ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/01/1990

הצעה לסדר; שירותי בריאות הנפש

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 102

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי, ו' בטבת התש"ן (3 בינואר 1990). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: א' נמיר -היו"ר

נ י ארד

שי הלפרט

רן כחן

ע י פרץ

י י צבן

י' שפרינצק
מוזמנים
שר הבריאות י' צור

מי משיח - מנכ"ל משרד הבריאות

שי טיאנו - בית-החולים גהה, חבר ועדת ההיגוי שליד

מנכ"ל משרד הבריאות בנושא הפסיכיאטריה

חי מוניא - בית-החולים גהה

אי זבו - בית-החולים בריאות הנפש, באר-שבע

חי גלזר - ראש שירותי בריאות הנפש בפועל,

משרד הבריאות

די גלבוע - פסיכולוגית ארצית, משרד הבריאות

א' כהנר - מנהלת שירות ארצי לעבודה סוציאלית,

מחלקת בריאות הנפש, משרד הבריאות

שי לשם - יועץ כלכלי לשר הבריאות, משרד הבריאות

די נגל - עוזר לשר הבריאות, משרד הבריאות

די כהן - רפרנט בריאות, משרד האוצר
מיזכירת הוועדה
א' אדלר
קצרנית
מי הלנברג
סדר-היום
הצעה לסדר

שירותי בריאות הנפש



i

הצעה לסדר
היו"ר א' נמיר
רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

לפני שאנחנו עוברים לסדר-היום שלנו, הצעה לחבר-הכנסת עמיר פרץ.
ע' פרץ
לאור הפרסומים בנושא של אימוץ ילדים ושיטת הפעולה ששמענו עליה - ניצול

מצוקה של משפחות - אני מבקש שהוועדה תדון על הנושא.
היו"ר א' נמיר
אני מבינה שהיגשת גם הצעה דחופה לסדר-היום. אם הצעתך לא תאושר, אנחנו ניזום

דיון בנושא זה.

שירותי בריאות הנפש
היו"ר אי נמיר
הנושא שעל סדר-יומנו הוא שירותי בריאות הנפש. הנושא הזה עלה בוועדה כמה

פעמים, בכמה הקשרים, אחד מהם - גביית כסף מאנשים הזקוקים לאשפוז, דבר שהוועדה

התנגדה לו. השר שמע את ההתנגדות והחליט כפי שהחליט. אנחנו יודעים שההכנסה למשרד

הבריאות היא זעומה. לא מפסיקות להגיע אלינו תלונות רבות בעניו זה מצד הורים של

ילדים אוטיסטים, שאינם יכולים לעמוד בזה.

אנחנו יודעים שבמשדד הבריאות הועלתה הצעה לארגון מחודש של כל שירותי בריאות

הנפש במשרד הבריאות.

נשמע את דבריו של שר הבריאות.
שי הלפרט
אני מבקש התייחסות לנושא של הילדים האוטיסטים.
שר הבריאות יי צור
העניו תזה הוסדר.
היו"ר אי נמיר
תדווח לנו.
שר הבריאות יי צור
לא מחייבים בתשלום את הורי הילדים האוטיסטים. שחררנו אותם מכל תשלום.
היו"ר א' נמיר
אני רוצה לדעת מה סודר, הכל. נאפשר לשר למסור לנו פרטים, בצורה מסודרת.
שר הבריאות יי צור
אוטיסטים - שחררנו אותם מכל נטל.



ברשותכם, אמסור כמה פרטים לגבי הנושא של בריאות הנפש ואחר-כך אנסה לפרק

את הנושא ששמו היערכות בריאותית חדשה. בתחום הפסיכיאטריה יש בארץ 7,300 מיטות,

250 מהן הן ב-9 מחלקות של בתי-חולים כלליים. 50% מהמיטות נמצאות בבתי-חולים

ממשלתיים, 42% בבתי-חולים פרטיים, 6% שהם 428 מיטות נמצאות בבתי-חולים של קופת-

חולים, ו-143 מיטות נמצאות בבתי-חולים ציבוריים. החולים בתחום הפסיכיאטרלה מאושפזים

בבתי-חולים ממשלתיים ופרטיים. רוב החולים הכרוניים, המאושפזים תקופות מאד ממושכות,

מאושפזים במוסדות פרטיים וממשלתיים.

מספר בתי-החולים הפסיכיאטרים 27, לא כולל מעונות ומרכזים אבל כולל המוסדות

הפרטיים.

