ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/01/1990

פעילות שירות התעסוקה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 105

של ישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ד', י"ג בטבת תש"ן, 10.1.1990, בשעה 9:05

נפחו;

חברי הוועדה; היו"ר א. נמיר

רן כהן ע. פרץ

ש. עמור מ. קליינר

י. פרח

מוזמנים; ש. סלאבין, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ד. מנע, מנכ"ל שירות התעסוקה

ע. כץ, משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

ל. עפרוני, ד"ר, מנהלת המרכז למידע ויעוץ תעסוקתי, שרות

התעסוקה

א. סדובניק, סמנכ"ל השמה, שירות התעסוקה

א. רוזובסקי, היועץ המשפטי, שירות התעסוקה

ד. צרפתי, מנהל מחלקת המחקר, שירות התעסוקה

ג. חביליו, מטה התעסוקה, שירות התעסוקה

ש. בן-שמחון, יו"ר לשכת הקשר עם הכנסת וחבר הוועדה

המרכזת של ההסתדרות

ג. פיש, מנהל שירות התעסוקה, אזור תל-אביב

ר. מנדל, מנהל שירות התעסוקה, אזור ירושלים

י. שושני, מנהל שירות התעסוקה, אזור חיפה

א. ישעיהו, יו"ר ועד עובדי שירות התעסוקה

ר. רדל, אגף התקציבים, משרד האוצר

ח. ישראל, ראש המחלקה לביטוח סוציאלי, ראש לשכת הקשר של

התעשיינים, התאח' התעשיינים

י. ערד, סמנכ"ל גימלאות, המוסד לביטוח לאומי

ר. לוי, סמנכ"ל שירות התעסוקה

י. כהן, מנהל אזור הדרום

מזכירת הוועדה; א. אדלר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

פעילות שירות התעסוקה
היו"ר א. נמיר
אני רוצה למסור הודעה על אי-הבנה. אמר לי

יו"ר ועדת החינוך, שהוא זימן להיום ישיבה

בנושא האימוץ. נושא האימוץ, משום צעד, משום בחינה, איננו שייך לוועדת

החינוך של הכנסת. לכן מה שיש שם היום אינו דיון לגופו של ענין, הוא

יתנצל בפני הוועדה, והוא יודיע לה שכל הנושא עובר לוועדת העבודה. לי

נודע הדבר רק אתמול לפנות ערב, לא ידעתי על כך שלשום, ח"כ בר-זהר לא

היה מקיים אותו. היתה אי-הבנה.

רו כהי; ברשותך, לגבי הנושא של 250 הילדים בפנימיות.

אומרים שאין תקציב, עומדים לסגור.
ש. סלאביו
זה תהליך רציף, זה נמשך כבר כל השנים.
היו"ר א. נמיר
אני מבקשת להודיע לחברי הוועדה, שאלתי את מר

סלאבין אם הודיעו לו על כך. אנחנו בעוד פחות

משבועיים מקיימים בוועדה דיון מיוחד עם סגן שר האוצר, עם הממונה על

התקציבים ועם הממונה על ההכנסות בכל הנושא של הפנימיות, המוסדות

למפגרים ומעונות הילדים. זה הדיון קשור לסיפור ההוא. על האימוץ היום יש

הצעות לסדר יום במליאה, וההצעות לסדר יום, לפי הערכה שלי, תגענה לוועדת

העבודה והרווחה. כאן נקיים דיון. לנו היו כבר הרבה דיונים.

רו כהו; כל מה שביקשתי לדעת, האם בשבועיים האלה לא

נקבעות עובדות. אם מר סלאבין אומר שלא

נקבעות עובדות, אני שקט, אני מחכה.
ש. סלאביו
המצוקה היא מצוקה שהולכת ונמשכת ומתגלגלת.

לגבי מה שאתה אמרת אתמול בדיון על לובי

חברתי - אני לא אחזור על דבריך - אני מסכים לגמרי עם מה שאמרת אתמול.
היו"ר א. נמיר
איזה לובי היה אתמול?
ש. סלאבין
בטלוויזיה.
רו כהו
זה היה לובי השכונות ולובי ערי הפיתוח.
היו"ר א. נמיר
הענין הוא שלהחליט מחליטים בכנסת, ולא

בלובים.

חברים, ברשותכם, אני רוצה להתחיל בדיון. בנושא שעל סדר היום שלנו

החלטנו לקיים דיון כבר מזמן. זהו נושא הפעילות של שירות התעסוקה. כמה

פעמים עסקנו בו בעקיפין. אני חייבת לציין כאן עובדה לחיוב, שאנשי שירות

התעסוקה מלווים ברציפות את עבודת ועדת העבודה והרווחה. אני יודעת את

זה, מיום שאני יו"ר, גם בכנסת הקודמת. כך זה כמעט בכל הדיונים של ועדת

העבודה והרווחה. אבל אני יודעת עוד כמה דברים. התרכזנו קצת בירידי

התעסוקה, ולי יש תחושה ששירות התעסוקה מתמקד היום בירידי תעסוקה,

ואיננו משקיע די בריענון והתאמת שירות התעסוקה לצורכי המשק של התקופה

האחרונה.



הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה זוהי הצעת החוק לתיקון לשרות

התעסוקה, בנושא של הקבלנים הפרטיים, ובנושא של המתווכים. אני רוצה

להודיע לחברי הוועדה, שבעוד שבועיים אנחנו חוזרים לדיון בחוק עד

לסיומו. עצם הגשת הצעת התיקון הזו לחוק נובעת מהחולשה הקשה ביותר של

שירות התעסוקה. אנחנו שומעים, גם בסיורים שלנו וגם בוועדה, אין ספור

קובלנות של מעסיקים, שכאשר הם פונים לשירות התעסוקה, עד אשר הם נענים

חולף זמן רב, ובחלק גדול מהמקרים אין הם מסוגלים לקבל את מה שהם זקוקים

לו. ואנחנו יודעים, אם לומר זאת בלשון הכללה, ששירות התעסוקה הפך בשנים

האחרונות לשירות לאנשים שרמת השכלתם נמוכה, ואפילו נמוכה מאוד, ולאנשים

שהם חסרי מקצוע. אנשים שרמת השכלתם גבוהה יותר, והם בעלי מקצוע, הולכים

ישירות לחברות הפרטיות, למנפאור, ל-או.אר.אס. ולכל המתווכים האיומים

והנוראים שקיימים.

אני אומרת בשם ועדת העבודה והרווחה, שאנחנו רואים בתופעה הזאת תופעה

חמורה ממדרגה ראשונהץ בחלק מהדיונים היית כשנכנסת לתפקידן, ואתה תודה

שאני לא פעם ביקשתי ממך שתתמיד, מר מנע, ותבוא לישיבות כשאנחנו דנים

בתיקון לחוק שירות התעסוקה. אנחנו לא רוצים בתופעה הזאת של המתווכים

והקבלנים, ואנחנו יודעים שלא נוכל להילחם בה, אלא אם שירות התעסוקה

יהיה שירות יותר חזק, יותר אמין, יותר טוב.

אנחנו רואים בשירות התעסוקה שירות בעל חשיבות ממדרגה ראשונה, ואנחנו לא

רוצים לחזור לתקופה של לפני הקמת שירות התעסוקה. הסיבה להקמת שירות

התעסוקה היתה להפסיק את כל הפעילות של המתווכים האחרים. אנחנו חייבים

יחד לומר את אשר אנחנו חושבים כדברי ביקורת, אבל שזה יהיה ברור: המגמה

המרכזית והעיקרית שלנו היא חיזוק שירות התעסוקה.

לסיכום, אני רוצה רק להקריא לכם מכתב שהבוקר הגיע אלי מראש עיריית

כרמיאל. אגב, אני מודה לך על הבירור שהיה בקובלנה שאני אז התלוננתי.

יושב כאן ישראל ערד מהמוסד לביטוח לאומי, אני שמחה שישנם כאן עובדים

רבים של שירות התעסוקה, מהבכירים, ואני מקדמת אתכם בברכה. אני יודעת

שאתם עושים לעתים מאוד קרובות כמעט עבודה בלתי אפשרית, בכלים שעומדים

בפניכם ובלחץ שיש עליהם. אבל, אדוני המנכ"ל - ואני אומרת את זה גם

למנכ"ל של משרד העבודה והרווחה - נושא הביורוקרטיה של חלק גדול מעובדי

המדינה, והיחס שלהם לאוכלוסיה, זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.

זה לא היה פעם בביטוח הלאומי, ואני אומרת את זה לא בפעם הראשונה.

הביטוח הלאומי הפך בשנים האחרונות לאחד המוסדות הביורוקרטיים ביותר

שאני מכירה, ביחס שלו לקהל שאותו הוא צריך לשרת.

אני רוצה לסכם בקריאת מכתב שקיבלתי הבוקר מראש עיריית כרמיאל, והכותרת

שלו: "יחס עובדי שירות התעסוקה. מספר רב מדי של תלונות מגיעות אלי

מאזרחי העיר המובטלים על היחס המשפיל לו הם זוכים מעובדי שירות התעסוקה

במקום. הדעת לא סובלת התנהגות כזו של עובד ציבור כלפי אנשים הנמצאים

במצוקה אמיתית. אני מציע לכבודו לשלוח (זה, אגב, העתק ממכתב שהוא שלח

אל מר מנע) בקר שיחזה במו עיניו במחזות משפילים אלה. כמו כן יש לשכלל

את שיטת הרישום, כדי שנשים עם ילדים קטנים לא ימתינו שעות לרישום".

ואני אקרא קטע קטן מהתלונה האחת שהוא מצרף אל המכתב הזה: "בהיותי

מובטלת, אין צורך שאספר לך עד כמה מצבי רגיש ופגיע. התנהגות העובד אילן



(כאן קוראים בשמו של אותו עובד) מלשכת התעסוקה גסה ומזלזלת באנשים אותם

הוא אמור לקבל, בין אם לחתימות השבועיות, ובין למתן תשובות לאנשים

שאינם יודעים דרכם בפעם הראשונה בלשכה. נעשה הסדר, על-מנת להקל על נשים

שהן אמהות לילדים קטנים, הבאות להתום עבור דמי אבטלה, לבוא בשעות

הבוקר, בין השעות 8 ל-10. פעמיים אהרונות, כשהייתי שם בשעות האמורות

לעיל, קיבל אותו אילן אנשים לרישומים ראשוניים, דבר הגוזל זמן רב, ואף

אינו מוצדק עקב הסידור שאותו היזכרתי. כל שאלה לאותו עובד בענין, נענה

בגסות ובאגריסביות ואף בהעלבה. ביום הי". והיא כאן מתארת תיאור שאני לא

רוצה לקרוא אותו בפני הוועדה, איך השיבו לה, איך הוא ענה לה ואיך הוא

אמר לה-. "אני מקבל קהל עד 4, ואת תשבי כאן ותהכי עד 4".

אני רוצה שיהיה ברור, אין מזה להקיש על הכלל. אני יודעת שיש עובדי

שירות תעסוקה שעובדים למופת, אבל אני רוצה שנדע, שבכל המשרדים שהתופעות

האלה הולכות ומהמירות, ואם לא ניטע בלב משרתי הציבור - אני רואה את

עצמי גם כן משרתת ציבור - את ההרגשה שאנחנו קיימים בשביל הציבור, וגם

בשעות של לחץ ומצוקה צריך לשרת את הציבור, חבל על כל המוסדות שאנחנו

מקיימים.

אני אתן עכשיו את רשות הדיבור לחברים.

ע. פרץ; גבירתי היו"ר, אני ביקשתי להעלות נושא. קצת

קשה להחליט אם יש לנו הזכות לבוא ולהשקיע

זמן בוועדה בנושא של טיפול שירות התעסוקה, בזמן שמימדי האבטלה הם כל כך

קשים וחמורים. אבל דווקא בגלל המצב החמור של האבטלה, התחושה הלא

שהאבטלה מנוצלת בצורה, לעתים גסה מאוד, על-ידי גורמים, מהבכירים ביותר

בתוך השירות, ועד ירידה לציניות של כל עובד ועובד. את היזכרת כאן שם,

ויש ריכוז של שמות עובדים שהתקבלו בתקופה האחרונה לשירות התעסוקה, וגם

אילן זה שמשום מה שמוזכר כאן, נכנס לעבודה שלו במרץ 87, הוא די ותיק,

אבל הוא משרת בתקופות שאנחנו יודעים שבהן הייתה הקליטה הגדולה ביותר של

עובדי שירות התעסוקה, ושלוותה בבדיקה פוליטית מדוייקת. אני לא אלאה את

הוועדה, אבל יש לי כאן דו"ח מפורט לפרטי פרטים, עם כל מה שירצו לדעת על

כל עובד במדינה, מתי הוא נקלט, איך הוא נקלט, למי הוא מקורב, ומי סייע

לו להתקבל וכל מה שקשור בכך. הדבר החמור ביותר, שאני חושב שממנו אנחנו

צריכים להתחיל הוא, ש-16 מינויים של עוזרים בכירים שנמצאים בקירבתו של

המנכ"ל, הם לאו דווקא מוגדרים כעוזרים הנמצאים בקירבתו של המנכ"ל, הם

מוגדרים בתפקידים שונים ברחבי הארץ, אבל הם עובדים סמוך למנכ"ל.

אם בודקים את תוצאות הירידים, צריך לאות כמה מקומות תעסוקה אנחנו

יכולים לבוא ולומר, שבזכות כל יריד תעסוקה שהתקיים, אכן נקלטו עובדים.

