתונים שבידי זה 5%.

תי טובי;

אני מדבר בשם החברים שלי בנצרת, אחמד וראמז. כשאנו אומרים שאם מתפנה בלשכת

התעסוקה תפקיד שמילא יהודי יש להעסיק במקומו ערבי, אין זה מתוך גישה לאומנית או

גזעית. אני לא נגד זה שיתנו את התפקיד ליהודי מנצרת, אדרבה, אבל זה יהיה הוגן

כשיעסיקו ערבי בטבריה, בעפולה או בחיפה, ואז לא תהיה תביעה כזאת. תביעה זו נובעת

מהמצוקה של הציבור הזה המחפש פרנסה וקיום. לפחות במקום שהוא חי בו צריך שיתנו לו

את האפשרות הזאת.

אני מציע שנחייב את לשכת התעסוקה, את משרד העבודה ואת כל המסגרות הנוגעות

בדבר להביא תכנית להכשרה והסבה מקצועית לציבור המובטלים, כדי שאפשר יהיה להקל

במקצת על המצוקה.

היו"ר אי נמיר;

עברתי על החומר של לשכת התעסוקה, והוא באמת מצויין, אבל אתמול, למשל, בדיון

על נושא הנגב בכנסת חיפשתי נתונים לגבי העיר באר-שבע, אך באר-שבע אינה מופיעה בשום

טבלה שלכם כישוב בפני עצמו. היא לא מסווגת כעיר פיתוח היא מופיעה רק בדיאגראמות

של האקדמאים. אני יודעת שהיום באר-שבע היא מוקד מאד בעייתי.

נתונ

די מנע;

יש.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת שתראה לי את זה אחר כך,כי אני עברתי על כל הנתונים ולא מצאתי את

באר-שבע כישוב המופיע בפני עצמו.

אדוני השר, יש עכשיו תופעה מאד מוזרה. אנחנו בוועדה הזאת דנים הרבה מאד על

התופעה של עבודה זולה, המורכבת היום משני חלקים: ראשית, עבודה של העובדים הזרים

ועבודה של עובדי השטחים הבלתי מאורגנים. אגב, אני רואה בדיווחים שיש עליה במספר

עובדי השטחים המגיעים לעבודה בישראל.

קורה דבר נוסף, ואביא את בית-שאן כדוגמה. אני לא צריכה להעיד על עצמי, כי

יודעים חברים כמה פעמים בכנסת הקודמת ובכנסת הזאת דנה ועדת העבודה בנושאי התעסוקה

במגזר היהודי. יש בבית-שאן מפעל פרטי בשם "רבינטקס", מפעל גדול לטכסטיק, עם שכר

מינימום ותנאי עבודה קשים ביותר. מטפל בו היום אדם שהוא על תקן של כונס נכסים,

ואני הופכת עולמות למען תושבי בית-שאן, להעביר מכרזים ממקום אחד למקום אחר ושיתנו

להם עבודה.

כל המפעל הזה הוקם כדי שתהיה עבודה לתושבי בית-שאן, בה שוררת אבטלה קשה

ביותר, אבל מה קורה? התנאים שם נוראים, היחס לעובדים הוא משהו נורא. עובדי

בית-שאן אינם רוצים ללכת לעבוד שם. עובדות שם בעיקר נשים, בגלל התנאים. הם מביאים

את ערביי ישראל, כי הם יודעים שעובדים ערבים יהיו מוכנים גם לעבוד בתנאים יותר

קשים, גם לא יתלוננו ואפשר יהיה לעשות להם מה שלא עושים לאחרים. אני מביאה את

הדוגמה הזאת, כי בדרך זו אנחנו מביאים את ערביי ישראל - ואני מדברת על הערבים

אזרחי מדינת ישראל - למצב בלתי נסבל. רציתי להשמיע גם את ההערה הזאת בפניך, אדוני

השר, כי אני פוחדת שדווקה במצב של אבטלה קשה זו תהיה התופעה בכל המקומות.
ר י כהן
ובאותה עת, אדוני השר, על ידי העסקת הפועלים הערביים יוצרים מצב של איום על
תושבי בית-שאן
אם תעזו לדרוש שקל אחד נוסף, תדעו לכם שיש לנו תחליף, בין שאלה

ערביי ישראל ובין שאלה ערביי השטחים.
י י שמאי
הבאת לדוגמה את בית-שאן. אני רוצה להביא את הדוגמה של ים-המלח. יש שם ארבעה

קניינים שהם קנייני עבדים. העובדים נמצאים בתנאי עבדות אמיתית.
ר י כהן
איפה זה?
היו"ר אי נמיר
מדובר בעובדי הקבלנים בים-המלח.
י י שמאי
גם בברום.

מי הם עובדי הקבלנים? מעמד העובדים שונה. רואים את קבוצות העובדים של

הקבלנים, שלכל אחד מהם יש קבלן מועדף, מול קבוצת העובדים הקבועה. מה קורה שם? מה

אנחנו עשינו בענין הזה? ודאי שב"רבינטקס" יקרה אותו דבר. לכן אמרנו בזמנו שאנחנו

מוכנים ללכת לשינויים במסגרת חוק שכר המינימום, ושמעתי את השר אומר מעל במת הכנסת

שצריך למצוא פתרונות. אני חושב שמצד אחד אפשר להקשיח את נושא קבלת העבודה לפי

מספר המקצועות, ובו-זמנית למצוא פתרון להגדיל גם את ההכנסה לאותם מקומות שהם

המוקדים הקשים, ואז לא ייווצר מצב כזה.



היו"ר אי נמיר;

חבר-הכנסת שמאי, ביום שלישי בעוד שבועיים אנחנו חוזרים כאופן מאד פעיל לדיון

בתיקון לחוק שירות התעסוקה בנושא הקבלנים. יהיה דיון כל יום שלישי עד אשר נגמור

אתש הטיפול בחוק הזה. יש לי רק בקשה אחת אליך, שתבוא לישיבות.

השר לענייני איכות הסביבה רי מילוא;

ראשית, גברתי היושבת ראש, אני רוצה לומר שתופעת האבטלה פוגעת בכל קבוצות

האוכלוסיה בישראל ואינה מבדילה בין דת, לאום, גזע ומין. היא פוגעת בכולם. נאמר כאן

כבר שהבעיה פוגעת יותר בציבור האקדמאים. מטבע הדברים האבטלה פוגעת בהם יותר מאשר

בציבורים אחרים של עובדים. בעיית העובדים האקדמאים היא בעיה חמורה במיגזר הערבי,

עוד בתקופות שבהן לא היתה אבטלה בקנה מידה כל כך גדול. כלומר, אנו עוסקים כאן

בבעיה בתוך בעיה. כפי שציין קודם חבר-הכנסת רן כהן, ובצדק, המעגלים פוגעים יותר

באוכלוסיות שבהן הבעיות יותר גדולות, וזה כולל אזורי מצוקה, עיירות פיתוח, שכונות

עוני, ובמיגזר הערבי זה פגוע באוכלוסיה שממילא היתה פגיעה קודם, ובכלל האוכלוסיה

זה פוגע יותר באקדמאים, שהאקדמאים הערבים בתוכם היו תמיד במצב קשה יותר יחסית

לאקדמאים אחרים במדינת ישראל. התופעה הזאת היא תופעה קשה.

אני מוכרח לומר, גברתי היושבת ראש, שמאז כניסתי לנושא של עבודה ורווחה, הדבר

מאד קשה עלי מבחינת חוסר היכולת להשלים עם המצב כמו שהוא - ואני מדבר עכשיו על כל

בעיית המצוקה והאבטלה הן במיגזר הערבי והן במיגזר היהודי - ולא רק שקשה לישון וקשה

לחיות עם זה, אלא אני, לצערי, גם לא רואה בשלב הזוז סימנים לשינוי ולהתאוששות.