מגמות, משנת 1980 ער 1988: מאז שנת 1980, במשך 8 או 9 שנים אלה ירר מספר

המיטות מ-8,600 ל-7,300. בשנת 1980 היו 2.5 מאושפזים, כולל חולי יום, לכל

1,000 נפש בישראל, ובשנת 1988 ירד המספר ל-1.8 לכל 1,000 נפש, כולל חולי יום.
ד" גלבוע
בלי חולי יום זה 1.6.
שר הבריאות י' צור
הנתון ביחס למאושפזים הוא העיקרי, כי הוא מציין את עיקר המגמה בתחום מחלות

הנפש והטיפול בהן - הקטנה בתחום האשפוז והגדלת הטיפול בתחום הקהילתי והאמבולטורי.

התהליך הזה נמשך. אני מבקש להדגיש שהתהליך הזה לא משחרר את המערכת מטיפול אלא הוא

מחייב אותה לשינוי במערך הטיפולי.
היו"ר אי נמיר
האם מספר המאושפזים פחת בגלל המעבר לטיפול בקהילה או שיש פחות חולי נפש?
שי טיאנו
יש המרה.
שר הבריאות יי צור
בארצות-הברית, למשל, הדבר הזה נעשה בלי הבטחת המרה של דרכי הטיפול אלא

על-ידי פתיחת דלתות, מעשה שגרם לתוצאות קשות. פשוט שחררו מאושפזים. לא נוצר

מצב שפחות אנשים זקוקים לטיפול אלא נוצר מצב שצריך לטפל באנשים במקום שבו הם

נמצאים, אפילו עד שבעל המקצוע בא לביתו של החולה. המצב הזה נוצר תודות לטיפול

התרופתי.

במצב החדש אנחנו צריכים להבטיה שהשירותים שאנו בונים יענו על השינויים

בקונספציות הטיפוליות.
רן כהן
האם יש הקבלה בין זה לבין המספר או האחוז של הזקוקים לטיפול?
שר הבריאות י' צור
יש כאן מומחים ואני מקווה שהם ישיבו.

הנקודה המרכזית שצריכה ללוות אותנו בתחום ההיערכות של שירותי בריאות הנפש

בהתאם לקונספציות של אפשרויות הטיפול היא שהשירותים שאנחנו בונים יענו לקונספציות

הטיפוליות.



בדיונים של משרד הבריאות עם האוצר צריך להבטיח שכל קיצוץ במיטות אשפוז

יומר, באותו היקף, כדי להבטיח לחולה טיפול מחוץ לבית-החולים. לפיכד אי-אפשר

לדבר על הקטנת ההוצאות. השנה הגענו עם האוצר להסכמה שכל קיצוץ נוסף אכן יהיה

לפי זה. אני מקווה שזה ימצא את מלוא הביטוי שלו בספר התקציב.

למשרד הבריאות יש ועדה, ועדת השישה, שהגישה מסקנות ביניים. שם מדובר על

המעבר לקהילה ועל מי שזקוק לטיפול כל חייו, הוא זקוק לטיפול במערכות שונות.

בשנים מסויימות הוא זקוק לטיפול אמבולטורי ולכו מוכרחים לשים דגש מיוחד על העניו

הזה. אנחנו מציעים לחלק את הארץ ל-6 - 7 אזורים, ובמוקד כל אזור יש בית-חולים ולידו

מכלול של כל השרותים, כולל שירותי בריאות הנפש.

כפי שאמרתי, ועדת השישה הגישה מסמד ראשוני. הוועדה הזאת הוקמה לפני שנתיים.

בדיונים ממושכים שהיו על סמך המסמד הראשוו הזה סיכמנו שתקום ועדת היגוי ששלושה

מחבריה יושבים כאו.
היו"ר א' נמיר
בשיתוף פעולה מלא עם קופת-חולים.
שר הבריאות י' צור
יש ועדת היגוי מצומצת ויש ועדה רחבה. יושב- ראש ועדת ההיגוי יהיה במשרה מלאה

במשרד הבריאות -- פרופסור ג'ורג' סקלי, שנמצא בחוץ--לארץ.

התחום של שירותי בריאות הנפש ייכלל במערכת הכוללת של משרד הבריאות ולא יהיה

עוד מערכת נפרדת. מערך שירותי בריאות הנפש לא הרוויח מזה שהוא היה נפרד, ונוצר פער,

בתחום הפיסי, ביו חלק גדול מהשירותים הפסיכיאטריים לביו השירותים הכלליים. צריך

לזכור שהנושא של בריאות הנפש, כולו, נמצא באחריותו של משרד הבריאות ובתפעול שלו

ולכו אנחנו מתכוונים לבנות את המערכת הזאת במשולב עם המערכת הכוללת של השירותים.