אם אכן ביריד מספר 1, נקלטו 1,000 עובדים, ביריד מספר 2, נקלטו 800

עובדים; ביריד מספר 3, כך וכך עובדים נקלטו בעבודה. אני מצטער לומר,

שכל יריד לא הסתכם בלמעלה ממספר עובדים שנקלטו שאפשר לספור אותם על כף

יד אחת, אולי במקרים מוצלחים מאוד אפשר לעבור מספר של 10 או 20

עובדים.

אני שמעתי הבוקר בגלי צה"ל את דבריו של המנכ"ל בתגובה על מצב האבטלה

שהולך ומחמיר, ושמחתי על הנימה האופטימית בדבריו. אני חושב שמתפקידו,

כמנכי'ל, שהוא בהחלט אחד התפקידים הבכירים בשירות המדינה ובאחד הנושאים



המאוד רגישים, שיהיה חדור אמונה שאכן יהיה טוב, כפי שהוא אמר הבוקר.

אבל הוא סייס בנתון מעניין, כשהוא אמר שאין לשירות התעסוקה כסף למחשב

את השרות. מעניין אותי לדעת כמה עולים הירידים, כמה עולים מפגשים

למיניהם כמו אותו מפגש מפורסם בקיסריה שעליו שמענו. המצב הוא כזה,

שהשירות מתקשה לתפקד מול גלים גלים של מובטלים שמספר הולך וגדל, ומטבע

הדברים, ככל שהמספר גדל, הרגישות הולכת וקטנה, ומטבע הדברים גם הלחץ על

העובדים גורם לכך שאי אפשר לתת טיפול אישי כפי שבוודאי מנכ"ל השירות

היה רוצה. אבל בכל-זאת, אם הנושא של המיחשוב כל כך חשוב, אני בטוח

שלאור בחינת התוצאות של הפעולות המסויימות שהתבצעו בשנים האחרונות, היה

אפשר לשנות קצת את סדרי העדיפויות.

אבל ברשותך, גבירתי, לא אלאה את הוועדה בפירוט רב מדי. אני אומר שאנחנו

כולנו רגישים לדרך שבה מרגיש אותו מובטל, שמקום המפגש הראשון שלו עם

שירות מדינה כלשהו - שממנו הוא מצפה לסיוע ולהושטת יד - זה בדרך כלל

שירות התעסוקה.

אם תרשי לי לחרוג מהנושא, אני חושב שמשפט אחד אנחנו חייבים לומר, גם על

העובדה ששמענו נתונים כל כך קשים של אבטלה הבוקר. 88 אלף דורשי עבודה,

51 אלף מקבלי דמי אבטלה. ואני רוצה לקשור את זה דווקא באותו ביטוי

אומלל של נגיד בנק ישראל, שזה קשור בכלל לחוסר רגישות של פקידים בכירים

במדינה הזו, ואפילו אם הוא נגיד בנק ישראל. שיהיה ברור לנגיד בנק

ישראל, שהבכיינים עם בעיות החברה כפי שהוא כינה - ואני מבין שהוא

התכוון בעיקר לחברים היושבים פה בוועדה הזאת, ימשיכו בכל זאת לפעול.
היו"ר א. נמיר
מה הוא אמר?
ע. פרא
"הבכיינים, מזילים דמעות".
ש. עמור
נגיד בנק ישראל אמר הבוקר שהוא מתפלא על

מזילי הדמעות.

רו כהו; הטענה שלו היתה על הלובי החברתי. הוא לא אמר

עלינו, הוא אמר על פופוליסטים בכנסת.

ע. פרץ; אני רוצה לומר לנגיד בנק ישראל, שכנראה

נמשיך להזיל דמעות כל עוד הוא נגיד בנק

ישראל. נראה שאחד הגורמים לכך שאין לנו אולי ברירות רבות אלא להמשיך

להזיל דמעות, הוא הסיבה שהוא כבר 5-6 שנים נגיד, וכל שנה מחדש האוצר

מתכופף להצעותיו של נגיד בנק ישראל. את הרפומה ואת הבשורה של הרפורמה

ואת הצמיחה שהבטיחו לנו כתוצאה מהרפורמה, כולנו רואים. העשירונים

העליונים קיבלו קרוב למיליארד וחצי שקל, ולא יצא מזה מקום עבודה אחד,

כפי שהבטיח לנו נגיד בנק ישראל ושיכנע את כל קברניטי המדינה ללכת אחרי

אותה רפורמה שהוצעה על-ידו. אני רוצה לומר שאין דבר יותר חשוב היום

מאשר להיאבק נגד אחד מבכירי האנשים שמנווטים את הכלכלה הישראלית

ומובילים אותנו למצב הנוכחי. אם חלילה מישהו מהוועדה הזו מתרגש מכך

שקוראים לו פופוליסט בכיין, אני מציע לכולנו אולי להוציא מדבקה: כולנו

פופוליסטים בכיינים, כי אנחנו שמחים להיות בכיינים, כי זה הסימן היחיד

שאנחנו עוד רגישים למתרחש מדינה. אנחנו לא רוצים להצטרף לאטימות שפוקדת



היום גם את ממשלת ישראל, ובוודאי גובלת בחוצפה, כשנשמעים דבריו של נגיד

בנק ישראל. אני מציע לחדש את התביעה שנגיד בנק ישראל יתפטר מתפקידו,

אולי איו לו מקום במדינה שרוצה שתהיה בה רגישות חברתית, אולי אין לו

מקום במדינה שרוצה לראות גם את הפרט.

אני רוצה לומר למנכ"ל שירות התעסוקה. שמחתי על ההתייחסות המעמיקה שלך

לכל נושא העלית והקליטה, ועל ההשלכות שלה לגבי מצב האבטלה ומצב התעסוקה

במדינת ישראל. אני חושב שזה נושא מהמרכזיים שצריכים להעסיק את כולנו,

ושמחתי שכבר יש לך התפלגות של סוגי המקצועות של העולים שעומדים להיקלט

במדינת ישראל. אתה יחד אתנו צריך לצאת נגד אותה הסיסמא שהולכת ותופסת

לה מקום, שכביכול העולים צריכים להיות מופנים רק למקומות שבהם יש

תעסוקה. קודם כל, אין לך מקום שיש בו תעסוקה. המדינה שלגו הפכה ממדינה

עם מוקדי אבטלה למוקד של אבטלה אחד גדול, בכל מקום ובכל אתר במדינת

ישראל יש אבטלה, ואין שום סיבה לבנות מדיניות של קליטה על בסיס מקורות

תעסוקה פנויים. אין מקורות תעסוקה פנויים. אני חושב שאנחנו צריכים

לתמוך בכך שתעליה היא המנוף לכך שיפצלו מקורות תעסוקה, שיווצר פיתוח.

אנחנו צריכים לתמוך בכך שאכן העליה הזאת תשמש גם בסיס לפיזור

אוכלוסיה.

אני מסיים בכך שאנחנו נמשיך לתמוך בשירות התעסוקה כשירות ממלכתי, אבל

שלא תהיינה לאף אחד אשליות. אנחנו נבחן ונבדוק מה קורה בתוך השירות,

אנחנו נבחן ונבדוק שהדברים נעשים אכן על-פי המתקבל במדינה מתוקנת,

ואנחנו נעמוד על כך שגם נגן על המנכ"ל ועל עובדיו, אבל גם נוודא בכל

בוקר מחדש שהדברים קודם כל משרתים את המובטלים, לפני שמשרתים כל מפלגה

אחרת או כל איש אחר שרוצה להיבנות מאותו שם.

י. פרח; אני שמח שאנחנו דנים בפעילות שירות התעסוקה,

ובעצם לא היה לנו מנוס מלדון בו. אני רוצה

קצת להעמיד את הדברים באור המציאות הקשה שאנחנו עוברים. הרי כל אחד

מאתנו יודע שבראשית 88 ניכרת עליה מתמדת של שיעור האבטלה. העליה הזו

היא תוצר ברור של הקריסה של הרבה מאוד מפעלים, של קונצרנים גדולים שלא

היינו מעלים על הדעת שהם יגיעו לקריסה שכזאת, עם פיטורי עובדים במימדים

מדהימים. כל זה נפל ויצא לשוק החוצה. לך תעסיק את כל האנשים האלה, כאשר

אין לך בעצם מקומות תעסוקה.

אחרי הכל, אנחנו צריכים לזכור ששירות התעסוקה הוא איננו מייצר מקומות

תעסוקה. הרי הוא לא מייצר מקומות תעסוקה, הוא צריך לכוון את האנשים אל

מקורות התעסוקה. הוא נקלע בימים הקשים האלה למצוקה קשה ואיומה. ואני לא

בא למתוח ביקורת. יש ביקורת, למשל ההערה של היו"ר על היחס בלשכות

התעסוקה. טוב שגם אמרת שאת לא אומרת זאת בהכללה. הלא אנחנו יודעים שיש

כאלה שגם מתנהגים אחרת. זו לדאבון הלב צרה, זאת מכה שאנחנו מוצאים אותה

במשרדים לא מעטים, שהיחס לאדם הוא כזה שגם לשאול שאלה קשה. עונים לך

תשובה כאילו אתה מטריד, וזאת על שאלה פשוטה ששאלת. אנחנו נלחמים מזה

שנים בתופעה האיומה הזו של היחס ללקוח, וביחוד לאדם שבא לבקש עבודה,

שממילא נפשו מרה במצוקות שלו.

אבל הבעיה המרכזית והעיקרית נוצרה כתוצאה מאלפי עובדים שיצאו מתוך

המערכות שעבדו בהם, פתאום יצאו החוצה ואין עבודה. שירות התעסוקה נקלע,



כפי שאני אומר, למצב קשה ביותר, כאשר אין לו כלים להשיב על הדברים

הללו, ויהיה זה שירות התעסוקה הטוב ביותר שבעולם. אני רוצה לומר דווקא

לזכותו של דוד מנע, המנכי'ל, שהוא באמת ער לבעיה ואיכפת לו, והוא רוצה

לעשות, אבל האדם נמצא בסיטואציה איומה, כמו שאתה אמרת. הוא מחפש דרכים

והוא פתוח לכל דבר. אנחנו במצוקה קשה מאוד. יש לראות גם את חצי הכוס

המלאה, בנתונים הקשים האלה. אתה לא יכול להתעלם מן העובדה שירידי

התעסוקה האלה הם פונקציה של מציאות מסויימת. אנחנו צעקנו שצריכים

להפגיש את האנשים. איך תפגיש אותם? עובדה שהירידים הראשונים היכו הדים

בכל המדינה, ואמרו שזה רעיון יוצא מן הכלל. אתה מפגיש סוף סוף במקום

אחד את נותן העבודה ואת זה שמבקש את העבודה, את המעסיקים ואת מבקשי

העבודה. יכול להיות שפעם אחת זה הצליח יותר, פעם שניה פחות, אבל הנסיון

הזה היה נסיון שחייב להיעשות, ואני חושב שצריך להתמיד בו, ולחדש בו כל

הזמן, ולראות איך לשפר אותו.

מכל מקום, על דבר אחד כן צריכים לברך, וזה עובדת הכשרת המובטלים,

ההכשרה המקצועית של המובטלים. זה לא דבר שנעשה מעצמו. אנחנו חייבים

לראות גם את היתרון הגדול הזה, כאשר אנחנו רואים שבכל-זאת בענף מתכת,

1,822 אנשים השתתפו; בענף מכונאות רכב, 788 השתתפו; בענף הארחה

ומלונאות, שאני כל הזמן טוען שזה אחד הענפים שאנחנו מזניחים אותו.

מדברים על אבטלה, ובמלונות אתה רואה רק עובדים זרים, ואין סיבה לכך.

. אני יודע שמיושם אותו חוק של מתן תמריצים לעבודות מועדפות במשק המדינה,

אותו חוק שאני ביקשתי, ואני ביקרתי את דוד מנע, ואמרתי לו איך זה קורה

שהדבר הזה לא מקבל יותר תנופה. כעבור שבוע הוא אמר לי שהם ערים לענין

הזה, ומסר לי שכ-600 עובדים נכנסו לעבודת בנין. החבריה שלנו נוגעים

בבטון? את זה צריך לעשות רק ערבי. לעבוד בבנין? זו בושה. במלונות? זו

בושה. יש לנו בעיה של חינוך הציבור שלנו לעבודה. אני חושב שמשרד

התעסוקה יש לו הרבה לעשות גם בכיוון הזה.
רו כהו
יש עכשיו עליה מאוד גדולה בעבודה הזאת.
היו"ר א. נמיר
ח"כ פרח, אני לא יודעת אם היית בישיבות,

באחת מהן היית, כאשר זה דווח לוועדה. אני

יודעת שאני בסיורים שלי פוגשת צעירים, ומה שיותר מהכל חשוב, שגם לאחר

שהמענק כבר לא משולם להם. למעלה מ-60 אחוז מהם נשארים לעבוד באותו

מקצוע. זה אחד הנושאים שחייבים לחזק אותו.

י. פרח; לילד הזה התפללנו. למה התפללנו? שהצעירים

האלה ישארו במקצוע. אני מודה ליו"ר שהיא

יודעת להעריך את הדברים האלה ומאזנת אותם, וזה דבר גדול מאוד. אנחנו

יושבים בוועדות שונות, ואני יודע שיש פעמים שמתחילים באיזה שהוא קו

ביקורתי חד-מסלולי ולא רואים דברים שנעשו. אני רוצה לומר לזכות היו"ר,

שאת עוד מחזקת את הדבר הזה. מתי אנחנו זכינו במדינת ישראל לראות, בשנים

האחרונות, בחור שילך לעבודת בנין? ועכשיו רואים שהולכים לעבודת בנין,

ונשארים שם. ועוד אומר הקבלן, אני רוצה אותם. אנחנו הרי יודעים איזו

חבלה יש לו מהעובדים האחרים. זה צריך להתפתח כמובן בקצב יותר גדול. אני

מאמין באמונה שלמה שבמדינה הזו יש עבודה. אני חושב שאנחנו לא רוצים

לעבוד. גדלנו על תרבות של חוסר עבודה. אמרתי שהרוסים יבואו, והם יגידו

שהם רוצים לעבוד; שלנו אומרים, לא רוצים לעבוד. בהתחלה דיברו על עבודה



מתאימה, אתם יודעים איזה אסון זהל עבודה מתאימה. הוא היה נהג בצבא, אז

מה זאת אומרת, גמר קורס גבוה לנהיגה? באחד מהמוסדות העליונים בעולם?