צריך לזכור ששירות התעסוקה במשרד העבודה והרווחה אינו גורם שיכול לפתור

בעיות. הוא יכול להקל על הבעיות הקיימות ועל הטיפול בהן. דיבר פה, בצדק, חבר-הכנסת

טובי על קורסים להסבה מקצועית, להכשרה מקצועית. זה סוג הדברים שיכולים להקל. שירות

התעסוקה יכול לתת שירות יותר טוב, לפתוח משרדים יותר נוחים ולהעסיק יותר פקידים

שיתנו שירות לציבור, אבל הוא לא יכול לפתור את הבעיה מיסודה. הוא אינו יכול ליצור

מקומות עבודה. הוא יכול להוות גורם מקשר יותר טוב, לנקוט אמצעים שונים. אפשר

להתווכח אם יריד תעסוקה הוא יותר אפקטיבי או פחות אפקטיבי.
תי טובי
האם יש הגבלה לגבי המרחק שפועל נדרש לנסוע כדי להתייצב בלשכת העבודה? למשל,

בעיינא רחוקה 40 ק"מ מנצרת, ומחייבים את תושבי הכפר לנסוע עד נצרת.
הי ו"ר אי נמיר
מנכ"ל שירות התעסוקה יוכל להשיב על שאלה זו. זה התחום שלו.
השר לענייני איכות הסביבה ר' מילוא
אציין כמה נתונים לגבי נקודות שהעלה חבר-הכנסת תופיק טובי. מבין הלומדים

בקורסים במחוז חיפה והצפון 43.4% הם אזרחים ערבים. אינני רוצה ליצור אשליה,

המספרים בכללם אינם גדולים. בנצרת, למשל, יש לנו מרכז הכשרה בו לומדים 96 מבוגרים

ו-249 בני נוער.
מי אבו אחמד
אין דבר כזה. בית-ספר של נעמת נכלל במסגרת הדרכה מקצועית?
היו"ר אי נמיר
השאלה היא אם נעמ"ת עושה זאת בשיתוף עם משרדי העבודה והרווחה. אם זה בשיתוף

ומקבלים את המימון, זה נרשם בסטטיסטיקה של משרד העבודה והרווחה.
השר לעייני איכות הסביבה ר' מילוא
למיטב ידיעתי, הנתונים שאני מוסר נכונים ואני עומד מאחוריהם. כמובן, יכול

להיות ויכוח על מסגרת זו או מסגרת אחרת, יותר טובה או פחות טובה, אבל הנתונים

קיימים, ויודע מזכיר מועצת הפועלים שגם קיים תכנון לבניית מרכז חדש להכשרה,

בית-ספר לחניכים בנצרת, בשיתוף בין העיריה ובין משרד העבודה והרווחה. לצערנו הרב,

בשלב זה עדיין אין לנו התקציב כדי להקים את המרכז, אבל לכשיוקם הוא יוכל להוות

תרומה גדולה מאד למטרות שאתה ואנחנו מעוניינים להשיג.

אני חושב שאחד הדברים שאנחנו יכולים להפיק מישיבה זו הוא זירוז הקמת המרכז

החדש בנצרת. צדקו חברי הכנסת טובי ואחרים באמרם שדבר מעין זה עדיין לא פותר את

הבעיה של יצירת מקומות תעסוקה, שהיא הבעיה החמורה. אנחנו יכולים לתת הכשרה והסבה

ולספק תרופות ביניים לאנשים המצויים ללא תעסוקה, אבל מטבע הדברים הפתרון חייב

להיות ביצירת מקורות תעסוקה.

בנושא של יצירת מקורות תעסוקה צריך לפעול, לדעתי, בשני מישורים. ראשית, יש

לעודד את התעשיה הפרטית, את ההשקעה הפרטית, גם מבין תושבי נצרת וגם מבין מקורות

נוספים. הבעיה לא פשוטה. אני יודע, למשל, שיש כפרים דרוזים הניזונים כמעט כולם

ממפעל אחד או שניים של תושבים במקומיים. נדמה לי שבירקא יש מפעל המעסיק חלק גדול

מכוח העבודה במקום, גם נשים וגם גברים, וצריך לנסות לעודד מפעלים מסוג זה ולדחוף

אותם אולי אפילו בסיוע מעבר למקובל, כדי לאפשר להם להיבנות ולהתקיים במקומות שהם

חי וני ים.

בסך הכל הבעיה היא קודם כל של צמיחה במשק ושל יצירת מקורות תעסוקה. מתוך

היכרות עם המצב הזה בתקופה קודמת וגם היום, אני אומר שמבחינת השירותים והטיפול

בבעיות, ששירות התעסוקה והביטוח הלאומי צריכים לתת, אנחנו נטיל את מלוא המשקל

והכובד כדי להביא למצב שלא תהית גם תחושה בקרב הציבור הערבי שבנושא הזה יש איזו

שהיא אפליה, שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה, כי זה חשוב מאד מבחינות רבות, גם

מבחינת הרצון שלנו לבנות פה מערכת חיים משותפת של הבנה, ללא תחושות עמוקות של

קיפוח ושל חוסר שביעות רצון.

אני גם מקבל את ההערה שבנצרת ראוי ורצוי שיועסקו עובדים ערבים בשירות

התעסוקה. אני חושב שזו הערה נכונה.

היו"ר אי נמיר;

גם בביטוח הלאומי. במקום ערבי הביאו מישהו מחיפה.

השר לנייני איכות הסביבה ר' מילוא;

אני לא שמעתי פה הערה לגבי הביטוח הלאומי. שמעתי פה הערה לגבי שירות

התעסוקה, ואני חושב שיש לה מקום ויש בה הגיון, ובמידת האפשר צריך לעשות זאת. האיש

מטפל באוכלוסיה המקומית, והוא בקי יותר כשהוא בא מהמקום, וכפי שאמר מזכיר מועצת

הפועלים, זה גם עוד מקום תעסוקה אחד או שניים לתושבים מקומיים הנמצאים במצוקה.

בסך הכל אני יכול לומר שאני אעמוד בצידה של הוועדה במאמץ שהיא תשקיע כדי

לקבל את הפתרונות בנושא הזה, מהוך ראיית הדברים עין בעין ותמיכה מלאה בגישה שחברי

הוועדה ויושבת ראש הוועדה הביעו כאן.