כפי שאמרתי, יש ועדת היגוי.

ולנושא המרפאות והפריסה שלהו. יש היום בארץ 95 מרפאות - תחנות, יחידות

אמבולטוריות - לבריאות הנפש. 40 מהו נמצאות באחריות הממשלה, 20 - באחריות קופת-

חולים ו-35 מרפאות הו ציבוריות אחרות, לא של קופת חולים. נוסף לאלה יש 9 מרפאות

בבתי-חולים כלליים.

התפוסה בבתי-החולים הפסיכיאטרים ירדה ואנחנו עומדים לצמצמה עוד יותר. לדוגמה,

בבית-החולים "עזרת נשים" הולד ונסגר החלק הפסיכיאטרי והוא ייהפד להיות בית-חולים

גריאטרי.

בשנת 1980 תפוסת המיטות הפסיכיאטריות היתה 95% ובשנת 1988 87%. אם כן,

תפוסת המיטות הולכת ופוחתת ואנחנו נמצאים בפיגור בפיתוח השירותים הקהילתיים,

המרפאתיים, אבל לא רק המרפאתיים. בחלק מו המקומות יש פיגור פיסי, פיגור בבנייה,

אם כי היה גם פתרוו חלקי על-ידי העברת חולים לטירה ולבאר-שבע.

כפי שאמרתי, צריד לקדם את השינוי שחל בקונספציה הטיפולית המדברת על מעבר

. מאשפוז לטיפול קהילתי. זה יכול להיות על-ירי ריכוז אזורי במערכת והסבת משאבים

למערכת הקהילתית והמרפאתית. וכבר הזכרתי את הכללת השירות הזה במסגרת הכוללת של

שירותי הריפוי.
היו"ר א' נמיר
מי עמד בראש הוועדה שציינת?
מ' משיח
בראש ועדת השישה עמד דוקטור ליטמו, עד שהוא עזב את תפקידו.

ועדת השישה היא ועדה קבועה שדנה ביחסים בין משרד הבריאות לקופת-חולים. ראש

הוועדה, לפני האחרון, היה דוקטור ליטמן, ראש שירותי בריאות הנפש. אחרי שהוא עזב

החליף אותו פרופסור מוניץ, שהוא יושב-ראש ועדת השישה. יש ועדת היגוי שאמורה להנחות

אותנו ולקחת על עצמה אחריות בנושא של שירותי בריאות הנפש, שבראשה עומד פרופסור

סקלי.
ל' צבן
האם השר יהיה מוכו יהניח על שולחו הוועדה, בהקדם, נייר שבו נתונים יותר

מפורטים לגבי המדיניות של המשרד, עם לוחות זמנים, כדי שבסיס הוויכוח והדיון יהיה

יותר מבוסס ויותר מפורט.

אתם החלטתם על שינוי מבני של שירותי בריאות הנפש, האם השר לא חושב שדבר

כזה צריך היה להיות בהתייעצות עם הוועדה הזאת. אם מבטלים את המעדר הנפרד של

שידותי בריאות הנפש, אם הוא חדל להיות יחידה נפרדת, זה שינוי שצריך היה להביאו

לוועדה כדי שהאינפורמציה שלנו לא תבוא רק ממקורות עתונאיים.

יש ויכוח בנוגע לקונספציה. אני מציע שנזמין לוועדה גם את האנשים שחולקים

על המדיניות שהוצגה לפנינו. אני בטוח שהשר יתן את מלוא ההגנה שכל רופא וכל עובד

במערכת ירגיש את עצמו לגמרי חופשי בוויכוח הזה שהוא ויכוח בעל משמעויות רציניות

ביותר.

כולם שותפים למגמה הכללית - לעשות עבודה של בריאות הנפש, ככל האפשר יותר בקהילה,

ולהביא על-ידי-כך לחסכון באשפוז, אם זה יכול להביא לחסכון - אבל היתה תרעומת רבה על

הצמדת המרפאות לבתי-חולים פסיכיאטריים. השאלה הזאת קשה מאד. בשעתו לוויתי פעולה של

"אנוש". נטיית הלב שלי, ללא בדיקה, היא לצד הטענות האלה.