הוא היה נהג בצבא, לכן הוא לא מקבל עבודה, אסור לו לעבוד בבנין, אסור

לו לעבוד במלון, אסור לו לעבוד בשום מקום, כי הוא אדם שעובד רק בעבודה

מתאימה. ומה העבודה המתאימה שלו? היה נהג. אני אומר את זה ומקצין את זה

משום שזו בעיה חמורה, ואני מאמין שדווקא העולים החדשים האלה יפקחו את

עינינו לראות שהם מסוגלים ללכת לעבודה, שהם יודעים לעבוד. שמענו על

אותה מהנדסת עם כל הדרגות שלה, שלא מתביישת לעבוד בעבודת בית, עם 3

ילדים, והיא אומרת שטוב לה. כמובן היתה מאושרת אם היתה עובדת כמהנדסת,

וצריך לשאוף לזה, ולא שאני מאושר ממצב כזה, אבל שירות התעסוקה עומד

בבעיה חברתית קשה, שאנחנו עצמנו את ערך העבודה שחרטנו על דגלנו, שחקנו

מזמן. יושב אתנו יו"ר ועדת העליה והקליטה, והוא יודע שזו אחת הבעיות

שלנו. אנחנו מדברים על העסקת העובדים, אנחנו אומרים שאלה ילכו יותר

לעבודה. את היית בפגישה שלנו עם האנשים, מה הם אמרו? תנו רק עבודה, לא

מחפשים שום דבר, רק תנו עבודה, קבלו אותנו לעבודה.

צריך להעריך גם את הקורסים שמקיימים, זה חשוב מאוד, כדי לכוון את

האנשים למקצועות שונים שהמשק צורך ונזקק להם. אני חושב שהטיפול באותם

מפוטרים המוניים, שהמשרד עושה מטפל, צריך גם לברך על כך. יש מסגרות

שאליהן יכולים לבוא המפוטרים, יש לאן לבוא. מובן שיש לשפר ככל האפשר את

היחס לאותם אנשים מרי נפש. צריך לכנס את האנשים האלה שעובדים, ואני

מציע - דוד מנע, אני בטוח שיש כאלה שעושים את העבודה נהדר. אני מציע

שאולי אפילו באותם מקומות, לקיים במיוחד בתקופה הקשה הזאת, ימי הדרכה

לאותם אנשים, שהם יבינו, שיצאו מהקונספציות המרובעות של תשובות

לאקוניות קצרות, של חוסר סובלנות לאנשים, זה טוב שייעשה גם לכל

המשרדים.

רו כהן; אני מוכרח להגיד לך גבירתי, שמי שרוצה להיות

רציונאלי לא יכול בבוקר הזה לקיים דיון על

הנושאים הטכניים. אני מוכרח לחיות בתוך עמי ובתוך האווירה שבה אנחנו

חיים, ואני מוכרח לומר דברי ביקורת מאוד חמורים אחרי מה ששמעתי הבוקר

בראיון ברדיו. האשמה היא לא במנכ"ל, הוא לא מייצר מקומות עבודה. האשמה

היא במדיניות הממשלה. הממשלה יצרה אשליה שהיא זאת שאיפשרה בעצם התפתחות

האבטלה. הרי מדי חודש, מדי חודשיים, מטעם הממשלה, ממשרד האוצר, באים כל

המרגיעים למיניהם ואומרים- צמיחה בפתח, תעסוקה הולכת ותגדל וכוי. אני

אומר לכם, מה שהביא שר האוצר לכנסת על ההשקעה של 275 מיליון שקל כהתחלת

התעסוקה, היה הונאה.

אני שומע את נגיד בנק ישראל, שיגיד פופוליסטיים, בכיינים, לא מעניין

אותי מה שהוא אומר, תאמין לי חי'כ עמיר פרץ, אותי מעניין שהוא המוביל של

התפישה שהמשק נמצא ביציאה מהמיתון, ובכל חודש אנחנו מקבלים את הנתונים.

פה הוא אמר שהמשק בקטסטרופה, עלה לקומה חמישית ואמר שהמשק נהדר. ועכשיו

לך תדע מה קורה. אני דיברתי על הנגיד, הנגיד הוא זה שמוביל כל הזמן כל

את האשליה שלא צריך לעשות שום דבר כדי שתהיה תעסוקה, כי המשק ממילא

לקראת תעסוקה. זאת הונאת המשק, זו קהות חושים לגבי הענין החברתי וקהות

חושים לגבי הענין התעסוקתי, ולדעתי, בסיכומו של דבר, זו העמקה נוראה

ביותר גם מבחינה כלכלית. כי המשק הזה, מ-75 ועד היום, אין לו צמיחה.



תאמינו לי, יש לי המון חומר על תלונות, על ביורוקרטיה ועל פוליטיזציה

ועל כל מיני דברים, אבל אני לא רוצה להביא את זה. זה לא מעניין אותי.

אני מוכן לבלוע פוליטיזציה, אבל רק שתהיה עבודה לעס ישראל. זו הבעיה

הגדולה ביותר, כאן הכשלון, ואני מעיר את זח הבוקר, משום שלצערי שמעתי

את הדברים, אדוני המנכ"ל.

האופטימיות הזאת היא חלק מהתהליך שהוא אסון. במקום לצלצל בכל הפעמונים

ולהזעיק את כל הזעקות, ושתהיינה זעקות שבר - כן, אני בענין הזה עם עמיר

פרץ. שיגידו עלינו מה שיגידו, ושנהיה פופוליסטים ולא פופולרים, ואני לא

יודע מה, רבותי, אם מהענין הזה יצאו עוד אלף מקומות עבודה לאנשים,

שיגידו עלינו מה שהם רוצים. למה היית צריך את זה הבוקר? בשביל מה אתה

צריך להגיד שאתה מאמין שזה עומד לצאת? ולמת אתה צריך להגיד שהנה אתה

מאמין שבאמת הפרוייקטים שהם דיברו עליהם מתחילים? איזה פרוייקטים? זה

בבליית. הכל ממש קישקוש, ולכן אני לא מאמין בענין הזה.

גבירתי היו"ר, סדר היום מתנהל כפי שאת החלטת וזה בסדר גמור. אני חושב

שאנחנו צריכים לצאת מפה, כולנו, עם הזעקה החריפה והחמורה ביותר של

הונאת הממשלה את הציבור, של הונאת הממשלה את הכנסת, של עשייה מכוונת

שלא להגביר את התעסוקה. ואני רוצה שלא תהיינה אשליות. אתמול אני לא

שמעתי אף אחד - אולי ח"כ עמיר פרץ יתקן לי - מדבר על הסתירה שבין העליה

וקליטת העליה, לבין התיקון החברתי והתעסוקה לערי הפיתוח ולשכונות לכל

המקומות. לא שמעתי. אבל אם ההפקרות הזאת לגבי התעסוקה תימשך, לא תהיה

עבודה במדינת ישראל. ייקלטו פה ושם כמה אנשים, וזו תהיה סטירת לחי לכל

מי שירד בשדה התעופה בן גוריון כדי להיקלט בארץ הזאת. זה חייב להיות

ברור. יהיו כאלה שזמן מה באמת יקבלו שכר יותר נמוך, יעבדו בעבודות יותר

נמוכות, כפי שאתה תיארת את זה הבוקר ברדיו, אבל לכמה זמן? ולכמה אנשים?

עד שימצו את כל הנתיבים שבהם הם יגיעו עוד פעם לעבודות אחרות. בינתיים

זה מה שקורה בארץ הזאת, שיהודים חיים בתנאים גרועים פה, בבחירה עצמית

של ממשלת ישראל.

זוהי לדעתי הבעיה. ואני אומר את זה באמת לדיון, אדוני המנכ"ל, אני

קראתי את כל החוברת, אתה יודע שאני עוקב אחרי הדברים, בהחלט יש כל מיני

הצלחות, אבל יש דבר אחד שבו שירות התעסוקה נכשל כשלון חרוץ ומוחלט,

ובזה שהוא היה צריך להיות הכתובת לאזעקה לאומית נגד התפתחות האבטלה.

בענין הזה אפשר להגיד שרימו אותנו, כמו שאני אומר; אפשר להגיד עבדו

עלינו בעיניים, כמו שאני אומר! אפשר להגיד חצו בכוונה לעשות את זה, כמו

שאני אומר; אבל בזה הכשלון היה מוחלט.

אני למדתי משהו בצה"ל. התוצאה היא הקובעת מה עשית. אם התוצאה היא שיש

יותר אבטלה ולא הצלחנו בענין הזה להרעיד לבבות ומוחות, זה מה שאומר לי

את הכל. אני חושב שבענין הזה בואו נעשה, אני מתחנן, בואו נעשה סוף

פסוק, לא להיות טובים ונחמדים ולפחד מפרופסורים ולפחד משרים אלה ושרים

אחרים. רבותי, היום העם הזה צריך להזעיק אותנו. המטרות של המדינה הזאת,

של הציונות, צריכות היום ללוות אותנו בענין הזה, ולשבור כל מחסום של

פחד ושל הרעדה.

ש. עמור; אני מצטרף לברכות לשירות הזה, לגבירתי

היו"ר, למנכ"ל, אבל בעיקר לעובדים בשטח. אני



יכול להגיד כעובד סוציאלי שמתמודד ישירות עם הקהל ועם החזית, שאני לא

פעם חושב על האופן שבו עובדים בשירות התעסוקה, גם עובדי הלשכות

הסוציאליות דרך אגב, לאור המצב שהלך והחמיר, איך הם מתמודדים יום יום

בתופעות של אלימות ושל חוסר אונים, ושל יאוש. לכן, בהחלט אני מחזק

אתכם.

יחד עם זה, אני מקבל את דברי היו"ר, שבהחלט חשוב מאוד להעלות את רמת

השירות. זה שצצו חברות תעסוקה נוספות, זה בהחלט גרם לתחרות לא הוגנת,

וצריך למצוא את הדרך לטפל בענין הזה.

בקשר לפוליטיזציה, היריבים והמינויים, אני חושב שחברי ועמיתי עמיר פרץ

צודק, אבל בואו נתמקד סביב בעיות השעה כרגע. כולנו מכירים את המינויים

הפוליטיים.
היו"ר א. נמיר
סליחה, אני רוצה לומר לך, אני בעד מינויים

פוליטיים, אני בעד שיגדילו את המיכסה הצבועה

שהיום מקובלת, שזה יהיה מעל השולחן, ובתנאי שיקחו אנשים מוכשרים

והטובים ביותר. ואתה תסכים אתי, אני מקווה כאיש פוליטי, שהסיפור הזה של

חברי מרכזי המפלגות צריך יום אחד להיפסק, כי זו השחיתות הגדולה, גם

במפלגתי וגם במפלגתך. מינויים פוליטיים, שיהיו כמו באמריקה, והרבה. אני

בעד זה ששר, כשהוא בא, הוא צריך לעבוד עם אנשים שחושבים כמוהו, אבל לא

שהשיקול יהיה - ואני אגיד על מפלגתי, ואני לא חשודה על כך - שהשיקול

יהיה קודם כל לא חברי מרכז, שלפי זה אפשר להיבחר בפאנלים, שנית,

פוליטי, כן, אבל את הטוב ביותר שאפשר. זה צריך להיות הקו שלנו, אם

אנחנו רוצים לשמור על השרות הציבורי ולשרת את המדינה.
ש. עמור
ח"כ פרץ מביא לדיון נושא כזה, אני הייתי

רוצה שתביא לדיון גם נושא פוליטיזציה

במינויים גם במפלגות אחרות, גם במפלגה שלך, ולא רק חד-צדדי, המינויים

הם דו-סטריים.

היו"ר א. נמיר; אני אמרתי דברים ברורים, דברים ברורים

מאוד.
ש. עמור
אנחנו באמת צריכים לחשוב ביחד, לחוקק חוק,

בכנות, בנושא הזה של הזיקה של חברי מרכז

למינויים פוליטיים.
היו"ר א. נמיר
לי יש הצעה של נציב שירות המדינה, הוא היה

כאן בישיבת הוועדה, ויש הצעת חוק שלו. אני

ביקשתי לכלול בה גם את המוסד לביטוח לאומי, גם את שירות התעסוקה, את כל

הדברים האלה. השאלה היא אם לנו יהיה הכוח להעביר את זה בכנסת.

ש. עמור; אני אצטרף לענין הזה.

לגבי הירידים, אני חושב שזו שיטה לא

שיגרתית. אי אפשר ששירות התעסוקה יהיה כמו שטנץ כזה קבוע, שאותו פקיד

שיושב בלשכה רושם, כן עובד או לא עובד, וזהו. פה היה נסיון לא שיגרתי -

אתה יכול לחלוק עליו שהוא טוב או לא טוב - אבל זה נסיון לא שיגרתי. זה



יכול בכל-זאת להגדיל את הביקוש ולסדר לאנשים עבודה, כך אני רואה את זה.