ר י כהן;

אדוני השר, הפעם אני פונה אליך בתוקף מעמדך כשר בממשלה,. אנחנו ממצאים ערב

הגשת התקציב. אולי יש ברכה גדולה בזה שנכנסת לתפקיד של שר העבודה והרווחה בפועל

התקציב הזה לכשעצמו אינו מבשר צמיחה. אין בו דחפים מיוחדים במינם לצמיחה. הוא

צופה שתהיה אולי צמיחה של 5%, אבל אנשים רבים סקפטים גם לגבי 5% אלה. השאלה היא



אם תהיה מוכן, דווקה לפני שהתקציב הזה מגובש סופית, לעשות מאמץ כללי לגבי הכנסת

מרכיבים רבים יותר של צמיחה בתקציב הזה, והאם תהיה מוכן לגבש.יחד-עם השרי אולמרט

אי-אלו מרכיבים בתוך התקציב לעידוד פיתוח תעשיות, מפעלים ומקומות עבודה במיגזר

הערבי, כי שניכם, כל אחד מזווית ראיה שלו, קשורים בענין בענין הזה, וזאת עוד לפני

ה-31 במארס. והוא צופה שתהיה אולי צמחיה

השר לענייני איכות הסביבה;

לצערי, התשובה שלי בנושא זה שלילית, ואומר לך מדוע. את דעתי על התקציב הבעתי

בישיבת הממשלה. ביטאתי את השגותי לגבי כל הנושאים הקשורים לבעיות המיוחדות של

עבודה ורווחה, גם בעיית הצמיחה על רקע נושא העבודה וגם בעיות הרווחה, שלגביהן נעשו

כמה דברים שליליים, או לפחות היו כוונות שליליות בזמן הגשת התקציב. חלק תוקנו וחלק

עדיין לא תוקנו. אני כשר בעל אחריות קולטקטיבית אינני יכול לפעול לא בכנסת ולא

בממשלה אחרי שהתקבלה החלטה. אני יכול לנסות להשפיע על תיקון, או שינוי, אבל זה

חייב להיות במסגרות המקובלות. לא אוכל לפעול נגד החלטות שנתקבלו. אני חושב

שההידברות בנושא זה צריכה להיות גם עם האוצר. בכמה נושאים גילה האוצר נכונות

לשינויים לפני שהתקציב אושר, אמנם לא בנושאים מרכזיים, אבל בנושאים שהם בכל זאת

בעלי משקל. צריך לנסות להשפיע גם בנושאים האלה שאתה העלית, כי אני שותף לדעתך

שהבעיה העיקרית בנושא זה היא בעיית הצמיחה. כפי שהתפרסם בעתון, שר האוצר היה כאן

בוועדה ודיבר על קטסטרופה, על מצב חמור ביותר, ואני חושב שזה באמת מחוסר ברירה,

והישועה תבוא מהמציחה ומהמאץ שיושקע כאן במקום. הלוואי שאפשר היה לקבל את הישועה

מהחוץ, ממקורות אחרים. אני לא חושב שזה ניתן. ההתפחות החיובית, ההתקדמות, יבואו

מכאן, מבפנים, אם נשנה כיוונים ונעבוד נכון.

אני חושב שההערה של חבר-הכנסת רן כהן בנושא התיירות בנצרת היא הערה נכונה.

זה נושא המשרת גם את פתרון הבעיה של התעסוקה בנצרת וגם את פתרון הבעיה של הגברת

התיירות לישראל, שהיא נושא מרכזי מאד בהתפתחות הכלכלית ובמה שנוגע לצמיחה במשק. גם

בנושא זה כמו בנושאים אחרים אשמח לשתף פעולה עם הוועדה ולהפעיל השפעה גם על שר

התיירות וגם על משרד האוצר.

הי ו"ר אי לין ;

בנושא התיירות נזמין לכאן לישיבה מיוחדת את שר התיירות ואנשי משרד התיירות.

החלטנו להקדיש ישיבה לנושא זה כל כמה שבועות.

הייתי מציעה שבאחד הסיורים שלך תצא לנצרת. עצם העובדה שתהיה שם, תיפגש עם

פרנסי המקום ותראה מה קורה שם מקרוב תיתן תמונה אחרת לגמרי לגבי מה שקורה.

אני בהחלט חושבת שמרכז להכשרה מקצועית הוא מאד חשוב, אבל לו אני הייתי צריכה

לשקול במה להשקיע קודם, בהקמת מפעל חדש בנצרת, או בפתיחת מרכז להכשרה מקצועית,

הייתי הולכת קודם כל להקמת מפעל חדש. לכן אני פונה גם אליך, אדוני השר, וגם לאנשי
המקום
אם יש לכם רעיון בדבר הקמת מפעל לאלתר, אנחנו כוועדה, ואני אישית, מוכנים

לבוא בדברים גם עם שר התעשיה והמסחר וגם עם משרד האוצר. בואו נתחיל בדברים קטנים,

במפעל אחד בנצרת שיכול לשרת גם את העיר עצמה וגם את ישובי הסביבה.

אדוני השר, אני רק רוצה שתציץ בתמונות שמסרו לנו כאן ותתרשם מהתורים ליד

לשכת התעסוקה בנצרת.

אני מודה לך שבאת לוועדה, ואם נחשוב שאנחנו זקוקים לעזרתך באחד הדיונים

הקרובים, נפנה אליך שוב.

נשמע עכשיו את מנכ"ל המוסד לביטוח, ואחריו - את מנכ"ל שירות התעסוקה.



מי ציפורי;

תחילה הערת שוליים. לדעתי, שום מפעל רציני לא יפותח בנצרת כל עוד לא ישפרו

את שני הכבישים.

הי ו"ר אי נמיר;

הרעיון שלך נכון מאד, מר ציפורי. אולי אתם, נציגי העיר נצרת, יכולים להעביר

אלינו את פנייתכם בנושא זה של תיקון וסלילת כבישים ודרך הגישה, כפי שהסביר מר

ציפורי. אני שומעת כל הזמן משר האוצר שיש כסף לתשתית כבישים. אולי בנושא הזה של

הכבישים לפחות נוכל לסייע לכם, אבל שלא יעברו חודשים עד שנקבל את זה.

מי ציפורי;

לעבור מצד לצד בתוך העיר נצרת עצמה זה לוקח לפעמים כשעה.

ר' ג'ראיסי;

לאזור תעשיה לא צריך לעבור מהכבישים האלה.

מי ציפורי;

גברתי היושבת ראש, בשנים האחרונות אין מוסד ממלכתי שקלט יותר עובדי מיעוטים

מאשר המוסד לביטוח לאומי, וזה בכל רהבי הארץ, לאו דווקא בנצרת.

היו"ר אי נמיר;

אולי תשלח לנו את זה בכתב. זה מאוד חשוב. אולי נביא את זה כדוגמה למשרדים

אחרים.

מי ציפורי;

בהחלט.

את זה אני אומר בהכללה. נכון שעדיין לא הקמנו די סניפי משנה או סניפים, אבל

זה נכון גם לגבי המיגזר היהודי. יש לנו שתי נקודות כואבות במיגזר המיעוטים,

והבעיה היא בעיקר של כוח אדם. מבחינת התקציב אולי היינו מסתדרים. כוונתי לפתרון

הבעיה בדרום, רהט או תל-שבע, והבעיה של המשולש, באזור טייבה - אום-אל-פאחם. אלה

שתי נקודות מציקות. ביתר הדברים, לפי הפריסה, השירות למיגזר המיעוטים הוא מהטובים

בארץ. כדוגמה אזכיר שבחולון, העיר הרביעית בגודלה בארץ, אין מוסד לביטוח לאומי. יש

שם אשנב.

סניף נצרת היה סניף קצת פרובלמטי ועד שעמדתי על הענין היתה בעיה. היה שם מין

משטר פטריארכאלי שלא קידם והשכיל את האנשים, כלומר, היה מנהל סניף, אולי מנהל טוב,

אבל מתחתיו הכל היה לחוץ כלפי מטה. ברגע שמנהל הסניף הזה הלך והתחלנו במכרזים צצה

הבעיה. כשפרש המנהל הקודם של סניף נצרת יצאנו במכרז פנימי בתוך הביטוח הלאומי.

לצערי, מכל סניף נצרת לא היה מועמד אחד מתאים, וזה לא רק מבחינתנו. כל מועמד כזה

הולך גם לבחינה בחוץ, ב"פילט". זה לא היה אפילו לכבוד להציג אותם, למרות שיש

פוטנציאל אנושי די טוב שאנו רואים היום. מנהל הסניף נבחר בסופו של דבר במכרז

חיצוני מתוך המועמדים שהיו, ולמיטב ידיעתי, הוא זוכה להערכה רבה של תושבי נצרת

והוא עשה מהפך אנושי מבחינת היחסים הפנימיים והאווירה בתוך הסניף.