אני מבקש שנזמין את דוקטור בר-גיורא, כדי שנשמע את דעתם.

למשרד יש מדיניות. לא ייתכן שעובדים שחולקים על דעתו לא יוכלו להביע את דעתם.

אני מציע שיימסר לנו דו"ח מפורט מה נקבע עד היום, איפה, ממי, והאם המשרד רואה, ואיך

שהתשלומים יצילו את הגרעוו התקציבי שלו ואם זה יסגור את הפער.

אוטיסטים. אני מציע שנייחד לזה דיון.
ש' הלפרט
אני רוצה לשאול: האם מספר חולי הנפש נמצא בירידה או בעליה.

חולה נפש הזקוק לאשפוז, האם הוא מתקבל מיד או שיש תור, ואם יש תור - כמה זמו

מחכים?
ל' שפרינצק
האם הפטור שניתן לאוטיסטים ניתן גם לקבוצות אחרות של חולי נפש?
רן כהן
אני מבקש שאנחנו נקבל תמונה שלמה לגבי כל הקונספציה ואם אפשר - מעקב על

התפתחות המרפאות שנותנות טיפול אמבולטורי וקהילתי.



כשהטיפול עובר מבית-החולים לקהילה, מה המעקב ומה השליטה של משרד הבריאות על

הטיפול שם?

ואשר לתשלום. אנחנו יודעים שאשפוז עלותו איא לאין ערוך גבוהה יותר מהטיפול

בקהילה, המעבר מאשפוז לקהילה צריך להביא לחסכון של סכומים גדולים מאד. האם במעבר

הזה איך כדי לספק את מה שבא מהגביה? מדוע לא ניתן לראות בזה את התשובה המקווה ולא

בתשלומים של המטופלים?
נ' ארד
מדובר על שינוי מהותי במערכת שירותי בריאות הנפש. האם היתה בדיקה מה היה המצב

של השירות כשהוא היה נפרד? האם בדקו מה תהיינה ההשלכות בתהום הזה לאחר העברתו לתחום

הכולל, זאת אומרת, לגורמים רפואיים שהמומחיות שלהם איננה דווקא בתחום הזה.
ח' מוניץ
ב'אשית דברי אני רוצה לומר שאנחנו ממונים על . הרבה סוגי מחלות ויש פרוגנזות

שונות. איו חברה שהצליחה לתת תשובה לכל. צריכה להיות מדיניות בריאותית וצריך להיות

סדר עדיפויות. ההיערכות חייבת להביא בחשבוו תמונה רחבה, ומאחורי זה צריך להיות דיון

רחב בסל השירותים. איך ספק שמדינה לא תיתן את כל השירותים למחלות השונות, ולכן צריך

להיות סל שירותים ולכן השאלה היא גם כמה חולי נפש יש.

לגבי אשפוז - איו המתנות. אנשים באים ומתקבלים.
היו"ר א' נמיר
אני יודעת שזה לא כך.
שר הבריאות י' צור
איו המתנות.
היו"ר אי נמיר
באשפוז של חולים כרוניים יש בעיה.
ח' גלזר
נכוו.
חי מוניץ
באשפוז של אנשים שזקוקים לטיפול חריף איו בעיות. יש בעיות בשיקום. באשפוז

ממושך יש בעיות ארגוניות בעיקרו. כשמדובר בחולה הזקוק לטיפול חריף איך המתנה.

אם נבדוק בשטח נמצא שגם בתי-חולים נתנו מהכוחות לעבודה בקהילה, דבר שלא נמצא

בהרבה שטחים ציבוריים.

במערכת הזאת הוכחה בגרות.

המערכת הזאת עומדת היום על פרשת דרכים - היא עומדת לעשות ארגון מחדש - עם זאת

היו לה הישגים גדולים מאד.

אחד הדברים המאפיינים - ואני מדבר על תהליך כלל עולמי - זה פער ברמות, כי הצריכה

היא אין-סופית ואי-אפשר להגיע לרמה אחידה.



ולטיפול הקהילתי . אין ספק שטיפול שווה ערך בקהילה הוא שווה כסף. כל מהלך שבא

לקצץ בכספים משמעותו גם קיצוץ ברמת הטיפול. לטיפול בקהילה יש צורך בהרבה שירותי

עזר מקצועיים, ויזה יקר.

רן כהן;

nrלא נראה לי . לאיש בקהילה יש מיטה, יש לו דירה ויש לו שאר הדברים, והעובדה

הזאת מוזילה את הטיפול בו.