אני רואה את זה בחיוב, כי זה נעשה גם אצלי וראיתי איך שזה נעשה.
שתי הערות למנכ"ל שירות התעסוקה
(א) כשיש אבטלה הולכת וגוברת והעליה בפתח - היא לא בפתח, היא כבר עברה

את סף הדלת - אולי צריך לבדוק יחד, ונעזור בכך גם אנחנו, חברי

הוועדה, נבדוק כלים נוספים להתמודד מול זה שאנשים מסרבים לעבוד. אי

אפשר להמשיך בדבר הזה. במגדל העמק, במפעל גדול מסויים שמוכר

לכולנו, יש 150 עובדים, 80-90 ממגדל העמק. ואני אומר בפירוש, כי לא

רוצים לעבוד, הם מתרצים את זה בעבודה בשבתות, ואני לא מדבר על אלה

שלא שומרים שבת. אנחנו חייבים לנסות למצוא כלים חדשים להמודד עם

הדבר הזה, ואני בין הראשונים בארץ שמתריע על אבטלה.

(ב) המנכ"ל ציין הבוקר, שיש עובדים זרים. אני כבר לא מדבר על עובדי

יש"ע, אני מדבר על עובדים זרים מחו"ל. והאמינו לי, חלקם מקבלים פי

3 שכר, וחייבים להתמודד עם הדבר הזה.

הערה אחרונה, וכאן אני מסכים עם כולם, אני מסכים עם ח''כ עמיר פרץ ועם

ח"כ רן כהן וכוי. יצרו מיתוס שלא ניתן להביא עולים לערי פיתוח. לפני

שנתיים-שלוש כשהגיעה עליה מאתיופיה או מקווקז, לא שאלו מה המרחק, ואם

יש עבודה, ולא שאלו שום דבר. שלחו אותם, זהו, בלי לשאול אף שאלה. היום

שואלים את כל השאלות בעולם. אני אומר לכם, התחושה שלי היא שאין מדיניות

מכוונת של הממשלה, ואני לא רוצה להרחיב את הדיבור על זה. בבריה"מ לא

נוסעים שעתיים ושעה וחצי למקום עבודה?
היו"ר א. נמיר
אין הסעות לעובדים בבריה"מ, נוסעים רק

בתחבורה ציבורית.
ש. עמור
או בדרך כלשהי, לא נוסעים שעתיים? בענין

הזה, אני מציע שוועדת העבודה תקרא לממשלה

ולסוכנות לחזור מההחלטה הזאת.
מ. קליינר
במישור העקרוני, אני מוכרח להסכים עם ח"כ

אמיר פרץ, כיוון שאנחנו כבר חיים ב-42 שנים

הרות גורל, ואחד מסודותינו הוא, שאנחנו ידענו גם בימים הרי-גורל לתפקד

ולעשות את מלאכתנו. ואם נשמעה ביקורת עניינית על תיפקוד, צריך לקיים את

הדיון. אני דווקא מאלה שיצאנו גם לסיורים, כדי להתרשם מכמה פעילויות

חדשות של שירות התעסוקה, ואני חושב שבעבר זה היה גוף שהיתה לו הנהלה

מאוד שמרנית, מאוד קפואה, ופה בעת האחרונה אנחנו רואים הרבה מאוד

נסיונות חדשניים. טיבם של נסיונות חדשניים שחלקם מצליחים מאוד, חלקם

מצליחים, חלקם אינם מצליחים. אני תמיד מעדיף את מי שינסה 3 דרכים

חדשות, מאשר את זה שיגיד שעדיף לא לעשות שום דבר חדש, אלא לפעול

במתכונות הישנות.

לגבי שאלת הפוליטיזציה, בעיני היא בכלל איננה שאלה, היות שיש חוקים, יש

כללים, יש תקנות. אם במסגרת החוקים והתקנות והנוהלים מתמנים אנשים

פוליטיים שהם קרובים לראש המערכת או שהם ליד ראש המערכת, זה בסדר. אם



הדברים הם בניגוד לחוקים או בניגוד לתקנות ובניגוד לנוהלים, או שהאנשים

אינם עונים על הקריטריונים, צריך למתוח ביקורת, ואני אהיה שותף לה. לא

צריך לנפח את הענין.

אני גם רוצה לומר שאני לא מקבל, ח"כ רן כהן. אתת איש אופוזיציה, חובתך,

אם יש לך ביקורת על שירות התעסוקה, לומר אותה. מת זה "משום שהיום הנושא

בחדשות"? הנושא שונה היום מאשר לפני שבועיים או מכפי שיהיה בעוד

שבועיים? רק בגלל דבר אחד, משום שכלי התקשורת חיום עסקו בו, או במקרה

התפרסמו נתונים? אבל דווקא אתה, אני לא חושד בך שהיית צריך לחכות

לפירסום של הסטטיסטיקה של דוד מנע, כדי לדעת את חומרת המצב, ואני מניח

שאתה כל הזמן עם היד על הדופק.

את העניו הזה צריך להתחיל להעלות לראש סדר העדיפויות. הסיבה היחידה

שהנושא הזה בבחירת מקומות תעסוקה לא עולה לראש סדר העדיפויות, היא

מחדלי הממשלה בתחום השיכון. פה יש לה פתרונות הרבה יותר קלים, והיא לא

עושה אותם. יש גופים שתפקידם להתריע. אפשר בנקל לפתור את בעיית השיכון

על ידי אישור התחייבויות רכישה לעוד 20 אלף דירות. ההחלטה על בניית 20

אלף דירות ציבוריות הייתה גם מאוששת את המשק. זה גם היה נותן לכל

המערכת, כולל הוועדה שאני עומד בראשה, להתפנות באמת לשלב הבא, שהוא שלב

התעסוקה, משום שכאן אדם עובר מאין עבודה לאין קורת גג. זה היה ניתן

בנקל להיפתר וגם יפתור את בעיית עיירות הפיתות, וזה על-ידי צעד טכני,

שאפילו לא כרוך בהוצאה. היום, מי שהולך לגור בעיירת פיתוח בשנה

הראשונה, בעצם הוא פרייר, מכיוון שהממשלה מוכנת להשתתף עד 300 דולר

במרכז הארץ. ואם הוא ילך לגור בדימונה, שם הדיור עולה רק 100 דלר,

יגידו לו שהוא פרייר, הרי הוא יכול היה לקבל דיור יותר טוב. זאת החלטה

אדמניסטרטיבית פשוטה להחליט שהוא מקבל את 300 הדולר האלה בלי

ביורוקרטיה, בלי חוזים, ישר לחשבון הבנק שלו, ותאמיני לי, שירוצו לערי

הפיתוח, ירוצו לפריפריות.

לגבי תעסוקה. לגבי האבטלה - ופה יכעסו עלי אולי כמה חברים בוועדה - אני

הרבה יותר אופטימי, כי דוד מנע אמר את הדברים. אני שמעתי אותו בגימגום,

כשהמראיין לחץ אותו. מה הוא רצה שהוא יגיד, שלא תהיה עבודה לעולים? כדי

שמחר יהיו כותרות בכל העולם, כולל בבריה"מ, שמנכ"ל שירות התעסוקה אמר

שאין סיכוי לעבודה לעולים? אני דווקא מבין אותר, הוא אמר את הדברים

בגימגום. אני אומר אותם לא בגימגום. אני אומר, דיוקא שהבעיה של האבטלה,

כל מי שמובטל היום, יהיו לו הרבה הצעות עבודה בחודשים הקרובים, דווקא

בגלל הנושא של העליה, כי הלא סוף סוף יתחילו לבנות, וסוף סוף יתחילו

להתפזר בכל הארץ, ואז זה יניע את גלגלי המשק, ופתאום אמקור יקח בחזרה

עובדים, ומפעלים לרהיטים יקומו ויקחו עובדים, וכך עובדי השירותים, וכל

המערכת כמו כדור שלג תתחיל להתגלגל.

הבעיה היא בצד השני, לכל אותם עולים שיבואו ליצור מקומות עבודה. פה

הפתרון, ואין מנוס מזה, ראש-הממשלה או ממלא מקומו, שר האוצר, צריכים

בשבוע הבא ללכת אל הקהילות היהודיות בארה"ב ולהגיד להם, לא רק שצריך

שהם ישאו בחצי מהנטל, ושאנחנו נישא פה בנטל אדיר. ניתן להתריע על כך

שיש לצד הזה של עליה, שכולנו נפעמים, שמחים ורואים פה את כל החיוב, יש

לו מחיר כלכלי כבד מאוד, וגם אם הגולה תיתן חצי, עדיין אנחנו נצטרך

לשאת בנטל עצום.
היו"ר א. נמיר
אני מציעה שאנחנו נתרכז בנושא שלנו היום,

אנחנו סוטים באופן מוחלט מהדיון שלנו.

ד. מנע; גברתי היו"ר, חברי כנסת, חברי לעבודה. כשאני

התמניתי לתפקיד מנכ"ל שירות התעסוקה - ולא

בקלות התמניתי, ולא בקלות קיבלו אותי גורמים שונים לעבודתי - קבעתי

מספר תנאים וכללים, שמבחינתי הם בבחינת יהרג ואל יעבור בשירות התעסוקה.

ראשית כל, שירות התעסוקה היה חלש, עכשיו שירות התעסוקה הוא חזק מאוד.

שנית, אני מנכ"ל שירות התעסוקה של כל העובדים ושל כל הציבור, בניגוד

למה שחשבו לפני שנכנסתי לעבודה. אני שמח לציין ששירות התעסוקה משנה את

פניו לכאן או לכאן, יגידו מה שיגידו ויבקרו מה שיבקרו, אבל שירות

התעסוקה משנה את פניו. אמר לי עובד שלי, שהוא מתגאה להיות היום עובד

שירוונ התעסוקה. זה לא היה בעבר.

הכנו חומר רב על כל מיני דברים שקשורים לתיפקודו של שירות התעסוקה,

והפעילות של שירות התעסוקה.

רבותי, שירות התעסוקה קם ב-1959, עברו מאז 30 שנה, ושום דבר לא שונה

בשירות. החוק הוחק ב-59, עד היום בחוק שירות התעסוקה הוכנסו סה"כ 4

תיקונים. בחוק הביטוח הלאומי הוכנסו קרוב ל-70 תיקונים. הוא מסורבל,

אני מסכים עם כל מה שאמרה יו"ר הוועדה. הנושא של לשכות תעסוקה פרטיות

צמח משום ששירות התעסוקה היה חלש. נכון, היה חלש כל השנים, עם שיטות

עבודה מסורבלות, שיטות עבודה מיושנות, ריהוט מאז 30 שנה. הנה, יושבים

פה עובדים, אני גיליתי כסאות עוד מ-59. איך אתם רוצים שיבואו אלינו

אנשים? למבנים כאלה! לציוד כזה? לריהוט כזה? תקציב פיתוח עד לפני

שנתיים לא היה בשירות התעסוקה. אבל אני שמח שכולנו יחד התלכדנו כדי

לעשות הרבה דברים למען שירות התעסוקה.

דבר אחד אני רוצה לומר לכם בנושא של פוליטיזציה, וכל אחד מדבר על

פוליטיזציה ופוליטיזציה. היו"ר אמרה שהיא בעד מינויים פוליטיים. אני

רוצה לומר לך שבנושא הזה אני חולק. אני נגד מינויים פוליטיים. רבותי,

אני יכול היום למנות מינוי פוליטי בשירות המדינה? אמר ח"כ פרץ שיש לי

16 עוזרים בכירים. אני יכול למנות מינוי פוליטי? אין תקשי"ר? אין חוק?

אין נוהלים בשירות המדינה? אני יכול למנות את מי שאני רוצה?

ע. פרא; אל תעוות את דברי. אמרתי שיש 16 איש שעוזרים

לך, הם לא עוזרים שלך רשמית.

ד. מנע; אני יכול למנות מינוי פוליטי בכיר בשירות

התעסוקה? אין כללים? אין תקשי"ר, אין חוק?

רבותי, מאז נכנסתי לשירות התעסוקה, 30 מינויים היו בשירות התעסוקה,

כולם מיכרזים פנימיים, כל התפקידים בכירים. רק שני מינויים חיצוניים

היו בשירות התעסוקה בשנתיים האחרונות, מינויים במיכרזים: האחד, לדייר

לינדה עפרוני; והשני, קצין הבטחון של שירות התעסוקה. לגבי כל מי שנכנס

לשירות התעסוקה, רבותי, אנחנו פועלים על-פי הכללים, על-פי החוק, על-פי

הנוהלים ועל-פי הכישורים. אנחנו מוסד ציבורי, עובד על-פי כללים, עובד

על-פי נוהלים, אנחנו יכולים לעשות דברים נגד התקשי"ר? מבקר המדינה

בביקורת שלו על מינויים פוליטיים הביא לי דו"ח עבה על מינויים פוליטיים



שהיו. ענינו על הכל, בסופו של דבר התמקדו ב-4 מינויים בלבד. היו 4

? מינויים, שאחד מחם פוטר והופסקה עבודתו על-ידי, אף שהוא שייך לאיזו

שהיא מפלגה, ביקרו אותו שהוא מינוי פוליטי.