היו"ר אי נמיר;

מאין הוא בא?
מ' ציפורי
נדמה לי שהוא חיפאי. בזמן האחרון הוא עסק בעסקים פרטיים. היו תקופות בהן

שירת בממסד הממלכתי. הוא בקי בערבית, גם קורא וגם כותב, ועסק בנושא המזרה-התיכון.. ....

הוא מכיר את הציבור הזה והציבור מכיר אותו. למיטב ידיעתי, הוא מקובל גם על טובי

העיר נצרת.



בתקופה של מנהל הסניף הזה אדם אחד כבר קודם ואחד מוכשר- לקידום בשני תפקידים

מהבכירים ביותר בתוך הסניף. לנושא הגביה יש כעת מנהל מופקד שנבחר מתוך עובדי

הסניף ויש מינוי בפועל לגימלאות. במישור גימלאות וגביה, שהן ליבו של המוסד,

התפקידים מופקדים בידיהם, והם גם יצטרכו להיות פוטנציאל לקידום בהמשך. במקרה או

שלא במקרה אנחנו מעבירים עכשיו בנצרת, החל מרמה מסויימת בסניף, השתלמויות מיוחדות

לקידום מנהלים, הכשרה לניהול, דבר שלא עשו אף פעם בסניף. נתנו דחיפה גדולה לכל

נושא ההשתלמויות.

הטיפול בתושבים בנצרת, ואני חושב שזה אמור לגבי הטיפול במיעוטים בכל חלקי

הארץ, הוא טיפול טוב והוגן, בלי שום משוא פנים או אפליה, לא לרעה ולא לטובה. בנצרת

יש לנו בהחלט בעיה - וזו בעיה כוללת בארץ - שהמוסד מתמודד אתה. אם היתה עליה במספר

המובטלים מ-10,000 לפני כשלוש שנים ל-50,000, זו פצצה נוראית, ואני רוצה להגיד

שהביטוח הלאומי לא קיבל אפילו תוספת של עובד אחד, אבל קיבל טיפול נוסף ב-60 אלף

איש סביב הנושא של סיעוד וב-60 אלף ומעלה סביב נושא האבטלה, ובזה מושקועים מאמצים

גדולים. אם אנו רואים שאדם רשום כמובטל והוא זכאי לדמי אבטלה, הוא מקבל את דמי

האבטלה במהירות האפשרית, בלי שיצטרך לחכות חודשים.

אם לסכם את נושא כוח אדם, לנו יש מרחב של סניפים בהם יש ציבור מגרון. לגבי

הסניפים בבאר-שבע, בפתח-תקוה, בכפר-סבא, בחדרה ובטבריה, נתנו קדימות לקליטת בני

המיעוטים בשעה שיש חילופי עובדים.

אולי יש דברים רבים שהוועדה אינה שקטה לגביהם, ואולי יש לא פחות דברים שאני

לא שקט לגביהם בביטוח לאומי או בחוקים שעומדים לחוקק או שחוקקו לנו, אבל מבחינת

חטיפול במיגזר המיעוטים, אני חושב שאנחנו פועלים בצורה ההוגנת ביותר-, ועד כמה

שידוע לי, גם התהודה במיגזר המיעוטים היא כזאת, וזה מכל מיגוון המיעוטים.

נושא הבטחת הכנסה הוא בעייתי מאד. החוקים כיום הם חוקים כבדים לא ר-ק לגבי מי

שיש לו דונם אחד אדמה או מכונית "טרנטה" במיגזר המיעוטים, אלא זה נכין גם לגבי

המיגזר היהודי. יש משקים שלא מכניסים פרוטה ונושאים רק הפסדים, ואין לבעליהם

זכאות לא לדמי אבטלה ולא להבטחת הכנסה.

היו"ר אי נמיר;

לא למושבים, לא לקיבוצים, לא לעצמאיים. בעבר הם לא רצו לבטח את עצמם,

ועכשיו יש בעיה.

מי ציפורי;

אין לי ספק שצריך להתמודד עם הנושא של הבטחת הכנסה ולחשוב איך לתקוף את

הבעיה, מפני שמצד אחד נושא זה הוא אחד המרחבים בהם יש הכי הרבה הונאות, ומצד אחר,

הכי הרבה חוסר התחשבות. בשלב זה אין לנושא זה פתרון בחוק. אני מניח שבאחד הימים

תבוא לכאן הצעה לדיון, ואז נצטרך לראות איך להתמודד עם זה.
היו"ר א' נמיר
זה כרוך בהרבה מאד כסף.

מי ציפורי;

זה הרבה מאד כסף, וגם אם נמצא שיש בזה הגיון, השאלה היא איך להע;ביר את זה.

לפי התחזית ששמענו כאן לגבי הצמיחה וכו', למרות שאנו עומדים היום על שתי רגליים,

עלולה להיות בעתיד בעיה בכל הנושא של דמי אבטלה.
היו"ר א' נמיר
בעיה של מימון.

מי ציפורי;

אנחנו מכוסים לכמה שנים, אבל מי יודע מה יהיה בעתיד.



היו"ר א' נמיר;

אס המצב הזה י ימשך.
מי ציפורי
באשר לכוח אדם ופריסת סניפים וגם קידום בתוך הסניפים, אני יכול להגיד שבמוסד

לביטוח לאומי נעשים דברים טובים, ואני יכול להביא לכם גם נתונים על כך. אשר לטיב

השירות לאזרח בכל רחבי הארץ, אני רק יכול לומר שכאשר אני בא לשבטי הבדואים או
לכפרים אומרים לי
אדון ציפורי, כל הפרנסה שלנו מהביטוח הלאומי. מצד אחד, זה מצער,

אבל במה שנוכל לסייע נסייע.

דובר כאן על הכשרה מקצועית. השאלה היא למה. עם כל הצמיחה וכל הסיפורים, את

מי מפטרים היום? מפטרים עובדי תעשיה, אקדמאים. לכן נשאלת השאלה למה להכשיר. יכול

להיות שצריך להכשיר את הלבבות שאנשים יהיו מוכנים לעשות גם כל עבודה פשוטה כמו

שעשו פעם - ובענין זה יש כשלון גמור - החל מהעבודה החקלאית העונתית וכלה בעבודה

סביב בתי מלון. הנה בטבריה, למשל, מצד אחד, אנחנו משלמים דמי אבטלה, ומצד אחר,

עובדים שם מאות אנשים, מלבנון ומכל מיני מקומות בהוץ לארץ. מבחינתנו אנחנו פתוחים

לכל רעיון ומוכנים לסייע בכל האמצעים שיש לנו.

הי ו"ר אי נמיר;

תודה. נשמע עכשיו את מר דוד מנע, מנכ"ל שירות התעסוקה.. אודה לך אם תענה לי

על ענין דימונה.

די מנע;

גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להתייחס לישיבה קודמת של

ועדת העבודה והרווחה, בה נאמרו דברים לא מדוייקים ואני חייב לתקן אותם. אמרו שכפר

יונה הוא מוקד אבטלה משום שערבים תושבי טייבה נרשמו שם, וזה לא נכון. האבטלה בכפר

יונה היתה גבוהה מאד, משום שיש שם ריכוז של פועלי יהלומים מנתניה שפוטרו מעבודתם

והמקום נרשם כמוקד אבטלה גבוה בלי שום קשר לטייבה. תושבי טייבה נרשמו בכפר יונה

ברישום נפרד, והוא נקבע לגבי טייבה.