הי מוניץ;

אני הושב שזה לא כך. אני הושב שאיכות החיים של ההולה בקהילה היא הרבה יותר

טובה ויש מקום להמשיך בזה. אבל יש לי הרדה שמא תהיה ירידה בטיפול, והיות ואני

מכיר את המצב אני אומר שהמעבר לקהילה אין פירושו קיצוץ טוטאלי בתקציבים.

אני הושב שפסיכיאטריה היא מקצוע רפואי מכך שהדיסציפלינה הדרושה לטיפול בהולה

היא רפואית. ההלוקה של גוף ונפש איננה ריאלית. הרבה מהפעולות בשדה - אני מדבר על

פסיכיאטריה חריפה - דורשות יידע רפואי. הרופא לא רק מהלק תרופות. זו תפיסתי.

הרופא חייב בעבודת צוות. המקצוע הכי אינטגרטיבי הוא מקצוע הרפואה. אני הושב

ששילמנו מהיר יקר על דוקטרינת מונרו. אני לא הסיד שלה.
הי ו "ר א' נמיר
אני לא מבינה שום דבר ממה שאתה אומר.

הי מוניץ;

מה לא הבנת?
היו"ר אי נמיר
הכל.
שי טיאנו
אנסה להסביר, אבל קודם כל אני מבקש להעיר, ואני מתריע על כך, שאנהנו עוסקים

במקצוע היחידי במדינת ישראל שאין עליו ביטוח. לא ייתכן שבמדינת ישראל אין ביטוח

לחולה במחלה פסיכיאטרית. זו סכנה חמורה. אסור לכנסת ישראל להסכים לזה.

הארגון והכלכלה חייבים להיות פועל-יוצא מהמקצועות שלנו, ולא להיפך.

הפסיכיאטריה השתנתה בעשור האחרון, היא לא מהווה מונח אחד של חולה או מוסד. היום

יש ייחודיות הרבה יותר ברורה בתוך המקצוע שלנו. המועצה המדעית לא מדברת על מוסד

פסיכיאטרי. יש צוות. אין מוסד. לפני עשור אפשר היה לדבר על מיטות, על מוסד

פסיכיאטרי. היום מדברים על מחלקות. היום אפשר לקבל טיפול במרפאה. בעוד חמש שנים

זו לא תהיה מרפאה פסיכיאטרית. זה יהיה צוות פסיכיאטרי שיעבוד במרפאה כללית.

במקומות מסויימים בארץ אנחנו יושבים במרפאות כלליות. לדוגמה, בראש--העין, אני יושב

במרפאת כללית של קופת-החולים הכללית. היום אפשר לקבל טיפול במרפאה ובבית-חולים

כללי, ובהכרה לבית-חולים כללי צריכה להיות גם פסיכיאטריה.

5% מבוגרי בתי-הספר לרפואה במדינת ישראל פונים לפסיכיאטריה.

אנחנו מדברים על ממוצע של 10-8 שבועות אשפוז. יש מחלקה שיקומית ויש מחלקה .

סיעודית.



חולה פסיכיאטרי צריך לקבל שירותים ייחודיים ולכן צריך להשמיע משאבים ולבנות

שירותים בהתאם לכך. מו-גע שאנחנו פועלים בדרך השומרת על החולה הרבה יותר זמן בתוך

הקהילה, בתוך משפחתו, אנחנו צריכים להשקיע יותר משאבים בשיקומו בסביבתו הטבעית.

לכן יש המרת תקציבים. אנחנו זקוקים לפחות לאותם משאבים שהיינו צריכים כדי להחזיק

אותו במערכת בית-החולים.

על הפסיכיאטריה עובר היום מה שעבר על הרפואה בשנות ה-60. אנחנו עובדים היום

באותו מודל כמו ברפואה, שיש מחלקה פנימית, מחלקה כירורגית, מחלקה אורטופדית.

אנחנו חושבים שהמודל הפסיכיאטרי, המבנה שלו, צריך להיות זהה לכל שאר המקצועות

הרפואיים.
שר הבריאות י י צור
אני שותף לפרופסור טיאנו על הצורך בביטוח.

היו"ר אי נמיר;

היום זו הפעם הראשונה שאני שומעת שנושא הפסיכיאטריה לא כלול בביטוח. עכשיו

אני מבינה מה גרם לגבייה.