בנושא של שירות התעסוקה, ראשית, אני רוצה לומר לכם דבר אחד: אנחנו

מקיימים ירידי תעסוקה. לצערי רוב חברי הכנסת חושב לא יודעים מה זה יריד

תעסוקה, לא היו ביריד תעסוקה, לא יודעים מה מתפקד יריד תעסוקה, ולא

יודעים מה התועלת שמפיקים מיריד תעסוקה. יריד תעסוקה הוא פטנט, הוא

אמצעי. אתם נגדוו תנו לנו פטנטים אחרים. ח"כ פרץ אמר שהוא מוכן לספור

על אצבעות יד אחת את מספר ההצלחות של ירידי תעסוקה. גד פיש קיים יריד

תעסוקה לפני שבועיים בתל-אביב, 1,000 אנשים קיבלו עבודה ביריד, קיבלו

פתרון תעסוקתי. יש לנו מחלקה למחקר, בראשותה של ד"ר לינדה עפרוני,

ולפניה היה ד"ר מרדכי ערן. הם ערכו מחקרים, הלכו על ירידי התעסוקה

שהיו. אין לי שום ספק שירידי התעסוקה מצליחים. 1,000 רק בתל-אביב,

יושבים פה המנהלים, תוכלו לשאול אותם. יש לנו אנשי מקצוע שמבקרים כל

יריד תעסוקה, אנחנו לא עושים את זה כך סתם. ראיתי פרוטוקולים ובהם נאמר

שאנחנו עושים ירידי תעסוקה לפני בחירות מונציפליות ולפני בחירות

להסתדרות. רבותי, אנחנו לא עושים ירידי תעסוקה לפני בחירות, ואנחנו לא

עושים ירידי תעסוקה בגלל ארועים. גם השנה אנחנו נתכנן ירידי תעסוקה,

ואני מזמין כל אחד מחברי הוועדה לבקר שם. אנחנו עושים מפגש תעסוקה

לרופאים, מזמינים את כל הרופאים המובטלים ברחבי הארץ, 300 רופאים,

לפגישה עם כל מנהלי בתי-החולים, בעוד שבועיים, בתל-אביב.

רו כהן; אני לא קיבלתי הזמנה.
היו"ר א. נמיר
מזמינים אותנו כל הזמן. אנחנו לא נפסיק יום

של עבודת כנסת כדי לרדת ליריד תעסוקה. כבר

מספר פעמים פניתי ואמרתי, ברגע שיהיה יריד תעסוקה שהוא לא ביום של

עבודת כנסת, אני אארגן סיור ועדה.

ד. מנע! נכון. מחר יש יריד תעסוקה באשקלון, יוסי כהן

הזמין את ח"כ פרץ, הזמין עוד אנשים לבוא

לראות, להתרשם, ותראו מה זה. לא בסדרו בואו נמצא דרכים כדי לשכלל את

הדברים. אנחנו חייבים לצאת מתחום הדברים השיגרתיים של שירות התעסוקה.

ובכן רבותי, אנחנו בשירות התעסוקה עומדים לפני הרבה דברים. דבר ראשון,

אנחנו עומדים בפני ארגון מחדש. אנחנו מארגנים את כל מבנה שירות התעסוקה

מחדש, מבחינת המשרד הראשי, מבחינת האזורים. אנחנו רוצים להתחיל ולשפר

את כל הנושא של השירות לקהל.
היו"ר א. נמיר
אתה ראית שהיזכרתי גם את הביטוח הלאומי. זו

צריכה להיות משימה מספר אחת.

ד. מנע; אנחנו עושים ארגון מחדש, שיופעל בחודש הקרוב

במשרד הראשי ובאיזורים. כל האיזורים ישתנו

לגמרי. אנחנו נבטל סניפים. רבותי, סניפי שירות התעסוקה הוקמו ב-1959,

כאשר התחבורה הציבורית לא היתה סדירה, כבישים לא היו סלולים. היום יש

תחבורה ציבורית סדירה, כבישים ישירים, ולא צריך לקיים סניפים בכל ישוב.



אנחנו בודקים את הכל מחדש. אנחנו בודקים מחדש את כל נושא הסיווג

המקצועי. באים אנשים, הם שירתו בצבא בתפקידים מקצועיים, י אין להם תעודה

מקצועית. צריך לבדוק, אולי צריך להיות גמישים אתם. בא עולה חדש ש-3

שנים עבד באיזה שהוא מקום כמכונאי, ואין לו תעודה, צריכים להיות

גמישים. אנחנו בודקים את כל הנושא של סיווג מקצועי. אנחנו מתחילים

פרוייקט, עידכונים טכנולוגיים. באים אלינו שרטטים ובאים אלינו מנהלי

חשבונות, אבל אין להם עבודה. אבל במה יש תעסוקה? יש תעסוקה בשירטוט

ממוחשב, יש תעסוקה בענף חשבונות ממוחשבת, לזה יש תעסוקה, והוא מנהל

חשבונות שאין לו אותו עידכון טכנולוגי. אנחנו היום ביוזמתנו, מקיימים

קורסים לאותם מובטלים, במשך שבועיים. אנחנו משלמים מכיסנו 300 שקל

לקורס, בא שרטט לשירות התעסוקה והוא לא שרטט ממוחשב, הוא משתלם שבועיים

ואחר כך בא ומקבל עבודה בתחום הזה.

רבותי, אנחנו שירות תעסוקה ממלכתי שלא ממוחשב. יש לנו תוכנית אחת

למיחשוב, הכל מוכן, אני מחר בבוקר יכול לצאת למיחשוב, שמשרד האוצר רק

יתן את הכסף. אנחנו נאלצנו, גבירתי היו"ר, לשכור מחשבים בבאר-שבע.

באר-שבע ואזור הדרום היא מוקד אבטלה. נאלצנו לשכור מערכת מיחשוב

לבאר-שבע, לשכור למשך 6 חודשים מערכת מיחשוב לבאר-שבע, בהנחה שעוד 6

חודשים יהיה לנו תקציב לזה.
ש. בו-שמחוו
אני ישבתי באיזו ועדה שאישרה תקציב למיחשוב

לפני 3 שנים, לא ברור לי מה קרה לזה.

היו"ר א. נמיר; העבירו את זה לפעולה אחרת.

ד. מנע; רבותי, אנחנו מתחננים יום ולילה לתקציב

מיחשוב לשירות התעסוקה. מיחשוב שירות

התעסוקה הוא דבר חשוב ודחוף היום. ואם יש לנו בקשה לוועדת העבודה

והרווחה, ואני שמח שאנחנו מופיעים כאן, היא זו.
היו"ר א. נמיר
אתם לא יכולים לטעון שאנחנו לא מזמינים אתכם

להשתתתף בכל הדיונים.

ד. מנע! אם יש לי בקשה אל הוועדה, זה לעזור לנו

מבחינה ציבורית, לבקש ממשרד האוצר את כל

התקציבים שמגיעים לנו מבחינת מיחשוב. המדובר ב-3 מיליון דולר. יש הכסף,

צריך רק לשחרר אותו.
היו"ר א. נמיר
אבל אם צריך להחליט אם לזרוק ילדים מפנימיות

או להכניס מחשבים, אני אומרת לך מה שקורה

בוועדה הזאת, אז אני אהיה קודם כל בעד פנימיות.
ד. מנע
הכסף ישנו. חברים, מספר דורשי עבודה שהגיעו

לשירות התעסוקה בחודש מקביל אשתקד, היה

40-45 אלף. היום זה קרוב ל-90 אלף, פי 2. הכנו לכם דף על מידת העומס על

פקידי השמה. יש סניפים שבהם, באיזור שרון צפוני, איזור נתניה, העומס של

דורשי עבודה שמגיעים ללשכות גדל ב-200 אחוז. מציפים אותנו, יושבים על

המדרגות בכל הקומות, בכל יום. יושבים כאן מנהלים שיגידו לכם את זה.



אנחנו לא עלינו אפילו באדם אחד בתוספת כוח אדם. נוסף לזה, באים עכשיו

גלי העליה, והעולים שהגיעו בספטמבר-אוקטובר, והעולים שמגיעים היום,

בפברואר-מרץ-אפריל, יגיעו ללשכות. לא קיבלנו' תוספת לעובד נוסף. כשבאים

דורשי עבודה, כמובן גם האלימות גוברת, כשיש דורשי עבודה ומובטלים,

האלימות גוברת, ויש לנו נתונים. מרביצים לפקידים שלנו, זורקים - בלוקים

מהחלונות, ואחר כך אנחנו מבקשים שומרים. היום אתם חושבים שלפקיד השמה

יש אפשרות לרשום סרבנות לעובד? לדורש עבודה שבא אלינו? לרשום סרבנות זו

שבירת יד. כמה פקידים שלנו כבר אושפזו בבתי-חולים. מנהל סניף נס-ציונה

אושפז, מנהל סניף בנתיבות, נשברה לו יד, אני לא מדבר על פגיעות ברכוש.

האלימות גוברת. יש לנו רק 25 שומרים, ואנחנו 150 סניפים. רק 25 שומרים

מקצים לנו. הגשנו בקשה ותחינה, והעובדים היו בעיצומים, וקיבלנו עוד 25,

כך שיש לנו עכשיו 50. זה לא קל לרשום היום סרבנות, מימדי האלימות

גוברים. ומה יעשה פקיד השמה? פקיד השמה שהיה מטפל בעבר ב-150 דורשי

עבודה, היום מטפל ב-300-400, בתל-אביב מטפל ב-600 לפעמים, או ב-500

דורשי עבודה. הוא נדרש לטפל גם בזה, גם לצאת לאתר מקורות תעסוקה בחוץ,

גם לפקח על עובדי יש"ע בלתי מאורגנים, גם להקפיד שזרים לא יכנסו, ולטפל

בתלונות על שירות התעסוקה. ורבותי, שוכחים דבר אחד. לשירות התעסוקה

מגיעים בחודש 90 אלף דורשי עבודה, ורק 50 אלף באים לקבל אישור אבטלה.

כלומר, 40 אלף דורשי עבודה מגיעים אלינו מדי חודש כדי לחפש עבודה, ולא

כדי לחפש אבטלה. רק 50 אלף מקבלים אישורי עבודה, אבל 40 אלף באים

לשירות התעסוקה לחפש עבודה, בלי אבטלה. יש אנשים שפוטרו מפרוייקט הלביא

למשל, שקיבלו בזמנם 3,000 שקל. אין לנו עבודה ב-3,000 שקל, ואז הוא

מקבל אישור אבטלה.

ובהחלט, אנחנו רוצים להעלות את הרמה מבחינה זו של האנשים שמגיעים

אלינו. אני נגד לשכות תעסוקה פרטיות. אני הבעתי את עמדתי פה, ואנחנו

נלחמים אתם בחריפות, נלחמים בהם, ומשתפים פעולה עם כל מיני גורמים

נגדם. אנחנו נגד לשכות התעסוקה הפרטיות, בסופו של דבר אנחנו רוצים

שאותו ציבור שבא אליהם יבוא אלינו. אבל איך הוא יבוא אלינו? רק אם אני

אשתפר, אם אני אתייעל, אם אני אשתכלל. הוא יבוא אלינו אם אני אכניס

ריהוט טוב, הוא יבוא אם השירות יהיה שירות טוב.

אני מבחינתי אמרתי לעובדים, שכל עובד שירצה ללמוד באוניברסיטה או

להשלים את השכלתו, יעשה זאת על חשבון שירות התעסוקה, תקציב בלתי מוגבל

אני מעמיד לרשותו. אנחנו רוצים לקיים קורסים בתוך הלשכות, קורסים

לבגרות, להשלמת השכלה תיכונית ומעבר לזה, לעובדים שלנו, בשיתוף עם ועד

העובדים, כדי להעלות את הרמה של העובדים.

נאמרו פה מספר דברים, ואני חייב להתייחס אליהם, משום שישנם דברים שאני

חושב שהם חשובים. ראשית כל, כל הנושא הזה של שירות התעסוקה, הריענון של

שירות התעסוקה, אנחנו עומדים היום בפני ריענון. כל הנושא של הארגון

מחדש, כל הנושא של המיחשוב, כל הנושא של תקציבים.
היו"ר א. נמיר
מה זה הארגון מחדש? לא אמרת לנו מה הוא

יהיה.

ד. מנע! היום תחת המנכ"ל ישנם 42 עובדים ישירים.

היום אנחנו עומדים לארגן את שירות התעסוקה



בצורת אגפים, יחד עם נציבות שירות המדינה, ועד העובדים, האיגוד

? המקצועי. בונים לנו מערכת של אגפים, מחלקות, מדורים. היום זה אינו

קיים. האיזורים יהפכו למחוזות, במקביל למחוזות אחרים במדינה. נצמצם

סניפים, נבטל פונקציות, נשכלל את נושא שוק העבודה. אנחנו עומדים

בעיצומו של השינוי. בכל הנושא הזה של סיווג מקצועי חדש, בכל הנושאים

האלה אנחנו מטפלים.

רבותי, נאמר פה שמעסיקים פונים לשירות התעסוקה ולא נענים. ובכן, לשירות

התעסוקה מגיעים מדי חודש - החודש הגיעו 16 אלף הזמנות - 20 אלף מדי

חודש בחודשים האחרונים, 80 אחוז מתוכם מאויישים. 80-85 אחוז מהפניות

שמגיעות אלינו מאויישות. נכון שלא תמיד מצליחים לספק את כוח האדם

שצריך.

הנושא הזה של כרמיאל, הנושא בבדיקה. אנחנו בודקים את הדברים.

כל הנושא הזה שהועלה פה בתחום של ערי הפיתוח ועליה חדשה. אנחנו נגד זה

שעולים לא יופנו לערי הפיתוח, ואני חוזר ואומר את זה תמיד.

ח"כ פרח דיבר על ימי הדרכה. אנחנו מקיימים בכל רחבי הארץ ימי הדרכה

למובטלים וגם לעולים חדשים, זה מתקציב שלנו, על-מנת לסייע לאנשים

להתמודד.

ח"כ רן כהן, אני אופטימי, אני חייב להיות אופטימי. יש לך ספק שאם יבואו

200 או 300 אלף עולים חדשים לארץ, המצב ישאר כזה? אני לא מאמין שהוא

יהיה כזה, אני לא מאמין שממשלה אחראית לא תיתן את דעתה בנושא הזה. אני

לא מאמין שיבואו 200 אלף עולים ולא יהיה להם פתרון.