שנית, נאמר שתושבי טייבה לא קיבלו אישורי אבטלה, וזה לא נכון. הם כן קיבלו

אישורי אבטלה. אלה הדברים מהישיבה הקודמת שרציתי לתקן.

שלישית, הנושא של באר-שבע. כאן אני רוצה לבקש משהו. הצוות שלי ואני עומדים

לרשות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לגבי כל נתון וכל בקשה, ואני חושב שהכל היה

לשביעות רצון כולם. חיפשתם נתונים לגבי באר-שבע ולא מצאתם. מיד קבעתם קטגורית שאין

לשירות התעסוקה נתונים על באר-שבע.

הי ו"ר אי נמיר;

אמרתי שהחומר שהגשתם הוא חומר מצויין. יחד עם זה אמרתי שאתמול חיפשתי נתונים

לגבי באר-שבע לצורך הדיון בנושא הנגב בכנסת ולא מצאתי נתונים לגבי העיר הזאת בפני

עצמה.

די מנע;

יש חומר לגבי באר-שבע ומר צרפתי יראה לך אותו.

היו"ר אי נמיר;

תראו לי את הנתונים אחרי הישיבה.

די מנע;

לא מקובלים עלי המספרים שהביאו אנשי נצרת לגבי העיר נצרת לגבי נתוני האבטלה

במדינת ישראל יש שני מוסדות מוסמכים המפרסמים נתונים רשמיים; שירות התעסוקה והלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה. אתם לא יכולים להצביע על אחוזים גבוהים מובטלים,משום



שאינכם יכולים להוכיח את הדברים, בעוד שאנחנו והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כן

מוכיחים אותם.

נאמר כאן שיש 25% מובטלים מנצרת. אם יש 25% מובטלים מנצרת, מדוע הם לא באים

להתייצב בשירות התעסוקה ולהרשם על מנת להוכיח שאכן יש 25% מובטלים?

ר' גיראיסי;

הנתונים שהבאתי הם מהלשכה בנצרת.
די מנע
אז טעית. כנראה, הסתכלת במספר אחר, בעמוד אחר או בנושא אחר. אלה הנתונים

הרשמיים, הם מפורסמים וכל מספר אחר הוא פרי השערה שלכם. יבואו להתייצב, יירשמו.

הבאתם לכאן צילומים כדי להצביע על התורים הארוכים לידי לשכת התעסוקה בנצרת.

רבותי, אני מזמין אתכם לשירות התעסוקה בכל רחבי הארץ. יש תורים יותר גרועים מאלה.

בירושלים, בתל-אביב ובכל מקום התורים ארוכים פי-שניים וחצי מאשר בשנה שעברה. בשנה

החולפת היו 40 אלף דורשי עבודה בחודש, והשנה - 90 אלף. התורים ארוכים מאד, אפילו

יותר מאשר בנצרת. אנחנו לא מבקשים מהאוצר תוספות תקציב לעצמנו, לצורך רכישת ציוד

לפקידים שלנו, אלא לשירות הציבור ולרווחתו. אנו מבקשים עוד קומה, עוד כמה שולחנות

וכסאות לציבור כדי שיישב במסדרונות. איננו מבקשים ציוד לפקידים שלנו.

אשר למסקנות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא של המיגזר הערבי, אנחנו את

חלקנו קיימנו. רכשנו עוד מבנה בנצרת.

מ' אבו-אחמד;

הוא נפתח מחר.

די מנע;

אם כן, את חלקנו במסקנות הוועדה, סעיף 7, אנחנו קיימנו. אני מקווה שאין לכם

יותר טענות לגבי דיור בנצרת.

מ' אבו-אחמד;

גם בבנין החדש אין די מקום. אנשים ימתינו בחוץ, תחת הגשם.

די מנע;

הלא בישיבה של ועדת העבודה והרווחה לפני כמה חודשים אמרתי לכם: רבותי, תמצאו

לנו מבנה.

מ' אבו-אחמד;

יש מצוקת דיור בנצרת.

די מנע;

אני אשם בכל?

הי וייר אי נמיר;

לשירות התעסוקה אין כסף לבנות בנין חדש. ייתכן שהמבנה שהם מצאו לא משביע

רצון, אבל ז ה מה שהם מצאו.

מ' אבו-אחמד;

אבל מביאים את האנשים מהכפרים ללשכה בנצרת. לשם מה?
הי וייר אי נמיר
בשלב זה מתייחס מר מנע למבנה. אני מתארת לי שבהמשך הוא יתייחס גם לשאר

הנקודות. הרי-כולנו יודעים שגם אם חלו שי פורים המצב עוד רחוק מלהשביע רצון.
די מנע
אם כן, מחר ייפתח עוד מבנה לשירות התעסוקה,

היו"ר אי נמיר;

כמה חדרים יהיו שם?

מ' אבו-אחמד;

ארבעה חדרים ואולם.

די מנע;

תאמינו לי, לקחתי את זה על חשבון סניפים אחרים בארץ. העברתי תקציב לנצרת.

רבותי, מנהל שירות התעסוקה בנצרת תחתית יחיה ערבי. היה מכרז פנימי. היו

אי-אלו בעיות, אבל המכרז יתקיים. אינני יודע מי י יבחר, אבל מנהל שירות התעסוקה

שי יבחר יהיה ערבי.

הי ו"ר אי נמיר;

תוכל לזרז את ההליכים האלה?

די מנע;

כן, בהחלט, אני מזרז את ההליכים.

כפי שאמר חבר-הכנסת טובי, אצלנו בשירות התעסוקה ערבים מטפלים באוכלוסיה

יהודית ויהודים מטפלים באוכלוסיה ערבית. אין זה אמור לגבי נצרת. בלשכה בנצרת כל

העובדים הם תושבי נצרת, אבל יש לנו עובדים מהכפרים המטפלים ביהודים במעלות ובעכו.

לנו יש שילוב בנושא הזה. יש לנו, לא פחות מאשר לביטוח הלאומי, אנשים מהמיגזר הערבי

העובדים בשירות התעסוקה.

יותר מזה, בשנה האחרונה עשינו ריאורגניזציה מוחלטת בכל הנושא הקשור למיגזר

הערבי. פתחנו בכפר כנא סניף לכל הכפרים סביב נצרת. פעם כולם היו באים לנצרת. לפני

שמונה-תשעה חודשים ביטלנו את חובת ההתייצבות של כפריים מאזור כרמיאל בעכו, והיום

תושבי הכפרים סביב כרמיאל מתייצבים בכרמיאל, ולא נוסעים לעכו כפי שנהגו לעשות במשך

שלושים שנה. אנחנו משתדלים להקל ולסייע ככל שאנחנו יכולים,

אני רוצה שתבינו דבר אחד, אנחנו בשירות התעסוקה לא מייצרים מקורות תעסוקה.

בנצרת, למשל, אחוז ההזמנות לעובדים הוא 2,2%. האבטלה במיגזר הערבי קשה, יותר קשה

מאשר במיגזר היהודי, אבל היא פחות קשה מהאבטלה בערי הפיתוח. יש לי כל הנתונים,

ואני יכול להעמיד אותם לרשות הוועדה, אבל יש לי טענה גם אליכם, נציגי עיריית נצרת,

אתם מעסיקים בעיריה 120 עובדים מג'נין,

ר' ג'ראיסי;

אלה עובדי נקיון.

היו"ר אי נמיר;

למה לא יהיו עובדי נקיון מנצרת? הם אינם רוצים לעבוד?