שר הבריאות י י צור;

עושים ביטוח לניתוחי לב בחוץ-לארץ, כשמדובר על 200 איש בשנה. על זה הארץ

רועשת וגועשת. אני שואל את קופות החולים; למה כל סוגי הרפואה נכללים בביטוח

ופסיכיאטריה לא נכללת?

מי משיח;

משרד הבריאות לקח על עצמו, ב-1978, את הנושא הפסיכיאטרי, כי הוא לא נכלל

בביטוח.

שר הבריאות י י צור;

בין הפסיכולוגים לפסיכיאטרים יש ויכוח. היות ואני צריך לקבל הכרעה על מדיניות

ולא על פילוסופיות, שמעתי את הגורמים, שמעתי את הפרופסור מוניץ שהציג בפני את

עיקרי הדו"ח. לכל אחד מותר להגיד את דעתו, ומתוך הדברים שאתה שומע אינה מוכרח

לקבוע מדיניות. ההגיון מחייב להשליט כמה עקרונות במערכת; שתהיה תפיסה כוללנית

אזורית, שהמוקד הרפואי יתמקד בשלב זה בבית-חולים שממנו יוצאות שלוחות לאזורים

וחזרה.

המערכת הפסיכיאטרית לא הרוויחה מכך שהיא היינה מנותקת ממשרד הבריאות. העיקרון

הזה תאם את עמדת הוועדה שמונתה בקדנציה הקודמת ושבראשה עמד פרופסור מוניץ. הוא בא

אחרי דיון שהיה במשרד הבריאות, בהשתתפות אנשים מכל הדעות.

זה שנה שאני פוגש את המערכת, את בתי-החולים ואת האנשים העושים בשטח. אצל

הצוותים העובדים בבתי=החולים אני פוגש חשיבה יצירתית ממדרגה ראשונה. תבקרו בכפר

שאול, תראו שם נסיונות של הכנה ליציאה לקהילה. בכפר שאול יש קומונה. אני מבקש

שאחד הדיונים יתקיים באחד המוסדות.

בסך הכל אנחנו מסמנים יעדים אפשריים לפי מה שיש במערכת. בשנים הקרובות צריך

לפתח כלים. כולנו מודעים להתפתחויות שחלות בתוך המערכת. אנחנו עומדים בלחץ של

בתי-החולים לאפשר יציאה לקהילה ומצד שני, להשאיר את המשאבים כדי שאפשר יהיה לעמוד

בזה.

אני חוזר ואומר; כל אחד יכול להביע דעתו. זו זכותו וזו חובתו, אבל כאשר תישאר

המחלוקת - צריך לעצב מדיניות. אנחנו עדיין בהתחלה. אני מקווה שבשנה הקרובה נצליח

להתקדם בכמה מהנושאים שהצבנו לעצמנו.



הלוואי שהוועדה והיתה יכולה לעזור בענין הביטוחי , כמי שהיא עשתה בנושא של חוק

ביטוח סיעוד.
היו"ר א' נמיר
אני יוושבת שבדברי אני מביעה לא רק את דעתי. אני המומה לשמוע על המשגה הפטאלי

- הוצאת חולי נפש מהביטוה של קופת-הולים, זה דבר המור ביותר.

על סדר היום של הוועדה עומדת הצעת הוק לטיפול בהולי נפש, של.חברת-הכנסת

ארבלי-אלמוזלינו . ההלטתי להקדים את הטיפול. בהצעת ההוק הזאת. זו תהיה המסגרת

הנאותה ביותר להרחיב את היריעה, לשמוע את כל הדעות. נזמין את כל הגורמים. לא תחיה

שום מניעה לאיש להופיע ולומר את דעתו, ואז נפרוש את היריעה. זה רחוק מאד מאד חשוב.

במסגרת הזאת נדון גם בנושא התפעולי. כשהוק מובא לוועדה אנחנו סוברנים לעשות בו

מה שאנחנו חושבים - לצמצם ולהרחיב. נשתמש בכלי הזה.

יש לנו מספר חוקים דחופים אבל אני מעריכה שבעוד שלושה שבועות נתהיל בנושא הזה

ואז, כמו שאנחנו נוהגים בדיון על חוקים אחרים - השר הזכיר את חוק ביטוח סיעוד -

נבקש מחלק מהמשתתפים איתנו היום, ללוות אותנו כמומחים וכיועצים בחקיקת החוק.

לאור הדברים ששמענו היום אני רואה וחשיבות בחקיקת חוק. התחום הזה עמד עד כה

במקום מוזנח בסדרי העדיפויות.

תודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.20.

קוד המקור של הנתונים