מבחינתנו,. מבחינת שירות התעסוקה, אנחנו רוצים סיוע של הוועדה, ואמרתי

זאת. ראשית, אנחנו תאגיד עצמאי, שעובד על-פי חוק שירות התעסוקה, דומה

לביטוח הלאומי שהוא תאגיד עצמאי, ושהוא פועל על-פי חוק הביטוח הלאומי.

אנחנו לא עצמאים מבחינתנו. התקציב שלנו קשור למשרד העבודה והרווחה, זה

בניגוד לחוק. חוק שירות התעסוקה מקנה לשירות התעסוקה מעמד של תאגיד

סטטוטורי עצמאי, כמו הביטוח הלאומי. מבחינה היסטורית, עד היום אנחנו

קשורים למשרד העבודה והרווחה מבחינה תקציבית, מבחינת תקנים, מכל .

הבחינות האלה, כאשר החוק מקנה לנו עצמאות. זו פגיעה בחוק, ואנחנו

מבקשים את העזרה, גם שלכם, לעצמאות שירות התעסוקה, כמו זו של הביטוח

הלאומי. אנחנו גוף עצמאי על-פי החוק, ואסור לנו להיות סמוכים על שולחנו

של משרד העבודה והרווחה. אנחנו מבקשים עזרה בכל הנושא שקשור למיחשוב

שירות התעסוקה. הדברים האלה הם חשובים.

תקציבי פיתוח. רבותי, כפי שציינתי, עד לפני שנתיים לשירות התעסוקה לא

היו תקציבי פיתוח. אנחנו זקוקים היום לתקציבי פיתוח לשיפוץ הלשכות,

לשיפור פני הלשכות, להכנסת חזות חדשה. הדברים לא נעשו במשך 30 שנה, אני

מצטער לומר. הדברים חייבים להיעשות היום, אם אנחנו רוצים להקנות לנו את

המעמד שאנשים יבואו אלינו, ולא יבואו לאותן לשכות תעסוקה פרטיות. אנחנו

חייבים באותם תקציבי פיתוח שביקשנו, על-מנת לסייע לנו לשנות את התדמית

שלנו, שאנשים לא יתביישו לבוא לשירות התעסוקה. אלה הדברים שרציתי לומר,

תודה.
ש. בן-שמחון
גברתי היו"ר, אני רוצה להתייחס בעיקר לדברי

הפתיחה שלך, שהסדר לדיון כאן היום הוא

פעילות של שירות התעסוקה והתאמת שירות התעסוקה לצורכי התקופה. קל לי

להיתפס לסיכום של דברי מר דוד מנע, שאמר ששירות התעסוקה הוא תאגיד

שפועל על-פי חוק. הוא סיים בדברים האלה. אני אומר בשפת המעטה, שאני

מפקפק מאוד אם שירות התעסוקה פועל על-פי חוק, ובעיקר הוא לא פועל על-פי

חוק בדברים שאני עומד לומר.

אכן, החוק קובע ששירות התעסוקה צריך לפעול באמצעות מועצה ציבורית,

ששליש ממנה מייצגים את נציגי הממשלה, שליש נציגי המעסיקים, ושליש נציגי

ארגוני העובדים היציגים. מאז, לצערי הרב, כמה שנים כבר, שנתיים-שלוש,

המוסדות הציבוריים והחוקיים של מועצת שירות התעסוקה לא פועלים. הם לא

פועלים לא משום שהנבחרים לא רוצים לעבוד, לפעול ולסייע ולייעץ בהתאם

לחוק, אלא משום שמי שעומד בראש הפירמידה של שירות התעסוקה - ובמקרה זה

אני לא מתכוון למנכ"ל שירות התעסוקה, אני מתכוון לצד הפוליטי,

המניסטריאלי, האחראי המניסטריאלי - לא מקיים את החוק. הוא לא רק שלא

מקיים את החוק בכיוון זה, אלא הוא פועל גם בניגוד לרוח החוק. שירות

התעסוקה או השר צריך להתייעץ עם נציגי הציבור, אבל הוא לא מתייעץ עם

נציגי הציבור שבשירות התעסוקה. התמנו מועצות אזוריות במקומות כדי לסייע

לשירות התעסוקה, התמנו גם יושבי-הראש שלהם, וזה נעשה בניגוד לחוק. אני

יכול לצטט, גבירתי היו"ר, את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אליך.

כמו שיש מועצה ארצית של שירות תעסוקה, מורכבת משלושת הגורמים גם

באזורים, התמנו גם מועצות אזוריות כדי לסייע בצד הציבורי לשירות

התעסוקה להתמודד עם בעיות האבטלה. יש בידי מסמך שיצא על-ידי ועדת

העבודה והרווחה שהוא פוסל את המינויים האלה, לאחר שוועדת העבודה

והרווחה שמעה את חוות דעתו של היועץ המשפטי. ההסתדרות בחוסר ברירה פנתה

לבג"ץ, וגם בג"ץ פסל את המינויים של יושבי-הראש במועצות האזוריות של

שירות התעסוקה. ולמרות כל הפניות שלנו, ולמרות הביקורת הקטלנית של

נציבות שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, ועדת העבודה והרווחה, מבקרת

המדינה, בג"ץ, למרות כל זה, כאילו שום דבר. אני כבר לא מבין, גבירתי

היו"ר, גם לבג"ץ לא נשמעים במדינת ישראל? זה בכלל לא ברור. מה יש לעשות

עוד יותר, אם לבג"ץ במדינת ישראל לא נשמעים?

אני חושב שהשירות התרוקן מתוכנו, ואני לא רוצה להיכנס לוויכוחים. אני

נציג ההסתדרות במועצת שירות התעסוקה, ואני שותפתי בישיבות על תקציב,

בזמנו, גם כשדוד מנע נכנס וגם לפניו. אני אישרתי בתקציב הזה, הייתי

לפחות בין הדנים והמאשרים תקציבים, למיחשוב של שירות התעסוקה. אולי עשו

בתקציבים האלה דברים אחרים, אני לא יודע, אבל אני יודע שהשתתפתי

בישיבות שאישרו זאת. יותר מזה לא מזמינים את נציגי הציבור שהתמנו כחוק,

כדין וכדין, לא מזמינים אותם בכלל לשום דבר, לא למינויים ולא לשום דבר.

עכשיו אני כבר מפחד. מה אמר כאן דוד מנע? תנו לי עצמאות. לגבי מה שאמרה

היו"ר, מתן לגיטימציה למינויים הפוליטיים, שאנשים פוליטיים יכולים

לעסוק בדרג המניסטריאלי, זה הדבר המסוכן ביותר לתת לפקיד, ויהיה האדם

המוכשר ככל שיהיה. לעשות במכשיר ממשלתי-ממלכתי ככל העולה על רוחו? אין

דבר יותר מסוכן מזה. אני מוכרח לקבוע כי סבלנותנו פקעה, נעשים בשירות

התעסוקה דברים שהם בניגוד לכל האתיקה הציבורית, בניגוד לכל הכללים

והנוהלים.



מ. קליינר; 30 שנה הזינה את שירות התעסוקה אותה מפלגה.

ש. בן-שמחון; אני דן בנושא שעל סדר היום.

רן כהן; ברשותך, גבירתי היו"ר, אם למר בן-שמחון יש

עובדות, שיביא את זה בפנינו.
היו"ר א. נמיר
כן, אבל לא היום. אני מבקשת להמציא לנו את

זה בכתב.
ש. בן-שמחון
היות שהמצב הוא כפי שהוא, נושא האבטלה מעסיק

מאוד, גם מכאיב. מבחינת ההסתדרות אנחנו

רוצים לסייע. לשירות התעסוקה יש כלים להסתייע, ואין טוב יותר מזה. מצד

אחד ישנם נציגי ממשלה שהתמנו לשירות התעסוקה, כל מיני נציגים שמייצגים

את המשרדים השונים, ישנם נציגי המעסיקים שיש ביכולתם - אם יש להם

נציגות אמיתית - לסייע לשירות התעסוקה בגיוס מקומות העבודה, וישנן

מועצות פועלים או ההסתדרות שגם כן באה במגע יום-יומי שוטף בכל הרמות,

ויש בה כדי לסייע לשירות התעסוקה. אילו היו ממלאים את החוק ומפעילים את

החוק כרוחו וכלשונו, שלושת הגורמים יחד - גם הממשלה, גם ההסתדרות, גם

המעסיקים, גם ברמה הארצית וגם ברמה האזורית וגם ברמה המקומית - יכלו

בהחלט לסייע למצוא מקומות עבודה, לא פחות מכל ירידי העבודה למיניהם.

אני יכול רק לקבוע שלא דנו אתנו בשום שינויים. אנחנו חושדים אפילו

שהשינויים האלה באים לשרת מטרות שאין בהן כדי להתמודד עם בעיות האבטלה

במדינה. אנחנו בהחלט מתנגדים להם, ודאי שנתנגד להם, כשלא מתייעצים עם

הנציגים החוקיים והציבוריים.

אני יכול לומר לך, גבירתי היו"ר, אנחנו לא פעם מגיעים לשאלה אם עדיף

שירות תעסוקה, כפי שהוא מתנהל בכמה מקומות, ואני לא יכול להגיד על

כולם, או שעדיפות לשכות העבודה הפרטיות בכמה מקומות. אין לי תשובה,

וגבירתי היוי'ר יודעת, אולי מוטב שיהיה דבר פרטי ונדע שהוא פרטי, מאשר

שזה לא שירות תעסוקה ממלכתי, אלא זה שירות תעסוקה סיעתי, ואפילו לא

מפלגתי.
ג. פיש
גבירתי היו"ר, חברי הוועדה. אני רוצה לומר

דבר שזר לא יבין. מי שלא עוקב אחרי העבודה

שנעשית בשירות התעסוקה, פשוט לא יבין זאת. אני בעד ביקורת. אבל כאיש

שדה, כמנהל איזור שירות התעסוקה - שזה הרצליה, רמת השרון, תל-אביב,

בת-ים, חולון וראשון, אוכלוסיה של מיליון ו-100 אלף תושבים - אני יכול

לומר: אם בשנת 1987 היו רשומים אצלי 5,500 דורשי עבודה, הרי שהיום

רשומים אצלי בתל-אביב 15,500 דורשי עבודה. גם בארזים נפלה שלהבת. גם

בתל-אביב הגעתי למצב כזה. אני היום בתל-אביב מגיע ל-7,000 מובטלים מ-6

ימים ומעלה, ולא קיבלתי אף אדם נוסף לעבודה מאז 87. אני שמעתי שישנן

תלונות נגד עובדים מסויימים, ואני בהחלט בעד הצורך להוקיע ולהקיא מאתנו

כל עובד שאינו מתנהג בהתאם. אבל אני מבקש מוועדת העבודה והרווחה,

מגבירתי היוי'ר, לדעת באיזה באיזה מצבי לחץ עיבד שירות התעסוקה עומד

היום. כשבא עובד שירות התעסוקה ואומר לי שנתן היום איקס סירובים, אני

בלילה לא יכול להרדם, האם לא גזלתי פרנסתו של אותו אדם. אבל על-פי



חנוהלים ועל-פי החוקים הוא היה חייב לתת את הסירוב. הזדמנתי השבוע

לנשיא המדינה, הוא אמר שיש לו צבא אלמוני. אנחנו היום החלוץ לפני

המחנה, ואנחנו מתמודדים.

אני רוצה רק להזכיר לגבי הבטחת הכנסה. ב-1981, כשאני הייתי עוד יו'יר

הוועד הארצי, היה ויכוח אס הבטחת ההכנסה תועבר לשירות התעסוקה או לא.

חשבנו שזו משימה בלתי אפשרית. שירות התעסוקה קיבל על עצמו לטפל בהבטחת

הכנסה, היה צפי שיגיעו בין 30 ל-40 אלף, ואכן הגיעו באלפים. שירות

התעסוקה התמודד בהצלחה עם מבחן תעסוקתי, עם אנשים - היות ושבלשכות הסעד

קיבלו אנשים הבטחת הכנסה, דור אחרי דור, וזאת אחרי שהגיעו לשירות

התעסוקה, עברו מבחן תעסוקתי, עד כמה יש לו רכוש וכוי. אני יכול לומר

היום, שבאזור תל-אביב, אזור של מיליון ו-100 תושבים, רשומים אצלי כ-400

דורשי הבטחת הכנסה. ואני מדבר כרגע על מוגבלים. זה הודות להתמודדות

עובדי שירות התעסוקה. האם ישנו היום מוסד שמתמודד עם מוגבלים? אצלנו יש

מחלקה למוגבלים, ואנחנו חייבים לתת תשובה למוגבלים, ברגע שקובעים להם

נכות של 50 אחוז, 40 אחוז או 30 אחוז. ברגע שנותנים לו עבודה לעבוד רק

4 שעות או 6 שעות, עובדי שירות התעסוקה חייבים למצוא לו מקום פרנסה, גם

לאדם הזה.

פנסיונרים. האם מישהו נותן את דעתו על כך שאנחנו מטפלים בפנסיונרים? יש

מחלקה מיוחדת לפנסיונרים. יש אנשים שיוצאים לגימלאות עם גימלה של

400-500 שקל, והם זכאים לחצי יום עבודה. פקיד השמה צריך ללכת בין

המעסיקים ולבקש ולהתחנן על-מנת שיקבלו פנסיונר. ואנחנו בהצלחה - זה

בכתובים - דאגנו למאות פנסיונרים שמסודרים בעבודה.