די מנע;

רבותי, יש לכם 120 עובדים מגינין, תאמינו לי שהעובדים מגינין יכולים למצוא

מקומות עבודה בתל-אביב, אם יש לכם מובטלים בנצרת, עניי עירך קודמים, ואנשים ירצו

לעבוד בנקיון,

היו"ר אי נמיר;

זה כמו הסיפור של בית-שאן, אם אין עבודה, מוטב לעבוד בנקיון בעיריה מאשר

להיות מובטל.



מ' אבו-אחמד;

בתל-אביב עובדים בנקיון גם עובדים מהשטחים.

ו
אי אבו-רחמון
קודם כל לא מדובר ב-120. שנית, יש 40 או 45 מהם העובדים מאז 1969-1968.

די מנע;

הרי מזכיר מועצת הפועלים פנה לעיריה בנושא של חעובדים מג'נין.

ר' ג'ראיסי;

והוא מסר לך את הנתון הזה של 120 עובדים?
היו"ר א' נמיר
אנחנו עוד ניפגש הרבה פעמים. תחילה ניתן למר מנע לסיים את דבריו.
די מנע
אם בפקיעין עובדים תושבים מקומיים בעבודות נקיון, גם בנצרת יכולים מובטלים

מקומיים לעבוד בנקיון, והעובדים הערבים מג'נין יכולים גם למצוא עבודה בתל-אביב.

אלא מה? כיוון שאינכם רוצים להעסיק אותם על תקן של עיריה ואתם רוצים לשלם להם

מתקציב נפרד, כי לגבי עובדים מהשטחים זה תקציב נפרד, כמו שכל עיריה עושה, אני בא
לקראתכם ואומר לכם
רבותי, אל תעבידו אותם בעיריה. תעבידו אותם באמצעות שירות

התעסוקה. יחול אותו הסדר.
י' צבן
למה זה תקציב נפרד?
די מנע
משום שאותם עובדים רוצים להימנע מכל מיני הסדרים עם משרד הפנים.
מה שאני אומר לכם הוא
אותו הסדר שאתם עושים עם ערבים מהשטחים תעשו עם

ישראלים תושבי נצרת. תשלמו את המשכורת באמצעותנו, לא באמצעות העיריה. העיריה משלמת

את הכסף לשירות התעסוקה ב-1 בחודש ואנחנו רושמים את השיק ל-7 או ל-8 בחודש.
היוייר אי נמיר
האם העובדים האלה הבאים מהשטחים הם עובדים מאורגנים בשירות התעסוקה?
די מנע
בעיריות הכל מאורגן.

עם כל הכבוד לכם, רבותי, מה שטוב לצייץ בתל-אביב, טוב גם לכם, ואני פיתחתי

את השיטה הזאת יחד עם היועצים שלי. אותו דין שחל על ערביי ישייע יחול על ערבים

תושבי נצרת. תעסיקו מובטלים שלכם באמצעות שירות התעסוקה. אני קורא לכם להפסיק את

העבודה של תושבי ג'נין, והם כבר ימצאו עבודה באזור תל-אביב.
מי איתן
באזור ג'נין, כי באזור תל-אביב גם צייץ עשה כבר את מה שהוא עשה. האמינו

לי, שיש היום הרבה עבודה בג'נין. הם עושים חקלאות לבד ועוד הרבה דברים.
ר' כהן
אתה טועה. בשטחים אין אישור להקים שום מפעל, גם לא.בכמה של בית .מלאכה.
די מנע
לפי הנתונים של שירות התעסוקה לחודש דצמבר 1989, גם מעל ל-1,000 משרות בכל

הארץ-שנרשמו בשירות התעסוקה לא אוישו. אנשים לא רצו לעבוד, וההזניות האלה הועברו



לביצוע לערביי יש"ע. כלומר, יש הזמנות שעדיין לא מאוישות למרות שמצב האבטלה הוא

כזה.

הי ו"ר אי נמיר;

כמת הזמנות יש בנצרת?
די מנע
בנצרת 19 הזמנות לא סופקו. אלה עבודות בתהום השירותים שאנשים בנצרת אולי לא

רוצים לעבוד בהן.

רבותי, שימו לב לנתונים של ההזמנות במיגזר היהודי - 5.4 דורשי עבודה על

הזמנה אחת; בערי הפיתוה - 5.7 דורשי עבודה על מקום עבודה אחד.

י' צב ן;

זה תממוצע, אבל יש מקומות בהם זה 10 על 1.
די מנע
אם נתייחס לסך כל דורשי העבודה במיגזר הערבי בכל הארץ, יש 40 דורשי עבודה על

הזמנה אחת.
ר' כהן
זאת הקטסטרופה.
די מנע
מכל מיני סיבות במיגזר הערבי אין הזמנות.
י' צבן
זה נתון חשוב שמראה שצריך לפתח את המשק במיגזר הערבי.
די מנע
אני מסכים אתך שצריך לפתח, אבל אני גם אומר שצריכה להיות גם יזמה מקומית.

פתחו בית מלון בנצרת. רבותי, אם תמצאו אצלכם מפעל באזור שרוצה להעסיק מובטלים,

אני מוכן, כשירות תעסוקה, להשתתף בהכשרה פנים-מפעלית. נעזור לו ונסייע לו ונהיה

מוכנים למשתתף בהסעות של עובדים. תעודדו גם אתם את המעסיקים במיגזר לקלוט עובדים,

ונשתתף בהסעות של מובטלים, בהכשרה פנים-מפעלים ובהרבה הרבה דברים. אנחנו עושים זאת

במקומות רבים ברחבי הארץ.

אחד הדברים המאפיינים את האבטלה זה מה שאנו מכנים "משקע", היינו הרצף בפניות

של דורשי העבודה. בנצרת - וזה יותר גבוה מאשר בכל רחבי הארץ - כ-30% מדורשי העבודה

המגיעים ללשכה מגיעים מדי חודש בחודשו אפילו במשך ששה חודשים ומעלה. בירושלים,

למשל, הנתון הוא 10%. זה משקע האבטלה.

בתחום הבטחת הכנסה, השיעור הוא 14% מכלל דורשי העבודה - מדובר בערבים תושבי

נצרת - ו-25% מהקצבאות משולמות לערביי נצרת. כלומר, גם אחוז הניצול של הקצבאות הוא

הגבוה בי ותר בנצרת בהשוואה למקומות אחרים. אנשים מנצלים את מה שמגיע להם בביטוה

הלאומי.
די צרפתי
בעיקר בשלושת החודשים האחרונים.
די מנע
אנחנו גם לא מאחדים את נצרת תחתית עם נצרת עילית, כמו שחשבנו פעם. .



אם לסכם את הדברים, האבטלה היא גבוהה, אם כי פחות גבוהה מאשר בערי הפיתוח,

אבל גם אתם, רבותי, צריכים לעשות את שלכם, אנחנו מוכנים לעשות את שלנו ולסייע ככל

שאפשר, אבל גם אתם כקהילה חייבים לסייע בנושא זה. בין באמצעות העסקת מקומיים

בעבודות בעיריה, ובין באמצעות עידוד יזמים ומשקיעים להעסיק מובטלים.
היו"ר אי נמיר
תודה למר מנע. נשמע עכשיו את נציג נציבות שירות המדינה, ואחריו את גבי עליזה

תמיר.
ד' פרלשטיין
מאחר שהוזכרה כאן התעסוקה של בני המיעוטים בשירות המדינה, אני מבקש להאיר

מספר נתונים, כדי שהנתון של 5% יובן בקונטקסט המתאים. קודם כל שיעור המועסקים

בשירות המדינה הוא כפי שאמרתי, 5%. במסגרת דו"ח ועדת קוברסקי, שנבדק ב-1977,

ואנחנו השלמנו אותו השבוע, הנתונים חזרו על עצמם מבחינת השיעור של 5%.