הענין של עובדי יש"ע. אנחנו פועלים עד כמה שאפשר לעקור את הנגע, שעובדי

יש"ע לא יעבדו באמצעות שירות התעסוקה. אלה הן מטלות של עובד שירות

התעסוקה, כשהוא בא ב-7 וחצי, חותם, וב-8 וחצי הוא יוצא לשטח, אחר כך,

כשהוא חוזר ללישכה, מחכים לו ליד הדלת אנשים רבים, והוא צריך לתת להם

תשובות. היות שישנם מוסדות רבים, ואינני רוצה לבקר אף מוסד, ישנם

מוסדות ממשלה שמטפלים בכל מיני אוכלוסיות חלשות, ולא באוכלוסיות חלשות,

אבל לא מקובל עלי שלשירות התעסוקה מגיעים רק החלשים. מגיעים מהנדסים,

טכנאים, פקידים ופקידות מכל הרמות.

ירידי תעסוקה. מתוך הנסיון, אני אישית באזור תל-אביב, פעמיים במגרשי

התערוכה, באולם הקונגרסים, קיימתי ירידי תעסוקה. אני באמת מצטער,

הלוואי שהייתי יכול לדחות ולא לעשות את זה באותו יום שני. היזמנתי את

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ואת חברי הוועדה, וחבל שלא יכלו להשתתף.

השתתפו בכל יריד כ-6,000 מחפשי עבודה. יכול להיות שביניהם ישנם בין

1,000-1,500-2,000 שהם עובדים, ובאים כדי לשפר ולמצוא מקום עבודה יותר

טוב, אבל אם באותו יום - יש לי מעקב - אם ביריד תעסוקה, אני מצליח

לעשות 500 השמות באותו יום, ועוד 500 מחכים לראיון כדי להתקבל לעבודה,

אני חושב שזה אחד הדברים הטובים שהצלחנו לעשות. אני מציע ליו"ר ולוועדת

העבודה והרווחה לתמוך בנו על-מנת שאנחנו נוכל להמשיך ולהתמודד עם הבעיה

הזאת.

רבותי, אני פונה ומבקש. ישנם היום הרבה אנשים שהתרחקו והפסיקו לראות

בעבודה ערך. פעם נאמר ששום עבודה לא מביישת את בעליה, היום זה לא קיים.



ישנם אנשים שמקבלים דמי אבטלה ומתחמקים מעבודה. אני מציע שאנשים עד גיל

30 לפחות יצטרכו לצאת לכל עבודה שתוצע להם.

ר. מנדל! גבירתי היו"ר, חברי הוועדה, חברים יקרים.

עזבתי היום את הלשכה כאשר הלשכה המתה מבקשי

עבודה, כאשר גם על מדרגות הלשכה ישבו דורשי עבודה. תפקידנו לתת שירות

לדורשי עבודה, שירות טוב, וזאת אנחנו מאוד משתדלים לעשות. אבל תנאים

אובייקטיביים כמו צפיפות, לחץ אדיר על פקידי השמה, גורמים לדורשי

העבודה להיות לחוצים, ולחץ זה מועבר אל הפקיד.

בחודש ממוצע, כמו חודש דצמבר, הופיעו בלשכה - וזה במהלך כל שנת 89 -

ביו 6,000 ל-7,000 דורשי עבודה לחודש. זה גידול של 100 אחוז בערך לעומת

שנה קודמת. ולכן צריך לקבל את המלצת המנכ"ל, בעזרה תקציבית להוסיף

תקנים, על-מנת שהשירות לקהל יהיה שירות יותר טוב.

איו זה מתפקידי להעיר על מינוי פוליטי זה או אחר, אבל אני קיבלתי את

התפקיד כמנהל איזור ב-15 בדצמבר 89, ואני חושב שלנגד חברי המינהלה

ועיני הוועדה עמדו רק טובת השירות. אני לא מזוהה לא עם חבר מרכז זה או

חבר מרכז אחר, ולכן אני חושב שבענין התפקידים הרציניים בשירות התעסוקה,

טובת השירות עומדת לנגד כל מי שקובע.

לענין הירידים, אני באמת מתפלא על תגובת חברי הכנסת, כמי שהכין יריד

בירושלים ברמאדה רנסנס בפברואר 89. ביריד קיבלו כ-800 דורשי עבודה

הפניות לעבודה, כאשר בבדיקת עומק שעשיתי, 260 איש אכן נקלטו בעבודה. אם

מישהו מבין במספרים האלה, ההצלחה הזאת היא ממש הצלחה אדירה, ואני בעד

קיום ירידים, ואכן אנחנו עומדים לקיים ב-15 בפברואר יריד בבית-שמש.

באזור ירושלים, שהוא האזור שלי, יש מחשב. המחשב עוזר לנו לשפר את

השירות לדורשי העבודה. אנחנו רושמים ביתר בקלות דורשי עבודה, אנחנו

מנפיקים אישורי אבטלה במהירות, אנחנו לא גורמים להם להיסחב אחרי

הניירות שיש עדיין בלשכות בהן אין מחשב. לכן אני ממליץ בפני חברי

הוועדה לאשר תקציבית את מיחשוב כל לשכות שירות התעסוקה.

י. שושני; גבירתי היו"ר, אני לא אחזור על דברי חברי.

קודם כל, אני רוצה להודות על זה שהוועדה

הנכבדה מצאה לנכון לדון בתיפקודו של שירות התעסוקה. אני עובד ותיק, לא

התמניתי פוליטית. אני לא אכנס בכלל לנושא של המינויים הפוליטיים, אלא

לענין התפקוד של השירות. אני מתפלא בכלל שהוועדה הנכבדה יכולה לבוא

היום ולדבר על תיפקוד השירות, כאשר אני יושב במבנה שמזה 40 שנה לא

שונה, כאשר התיקרות דולפות, כאשר המדרגות בכלל רעועות, כאשר באים אלי

ואומרים לי להתמודד עם לשכות פרטיות, כאשר אני נמצא באזור נגוע אבטלה,

כאשר אני עומד בפני פיטורים ברפא"ל, כאשר המספר הולך ומוכפל, וכאשר

מינהלת השירות - ורק אתמול, אני מתפלא שהמנכ"ל אפילו לא הזכיר את זה -

מדברים על שינויים. רק אתמול קיימתי מבצע אכיפה בחיפה, שהיינו עדים לו

בכל כלי התקשורת בכל האזור, בעזרת עובדים מהגליל המערבי, סגרנו את

הלשכות, סגרנו את הסניפים ויצאנו במטרה אחת ברורה, להשיג יותר מקומות

עבודה, והעלינו חרס בידינו. אין הזמנות. לגבי ירידים. אני קיימתי שני



ירידים, לפחות דבר אחד היה בהצלחת היריד, והוא שבאו אלי אנשים ואמרו

שסוף סוף עשינו איזה שינוי, שעשינו משהו שנשתנה.
היו"ר א. נמיר
מר שושני, הרי אנחנו יושבים כאן בדיונים,

ואתה שומע מה אומרים כאן עובדים על שירות

התעסוקה בחיפה. זה לא שייך רק למבנים. אפשר לתת שירות יותר טוב. יש

דברים שאתם לא יכולים לעשות, כי אין עבודה באיזור חיפה. אני אזכיר לך

רק את הסיפור של נצרת. יושבים כאן אנשים בכל הישיבות. אני מבקשת לא

לייפות, את האמת תגיד, אבל לא לייפות בבקשה, לא לספר לנו סיפורים.

אנחנו לא יושבים כאן סתם. כולנו יודעים מה שקורה בתעסוקה. עזות מצח

לדבר כך, אתה שיושב כאן, אומר שזה רק ענין של הריהוט? אני מכירה משרדים

שיש להם ריהוט 50 שנה והם נותנים שירות כמו שצריך.
י. כהן
גבירתי היו"ר, חברי הכנסת. ועדת העבודה

והרווחה זה מקום שהפועל במדינת ישראל רואה

בו סיוע, ואני רוצה למקד את ההזדמנות הזאת במספר משפטים. ישנם 250 אלף

תושבי אזור הדרום, מקום ישובו של חברי עמיר פרץ, עד יבנה, ועמק האלה,

אלה מוקדי אבטלה בין הגדולים ביותר במדינת ישראל. חברי הוועדה, קחו

בחשבון שתנועת המושבים לא היתה בחוק שירות התעסוקה. את המשבר הזה אף

אחד לא לקח בחשבון. צריך לתת שירות. במצב כזה שום עובד לא קיבלתי.

אנחנו מתמודדים במצב קשה מאוד, אבל אנחנו ניתן להם את כל הסיוע. בנושא

הזה של תנועת המושבים יש גם בעיות נפשיות. ישנם חיילים משוחררים

ממשפחות מרובות ילדים, ושירות התעסוקה כיום עובד במוקד הבעיה. אני מרים

ידיים, אין לי שום הזמנות לנשים בכלל. לגבי העבודה, עבודת כפיים, אני

רוצה לציין לשבח. עולים חדשים באים לאזור הדרום, שזה מקום שקולט עליה,

ותתפלאו לשמוע שאנשים שהם רופאים ומהנדסים הולכים לעבודה ענפית. כלומר,

קיימת פתיחות לעבודה, יש מצב של צבירת כוח אדם שנכנס, ואנחנו זקוקים

לזה. אני תובע מהמנכ"ל, אני דורש ציוד, כסף וכוח אדם. 25 שנה לא קיבלנו

עובד באזור הדרום. אני רוצה לטפל בעולים, אני רוצה לטפל בבעיות של

מושבים, ולשם כך אני צריך גם כוח אדם. חלק מהעובדים שלי, 5 עובדים

היום, חולים. לא אחד ולא שניים מתמוטטים מלחץ והתרופפות עצבים. אני

מבקש את הסיוע בדברים האלה, ואז אני אוכל להתגבר, אם יהיה לי תקציב

לזה.
א. ישעיהו
אני 39 שנים בשירות התעסוקה, מנהל לשכת

העבודה לנוער בחיפה, בחסאן שוקרי, יו"ר ועד

העובדים הארצי. אני מודה לך שאת מאפשרת לי לדבר, ואני מברך על המפגש

הזה, שאני חושב שבא בעיתוי הנכון. צריך לדבר על המצב החמור בשירות

התעסוקה, על התיפקוד בשירות, ואני רוצה לומר לכם שבמשך 39 שנים לא

זכורה לי תקופה כל כך קשה, חמורה ומעורפלת. הגידול במספר דורשי העבודה

לא נפסק, חשבנו שאולי אחרי שכל כך הרבה דיברו על פרוייקטים, קצת תהיה

תעסוקה ונפסיק את הגידול בדורשי העבודה. היום מפעלים רבים נסגרים,

עובדים ותיקים מפוטרים, ואין לנו מה לעשות אתם. יש חוסר בתעסוקה

מתאימה, חוסר באמצעים להתמודדות יותר טובה ממה שאנחנו רוצים, ממה

שהוועדה רוצה לשמוע.

רו כהן! המצב יותר קשה היום מהמיתון של 66?
א. ישעיהו
כן. לא זכורה לי תקופה כזו. אני עבדתי עוד

בשער העליה בקליטת העולים וסידורם בעבודות.

אז ביקשו מאתנו עוד יום עבודת דחק, עוד יום עבודה בבנין, קיבלנו מכות

משום שלא נתתי לו לקחת עוד כיכר לחם הביתה. היום ישנן המון עבודות, אבל

אין לנו הכלים להתמודד, לשכנע. זו הבעיה.

אני רוצה לומר לכס, אם 80-90 אלף דורשי עבודה היום פוקדים את שירות

התעסוקה, מי אלה? אלה הם חיילים משוחררים שציפו וחיכו לשיחרורם,

מפוטרים ותיקים שקשה להסתכל בעיניים שלהם, עולים חדשים שזה לא סוד, יום

יום בא מטוס, ערב ערב מטוס נוחת. הם כולם רואים בנו את הכתובת, את

הישועה, בטוחים שאנחנו נעזור להם. כואב לנו לראות אותם, כואב לנו לראות

את הכעס, את הסבל, את החרדה, את המרירות. רבותי, קל לנו לעבוד? לך יותר

קל לבוא ולהגיד שישנם כאלה. אנחנו לא נותנים טיפול נכון, לא נותנים

טיפול טוב, אנחנו רחוקים מלתת, אבל נשאף להגיע לזה. זה מדכא אותנו, קשה

לראות את המחזה הזה יום יום, אנחנו רואים את זה יום יום. זה פוגע

בבריאות של העובדים. המנכ"ל יום יום בשטח, הוא רץ, עושה במעט שיש לו.

הם, דורשי העבודה, מבינים אותנו, מבינים שמקורות התעסוקה אינם בידינו.

רק לא מבינים אותנו, ובזה אני עונה לך עכשיו, אומרים לנו: תעסוקה אין,

אבל למה אתם סוחבים אותנו? למה אתם לא דואגים לנו לתנאי קבלה

מינימליים? רבותי, אין להם לא איפה לשבת, אין להם איפה לעמוד. איזה

טיפול אפשר לתת? כל הדברים האלה, שאנחנו לא נותנים להם - שמעתם בקיצור

את מנהלי האזורים על כך שריהוט אין, ספסלים אין, מיזוג אין, מים קרים

אין, ובקיץ זיעה ודחיפות. הלא כל אלה גורמים להם לכעס, ואיפה פורקים את

הכעס? אחר כך הם מבינים אותנו שאנחנו לא אשמים. ותאמינו לי, שאנחנו

מבינים אותם. כתוצאה מזה ישנם הרבה עובדים, ששבוע שבוע נפגעים ונזקקים

לטיפול בבית-חולים. אנחנו מודאגים מאוד. עוד לא נמצאו פתרונות לאלה,

ומדברים על 250 אלף עולים חדשים. אתמול התבשרנו על 500 אלף עולים

חדשים. אנחנו מוכנים לקבל אותם בברכה, אני מאוד מצטער, אני באמת לא

רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן, אבל לא יעזור, במאוחר או במוקדם הם

יגיעו אלינו, וספק אם אלה ירצו לעבוד בקרן קיימת, ביעור, בבנין. ודווקא

בתקופה הקשה הזו תיק העבודה היה צריך לעמוד בעדיפות ראשונה אחרי

הבטחון. ואני זוכר את דבריה של גולדה מאיר ז"ל שאמרה: אתם עובדי שירות

התעסוקה, עומדים בחזית הראשונה אחרי צה"ל. ושלשום אמר יבדל"א נשיא

המדינה, אתם עושים עבודה קשה ללא ללא ללא ללא. ובאמת, אני רוצה לציין:

אנחנו מצידנו עשינו הכל, במעט האמצעים שיש לנו, כדי לשפר את השרות.

אני רוצה להתייחס לירידים, כי דובר על הירידים שזה לא טוב. אמנם, באמת,

הם אינם פתרון לכל הבעיות, אבל דווקא בגלל חוסר האמצעים שיש לנו וחוסר

בכוח האדם בשירות, ניתן היום להפגיש בפעולות האלה מספר גדול של דורשי

עבודה ומעסיקים. המפגש הישיר בין שני הגורמים משפיע לא במעט על סידורם

בעבודה. ועובדה היא, אם נבוא ונבדוק, ש-20 אחוז מכל יריד עובדים,

נקלטים, ויש מעקב אחריהם.

לדעתי הממשלה לא יודעת מה חומרת המצב, לא מתכוננת, לא מוכנה, לא עושה

כלום. אני מוכן לקנות את דבריו של ח"כ רן כהן, עלינו לצאת כולנו בזעקה,

ואנחנו מצפים מכם שתתמכו בנו, שתחזקו אותנו.



אני חייב משפט אחד לסיכום, לצאת להגנתו של המנכ"ל שלנו. אני רוצה לומר

לכם שמאז כניסתו של המנכי'ל חל שיפור גדול, שאי אפשר להכיר אותו. עשינו

הרבה דברים ביחד, לא פוליטית, עם הסתדרות עובדי המדינה, עם הוועד

הארצי, והיום אי-אפשר להכיר את השירות. רבותי, אם אתם רוצים מאתנו

טיפול - ואנחנו לא נותנים טיפול טוב - תגייסו לנו בהשקעה חד-פעמית קצת

אמצעים, ותראו למה אנחנו מסוגלים. האנשים האלה משופשפים בעבודה, עבדו,

עברו את התקופות של שנות ה-50 וה-60 וה-70, עברו קליטת עליה, סידור

עבודה, את כל הדברים האלה. אני רוצה לומר לך, אני כועס עליך, דווקא

משום שפעם אחת, אחרי 30 שנה, עשינו מפגש לעובדים שעובדים קשה, בזמננו,

על חשבון זמננו ומכספנו, בקיסריה.
היו"ר א. נמיר
אתה בא מטעם? אני רוצה לומר לך שבוועדה הזאת

יש הרבה ועדי עובדים שבאים, ואין לך שום

זכות לנזוף בחברי כנסת. ואם לא תתנצל, אני לא ארשה לך יותר להיכנס

לכאן.

א. ישעיהו; אני בא מטעם מפלגת העבודה, ואם זו נזיפה,

אני מתנצל.

היו"ר א. נמיר; חוצפה שכזאת של עובד, חוצפה.

א. ישעיהו; זה לא עושה עלי רושם.

היו"ר א. נמיר; לא עושה עליך רושם, אני מבקשת לעזוב את

החדר, ואני עושה את זה לעתים מאוד רחוקות.

א. ישעיהו; אני רגיל לזה.

היו"ר א. נמיר; אתה תעליב כאן חבר כנסת?
א. ישעיהו
אני אעזוב, לפחות אני אדע איך מתייחסים

לשירות התעסוקה. אני חושב שאתם לא עושים את

תפקידכם נכון. אני מודה לכם, סליחה מכולם.

היו"ר א. נמיר; אני מבקשת ממך אדוני המנכי'ל, עוד פעם אתה לא

תביא לכאן עובד שכך ידבר אל חברי כנסת. אני

לא זוכרת כדבר הזה בוועדת העבודה. ואני אומר לך אדוני המנכ"ל, בכל

החומרה, שאם אתה תעבור על זה לסדר היום, תהיה לכם בעיה עם ועדת העבודה

של הכנסת. קצת תרבות. ולא מעניין אותי מאיזו מפלגה האיש הזה בא.

חוצפה.

אני רוצה לומר לכם כמה דברים, ואני אומר זאת בכל גילוי הלב, ואני לכן

ביקשתי, ח"כ עמור, שאתה תישאר כאן. אני כבר 5 שנים בוועדת העבודה

והרווחה כיו"ר. כשאני באתי לוועדת העבודה, חבר המפלגה שלי היה ראש

שירות התעסוקה. התחלנו להיאבק נגד הקבלנים הפרטיים, ואני מודה, באתי

מוועדת החינוך לכאן, ולא ידעתי על כך בכלל. יום אחד הזמינו אותי למועצת

פועלי אשדוד לדיון על קבלנים פרטיים. לא שמעתי לפני כן בחיי שיש דבר

כזה. העליתי את זה במליאת הכנסת, כתוצאה מזה הממשלה הביאה את התיקון



שעומד על סדר יומנו. יעיד כאן דוד מנע, ותתקן לי אס אני טועה, שביום
שנכנסת לעבודתך אמרתי לך
מר מנע, אתה מוכרח להיות בכל הדיונים על

התיקון לחוק שירות התעסוקה, זה סוף שירות התעסוקה עם מה שקורה היום עם

הקבלנים, זה סוף של שני דברים-. זה סוף של האיגוד המקצועי, וזה סוף של

שירות התעסוקה. יש לכם עסק עם אדם - אני אומרת על עצמי - שרוצה שירות

תעסוקה חזק. זו תהיה התשובה היחידה לנושא של מטפחי העבודה והקבלנים

הפרטיים. יש דברים, דוד מנע, שאני מודיעה לך, תקבל ממני אישית, וגם

מהוועדה, סיוע שאולי לא תקבל בשום מקום אחר, אבל אתה יודע מהי אני רוצה

שתהיה לי תחושה שאנחנו באמת עושים הכל. אני לא רוצה להשתמש במינוח של

דרכי יושר, אבל שהשולחן יהיה נקי לגמרי. אני יודעת - ואני אומרת את זה

גם על חברי, לא רק על חברים מהליכוד - שתופרים מיכרזים, שעושים דברים

נוראים. אנחנו, הפוליטיקאים, הורסים את שירות המדינה. חד וחלק. עובדים

מתחילים לפחד, וישנם עובדים לא אמיצים, ועובדים לא נאבקים. למה אמרתי

את סיפור מטעם? כי יש לי לפעמים תחושות כאלה. אתם יודעים איך הוועדה

הזאת היא ביתם של העובדים.

אני מכירה את אשקלון, אני מכירה את הלשכה של העבודה באשקלון, אלה תנאים

שאי אפשר שם לעבוד, זה משהו מחריד. אני מכירה את בית-שאן. אני רשמתי

לי, אני אבוא יום אחד, אני אבוא לראות את תל-אביב רבתי, אני מוכנה לבוא

לכל מקום. אנחנו יכולים לארגן יום אחד סיור. אין לכם בעיה לא אתי ולא

עם הוועדה, לא עם הוועדה ולא אתי. בתנאי אחד, שאנחנו נעבוד יחד,

ושאנחנו נהיה בטוחים - ואני אומרת לך, לא איכפת לי איש ליכוד, איש

מערך, רק שתבחרו את הטוב ביותר שאפשר למצוא לתפקיד, זה הכל. יש מנכ"ל

העבודה והרווחה, מר מנע, אתה יודע בדיוק מאיזה מפלגה הוא, אני מודיעה

לך שמערכת היחסים והעזרה והסיוע בינו לביני, ולבין הוועדה, הוא כזה

שאין לי עם שום מנכ"ל שהוא חבר המפלגה שלי.

לכן, אנא, עיזבו את ענין הרהיטים, אל תעשו דגל מהרהיטים. תעשו דגל

מתנאי העבודה. הענין של הרשויות הציבוריות, זה אסון גם בביטוח הלאומי,

גם בשירות התעסוקה. תלחץ אתה על המנכ"ל. המנכ"ל היום, אם הוא לא עושה

את זה והוא לא מזמן, זה משום שהוא עמוס לפי הערכתי בעבודה שהוא לא יכול

לעמוד בה.

ולכן אני רוצה לומר כמה דברים לכם, בענין התיקון של דמי האבטלה. צר לי,

ערב הבחירות להסתדרות עמדה ועדת העבודה להצביע על התיקון כדי להחמיר את

מתן דמי האבטלה ולצמצם למינימום את אלה שמנצלים אותו לרעה. הם לא רבים,

אבל הם מכתימים את כל המובטלים. מי שטירפד לוועדת העבודה את המהלך הזה,

היה המוסד לביטוח לאומי. אסף המנכ"ל את המינהלת, שהם לא אנשי ציבור, הם

כולם פקידים, וקיבלו החלטה. אנחנו ביקשנו להשוות את המקצועיים. לבלתי

מקצועיים, אנחנו לא ניתן ליצור שני סוגי עובדים במדינת ישראל,

שלמקצועיים אפשר יהיה לתת כמה שרוצים דמי אבטלה, ולא מעט מהם גם הם

מנצלים את זה לרעה, ורק הבלתי מקצועיים, שהם הקבוצה שהיא יותר חלשה

במדינה, ויותר קשה להם להשיג מקומות עבודה, הם יהיו אלה שאנחנו נחמיר

אתם. והנה קיבל הביטוח הלאומי החלטה נוגדת.

אני מבקשת שתמציא לנו את כל החומר לגבי עצמאות שירות התעסוקה, בנושא

הזה אנחנו נעזור. אנחנו חושבים ששירות התעסוקה, אסור שהוא יהפך לסניף

של משרד העבודה והרווחה. תעביר לנו גם את נושא הירידים. אין לנו ויכוח,



מר מנע, אנחנו לא נגד הירידים. מה שלא מקובל עלי, וזה הרושם שאני

מקבלת, שירידי התעסוקה הפכו לדבר המרכזי וכמעט היחידי שעוסק בהם היום

שירות התעסוקה. בתל-אביב אולי אין כל קושי למצוא מקומות עבודה, זה תרבה

יותר קל. אבל היינו בסיור באופקים ונתיבות, לא תחשדו בנו אם אנחנו

מדברים כאנשים פוליטיים. לא ראש המועצה באופקים, לא ראש המועצה בנתיבות

הוא ממפלגת העבודה. הם סיפרו לנו מה שקורה. היינו שבוע אחרי המבצע של

יריד התעסוקה. ברדיו הודיעו על איזה מספר עצום, ובקושי שם מנו שלושה.

אחר כך במאמץ נוסף הוסיפו עוד שלושה. הלא יריד תעסוקה מאוד מועיל במקום

שאפשר למצוא עבודה, הוא לא פועל במקום שאין עבודה. אני לא נגד הירידים,

אבל אי אפשר רק לעשות ירידי תעסוקה, וזה הרושם שנוצר.

הערה אחרונה שלי. תראו, אתי אין ויכוח על הענין של נגיד בנק ישראל. לי

כבר יש תעודה חתומה של פופוליסטית מספר אחד, בזה זכיתי כשנאבקתי,

והצלחנו, לחוקק את חוק שכר מינימום. מאז יש לי תעודה עם מסגרת של זהב

על הפופוליזם. אני חושבת שנגיד בנק ישראל הוא אסון למשק והוא אסון

לחברה. לו לפחות אפשר היה להוכיח שעל-פי המדיניות של נגיד בנק ישראל יש

צמיחה, ושהכלכלה יותר טובה, ניחא. צמיחה אין, מצב המשק הוא על עברי פי

פחת, והרווחה הולכת לכל הרוחות.

אלה הדברים, זה לא סיום של ישיבה. אני מאוד מצטערת על מה שקרה לי עם

יו"ר ועד העובדים, אבל ממך, אני מבקשת ממך, כמנכ"ל שירות התעסוקה. זה

לא הסגנון וזו לא הצורה שמופיע יו"ר ועד בפני ועדת העבודה. הוא לא יטיף

מוסר לשום חבר כנסת.

ע. פרץ; אני בוודאי לא אלך להתנצח עם נציג העובדים,

ואין לכך שום סיבה. אני לא נעלבתי מדבריו,

במידה מסויימת אני קצת מרגיש לא נוח שאולי הוא - לא רוצה להתבטא במלים

לא סימפטיות - אבל צר לי על המצב שהוא נמצא בו. אני לא פגשתי מעולם

יו"ר ועד, גם בדיונים עם חברות פרטיות, שכל מה שקורה ביחסיו עם המנכ"ל

זה דבר מושלם. לכן אני מטיל ספק רב בדרך שבה תוכננה ההגנה הזו על כל מה

שמתרחש. ואם מישהו חושב שאם יו"ר הוועד היה מופיע ואומר נכון, מתוך 30

בעיות שמדובר בהן, ב-5 אנחנו כוועד גם היה לנו עניין עם המנכ"ל, האם

מישהו חושב שבזה שיו"ר הוועד צייר תמונה מושלמת, רק הפיס את דעתי? זה

רק חיזק את עמדתי. אני מקווה שאין פה מערכת של פחדים, ואין פה שירות

שעבר למצב שמישהו חושש ממישהו. אני מקווה שיו"ר הוועד רק ימשיך להיות

בריא וישרת את העובדים.

היו"ר א. נמיר; אני רק רוצה לומר, לכן היתה לי לתחושה,

ואמרתי את המלה מטעם. אני לא רגילה שכך

מופיע יו"ר ועד עובדים. מותר ליו"ר ועד לומר דברים טובים על המנכ"ל,

אבל לא כך מכינים יו"ר ועד להופיע בפני ועדה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20

קוד המקור של הנתונים