י' צבן;

האם יש לך נתונים לגבי ההתפלגויות?
ד' פרלשטיין
הנתונים אצלי ואתן לכם אותם.

ר' כהן;

ב-1977 ועכשיו זה אותו אחוז?

ד' פרלשטיין;

פחות או יותר.

שיעור בני המיעוטים מכלל האוכלוסיה הוא 17.8%. צריך להביא בחשבון שכ-3%

מתוכם הם תושבי ירושלים ורמת הגולן, שאין להם אזרחות ישראלית ולכן הם מנועים

מלעבוד, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, במסגרת שירות המדינה, כך שאנו מדברים על 14%.

י' צבן;

אבל כמה יש בגיל עבודה?
ד י פרלשטיין
אלה 2% הנוספים.

מי איתן;

אתה אומר שהנתון, למעט ירושלים ורמת הגולן, הוא רק 14%?

די פרלשטיין;

מי איתן;

אתה טועה.



ד' פרלשטיין;

אני מביא את הנתונים מתוך הדו"ח של ועדת קוברסקי.
הי ו"ר אי נמיר
אני מבקשת לבדוק את הנתונים האלה מחדש. לפי הערכתי, הם לא נכונים. עוד לפני

שנים, בטרם הוחל רווק ירושלים, השיעור של ערביי ישראל הגיע ל-16% ושל הילדים ל-20%.

יש שם גידול טבעי הרבה יותר גדול, והאוכלוסיה היהודית לא גדלה באותה פרופורציה.

אני יודעת שהם מגיעים ל-17% בלי מזרה ירושלים ובלי רמת הגולן. לכן נא לבדוק את

הנתונים.
ד י פרלשטיין
אבדוק אותם ברצון. אני פשוט קראתי את הנתונים מתוך דו"ח שנמסר בשנה זו

לממשלה.

צריך להביא בהשבון שההתפלגות של נשים וגברים באוכלוסיה הזאת דומה להתפלגות

באוכלוסיה היהודית. ההתפלגות של המועסקים בתוך שטח המדינה היא כזאת: מעל ל-50% הן

נשים. הנשים הערביות, בגלל בעיות של יציאה מהבית והשכלה, הן לא זמינות לעבודה

באותה מידה בה זמינות הנשים היהודיות.

הנתון השלישי הוא של הגילאים הצעירים - כ-50% מהאוכלוסיה לעומת שליש

מהאוכלוסיה הם גילאים של 20 שנה ומטה, וזו שוב אוכלוסיה שאינה זמינה. כשאנו רואים

את כל הדברים האלה בקונטקסט המתאים, הנתון של 5% חדל להראות כל כך מבהיל בהתייחס

לניתוח שעשתה ועדת קוברסקי.

רציתי להוסיף שני נתונים. כיום שירות המדינה נמצא במצב שמדי עשר שנים הוא

קטן, ויש לנו נתונים על כך. אם תרצו, נמסור לכם אותם. כלומר, הוא אינו קולט אנשים.

בעיית האבטלה או הבעיה של דורשי עבודה, גם במיגזר של בעלי השכלה אקדמאית, היא

חמורה בקרב כל האוכלוסיות. אתן לכם רק שתי דוגמאות. על מכרז של צוערים, שם אנו

דורשים כתנאי בסיסי לגשת למכרז השכלה אקדמאית, יש לנו 700 מועמדים על 15 משרות.

מעט מאד ערבים מגישים מועמדות, למרות שהם בעלי השכלה אקדמאית. על מכרז של מס

הכנסה, שם מגישים מועמדות הרבה יותר מועמדים ערביים, יש לנו 1,000 מועמדים על 100

משרות, 50 הלכו לטובת המכרזים הפנימיים, כלומר, המצוקה של האבטלה בקרב האקדמאים

היא, לצערי הרב, נחלת כל העדות במדינה.

יחד עם זאת, המלצות ועדת קוברסקי אושרו השבוע בממשלה, ובמסגרת ההמלצות יש
פניה לשלושה גופים
נציבות שירות המדינה, שירות התעסוקה והשר המטפל בענייני ערבים,

לטיפולים מיוחדים שההמלצות מפרטות אותם על מנת לעשות להגברת המודעות, ההשכלה

והתעסוקה של בני המיעוטים. אנחנו נבצע אותם ברגע שיתחילו לבצע את המלצות ועדת

קוברסקי.
הי ו"ר אי נמיר
תודה.

אבקש מגבי עליזה תמיד לדבר מאד מאד בקיצור, כי אנחנו חייבים לסיים את

הישיבה.
עי תמיר
אני מצטערת מאד שההערות הקצרות מאד שאני נאלצת להעיר יושמעו גם שלא בנוכחות

השר. לצערי הרב, יש בעיות בתחום הזה של משרדו, וחשוב היה שיחד עם הוועדה הזאת

נחשוב על פתרונות,מעשיים, כי בדרך כלל אנו שומעים מכל שר הצעות לגבי המשרד של חברו

ולא לגבי המשרד שלו עצמו. גם עכשיו שמענו הצעות כלליות של השר, שהן מובנות

וידועות, הצעות בדבר צמיחה וכל הנושאים הכלכליים הידועים, אבל לא בתחום המשרד,

היינו מה משרד העבודה והרווחה יכול וצריך לעשות על מנת לתת תשובה לבעיה הכללית

הקשה של האבטלה ולגבי הבעיה הקשה מאד של האוכלוסיה הזאת שאנו מדברים בה, האוכלוסיה

העירבית.



לאור הפעילות של ההסתדרות, אני חושבת שהנתונים ששנגענו כאן מפי מר אבו-אחמד

לגבי הכשרה מקצועית הם מדוייקים. יש כמה עשרות מובטלים בהכשרה מקצועית, בין 50

ל-60 איש, וזה ממש מגוחך. אדוני מנכ"ל הביטוח הלאומי, אפשר- לומר שהכשרה מקצועית

היא לא הפתרון, אבל עדיין אנחנו יודעים שיש בהחלט מקצועות ואפשרויות של הכשרה

מקצועית, שעם סיומה הסיכוי של המובטל גבוה יותר. אינני רוצה להיכנס עכשיו

לדוגמאות, כי אין לי זמן.

אחת הדוגמאות שבהן אני עוסקת בימים האחרונים היא ארגון קבוצות בניה. כל

מדינת ישראל מדברת היום גבוהה גבוהה על תאוצת הבניה. אנחנו פרסמנו חוזר אחד

למועצות הפועלים שלנו, שייירשמו מועמדים לקבוצות בניה ולהשתלבות בענף הבניה במרכז

הבניה. מאות נרשמו תוך שבוע. כלומר, הטענה שאנשים לא רוצים ללכת לעבודה פיסית

וערבים לא רוצים לעבוד בקבוצות בניה, יש בה איזו שהיא דיסאינפורמציה, אבל אי אפשר

לפתוח בית ספר, מרכז לבניה, מפני שבעיות אדמיניסטרטיביות נמשכות מיולי עד היום הזה

ועדיין לא הסתיימו. אינני רוצה להיכנס לפרטים.

דוגמה שניה. לו בית החולים בנצרת היה יכול לקבל קבוצה אחת של כ-20 מובטלות

לבית-הספר לאחיות מעשיות, זה היה מסייע.

מי אבו-אחמד;

כן, אבל הן משלמות. ביטוח אבטלה, עם מרכז ההכשרה המקצועית, אינו מכיר בקורס

של בית ספר לאחיות מעשיות - אני מקווה שבקרוב יכירו, בלחץ שלנו - והן אינן מקבלות

ביטוח אבטלה ואינן יכולות להתקיים. אם יש להן משפחה תומכת, מה טוב, אבל אני מדברת

על מובטלות, לא על מובטלים. לכן יש הצעות קונקרטיות, וחבל מאד שאין לי זמן לפרט

'אותן.

אותו דבר בתחום שירות התעסוקה. אני מוכרחה לציין שמנכ"ל שירות התעסוקה,

מנכ"ל הביטוח הלאומי ואני מוצאים שפה משותפת, ואתמול עסקנו כל היום בנסיון למצוא

פתרון לחצור. חבל שחבר-הכנסת שמאי, העוסק כל הזמן בניגוח, אינו שמוע את הדברים

האלה. כל היום עסקנו בפתרון של מיתקן להכשרה מקצועית, שהציל כמה מפעלים, ולא

הייתי צריכה להתאמץ מאד לשכנע את מנכ"ל שירות התעסוקה וקיבלתי מיד אישור לכך.

קיבלתי אישור להכשרה מקצועית ממר הכט, ויכול להיות שזה יתיה הפתרון הזמני עד אשר

המפעל יקבל את הפתרון היסודי. זאת אומרת שיש שיתוף פעולה, אבל אפשר להעמיק. דרושים

יותר תקציבים, ופה יש בעיה, ולכן השר יכול לסייע מאד.ח

יש בעיה שהמשרד, השר והוועדה הזאת חייבים להתייחס אליה; נושא תיקון חוק

ביטוח אבטלה והבטחת הכנסה, גם לגבי עצמאיים, כגון חברי מושב. צריך למצוא לזה פתרון

מיידי. לא ייתכן שכפרי שיש לו דונם אדמה באפקה או בחופית, שם אני גרה, וזה דונם

אדמה לנוי, לא לקיום, לא יהיה זכאי לביטוח אבטלה והבטחת הכנסה. נוסף לכך, כפי

שאנחנו יודעים, אי אפשר להתקיים אפילו מ-40 דונם. לא ייתכן שכפרי ים וחברי מושב לא

יוכלו להתקיים, ולפחות דרוש תיקון בנושא הבטחת הכנסה וגם לגבי ביטוח אבטלה, וזה

צריך להעשות בהקדם.

ר' ג'ראיסי;

אפשר להעיר מספר הערות?

הי ו"ר אי נמיר;

אי אפשר, משום שאני צריכה לסיים את הישיבה, אבל כפי שאמרתי, אנחנו נטפל

בנושאים האלה וניפגש.
ר' ג'ראיסי
אסכם את הערותי בכתב ואעביר לך אותן.



היו"ר אי נמיר;

רבות. אני מציעה לכולנו לא לדבר על לחת עוד ועוד ועוד. ממה? מאותם 10

מיליארד של חובות המושבים והקיבוצים, מהמיליארד וחצי של "כור"? ממה שקורה במשק

הפרטי? מה הם רוצים שהמדינה הזאת תיתן? לכן אנא, לפני שאנו מבקשים עוד ועוד, אנחנו

גם נאמר ? מאין אנחנו יכולים לקחת את העוד ועוד הזה. את זה אני אומרת באופן כללי,

לכולנו.

יש בעיה קשה עם המושבים, הקיבוצים ובעלי המלאכה, ואני ישבתי השבוע גם עם

נציגות של בעלי מלאכה. הייתי בסיור במכון לפריון העבודה. בחור ערבי מחיפה כתב לי

מכתב נוגע ללב, וביקשתי להזמין אותו אלי לפגישה. חלק מבעלי המלאכה הם על סף חרפת

רעב, אבל מה לעשות? הם לא ביטחו את עצמם כשמצבם היה טוב. היום יש בעיה לכלול אותם

בביטוח, ושמענו כאן דברים ברורים. אם רמת האבטלה לא תרד - ועוד יכול לקרות לנו

שהיא תעלה - ייגמרו הכספים ולא יהיה ממה לשלם. לכן אין שום בעיה להגיד שצריך וצריך

וצריך. צריך רק לדעת באיזה מצב קשה אנחנו מצויים.

לישיבה הבאה שנקיים כאן נזמין את שר התיירות. אני חייבת לומר שגם בנושאים

קודמים שעסקנו בהם היה לנו שיתוף פעולה מלא עם שר התיירות. אני חושבת שלגבי נצרת

נושא התיירות הוא בעל חשיבות מדרגה ראשונה. כאן גם ההכשרה המקצועית יכולה להשתלב

והיא הרבה יותר מעשית.

אני רוצה לומר לחברים היקרים מנצרת: לא פעם אני שומעת שיש בנצרת איזו שהיא

אווירה אצל חלק מהמובטלים, שעדיף לקבל דמי אבטלה על פני עבודות, שהן אכן בשכר יותר

נמוך ושמקובלות כלא כל כך מכובדות. אנחנו חייבים להוקיע את התופעה הזאת גם במיגזר

היהודי וגם במיגזר הערבי ולא לפנות כל פעם רק לנושא הזה של תשלום הבטחת הכנסה ודמי

אבטלה, ואתם יודעים שאני מוכנה ללכת אתכם בדברים רבים כדי לשנות את המצב.

שמענו ממנכ"ל שירות התעסוקה שערבים משולבים בתפקידים בשירות התעסוקה. כמו

שביקשתי ממנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אני מבקשת שתמציא לנו את הרשימה. אנחנו רוצים

לדעת את הנתונים. באים אלינו, טוענים, יש קובלנות. אני לא מבקשת רשימה שמית. אני

רוצה לדעת את המספרים, כמה ערבים משולבים בעבודות של שירות התעסוקה.

לנושא של ההכשרה המקצועית. לי יש ביקורת קשה מאד על מה שקורה בהכשרה

המקצועית, וזה עומד על סדר היום של הוועדה. אנחנו לא מקיימים דיון רק על פעילות

שירות התעסוקה ולא רק על פעילות המוסד לביטוח לאומי. אנחנו מקיימים דיון על כל

זרוע שהיא בתחום עבודתה של ועדת העבודה והרווחה, וזו חובתנו. הענין של הכשרה

מקצועית היום אינו בנוי לא לתחזית של מה שיקרה מחר-מחרתיים, לא לצרכי המשק, לא

להסבה מקצועית ולא לתשובות שצריך לתת מהיום למחר. אי אפשר לבנות כך את הדברים

כי ום.

אני חייבת לומר לזכותו של מר יעקב הכט שהוא שמע את הביקורת בוועדה וביקש

פגישה. הוא הכין תכנית והיה אצלי. אמרתי לו שאין זו תפיסת העולם שצריכה להיות.

אם לא נבנה היום את תכנית ההכשרה המקצועית על פי צרכי המשק, תקרה אותה תופעה

שהזכיר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. יש לנו אין ספור מובטלים בעלי תעודות של הכשרה

מקצועית שאין מה לעשות אתם, וכשהולכים לקורסים יודעים שאין שום תקווה. נכון

שלשלושה- ארבעה חודשים זה יותר טוב שבמקום להסתובב מובטלים תהיה להם הכשרה

מקצועית. זה אחד הנושאים העומדים לדיון אצלנו בתקופה הקרובה ביותר.

נודיע לכם על הישיבה הבאה שתתקיים עם שר התיירות. אנו מבקשים מעיריית נצרת,

גם ממועצת הפועלים, לתת לנו את כל הנתונים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.20

קוד המקור של הנתונים